ויל פטון

שחקן אמריקאי

ויליאם "ויל" קורטיס פטוןאנגלית: William Curtis "Will" Patton; נולד ב-14 ביוני 1954) הוא שחקן קולנוע אמריקאי.

ויל פטון
Will Patton
לידה 14 ביוני 1954 (בן 70)
צ'ארלסטון, דרום קרולינה שבארצות הברית
שם לידה William Rankin Patton עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1979 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Audie Award for Best Male Narrator עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

פטון נולד בצ'ארלסטון, דרום קרולינה ולמד ב"אוניברסיטה לאומנויות של צפון קרוליינה" ובאולפן השחקנים במנהטן.

קריירה

עריכה

פטון הופיע במחזות אוף ברודוויי. הוא שיחק בתפקיד הראשי במחזה של סאם שפרד “השקר של השכל" וזכה בשני פרסי "אובי" על תפקידיו בהצגות “מה הוא ראה" ו“טיפש בשביל אהבה". ההופעה התודעתית הראשונה של פטון בקולנוע הייתה בשנת 1985 בסרט "סוזאן סוזאן", באותה שנה הופיע פטון בקומדיה השחורה "אחרי השעות".

ב-1994 השתתף בסרט "הלקוח", שנה לאחר מכן שיחק במותחן "קופיקאט".

ב-1997 פטון שיחק בסרטו של קווין קוסטנר "הדוור", בו גילם את דמותו של גנרל בית לחם.

בשנת 1998 השתתף פטון בשובר הקופות של מייקל ביי "ארמגדון", בסרט גילם פטון את דמותו של צ'ארלס "צ'יק" צ'אפל מומחה לקידוחים, חברו הקרוב ועוזרו האישי של הארי סטמפר (ברוס ויליס).

ב-1999 שיחק במותחן "מילכוד".

ב-2000 שיחק בסרט הפעולה "עקיצה ב-60 שניות" ובדרמת הספורט "לזכור את הטיטאנים".

ב-2002 שיחק במותחן האימה "נבואות איש העש".

ב-2004 שיחק במותחן הפשע "המעניש" וגילם את איש המאפיה קוונטין גלאס עוזרו האישי של הווארד סיינט (ג'ון טרבולטה).

ב-2007 שיחק בדרמה "בכוח הלב". בהמשך השנה שיחק בסרט הפעולה "שם קוד: המנקה" לצד לוסי לו.

בשנת 2009 הופיע פטון בסרט המדע בדיוני "הסוג הרביעי", אשר זכה להצלחה ברחבי העולם.

ב-2010 שיחק בדרמת הפשע "רחובות ברוקלין" בתפקיד הסוכן הפדרלי ביל הובארטס השומר על זהותו של השוטר הסמי טנגו באטלר (דון צ'ידל).

בשנת 2017 החל לשחק לצד הלן האנט וריצ'רד דרייפוס במיני-סדרה "יריית הפתיחה" ברשת FOX.

בשנת 2022 שיחק בסדרת המסתורין "המרעה המערבי" מבית פריים וידאו.

פילמוגרפיה

עריכה

קולנוע

עריכה

טלוויזיה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ויל פטון בוויקישיתוף