ניו זילנד
ניו זילנד (באנגלית: New Zealand, במאורית: Aotearoa) היא מדינת אי בדרום-מערב האוקיינוס השקט המורכבת משני איים גדולים, האי הצפוני והאי הדרומי, וכן מספר איים קטנים יותר.
| |||||||||||||||||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |||||||||||||||||
| מוטו לאומי | אין. (מוטו בעבר: "קדימה") | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| המנון לאומי |
אל נצור את ניו זילנד לצד המנון הממלכה המאוחדת[1] | ||||||||||||||||
| ממשל | |||||||||||||||||
| משטר | מונרכיה חוקתית | ||||||||||||||||
| ראש המדינה | מלך ניו זילנד | ||||||||||||||||
| מלך ניו זילנד | צ'ארלס השלישי | ||||||||||||||||
| ראש הרשות המבצעת |
ראש ממשלת ניו זילנד  | ||||||||||||||||
| ראש ממשלת ניו זילנד |
כריסטופר לקסון | ||||||||||||||||
| שפה רשמית | אנגלית, מאורית, שפת הסימנים של ניו זילנד | ||||||||||||||||
| עיר בירה | ולינגטון 41°17′S 174°47′E / 41.283°S 174.783°E | ||||||||||||||||
| רשות מחוקקת |
הפרלמנט של ניו זילנד | ||||||||||||||||
| רשות שופטת |
בית המשפט העליון של ניו זילנד | ||||||||||||||||
| גאוגרפיה | |||||||||||||||||
| יבשת | אוקיאניה (או זילנדיה) | ||||||||||||||||
| העיר הגדולה ביותר | אוקלנד | ||||||||||||||||
| שטח יבשתי[2] | 268,838 קמ"ר[3] (77 בעולם) | ||||||||||||||||
| אחוז שטח המים | 2.1% | ||||||||||||||||
| אזור זמן | UTC +12 | ||||||||||||||||
| היסטוריה | |||||||||||||||||
| הקמה | |||||||||||||||||
| עצמאות מהממלכה המאוחדת | 26 בספטמבר 1907 | ||||||||||||||||
| ישות קודמת |
 האימפריה הבריטית | ||||||||||||||||
| דמוגרפיה | |||||||||||||||||
|
אוכלוסייה[4] (הערכה 1 בנובמבר 2024) | 5,226,704 נפש[3] (125 בעולם) | ||||||||||||||||
| צפיפות | 19.44 נפש לקמ"ר (203 בעולם) | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| כלכלה | |||||||||||||||||
| תמ"ג[6] (2023) | 253.47 מיליארד $ (52 בעולם) | ||||||||||||||||
| תמ"ג לנפש | 48,494$ (31 בעולם) | ||||||||||||||||
|
מדד הפיתוח האנושי[7] (2022) | 0.939 (16 בעולם) | ||||||||||||||||
| מטבע | דולר ניו זילנדי (NZD) | ||||||||||||||||
| בנק מרכזי |
הבנק המרכזי של ניו זילנד | ||||||||||||||||
| שונות | |||||||||||||||||
| סיומת אינטרנט | nz | ||||||||||||||||
| קידומת בין־לאומית | 64 | ||||||||||||||||
|
www | |||||||||||||||||
|
(למפת ניו זילנד רגילה) | |||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||
ניו זילנד ידועה כמדינת איים מבודדת – היא רחוקה כ-2,000 קילומטרים מאוסטרליה, וביניהן חוצץ ים טסמן. שכנותיה הקרובות ביותר מצפון במרחק של כ-1,000 ק"מ הן קלדוניה החדשה, פיג'י וטונגה.
בניו זילנד חיים כחמישה מיליון תושבים על שטח של 268,680 קמ"ר. שפתה הרשמית בפועל היא אנגלית. המתיישבים הראשונים בה היו המאורים, אנשים ממוצא פולינזי כהה-עור.
בירת ניו זילנד היא ולינגטון, והעיר הגדולה ביותר היא אוקלנד עם כ-1.3 מיליון תושבים.
ניו זילנד חברה בחבר העמים הבריטי ובממלכות חבר העמים הבריטי, ומבחינה רשמית ראש המדינה הוא מלך ניו זילנד, המיוצג בידי המושל הכללי.
ממלכת ניו זילנד מורכבת מכל האזור בו משמש המלך של ניו זילנד כראש המדינה.
היסטוריה
עריכה
ערך מורחב – היסטוריה של ניו זילנד
המתיישבים הראשונים בניו זילנד היו פולינזים שהגיעו לאיים בין המאות ה-13 ל-15, וחיו באיים במנותק מתרבויות אחרות תוך יצירת תרבות ייחודית. מתיישבים אלו נקראים מאורים, וניו זילנד מכונה בשפתם "אאוטארואה" (ארץ הענן הלבן הארוך).
האירופאי הראשון שהגיע לניו זילנד היה מגלה הארצות ההולנדי אבל טסמן, שהגיע אל צפון מערב האי הדרומי ב־1642. טסמן העניק למקום את השם "Staten Landt" מתוך מחשבה מוטעית כי מדובר במסת יבשה, המחוברת למקום בעל שם זהה (כיום "Isla de los Estados") אל מול חופי ארץ האש שבדרום אמריקה. טסמן ניסה לעגון באי, אך הותקף על ידי הילידים המאורים ונאלץ לסגת. ב-1645, משעמדו על טעותו של טסמן, העניקו קרטוגרפים הולנדים למקום את השם נובה זילנדיה, על שם מחוז זילנד שבהולנד.
ב-1769 הגיע מגלה הארצות הבריטי ג'יימס קוק אל האיים ומיפה אותם. קוק הסב לאנגלית את שמו ההולנדי של המקום, והעניק לאיים את שמם העכשווי: ניו זילנד.
הגעתו של קוק סימנה את תחילתה של התיישבות אירופאית בניו זילנד. המתיישבים האירופים הביאו לאיים רובים, שהפרו את האיזון העדין בין השבטים המאורים וגרמו לתקופה של קרבות בין השבטים המאורים השונים, שנודעה בשם מלחמות המוסקט.
בשנת 1834 איחד ג'יימס בוסבי מספר שבטים מאורים בחלקו הצפוני של האי הצפוני, שבחרו בתמיכתו וב־1835 הכריזו על עצמאותה של ניו זילנד. למעשה, נועדה הצהרה זו בעיקר למנוע מההשפעה הצרפתית להתפשט באזור, ולשמר אותו כאזור בעל השפעה בריטית. בינואר 1840 סיפחה בריטניה את ניו זילנד, ובפברואר נחתם בין הבריטים למאורים הסכם ואיטנגי, שהכריז על ניו זילנד כמושבה בריטית, וקבע את זכויותיהם של המאורים ואת בעלותם על השטחים שבהם ישבו. בתחילה נחשבה ניו זילנד לחלק ממדינת ניו סאות' ויילס באוסטרליה, ובנובמבר 1840 הוכרזה כקולוניה עצמאית וזמן קצר לאחר מכן הוכרזה אוקלנד כבירתה. ההסכם כובד רק זמן קצר וב-1845 החלה סדרת קרבות בין המתיישבים האירופים (פָּקֶהָה בלשון המאורים) לבין השבטים המאורים בנוגע לשליטה על השטח, קרבות שנמשכו לסירוגין עד 1872. בשנת 1861 התגלה זהב במחוז אוטאגו שבאי הדרומי. עקב החשש שתושבי האי הדרומי ירצו להכריז על קולוניה נפרדת, הוחלט ב-1865 להעביר את עיר הבירה לוולינגטון, הנמצאת בדרום האי הצפוני.
ניו זילנד השתתפה בוועידת החוקה של הקולוניות האוסטרליות שהתקיימה בסידני ב-1891, שבה נדונה אפשרות להקים פדרציה של כל הקולוניות הבריטיות באוסטרליה ובניו זילנד, עם זאת החליטה ניו זילנד שלא להצטרף לפדרציה. ניו זילנד הייתה הראשונה שהעניקה לנשים זכות בחירה שווה לזכותם של הגברים בשנת 1893, אך עד שנת 1919 לא הורשו נשים להיבחר לפרלמנט.
ניו זילנד קיבלה מעמד של דומיניון עצמאי ב-26 בספטמבר 1907. הפרלמנט הבריטי העניק לה עצמאות מלאה ב-1931, אך רק ב-25 בנובמבר 1947 הכריז הפרלמנט הניו זילנדי על ניו זילנד כמדינה עצמאית.
מאז שהסתיימו הסכסוכים בין המתיישבים האירופים למאורים במאה ה-19 לא הייתה ניו זילנד נתונה באיום מלחמה על שטחה. עם זאת, חיילים ניו זילנדים נלחמו לצד הבריטים במלחמת העולם הראשונה והשנייה. ב-1951 התאגדו ניו זילנד, אוסטרליה וארצות הברית בברית ANZUS, אך בשל מדיניות הגרעין של ניו זילנד, שהכריזה ב-1985 על כל שטחה כאזור מפורז מנשק גרעיני, לא יכלו עוד ספינות צבא ארצות הברית לעגון בנמלי ניו זילנד וזו הודיעה שלא תוכל לקיים את התחייבויותיה.
פוליטיקה וממשל
עריכה- ערך מורחב – פוליטיקה של ניו זילנד
ניו זילנד מתפקדת כמונרכיה חוקתית עם דמוקרטיה פרלמנטרית. מלך ניו זילנד צ'ארלס השלישי מוגדר כראש המדינה, והוא מיוצג על ידי המושלת הכללית סינדי קירו. בפועל מנוהל הממשל על ידי הקבינט ובראשו ראש הממשלה כריסטופר לקסון. הפרלמנט של ניו זילנד מורכב מבית אחד, בית הנבחרים, המונה 120 חברים שנבחרים בבחירות המתקיימות אחת לשלוש שנים.
לניו זילנד אין חוקה פורמלית, אך חוק משנת 1986 (Constitution Act 1986) קובע את מבנה השלטון את העקרונות החוקתיים של המדינה. חברי הפרלמנט נבחרים בבחירות דמוקרטיות בשיטה הנקראת Mixed Member Proportional (או MMP) בבחירות כלליות אחת לשלוש שנים. המושל הכללי ממנה את ראש הממשלה (לרוב – ראש המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט), ויש בידו הסמכות גם לפזר את הפרלמנט ולפטר את ראש הממשלה. הרשות המבצעת היא הקבינט, המורכב על ידי ראש הממשלה.
ניו זילנד הייתה הראשונה בעולם שהעניקה זכות הצבעה לנשים בשנת 1893, והיא המדינה היחידה בעולם שכל משרות השלטון הבכירות בה היו מוחזקות על ידי נשים בעת ובעונה אחת – מחודש מרץ 2005 עד אוגוסט 2006 כיהנו אליזבת השנייה כמלכה, סילביה קרטרייט כמושלת הכללית, הלן קלארק כראש הממשלה, מרגרט וילסון כיושבת ראש הפרלמנט ושאן אליאס כנשיאת בית המשפט העליון.
בראש מערכת המשפט בניו זילנד עומד בית המשפט העליון של ניו זילנד שהוקם ב-2004 בעקבות חוק בית המשפט העליון מ-2003 (Supreme Court Act 2003). עד להקמתו של בית המשפט העליון הייתה ועדת שיפוט בריטית (Judicial Committee of the Privy Council) הסמכות העליונה לערעורים במערכת המשפט הניו זילנדית. בתי משפט מחוזיים דנים ברוב הפשעים, פשעים חמורים נידונים בבית המשפט הגבוה וקיים גם בית משפט לערעורים.
חלוקה מנהלית
עריכה- ערך מורחב – חבלי ניו זילנד
המתיישבים האירופים המוקדמים בניו זילנד חילקו אותה לפרובינציות אשר היו מחוזות עם מידה מוגבלת של אוטונומיה. עקב לחצים פיננסיים שונים והרצון לאחד את המדינה על ידי פריסת מערכת רכבות ארצית, רשת חינוך אחידה כמו גם ענייני מקרקעין, בשנת 1876 הממשלה ביטלה את הפרובינציות ותחת זאת הנהיגה מנהל ריכוזי יותר. החל מאותה השנה, מועצות מקומיות שונות ניהלו רבדים רבים בחיי התושבים על פי חקיקה של השלטון המרכזי שישב בולינגטון הבירה.
בשנת 1989 ארגנה הממשלה מחדש את השלטון המקומי למבנה הנוכחי שלו: שכבה עליונה של שישה עשר חבלים המחולקים בעצמם ל-67 רשויות אזוריות, אשר אלו בתורן כוללות מחוזות וערים. מערכת מנהל זו החליפה את 249 המועצות המקומיות שהיו מונהגות במדינה עד לאותה העת. לאיי צ'טהאם ניתן מעמד מיוחד המקביל לזה של רשות מקומית.
ממלכת ניו זילנד היא אחת מ-16 ממלכות חבר העמים הבריטי ולצד ניו זילנד עצמה היא כוללת אזורים נוספים המשויכים עליה אך זוכים למעמד מיוחד תחת הכתר הניו זילנדי. אזורים אלו כוללים את האי טוקלאו שנמצא במעמד של טריטוריה תלויה (Non-self-governing territory) ושטח חסות רוס שהוא התביעה הטריטוריאלית של ניו זילנד באנטארקטיקה. בנוסף בנמצא גם מספר טריטוריות המצויות תחת מנהל ניו זילנדי ישיר. איי קוק והאי ניואה חונים במעמד של מדינות בעלות שלטון עצמי בהשתייכות חופשית לניו זילנד (States in free association). קטגוריה שלישית היא אזורים מחוץ לתחום רשות אזורית (Area Outside Territorial Authority) – סדרת איים ללא שלטון מקומי הכוללים את האיים הסאב-אנטארקטיים, איי קרמדק ואיי שלושת המלכים.
| חלוקה מנהלית של ניו זילנד | ||||
|---|---|---|---|---|
| ממלכת ניו זילנד | ||||
 ניו זילנד
| ||||
| 16 חבלים | 67 רשויות אזוריות |
53 מחוזות | ||
| 13 ערים | ||||
| איי צ'טהאם | ||||
| אזורים מחוץ לרשות אזורית |
האיים הסאב-אנטארקטיים | |||
| איי קרמאדק (אנ') | ||||
| איי שלושת המלכים (אנ') | ||||
| שטח חסות רוס
| ||||
 טוקלאו
| ||||
 איי קוק
| ||||
 ניואה
| ||||
כלכלה
עריכהניו זילנד היא מדינה מערבית מפותחת, ורמת החיים בה גבוהה. המטבע הוא דולר ניו זילנדי המחולק ל-100 סנט.
כלכלת ניו זילנד מסתמכת במידה רבה על מסחר ועל ייצוא, במיוחד של מוצרי חקלאות, דיג, בשר, מיכון וטקסטיל, ענף מרכזי נוסף הוא התיירות.
על פי נתוני 2022, הייצוא הסתכם ב-46.5 מיליארד דולר (כשליש מוצרי חלב, בשר וכדומה), והשווקים המרכזיים הם סין (כ-18%) אוסטרליה (9%), ארצות הברית (9%), יפן ודרום קוריאה. הייבוא מסתכם ב-51.5 מיליארד דולר בשנה, בעיקר נפט (12%), אלקטרוניקה, כלי רכב, ופלסטיק. רוב הייבוא מגיע מסין (20%), מאוסטרליה (14%), מארצות הברית (7%), דרום קוריאה וסינגפור. החוב החיצוני נכון ל-2024 מוערך ב-216 מיליארד דולר.
מאז הקמתה של ניו זילנד עד לסוף המאה ה-20 התבססה כלכלתה במידה רבה על סחר עם הממלכה המאוחדת, ועד שנת 1965 הופנה אליה יותר ממחצית הייצוא. הצטרפות הממלכה המאוחדת לאיחוד האירופי ב-1973 גרמה להעדפת תוצרת אירופית והקטינה באופן משמעותי את הסחר בין המדינות. שינוי זה, במקביל לעליית מחירי הנפט ולהאטה בכלכלה העולמית בשנות ה-70 וה-80, גרמו למיתון עמוק בניו זילנד ולירידה משמעותית ברמת החיים ביחס למדינות מערביות אחרות. בשנת 1984 החלה ניו זילנד בשינוי מקרו-כלכלי משמעותי, מכלכלה מגוננת המושתתת על מערכת רגולציה חזקה לכלכלת שוק חופשי ליברלית. בהתאם למדיניות זו הפריטה ניו זילנד חברות ממשלתיות רבות, בהן – מערכת הרכבות, מוסדות פיננסיים, תחנות רדיו וחברת תקשורת. מאז תחילת שנות ה-2000 שינתה ניו זילנד מסלול במידת מה, ההפרטות והקיצוצים גרמו לביקורות רבות, ונחשבו לכישלון על-ידי חלק לא מבוטל מתושבי ניו זילנד. ממשלות לייבור בראשות הלן קלארק וג'סינדה ארדרן ביצעו מדיניות של הלאמות, הגדלת התקציב, העלאת שכר המינימום והרחבת זכויות העובדים. עם זאת, ניו זילנד עדיין נחשבת למדינה שבה החופש הכלכלי הוא מהגבוהים בעולם.[8]
כלכלת ניו זילנד כיום מבוססת על שוק חופשי והסכמי סחר חופשי, ניו זילנד הייתה אחת המדינות הראשונות שדנו בהסכם סחר חופשי עם סין כבר ב-2004. כ-65% מהעובדים מועסקים בשירותים, 25% בתעשייה ו-10% בחקלאות. רמת האבטלה בניו זילנד היא 3.7%, מהנמוכות בעולם. רמת האינפלציה היא 3% בשנה.
גאוגרפיה
עריכה- ערכים מורחבים – גאוגרפיה של ניו זילנד, אקלים ניו זילנד
ניו זילנד מורכבת משני איים עיקריים – האי הצפוני (North island) שאוקלנד ווילנגטון נמצאות בו, האי הדרומי (South island) שנקראים גם או טה-איקה-א-מאוי (Te-Ika-a-Maui) וטה-ואי-פוונאמו (Te Wai Pounamu) במאורית, וממספר איים קטנים יותר. בהם האי סטיוארט (Stewart Island) ראקיאורה (Rakiura) בשפת המאורים, האי וואיהקה (Waiheke), גרייט ברייר (Great Barrier Island) ואיי צ'טהאם (Chatham Islands). אורכו הכולל של קו החוף הוא כ-15,000 ק"מ.
האי הצפוני והאי הדרומי מופרדים על ידי מצר קוק. שטחה של ניו זילנד הוא 268,680 קמ"ר, גדול במעט מזה של בריטניה, וקטן במעט מזה של איטליה.
האי הדרומי הוא הגדול ביותר, הוא חצוי לאורכו על ידי האלפים הדרומיים בהם נמצאות הפסגה הגבוהה בניו זילנד, הר קוק (3,754 מטר) ו-18 פסגות נוספות מעל לגובה של 3,000 מטר. האי הצפוני הוא הררי פחות אך מאפיינים אותו אזורי פעילות געשית. ההר הגבוה ביותר באי הצפוני, רואפהו, התפרץ בפעם האחרונה ב-2007.
עונת הקיץ נמשכת מדצמבר עד פברואר, והחורף – מיוני עד אוגוסט. האקלים הרגיל במדינה הוא נוח, ולעיתים נדירות חורג מ-30 מעלות צלזיוס כלפי מעלה או מ-0 מעלות כלפי מטה. בבירה ולינגטון נעה הטמפרטורה הממוצעת בין 6 ל-20 מעלות. כמות המשקעים רבה, ונעה ברוב האזורים בין 600 ל-1,800 מ"מ בשנה. באזורים מסוימים, בעיקר בחוף המערבי של האי הדרומי, מגיעה כמות המשקעים אף ל-12,000 מ"מ בשנה.
ניו זילנד ידועה בנופיה ובתופעות הטבע המאפיינות אותה, והפכה אבן שואבת למיליוני תיירים בשנה. היאמשלבת מגוון רחב של נופים טבעיים: יערות גשם, קרחונים, שלג, חופים זהובים, מעיינות חמים, דיונות חול, פיורדים ועוד. נופיה שימשו תפאורה לסדרת סרטי הקולנוע שר הטבעות, שמשכו אליה תשומת לב בכל העולם.
בניו זילנד 14 פארקים לאומיים ושמורות טבע, המכסים יחדיו כמעט שליש משטחה של המדינה. הפופולריים שבהם הם הפיורדלנד, אבל טסמן וטונגרירו.
חי וצומח
עריכה- ערך מורחב – החי של ניו זילנד
בשל בידודה הגאוגרפי, התפתחו בניו זילנד בעלי חיים וצמחים ייחודיים. מעל 80% מהצמחייה באיים ייחודית לניו זילנד. בולטים בעיקר עצי הקאורי העצומים ויותר מ-40 מינים של בעלי חיים אנדמיים לניו זילנד. עד להגעת האדם לניו זילנד, לפני כאלף שנים, היונקים היחידים שחיו בה היו שלושה מיני עטלפים (אחד מהם נכחד בינתיים). עקב כך, התפתחו מינים רבים של עופות חסרי יכולת תעופה, בהם הקיווי, הקאקאפו, המואה, והטאקאהה.
דמוגרפיה
עריכהכיום חיים בניו זילנד כ-5 מיליון תושבים. תוחלת החיים במדינה היא 82 שנים (80.3 שנים לגבר ו-83.7 שנים לאישה). שיעור הפריון הוא 1.5 צאצאים לאישה.
דת ומוצא אתני
עריכה74% מהאוכלוסייה הם ממוצא אירופי, בעיקר בריטים, אירים, גרמנים, צרפתים ואיטלקים. הם מכונים פקאהה (Pākehā) בפי המאורים. 14.9% מהתושבים הם מאורים. 11.8% מהתושבים הם ממוצא אסייתי ו-6.5% ממוצא פולינזי. צפיפות האוכלוסייה במדינה נמוכה ומרבית האוכלוסייה (כשלושה רבעים) מרוכזת באי הצפוני, מתוכה מעל למיליון באוקלנד ובפרבריה. האי הדרומי מיושב בדלילות, והאי סטיוארט דליל אף יותר, מרבית האיים הקטנים יותר אינם מיושבים.
כ-51.6% מהתושבים בניו זילנד הם חילונים חסרי שיוך דתי. הדת השלטת בניו זילנד היא הנצרות: 10% מגדירים עצמם קתולים ו-6.8% אנגליקנים. זרם דתי חשוב נוסף הוא הרטאנה (Ratana) תנועה נוצרית שמקורה בניו זילנד ואומצה בעיקר על ידי המאורים. המיעוטים הדתיים כוללים הינדים, יהודים, מוסלמים, סיקים ובודהיסטים. הקהילה היהודית כוללת כ-5,274 איש וריכוזם בעיקר בערים הגדולות – אוקלנד, ולינגטון וקרייסטצ'רץ'.
עיור
עריכהנכון ליוני 2023, אוכלוסיית ניו זילנד מרוכזת בצפון המדינה, כאשר כ-76.5% מהאוכלוסייה מתגוררת באי הצפוני ו-23.5% באי הדרומי. ניו זילנד היא מדינה עירונית בעיקרה, כאשר 83.6% מהאוכלוסייה מתגוררת באזורים עירוניים, ו-50.4% מהאוכלוסייה מתגוררת בשבע הערים שאוכלוסייתן עולה על 100,000 תושבים. אוקלנד, עם למעלה מ-1.4 מיליון תושבים, היא העיר הגדולה ביותר. הערים בניו זילנד מדורגות בדרך כלל גבוה במדדים בין-לאומיים לאיכות חיים. לדוגמה, בשנת 2016, אוקלנד דורגה כעיר השלישית הכי ראויה למגורים בעולם, וולינגטון במקום ה-12 לפי סקר איכות החיים של מרסר.
| דירוג | שם | חבל | אוכלוסייה | דירוג | שם | חבל | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 אוקלנד  כרייסטצ'רץ' | |||||||||
| 1 | אוקלנד | אוקלנד | 1,440,300 | 11 | היביסקוס קוסט | אוקלנד | 60,000 |  ולינגטון  המילטון | |
| 2 | כרייסטצ'רץ' | קנטרברי | 377,900 | 12 | ניו פלימות' | טראנאקי | 58,500 | ||
| 3 | ולינגטון | ולינגטון | 212,000 | 13 | רוטורואה | ביי אוף פלנטי | 57,900 | ||
| 4 | המילטון | ואיקטו | 179,900 | 14 | פאנגרי | נורת'לנד | 54,900 | ||
| 5 | טאורנגה | ביי אוף פלנטי | 158,300 | 15 | נלסון | נלסון | 50,800 | ||
| 6 | לואר האט | ולינגטון | 111,500 | 16 | הייסטינגס | הוקס ביי | 50,400 | ||
| 7 | דנידין | אוטגו | 102,400 | 17 | אינברקרגיל | סאות'לנד | 49,800 | ||
| 8 | פלמרסטון נורת' | מנוואטו-ונגנאוי | 81,200 | 18 | אפר האט | ולינגטון | 44,800 | ||
| 9 | נפייר | הוקס ביי | 66,800 | 19 | והנגנאוי | מנוואטו-ונגנאוי | 42,600 | ||
| 10 | פורירואה | ולינגטון | 60,200 | 20 | גיזברן | גיזברן | 37,700 | ||
תרבות
עריכההתרבות הניו זילנדית כיום מבוססת על שילוב בין התרבות המאורית לבין התרבות הבריטית, בתוספת השפעות של תרבויות מפולינזיה ומהמזרח הרחוק. התרבות הדומיננטית במדינה היא בריטית. וכמעט כל התושבים דוברים אנגלית. ההגירה המתמדת מבריטניה, מחזקת את הזיקה התרבותית הזו. מנגד, מתאמצים המאורים לשמר את תרבותם, אך כיום נותרו רק אזורים מעטים בהם משמשת המאורית כשפת יום יום והתושבים מקיימים אורח חיים מאורי שבטי. כיום, ריקודים וטקסים מאורים, דוגמת ההאקה, מתקיימים בעיקר כאטרקציה תיירותית.
אזרחי ותושבי ניו זילנד אימצו לעצמם באופן לא-רשמי (ויש הטוענים כי בעל-כורחם) את הכינוי "קיווים" (Kiwis), ככינוי חיבה מקוצר על-שם עוף הקיווי, האנדמי לאיים של ניו זילנד, ושמקור שמו בשפה המאורית-הילידית המקומית. הכינוי קיווי דבק גם בדולר הניו זילנדי (עוף הקיווי מופיע על מטבע של דולר ניו זילנדי אחד) וכן גם כזיהוי לצבא ניו זילנד (ככל הנראה עקב השימוש במשחת הנעליים "קיווי").
צבא וביטחון
עריכה- ערך מורחב – כוחות ההגנה של ניו זילנד
האחריות להגנתה של ניו זילנד מוטלת על כוחות ההגנה של ניו זילנד, גוף תלת-זרועי צבאי הכפוף למשרד ההגנה בממשלת ניו זילנד. נכון לשנת 2010 שירתו בכוחות ההגנה 8,617 אנשים בשירות קבע ו-2,377 אנשי מילואים. זרועות כוחות ההגנה הם:
ההיסטוריה הצבאית של ניו זילנד מתחילה מימי המלחמות נגד שבטי המאורים, ממשיכה בהשתתפותם של כוחות ההגנה במלחמת הבורים, במלחמות העולם, במלחמת קוריאה ומאז תחילת המאה ה-21 באפגניסטן, בעיראק ובמשימות שמירת שלום במקומות שונים בעולם. זרועות כוחות ההגנה של ניו זילנד מהווים כוח צבאי קטן בקנה מידה עולמי אך יעיל ואיכותי.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ניו זילנד- ניו זילנד, במדריך הטיולים "לכל הרוחות" המבוסס ויקי
- מידע פוליטי-חברתי על ניו זילנד, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- טריטירי, מסע טבע לניו זילנד
- חנה טבק, 10 המקומות הכי יפים שאסור להחמיץ בניו זילנד, באתר ynet, 10 במאי 2013
- ארווין פלר, ברוכים הבאים למגרש המשחקים הפראי של הטבע, באתר וואלה, 17 ביולי 2016
- שבע סיבות שיהפכו את ניו זילנד לטיול הבא שלכם, באתר וואלה, 14 באוקטובר 2018
- ארווין פלר, 7 סיבות לבקר בניו זילנד לפחות פעם בחיים, באתר וואלה, 20 באוגוסט 2019
- כתבות והמלצות למטיילים בניו זילנד, באתר GoTravel
- ניו זילנד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ניו-זילנד, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ בדרך כלל לא בשימוש.
- ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
- ^ 1 2 לא כולל טריטוריות מרוחקות
- ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתר האו"ם
- ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: WPP2024_POP_F01_1_POPULATION _SINGLE_AGE_BOTH_SEXES.xlsx, שם החוצץ: Medium variant - מתוך אתר האו"ם, הערכה 1 ביולי 2024
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-2 באוגוסט 2023
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ^ אבי קליין, כישלון "הניסוי הניו-זילנדי", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 30 בנובמבר 2017
| ניו זילנד - תבניות ניווט | |
|---|---|
|
|