גג

גַּג

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גג
הגייה*	gag
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ג־ג־ג, גזרת הכפולים
דרך תצורה	משקל קַל
נטיות	ר׳ גַּגּוֹת; גָּג־, ר׳ גַּגּוֹת־

גגות

1. לשון המקרא הכיסוי העליון של בניין, להגנה מפני תנאי מזג האוויר.

   • ”כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא-תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי-יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ.“ (דברים כב, פסוק ח)
   • ”וְהִיא הֶעֱלָתַם הַגָּגָה וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ הָעֲרֻכוֹת לָהּ עַל-הַגָּג.“ (יהושע ב, פסוק ו)
   • ”עַל כָּל-גַּגּוֹת מוֹאָב וּבִרְחֹבֹתֶיהָ כֻּלֹּה מִסְפֵּד כִּי-שָׁבַרְתִּי אֶת-מוֹאָב כִּכְלִי אֵין-חֵפֶץ בּוֹ נְאֻם-יְהוָה.“ (ירמיהו מח, פסוק לח)
   • ”כָּל גַּגּוֹת הָעִיר, רְשׁוּת אַחַת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא גַג גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה אוֹ נָמוֹךְ עֲשָׂרָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.“ (משנה, מסכת עירובין – פרק ט, משנה א)
   • ”מַעֲשֶׂה בְּבָרִיא אֶחָד שֶׁאָמַר כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, וְעָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג וְנָפַל וָמֵת.“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ו, משנה ו)
   • ”לֹא נִשְׂרֹף עֲלֵיכֶם / אֶת-גַּגּוֹת בָּתֵּיכֶם, וּבְמַטּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל / לֹא נָרֹץ גֻּלְגְּלוֹת תִּינוֹקוֹת“ (זאת תהי נקמתנו, מאת שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)
   • "הִנְנִי כָּאן, כְּמוֹ צִפֳּרִים חָגוֹת / הִנְנִי כָּאן, מַבִּיט מִן הַגַּגּוֹת" (הִנְנִי כָּאן, מאת חיים חפר)

2. [בלשנות] סימן הטעמה הנכתב מעל אות ודומה לגג קטן.

   • המילה הצרפתית château, לדוגמה, כוללת גג.

גיזרון

1. באוגריתית: גג.
2. נקרא כך על שום צורתו.^{[דרושה הבהרה]} האקדמיה ללשון העברית, סימני דפוס, תשס"א (2000).

צירופים

• ארגון גג
• גג העולם
• עד הגג
• עליית גג

נגזרות

• גגון
• גגן

תרגום

• אנגלית: roof‏‏‏‏‏ (1)
• אנגלית: circumflex‏‏‏‏‏ (2)
• יידיש: דאַך‏‏‏‏

ראו גם

• תקרה
• סיפון

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: גג