הוראה

Hebrew

Etymology 1

Root
י־ר־ה (y-r-h)

Noun

הוֹרָאָה • (hora'á) f (plural indefinite הוֹרָאוֹת, singular construct הוֹרְאַת־, plural construct הוֹרְאוֹת־) [pattern: הַקְטָלָה]

1. (uncountable) teaching, instruction (occupation, profession, or work)

   היא לומדת הוראה. ― She's learning teaching.

   אני לא אוהב את סגנון ההוראה שלו. ― I don't like his teaching style.

   הוראת המקצוע יכולה להשתפר. ― The teaching of the subject can improve.

2. (countable, often in the plural) instruction

   תראה לי את ההוראות. ― Show me the instructions.

   מה בדיוק היתה ההוראה שלה? ― What exactly was her instruction?

3. (countable, computing) command, instruction

Synonyms

• לימוד / לִמּוּד (limúd, “the process of learning, studying, or get instructed”)
• הַדְרָכָה

Derived terms

• הוֹרָאַת קֶבַע (hora'át kéva')

Related terms

• הוֹרָה (horá, “to instruct, teach”)
• מוֹרֶה (moré, “a teacher”)
• תּוֹרָה (torá, “Torah; instruction, teaching; theory”)

See also

• הוֹרֶה (horé, “a parent”)

Etymology 2

Root
ר־א־ה (r-ʾ-h)

Verb

הוראה / הֻרְאָה • (hur'á) (huf'al construction, active counterpart הֶרְאָה)

1. to be shown
   • Tanach, Deuteronomy 4:35, with translation of the Jewish Publication Society:

     אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ׃

     'atá hor'éta ladá'at kí YHVH hú ha'elohím 'éin 'ód mil'vadó.
     ʾattā horʾēṯā lāḏáʿaṯ kī YHWH hū hāʾĕlōhīm ʾēn ʿōḏ milləḇaddō.

     Unto thee it was shown, that thou mightest know that the LORD, He is God; there is none else beside Him.

Conjugation

Conjugation of הוראה / הֻרְאָה (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הוראיתי / הֻרְאֵיתִי		הוראינו / הֻרְאֵינוּ
	second	הוראית / הֻרְאֵיתָ	הוראית / הֻרְאֵית	הוראיתם / הֻרְאֵיתֶם	הוראיתן / הֻרְאֵיתֶן
	third	הוראה / הֻרְאָה	הוראתה / הֻרְאֲתָה	הוראו / הֻרְאוּ
present		מוראה / מֻרְאֶה	מוראית / מֻרְאֵית	מוראים / מֻרְאִים	מוראות / מֻרְאוֹת
future	first	אוראה / אֻרְאֶה		נוראה / נֻרְאֶה
	second	תוראה / תֻּרְאֶה	תוראי / תֻּרְאִי	תוראו / תֻּרְאוּ	תוראינה / תֻּרְאֶינָה1
	third	יוראה / יֻרְאֶה	תוראה / תֻּרְאֶה	יוראו / יֻרְאוּ	תוראינה / תֻּרְאֶינָה1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.