סופר

See also: סופר־ and סופֿר

Hebrew

Root
ס־פ־ר (s-p-r)

Etymology 1

The noun is an extension of the participle.

Noun

סוֹפֵר • (sofér) m (plural indefinite סוֹפְרִים)

1. Writer, author, scribe.
   • Tanach, Jeremiah 8:8:

     אֵיכָ֤ה תֹֽאמְרוּ֙ חֲכָמִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ וְתוֹרַ֥ת יְהוָ֖ה אִתָּ֑נוּ אָכֵן֙ הִנֵּ֣ה לַשֶּׁ֣קֶר עָשָׂ֔ה עֵ֖ט שֶׁ֥קֶר סֹפְרִֽים׃

     Eikhá tomrú: ḥakhamím anáḥnu v-torát Adonái itánu? Akhén hinéh la-shéqer asá et, shéqer sofrím.

     How do ye say: ‘We are wise, and the Law of the Lord is with us’? Lo, certainly in vain hath wrought the vain pen of the scribes.

   • a. 500 C.E., Babylonian Talmud, Sukkah 28a:

     אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁלֹּא הִנִּיחַ מִקְרָא וּמִשְׁנָה גְּמָרָא הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת דִּקְדּוּקֵי תּוֹרָה וְדִקְִדּוּקֵי סוֹפְרִים קַלִּים וַחֲמוֹרִים וּגְזֵרוֹת שָׁווֹת תְּקוּפוֹת וְגִימַטְרִיָּאוֹת שִׂיחַת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְשִׂיחַת שֵׁדִים וְשִׂיחַת דְּקָלִים מַשְׁלוֹת כֻּבְסִין מַשְׁלוֹת שׁוּעָלִים דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן

     Amrú aláv al Rabbán Yoḥanán ben Zakái she-lo hiníaḥ miqrá u-mishná, g'mará, halakhót v-agadót, diqduqéi Toráh v-diqduqéi sofrím, qalím va-ḥamorím u-gzerót shavót, t'qufót v-gemaṭriya'ót, siḥát mal'akhei ha-sharet v-siḥat shedim v-siḥat d'qalím, mashlót kuvsín, mashlót shu'alím, davár gadól, davár qaṭán.

     They said of Rabban Yochanan son of Zakkai that he did not neglect Bible, Mishnah, Gemara, legal works and folktales, minutiae of the Torah, minutiae of the scribes, a fortiori inferences and verbal analogies, seasons, numerology, the conversation of the ministering angels, and the conversation of demons and the conversation of palm trees, parables of launderers, parables of foxes, great things or small things.

Verb

סוֹפֵר • (sofér)

1. Masculine singular present participle and present tense of סָפַר (safár).

Verb

סופר / סֻפַּר • (supár) (pu'al construction)

1. (of a story) To be told, to be recounted.

   הסיפור שמעולם לא סופר ― hasipúr sheme'olám ló supár ― the untold story

Conjugation

Conjugation of סופר / סֻפַּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: —
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	סופרתי / סֻפַּרְתִּי		סופרנו / סֻפַּרְנוּ
	second	סופרת / סֻפַּרְתָּ	סופרת / סֻפַּרְתְּ	סופרתם / סֻפַּרְתֶּם	סופרתן / סֻפַּרְתֶּן
	third	סופר / סֻפַּר	סופרה / סֻפְּרָה	סופרו / סֻפְּרוּ
present		מסופר / מְסֻפָּר	מסופרת / מְסֻפֶּרֶת	מסופרים / מְסֻפָּרִים	מסופרות / מְסֻפָּרוֹת
future	first	אסופר / אֲסֻפַּר		נסופר / נְסֻפַּר
	second	תסופר / תְּסֻפַּר	תסופרי / תְּסֻפְּרִי	תסופרו / תְּסֻפְּרוּ	תסופרנה / תְּסֻפַּרְנָה1
	third	יסופר / יְסֻפַּר	תסופר / תְּסֻפַּר	יסופרו / יְסֻפְּרוּ	תסופרנה / תְּסֻפַּרְנָה1
imperative		—	—	—	—1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• "סופר" in the Verb Conjugation Tables of the Academy of Hebrew Language

Further reading

• סופר on the Hebrew Wikipedia.Wikipedia ^he

Etymology 2

From English super.

Adjective

סוּפֶּר • (súper)

1. Super, great.

Adverb

סוּפֶּר • (súper)

1. Super, very.

   אינטרנט סופר־מהיר ― ínternet súper-mahír ― super-fast Internet

Noun

סוּפֶּר • (súper) m

1. supermarket

References

• “סופר” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language