משה שטקליס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 15:
נולד ב[[קמניץ-פודולסקי]] שב[[אוקראינה]] (ב[[תחום המושב]] של [[האימפריה הרוסית]]). למד ארכאולוגיה ב[[אוניברסיטת אודסה]] והחל לעסוק בארכאולוגיה של אתרים [[פרהיסטוריה|פרהיסטוריים]] ב[[ברית המועצות]], אולם הוגלה ל[[סיביר]] בעוון פעילות [[ציונות|ציונית]] ובשנת [[1928]] [[העלייה הרביעית|עלה לארץ ישראל]]. בסוף שנת [[1929]]{{הערה|{{דבר||מודעה המודיעה על הנישואים|19291227|24.1}}.}} נישא למשוררת [[מרים ילן-שטקליס]]. ב-[[1939]] התגרש ממנה והתחתן עם ה[[מאייר]]ת [[בינה גבירץ]] שאיירה את ספרה הראשון של ילן-שטקליס.{{הערה|1=יוסי רגב, [http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1424974 האכזבה של הילדה והאכזבה של המשוררת], 22 בפברואר 2009}}
 
בתחילה עבד בישראל בייבוש [[ביצות כבארה]], ובמהלך עבודתו גילה את [[מערת כבארה]] בשנת 1929. בשנת [[1931]] [[חפירה ארכאולוגית|חפר]] עם [[בנימין מזר]] במערת קבורה ב[[רמת רחל]] ובעקבות החפירות נתגלעו בין השניים חילוקי דעות בעניין ה[[קרדיט (יצירה)|קרדיט]] על פרסום תוצאות החפירות.{{הערה|{{דבר||בעניין חפירות רמת רחל, משה שטקליס|1934/11/09|00302|מכתב למערכת}}; {{דבר||תשובה בעניין החפירות ברמת רחל, בנימין מייזלר|1934/11/13|00306|מכתב למערכת}}.}} בשנת [[1931]] ערך [[סקר]] של [[דולמנים]] ומבנים [[מגלית]]יים בדרום [[סוריה]] ובצפון [[ארץ ישראל]]. בהמשך היה הראשון לחקורשחקר בשיטתיות את האתרים ה[[התקופה הפלאוליתית|פלאוליתיים]] [[גשר בנות יעקב (אתר ארכאולוגי)|גשר בנות יעקב]] ו[[מערת קדומים|מערת קפזה]], ביחד עם ה[[קונסול דיפלומטי|קונסול]] ה[[צרפת]]י בירושלים [[רנה נוויל]]. בשנת [[1935]] קיבל תואר [[דוקטור]] מאוניברסיטה ב[[פריז]], ובשנת [[1938]] הצטרף ל[[סגל אקדמי|סגל]] [[האוניברסיטה העברית בירושלים]].
 
בשנת [[1943]] חפר מטעם [[האוניברסיטה העברית בירושלים]] באתר ה[[התקופה הנאוליתית|נאוליתי]] [[שער הגולן (אתר ארכאולוגי)|שער הגולן]]. המשלחת שבה לחפירות באתר לאחר תום [[מלחמת העצמאות]] בין השנים [[1949]]-[[1952]]. שטקליס חשף כפר עם מאפיינים של תרבות נאוליתית ייחודית, שלה תעשיית [[צור (סלע)|כלי צור]], [[כלי חרס]] וחפצי אומנות רבים כ[[צלמיות במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום|צלמיות]], וכינה אותה בשם "[[התרבות הירמוכית]]" (על שם נהר ה[[ירמוך]] הזורם בסמוך לאתר). הכפר הירמוכי מתוארך בקירוב לשנים 6400 לפנה"ס עד 6000 לפנה"ס. גודל האתר כ-0.2 קמ"ר (כ-200 דונם) וחיו בו 2,000-1,000 איש, דבר המלמד כי ההתיישבות הייתה אחת מהגדולות בעולם באותה עת.
שורה 67:
[[קטגוריה:עורכי האנציקלופדיה המקראית]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת אודסה]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: פרהיסטוריה]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1898]]