אלן גינסברג

משורר אמריקאי

אלן גינסברג[1]אנגלית: Allen Ginsberg;‏ 3 ביוני 19265 באפריל 1997) היה משורר יהודי-אמריקאי, מהדמויות הבולטות ב"דור הביט" של אמצע המאה ה-20 בסן פרנסיסקו. מבקר חריף של תרבות ארצות הברית.

אלן גינסברג
Allen Ginsberg
לידה 3 ביוני 1926
ניוארק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 באפריל 1997 (בגיל 70)
איסט וילג', מנהטן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Irwin Allen Ginsberg עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה BNai Israel Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים פטרסון, איסט וילג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת המדינה מונטקלייר, אוניברסיטת קולומביה, Eastside High School עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ספוקן וורד עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי דור הביט, שירה וידויית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Howl עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג פיטר אורלובסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
allenginsberg.org
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אלן גינסברג ובוב דילן, 1975

קורות חיים

עריכה

ילדותו

עריכה

גינסברג נולד בניוארק, ניו ג'רזי למשפחה יהודית ממוצא רוסי בעלת מודעות פוליטית חזקה שהתעניינה במרקסיזם ופמיניזם. אביו, לואיס, היה מורה ומשורר שפרסם מיצירותיו מדי פעם בניו יורק טיימס. אמו, נעמי, סבלה מהתקפי פרנויה חוזרים ונשנים עד שבסופו של דבר אושפזה ועברה ניתוח כריתת אונה. אלן הצעיר התחבט בשאלת זהותו המינית, ונחשב לתלמיד מצטיין. לאחר שסיים את לימודיו בתיכון נרשם לאוניברסיטת קולומביה.

חבורת ה'ביט'

עריכה

באוניברסיטה הצטרף גינסברג לקבוצת יוצרים צעירים שניסו להתעמת עם החברה השמרנית האמריקאית של שנות החמישים. בין חברי הקבוצה נמנו ג'ק קרואק, ויליאם ס. בורוז, לוסיאן קאר וניל קאסאדי. לצד התעניינות בפילוסופיה ובספרות נהגו חברי הקבוצה להשתמש בסמים, לנהל חיי מין חופשיים ואף לעסוק בפשע. השייכות לקבוצה בעלת האופי המיני המתירני הקלה על גינסברג לקבל את נטייתו הפאנסקסואלית ולנהל כמה רומנים מזדמנים. גינסברג קרא בצעירותו את שירתו של המשורר האמריקאי וולט ויטמן והיא השפיעה רבות על השירה שכתב בעצמו, אך בתקופה זאת כמעט ולא פרסם את יצירותיו. הוא השקיע את מירב מרצו וזמנו בטיפוח כישרון הכתיבה של חבריו קרואק ובורוז, שחבים לו במידה רבה את ראשית הקריירה הספרותית שלהם.

מעורבותו העקיפה של גינסברג במעשי הפשע של חבריו גרמה להשעייתו מהלימודים ולקטיעת הפרק האקדמי בחייו. במשך כשנה עבד במבחר עבודות מזדמנות כמו שוטף כלים בספינה וכשומר לילה. לאחר מכן גינסברג התנתק מחבריו ההוללים וניסה לאמץ אורח חיים "נורמטיבי": הוא עבר טיפול פסיכיאטרי במשך מספר חודשים, מצא עבודה בשיווק וניהל מערכת יחסים רומנטית עם אישה. תקופת הרוגע היחסי נסתיימה במהרה. גינסברג הכיר את המשורר ויליאם קרלוס ויליאמס, ששימש עבורו מעין מורה דרך רוחני שהוציא אותו ממימוש "החלום האמריקני", אליו נגרר גינסברג, והחזיר אותו לעולם היצירה. ויליאמס קשר בין גינסברג לבין חבורת משוררים צעירים בסן פרנסיסקו.

כמשורר

עריכה

בסן פרנסיסקו כתב גינסברג, באמצע שנות העשרים לחייו, את הפואמה "יללה" (Howl; תורגם לעברית גם כ"נהמה"), שמתארת את שחיקת האדם בחברה המודרנית. היצירה, שהוקראה בפומבי בגלריה נודעת בעיר, זכתה להצלחה מיידית. הדפסת הפואמה באופן מסחרי בשנת 1957 לוותה בקשיים רבים. המשטרה אסרה על הפרסום בטענה כי מדובר בתועבה, בשל ההתייחסות המופגנת והבוטה ביצירה ליחסי מין בכלל ויחסים הומוסקסואלים בפרט. האיסור נדון בבית משפט ושם נפסק לטובת גינסברג ופרסום היצירה. הפסיקה העניקה לפואמה מעמד של סמל בולט לדור הביט ולמראה של הלך הרוח בקרב הצעירים האמריקאים של אותה תקופה - עיסוק במין, בהזיות, בסמים ובשיגעון. בספר מופיע גם השיר סופרמרקט בקליפורניה. יצירתו של גינסברג משקפת לא רק את עולמו הפנימי של אדם המתייסר בכאביו הפרטיים, אלא גם את פני הדור והתהפוכות החברתיות והתרבותיות של אותה תקופה. גינסברג היה מורה דרך רוחני לדורות של צעירים שבאו אחריו, עבורם שימש מודל ללוחם חופש ומגן זכויות האדם.

מותה של אמו של גינסברג, נעמי, השפיע מאוד על חייו ויצירתו, והוא הקדיש לה את הפואמה "קדיש" שפרסם בשנת 1961. בפואמה הוא מתאר את חייה הקשים ומבכה את מותה. "קדיש" נחשבת לאחת מהחשובות ומהבולטות שביצירותיו.

בסתיו 1961 הגיע המשורר גינזברג לביקורו הראשון בישראל ונפגש בין היתר עם חוקר הקבלה גרשום שלום[2]. גינזברג שב לביקור בארץ בשנת 1986, יחד עם הצלם האמריקאי רוברט פרנק.

חיים פרטיים

עריכה

בשנת 1954 הכיר גינסברג את פיטר אורלובסקי, שהיה לבן זוגו עד ליום מותו. גינסברג ואורלובסקי טיילו ברחבי העולם וגינסברג הושפע בעיקר מתרבות המזרח ומהדת הבודהיסטית. לאחר ששימש כנציגו של דור הביט, קיבל עליו גינסברג גם את התפקיד של אחד הדוברים הבולטים ביותר של דור ההיפים בשנות השישים. גינסברג נפטר ב-5 באפריל 1997 בניו יורק ממחלת הסרטן.

מספריו

עריכה
  • יללה - 1956
  • קדיש - 1961
  • המפנה - 1963

תרגומים לעברית

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

משיריו:

הערות שוליים

עריכה