אמבטיה
אמבטיה או אמבט היא מכל מים פתוח המשמש לרחצת הגוף כולו בטבילה בו.
היסטוריה
עריכההטכנולוגיה הדרושה לבניית מכלי מים פתוחים המשמשים לטבילת הגוף כולו הייתה בידי האדם עוד בשחר ההיסטוריה. האמבטיה הקדומה ביותר שהתגלתה מקורה משנת 1,700 לפנה"ס והיא נמצאה בארמון קנוסוס בכרתים. צורתה של האמבטיה זהה לצורת האמבטיה המודרנית. ביוון העתיקה עשו שימוש באמבטיות עשויות בהט, ובאקרוטירי שבסנטוריני התגלו מערכות אינסטלציה לניקוז מי אמבטיה מתקופה זו, וכן מערכות להבאת מים חמים וקרים ממעיינות.
הן תרבות יוון העתיקה והן תרבות האימפריה הרומית הכירו בהנאה שברחצה במים חמים, ואף האמינו כי רחצה זו מחזקת את גוף האדם. ברחבי האימפריה הרומית נבנו בתי מרחץ ציבוריים, ובארמונות המלכים והאצילים נבנו חדרי אמבטיה פרטיים ובהם אמבטיות.
חדרי אמבטיה ובהם אמבטיות התגלו בארמונות החשמונאים ביריחו וכן בארמונות הורדוס במצדה, הרודיון ויריחו.
לאחר נפילת האימפריה הרומית פחת השימוש במרחצאות ציבוריים, ואף בתקופת הרנסאנס לא נהגו אנשים להתרחץ מחשש שהרחצה מביאה מחלות, ולכן לא הותקנו אמבטיות בבתים פרטיים. השימוש בבתי מרחץ ציבוריים פחת ופחת עם השנים. בראשית המאה ה-20 החל הנוהג לבנות חדרי אמבטיה בדירות מגורים (אף שבבתי אצילים ועשירים היו חדרי אמבטיה גם קודם לתקופה זו).
מקור המילה
עריכהמקור המילה "אמבטיה" הוא מיוונית: embat) ἐμβατ), להיכנס. המילה התגלגלה אל השפה העברית דרך לשון חז"ל, אשר בה נהוגה על פי רוב צורת "אַמְבָּטִי", שמינה נקבה.
מאפייני האמבטיה
עריכהרוב האמבטים המודרניים עשויים חומרים אקריליים או פיברגלס, אך קיימות חלופות בצורת פלדה מצופת פורצלן, פלדה מצופת אמייל או עץ. אמבטים מערביים עתיקים היו עשויים בדרך כלל פלדה מגולוונת או ברזל. האמבט היפני המסורתי היה בנוי עץ בדרך כלל.
עד לאחרונה, רוב האמבטים היו מלבניים בצורתם, אך עם התפתחותם של אמבטים אקריליים המעוצבים בחום, יותר ויותר צורות הופכות זמינות. אמבטים עשויים בדרך כלל בצבע לבן, אך ניתן להשיגם במגוון גוונים, בדרך כלל תמורת תוספת תשלום.
לאמבטים מודרניים יש פתח ניקוז בתחתיתם ופתח למניעת הצפה בסמוך לשפתם העליונה. הם עשויים לעמוד באופן חופשי, להיות בנויים לתוך המבנה או אף שקועים בתוכו.
לעיתים בנוי לתוכם ברז, אשר בדרך כלל יש לו שני פתחים: אחד המיועד למילוי האמבט והשני מחובר לצינור באורך של כמטר וחצי שראשו מתרחב ומחורר. בארצות מערביות כדוגמת בריטניה, ניתן למצוא ברזי אמבט ללא צינור, אשר מיועדים למילוי האמבט בלבד. לעיתים בנויה גם מקלחת מעל האמבט, או רק התקן המיועד להצמיד את ראש הצינור לקיר כדי שישמש כמקלחת.
המבדיל אמבט ממתקן בידורי כגון ג'קוזי הוא עומקו, מיקומו והשימוש בו. אמבט ממוקם בדרך כלל בחדר האמבטיה.
בסביבות שנות השישים היו מקובלים בישראל אמבטי ישיבה, שבהם מדרגה מובנית, והם תופסים שטח מצומצם יותר מאמבט מלא, שניתן לשכב בו. האמבטיה מצופת אמייל חם המתבצע בתנור בחום של 850 מעלות צלזיוס, ולכן ישנה פתרון של ציפוי אמבטיה המתבצע בהתזה, הציפוי לאמבטיה מתאים לאמבטיות מסוג פח, אמבטיות יציקה ואמבטיות פח.
באמבטיות בדרך כלל יש גם וילון.
אמבט תינוקות
עריכהכיום נמכרות מגוון של אמבטיות ייעודיות לרחצת תינוקות. סוגים שונים של אמבטיות כאלו כוללים אמבטיות מפלסטיק הניתנות להרכבה על רגליים מתקפלות ממתכת, אמבטיות מתקפלות, אמבטיות מתנפחות, אמבטיות בצורת דלי, ועוד. חלק מהאמבטיות כוללות אביזרי עזר המאפשרים הצבת בקבוקי שמפו או סבון, הנחת בגדים, חיתולים ומגבת. להבדיל מגיגית, אמבטיות לתינוקות כוללות צינור ריקון, שמאפשר ריקון מי האמבט ללא צורך להזיזו.
רחיצת תינוקות באמבטיה היא פעולה הכרוכה בסיכון רב, שכן חוסר תשומת לב רגעי עלול להסתיים בטביעת התינוק. כאשר התינוק קטן ניתן להשתמש באביזרים כגון מושב ("דפני") או כרית ציפה המסייעים במניעת החלקת התינוק למים. אמבטיות תינוק בנויות כך שלפחות יד אחת של המבוגר חופשייה לרחוץ את התינוק. מסיבה זו, ממלאים אמבט תינוקות עד כחמישית מעומקו.
אמבט התינוקות המעוצב כמו דלי מיועד להושבת התינוק גם במים עמוקים יותר באופן שהתינוק יתקשה להכניס את ראשו למים לטבוע.
מתיחת האמבט
עריכהבשנת 1917 כתב ה' ל' מנקן היסטוריה בדויה של האמבטיה, בה טען כי רק בשנת 1828 החל השימוש באמבטיות באנגליה, ורק בשנת 1842 הוחל השימוש בהן בארצות הברית. המתיחה עדיין מצוטטת כהיסטוריה אמיתית.
