ישקר
ישקר בע"מ היא חברה המייצרת כלי חיתוך ממתכת קשה (מתק"ש), המיועדים לתעשיית העיבוד השבבי ולייצור מוצרי מתכת מתקדמים. בין מגוון מוצריה ניתן למצוא בין היתר כלים ושימות למחרטות וכרסומות.
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה בבעלות חברה ציבורית |
| מייסדים | סטף ורטהיימר |
| תקופת הפעילות | 1952–הווה (כ־72 שנים) |
| חברת אם | ברקשייר האת'וויי |
| מיקום המטה |
הגליל המערבי  |
| קואורדינטות | 32°58′46.16″N 35°16′15.93″E / 32.9794889°N 35.2710917°Eמיקום המטה |
| משרד ראשי | אזור התעשייה תפן |
| בעלות | ברקשייר האת'וויי |
| מוצרים עיקריים | כלי עיבוד למתכת |
| מנכ"ל | אילן גרי |
| www.iscar.com | |
  | |
החברה פעילה בישראל ובמקומות אחרים בעולם, בבעלות חברת ברקשייר האת'וויי האמריקאית. נשיא החברה ומייסדה הוא סטף ורטהיימר, מנכ"ל החברה הוא אילן גרי, שהחליף בתפקידו את יעקב הרפז ששימש בתפקיד מאז שנת 1985 ומשמש כיו"ר קבוצת IMC.
מפעלה הראשי של החברה ומשרדיה נמצאים באזור התעשייה תפן, שבסמוך לכפר ורדים, ול"ישקר" מפעל נוסף בישראל, באזור תעשייה דלתון.
היסטוריה
עריכההמפעל הראשון של החברה נוסד בשנת 1952 בעיר נהריה כמפעל משפחתי קטן, שמו הוא ראשי תיבות של "ישראל קרביד" (קרביד היה החומר ממנו יוצרו המוצרים הראשונים של החברה). את ההון הראשוני סיפק המשקיע בלו דוהן, שבמהלך השנים מכר את מניותיו לדיסקונט השקעות בראשות דניאל רקנאטי ודן טולקובסקי שבראשית שנות השישים נכנסה כמשקיע שותף ב-50 אחוז בחברה[1][2]. בהמשך החברה עברה לפארק תעשייה תפן ומשפחת ורטהיימר יזמה את הקמת כפר ורדים על מנת לספק מגורים לעובדי המפעל.
בסוף שנות השמונים נוצר סכסוך חריף בין דיסקונט השקעות לבין משפחת ורטהיימר, סכסוך שנסב בעיקרו על חיובה של דיסקונט השקעות כחברה ציבורית לפרסם את הדו"חות של ישקר. דיסקונט השקעות ניסתה תחילה לרמות את הרשות לניירות ערך אולם לבסוף הדבר התגלה ודב תדמור הועמד לדין והורשע בהסתרת המידע מהציבור. בשיא המשבר החליטה משפחת ורטהיימר להפעיל לחץ על משפחת רקנאטי (הבעלים של דיסקונט השקעות) במטרה למכור את חלקם בחברה על ידי קניית מניות של אי.די.בי. (בעלת השליטה בדיסקונט השקעות), הלחץ הצליח ודיסקונט השקעות מכרה את חלקה למשפחת ורטהיימר שהפכה לבעלים הבלעדיים של החברה.
במהלך השנים התרחבה החברה ורכשה מפעלים וחברות שונות במדינות נוספות, כולל בארצות הברית, הודו, סין, גרמניה, צרפת, איטליה וקוריאה הדרומית[3]. עם ההתרחבות הקימה משפחת ורטהיימר את קבוצת IMC המרכזת את פעילותן של 15 חברות שונות, כאשר ישקר היא הגדולה ביותר מביניהן.
בשנת 1998 רכשה קבוצת IMC את חברת טגוטק בע"מ (בעבר KTC) אשר ממוקמת בדגו (Daegu) בחלקה הדרומי של דרום קוריאה.
במאי 2006 נרכשו 80% מקבוצת IMC על ידי חברת "ברקשייר האת'וויי" האמריקאית, שבניהולו של וורן באפט, בסכום של 4 מיליארדי דולרים, על פי שווי שוק של 5 מיליארד דולרים וללא חברת "טכנולוגיית להבים". עסקה זו הפכה את משפחת ורטהיימר לאחת המשפחות העשירות בישראל. במאי 2013 מימשה ברקשייר האת'ווי את האופציה לרכישת 20% הנותרים בחברה תמורת 2.05 מיליארד דולר ונכון ל-2014, ישקר בבעלות מלאה של ברקשייר האת'ווי.
בספטמבר 2008 רכשה[4] ישקר מבנק ההשקעות היפני נומורה כ-95% ממניותיה של החברה היפנית טונגאלוי (Tungaloy Corporation), תמורת קרוב למיליארד דולר.
לקריאה נוספת
עריכה- סטף ורטהימר, איש ליד מכונה - סיפור חיים, רעיונות ומעשים, ידיעות ספרים, 2011. (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
עריכה
Iscar Cutting Tools אתר האינטרנט הרשמי של ישקר- פרויקט מכירת ישקר, באתר ynet
- כתבי ידיעות אחרונות, אנחנו על המפה, באתר ynet, 26 באפריל 2004
- אורה קורן, משפחת ורטהיימר: איך הבן איתן הפך את המסגריה המשפחתית לעסק של 5 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 6 במאי 2006
- יואב יצחק, באפט רוכש את ישקר ב- 4 מיליארד דולר, באתר News1 מחלקה ראשונה, 7 במאי 2006
- גיא רולניק, לא היו שום תנאים. רק סגירה בעל פה: 4 ,80% מיליארד ד', באתר הארץ, 8 במאי 2006
- הדס מנור, תעשיית ייצור המוניטין, באתר גלובס, 18 ביולי 2006
- גיא רולניק, איך הפך יעקב הרפז את ישקר לחברה המצליחה ביותר בישראל?, באתר TheMarker, 12 ביולי 2009
- טלי חרותי-סובר, שאלת ה-10 מיליארד דולר // למה אף עובד לא עוזב את ישקר, באתר TheMarker, 28 באוגוסט 2012
איתן אבריאל, לנשק הסודי של באפט קוראים הרפז, באתר TheMarker, 1 ביולי 2019
הערות שוליים
עריכה- ^ מעריב, 15 ביולי 1988
- ^ דיסקונט השקעות, דו"ח שנתי לשנה שנסתיימה ב-31 בדצמבר 1984, עמ' 26
- ^ פריסה עולמית באתר ישקר
- ^ אורה קורן, ישקר מנצלת את המשבר: רכשה את טונגאלוי היפאנית בכמיליארד דולר, באתר TheMarker, 21 בספטמבר 2008