צאר

תואר מונרכי במזרח אירופה

צאררוסית: царь, ‏האזנה‏; בבולגרית: цар; בלשון נקבה: צארינה; ברוסית: цари́ца, בבולגרית: царица) הוא תואר בו השתמשו שליטיהן של בולגריה (החל משנת 913), סרביהמאה ה-14) ורוסיה הצארית והקיסרות הרוסית (בשנים 15471917). השם נגזר מהמילה "קיסר" (caesar), "צאר" בהגייה בשפות סלאביות.

צאר, ציורו של סרגיי איבנוב, 1908.

ברוסיה שלאחר פלישת המונגולים שימש, כנראה, התואר לתיאור שליט עצמאי. בתואר הזה נקראו קיסר ביזנטיון ושליטי אורדת הזהב. שליטי רוסיה החלו להשתמש בתואר זה במאה ה-15, בעיקר להאדרת שם ממלכתם ביחסי חוץ לאחר פריקת העול המונגולי על ידי איוון השלישי. הם החלו לשאת את התואר באופן קבוע החל משנת 1547, עת הוכתר איוון האיום כצאר רוסיה עד ל-1721 בה פיוטר הגדול שינה את התואר ל"אימפרטור". עם זאת, באופן לא רשמי התואר "צאר" המשיך להתקיים באימפריה הרוסית. קיסרה המוכתר האחרון, ניקולאי השני משושלת רומנוב, הוצא להורג בעת מלחמת האזרחים ברוסיה.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.