רבי ישמעאל
רבי ישמעאל בן אלישע, היה מגדולי הדור השלישי של התנאים בארץ ישראל. בעל הברייתא על המידות שהתורה נדרשת בהן, וחברו של רבי עקיבא.
 | |
| קברו העממי בכפר פרוד (סומן במהלך המאה ה-20 בעקבות מסורת גלילית מהמאה ה-12 על קברו באזור) | |
| לידה |
70 (בערך) פרובינקיה יודיאה, האימפריה הרומית |
|---|---|
| פטירה |
135 (בגיל 65 בערך) פרובינקיה יודיאה, האימפריה הרומית |
| כינוי | רבי ישמעאל, רבי ישמעאל בעל הברייתות |
| מקום קבורה |
 כפר פרוד (זיהוי עממי מהמאה ה-12) |
| מקום מגורים | כפר עזיז |
| מקום פעילות | יבנה, אושא |
| תקופת הפעילות | דור שלישי לתנאים |
| השתייכות | בית הלל, בֵּית רבי ישמעאל |
| רבותיו | רבי יהושע בן חנניה, רבי נחוניה בן הקנה, רבי אליעזר בן הורקנוס |
| תלמידיו | רבי מאיר, רבי יונתן, רבי יאשיה |
| בני דורו | רבי עקיבא, שמעון בן ננס |
| אב | אלישע |
ביוגרפיה
עריכהבצעירותו למד תורה מפי רבי יהושע בן חנניה, שפדה אותו מן השבי. לאחר מכן למד מפי רבי נחוניה בן הקנה ומפי רבי אליעזר בן הורקנוס. כן קשר רבי ישמעאל יחסי ידידוּת אמיצים עם רבי עקיבא, שהיה בר פלוגתא גדול שלו בהלכה. רבי ישמעאל התגורר בכפר עזיז שבדרום יהודה ליד גבול אדום, ומשם היה מגיע ליבנה כדי לדון עם החכמים בענייני הלכה. כשגלתה הסנהדרין לאושא נדד עמה גם רבי ישמעאל. התנא הנודע בן עזאי הביע צער שלא למד אצל רבי ישמעאל, לאחר ששמע דברי הלכה בשמו מרבי יונתן[1].
שיטתו
עריכהבבית מדרשו של רבי ישמעאל הושתת הלימוד על פשוטו של מקרא והיגיון, ולא על פלפולים המבוססים על אותיות יתרות או חסרות במקרא. כן נקט בגישת "דיברה תורה כלשון בני אדם"[2], זאת בניגוד לשיטתו של רבי עקיבא, שהיה מפלפל, ומרבה לדרוש אותיות ומילים. רבי ישמעאל הרבה להביא משלים לדינים שונים. בהלכה נקט את שיטתם של בית הלל. רבי ישמעאל ורבי עקיבא מכונים בספרות חז"ל בתואר "אבות העולם".[3]
בתלמוד שכיחה מחרוזת המילים "תנא דבי רבי ישמעאל", שמובאת בפיתחן של ברייתות ששָנה החכם מבית מדרשו של רבי ישמעאל.
מתורתו של רבי ישמעאל עולה כי הוא היה מיוחד באהבת ישראל[4]. כן מובא בשמו, שהעיסוק בפרנסה צריך להשתלב עם לימוד התורה שהיא המצווה הגדולה ביותר[5].
רבי ישמעאל היה חכם גדול ובקי באגדות. רוב המאמרים שנמסרו בשם "תנא דבי רבי ישמעאל" או "דבי רבי ישמעאל תנא", הם מאמרים באגדה ולא בהלכה[6]. מסיבה זו, כאשר נפטרו בניו, נכנסו כמה מהתנאים לנחמו (רבי טרפון, רבי יוסי הגלילי, רבי אלעזר בן עזריה, רבי עקיבא), ורבי טרפון הזהירם לומר את האגדות באופן מסודר שכן רבי ישמעאל בקי באגדות[7].
הכללים למדרש
עריכה
ערך מורחב – שלוש עשרה המידות של רבי ישמעאל
רבי ישמעאל הוא בעל הברייתא שמביאה את שלוש עשרה ה"מידות שהתורה נדרשת בהן", שהן שיטות לדרשת הפסוקים ומציאת העולֶה מתוך הכתוב, שלא נאמר בו במפורש.
רבי ישמעאל העדיף את שיטת הלימוד ב"כלל ופרט", שמתמקדת ביחסי הכללים והפרטים המפורשים בכתוב, ועל פיהם נרמז מה שלא נכתב, לעומת רבי עקיבא שדרש ב"ריבוי ומיעוט", שיטת-מדרש שמתייחסת אל הפרטים כעצמאיים, ואינה מחשיבה אותם כפירושו של הכלל. ההבדל בין שתי השיטות מתבטא בהיקף הדברים אותם לומדים מן הכתוב[8].
יופיו
עריכהלבד מגדולתו בתורה, נודע רבי ישמעאל ביופיו הבלתי-רגיל. יופיו מוזכר באחדים מסיפורי חז"ל.
בעת חורבן בית המקדש, והוא ילד קטן, נשבה רבי ישמעאל, נלקח לרומא והוחזק שם בבית אסורים. רבי יהושע בן חנניה הגיע באחד ממסעותיו לרומא, ושם גילו את אוזנו כי בבית האסורים נמצא ילד יפה עיניים. עמד רבי יהושע בפיתחו וקרא בקול גדול את הפסוק (ישעיה, מ"ב, כ"ד): "מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים?" והנה שמע מבית האסורים קולו של ילד, שהמשיך מזכרונו את הפסוק: "הלוֹא ה' זוּ חטאנו לו ולא אָבוּ בדרכיו הָלוֹך, ולא שמעו בתורתו". שמע זאת רבי יהושע ואמר: מובטחני בו שיהא מורה הוראה בישראל, ולא אזוז מכאן עד שאפדה אותו בכל סכום שיידרש". רבי יהושע שילם את הסכום הגבוה שנדרש, ופדה אותו. לימים הגשים הנער את הציפיות שתלה בו פודהו, והיה לאחד מגדולי ההוראה בישראל[9]. יש שמטילים ספק בזיהוי סיפור הפדיון עם רבי ישמעאל זה (ראו בפרק הבא).
היופי מוזכר בדבריו של רבי ישמעאל גם בהקשר של סיפור על אדם שהדיר עצמו מאשתו ולא אבה לראותה, עד שהלכה לרבי ישמעאל והתייפתה, והנדר הותר לאחר שבעלה לא זיהה אותה: "ומעשה באחד שנדר מבת אחותו הנאה, והכניסוה לבית רבי ישמעאל וייפוה. אמר לו רבי ישמעאל: בנִי, מִזו נדרת? אמר לו: לאו. והתירהּ רבי ישמעאל. באותה שעה בכה רבי ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן. וכשמת רבי ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות: בנות ישראל על רבי ישמעאל בכינה. וכן הוא אומר בשאול (שמואל ב', א', כ"ד): בנות ישראל אל שאול בכינה"[10].
בלבול בזיהוי
עריכההזיהוי של "רבי ישמעאל" כ"רבי ישמעאל בן אלישע" שנוי במחלוקת. במקורות נזכר גם "רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול", וזה מוסיף על המבוכה. ואכן, בספר "סדר הדורות"[11] מוזכרת האפשרות שהיו שלושה "רבי ישמעאל".
רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול היה כהן גדול בבית המקדש, והוצא להורג יחד עם רבן שמעון בן גמליאל הזקן, בסמוך לחורבן הבית[12], ולפי זה היה בדור הראשון לתנאים. ואולם, "רבי ישמעאל" סתם הוא חברו של רבי עקיבא, מן הדור השלישי לתנאים, ותלמידיו הם בני הדור הרביעי. על כן, מוזכר בספר "סדר הדורות" ובמקורות נוספים[13], אלו שני אישים שונים.
דעה נוספת גורסת שזוהי אישיות אחת, ור' ישמעאל לא היה כהן גדול בבית המקדש השני, אלא בזמן הקצר של חידוש העבודה בימי מרד בר כוכבא[14]. אולם, לשיטה זו סותרים המקורות שמספרים על הוצאתו להורג יחד עם רשב"ג הזקן, שהיה בדור הראשון לתנאים. כמו כן, בתלמוד הבבלי[15] מסופר שהטה נר בשבת בשגגה וכתב בפנקסו "לכשיבנה המקדש אביא חטאת שמנה", ומשמע שהמקדש לא היה קיים בימיו.
גם הזיהוי של "רבי ישמעאל" סתם עם "רבי ישמעאל בן אלישע" (לא הכהן הגדול[16]) אינו מוסכם על הכול. "רבי ישמעאל בן אלישע" מוזכר, לדוגמה, בסיפור הפדיון ברומא על ידי רבי יהושע[17]. "סדר הדורות" מביע פקפוק באפשרות שרבי ישמעאל (סתם), חברו של רבי עקיבא, היה ילד בזמן חורבן הבית. אבל, מעשה שמופיע בתלמוד הבבלי (מסכת שבת, דף י"ב, עמוד ב') בשם "רבי ישמעאל בן אלישע", מופיע בירושלמי (מסכת שבת, פרק א', הלכה ג') בשם "רבי ישמעאל" סתם, ויש שלמדו מכאן הוכחה שזהו אותו חכם[18].
ב"סדר הדורות" מועלית השערה שרבי ישמעאל בן אלישע הוא נכדו של רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול[19].
ב"אטלס עץ חיים", של הרב רפאל הלפרין (שליקט וסיכם מספרי החוקרים מכל הדורות), מסיק ששני "רבי ישמעאל בן אלישע" היו:
- "רבי ישמעאל" סתם - הוא רבי ישמעאל בן אלישע - חברו של רבי עקיבא, דור שלישי לתנאים.
- "רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול" - מעשרה הרוגי מלכות, דור ראשון לתנאים.
בספר דורות הראשונים[20], נכתב שהנהרגים בעשרה הרוגי מלכות היו רבי שמעון בן הסגן (בנו של רבי חנינא סגן הכהנים), ורבי ישמעאל בן אלישע חבירו הצעיר של רבי עקיבא. שניהם נשבו ונהרגו בדרום יהודה, תקופה קצרה לפני מרד בר כוכבא.
לקריאה נוספת
עריכה- אברהם יהושע השל, תורה מן השמים באספקלריה של הדורות, לונדון 1962, הוצאת שונצינו.
- בנימין לאו, "רבי ישמעאל: דברה תורה בלשון בני אדם", בספרו: חכמים, כרך שני: ימי יבנה עד מרד בר כוכבא, ידיעות ספרים, 2007, עמ' 199-195.
קישורים חיצוניים
עריכה
- התנא רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול באתר "MyTzadik"
ביצוע הפיוט 'רבי ישמעאל אומר' וכו' מפי החזן ר' יוסל'ה רוזנבלט זצ"ל- ביצוע הפיוט 'וטיהר רבי ישמעאל' וכו' מפי ילד הפלא שמחה לוינשטיין
- ביצוע הפיוט ברייתא דרבי ישמעאל (המובאת בתלמוד מסכת ברכות דף ז' עמוד א') 'תניא אמר רבי ישמעאל' וכו' מפי ר' אברהם פריד ור' משה לוק מחבר הלחן ר' יוסי גרין
- הרב אהרן הימן, "רבי ישמעאל בן אלישע", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמודים 829-819, באתר היברובוקס
- רבי ישמעאל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ציון מקום קבורתו של רבי ישמעאל בעל הברייתות ליד מפלי פרוד(הקישור אינו פעיל)
- רבי ישמעאל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ישמעאל בן אלישע תנא, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ע', עמוד ב' - דף ע"א, עמוד א'.
- ^ בבלי, סנהדרין סד ע"ב.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק א', הלכה א'; תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק א', הלכה ג'
- ^ "רבי ישמעאל אומר הוי קל לראש ונוח לתשחורת והוי מקבל את כל האדם בשמחה" משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה י"ב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ה, עמוד ב'
- ^ אברהם יהושע השל, תורה מן השמים, מבוא.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ח, עמוד ב'
- ^ מידות הדרש: רבי עקיבא ורבי ישמעאל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ח, עמוד א'; תלמוד ירושלמי, מסכת הוריות, פרק ג', הלכה ד'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ס"ו, עמוד א'.
- ^ ר' יחיאל ב"ר שלמה היילפרין, אב"ד מינסק, נולד בערך בשנת ה'ת"כ (1660).
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ח, עמוד ב' ורש"י שם; אבות דרבי נתן לח, ג; מסכת שמחות (מן המסכתות הקטנות), פרק ח; ועוד.
- ^ ראו תוספות, מסכת יבמות, דף ק"ד, עמוד א', ד"ה אמר.
- ^ מ' בר, "הר הבית ובית המקדש במשנתו של רשב"י", בתוך פרקים בתולדות ירושלים בימי בית שני.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י"ב, עמוד ב'
- ^ אם כי, יש לציין, שלפעמים כשמוזכר "רבי ישמעאל בן אלישע" הכוונה היא לרבי ישמעאל כהן גדול.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ח, עמוד א'; הובא לעיל.
- ^ ראו באטלס "עץ חיים" של הרב רפאל הלפרין, כרך ד', ערך "רבי ישמעאל" (עמ' 240).
- ^ וכן כתב גם הרב אהרן היימאן ב"תולדות תנאים ואמוראים". וראו אטלס "עץ חיים", שם, ערך "ר' ישמעאל בן אלישע" (עמ' 241).
- ^ חלק א, כרך ה, פרקים מו-מז