רותם
רותם (שם מדעי: Retama) הוא סוג צמח מתת-משפחת הפרפרניים. זהו שיח מדברי שצבעו ירוק זית והוא בדרך כלל חסר עלים. אורכו של הגבעול הצר כ-25 סנטימטרים וממנו יוצאים עלים קטנים רבים המתקיימים תקופה קצרה בלבד ואחר כך נושרים.
רותם | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | דו-פסיגיים |
סדרה: | קיטניתאים |
משפחה: | קטניות |
תת־משפחה: | פרפרניים |
סוג: | רותם |
שם מדעי | |
Retama רפינסק, 1838 |
מאפיינים
עריכההרותם פורח בסוף החורף ובאביב, פרחיו לבנים-סגולים ריחניים. הפרי הוא תרמיל סגלגל או מוארך מעט, מחודד בקצהו, מכיל זרע אחד או שניים.
כיוון שרוב השנה הצמח חסר עלים, מתבצע תהליך ההטמעה (פוטוסינתזה) על ידי הגבעולים. גבעולי הרותם חרוצים לאורכם, והפיוניות יושבות בתוך חריצי הגבעולים.[1]
תפוצת הצמח סהרו-ערבית, עם חדירה לבתי גידול יבשים בחבל הים-תיכוני. בסוג חמישה מינים, בארץ נפוץ המין רותם המדבר.
יש המפרשים את השם כנגזר מהשורש רת"ם, מפני שבהיותו גדל באזורי דיונות בהם החול נודד ממקום למקום, שורשיו נאלצים 'לרתום' את האדמה שמסביבם, כדי לא לעוף עם החול ולהינתק מן האדמה.
כדי להתגבר על המחסור במים, המאפיין את סביבת הגידול הטבעית שלו, יש לרותם מערכת שורשים כפולה: האחת, עמוקה, ששורשיה חודרים אל עומק האדמה- נועדה לאיסוף המים שחלחלו לעומק בתקופת הקיץ היבשה; והשנייה שטחית, המכסה פני שטח גדול מאוד, שנועדה לקלוט מי שיטפונות לפני שיאבדו.
תכונה נוספת המשותפת לצמחי מדבר נוספים: הרותם מסוגל להמית חלק מעצמו כדי לחסוך במים ובאנרגיה. וכך, לאחר תקופת היובש, כשמגיע הגשם, הרותם מסוגל לשוב ולהחיות את החלק שיבש.
במקורות
עריכה- שם הצמח "רותם" קדום, ומוזכר שלוש פעמים במקרא:
- בספר מלכים א', פרק י"ט, פסוקים ד'–ה', הנביא אליהו נח במדבר בצל הרותם: "וְהוּא-הָלַךְ בַּמִּדְבָּר, דֶּרֶךְ יוֹם, וַיָּבֹא, וַיֵּשֶׁב תַּחַת רֹתֶם אחת (אֶחָד) ... וַיִּשְׁכַּב, וַיִּישַׁן, תַּחַת, רֹתֶם אֶחָד".
- בספר תהילים, פרק ק"כ, פסוק ד': "חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים; עִם, גַּחֲלֵי רְתָמִים".
- בספר איוב, פרק ל', פסוק ד': "הַקֹּטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי-שִׂיחַ; וְשֹׁרֶשׁ רְתָמִים לַחְמָם".
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ האינציקלופדיה של האדם והחי בארץ ישראל