שופט כדורגל
שופט כדורגל הוא שופט במשחק כדורגל, האוכף את חוקי המשחק שנקבעו בחוקת משחק הכדורגל.
היסטוריה של השיפוט
עריכהבתחילת דרכו של המשחק בסין, בכפרים ובערים ברומא, לא היו שופטים ולמשחק לא היו חוקים, פרט למספר כללים בסיסיים. כשהמשחק הגיע לבריטניה, לפני שנכתבו החוקים הרשמיים, היו מספר חוקים פשוטים של איסור פגיעה בשחקן ואיסור נגיעה ביד. את החוקים אכפו הקפטנים של שתי הקבוצות, שבתחילת המשחק הסכימו בצורה ג'נטלמנית על כך שיהיה שיפוט הוגן. ב-1870 נכנסה למשחק המשרוקית הראשונה, שהייתה משרוקית משטרה.
ב-1880 מונה שופט נייטרלי אשר שימש כמו בטניס כמשקיף מהצד שאינו נכנס לתחומי המגרש בעת המשחק. רק ב-1891 החל השופט למלא את תפקידו על המגרש וללבוש תלבושת בצבע שונה (בדרך כלל בצבע שחור או תלבושת פסים של שחור ולבן).
עיקרי תפקיד השופט
עריכה- אכיפת חוקי המשחק הבסיסיים
- שליטה במשחק בשיתוף שלושה (לעיתים חמישה) עוזרים לשופט שמסייעים לו בהחלטות
- וידוא שכל הציוד במגרש (נעליים, כדור, שערים) תקין וחוקי
- שמירה על גבולות הזמן של המשחק ותיעודו
- הפסקה של המשחק אם הוא לא מתנהל באופן תקין או ישנה הפרעה מצד גורם חיצוני
- וידוא ששחקן שנפצע יורד מהמגרש ומקבל טיפול הולם.
המסייעים לשופט
עריכההמסייעים לשופט הם שלושה עוזרי שופט - שני קוונים ו"שופט רביעי". במסגרות מסוימות נעשה שימוש גם בשני שופטי רחבה, וגם בשופטי וידאו (VAR)
- הקוונים נמצאים בנקודות נגדיות זה לזה בצדי המגרש. הם אחראים לסימון עבירות נבדל ויציאה של הכדור מתחומי המגרש.
- השופט הרביעי נמצא ליד ספסלי הקבוצות. הוא אחראי על החילופים, הצגת זמן הפציעות למשחק ושמירה על הסדר בספסלי הקבוצות. השופט הרביעי משמש כמחליף, אם אחד השופטים אינו יכול להמשיך לשפוט.
- במשחקים בכל המסגרות בעלי רגישות גבוהה, מוצבים בנוסף לארבעת השופטים גם שני שופטי רחבה. שופט הרחבה מוצב בסמוך לרחבת השער ותפקידו לזהות מקרים שלעיתים נעלמים מעיניו של השופט המרכזי. לדוגמה, מקרה בו לא ברור לשופט המרכזי האם הכדור עבר במלוא היקפו את קו השער או מקרה של עבירה על השוער ברחבת החמש.
הכשרת שופטים
עריכהבישראל השופטים נדרשים לעבור קורס שופטים[1] שמנוהל על ידי איגוד השופטים הכפוף להתאחדות לכדורגל. משך הקורס הוא כחמישה ימים. במהלך הקורס נלמדים חוקי המשחק ואכיפותיהם ובסופו השופטים לעתיד נבחנים על החוקה ועוברים מבחני כושר. לאחר סיום הקורס עוברים בוגרי הקורס חניכה על ידי שופטים מנוסים, שלאחריה מקבלים הבוגרים את כרטיס השופט ורשאים להתחיל לשפוט במשחקים רשמיים.
בתחילת קריירת השיפוט השופטים החדשים נשלחים בעיקר לליגות הילדים והנוער, ועם הזמן משתלבים בשיפוט בליגות הנמוכות לבוגרים.
מאמץ פיזי ומנטלי בשיפוט
עריכהמחקר שנערך בליגת כדורגל של ניו זילנד העלה ששופט נדרש לרוץ 10.5 ק"מ בממוצע במהלך המשחק ולבצע 45 "ספרינטים" קצרים (למרחק ממוצע של 17 מטרים) במהירות ריצה של 18 קמ"ש. השקעת האנרגיה של שופט כדורגל במהלך משחק הוערכה בכ-1,300 קלוריות (5,600 קילו-ג'אול), צריכת האנרגיה הגבוהה מקורה באופן התנועה שאינו אופייני לפעילויות גופניות אחרות.[2] מעקב אחר שופטים בתחרות יורו 2000 העלה כי קצב הלב הממוצע של השופט במהלך המשחק הוא 85% מקצב הפעימות המרבי וכי במהלך המשחק השופט נדרש בממוצע ל-137 החלטות (בין 104 ל-162 החלטות למשחק במהלך האליפות) כאשר 64% מההחלטות התבצעו בעזרת תקשורת עם הקוונים או השופט הרביעי.[3]
מחקרים הראו כי חלק מיתרון ביתיות שיש לקבוצה המארחת מקורו בהשפעת הקהל על החלטות השופטים.[4] בניסוי בו התבקשו שופטים לפסוק במצבי משחק מצולמים שהוקרנו להם, נטו השופטים באופן מובהק לפסוק יותר לטובת הקבוצה הביתית כאשר להקלטה צורף גם צליל קולות הצופים.[5] בניסוי נוסף שהתבצע על משחק ליגת האלופות בין לאנס לפנאתינאיקוס קיבלו 11 שופטים 52 סיטואציות ממהלך המשחק שבהן 26 הוחלטו לצד הקבוצה הביתית ו-26 לקבוצה היריבה, כאשר באופן רנדומלי נבחרו חלק מהשופטים לצפות עם רעש מהמגרש וחלק לא. מתוך 52 ההחלטות על 27 מתוכן הייתה הסכמה מלאה של השופטים הצופים כאשר על השאר הייתה נטייה גדולה לקבוצת הבית כאשר צפו השופטים עם הרעש מאשר אלה שלא.[6] ניתוח סטטיסטי שנערך בבונדסליגה העלה ששופטים נותנים יותר תוספת זמן (זמן פציעות) כאשר הקבוצה הביתית בפיגור ונוטים לפסוק לטובתה יותר בעיטות עונשין מלקבוצה האורחת.[7] בנוסף מחקר שהתבצע בזמן הקורונה על 841 משחקים כאשר המשחקים התבצעו ללא קהל, הראה ירידה משמעותית בהחלטות השגויות לטובת הקבוצה המארחת.[8]
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ קורס שופטים, באתר התאחדות לכדורגל בישראל
- ^ REILLY Thomas & GREGSON Warren; Special populations: The referee and assistant referees; Journal of sports sciences 2006, vol. 24, no 7 P 795-801 (ב-אנגלית).
- ^ HELSEN Werner & BULTYNCK Jean-Baptist; Physical and perceptual-cognitive demands of top-class refereeing in association football; Journal of sports sciences 2004, vol. 22, no2, pp. 179-189 (ב-אנגלית).
- ^ Christian Unkelbach, Daniel Memmert, Crowd Noise as a Cue in Referee Decisions Contributes to the Home Advantage, Journal of Sport and Exercise Psychology 32, 2010-08-01, עמ' 483–498 doi: 10.1123/jsep.32.4.483
- ^ A.M Nevill, N.J Balmer, A Mark Williams, The influence of crowd noise and experience upon refereeing decisions in football, Psychology of Sport and Exercise 3, 2002-10, עמ' 261–272 doi: 10.1016/s1469-0292(01)00033-4
- ^ Alan Nevill, Nigel Balmer, Mark Williams, Crowd influence on decisions in association football, The Lancet 353, 1999-04, עמ' 1416 doi: 10.1016/s0140-6736(99)01299-4
- ^ Dohmen, Thomas J.,Social Pressure Influences Decisions of Individuals: Evidence from the Behavior of Football Referees(May 2005). IZA Discussion Paper No. 1595.
- ^ Fabrizio Sors, Michele Grassi, Tiziano Agostini, Mauro Murgia, The sound of silence in association football: Home advantage and referee bias decrease in matches played without spectators, European Journal of Sport Science 21, 2021-12, עמ' 1597–1605 doi: 10.1080/17461391.2020.1845814