שמעון ברנפלד
שמעון ברנפלד (בגרמנית: Simon Bernfeld; י"ב בטבת ה'תר"ך, 7 בינואר 1860 – כ"ד בשבט ה'ת"ש, 3 בפברואר 1940) היה סופר, רב, היסטוריון, פובליציסט וחוקר המקרא. יוצא יהדות גליציה שכיהן תקופה כרבה הראשי של הקהילה הספרדית בבלגראד ובעשרות שנותיו האחרונות פעל כחוקר עצמאי בברלין, גרמניה.
 | |
| שמעון ברנפלד | |
| לידה |
6 בינואר 1860 איוואנו-פרנקיבסק, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
3 בפברואר 1940 (בגיל 80) ברלין, גרמניה הנאצית |
| מדינה |
האימפריה האוסטרו-הונגרית, אוסטריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בווייסנזה |
| השכלה |
אוניברסיטת קניגסברג |
| השקפה דתית |
יהדות |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד לרב משה ברנפלד שהיה דיין בסטניסלב שבגליציה, ומלומד. המשפחה הייתה אורתודוקסית משכילה ובשנת 1872 עברו הוריו ללמברג הליברלית יותר. ברנפלד למד לכתוב בעברית בגיל מאוד צעיר, בגיל שלוש-עשרה תרגם רומאן מגרמנית לעברית, בגיל שמונה עשרה פרסם מאמר ב"המגיד", ובשנת 1881 נעשה לעוזרו של עורכו, דוד גורדון. את לימודיו הגבוהים עשה באוניברסיטת קניגסברג ובאוניברסיטת ברלין. הוא נישא לאנה לוין (1861–1940), וב-1889 נולד בנם עמנואל ברנפלד, שנספה בשואה במחנה הריכוז מאוטהאוזן.
בין השנים 1886–1894 ברנפלד כיהן כרבה הראשי של הקהילה הספרדית בבלגרד, בירת ממלכת סרביה. אחר כך נסע לברלין ובה השתקע עד פטירתו.[1]
ברנפלד היה למדן מופלג, כתב ספרים ומאמרים רבים במשך כחמישים שנה, בעיקר בהיסטוריה של עם ישראל, פילוסופיה יהודית, וחקר המקרא. היה הסופר הראשי של "השילוח".
מספריו
עריכה- קורא הדורות: השקפה בהתפתחות רוח ישראל והיהדות מדור דור ... חלק ראשון מראשית ימות העם עד זמן ניצחונות יהודה המכבי, מאיר יחיאל האלטער: ורשה תרמ"ח.
- דור תהפוכות: מונוגרפיה מימי ראשית השכלת היהודים בגרמניא בשנות המאה הי"ח, ורשה: תושיה תרנ"ז–תרנ"ח.
- חשבונה של ספרותנו, אחיאסף, ורשה, תרנ"ט
- תולדות מסעי הצלב, ורשה, הוצאת תושיה, תרנ"ט, באתר אוצר החכמה
- תולדות שי"ר: ר' שלמה יהודה רפאפורט: ציור קולטורי מחייו, זמנו ופעולתו המדעית, ברלין: אחיאסף, תרנ"ט. (הספר, בארכיון האינטרנט).
- מיכאל זקש, מאורעות חייו ופעולתו הספרותית, אחיאסף, ברלין, תר"ס.
- גבריאל ריסר, ורשה: הוצאת תושיה, תרס"א, באתר היברובוקס
- תולדות הרפורמציון הדתית בישראל. אחיאסף, ורשה, תרס"ח 1908.
- דור חכם: מונוגרפיה ע"ד חכמי עמנו המצוינים במאה הי"ט ותקופתם, תושיה: ורשה תר"ף.
- דעת אלהים: תולדות הפילוסופיא הדתית בישראל (בחמשה ספרים), ורשה: אחיאסף תרפ"ב.
- ספר הדמעות – א, מזמן אנטיוכוס אפיפנס עד גרוש היהודים מאנגליה. ברלין: הוצאת אשכול, תרפ"ד, באתר אוצר החכמה
- ספר הדמעות – ב, מזמן גזרת רינדפלייש עד שרפת האנוסים באנקונה. ברלין: הוצאת אשכול, תרפ"ד, באתר אוצר החכמה
- ספר הדמעות – ג, מן גירוש ביהם עד גזירת גונטא. ברלין: הוצאת אשכול, תרפ"ו, באתר אוצר החכמה
- בני עליה, דביר: תל אביב תרצ"א.
לקריאה נוספת
עריכה- יוסף קלוזנר (י. ק.), "שמעון ברנפלד", האנציקלופדיה העברית (כרך ט), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"ד, עמ' 872-870
- ר' בנימין, שמעון ברנפלד (למלאות לו שבעים שנה). מאזנים, שנה ראשונה, גל' מ"ד (כ"ג בשבט תר"ץ, 21 בפברואר 1930), עמ' 1–3.
- חיים ווינר, קווים לדמותו של ד"ר שמעון ברנפלד, בספרו: פרקי חיים וספרות / ליקט וכינס זאב וויינר, ירושלים: קרית-ספר, תש"ך (1960).
- ירוחם טולקס, שמעון ברנפלד, בספרו: בסוד סופרים והוגים, תל אביב: עומר, תשל"ו (1976).
- מרדכי ערן, יעקב שביט, "תנ"ך יהודי בגרמנית" - תרגום התנ"ך לגרמנית על ידי שמעון ברנפלד (1903) : בין מחקר "כופר" לתרגום "שמרני", בית מקרא נד, ב, תשס"ט, עמ' 121-152 (מידע בקטלוג רמב"י), JSTOR 23511981
- מאיה שבת, "בין השבר לתפר: שמעון ברנפלד בין השכלת ברלין להשכלת גליציה", בתוך: נתן שיפריס, שמואל פיינר, חנן גפני (עורכים), מגלי טמירין - תנועת ההשכלה היהודית בגליציה: היסטוריה, ספרות, הגות וזיכרון, אוניברסיטת חיפה, 2022.
קישורים חיצוניים
עריכה
- מידע על שמעון ברנפלד בקטלוג הספרייה הלאומית
- בן-ציון אייזנשטט, ברנפעלד, דר. שמעון, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמוד 18, באתר היברובוקס
- שמעון ברנפלד, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, שמעון ברנפלד, באתר פרויקט בן-יהודה
- איזידור זינגר ופיטר ווירניק, "ברנפלד, שמעון", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- מאיה שבת, היסטוריה בשירות הפובליציסטיקה - מפעלו ההיסטוריוגרפי של שמעון ברנפלד, אוניברסיטת תל אביב 2017
- כתבי שמעון ברנפלד
הערות שוליים
עריכה- ^ פרופ' יוסף קלוזנר, אחד מעמודי־ספרותנו [אחר מיטתו של ד"ר שמעון ברנפלד], המשקיף, 15 במרץ 1940