BBS
במחשבים, BBS (ראשי תיבות של Bulletin Board System – "מערכת לוח מודעות") היא מערכת מחשב המאפשרת למשתמשים להתקשר למחשב עליו מותקנת תוכנה המספקת שירותים מגוונים. חיבור זה בוצע בעבר בעזרת קו טלפון אנלוגי, אף על פי שכיום החיבור נעשה בדרך כלל בעזרת פרוטוקול Telnet, על גבי רשת האינטרנט. מטרת ההתחברות הייתה ביצוע פעילויות חברתיות ובידוריות שונות, בעזרת תוכנה מתאימה. המשתמשים יכולים להוריד ולהעלות קבצים שונים, להאזין למוזיקה וחדשות, לשחק משחקים, לקרוא חדשות, ולהחליף מסרים עם משתמשים אחרים.
בימי הזוהר שלהם (מתחילת שנות השמונים עד אמצע שנות התשעים), ביביאסים רבים תופעלו כתחביב, ללא גביית תשלום, על ידי הסיס־אוֹפ (SysOp, מפעיל המערכת). אחרים גבו דמי מנוי, או הופעלו על ידי ספקי חיבור אינטרנט, כשירות ללקוחותיהם. התקיימו גם "מגה" ביביאסים, שהופעלו על ידי חברות מסחריות גדולות דוגמת AOL, AppleLink, GEnie ו־CompuServe, ששירתו מאות אלפי לקוחות. חברות אלה הפכו בשלב מאוחר יותר לספקיות חיבור אינטרנט.
הביביאסים היו מבשרי רשת האינטרנט בצורתה הנוכחית, וכללו רבות מהפונקציות שכוללת היום רשת האינטרנט. הביביאסים היו תופעה חברתית מאוד, ונעשה בהם שימוש כדי לפגוש אנשים, לנהל דיונים בקבוצות דיון ולפרסם מאמרים. הם גם היו תופעה מקומית, כיוון שחיבור באמצעות שיחת טלפון אל ביביאס רחוק הייתה יקרה. על כן, רבים מהמשתמשים של ביביאס ספציפי התגוררו באותו אזור, ופגישות חברים פנים אל פנים היו נפוצות.
לפני החיבור ההמוני לרשת אינטרנט, רשתות ביביאסים סיפקו תקשורת אזורית ובינלאומית באמצעות לוחות הודעות, וחלקם אף סיפקו קישור לתיבת דואר אלקטרוני ברשת האינטרנט. שיטות שונות איפשרו למשתמשים להעביר קובצי מידע ולתפעל תוכנות במחשב מרוחקים, תוך שימוש בהודעות טקסט פשוטות. רוב רשתות הביביאסים לא היו מחוברות בזמן אמיתי, אלא כל ביביאס ברשת היה יוצר קשר עם ביביאסים אחרים, מרכזיים יותר, בזמנים קבועים, כדי לעדכן את מערכות ההודעות והקבצים שלו.
רשת הביביאסים הגדולה ביותר הייתה FidoNet הבינלאומית, שעדיין פועלת כיום. רשתות רבות אחרות פעלו במתכונת דומה ל־FidoNet, אך בקנה מידה קטן יותר, כמו רשתות אולטינט ו־CNet הישראליות. עם התפשטותה של רשת האינטרנט דעך כוכבם של שירותי הביביאס הסגורים, והם נעלמו ברובם עד סוף שנות התשעים. גורל דומה ציפה לשירותי ביביאס אינטרנטיים דוגמת Hotline, שעיקר תוכנם היה תוכנות פרוצות ופורנוגרפיה. שירותים אלו הומרו בהדרגה בתוכנות שיתופיות. בשנות ה-90 של המאה ה-20 חיבורים רבים ל BBS בוצעו בעזרת תוכנה "Terminate"
ביביאסים בישראל
עריכההביביאסים הישראלים התבססו לאורך שנות השמונים על תוכנות ללא ממשק משתמש גרפי, ולקוחותיהם העיקריים היו בני נוער תושבי האזור בו היה ממוקם שרת הביביאס. הביביאסים הראשונים בישראל הופעלו בשנת 1984. הראשון הוקם על ידי ד״ר אלכס בורקט מהטכניון על מחשב קומודור 64 ונקרא TCUG או Technion Commodore Users Group, והשני הופעל על ידי רונן מגיד, נער צעיר שהתגורר בבסיס חיל האוויר חצור והריץ ביביאס בשם METeleboard על מחשב מסוג Apple IIe. רבים משירותי הביביאס יצרו סביבם קהילות משתמשים, ורובם הציעו את שירותיהם חינם, ופעמים רבות רק בשעות מסוימות ביום או באופן לא רציף. מיעוט מבין שירותי הביביאס גבו תשלום על שירותיהם, אף כי גם כאן, לעיתים קרובות הייתה זכות גישה חינם לידידיו של נותן השירות, תמורת טובות הנאה, וכדומה. תביעת התשלום הייתה קשורה בדרך כלל בהיצע של תוכנות בלתי חוקיות או תמונות פורנוגרפיות.
בשנת 1991 סיפקה צ'יף יישומים שירותי תקשורת מחשבים באמצעות פריסה ארצית של רשת מערכות ביביאס שנקראה CICS, לפני עידן האינטרנט. החברה סיפקה שירותים אלו לציבור הרחב ללא תשלום או בתשלום סמלי בלבד.
בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים הופיעו תוכנות הביביאס הראשונות שצוידו בממשק משתמש גרפי. התוכנה הבולטת הראשונה הייתה TeleFinder, שהתבססה על שרת ותוכנת לקוח למחשבי מקינטוש (מאוחר יותר הוצאה גם גרסת תוכנת לקוח למחשבי חלונות). מתחרתה העיקרית בתחום הביביאסים הייתה תוכנה שכוונה לקבוצות עבודה סגורות בשם FirstClass, שאף היא התבססה תחילה על שרת ותוכנת לקוח למחשבי מקינטוש, ובהמשך היגרה את תוכנת הלקוח ואחר־כך גם את השרת לסביבת חלונות. הביביאס הראשון שהתהדר בממשק משתמש גרפי בישראל היה "ביבישני", שהופעל על ידי חברת "שני", שעסקה אז ביבוא מודמים. בתקופת הזוהר שלו, בשנים 1992–1994, מנה ביבישני קרוב לאלף מנויים (חינם) והיה אז הביביאס הגדול בישראל. ״ביבישני״ הציע ממשק גרפי דמוי ״מכתבה״ (finder), שבו יכלו משתמשים לנווט לתיקים שונים. תיקים אלה כללו, בדרך כלל, מידע, קובצי תוכנה ותיקים. לביביאס הייתה אפשרות לשליחת הודעות בין המשתמשים הרשומים, שיחה (פתוחה לכל המחוברים על הקו) וכן אפשרות לשליחת מסרים מיידיים בין משתמשים מחוברים (בנוסח שהועתק מאוחר יותר בתוכנת ICQ).
משנת 1994 הופיעו מתחרים בתחום הממשק הגרפי, שדחקו את רגליו של "ביבישני". הבולטים בהם היו "אינפונט", "ספוטניק" ו"זואי אונליין" – שלושתם שירותים בתשלום, שהתבססו על תוכנת FirstClass. ביביאסים אלו, בשיאם (1996), הציעו חיבור בו־זמני של עשרות משתמשים (באמצעות צי של מודמים) במהירות של עד 56 קסל"ש. כל השירותים הציעו אפשרות לשיחות מקוונות בין שני משתמשים ויותר, פורומים שבהם התנהלו דיונים משורשרים, קבצים להורדה (בדרך כלל, תוכנות שותפה או תוכנות חינם, וכן קישוריות לתיבות דואר אלקטרוני, שאפשרה שליחה וקבלה של דואר אלקטרוני מהאינטרנט. המתחרה המרכזית בתחום זה, לפרק זמן קצר, היה שירות IOL של "הארץ", שנבלע אחר זמן ב"וואלה". קרנם של הביביאסים הגרפיים בישראל שקעה במהירות במהלך שנת 1997, בעקבות התרחבות ההיצע האינטרנטי והחיבור הישיר לאינטרנט, שייתר את השימוש בתיווך של ביביאס. רק "ספוטניק", שהפך רשת סגורה לאנשי פרסום ומדיה, שרד אחרי שנת 2000.
מאפיינים
עריכהל־BBS קלאסי היו:
- מחשב
- מודם אחד או יותר
- קו טלפון אחד או יותר
- חבילת התוכנה של ה־BBS
- מפעיל מערכת (גם: סיסופ; מאנגלית: Sysop, קיצור של system operator)
תוכנת ה־BBS בדרך כלל סיפקה:
- מסך התחברות
- מסך פתיחה
- מאגר הודעות אחד או יותר
- אזור קבצים
- משחקי אונליין
- צ'אט מרובה משתמשים
תוכנות BBS פופולריות:
ראו גם
עריכהספר: מערכות BBS | |
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.
|
קישורים חיצוניים
עריכה- שוקי גלילי, תור הזהב של רשתות ה־BBS: מסר מן העבר, באתר ynet, 1 באוקטובר 2004
- שוקי גלילי, עידן ה־BBS: השנים המאוחרות, באתר ynet, 2 באוקטובר 2004
- 56K.co.il אתר ישראלי המוקדש לתור ה־BBS־ים
- רשימת הטלפונים "A List" של BBS־ים בישראל בשנות ה־90
- תמונות וצלילים מ"אינפונט"
- BBS, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)