שֹׁרֶר .
השמיע בקולו מילים ומנגינה מסוימת, שיר מסוים.
התֹאבי לשיר בטקס?
”כָּל כּוֹכְבֵי בֹקֶר לְךָ יָשִׁירוּ / כִּי זָהֳרֵיהֶם מִמְּךָ יַזְהִירוּ“ (רְשִׁיּוֹת (חלק ל"ז) רבי יהודה הלוי , בפרויקט בן יהודה ) ”אָז יָשִׁיר -מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהוה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר: אָשִׁירָה לַיהוה כִּי-גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם"“ (שמות טו , פסוק א ) הפועל : "שָׁר" הוא הומונימי , מחד הוא פועל נחי ע"י במשמעות של שירה, זמרה, ומאידך הוא פועל נחי ע"ו במשמעות של התבוננות, הסתכלות. לפיכך, הזמנים: עבר והווה זהים בשני הפעלים, והמשמעות תלוית הקשר. שאר הזמנים מוטים באופן שונה (ו ' או י ' נגלות).
השורש שׁיר א
השורש שׁ־י־ר א גזרת נע"ו/י .
שׁ־י־ר
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
שָׁר
שָׁר
יָשִׁיר
שִׁיר
לָשִׁיר
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל
הוּשַׁר
מוּשָׁר
יוּשַׁר
-אין-
-אין-
פִּעֵל
שוֹרֵר
מְשוֹרֵר
יְשׁוֹרֵר
שׁוֹרֵר
לְשׁוֹרֵר
פֻּעַל
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִשְׁתּוֹרֵר
מִשְׁתּוֹרֵר
יִשְׁתּוֹרֵר
הִשְׁתּוֹרֵר
לְהִשְׁתּוֹרֵר
(יבוא עם מילת היחס ב-) התבונן .
”אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי; תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן...“ (שיר השירים ד , פסוק ח ) ”עוּרוּ הוֹי עוּרוּ, שׁוּרוּ בְּנֵי כְּפָרִים / קָמָה הֵן בָּשְׁלָה כְּבָר עַל פְּנֵי הַכָּרִים / קִצְרוּ, שִׁלְחוּ מַגָּל, עֵת רֵאשִׁית הַקָּצִיר!“ (שִׁבֹּלֶת בַּשָּׂדֶה מתתיהו שלם בזֶמֶרֶשֶׁת )
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שר
הגייה * sar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׂ־ר־ר
דרך תצורה משקל קַל
נטיות ר׳ שָׂרִים; שַׂר־, ר׳ שָׂרֵי־; נ׳ שָׂרָה, נ"ר שָׂרוֹת; נ׳ שָׂרַת־, נ"ר שָׂרוֹת־
לשון המקרא ”וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי־חַיִל מִכָּל־יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֹתָם רָאשִׁים עַל־הָעָם - שָׂרֵי אֲלָפִים, שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת“ (שמות יח , פסוק כה ) ”עוד דבר אחד יש בזינייקאוויטץ אשר לא יאמן כי יסֻפר והוא: שר אציל, אדוני העיר אשר לא ישנא את היהודים תכלית שנאה“ (ד"ר יוסף אלפסי מרדכי דוד ברנדשטטר , בפרויקט בן יהודה ) עברית חדשה שר הבטחון עומד בראש משרד הבטחון, ומופקד מתוקף תפקידו גם על צה"ל .שרת החינוך הכריזה על רפורמה חדשה בתכנית הלימודים בבתי הספר הממלכתיים.בישיבת הממשלה נכחו שרים רבים. 2: במשמעות "מיניסטר": מחידושי משה שרת. [1] [2]
1: אכדית: šarru, מלך.
1: בלשון מצרית קדומה הכתובה בכתב חרטומים בהגיית - 'שֲֹר' sr ובהוראת - אציל , מכובד, שופט. ערך בוויקיפדיה:
שר
↑ באופן מילולי: רה״מ ושר החוץ משה שרת ". icast , 24.5.2010↑ 
לערך העוסק בשֹׁר, עם דגש חזק ב־ר'; ראו שֹׁרֶר.
ערך בוויקיפדיה: שר