ריצ'רד רמירז

ריקרדו "ריצ'רד" לייבה מוניוז רמירז
Ricardo "Richard" Leyva Munoz Ramirez

לידה	29 בפברואר 1960 אל פאסו, טקסס, ארצות הברית
פטירה	7 ביוני 2013 (בגיל 53) גרינבריי , מחוז מארין , קליפורניה, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	גופתו נשרפה
השכלה	בית הספר התיכוני ג'פרסון
השקפה דתית	שטניזם
בת זוג	דורין ליאוי (1996–2009) אישה אלמונית (?–2013)

רִיקַרְדּוֹ "רִיצַ'רְד" לֶייבַה מוּנְיוֹז רָמִירֶז (באנגלית: Ricardo "Richard" Leyva Munoz Ramirez,‏ 29 בפברואר 1960 – 7 ביוני 2013) היה רוצח ואנס סדרתי, נקרופיל, גנב ופורץ אמריקאי, אשר הטיל את אימתו על מדינת קליפורניה שבארצות הברית באמצעות מסע קטל שערך באזור בין השנים 1984–1985, במהלכו רצח כשישה עשר קורבנות ותקף רבים נוספים. לאחר מעצרו נשפט ונידון למוות אולם נפטר בעקבות סיבוכים של מחלת הסרטן ב-2013 בבית הסוהר סן קוונטין טרם ביצוע גזר הדין. נודע לשמצה גם בשם הכינויים הצייד הלילי, הרוצח הפולש, ומסיג הגבול מהעמק.

ביוגרפיה

ריצ'רד רמירז היה הצעיר מבין חמשת ילדיהם של ג'וליאן ומרצדס רמירז, הוא נולד בשנת 1960 באל פאסו שבטקסס. אימו הייתה קתולית ואביו היה שוטר לשעבר שלימים הפך לפועל במסילת הרכבת בסנטה-פה. אביו של ריצ'רד נהג להתעלל בילדיו והאמין בענישה גופנית. ייתכן ורמירז הושפע מסיפוריו של בן דודו, מייק, יוצא צבא מקרב הכוחות המיוחדים במלחמת וייטנאם, שהתפאר בכך שהרג ועינה את אויביו הווייטנאמים, והראה לו תמונות פולארויד של קורבנותיו. אלו כללו תמונות של ראשים כרותים של נשים וייטנאמיות, שבתמונות אחרות נראו מבצעות במייק מין אוראלי. רמירז היה נוכח בלילה שבו מייק ירה ורצח את אשתו, ודמה ניתז על פניו של רמירז. רמירז היה בן 13 באותה העת.

הרציחות

מיי ליונג

מקרה הרצח הידוע הראשון שביצע רמירז התרחש ב-10 באפריל 1984 במרתפו של בניין דירות בשכונת טנדרלוין , סן פרנסיסקו, קליפורניה, בו התגוררו בעיקר משפחות של בני מיעוטים אסייתים. מיי ליונג בת התשע ואחיה מייקל בן השמונה, שני ילדים סינים-אמריקאים אשר התגוררו באחת הקומות בבניין ושבו מביקור בביתו של אחד מחבריהם, עלו לאורך גרם המדרגות כאשר לפתע הבחינו שאיבדו שטר של דולר ושבו על עקבותיהם על מנת לחפשו. בשלב מסוים נפרדו דרכיהם כאשר פנה מייקל לשוטט בקומות העליונות ואילו מיי הגיעה לקומת הקרקע, אז פגשה ברמירז, אשר הציע כי יירדו למרתף על מנת לחפש אחרי השטר יחדיו.

ברדתם מטה החל רמירז להכות ולחנוק אותה בניסיון למנוע ממנה לזעוק לעזרה, בטרם החל לאנוס אותה. גופתה העירומה למחצה אותרה כעבור זמן קצר לאחר שהלה דקר אותה למוות ונמלט מהמקום, אולם שני הדיווחים העיקריים שהגיעו מזירת הפשע נותרו חלוקים בנוגע לאופן מציאתה. ככל הנראה נמצאה מיי בידי אחיה הקטן או בידי ילדיו של אחד הדיירים אשר התגוררו באותה קומה, כאשר היא תלויה מצינור תשתית שחובר לתקרה או לחילופין תקועה בתוך המכלול של אותם הצינורות, דבר שנעשה בניסיון להחביאה.

הפרשה לא קושרה לרמירז עד ל-2009, שנים רבות לאחר הרשעתו הראשונית, וזאת בעקבות התאמה שנעשתה בין ממצאים פורנזיים שנאספו כראיות מזירת הפשע לבין הדנ"א של רמירז עצמו, אשר הפלילה וקשרה אותו לרצח. יתר על כן הודיעו בכירים במשטרת קליפורניה ב-2016 כי בזירה נמצא גם דנ"א של חשוד נוסף, אשר ייתכן כי סייע לרמירז לרצוח את ליי ולכל הפחות צפה במתרחש, על אף שאותו אלמוני טרם נמצא.

ג'ני וינקו

מקרה הרצח הבא שביצע רמירז התרחש מעט יותר מחודשיים לאחר מכן, והפך לראשון בסדרת מעשי פשע אלימים בעלי דפוס זהה של שוד, התעללות, אונס ורצח, שביצע הלה לאורך השנתיים הבאות, ובגינו זכה לכינוי "הצייד הלילי" מידי הציבור האמריקאי, שטרם למד אודות זהותו האמיתית.

באותה העת התגורר רמירז באכסניות ובמלונות זולים בסביבת מרכז העסקים הראשי של לוס אנג'לס, והעביר את מרבית זמנו בשימוש בסמים או בהתרועעות עם זונות. בליל ה-28 ביוני גמר אומר בדעתו לגנוב רכב לאחר שאזל כספו האחרון, ונהג תחת השפעת קוקאין ברחבי העיר בניסיון למצוא מקום מגורים אותו יוכל לשדוד. לאחר שנסע במשך זמן-מה על כביש 10 פנה לצאת לכיוון שכונת גלאסל פארק שבלוס אנג'לס, ובמהרה נעצר בסמוך לביתה של ג'ני וינקו בת השבעים ותשע.

כאשר פרץ פנימה מצא את וינקו ישנה במיטתה כשהיא שקועה בתרדמה כבדה, וניצל את המצב כדי לבזוז את ביתה בחיפוש אחר כסף וחפצי ערך אחרים ללא כל הפרעה. משלא עלה בידו למצוא דבר שב חזרה למיטתה ונעץ את סכינו בכוח רב בגופה. הלה התעוררה בצרחות וניסתה להיאבק בו, אולם הוא סתם את פיה בעזרת ידו והמשיך לדקור אותה, עד שלבסוף שיסף את גרונה באלימות כה רבה כך שכמעט וכרת את ראשה. לאורך השעה הבאה אונן מעל גופתה ושטף את עצמו מדמה, בטרם גנב מקלט רדיו קטן ועזב את המקום.

מריה הרננדז, דיילי יושי אוקאזאקי, וצאי ליאן "ורוניקה" יו

לאורך השבועות הבאים דבק רמירז במודוס אופרנדי שאימץ לעצמו, קרי פריצה לבתי מגורים וגניבת כסף ופריטים יקרי ערך על מנת לממן את אורח חייו ההרסני שסבב את התמכרותו לסמים, אם כי לא רצח קורבנות נוספים במהלך כל אותה העת. לאחר שהבחין, עם זאת, כי התמכרותו הפכה אותו לפרנואיד והובילה אותו להתרשל בעבודתו הלילית, נגמל לחלוטין מהסם מחשש כי יוביל למעצרו, ועבר לצרוך משקאות חריפים וקנאביס.

תחילה נדמה היה כי פרשת מותה של וינקו הייתה מקרה רצח בודד, אולם בליל ה-17 במרץ 1985, יותר מתשעה חודשים לאחר מכן, רכש רמירז אקדח וגנב רכב נוסף בטרם עלה על הכביש המהיר בחיפוש אחר קורבן חדש. לאחר שנתקל במריה הרננדז בת העשרים ושתיים אשר נסעה גם היא על הכביש המהיר באותה שעה בדרכה לביתה, החל רמירז להתחקות אחר מכוניתה ויצא בעקבותיה לכיוון הפרוור רוזמיד בו התגוררה יחד עם שותפתה, דייל אוקאזאקי בת השלושים וארבע.

כאשר הגיעה הרננדז לפתח ביתה חנה רמירז מעט מאחוריה ונכנס בזריזות אחריה מבעד לתריס הגלילה של מוסך החנייה אשר נסגר באיטיות. היא הסתובבה לעברו בדיוק כאשר שלף את אקדחו כשהוא מכוון לפניה והחלה לצעוק, ”לא, אלוהים, בבקשה לא!”; האורות נכבו בפתאומיות, עם זאת, לאחר שהתריס החשמלי נסגר, מה שהבהיל את רמירז וגרם לו ללחוץ על ההדק. הרננדז הרימה את ידיה מעלה בניסיון להגן על עצמה, והקליע שנורה פגע בצרור המפתחות שהחזיקה וניתז הצידה מבלי לפגוע בה. הלה נפלה ארצה והעמידה פני מתה, מהתלה לה האמין רמירז בטרם דחף אותה הצידה ופנה לעלות במדרגות לכיוון הקומה הראשונה, בה שהתה אוקאזאקי.

למשמע רעש הירי קפצה אוקאזאקי על רגליה ופנתה להסתתר מאחורי שידה סמוכה, אולם רמירז הבחין בה עושה זאת והמתין בדממה בחושך לכך שתקום. לבסוף התרוממה באיטיות ומבטם נפגש למספר שניות בטרם ירה ישירות בראשה. כאשר פנה לעזוב את המקום מצא את הרננדז, אשר לקתה בהתקף חרדה, עומדת משותקת מפחד בצדי המדרכה. הלה החלה להתחנן על חייה וניסתה להתחבא מאחורי רכב חונה, אולם רמירז התעלם מכך וחלף על פניה מבלי לפגוע בה בדרכו לרכבו, לפני שפנה לצאת חזרה לכביש המהיר בחיפוש אחר קורבן נוסף לאותו לילה.

לא חלף זמן רב עד שנתקל ברכבה של צאי ליאן "ורוניקה" יו בת השלושים, שנסעה באותה שעה לכיוון ביתה בשכונת מונטריי פארק . בפעם השנייה באותו הלילה חזר רמירז על דפוס פעולתו ויצא בעקבותיה, אולם כעבור זמן-מה היא הבחינה בו ונעצרה בצדי הכביש בניסיון לראות אותו ביתר שאת. רמירז עקף אותה והמשיך לנסוע, אולם היא שבה לכביש במהרה וכעת הייתה זו היא שעקבה אחריו.

לאחר מספר דקות בהן לא הצליח להתנער ממנה עצר רמירז בצדי הדרך אף הוא ויצא מרכבו לכיוונה של יו. השניים התעמתו זה עם זו כאשר יו פנתה לחקור אותו בכעס מדוע עקב אחריה, ורמירז פטר את העניין באמתלה שחשב כי הכיר אותה ושנפגשו בעבר. לבסוף תפס בחולצתה בחוזקה לקול צרחותיה וניסה למשוך אותה מתוך תא הנהג, אולם הדלת הייתה נעולה ובלית ברירה עקף הלה את הרכב ונכנס פנימה מצדו השני בדיוק כאשר ניסתה יו לנעול את הדלת. הוא לא הגיב לתחינותיה ובמקום זאת שלף את אקדחו וירה בצדי גופה, וכאשר פתחה את הדלת בניסיון להימלט מהרכב ירה בשנית בגבה התחתון, לפני שקרסה על הכביש וחדלה לנוע. רמירז עזב את המקום ועלה על הכביש המהיר בטרם נטש את רכבו הגנוב באזור אקראי מחשש כי יקשר בינו לבין הרצח, ושב למרכז לוס אנג'לס באוטובוס.

הרצח הכפול של משפחת זאזארה

בחלוף הזמן החל רמירז לפתח התמכרות חדשה כלפי הריגוש הרב שחווה בעת מעשי הרצח, וכשמונה ימים בלבד לאחר מותן של יו ואוקאזאקי, בשעה 02:00 בליל ה-27 במרץ, גנב רכב נוסף ועלה על הכביש המהיר מתוך כוונה לשוטט בחוסר מעש עד שייפול לידיו קורבן חדש, בדומה לאופן בו מצא את קודמיו, אולם כעבור זמן-מה נזכר בבית מגורים בעיר וויטייר אותו שדד כשנה קודם לכן, והחליט לחזור לשם.

כאשר הגיע למקום חנה לצד הבית ונכנס לחצר המקיפה אותו בכדי לתור אחר חלון קל לפריצה דרכו יוכל להיכנס. תחילה הבחין מבעד לזגוגית בוינסנט צ'ארלס זאזארה בן השישים וארבע אשר נרדם על הספה מול הטלוויזיה, וכעבור מספר דקות מצא גם את אשתו, מקסין לבניה זאזארה בת הארבעים וארבע, אשר ישנה במיטתה. הוא פרץ לבית בסערה ולא התעכב בטרם שלף את אקדחו וירה ברקתו של זאזארה עוד לפני שהספיק הלה להתעורר. הוא זינק על רגליו וניסה להיאבק בו, אולם הקליע חדר למוחו ופגע ביכולותיו המוטוריות מה שגרם לו לקרוס ארצה כשהוא מדמם בכבדות.

מקסין זאזארה התעוררה למשמע קול הירי וקפצה מתוך מיטתה בדיוק כאשר פרץ רמירז לחדרה בצעקות רמות, ”תסתמי את הפה, זונה, ואל תסתכלי עליי! איפה הכסף? איפה התכשיטים?”; לאחר שדרשה ממנו לעזוב החל להכות אותה וכפה עליה להשתטח על בטנה בשעה שקשר את ידיה עם עניבה שחטף מתוך ארון בגדים קרוב. כעת, משהרגיש תחושת ביטחון בדבר חופש הפעולה שלו במקום, החל לנתק את כל קווי הטלפון ולחפש אחר כסף וחפצי ערך.

זאזארה ניצלה את חוסר תשומת לבו כדי להשתחרר מכבליה וחטפה את רובה השוטגאן שהיא ובעלה החביאו תחת מיטתם מאז שביתם נשדד לפני כשנה בידי רמירז עצמו. הלה שמע את רעש התפתלותה על הרצפה וחדל מחיפושיו כדי להסתובב אחורה ולפגוש את מבטה בשעה שכיוונה את קנה הרובה ישירות לעברו. כעבור מספר שניות בהן עמדו משותקים והביטו זה בזו ניסה הלה לזנק הצידה תוך כדי שליפת האקדח שהחזיק במכנסיו, אולם זאזארה כבר לחצה על ההדק ועשויה הייתה להרגו אלמלא בעלה לא פרק את כלי הנשק באותו סוף שבוע מחשש כי נכדיהם ימצאו אותם בעת ביקורם בבית.

רמירז שקע בהתקף זעם כתוצאה מכך שהרשה לעצמו להיתפס לא מוכן, וירה בה מיד כשלוש פעמים מטווח אפס. לאחר שנפלה ארצה החל להכות ולבעוט בה בטרם פתח בהליכה מהירה לעבר המטבח, משם שב כעבור מספר שניות כשבידו סכין ארוכה. הוא הרים את זאזארה הגוססת חזרה למיטה והסיר את חולצתה לפני שהחל לחתוך את גופה בניסיון להוציא את לבה החוצה, אך משלא הצליח לחדור מבעד לכלוב הצלעות גמר אומר בדעתו לחרוט צורת צלב על בית החזה שלה. לאחר מכן חתך את עפעפיה ועקר את עיניה מתוך ארובותיהן, אותן החליט לשמור בתוך קופסת תכשיטים קטנה שמצא על שידה סמוכה. בהמשך דקר את צווארה, בטנה ומפשעתה, ואף ניסה לאנוס אותה, אולם עדיין נרעד מכך שכמעט והצליחה לירות בו, מה שמנע ממנו לשמור על זקפה ולהגיע לפורקן מיני. לבסוף גנב מספר תכשיטים, מוצרים חשמליים וכלי נשק, לפני שעזב את המקום, נטש את הרכב הגנוב, ועלה על אוטובוס חזרה למרכז לוס אנג'לס, שם שכן מלון ססיל בו התגורר באותה העת.

משפחת דוי

כעבור מעט יותר משבועיים, בליל ה-14 באפריל, גנב רמירז רכב שחנה מול מלון אלכסנדריה כשבידיו מקלט רדיו משטרתי אותו רכש באמצעות הכסף שהרוויח משדידת ביתם של בני משפחת זאזארה. כהרגלו עלה על הכביש המהיר ונסע לאיטו בחוסר מעש, עד שהחליט לשוב לשכונת מונטריי פארק בה רצח את צאי ליאן "ורוניקה" יו מספר שבועות קודם לכן. לבסוף נעצר בחזית בית המגורים של משפחת דוי בו התגוררו ביל דוי בן השישים ושש, מנהל מכירות בדימוס, ואשתו ליליאן דוי בת החמישים ושש, אישה מוגבלת אשר הפכה מרותקת לכיסא גלגלים מאז שלקתה בשבץ מוחי כשנתיים קודם לכן.

לאחר שפרץ פנימה בדממה דרך אחד החלונות חלף רמירז על פני ליליאן, אשר ישנה במיטתה, והמשיך לחדר השינה הנוסף בו ישן ביל. הלה התעורר כאשר דרך רמירז את אקדחו, צליל אותו הכיר וזיהה, אולם לא הספיק לתפוס את כלי הנשק הפרטי שלו, אותו שמר בהישג יד, לפני שירה רמירז ישירות בפניו. הקליע חדר מבעד לשפתו העליונה, לשונו, בית הקול ומוחו, ונעצר בעורפו, כאשר כוח ההדף העיף אותו מעבר למיטה. רמירז ניסה לירות בו שוב אך נתקל במעצור, ונמלט מחוץ לחדר למשך מספר שניות כדי לטעון את אקדחו מחדש. כאשר שב פנימה מצא את ביל זוחל על הרצפה ומדמם בכבדות כשהוא מתחנן על חייו, אולם חלף על פניו ללא כל התייחסות בדרכו לחדרה של ליליאן.

בשעה שעמד מעל האישה המשותקת החל לסטור על פניה תוך כדי שהוא צועק, ”תסתמי את הפה או שארצח אותך, זונה”, על אף שבעקבות נכותה לא הייתה מסוגלת כלל לצעוק, ולדבר הצליחה רק בקושי. הוא קשר את ידיה מאחורי גבה והחל לחפש אחר חפצי ערך ברחבי החדר כאשר ביל שב לפתע להכרתו והחל לזחול לכיוונו. רמירז רץ לעברו במהרה והכה אותו בחוזקה עד שהתעלף שוב. לאחר מכן שב למיטה בה שכבה ליליאן והחל לאנוס אותה תוך כדי שהוא דורש ממנה שלא להסתכל עליו. כאשר סיים נישק את שפתיה ועזב את המקום עם השלל שגנב. ביל שב להכרתו והתעלף לסירוגין, אולם הצליח להרים את שפופרת הטלפון כדי להזעיק את כוחות המשטרה למקום, אשר הגיעו לזירה כעבור זמן-מה ונאלצו לקבוע את מותו בבית החולים.

האחיות מייבל "מא" בל ופלורנס "נטי" לאנג

בהמשך אותו החודש גנב רמירז רכב נוסף שמצא במגרש חנייה סמוך לסניף של מסעדת צב המשי , ובליל ה-29 במאי נסע לשכונת אלטה ויסטה שבפאתי העיר מונרוביה שבקליפורניה. הוא נעצר לצד ביתה של מייבל "מא" בל בת השמונים ושלוש, אלמנה וגמלאית אשר התגוררה במקום יחד עם אחותה המוגבלת, פלורנס "נטי" לאנג בת השמונים ואחת.

בל לא נהגה לנעול את דלתות הבית ולכן רמירז הצליח להיכנס פנימה ללא כל מאמץ. תחילה חלף על פניה של לאנג, אשר ישנה בחדרה, והסיק במהרה כי הייתה אישה מבוגרת ונכה אשר אינה מהווה איום. לאחר מכן מצא את בל, אשר הייתה שקועה בתנומה כבדה אף היא. נטול כל חשש מפני התנגדות פוטנציאלית, פנה רמירז לחפש אחר חפצי ערך ברחבי הבית.

משלא הצליח למצוא דבר שב למטבח כשהוא תר אחר סכין עמה יוכל לרצוח את שתי הנשים, אך לא עלה בידו להיתקל באחת חדה דיו כדי שתנוחע ליו לדעתו ולבסוף הסתפק בפטיש כבד, עמו שב לחדרה של לאנג ופיצח את גולגולותה במכות חוזרות ונשנות, בטרם קשר את ידיה מאחורי גבה בעזרת חוט חשמל שתלש משעון מעורר שנח על שידה סמוכה. לאחר מכן המשיך לחדרה של בל והכה גם אותה בראשה, אולם הלה התעוררה והחלה לצרוח. רמירז צרח עליה בחזרה בדרישה כי תמסור לידיו את כל הכסף והתכשיטים שברשותה, אך היא השיבה כי אין בידיה דבר ודרשה שיעזוב את ביתה מיד. הוא המשיך להכות בראשה עם הפטיש, מרסק את פניה, לפני שקשר את קרסוליה עם סרט דביק שמצא באחת המגירות. לאחר מכן תלש חוט חשמל נוסף, פתח את קצוותיו החשופים, והחל לחשמל אותה.

מאוכזב מהשלל הדל שעבודתו הניבה, פנה רמירז לעזוב את המקום כשבידיו מספר תכשיטים זולים ונגן קלטות. בדרכו החוצה נכנס לחדרה של לאנג, תלש את כתונת הלילה שלה, והחל לאנוס אותה. בצעד יוצא דופן, לאור אמונה שהחל לבסס באותה העת אשר גרסה כי השטן שומר עליו ומונע מרשויות החוק ללכדו, שב רמירז לחדרה של בל והשתמש בשפתון האדום שלה כדי לצייר צורת פנטגרם על ירכה השמאלית וכן על הקיר הצמוד למיטתה. לאחר מכן צייר צורה דומה גם על קיר חדר השינה של לאנג, אשר נפצעה קשה אך שרדה על אף שנותרה משותקת בכל גופה, זאת בניגוד לבל שנלקחה בהמשך לבית החולים כשהיא במצב אנוש ומתה מפצעיה ב-17 ביולי אותה שנה. רמירז אכל בננה ושתה פחית קוקה-קולה ופחית מאונטיין דיו, הטיל את מימיו על הרצפה, ועזב את המקום.

משפחת קייל

כעבור יממה בלבד, בליל ה-30 במאי, שב רמירז לשוטט בכביש המהיר בחיפוש אחר קורבנות, מבלי שטרח כלל להיפטר מהרכב בו השתמש בליל אמש, ואף העמיס את תא המטען שלו בארגזי ספרים שלקח מתוך מיסיון מקומי מחשש כי ייקלע למרדף משטרתי במהלכו יתפתח קרב יריות, כך שהכרכים העבים יוכלו לעצור את הקליעים ולמנוע מהם לפגוע בו. כעבור זמן-מה נכנס לעיר ברבנק ונעצר בסמוך לביתה של קרול קייל בת הארבעים ושתיים, אם יחידנית אשר התפרנסה למחייתה כאחות והתגוררה עם בנה מארק בן האחת עשרה ובתה הקטנה, מאז שבעלה נהרג באסון תעופה מספר שנים קודם לכן.

רמירז הצליח לפתוח את דלת הכניסה לאחר שהשחיל את ידו מבעד לצוהר קטן לחיות מחמד שהותקן בתחתיתה ושיחק עם המנעול בידיו. בתוך הבית מצא את דרכו במהרה לחדר השינה של קייל וכיוון את אור הפנס שלו לעיניה באיום, ”תתעוררי כבר, זונה, ואל תצרחי או שאני אהרוג אותך. אל תעשי רעש, הבנת?”; קייל הנהנה בחיוב בשעה שרמירז הצמיד את האקדח לרקתה, ובתשובה לשאלותיו ענתה כי לא נמצאו עוד אנשים בבית למעט בנה הקטן.

כאשר נכנסו לחדרו של בנה כיוון אליו רמירז את האקדח תוך כדי שהוא מאיים עליו שלא יסתכל עליו וגם לא יזוז, אולם קייל זינקה פנימה ונעמדה ביניהם כמגן בתחינה כי לא יפגע בו. בתגובה דחף רמירז את שניהם על המיטה וכפת אותם זה לזו, בטרם הכניסם לארון בגדים סמוך וסגר את הדלת. כעבור מספר שניות פתח אותה ושאל, ”אין לכם כלי נשק בבית, נכון?”; לאחר שהשיבה קייל בשלילה הוציא את שניהם החוצה והטיח אותם על המיטה, עוטף אותם בסדין כך שלא יוכלו להסתכל עליו, והחל לחפש אחר כסף ודברי ערך.

לאחר שלא עלה בידו למצוא דבר החזיר את השניים חזרה לארון, אולם כעבור רגע התחרט והפריד ביניהם, קושר את מארק הצעיר בתוך הארון ומוציא את קייל החוצה כשהוא אוחז בשיערה בחוזקה ומושך אותה אחריו לאורך המסדרון בצעקות רמות, ”איפה הכסף? איפה התכשיטים?”; הלה החלה להבטיח לו כי תראה לו היכן הם מוחבאים, ”אני אתן לך את כל מה שיש לי, רק בבקשה אל תפגע בילדים שלי”; למשמע דבריה נבהל רמירז ושאל מדוע אמרה "ילדים" בצורת רבים, אולם קייל הצליחה להרגיעו באומרה כי בתה הקטנה ישנה בבית חברתה באותה העת ועתידה הייתה לשוב רק בשעות הבוקר המאוחרות. רמירז רק צחק בתגובה והשיב כי אולי יחכה עד שתחזור.

קייל הובילה אותו לשידה בחדר השינה שלה בה שמרה קופסת תכשיטים קטנה, ובנוסף הושיטה לו שרשרת יהלומים שענדה סביב צווארה. לאחר שערך חיפוש גם בחדרה הרגיעה רמירז באומרו כי לא יפגע בבנה כל עוד תעשה כדבריו, והחל לקרוע את כתונת הלילה שלה בטרם פתח את רוכסן מכנסיו וכפה עליה לבצע בו מין אוראלי. הוא פנה לקיים עמה יחסי מין אך הלה הניאה אותו מלעשות כן באומרה כי הייתה במחזור וכן כי סבלה ממחלות מין, ובמקום זאת ביצע בה רמירז שורה של מעשי סדום אלימים ובעיקר יחסי מין אנאליים אשר נמשכו לאורך השעות הבאות.

מעט לפני עלות השחר החליט רמירז לעזוב וביקש מקייט שתספק לו הוראות כיצד להגיע מביתה לכביש המהיר. לדבריה, כלל לא ידע היכן שהה וטעה לחשוב שהם נמצאו בגלנדייל. בנוסף העיר כי יחסי המין שקיים עמה לא היו רעים יחסית לגילה, ואמר שעצם העובדה שהרשה לה לחיות הפכה אותה לברת מזל, ”כבר הרגתי מלא אנשים, את יודעת”; כאשר עמד להביא את בנה חזרה לחדר ביקשה ממנו שלא ייתן לו לראות אותה עירומה בצורה הזו, בקשה לה נעתר רמירז ופנה להלביש אותה בכתונת לילה חדשה בטרם קשר את שניהם יחדיו ונמלט מהמקום.

מארי לואיז קאנון

במהלך הימים הבאים נקלע רמירז לסדרת אירועים אשר כמעט והובילו לתפיסתו. דפוס הפשע לפיו פעל כבר התגלה בחלקו והוביל למסקנה כי מי שעמד מאחורי כל מקרי הרצח היה אדם אחד, ולפיכך המצוד אחריו החל לתפוס תאוצה על אף שזהותו המדויקת טרם נודעה לידי המשטרה. בראשית חודש יולי, לעת לילה, ניסה לפרוץ לביתו של השוטר ג'ון רודריגז בפיקו ריברה , ונאלץ להימלט לאחר שיושבי המקום שמעו אותו שובר את אחד החלונות. למחרת היום, מתוסכל מכישלונו, ניסה לחטוף נערה צעירה באיגל רוק לאור יום ולעיני כל, אולם נאלץ להימלט בשנית לאחר שהלה החלה לצרוח תוך כדי שהיא נאבקת בו. כאשר ברח מאותו מקום במהירות מופרזת על גבי רכבו הגנוב חלף בשוגג על פני רמזור אדום ונעצר בידי שוטר רכוב על אופנוע, אולם הצליח לברוח ממנו בריצה על אף שהותיר את כל חפציו בתא הנהג.

מקרה הרצח הבא, אפוא, התרחש בליל ה-2 ביולי, לאחר שגנב רמירז רכב נוסף ונסע לארקדיה . הוא החנה את רכבו בקרבת היציאה לכביש המהיר והמשיך לשוטט בין רחובות העיר במשך זמן-מה עד שלבסוף הגיע לביתה של מארי לואיז קאנון בת השבעים וחמש, אלמנה מבוגרת שחיה בגפה. כאשר עלה לחדר השינה שלה מצא אותה שקועה בתנומה עמוקה, והרים מנורת לילה כבדה שנחה על השידה בטרם החל להטיח אותה בחוזקה בראשה. היא התעוררה בצרחות ורמירז החל להכותה בפניה עם אגרופיו החשופים עד שאיבדה את הכרתה, והמשיך לחנוק אותה גם לאחר מכן. הוא יצא מהחדר לכיוון המטבח ושב כעבור מספר דקות עם סכין קצבים שמצא, בה השתמש כדי לדקור את קאנון בצווארה פעמים רבות עד שהשתכנע כי מתה. לאחר שגנב מספר חפצי ערך ושטף את עצמו מדם צעד חזרה לכיוון רכבו ועזב.

משפחת בנט

על אף שמקרה הרצח הקודם אירע בארקדיה , שב רמירז למקום כעבור שלושה ימים בלבד, בליל ה-3 ביולי, עם רכב גנוב נוסף, ושוטט בין רחובות העיר במשך זמן-מה לפני שנדד לסיארה מדרה הסמוכה. הוא נעצר מול בית משפחת בנט, בו התגוררו הורי המשפחה יחד עם שני ילדיהם, ויטני בת השש עשרה וג'יימס בן השמונה עשרה.

לאחר שנכנס פנימה דרך דלת שנותרה פתוחה מצא את ויטני ישנה בחדרה, אך החליט כי ראשית כל יחפש אחר שאר יושבי הבית וינטרלם. בהמשך המסדרון הגיע לחדר השינה של הורים המשפחה, אך החליט שלא להשתמש באקדחו על מנת להרגם, ובמקום זאת יצא החוצה ושב לרכבו על מנת לקחת את מפתח הגלגלים, מתוך כוונה להכותם למוות.

כאשר חזר פנימה, עם זאת, פנה ישירות לחדרה של ויטני וסתם את פיה בחוזקה עם ידו תוך כדי שהכה אותה נמרצות בראשה בעזרת המפתח. לבסוף עצר ועזב את החדר לכיוון המטבח על מנת להביא סכין בה רצה להשתמש כדי להמיתה, אולם לאחר שלא הצליח למצוא אחת שב לחדר ותלש את קצהו של חוט הטלפון הסמוך, עמו תכנן לחנוק אותה למוות. הוא טיפס על המיטה והתיישב על גופה הדומם, כאשר גבה מופנה כלפי מעלה, והחל לכרוך את החוט סביב צווארה, אך מספר ניצוצות חשמליים נפלטו לפתע מקצהו החשוף, בה בעת בזמן שהיא פתחה את פיה ולקחה נשימה עמוקה.

רמירז המבוהל שחרר את אחיזתו ממנה ויצא מהבית בנחפזות דרך חלון חדר השינה כשהוא ממהר חזרה לרכבו. ויטני התעוררה עם עלות השחר בצרחות אימים ונמצאה בידי הוריה כשגולגולותה מנופצת לחלקים והיא מדממת בכבדות מראשה, אולם היא נלקחה לבית החולים בזמן וחייה ניצלו. מאוחר יותר העיד רמירז כי האמין שהניצוצות החשמליים ושאיפת האוויר הפתאומית של ויטני היו התהוותו של ישו, אשר התערב בעניין על מנת להציל את חייה, ולפיכך החליט לברוח מהמקום מבלי לרצוח אותה.

ג'ויס לוסיל נלסון וסופי דיקמן

לאחר כל מקרי הרצח הקודמים שכבר ביצע מבלי שנלכד החל רמירז להאמין כי הוא אינו מסוגל להיתפס, מה שהעצים את ביטחונו העצמי עד כדי כך שלאחר ארבעה לילות בלבד, ב-7 ביולי, יצא לשוטט כהרגלו לעת לילה על הכביש המהיר ברכב גנוב, כשהוא נוסע לאיטו בין קהילותיהם של היישובים גלנדייל, רוזמיד , ארקדיה , ולבסוף מונטריי פארק , כולם מקומות בהם רצח את קורבנותיו בחודשים החולפים.

עם כניסתו לעיר שוטט רמירז במשך זמן-מה בין הרחובות עד שנעצר בסמוך לביתה של ג'ויס לוסיל נלסון בת השישים ואחת, ופרץ פנימה דרך החלון. הוא מצא את נלסון ישנה על הספה בסלון לאחר שנרדמה מול הטלוויזיה, והצמיד את קנה אקדחו לראשה תוך כדי שהוא מנער אותה. הלה התעוררה בבהלה והחלה לצעוק, ”מי אתה? מה אתה רוצה?”, אולם רמירז רק ציווה עליה בכעס שלא תסתכל עליו ושתעשה כדבריו, תוך כדי שתפס בשיערה בכוח והחל למשוך אותה לכיוון חדר השינה. כאשר ניסתה להתנגד ולהיאבק בו הטיח אותה הלה כנגד הרצפה והחל להכות אותה בחוזקה בפניה עד שאיבדה את הכרתה. לאחר מכן שב למשוך אותה משיערה לכיוון חדר השינה שם בעט בראשה וגרם לה לחבלות כה חמורות עד שמתה. לאחר מכן גנב מספר תכשיטים ומכשירים חשמליים בטרם עזב את הבית.

רמירז המשיך לשוטט במשך זמן-מה בערים הסמוכות אלהמברה ורוזמיד , אך שב לבסוף חזרה למונטריי פארק בה רצח קודם לכן את נלסון, שגופתה טרם נמצאה. הוא עצר את רכבו בסמוך לביתה של סופי דיקמן בת השישים ושלוש ונכנס פנימה לאחר שפרץ את הדלת. כאשר הגיע לחדר השינה של הלה מצא אותה ישנה במיטתה והסתער עליה תוך כדי שהוא מצמיד את ידו לפיה ומצווה עליה שלא תסתכל עליו או תנסה לקרוא לעזרה.

דיקמן הנהנה כי הבינה ורמירז פנה לאזוק אותה עם אזיקים שהביא עמו במיוחד לשם מטרה זו וכן כיסה את ראשה עם ציפית של כרית, בטרם החל לחפש אחר כסף ברחבי הבית. כאשר חזר בידיים ריקות שאל אותה היכן הסתירה את תכשיטיה, אך משענתה לו כי אין בידיה שום דברי ערך, הנחית הלה אגרוף על פניה ושאל בשנית. רק אז הובילה אותו לחדר המקלחת בו נמצא ארון התרופות שבתוכו החביאה אותם. בזמן שפנה לחפש אחריהן תלשה דיקמן את הטבעת שענדה על ידה והשליכה אותה לעבר הרווח שבין הקיר לכיור, אולם כאשר הסתובב חזרה לכיוונה הבחין מיד רמירז בכך וחזר להכותה עד שגילתה לו היכן היא.

כאשר נחה דעתו מהשלל שהשיג גרר רמירז את דיקמן חזרה לחדר השינה שם תלש את תחתוניה וציווה עליה לפסק את רגליה. הוא ניסה לקיים עמה יחסי מין אנאליים אך לא הצליח לשמור על זקפה, וגרר אותה לעבר המיטה שם ניסה לאנוס אותה שוב ללא הצלחה. הוא הזהיר אותה שלא תנסה להזעיק עזרה בטרם עזב את המקום לכיוון הוליווד, שם נטש את רכבו בטרם חזר למרכז העיר באוטובוס.

משפחת ניידינג ומשפחת קובנאנת'

עד לאותה העת כבר החל רמירז לגלות עניין אובססיבי בחדשות שעוררו פשעיו ואף נהג לקרוא כתבות עיתון המסקרות אותם. בעקבות המצוד הרחב שנפתח אחריו גמלה בלבו ההחלטה להפוך לזהיר יותר, אך בה בעת ביקש גם להעביר לידי הציבור מסר שאינו משתמע לשני פנים, אותו התכוון להשאיר בזירת הפשע הבאה שלו בדמות ראשיהם הערופים של קורבנותיו, ולשם כך רכש מצ'טה בחנות סכינים מקומית, לא הרחק מהמלון בו התגורר.

בהמשך אותו הלילה, ה-20 ביולי, גנב רכב נוסף ונסע לכיוון העיר גלנדייל, בה שוטט לאיטו במשך זמן-מה עד שנעצר בסמוך לביתם של מקסון ניידינג בן השישים ושמונה ואשתו לילה ניידינג בת השישים ושש. מבלי לבזבז זמן פרץ פנימה כשהוא שועט לכיוון חדר השינה של השניים, והתפרץ פנימה תוך כדי שהוא מדליק את האורות ובועט במיטתם בצעקות, ”אורו וקומו, בני זונות!”; לילה התעוררה בצרחות ומקס קפץ לתנוחה של ישיבה חלקית, אולם רמירז הרים את המצ'טה באוויר ושיסע את צווארו בחוזקה. ראשו לא נערף, אולם הלהב הותיר חתך עמוק בצווארו של הלה אשר קרס על המיטה כשהוא מדמם בכבדות ומתחנן על חייו. לאחר מכן ניסה רמירז לערוף גם את ראשה של לילה אך פספס את צווארה, ובמקום זאת שלף את אקדחו כשהוא מצמיד אותו לרקתו של מקס ולחץ על ההדק, אך נתקל במעצור. השניים המשיכו לבקש כי יחוס על חייהם בשעה שטען את האקדח מחדש, תחינות מהן התעלם בטרם ירה במקס למוות מטווח אפס. למראה בעלה המת החלה לילה לצרוח בהיסטריה, אולם רמירז ירה שלוש פעמים ישירות בפניה, הורג אותה באופן מידי.

הוא המשיך להשחית את גופותיהם עם המצ'טה ולגנוב חפצים שונים במשך זמן-מה, אולם ארז את חפציו ועזב את המקום במהרה לאחר שלפתע נשמע דיווח אודות קולות הירי במקלט הרדיו המשטרתי שנשא עמו. הוא עלה חזרה על הכביש המהיר בסביבות השעה 04:15 לפנות בוקר ונסע צפונה עד שהגיע לסאן ואלי , משם עשה את דרכו לכיוון בית משפחת קובנאנת'.

צ'יינארונג וסומקיד קובנאנת' בני השלושים ושתיים היו זוג מהגרים תאילנדים שהתגוררו במקום יחד עם שני ילדיהם, בנם בן השמונה ובתם בת השנתיים. לאחר שנכנס פנימה דרך דלת המרפסת הפתוחה מצא את סומקיד ישנה על הספה בסלון. הוא רץ לעברה והצמיד את ידו לפיה, מונע ממנה לצרוח, תוך כדי שהוא מצמיד את אקדחו לראשה ומאיים כי אם תעז לרצוח יהרוג אותה. לאחר מכן עזב אותה מבלי לפגוע בה והלך לחפש אחר שאר יושבי הבית. הוא חלף על פני שני ילדיהם, אשר ישנו בחדרים שונים, ולבסוף מצא את צ'יינרונג ישן בחדר השינה של הזוג. הוא ניגש לעברו בדממה והצמיד את האקדח לאוזנו השמאלית לפני שלחץ על ההדק וירה בו למוות.

כאשר שב לסומקיד המבוהלת אשר עדיין הייתה שרועה על הספה הבחין רמירז כי טבעת היהלום שענדה על ידה נעלמה. הוא הסיר את אחת הכפפות שלבש וסטר בחוזקה על פניה בצרחות, ”אל תשחקי איתי משחקים, זונה! איפה הטבעת?”, תוך כדי שהוא מתכונן להמשיך להכותה, אולם הלה הוציאה אותה מתוך הכורסה בתוכה החביאה אותה ללא כל התנגדות.

רמירז קרע את כתונת הלילה שלה מעליה והחל לגרור אותה ערומה ברחבי הבית כשהוא תופס אותה משיערה. עם הגעתם למטבח הפך את המגירות הרבות על תוכנן עד שעלה בידו למצוא סכין, בה השתמש כדי לחתוך את חוט החשמל של מייבש השיער של סומקיד, איתו קשר את ידיה מאחורי גבה. לאחר מכן לקח אותה לחדר השינה בו נחה גופתו של בעלה והחל לאנוס אותה מעליה. הוא נאלץ לעצור כעבור מספר דקות למשמע רעש של שעון מעורר אשר הגיע מכיוון חדר השינה של בנה הקטן, אליו שעט בריצה. לאחר שמצא את השעון וכיבה אותו פנה לקשור את ידיו ורגליו של הילד, תוך כדי שהוא סותם את פיו בעזרת גרב, וחזר במהרה לחדר השינה כדי להמשיך ולאנוס את סומקיד. בהמשך כפה עליה לשבת על אחד הכיסאות ולבצע בו מין אוראלי בטרם הכריח אותה לעמוד והמשיך לבצע בה מין אנאלי עד שהגיע לפורקן מיני. הוא החל לחקור אותה באגרסיביות לגבי מקום הימצאותם של דברי ערך נוספים ברחבי הבית, ביניהם שמונים דולרים שמצא בארנקה וכן מספר תכשיטים שהוחבאו במטבח. בתשובה לדרישותיו הבלתי פוסקות השיבה סומקיד כי אין בידה עוד כסף ונשבעה על כך באלוהים, אולם שבועתה רק החמירה את כעסו של רמירז עוד יותר, אשר ציווה עליה שלא להישבע בשמו של אלוהים אלא בשמו של השטן. רק לאחר שעשתה זאת חדל מצעקותיו ולקח אותה חזרה לחדר השינה, שם אנס אותה בפעם השלישית באותו הלילה.

קודם לעזיבתו דרש רמירז מסומקיד שתראה לו כיצד להיכנס למוסך, בו רצה לחפש אחר כסף ותכשיטים חבויים נוספים, אולם הדרך היחידה לפתוח את דלת הגלילה שלו הייתה באמצעות כפתור שעורר את חשדו כי הוא עשוי להזעיק את המשטרה. רק לאחר שהסכים לבסוף ללחוץ עליו הצליח רמירז להיכנס פנימה ולגנוב עוד כמה דולרים ספורים שמצא בתוך רכב המשפחה. הוא הכריח את סומקיד להישבע פעם נוספת בשמו של השטן כי לא החביאה בבית תכשיטים נוספים, ועזב את המקום לאחר שהותיר אותה כבולה על הרצפה וכשבידיו מזוודה מלאה בכל השלל שגנב.

משפחת פיטרסון

מפאת הלהט התקשורתי שהתפתח סביב הפשעים שביצע בחודשים הקודמים, דבר שעורר בהלה לאומית בכל רחבי קליפורניה, המתין רמירז מעט יותר משבועיים לפני שהתכונן למקרה הרצח הבא, ובליל ה-6 באוגוסט גנב רכב ממגרש חנייה בברבנק כאשר פניו מועדות למקום בו טרם ביקר, שכונת נורת'רידג' בלוס אנג'לס.

רמירז נעצר בסמוך לביתם של כריס פיטרסן בן השלושים ושמונה ואשתו וירג'יניה בת העשרים ושבע, אשר התגוררו במקום יחד עם בתם בת החמש. לאחר שנכנס פנימה דרך דלת המרפסת שנותרה פתוחה צעד במהרה לכיוון חדר השינה ועמד במסדרון במשך רגעים ספורים כדי לטעון את אקדחו, אולם וירג'יניה התעוררה למשמע הרעש המתכתי, וכאשר נכנס פנימה כבר שכבה במיטתה כאשר ראשה מורם והיא בוהה בו, ”מי אתה ומה אתה רוצה, לעזאזל? צא החוצה!”, צעקה עליו, אך רמירז רק השיב, ”תסתמי את הפה, זונה”, לפני שירה בה ישירות בפניה, מעט מתחת לעינה השמאלית. כריס התעורר אף הוא והביט בפניה המדממים של אשתו אשר אמרה לפתע, ”אני חושבת שהוא ירה בי עם טייזר”; כריס החל להישען קדימה ולהתרומם, ”זאת סוג של בדיחה חולנית או משהו? אלוהים אדירים, כל הפרצוף שלך דם!”, הוא צעק, אולם רמירז התקרב אליו וירה בראשו, מטיח אותו חזרה למיטה תוך כדי שהוא צוחק בהיסטריה, בטרם ניסה לירות פעם נוספת בוירג'יניה ללא הצלחה. כריס קם על רגליו והסתער על רמירז, אשר ניסה לירות בו פעמיים נוספות אך פספס, והשניים נאבקו במשך מספר רגעים בטרם העיף אותו רמירז אחורה ונמלט מהמקום.

מאוחר יותר התגלה כי אבק השרפה בכדורים בהם השתמש רמירז היה ישן מאוד ולכן איבד את כוחו, כך שהקליע שפגע בראשו של כריס לא הצליח לחדור את גולגולותו, ואילו הקליע שפגע בראשה של וירג'יניה חלף דרך פיה וגרונה בטרם יצא מהעורף שלה מבלי לפגוע כלל במוחה.

מעצר

יומיים לאחר מכן דיוקן לזיהוי פלילי של רמירז שודר בטלוויזיה הארצית והודפס על שערי כל עיתון חשוב בקליפורניה. ביום שלמחרת זוהה רמירז, כותר והוכה קשות על ידי המון זועם במזרח לוס אנג'לס בעודו מנסה לגנוב מכונית. המשטרה הייתה צריכה להפריד ולפזר את ההמון כדי למנוע ממנו להרוג את רמירז.

משפט

תהליך בחירת חבר המושבעים בתיק החל ב-22 ביולי 1988, וב-20 בספטמבר 1989 הוא הורשע ב-13 סעיפים של רצח, 5 ניסיונות לרצח, 11 תקיפות מיניות ו-14 פריצות. בשלב העונש במשפט, ב-7 בנובמבר 1989, הוא נידון למות בתא גז בקליפורניה. המשפט של ריצ'רד רמירז היה אחד המשפטים הפליליים הקשים והארוכים בהיסטוריה האמריקאית, ולקח למעלה מארבע שנים כדי להשלים ולסיים אותו. כמעט 1,600 מושבעים פוטנציאליים רואיינו. למעלה ממאה עדים העידו, ובעוד מספר עדים התקשו להיזכר בעובדות מסוימות ארבע שנים לאחר ביצוע הפשעים, אחרים היו בטוחים למדי בנוגע לזהותו של ריצ'רד רמירז.

ב-3 באוגוסט 1988, דיווח העיתון "לוס אנג'לס טיימס" כי כמה מעובדי בית הסוהר שמעו שרמירז מתכנן לירות בתובע באמצעות אקדח, שתכנן להבריח אל תוך אולם בית המשפט. כתוצאה מכך גלאי מתכות הותקן וחיפושים אינטנסיביים נעשו על האנשים שנכנסו לאולם בית המשפט. ב-14 באוגוסט המשפט הופסק כיוון שאחת המושבעים, פיליס סינגלטרי, לא הגיעה לבית המשפט. מאוחר יותר באותו יום נמצא כי היא נורתה למוות בדירתה. חבר המושבעים היה מבועת; הם לא יכלו שלא לתהות אם רמירז הורה בדרך כלשהי לאדם נוסף לבצע את המעשה מתוך תא המאסר והאם הוא מסוגל להגיע ליתר חבר המושבעים. עם זאת, רמירז לא היה אחראי למותה של סינגלטרי, שנורתה ונהרגה בידי החבר שלה, שמאוחר יותר התאבד באמצעות אותו הנשק בבית מלון. המושבעת אשר החליפה את סינגלטרי פחדה לחזור לביתה.

עד המשפט לרמירז היו מעריצים אשר כתבו לו מכתבים וביקרו אותו בבית הכלא בו הוחזק. משנת 1985 עורכת של מגזין עצמאי בשם דורין ליאוי כתבה לרמירז קרוב ל-75 מכתבים לאורך תקופת מאסרו. בשנת 1988 רמירז הציע לליאוי להינשא לו, וב-3 באוקטובר 1996, השניים נישאו בכלא סן קוונטין של מדינת קליפורניה. ליאוי הצהירה כי תהיה מוכנה להתאבד לכשרמירז יוצא להורג.

מוות

בסופו של דבר, לאחר 23 שנים של המתנה לגזר דין המוות, ותוך כדי שערעורים שונים נידונים – רמירז מת ב-7 ביוני 2013 בבית חולים מסיבוכים של מחלת סרטן הלימפומה בה חלה.

תרבות

קולנוע וטלוויזיה

• סרט הטלוויזיה האמריקאי מצוד: החיפוש אחר הצייד הלילי מ-1989 בבימויו של ברוס סת' גרין מבוסס על חייו ופשעיו של רמירז.
• סרט האימה הצייד הלילי מ-2002 בבימויו של כריס פישר מבוסס בצורה חלקית על חייו ופשעיו של רמירז.
• סרט האימה הצייד הלילי מ-2009 בבימויו של אולי לומל מבוסס בצורה חלקית על חייו ופשעיו של רמירז.
• סרט הטלוויזיה הצייד הלילי מ-2016 בבימויה של מייגן גריפית' מבוסס על חייו ופשעיו של רמירז.
• חברת נטפליקס פרסמה את סדרת הטלוויזיה הדוקומנטרית בחשכת הלילה: המצוד אחר רוצח סדרתי ב-2021, הכוללת צילומים אמיתיים מתוך תיק החקירה וכן ראיונות עם גורמי הביטחון שהובילו ללכידתו של רמירז.

ספרות

• ספר הפשע האמיתי הצייד הלילי: חייו ופשעיו המצמררים של ריצ'רד רמירז מ-1996 מאת פיליפ קרלו מסקר את חייו המוקדמים, פשעיו, מעצרו ומשפטו של רמירז, ונחשב למקור השופע והאמין ביותר אודות הנושא.

מוזיקה

• להקת הפולק רוק האמריקאית סון קיל מון פרסמה את השיר "ריצ'רד רמירז מת היום בנסיבות טבעיות" כחלק מאלבומה בנג'י מ-2014.

פודקאסטים

• הפודקאסט הישראלי בואי נדבר רצח מאת שלי שמורק וקרן סיאורדיה שידר את פרק מספר 158 ב-24 בנובמבר 2019 אשר עסק ברמירז.

לקריאה נוספת

מקורות עיקריים

קרלו, פיליפ ; הצייד הלילי: חייו ופשעיו המצמררים של ריצ'רד רמירז; הוצאת קנסינגטון , ניו יורק, 1996 (מסת"ב 1-57566-030-X, מסת"ב 978-0806538419, מסת"ב 978-1575660301)	Carlo, Philip; The Night Stalker: The Disturbing Life And Chilling Crimes Of Richard Ramirez; Kensington Publishing, New York, 1996 (ISBN 1-57566-030-X, ISBN 978-0806538419, ISBN 978-1575660301)
גילקס, ג'יימס; האוסף האולטימטיבי אודות ריצ'רד רמירז; הוצאת לולו, 2016 (מסת"ב 1365570991, מסת"ב 978-1365570995)	Gilks, James; Ultimate Richard Ramirez Collection; Lulu Publishing, 2016 (ISBN 1365570991, ISBN 978-1365570995)
סמית', ג'ק; ספרי פשע אמיתי אודות רוצחים סדרתיים; כרך י"ג: הרוצח הצייד הלילי: חייו של הרוצח הסדרתי ריצ'רד רמירז; הוצאת מייפלווד, 2016	Smith, Jack; Serial Killer True Crime Books; Book XII: The Night Stalker Killer: Life Of Serial Killer Richard Ramirez; Maplewood Publishing, 2016
ה. ק. מרקיז; מכתבים מאת הצייד הלילי: עשור של תכתובת עם ריצ'רד רמירז; הוצאה עצמית, 2020 (מסת"ב 979-8668486335)	H. K. Marquis; Letters From The Night Stalker: A Decade Of Correspondence With Richard Ramirez; Self Publishing, 2020 (ISBN 979-8668486335)
ריצ'מונד, ג'יימס; הצייד הלילי ריצ'רד רמירז: סיפור הפשע האמיתי המחריד של הרוצח הסדרתי הידוע לשמצה; הוצאה עצמית, 2021 (מסת"ב 979-8592868757)	Richmond, James; Night Stalker Richard Ramirez: The Horrifying True Crime Story Of The Infamous Serial Killer; Self Publishing, 2021 (ISBN 979-8592868757)
קלו, ניקו; לגיונות הצייד הלילי: חבריו, מעריציו ומאהבותיו של ריצ'רד רמירז; הוצאה עצמית, 2022 (מסת"ב 979-8804622689)	Claux, Nico; Legions Of The Night Stalker: Friends, Fans And Lovers Of Richard Ramirez; Self Publishing, 2022 (ISBN 979-8804622689)

קישורים חיצוניים

ויקיפדיה

• מדיה וקבצים בנושא ריצ'רד רמירז בוויקישיתוף

• ריצ'רד רמירז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ריצ'רד רמירז, באתר "Find a Grave" (באנגלית)