לדלג לתוכן

הסגברה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכה של 2A06:C701:45B9:9700:69BA:835C:CC3B:40A7 (שיחה) לעריכה האחרונה של BenG1
 
(11 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''הַסְגַּבְרָה''' (ב[[אנגלית]]: '''Mansplaining''', [[הלחם בסיסים]] של המילים "הסברה" ו"גבר") היא מצב שבו [[גבר]] מנסה [[הסבר|להסביר]] לאישה דבר מה באופן [[התנשאות|מתנשא]]{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = Katy Steinmetz|כתובת = http://time.com/3590980/clickbait-normcore-mansplain-oxford-word-runners-up/|כותרת = Clickbait, Normcore, Mansplain: Runners-Up for Oxford’s Word of the Year|אתר = Time|תאריך = Nov. 18, 2014}}}}{{הערה|שם=:0|{{קישור כללי|הכותב = [[בן זימר|Ben Zimmer]]|כתובת = http://www.visualthesaurus.com/cm/wordroutes/tag-youre-it-hashtag-wins-as-2012-word-of-the-year/|כותרת = Tag, You're It! "Hashtag" Wins as 2012 Word of the Year|אתר = Visual Thesaurus|תאריך = January 5, 2013}}}}, ובייחוד בנושא שבו היא מתמצאת יותר ממנו. כך למשל גבר עשוי להסביר לאישה סוגיות הנוגעות באופן בלעדי לחוויותיהן של נשים, או למשל גבר חסר השכלה מתאימה עשוי להסביר לאישה עניינים מתחום המומחיות המקצועית שלה.
'''הַסְגְּבָרָה''' (ב[[אנגלית]]: '''Mansplaining''', [[הלחם בסיסים]] של המילים "הסברה" ו"גבר") היא מצב שבו [[גבר]] מנסה [[הסבר|להסביר]] לאישה דבר מה באופן [[התנשאות|מתנשא]]{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = Katy Steinmetz|כתובת = http://time.com/3590980/clickbait-normcore-mansplain-oxford-word-runners-up/|כותרת = Clickbait, Normcore, Mansplain: Runners-Up for Oxford’s Word of the Year|אתר = Time|תאריך = Nov. 18, 2014}}}}{{הערה|שם=:0|{{קישור כללי|הכותב = [[בן זימר|Ben Zimmer]]|כתובת = http://www.visualthesaurus.com/cm/wordroutes/tag-youre-it-hashtag-wins-as-2012-word-of-the-year/|כותרת = Tag, You're It! "Hashtag" Wins as 2012 Word of the Year|אתר = Visual Thesaurus|תאריך = January 5, 2013}}}}, ובייחוד בנושא שבו היא מתמצאת יותר ממנו. כך למשל גבר עשוי להסביר לאישה סוגיות הנוגעות באופן בלעדי לחוויותיהן של נשים, או למשל גבר חסר השכלה מתאימה עשוי להסביר לאישה עניינים מתחום המומחיות המקצועית שלה.


המושג הסגברה שונה מהתייחסות למופעים אחרים של התנשאות בכך שהוא מתייחס בפרט למקרים עם הקשר [[מגדר]]י. מקרים אלה נטועים בהנחה [[סקסיזם|סקסיסטית]] שהמצב הנורמלי הוא שגבר יהיה בעל ידע רב יותר ובעל יכולת הבנה גבוהה יותר מאישה{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = Scott Jaschik|כתובת = http://www.insidehighered.com/news/2012/10/16/new-website-provides-outlet-victims-academic-mansplaining|כותרת = Calling Out Academic 'Mansplaining'|אתר = Inside Higher Ed|תאריך = October 16, 2012}}}}.
המושג הסגברה שונה מהתייחסות למופעים אחרים של התנשאות בכך שהוא מתייחס בפרט למקרים עם הקשר [[מגדר]]י. מקרים אלה נטועים בהנחה [[סקסיזם|סקסיסטית]] שהמצב הנורמלי הוא שגבר יהיה בעל ידע רב יותר ובעל יכולת הבנה גבוהה יותר מאישה{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = Scott Jaschik|כתובת = http://www.insidehighered.com/news/2012/10/16/new-website-provides-outlet-victims-academic-mansplaining|כותרת = Calling Out Academic 'Mansplaining'|אתר = Inside Higher Ed|תאריך = October 16, 2012}}}}.
שורה 17: שורה 17:


== הסגברה מוסדית ==
== הסגברה מוסדית ==
ב-[[9 באוגוסט]] [[2015]] התפרסם [[פובליציסטיקה|מאמר דעה]] ב[[עיתון]] [[הארץ]] אשר הציג את המושג "הסגברה מוסדית", הנוגע ליחסם של גופים [[ממלכתיות|ממלכתיים]] [[אמצעי תקשורת|וכלי תקשורת]] לנשים. המאמר נותן כמה מקרים כדוגמאות ובהם סגירה של תיקים של [[אלימות מינית]] מחוסר עניין לציבור, מקרים של [[תקיפה מינית|תוקפי מין]] [[הרשעה|מורשעים]] ו[[סרסור]]ים אשר מוצגים בצורה חיובית בכלי התקשורת, הימנעות [[ועדת האתיקה]] של [[הכנסת]] מלדון ביחסו של [[חבר הכנסת|חבר כנסת]] לנשים טרם היבחרו, וב[[פרסום|פרסומות]] בעלות מאפיינים [[מיזוגיניה|מיזוגיני]]ים{{הערה|שם=hebrewRTL-הערה3|{{הארץ|נגה כהן|מצעד המסגבירים|1.2703222|9 באוגוסט 2015}}}}.
ב-[[9 באוגוסט]] [[2015]] התפרסם [[פובליציסטיקה|מאמר דעה]] ב[[עיתון]] [[הארץ]] אשר הציג את המושג "הסגברה מוסדית", הנוגע ליחסם של גופים [[ממלכתיות|ממלכתיים]] [[אמצעי תקשורת|וכלי תקשורת]] לנשים. המאמר נותן כמה מקרים כדוגמאות ובהם סגירה של תיקים של [[אלימות מינית]] מחוסר עניין לציבור, מקרים של [[תקיפה מינית|תוקפי מין]] [[הרשעה|מורשעים]] ו[[סרסור]]ים אשר מוצגים בצורה חיובית בכלי התקשורת, הימנעות [[ועדת האתיקה]] של [[הכנסת]] מלדון ביחסו של [[חבר הכנסת|חבר כנסת]] לנשים טרם היבחרו, וב[[פרסום|פרסומות]] בעלות מאפיינים [[מיזוגיניה|מיזוגיני]]ים{{הערה|שם=hebrewRTL-הערה3|{{הארץ|נגה כהן|מצעד המסגבירים|1.2703222|9 באוגוסט 2015|מנויים=לא}}}}.


== ביקורת ==
== ביקורת ==
שורה 26: שורה 26:
* [[תפקידי מגדר]]
* [[תפקידי מגדר]]
* [[הפרדת עיסוקים מגדרית]]
* [[הפרדת עיסוקים מגדרית]]
* [[גברים מסבירים לי דברים]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{ויקישיתוף בשורה}}
{{ויקימילון בשורה|הסגברה}}
* {{ויקימילון בשורה|הסגברה}}
* {{הארץ|אורית קמיר|די להסגברה|1.2888708|27 במרץ 2016}}
* {{הארץ|אורית קמיר|די להסגברה|1.2888708|27 במרץ 2016}}
** {{הארץ|גבריאל בוקובזה, צבי גיל, אבי רוטשילד|האם בכל פעם שגבר פותח את פיו הוא מסגביר|1.2895718|3 באפריל 2016}}
* {{הארץ|[[גבריאל בוקובזה]], צבי גיל, אבי רוטשילד|האם בכל פעם שגבר פותח את פיו הוא מסגביר|1.2895718|3 באפריל 2016}}
{{-}}
{{-}}



גרסה אחרונה מ־06:33, 22 באוגוסט 2024

הַסְגְּבָרָהאנגלית: Mansplaining, הלחם בסיסים של המילים "הסברה" ו"גבר") היא מצב שבו גבר מנסה להסביר לאישה דבר מה באופן מתנשא[1][2], ובייחוד בנושא שבו היא מתמצאת יותר ממנו. כך למשל גבר עשוי להסביר לאישה סוגיות הנוגעות באופן בלעדי לחוויותיהן של נשים, או למשל גבר חסר השכלה מתאימה עשוי להסביר לאישה עניינים מתחום המומחיות המקצועית שלה.

המושג הסגברה שונה מהתייחסות למופעים אחרים של התנשאות בכך שהוא מתייחס בפרט למקרים עם הקשר מגדרי. מקרים אלה נטועים בהנחה סקסיסטית שהמצב הנורמלי הוא שגבר יהיה בעל ידע רב יותר ובעל יכולת הבנה גבוהה יותר מאישה[3].

מקור התחדיש Mansplaining איננו ידוע[4], אך הוא זכה לפופולריות בשנת 2008 לאחר פרסום המאמר "גברים מסבירים לי דברים" ("Men Explain Things to Me") מאת המסאית והמחברת רבקה סולניט, המייחסת את התופעה לשילוב של "עודף ביטחון עצמי וחוסר מודעות עצמית" בקרב הגברים המסגבירים[5].

המאמר "גברים מסבירים לי דברים" של סולניט דן בהשלכות של התנהגות מגדרית זאת והצביע על ההשפעות של התנהגות זאת ליצירת קשר שתיקה והחלשה בקרב נשים[6]. במאמר מוזכרת אנקדוטה שבה גבר ניגש אליה במסיבה ואמר ששמע כי כתבה כמה ספרים. היא החלה לספר על הספר האחרון שלה על אודות אדוארד מויברידג', ובאותו הרגע קטע הגבר את דבריה ושאל אם שמעה "על הספר החשוב מאוד על מייברידג' שיצא באותה שנה" - מבלי להביא בחשבון שהיא הסופרת[7].

ההשערה היא שהשימוש הראשון במושג היה ב-2008 או ב-2009[8], בעקבות פוסט שסולניט פרסמה בבלוג שלה באפריל 2008. בפוסט זה היא אומנם תיארה את התופעה, אך לא השתמשה במילה עצמה. כחודש לאחר מכן, המילה הופיעה בתגובה ברשת החברתית LiveJournal, ומאז השימוש בה גבר[9]. המושג צבר הכרה רחבה וב-2010 הניו יורק טיימס ציין את המילה Mansplainer (בעברית: מסגביר) בתור אחת ממילות השנה[10].

המונח צבר פופולריות בקרב בלוגריות פמיניסטיות ובהמשך בביקורת תרבותית פופולרית[4][9]. הוא נכלל, ברשימת מילות השנה של הניו יורק טיימס בשנת 2010[4], בשנת 2012 הועמד לפרס המילה היצירתית ביותר של האגודה לניב האמריקאי (אנ') של השפה האנגלית[2] ובשנת 2014[11] נוסף למילון אוקספורד. המילה גם קידמה את היווצרותן של מילים מקבילות, כמו whitesplaining ו-rightsplaining[12].

מאוחר יותר פרסמה סולניט ספר באותו שם, אוסף של שבעה חיבורים על תמות זהות. בחיבור סולניט טוענת כי נשים, ובהן מקצועניות ומומחיות, נתפסות בדרך קבע ומקבלות יחס של אמינות פחות מגברים וכן התובנות שלהן ואפילו עדויות משפטיות שלהן מבוטלות, אלא אם כן הן מקבלות אישור מגברים[13]. סולניט טענה גם שהסגברה היא סימפטום של תופעה נרחבת אשר מונעת מנשים לדבר בציבור, או להישמע כאשר הן כבר מעיזות לדבר. הסגברה מעודדת הגבלה עצמית בקרב נשים ובאותה מידה מחזקת את הביטחון העצמי המופרז והבלתי מגובה של גברים המשתמשים בה[14].

עברות המונח מיוחס לפעילה הפמיניסטית שירי אייזנר[15][16].

הסגברה מוסדית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 באוגוסט 2015 התפרסם מאמר דעה בעיתון הארץ אשר הציג את המושג "הסגברה מוסדית", הנוגע ליחסם של גופים ממלכתיים וכלי תקשורת לנשים. המאמר נותן כמה מקרים כדוגמאות ובהם סגירה של תיקים של אלימות מינית מחוסר עניין לציבור, מקרים של תוקפי מין מורשעים וסרסורים אשר מוצגים בצורה חיובית בכלי התקשורת, הימנעות ועדת האתיקה של הכנסת מלדון ביחסו של חבר כנסת לנשים טרם היבחרו, ובפרסומות בעלות מאפיינים מיזוגיניים[17].

התועלת של המונח שנויה במחלוקת כיוון שגם אם הוא מסב את תשומת הלב הציבורית לבעיה אין הוא מציע פתרון. כמו כן, עם עליית הפופולריות של המילה, חלק מהמבקרים התלוננו על שימוש שגוי או תדיר מדי במילה, או טענו שנעשה בה שימוש מתלהם כדי להכפיש טענות של יריב מבלי להתמודד עימו ישירות המזוהה כאד הומינם[18].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Katy Steinmetz, Clickbait, Normcore, Mansplain: Runners-Up for Oxford’s Word of the Year, Time, ‏Nov. 18, 2014
  2. ^ 1 2 Ben Zimmer, Tag, You're It! "Hashtag" Wins as 2012 Word of the Year, Visual Thesaurus, ‏January 5, 2013
  3. ^ Scott Jaschik, Calling Out Academic 'Mansplaining', Inside Higher Ed, ‏October 16, 2012
  4. ^ 1 2 3 Sady Doyle, Mansplaining, Explained, In These Times, ‏May, 1. 2014
  5. ^ ,Rebecca Solnit, Men Still Explain Things to Me, The Nation. August 20, 2012
  6. ^ Rebecca Solnit, Men Explain Things to Me; Facts Didn't Get in Their Way, CommonDreams, ‏April 13, 2008
  7. ^ Rebecca Solnit, Men who explain things, Los Angeles Times, ‏April 13, 2008
  8. ^ Anna Robinson, The Art of Mansplaining, The Nation Institute (ארכיון)
  9. ^ 1 2 Lily Rothman, A Cultural History of Mansplaining, The Atlantic, ‏Nov 1, 2012
  10. ^ Sam Sifton and Grant Barrett, The Words of the Year, The New York Times
  11. ^ New words added to OxfordDictionaries.com today include binge-watch, cray, and vape, Oxford Dictionaries
  12. ^ Zimmer, Benjamin and Carson, Charles C., Among The New Words, Duke Journals, ‏2013
  13. ^ Helen Lewis, The Essay That Launched the Term "Mansplaining", New Republic, ‏July 4, 2014
  14. ^ Mike Sonksen, Book Review: On Rebecca Solnit’s Men Explain Things to Me, Cultural Weekly, ‏June 11, 2014
  15. ^ שולפת ציפורניים, הסגברה, באתר בלוג שולפת ציפורניים - פמיניזם מקלדת, ‏21 באוגוסט, 2015
  16. ^ ייתכן שאתה מסגביר אם... שחור-סגול, 22 ביולי 2011
  17. ^ נגה כהן, מצעד המסגבירים, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2015
  18. ^ Benjamin Hart, RIP “mansplaining”: The Internet ruined one of our most useful terms, Salon, ‏Oct 21, 2014