מות מארה – הבדלי גרסאות

**מות מארה**
**La Mort de Marat**
מידע כללי
צייר	ז'אק-לואי דויד
תאריך יצירה	1793
טכניקה וחומרים	שמן על בד
ממדים בס"מ
רוחב	128 ס״מ
גובה	165 ס״מ
נתונים על היצירה
זרם אמנותי	Neoclassical painting
מספר יצירה	3260 (המוזיאון המלכותי לאמנות יפה של בלגיה)
מיקום	המוזיאון הבלגי המלכותי לאמנויות, בריסל

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־15:22, 8 בפברואר 2024

"מות מארה" (בצרפתית: La Mort de Marat) הוא ציור שמן מאת הצייר הנאו קלאסי ז'אק-לואי דויד. יש הגורסים כי מדובר ביצירה רומנטית. הוא מהווה את אחד מהדימויים המזוהים ביותר עם המהפכה הצרפתית.

ההיסטוריה של הציור

הציור מציג את מותו של ז'אן-פול מארה, רופא ממוצא שווייצרי ומהפכן, שהיה אחד משלושת "הטריומווירים" המונטניארדים לאחר הפיכת ה-10 באוגוסט 1792 (יחד עם ז'ורז' דנטון ומקסימיליאן רובספייר) והמסיתים הראשיים שהובילו לשלטון הטרור שנפתח לאחר מותו. מארה נרצח, בעת שטבל באמבט מרפא, על ידי שארלוט קורדה, אוהדת הסיעה הז'ירונדינית הליברלית יחסית. ההתנקשות במארה עוררה פאניקה וזעם בקרב המונטניארדים והייתה אחד המניעים הראשיים להחלת שלטון הטרור. קורדה עצמה הוצאה להורג באמצעות גיליוטינה ב-17 ביולי 1793. דויד היה מקורב למארה ותמך ברובספייר. דויד אף ארגן את הלוויה המפוארת של מארה וצייר את דיוקנו כמרטיר החשוב ביותר של המהפכה.

הציור הוצג באספה המחוקקת כארבעה חודשים לאחר מותו של מארה, והפך מכשיר תעמולה בידי השלטון המהפכני. תלמידיו של דויד אף יצרו כמה העתקים של הציור בין השנים 1793–1794. לאחר הוצאתו להורג של רובספייר בשנת 1794, סר חינו של הציור בעיני השלטון החדש, ובשנת 1795 הוא הוחזר לרשותו של דויד. לאחר מותו של דויד נשכח הציור ומשפחתו ניסתה למכור אותו ללא הצלחה.

במחצית המאה ה-19 החלה התעניינות מחודשת ביצירה, בייחוד לאחר שהמשורר ומבקר האמנות שארל בודלר כתב על הציור. עדות להתעניינות זו ניתן למצוא בציור "שארלוט קורדה" (1860) מאת הצייר הצרפתי פול ז'אק אמי בודרי (Paul-Jacques-Aimé Baudry), המתאר את מחזה המוות מציורו של דויד מזווית ראייה שונה, החושפת את דמותה של קורדה.

במהלך המאה ה-20 שימש הציור השראה לציירים שונים, כדוגמת פבלו פיקאסו, אדוארד מונק והאמן הברזילאי ויק מוניז שצילם בשנת 2008 בהר הזבל הגדול שבריו דה ז'ניירו את סנטוס מראשי מלקטי הזבל כשהוא שוכב בג'קוזי מקולקל שמצא במזבלה. היצירה "מות מארה" בגרסה של ויק מוניז נמכרה במכירה פומבית בלונדון ב-28 אלף דולר לשיקום תנאי העסקתם של מלקטי הזבל בריו דה ז'ניירו.

בספרות בולט מחזהו של פטר וייס (Peter Weiss) - "מארה סאד" (1963), המשתמש בציור כבסיס מרכזי לעלילת המחזה.

להקת הפוסט פאנק/שוגייז האמריקאית "Have A Nice Life"(אנ') השתמשה בציור זה לעטיפת אלבומם משנת 2008 "Deathconsciousness", אלבום שנהפך לקאלט בקרב חובבי מוזיקה אינדית.

תיאור

בתיאור מותו של מארה יצר דויד שילוב בין תיאור ריאליסטי לבין אידיאליזציה של הדמות. מארה יושב באמבט המכוסה בסדין לבן ובשמיכה ירוקה המסתירים לוח כתיבה מעץ, חפצים אותם ראה דויד בביקור בחדרו של מארה ביום שלפני הרצח. בידו האחת הוא מחזיק דף נייר ועליו מכתב ואילו ידו האחרת שמוטה על הרצפה ומחזיקה בנוצה. לצד האמבט, שמימיו אדומים מדם, ניצבת שידה עשויה עץ ועליה קסת דיו, נוצה ונייר כתיבה. פלג גופו העליון של מארה בולט מן האמבט וראשו העטוף בבד לבן שמוט לאחור.

דויד בחר לא להדגיש את הזוועה שברצח. פצעי העור של מארה אינם מתוארים ואף חתך הסכין מתואר בצורה מזערית. גם פניה של הדמות מביעים שלווה, המועצמת על ידי הרקע השטוח של הציור ועל ידי הבדים הלבנים המבודדים את הדמות. תנוחת הגוף של מארה מזכירה את דמותו של ישו ביצירות כגון פסל ה"פייטה" (1499) של מיכלאנג'לו או הציור "ההורדה מן הצלב" (אנ')‏ (1602-1603) מאת קאראווג'ו. בציור דוד מכניס את המכתב שמארה קרא בזמן ששארלוט קורדה התגנבה לבית ובעצם כך יכלה לרצוח אותו. בנוסף, מכיוון שדוד הכיר את מארה לפני המוות וחש זעזוע מהמוות הלא צפוי, הוא הקדיש לו את הציור וכך אפשר לראות שבשולחן שבתמונה רשום "למארה מדוד".

פרט מן הציור
"שארלוט קורדה" מאת פול ז'אק אמי בודרי (1860)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מות מארה בוויקישיתוף

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{יצירת אמנות
-{{ציור|תמונה=[[תמונה:Death of Marat by David.jpg|250px]]
-|כותרת=מות מארה{{ש}}La Mort de Marat
+|שם=מות מארה
+|שם בשפת המקור=La Mort de Marat
-|אמן=ז'אק לואי דויד
+|תמונה=[[קובץ:Death of Marat by David.jpg|250px]]
-|שנה= [[1793]]
+|אמן=[[ז'אק-לואי דויד]]
-| סוג=[[צבע שמן|שמן]] על [[קנבס|בד]]
+|תאריך יצירה=[[1793]]
-|גובה=168
+|טכניקה וחומרים=[[צבע שמן|שמן]] על [[קנבס|בד]]
-|רוחב=128
-|מוזיאון=המוזיאון הבלגי המלכותי לאמנויות, [[בריסל]]}}
+|מוזיאון=המוזיאון הבלגי המלכותי לאמנויות, [[בריסל]]
+|עיר=
+|קואורדינטות=
-"'''מות מארה'''" (ב[[צרפתית]]: La Mort de Marat) הוא [[ציור שמן]] מאת ה[[צייר]] ה[[נאו קלאסיציזם|ניאו קלאסי]] [[ז'אק לואי דויד]]. הוא מהווה את אחד מן הדימויים המזוהים ביותר עם [[המהפכה הצרפתית]].
+|סוג היצירה=ציור}}
+"'''מות מארה'''" (ב[[צרפתית]]: '''La Mort de Marat''') הוא [[ציור שמן]] מאת ה[[צייר]] ה[[נאו קלאסיציזם|נאו קלאסי]] [[ז'אק-לואי דויד]]. יש הגורסים כי מדובר ביצירה רומנטית. הוא מהווה את אחד מהדימויים המזוהים ביותר עם [[המהפכה הצרפתית]].
 == ההיסטוריה של הציור ==
-הציור מציג את מותו של [[ז'אן-פול מארה]], [[רופא]] ממוצא [[שווייץ|שווייצרי]] ומהפכן, אשר היה חבר ומנהיג בסיעת ה[[יעקובינים]] הקיצונית וממייסדי שלטון ה[[טרור#התפתחות המושג|טרור]] המהפכני במהלך המהפכה הצרפתית. מספרים על מארה כבתור מהפכן שמקצועו גרם לו לברוח ולהסתתר מהממשל ולפעמים התחבא בביובים,דבר שגרם לו לפתח בעיית עור ופצעים שבשביל לטפל בהם היה צריך לטבול את עצמו באמבט רפואי כול כמה זמן להרבה זמן. הוא לא ידע שבאותה תקופה חברתו,[[שרלוט קורדיי]], חברה בסיעה ה[[ז'ירונדינים|ז'ירונדינית]] (סיעת מרכז ליברלית) ריגלה אחריו ונשלחה להרוג אותו. הסיפור אומר כי קורדויי ידעה על האמבט והצליחה להסתנן לבית תוך כדי שמארה קרא מכתב שהיא שלחה לו. היא הפתיעה אותו ורצחה אותו כאשר הוא עדיין טבול באמבט. רציחתו של מארה עוררה תגובות נזעמות בקרב היעקובינים והביאה לטבח באויביהם המלוכניים והז'ירונדינים כאחד. קורדיי עצמה הוצאה להורג באמצעות [[גיליוטינה]] ב-[[17 ביולי]] [[1793]] באשמת הרצח. דויד היה מקורב אל מארה ותמך ב[[מקסימיליאן רובספייר]], מנהיג היעקובינים. דויד אף ארגן את הלוויה המפוארת של מארה וצייר את הדיוקן של מארה כ[[מרטיר]] הראשון של המהפכה.
+הציור מציג את מותו של [[ז'אן-פול מארה]], [[רופא]] ממוצא [[שווייץ|שווייצרי]] ומהפכן, שהיה אחד משלושת "ה[[טריומווירט|טריומווירים]]" ה[[מונטניארדים]] לאחר [[הפיכת ה-10 באוגוסט 1792]] (יחד עם [[ז'ורז' דנטון]] ו[[מקסימיליאן רובספייר]]) והמסיתים הראשיים שהובילו ל[[שלטון הטרור]] שנפתח לאחר מותו. מארה נרצח, בעת שטבל באמבט מרפא, על ידי [[שארלוט קורדה]], אוהדת הסיעה ה[[ז'ירונדינים|ז'ירונדינית]] הליברלית יחסית. ההתנקשות במארה עוררה פאניקה וזעם בקרב המונטניארדים והייתה אחד המניעים הראשיים להחלת שלטון הטרור. קורדה עצמה הוצאה להורג באמצעות [[גיליוטינה]] ב-[[17 ביולי]] [[1793]]. דויד היה מקורב למארה ותמך ברובספייר. דויד אף ארגן את הלוויה המפוארת של מארה וצייר את דיוקנו כ[[מרטיר]] החשוב ביותר של המהפכה.
+הציור הוצג ב[[האספה המחוקקת ונפילת המלוכה הצרפתית|אספה המחוקקת]] כארבעה חודשים לאחר מותו של מארה, והפך מכשיר תעמולה בידי השלטון המהפכני. תלמידיו של דויד אף יצרו כמה העתקים של הציור בין השנים [[1793]]–[[1794]]. לאחר הוצאתו להורג של רובספייר בשנת 1794, סר חינו של הציור בעיני השלטון החדש, ובשנת [[1795]] הוא הוחזר לרשותו של דויד. לאחר מותו של דויד נשכח הציור ומשפחתו ניסתה למכור אותו ללא הצלחה.
+במחצית [[המאה ה-19]] החלה התעניינות מחודשת ביצירה, בייחוד לאחר שה[[משורר]] ומבקר האמנות [[שארל בודלר]] כתב על הציור. עדות להתעניינות זו ניתן למצוא בציור "שארלוט קורדה" ([[1860]]) מאת הצייר הצרפתי פול ז'אק אמי בודרי (Paul-Jacques-Aimé Baudry), המתאר את מחזה המוות מציורו של דויד מזווית ראייה שונה, החושפת את דמותה של קורדה.
+במהלך [[המאה ה-20]] שימש הציור השראה לציירים שונים, כדוגמת [[פבלו פיקאסו]], [[אדוארד מונק]] והאמן הברזילאי [[ויק מוניז]] שצילם בשנת 2008 בהר הזבל הגדול שב[[ריו דה ז'ניירו]] את סנטוס מראשי מלקטי הזבל כשהוא שוכב בג'קוזי מקולקל שמצא במזבלה. היצירה "מות מארה" בגרסה של ויק מוניז נמכרה במכירה פומבית בלונדון ב-28 אלף דולר לשיקום תנאי העסקתם של מלקטי הזבל בריו דה ז'ניירו.
-הציור הוצג ב[[האספה המחוקקת ונפילת המלוכה הצרפתית|אספה המחוקקת]] כארבעה חודשים לאחר מותו של מארה והפך להיות מכשיר תעמולה בידי השלטון המהפכני. תלמידיו של דויד אף יצרו כמה העתקים של הציור בין השנים [[1793]]-[[1794]]. לאחר הוצאתו להורג של רובספייר, בשנת [[1794]], סר חינו של הציור בעיני השלטון החדש ובשנת [[1795]] הוא הוחזר לרשותו של דויד. לאחר מותו של דויד נשתכח הציור ומשפחתו ניסתה למכור אותו ללא הצלחה.
+ב[[ספרות]] בולט [[מחזה]]ו של [[פטר וייס]] (Peter Weiss) - "[[מארה סאד]]" ([[1963]]), המשתמש בציור כבסיס מרכזי לעלילת המחזה.
-במחצית [[המאה ה-19]] החלה התענינות מחודשת ביצירה, בייחוד לאחר שה[[משורר]] ומבקר האמנות [[שארל בודלר]] כתב על הציור. עדות להתענינות זו ניתן למצוא בציור "שרלוט קורדיי" ([[1860]]) מאת הצייר הצרפתי פול ז'אק אמי בודרי (Paul-Jacques-Aimé Baudry), המתאר את מחזה המוות מציורו של דויד מתוך זווית ראייה שונה, החושפת את דמותה של קורדיי.
+להקת הפוסט פאנק/שוגייז האמריקאית "Have A Nice Life"{{אנ|Have a Nice Life}} השתמשה בציור זה לעטיפת אלבומם משנת 2008 "Deathconsciousness", אלבום שנהפך לקאלט בקרב חובבי מוזיקה אינדית.
-במהלך [[המאה ה-20]] שימש הציור השראה לציירים שונים, כדוגמת [[פאבלו פיקאסו]], אשר התייחסו אל הציור בעבודותיהם. בספרות בולט מחזהו של [[פיטר וויס]] (Peter Weiss) - "[[סאד/מארה]]" ([[1963]]), המשתמש בציור כבסיס מרכזי לעלילת המחזה.
-{{-}}
 == תיאור ==
-בתיאור מותו של מארה יצר דויד שילוב בין תיאור ריאליסטי לבין אידאליזציה של הדמות. מארה יושב באמבט המכוסה בסדין לבן ובשמיכה ירוקה המסתירים לוח כתיבה מעץ, חפצים אותם ראה דויד בביקור בחדרו של מארה ביום שלפני הרצח. בידו האחת הוא מחזיק דף נייר ועליו מכתב ואילו ידו האחרת שמוטה על הרצפה ומחזיקה בנוצה. לצד האמבט, שמימיו אדומים מדם, ניצבת שידה עשויה עץ ועליה [[קסת דיו]], נוצה ונייר כתיבה. פלג גופו העליון של מארה בולט מן האמבט וראשו העטוף בבד לבן שמוט לאחור.
+בתיאור מותו של מארה יצר דויד שילוב בין תיאור ריאליסטי לבין אידיאליזציה של הדמות. מארה יושב באמבט המכוסה בסדין לבן ובשמיכה ירוקה המסתירים לוח כתיבה מעץ, חפצים אותם ראה דויד בביקור בחדרו של מארה ביום שלפני הרצח. בידו האחת הוא מחזיק דף נייר ועליו מכתב ואילו ידו האחרת שמוטה על הרצפה ומחזיקה בנוצה. לצד האמבט, שמימיו אדומים מדם, ניצבת שידה עשויה עץ ועליה [[קסת דיו]], נוצה ונייר כתיבה. פלג גופו העליון של מארה בולט מן האמבט וראשו העטוף בבד לבן שמוט לאחור.
-דויד בוחר לא להדגיש את הזוועה שברצח. פצעי העור של מארה אינם מתוארים ואף חתך הסכין מתואר בצורה מזערית. גם פניה של הדמות מביעים שלווה, המועצמת על ידי הרקע השטוח של הציור ועל ידי הבדים הלבנים המבודדים את הדמות. תנוחת הגוף של מארה מזכירה את דמותו של [[ישו]] ביצירות כגון פסל ה"[[פייטה (מיכלאנג'לו)|פייטה]]" ([[1499]]) של [[מיכלאנג'לו]] או הציור "ההורדה מן הצלב" ([[1602]]-[[1603]]) מאת [[קאראווג'ו]].
+דויד בחר לא להדגיש את הזוועה שברצח. פצעי העור של מארה אינם מתוארים ואף חתך הסכין מתואר בצורה מזערית. גם פניה של הדמות מביעים שלווה, המועצמת על ידי הרקע השטוח של הציור ועל ידי הבדים הלבנים המבודדים את הדמות. תנוחת הגוף של מארה מזכירה את דמותו של [[ישו]] ביצירות כגון פסל ה"[[פייטה (מיכלאנג'לו)|פייטה]]" ([[1499]]) של [[מיכלאנג'לו]] או הציור "ההורדה מן הצלב" {{אנ|The Entombment of Christ (Caravaggio)}}{{כ}} ([[1602]]-[[1603]]) מאת [[קאראווג'ו]]. בציור דוד מכניס את המכתב שמארה קרא בזמן ששארלוט קורדה התגנבה לבית ובעצם כך יכלה לרצוח אותו. בנוסף, מכיוון שדוד הכיר את מארה לפני המוות וחש זעזוע מהמוות הלא צפוי, הוא הקדיש לו את הציור וכך אפשר לראות שבשולחן שבתמונה רשום "למארה מדוד".
 <gallery>
 תמונה:Death of Marat by David (detail).jpg|פרט מן הציור
-תמונה:Charlotte Corday.jpg|"שרלוט קורדיי" ([[1860]] מאת פול ז'אק אמי בודרי
+תמונה:Charlotte Corday.jpg|"שארלוט קורדה" מאת פול ז'אק אמי בודרי ([[1860]])
 </gallery>
 == קישורים חיצוניים ==
-{{מיזמים|ויקישיתוף=The Death of Marat|שם ויקישיתוף=מות מארה}}
+{{ויקישיתוף בשורה}}
+{{בקרת זהויות}}
+[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
 [[קטגוריה:ציורי שמן]]
 [[קטגוריה:ז'אק לואי דויד]]