נועם סוקר – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
ב-[[1992]] שב לישראל והחל ללמד במכללת אורנים במחלקה להוראת מדעים כ[[מרצה בכיר]]. ב-[[1994]] הועלה לדרגת פרופסור חבר, וב-[[1998]] ל[[פרופסור מן המניין]]. בין השנים 1994–[[1998]] כיהן כראש התוכנית למתמטיקה-פיזיקה באורנים. ב-[[2003]] עבר לשמש כפרופסור מן המניין ב[[הפקולטה לפיזיקה (הטכניון)|פקולטה לפיזיקה]] ב{{ה|טכניון}}. בין השנים [[2005]]–[[2009]] היה אחראי ללימודי ההסמכה בפקולטה. ב-2009 התמנה ל[[דקאן]] הפקולטה. |
ב-[[1992]] שב לישראל והחל ללמד במכללת אורנים במחלקה להוראת מדעים כ[[מרצה בכיר]]. ב-[[1994]] הועלה לדרגת פרופסור חבר, וב-[[1998]] ל[[פרופסור מן המניין]]. בין השנים 1994–[[1998]] כיהן כראש התוכנית למתמטיקה-פיזיקה באורנים. ב-[[2003]] עבר לשמש כפרופסור מן המניין ב[[הפקולטה לפיזיקה (הטכניון)|פקולטה לפיזיקה]] ב{{ה|טכניון}}. בין השנים [[2005]]–[[2009]] היה אחראי ללימודי ההסמכה בפקולטה. ב-2009 התמנה ל[[דקאן]] הפקולטה. |
||
| ⚫ | |||
אחד הקווים המקשרים בין עבודותיו של סוקר בתחומים השונים באסטרופיזיקה (ראה רשימה) הוא שימור [[תנע זוויתי]]. בין הישגיו המדעיים ניתן למנות את השינוי בתפיסה המדעית הרווחת של יצירת ערפיליות פלנטריות בעלות סימטריה צירית. במשך שנים מספר טען סוקר כי יצירתן של ערפיליות כאלה מקורן ב[[כוכב כפול|מערכת כוכבים זוגית]] ו[[דיסקת ספיחה|בספיחת חומר בדיסקה]] על הכוכב הזוגי, היוצרת סילונים המעצבים את הערפילית. המודל שהציע נתקל בהתחלה בהתנגדות הקהילה המדעית אך בהמשך השתנו היוצרות וכיום הוא המודל המקובל בתחום. |
אחד הקווים המקשרים בין עבודותיו של סוקר בתחומים השונים באסטרופיזיקה (ראה רשימה) הוא שימור [[תנע זוויתי]]. בין הישגיו המדעיים ניתן למנות את השינוי בתפיסה המדעית הרווחת של יצירת ערפיליות פלנטריות בעלות סימטריה צירית. במשך שנים מספר טען סוקר כי יצירתן של ערפיליות כאלה מקורן ב[[כוכב כפול|מערכת כוכבים זוגית]] ו[[דיסקת ספיחה|בספיחת חומר בדיסקה]] על הכוכב הזוגי, היוצרת סילונים המעצבים את הערפילית. המודל שהציע נתקל בהתחלה בהתנגדות הקהילה המדעית אך בהמשך השתנו היוצרות וכיום הוא המודל המקובל בתחום. |
||
בשנים האחרונות החל לעסוק בהתפרצויות בעלות עוצמה בינונית - בין [[נובה]] ל[[סופרנובה]]. היה שותף בפיתוח מודל להסביר את ההתפרצות של האובייקט V838 Mon כהתמזגות של שני כוכבי [[הסדרה הראשית|סדרה ראשית]] המובילה להתפרצות. סוקר פיתח מודל המקשר בין מאורעות דוגמת V838 Mon לבין התפרצויות של [[על-ענק כחול|ענקים כחולים]] משתנים (המכונות SN Impostors) ואובייקטים נוספים. |
בשנים האחרונות החל לעסוק בהתפרצויות בעלות עוצמה בינונית - בין [[נובה]] ל[[סופרנובה]]. היה שותף בפיתוח מודל להסביר את ההתפרצות של האובייקט V838 Mon כהתמזגות של שני כוכבי [[הסדרה הראשית|סדרה ראשית]] המובילה להתפרצות. סוקר פיתח מודל המקשר בין מאורעות דוגמת V838 Mon לבין התפרצויות של [[על-ענק כחול|ענקים כחולים]] משתנים (המכונות SN Impostors) ואובייקטים נוספים. |
||
| ⚫ | |||
==חייו האישיים== |
==חייו האישיים== |
||
גרסה מ־00:35, 25 בפברואר 2015
נועם סוקר (נולד ב-2 בספטמבר 1958) הוא אסטרופיזיקאי ישראלי, דקאן הפקולטה לפיזיקה בטכניון.
ביוגרפיה וקריירה
נועם סוקר נולד בישראל ב-2 בספטמבר 1958. גדל בקיבוץ יסעור. בשנים 1971 עד 1977 למד במוסד חינוכי נעמן. במקביל ללימודיו בתיכון החל את לימודיו האקדמים ב1975 במכללת אורנים במחלקה למתמטיקה ופיזיקה, וסיים את התואר הראשון שלו בטכניון ב-1982 (עם הפסקה של שלוש שנים בין שני המוסדות בהם שירת בחיל הים). השלים את תואר הדוקטור ב-1986 בטכניון, בהנחיית מריו ליביו. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בספיחה של רוח (ספיחת בונדי-הויל-ליטלטון) מתווך אי הומוגני. לצורך כך השתמש בסימולציות "חלקיק בתא" שהיו חדשניות בזמנו.
ב-1986 נסע לפוסט-דוקטורט בארצות הברית. במשך שלוש שנים (1986–1989) היה חבר במחלקה האסטרונומית באוניברסיטת וירג'יניה בשרלוטסוויל. שם עבד בין היתר בשיתוף עם סטיבן בלבוס עבד על תאוריה של אי יציבות תרמית של גז, תופעה בעלת חשיבות רבה בגזים מיוננים באסטרופיזיקה. בהמשך השתלם שלוש שנים נוספות (1989–1992) במרכז הרווארד-סמיתסוניאן לאסטרופיזיקה (אנ') באוניברסיטת הרווארד בקיימברידג'. שם עסק בין היתר בפיתוח תאוריה המסבירה זרמי הקירור בצבירי גלקסיות. כמו כן החל לעסוק באינטראקציה בין ערפיליות פלנטריות לתווך הבין כוכבי.
ב-1992 שב לישראל והחל ללמד במכללת אורנים במחלקה להוראת מדעים כמרצה בכיר. ב-1994 הועלה לדרגת פרופסור חבר, וב-1998 לפרופסור מן המניין. בין השנים 1994–1998 כיהן כראש התוכנית למתמטיקה-פיזיקה באורנים. ב-2003 עבר לשמש כפרופסור מן המניין בפקולטה לפיזיקה בטכניון. בין השנים 2005–2009 היה אחראי ללימודי ההסמכה בפקולטה. ב-2009 התמנה לדקאן הפקולטה.
אחד הקווים המקשרים בין עבודותיו של סוקר בתחומים השונים באסטרופיזיקה (ראה רשימה) הוא שימור תנע זוויתי. בין הישגיו המדעיים ניתן למנות את השינוי בתפיסה המדעית הרווחת של יצירת ערפיליות פלנטריות בעלות סימטריה צירית. במשך שנים מספר טען סוקר כי יצירתן של ערפיליות כאלה מקורן במערכת כוכבים זוגית ובספיחת חומר בדיסקה על הכוכב הזוגי, היוצרת סילונים המעצבים את הערפילית. המודל שהציע נתקל בהתחלה בהתנגדות הקהילה המדעית אך בהמשך השתנו היוצרות וכיום הוא המודל המקובל בתחום.
בשנים האחרונות החל לעסוק בהתפרצויות בעלות עוצמה בינונית - בין נובה לסופרנובה. היה שותף בפיתוח מודל להסביר את ההתפרצות של האובייקט V838 Mon כהתמזגות של שני כוכבי סדרה ראשית המובילה להתפרצות. סוקר פיתח מודל המקשר בין מאורעות דוגמת V838 Mon לבין התפרצויות של ענקים כחולים משתנים (המכונות SN Impostors) ואובייקטים נוספים.
בשירות המילואים שלו נהג להעביר הרצאות פופלריות באסטרונומיה ביחידות צה"ל השונות בהתנדבות. סוקר הינו מרצה מבוקש ונוהג להעביר הרצאות באסטרונומיה לקהלים שונים. ידוע בתיבול הרצאותיו בהומור משובח.
חייו האישיים
סוקר נשוי לאורית ואב לשלושה. מתגורר ביישוב הקהילתי שמשית. סוקר הוא אמן שח.
תחומי מחקרו
- גז חם בצבירי גלקסיות
- מותם של כוכבים מאסיביים
- מותם של כוכבים דמויי שמש
- (Intermediate – Luminosity Optical Transients (ILOTs
- אטא קארינה
- מעטפת משותפת של כוכבים כפולים (Common envelope)
- קשר בין חורים שחורים לגלקסיות[1]
- ערפיליות פלנטריות
קישורים חיצוניים
- הדף של פרופ' נועם סוקר באתר הטכניון
- סדרה: מבוא לאסטרונומיה מאת נועם סוקר, הערוץ האקדמי, אוניברסיטת חיפה