סלאבוניה – הבדלי גרסאות

**סלאבוניה** (חבל)
**Slavonija**
סמל סלאבוניה סמל סלאבוניה	דגל סלאבוניה דגל סלאבוניה
מדינה	קרואטיה
שטח	12,556 קמ"ר
קואורדינטות	45°27′00″N 17°55′00″E / 45.45°N 17.916666666667°E
	מפת מיקום; מפה מפורטת;

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־20:25, 8 ביולי 2023

אין לבלבל ערך זה עם הערך "סלובניה".

סמל סלאבוניה - מופיע גם בסמל קרואטיה (שני מימין) בין חמשת סמלי האזורים ההיסטוריים של המדינה

סלאבוניה (בקרואטית Slavonija; בסרבית Славонија; בהונגרית Szlavónia) הוא חבל ארץ היסטורי וגאוגרפי במזרח קרואטיה, הגובל בחלקו בנהרות דראווה מצפון, סאווה מדרום ובדנובה ממזרח. סלאבוניה הוא בעיקרו חבל ארץ מישורי, המהווה את המשכו הדרומי של המישור הפאנוני, אך במרכזו ומערבו משתרעים מספר טורי גבעות ששיאם בהר פפוק (Papuk) שגובהו 984 מטר.

היסטוריה

תושביה הידועים הראשונים של סלאבוניה היו הפאנונים, שבט המקורב לאילירים. החל במאה ה-4 לפנה"ס פלשו שבטים קלטים לאזור ובשנת 9 לפנה"ס השתלטו עליו הרומאים, ושייכו אותו בשנת 9 לספירה לפרובינקיה הרומית של פאנוניה, שהשתרעה על שטחן של אוסטריה, קרואטיה, הונגריה, סרביה, סלובניה, סלובקיה ובוסניה והרצגובינה. מקור השם פאנוניה במילה האילירית שמשמעה "ביצה", "מים" או "רטיבות".

במאה ה-7 הוקמה בסלאבוניה מדינה סלבית שסופחה בשנת 925 לממלכת קרואטיה. ב-1027 נכבשה סלאבוניה על ידי ההונגרים שהפכוה למחוז (Banovina, בנובינה) בממלכת הונגריה. סלאבוניה אוחדה שוב עם ממלכת קרואטיה לקראת סוף המאה ה-11 למשך זמן קצר, ולאחר מכן שוב קיבלה על עצמה את עולה של הונגריה. עם זאת, במשך השנים חלה נסיגה במעמדה של ההגמוניה ההונגרית באזור, וסלאבוניה התקרבה אל ממלכת קרואטיה, אך במאה ה-13, כאשר חולקה קרואטיה לשני מחוזות נפרדים (קרואטיה וסלאבוניה), נותרה סלאבוניה מקורבת יותר להונגריה. שני המחוזות נשלטו על ידי שני באנים שונים, ורק ב-1476 אוחדו שתי המשרות לאחת.

עם פלישת העות'מאנים להונגריה והשמדת צבאה בקרב מוהאץ' ב-1526, הזמין הפרלמנט הקרואטי את בית הבסבורג לפרוש את חסותו על קרואטיה, אך לאחר סדרה של מספר קרבות השתלטו העות'מאנים על סלאבוניה כולה.

במסגרת הסכם קרלוביץ מ-1699 קיבל בית הבסבורג את השליטה על האזור לידיו, שהיה בו זמנית לחלק מממלכת הונגריה וממלכת קרואטיה. בתקופה זו גדל שטחה של היחידה המנהלית של סלאבוניה לכיוון מזרח, באופן התואם את שטחה כיום. מאידך רצועת השטח שבדרום סלאבוניה, אשר השתרעה לאורך קו הגבול עם האימפריה העות'מאנית, נחשבה ליחידה מנהלית נפרדת שנודעה כ"חזית הצבאית הסלאבונית". לפי מפקד אוסטרי מ-1790 מנתה אוכלוסיית סלאבוניה (שכללה גם חלקים מוויוודינה שבסרביה של ימינו), 280,000 איש מהם 46.8% סרבים, 45.7% קרואטים, והיתר הונגרים וגרמנים.

במהפכה ששטפה את אירופה ב-1848, חברה סלאבוניה לקרואטיה בהנהגתו של הבאן יוסיף ילאצ'יץ', אך שנה לאחר מכן שוב הוכרו שני המחוזות כיחידות מנהליות נפרדות באימפריה ההבסבורגית. הסדר זה היה בתוקף משך 20 שנה עד 1868 עת שוב אוחדו שני המחוזות לממלכת קרואטיה-סלאבוניה שהייתה לחלק מהונגריה במסגרת האימפריה של אוסטרו-הונגריה. סמוך לאחר מכן, ב-1881, אוחדה החזית הצבאית של סלאבוניה לתוך ממלכת קרואטיה-סלאבוניה, ומצב דברים זה נותר בעינו עד לאחר מלחמת העולם הראשונה ופירוקה של אוסטרו-הונגריה.

ממלכת קרואטיה-סלאבוניה כחלק מהונגריה בתקופת האימפריה האוסטרו-הונגרית

ב-1 בדצמבר 1918 הייתה סלאבוניה לחלק מממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים. בתקופת מלחמת העולם השנייה הייתה חלק מהמדינה העצמאית של קרואטיה (Nezavisna Država Hrvatska, NDH) שנשלטה בידי האוסטאשה, ולאחריה הייתה לחלק מיוגוסלביה.

באפריל 1991 הכריזו הסרבים בקראינה על כוונתם לפרוש מקרואטיה אם זו תכריז על עצמאותה. חודשיים לאחר מכן, ב-25 ביוני 1991, הכריזה קרואטיה על עצמאותה, ובאוגוסט של אותה שנה הפך הסכסוך למלחמה מלאה. צבא העם של יוגוסלביה (Jugoslovenska narodna armija) פלש לקרואטיה תוך שהוא מרכז חלק עיקרי במאמץ המלחמתי בסלאבוניה. העיר ווקובר במזרח סלאבוניה הושמה במצור ונכבשה לאחר שלושה חודשים, ב-18 בנובמבר 1991. ב-19 בדצמבר 1991 הכריזו הסרבים בקראינה על עצמאותם והקימו את הרפובליקה הסרבית של קראינה, בין היתר בחלקים ממזרח ומערב סלאבוניה. בחודש ינואר 1992 הושגה הפסקת אש והכוחות הלוחמים התבצרו לאורך קו החזית, כאשר צבא יוגוסלביה מחזיק בחלקה המזרחי של סלאבוניה. המלחמה בשטחה של יוגוסלביה לשעבר עברה בעיקר לתחומי בוסניה והרצגובינה, אך פעילויות לחימה בהיקף קטן נמשכו גם בתחומי סלאבוניה וקרואטיה. ב-1995 פתח הצבא הקרואטי בשתי מתקפות - מבצע ברק שבמהלכו שוחררה מערב סלאבוניה ומבצע סערה שהופנה בעיקר כנגד יתר השטחים שהוחזקו על ידי הרפובליקה הסרבית של קראינה. המלחמה הסתיימה בסופה של אותה שנה אך החלק המזרחי של סלאבוניה הושב לקרואטיה רק ב-1998.

הפרובינקיות הרומיות
סלאבוניה (צהוב) והחזית הצבאית של סלאבוניה (ירוק) ב-1751
סלאבוניה (צהוב) והחזית הצבאית של סלאבוניה (ירוק) ב-1849

אוכלוסייה וכלכלה

האזור מתחלק בין שבעה ממחוזות בקרואטיה ואוכלוסייתו עמדה בשנת 2001 על 781,454 איש. רובה של אוכלוסיית סלאבוניה היא קרואטית (בין 78% ל-94% במחוזות השונים) והקבוצה השנייה בגודלה היא הסרבים (6.5% עד 15%). בנוסף מתגוררים באזור הונגרים, אלבנים, גרמנים, איטלקים, וצוענים, וכן יש בו ייצוג כמעט לכל לאום סלאבי. העיר הגדולה בסלאבוניה היא אוסייק שמנתה 114,616 תושבים בשנת 2001. ערים גדולות נוספות הן סלבונסקי ברוד, וינקובצי, ווקובר ו-ג'קובו הידועה בעיקר בזכות הקתדרלה שלה.

סלאבוניה היא בעיקרה חבל ארץ חקלאי והגידולים העיקריים הם חיטה ותירס. הענף השני בחשיבותו לאחר החקלאות הוא ענף עיבוד המזון. האזור, ובמיוחד חלקו המזרחי, טרם התאושש לחלוטין מנזקי מלחמת העצמאות של קרואטיה ומהכיבוש הסרבי.

גלריה

כנסיית מיכאל הקדוש באוסייק
הגשר על הדראווה באוסייק
קתדרלת פטרוס הקדוש בג'קובו
נזקי מלחמת העצמאות של קרואטיה בווקובר

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סלאבוניה בוויקישיתוף

סלאבוניה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{אין לבלבל עם|סלובניה}}
-[[תמונה:Croatia-Slavonia.png|שמאל|ממוזער|160px|מיקומה של סלבוניה במזרח קרואטיה]]
+{{עיר|סוג יישוב=חבל|מפה=[[קובץ:Croatia-Slavonia.png|250px|מיקומה של סלאבוניה במזרח קרואטיה]]}}
-[[תמונה:Slavonski grb.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל סלבוניה - מופיע גם בסמל קרואטיה (שני מימין) בין חמשת סמלי האזורים ההיסטוריים של המדינה]]
+[[קובץ:Slavonski grb.png|שמאל|ממוזער|250px|סמל סלאבוניה - מופיע גם בסמל קרואטיה (שני מימין) בין חמשת סמלי האזורים ההיסטוריים של המדינה]]
-'''סלבוניה''' ([[קרואטית]] '''Slavonija'''; [[סרבית]] '''Славонија'''; [[הונגרית]] '''Szlavónia''') הוא [[חבל ארץ]] היסטורי וגאוגרפי במזרח [[קרואטיה]], הגובל בחלקו בנהרות [[דראווה]] מצפון, [[סאווה]] מדרום וב[[דנובה]] ממזרח. סלבוניה הוא בעיקרו חבל ארץ מישורי, המהווה את המשכו הדרומי של [[מישור (גאוגרפיה)|מישור]] [[פאנוניה]], אך במרכזו ומערבו משתרעים מספר טורי גבעות ששיאם בהר פפוק (Papuk) שגובהו 984 מטר.
+'''סלאבוניה''' (ב[[קרואטית]] '''Slavonija'''; ב[[סרבית]] '''Славонија'''; ב[[הונגרית]] '''Szlavónia''') הוא [[חבל ארץ]] היסטורי וגאוגרפי במזרח [[קרואטיה]], הגובל בחלקו בנהרות [[דראווה]] מצפון, [[סאווה]] מדרום וב[[דנובה]] ממזרח. סלאבוניה הוא בעיקרו חבל ארץ מישורי, המהווה את המשכו הדרומי של [[המישור הפאנוני]], אך במרכזו ומערבו משתרעים מספר טורי גבעות ששיאם בהר פפוק (Papuk) שגובהו 984 מטר.
 ==היסטוריה==
+תושביה הידועים הראשונים של סלאבוניה היו הפאנונים, שבט המקורב ל[[אילירים]]. החל ב[[המאה ה-4 לפנה"ס|מאה ה-4 לפנה"ס]] פלשו שבטים [[קלטים]] לאזור ובשנת 9 לפנה"ס השתלטו עליו ה[[רומאים]], ושייכו אותו בשנת 9 לספירה ל[[פרובינקיה רומית|פרובינקיה הרומית]] של [[פאנוניה]], שהשתרעה על שטחן של [[אוסטריה]], קרואטיה, [[הונגריה]], [[סרביה]], [[סלובניה]], [[סלובקיה]] ו[[בוסניה והרצגובינה]]. מקור השם פאנוניה במילה ה[[אילירית]] שמשמעה "ביצה", "מים" או "רטיבות".
-[[תמונה:Roman provinces hebrew.png|ימין|ממוזער|200px|הפרובינקיות הרומיות]]
-תושביה הידועים הראשונים של סלבוניה היו הפנונים, שבט המקורב ל[[אילירים]]. החל ב[[המאה ה-4 לפנה"ס|מאה ה-4 לפנה"ס]] פלשו שבטים [[קלטים]] לאזור ובשנת 9 לפנה"ס השתלטו עליו ה[[רומאים]], ושייכו אותו בשנת 9 לספירה ל[[פרובינקיה רומית|פרובינקיה הרומית]] של [[פאנוניה]], שהשתרעה על שטחן של [[אוסטריה]], קרואטיה, [[הונגריה]], [[סרביה]], [[סלובניה]], [[סלובקיה]] ו[[בוסניה והרצגובינה]]. מקור השם פאנוניה במילה ה[[אילירית]] שמשמעה "ביצה", "מים" או "רטיבות".
-ב[[המאה ה-7|מאה ה-7]] הוקמה בסלבוניה מדינה סלבית שסופחה בשנת [[925]] ל[[ממלכת קרואטיה]]. ב-[[1027]] נכבשה סלבוניה על ידי ההונגרים שהפכוה למחוז (Banovina, בנובינה) ב[[ממלכת הונגריה]]. סלבוניה אוחדה שוב עם ממלכת קרואטיה לקראת סוף [[המאה ה-11]] למשך זמן קצר, ולאחר מכן שוב קיבלה על עצמה את עולה של הונגריה. עם זאת, במשך השנים חלה נסיגה במעמדה של ההגמוניה ההונגרית באזור, וסלבוניה התקרבה אל ממלכת קרואטיה, אך ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]], כאשר חולקה קרואטיה לשני מחוזות נפרדים (קרואטיה וסלבוניה), נותרה סלבוניה מקורבת יותר להונגריה. שני המחוזות נשלטו על ידי שני [[באן|באנים]] שונים, ורק ב-[[1476]] אוחדו שתי המשרות לאחת.
+ב[[המאה ה-7|מאה ה-7]] הוקמה בסלאבוניה מדינה סלבית שסופחה בשנת [[925]] ל[[ממלכת קרואטיה]]. ב-[[1027]] נכבשה סלאבוניה על ידי ההונגרים שהפכוה למחוז (Banovina, בנובינה) ב[[ממלכת הונגריה]]. סלאבוניה אוחדה שוב עם ממלכת קרואטיה לקראת סוף [[המאה ה-11]] למשך זמן קצר, ולאחר מכן שוב קיבלה על עצמה את עולה של הונגריה. עם זאת, במשך השנים חלה נסיגה במעמדה של ההגמוניה ההונגרית באזור, וסלאבוניה התקרבה אל ממלכת קרואטיה, אך ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]], כאשר חולקה קרואטיה לשני מחוזות נפרדים (קרואטיה וסלאבוניה), נותרה סלאבוניה מקורבת יותר להונגריה. שני המחוזות נשלטו על ידי שני [[באן|באנים]] שונים, ורק ב-[[1476]] אוחדו שתי המשרות לאחת.
-עם פלישת ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאנים]] להונגריה והשמדת צבאה ב[[קרב מוהץ']] ב-[[1526]], הזמין הפרלמנט הקרואטי את [[בית הבסבורג]] לפרוש את חסותו על קרואטיה, אך לאחר סדרה של מספר קרבות השתלטו העות'מאנים על סלבוניה כולה.
+עם פלישת ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאנים]] להונגריה והשמדת צבאה ב[[קרב מוהאץ']] ב-[[1526]], הזמין הפרלמנט הקרואטי את [[בית הבסבורג]] לפרוש את חסותו על קרואטיה, אך לאחר סדרה של מספר קרבות השתלטו העות'מאנים על סלאבוניה כולה.
+במסגרת [[הסכם קרלוביץ]] מ-[[1699]] קיבל בית הבסבורג את השליטה על האזור לידיו, שהיה בו זמנית לחלק מממלכת הונגריה וממלכת קרואטיה. בתקופה זו גדל שטחה של היחידה המנהלית של סלאבוניה לכיוון מזרח, באופן התואם את שטחה כיום. מאידך רצועת השטח שבדרום סלאבוניה, אשר השתרעה לאורך קו הגבול עם האימפריה העות'מאנית, נחשבה ליחידה מנהלית נפרדת שנודעה כ"חזית הצבאית הסלאבונית". לפי מפקד אוסטרי מ-[[1790]] מנתה אוכלוסיית סלאבוניה (שכללה גם חלקים מ[[וויוודינה]] שבסרביה של ימינו), 280,000 איש מהם 46.8% סרבים, 45.7% קרואטים, והיתר הונגרים וגרמנים.
-[[תמונה:Slavonia01.png|ימין|ממוזער|200px|סלבוניה (צהוב) והחזית הצבאית של סלבוניה (ירוק) ב-1751]]
-במסגרת [[הסכם קרלוביץ]] מ-[[1699]] קיבל בית הבסבורג את השליטה על האזור לידיו, שהיה בו זמנית לחלק ממלכת הונגריה וממלכת קרואטיה. בתקופה זו גדל שטחה של היחידה המנהלית של סלבוניה לכיוון מזרח, באופן התואם את שטחה כיום. מאידך רצועת השטח שבדרום סלבוניה, אשר השתרעה לאורך קו הגבול עם האימפריה העות'מאנית, נחשבה ליחידה מנהלית נפרדת שנודעה כ"חזית הצבאית הסלבונית". לפי מפקד אוסטרי מ-[[1790]] מנתה אוכלוסיית סלבוניה (שכללה גם חלקים מ[[וויוודינה]] שבסרביה של ימנו), 280,000 איש מהם 46.8% סרבים, 45.7% קרואטים, והיתר הונגרים וגרמנים.
-במהפכה ששטפה את [[אירופה]] ב-[[1848]], חברה סלבוניה לקרואטיה בהנהגתו של הבאן [[יוסיף ילאצ'יץ']], אך שנה לאחר מכן שוב הוכרו שני המחוזות כיחידות מנהליות נפרדות באימפריה ההבסבורגית. הסדר זה היה בתוקף משך 20 שנה עד [[1868]] עת שוב אוחדו שני המחוזות ל[[ממלכת קרואטיה-סלבוניה]] שהייתה לחלק מהונגריה במסגרת האימפריה של [[אוסטרו-הונגריה]]. סמוך לאחר מכן, ב-[[1881]], אוחדה החזית הצבאית של סלבוניה לתוך ממלכת קרואטיה-סלבוניה, ומצב דברים זה נותר בעינו עד לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] ופירוקה של אוסטרו-הונגריה.
+במהפכה ששטפה את [[אירופה]] ב-[[1848]], חברה סלאבוניה לקרואטיה בהנהגתו של הבאן [[יוסיף ילאצ'יץ']], אך שנה לאחר מכן שוב הוכרו שני המחוזות כיחידות מנהליות נפרדות באימפריה ההבסבורגית. הסדר זה היה בתוקף משך 20 שנה עד [[1868]] עת שוב אוחדו שני המחוזות ל[[ממלכת קרואטיה-סלאבוניה]] שהייתה לחלק מהונגריה במסגרת האימפריה של [[אוסטרו-הונגריה]]. סמוך לאחר מכן, ב-[[1881]], אוחדה החזית הצבאית של סלאבוניה לתוך ממלכת קרואטיה-סלאבוניה, ומצב דברים זה נותר בעינו עד לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] ופירוקה של אוסטרו-הונגריה.
+[[קובץ:Austro-Hungary 1914.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ממלכת קרואטיה-סלאבוניה כחלק מהונגריה בתקופת האימפריה האוסטרו-הונגרית]]
+[[קובץ:Map_of_Republika_Srpska_Krajina.png|שמאל|ממוזער|200px|שטחי הרפובליקה הסרבית של קראינה]]
+ב-[[1 בדצמבר]] [[1918]] הייתה סלאבוניה לחלק מ[[ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים]]. בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה חלק מ[[המדינה העצמאית של קרואטיה]] (Nezavisna Država Hrvatska, NDH) שנשלטה בידי ה[[אוסטאשה]], ולאחריה הייתה לחלק מ[[יוגוסלביה]].
+באפריל [[1991]] הכריזו הסרבים בקראינה על כוונתם לפרוש מקרואטיה אם זו תכריז על עצמאותה. חודשיים לאחר מכן, ב-[[25 ביוני]] 1991, הכריזה קרואטיה על עצמאותה, ובאוגוסט של אותה שנה הפך הסכסוך למלחמה מלאה. צבא העם של יוגוסלביה (Jugoslovenska narodna armija) פלש לקרואטיה תוך שהוא מרכז חלק עיקרי במאמץ המלחמתי בסלאבוניה. העיר ווקובר במזרח סלאבוניה הושמה במצור ונכבשה לאחר שלושה חודשים, ב-[[18 בנובמבר]] 1991. ב-[[19 בדצמבר]] 1991 הכריזו הסרבים בקראינה על עצמאותם והקימו את [[הרפובליקה הסרבית של קראינה]], בין היתר בחלקים ממזרח ומערב סלאבוניה. בחודש ינואר [[1992]] הושגה [[הפסקת אש]] והכוחות הלוחמים התבצרו לאורך קו החזית, כאשר צבא יוגוסלביה מחזיק בחלקה המזרחי של סלאבוניה. המלחמה בשטחה של יוגוסלביה לשעבר עברה בעיקר לתחומי בוסניה והרצגובינה, אך פעילויות לחימה בהיקף קטן נמשכו גם בתחומי סלאבוניה וקרואטיה. ב-[[1995]] פתח הצבא הקרואטי בשתי מתקפות - [[מבצע ברק (קרואטיה)|מבצע ברק]] שבמהלכו שוחררה מערב סלאבוניה ו[[מבצע סערה]] שהופנה בעיקר כנגד יתר השטחים שהוחזקו על ידי הרפובליקה הסרבית של קראינה. המלחמה הסתיימה בסופה של אותה שנה אך החלק המזרחי של סלאבוניה הושב לקרואטיה רק ב-[[1998]].
-[[תמונה:Slavonia02.png|ימין|ממוזער|200px|סלבוניה (צהוב) והחזית הצבאית של סלבוניה (ירוק) ב-1849]]
-[[תמונה:Austro-Hungary 1914.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ממלכת קרואטיה סלבוניה כחלק מהונגריה בתקופת האימפריה האוסטרו-הונגרית]]
-[[תמונה:Map_of_Republika_Srpska_Krajina.png|שמאל|ממוזער|200px|שטחי הרפובליקה הסרבית של קראינה]]
-ב-[[1 בדצמבר]] [[1918]] הייתה סלבוניה לחלק מ[[ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים]]. בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה חלק מ[[המדינה העצמאית של קרואטיה]] (Nezavisna Država Hrvatska, NDH) שנשלטה בידי ה[[אוסטאשה]], ולאחריה הייתה לחלק מ[[יוגוסלביה]].
+<gallery mode="packed">
-באפריל [[1991]] הכריזו הסרבים בקראינה על כוונתם לפרוש מקרואטיה אם זו תכריז על עצמאותה. חודשיים לאחר מכן, ב-[[25 ביוני]] 1991, הכריזה קרואטיה על עצמאותה, ובאוגוסט של אותה שנה הפך הסכסוך למלחמה מלאה. צבא העם של יוגוסלביה (Jugoslovenska narodna armija) פלש לקרואטיה תוך שהוא מרכז חלק עיקרי במאמץ המלחמתי בסלבוניה. העיר ווקובר במזרח סלבוניה הושמה במצור ונכבשה לאחר שלושה חודשים, ב-[[18 בנובמבר]] 1991. ב-[[19 בדצמבר]] 1991 הכריזו הסרבים בקראינה על עצמאותם והקימו את [[הרפובליקה הסרבית של קראינה]], בין היתר בחלקים ממזרח ומערב סלבוניה. בחודש ינואר [[1992]] הושגה הפסקת אש והכוחות הלוחמים התבצרו לאורך קו החזית, כאשר צבא יוגוסלביה מחזיק בחלקה המזרחי של סלבוניה. המלחמה בשטחה של יוגוסלביה לשעבר עברה בעיקר לתחומי בוסניה והרצגובינה, אך פעילויות לחימה בהיקף קטן נמשכו גם בתחומי סלבוניה וקרואטיה. ב-[[1995]] פתח הצבא הקרואטי בשתי מתקפות - [[מבצע ברק (קרואטיה)|מבצע ברק]] שבמהלכו שוחררה מערב סלבוניה ו[[מבצע סערה]] שהופנה בעיקר כנגד יתר השטחים שהוחזקו על ידי הרפובליקה הסרבית של קראינה. המלחמה הסתיימה בסופה של אותה שנה אך החלק המזרחי של סלבוניה הושב לקרואטיה רק ב-[[1998]].
+Roman provinces hebrew.png|הפרובינקיות הרומיות
+Slavonia01.png|סלאבוניה (צהוב) והחזית הצבאית של סלאבוניה (ירוק) ב-1751
+Slavonia02.png|סלאבוניה (צהוב) והחזית הצבאית של סלאבוניה (ירוק) ב-1849
+</gallery>
 ==אוכלוסייה וכלכלה==
-האזור מתחלק בין שבעה ממחוזות בקרואטיה ואוכלוסייתו עמדה בשנת [[2001]] על 781,454 איש. רובה של אוכלוסיית סלבוניה היא קרואטית (בין 78% ל-94% במחוזות השונים) והקבוצה השניה בגדולה היא ה[[סרביה|סרבים]] (6.5% עד 15%). בנוסף מתגוררים באזור [[הונגריה|הונגרים]], [[אלבניה|אלבנים]], [[גרמניה|גרמנים]], [[איטליה|איטלקים]], ו[[צוענים]], וכן יש בו ייצוג כמעט לכל לאום [[סלאבים|סלאבי]]. העיר הגדולה בסלבוניה היא [[אוסייק]] שמנתה 114,616 תושבים בשנת 2001. ערים גדולות נוספות הן [[סלבונסקי ברוט]], [[ווינקובצי]], [[ווקובר]] ו-[[ג'קובו]] הידועה בעיקר בזכות הקתדרלה שלה.
+האזור מתחלק בין שבעה ממחוזות בקרואטיה ואוכלוסייתו עמדה בשנת [[2001]] על 781,454 איש. רובה של אוכלוסיית סלאבוניה היא קרואטית (בין 78% ל-94% במחוזות השונים) והקבוצה השנייה בגודלה היא ה[[סרביה|סרבים]] (6.5% עד 15%). בנוסף מתגוררים באזור [[הונגריה|הונגרים]], [[אלבנים]], [[גרמניה|גרמנים]], [[איטליה|איטלקים]], ו[[צוענים]], וכן יש בו ייצוג כמעט לכל לאום [[סלאבים|סלאבי]]. העיר הגדולה בסלאבוניה היא [[אוסייק]] שמנתה 114,616 תושבים בשנת 2001. ערים גדולות נוספות הן [[סלבונסקי ברוד]], [[וינקובצי]], [[ווקובר]] ו-[[ג'קובו]] הידועה בעיקר בזכות הקתדרלה שלה.
-סלבוניה היא בעיקרה חבל ארץ חקלאי והגידולים העיקריים הם [[חיטה]] ו[[תירס]]. הענף השני בחשיבותו לאחר החקלאות הוא ענף עיבוד המזון. האזור, ובמיוחד חלקו המזרחי, טרם התאושש לחלוטין מנזקי מלחמת העצמאות של קרואטיה ומהכיבוש הסרבי.
+סלאבוניה היא בעיקרה חבל ארץ חקלאי והגידולים העיקריים הם [[חיטה]] ו[[תירס]]. הענף השני בחשיבותו לאחר החקלאות הוא ענף עיבוד המזון. האזור, ובמיוחד חלקו המזרחי, טרם התאושש לחלוטין מנזקי מלחמת העצמאות של קרואטיה ומהכיבוש הסרבי.
 ==גלריה==
 <gallery>
-תמונה:St. Michael's Church, Osijek.jpg|כנסיית מיכאל הקדוש באוסייק
+St. Michael's Church, Osijek.jpg|כנסיית מיכאל הקדוש באוסייק
-תמונה:OS-Most-na-dravi.jpg|הגשר על הדראווה באוסייק
+OS-Most-na-dravi.jpg|הגשר על הדראווה באוסייק
-תמונה:St. Peter's Cathedral, Dakovo.jpg|קתדרלת פטרוס הקדוש בג'קובו
+St. Peter's Cathedral, Dakovo.jpg|קתדרלת פטרוס הקדוש בג'קובו
-תמונה:Main street, Vukovar.jpg|נזקי מלחמת העצמאות של קרואטיה בווקובר
+Main street, Vukovar.jpg|נזקי מלחמת העצמאות של קרואטיה בווקובר
 </gallery>
+==קישורים חיצוניים==
+{{ויקישיתוף בשורה}}
+* {{בריטניקה}}
+{{בקרת זהויות}}
 [[קטגוריה:קרואטיה: גאוגרפיה]]
@@ שורה 41: / שורה 50: @@
 [[קטגוריה:הונגריה: היסטוריה]]
 [[קטגוריה:טריטוריות היסטוריות]]
-[[en:Slavonia]]
-[[be-x-old:Славонія]]
-[[bg:Славония]]
-[[bs:Slavonija]]
-[[ca:Eslavònia]]
-[[cs:Slavonie]]
-[[da:Slavonien]]
-[[de:Slawonien]]
-[[eo:Slavonio]]
-[[es:Eslavonia]]
-[[eu:Eslavonia]]
-[[fi:Slavonia]]
-[[fr:Slavonie]]
-[[gl:Eslavonia]]
-[[hr:Slavonija]]
-[[hu:Szlavónia]]
-[[id:Slavonia]]
-[[it:Slavonia]]
-[[ja:スラヴォニア]]
-[[ka:სლავონია]]
-[[la:Sclavonia]]
-[[lt:Slavonija]]
-[[mk:Славонија]]
-[[nl:Slavonië]]
-[[no:Slavonia]]
-[[pl:Slawonia]]
-[[pt:Eslavônia]]
-[[ro:Slavonia]]
-[[ru:Славония]]
-[[sh:Slavonija]]
-[[sk:Slavónsko]]
-[[sl:Slavonija]]
-[[sr:Славонија]]
-[[sv:Slavonien]]
-[[tr:Slavonya]]
-[[zh:斯拉沃尼亚]]