תוספתא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה אחרונה מ־12:09, 3 באוקטובר 2024

הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.^[1] על פי המסורת, רבי חייא, מתלמידיו של רבי יהודה הנשיא, ערך את התוספתא יחד עם רבי אושעיא; הנחה מקובלת היא שהתוספתא משקפת מסורות ארץ-ישראליות, והיא קרובה יותר לעולמו של התלמוד הירושלמי מאשר לזה של הבבלי.

התוספתא מסודרת לפי סדר המסכתות במשנה, ולכן היא כוללת שישה סדרים המחולקים לכ-60 מסכתות. סדר הדברים ברוב המסכתות דומה במשנה ובתוספתא, אם כי הן מביאות לעיתים מסורות הפוכות והלכות שונות. כמו כן, במקרים רבים התוספתא מאריכה בענייני מוסר ואגדה. התוספתא מרבה גם להביא "מעשים" הנוגעים להלכות הנידונות במשנה.

היחס בין המשנה והתוספתא

לאור נקודות היחס המובאות להלן, אין חולק שישנו קשר ברור בין קובץ המשנה ובין קובץ התוספתא.

יחס תוכני

התוספתא מתייחסת למשנה. יש שהיא משמיטה ממנה או חולקת עליה, ויש שהיא מוסיפה עליה.

ישנם כמה מיני תוספות שלה על המשנה:

תוספת של ביאורים, ראיות, טעמים, מקורות, או דוגמאות, מקרים ומשלים.
תוספת של פרטים, כגון הבאת דעות חולקות, וצירוף הלכות הקשורות בעניין והן דומות או שונות.
תוספת של רקע היסטורי להלכות השנויות במשנה.
הרחבות של דיאלוגים ומחלוקות שבין התנאים שהובאו במשנה בקצרה.
קשירת דברי המשנה עם הלכות קרובות, או דיון בנושאים הקשורים לאלה שנידונו במשנה.
הבאת נוסח שונה מזה שבמשנה - נוסח חולק או בעל הקשר שונה.
לעיתים מביאה התוספתא את ההלכה המקורית ששימשה מקור לעריכתו של רבי יהודה הנשיא את משנתנו.

יחס מבני

בשתיהן אותם שישה סדרים, ואותן שישים מסכתות (למעט מסכתות אבות, מידות, קינים ותמיד שאין עליהן תוספתא אלא רק משנה). שתיהן מחולקות לפרקים. ישנם כמה הבדלים ביניהן:

אין הקבלה בחלוקת הפרקים.
סדר ההלכות אינו תמיד תואם.
יש שהמקבילה למשנה, נמצאת בתוספתא במסכת אחרת.
יש שהתוספתא מביאה מקבילות למשנה, המובאות במשנה במסכת אחרת.
יש משניות בעלות תוספות כפולות (כלומר בשני מקומות) בתוספתא.
יש משניות ללא מקבילות בתוספתא.
יש תוספות העומדות בפני עצמן בלי המאמר שעליו הן מוסבות.

עריכת התוספתא במחקר

*	יעקב נחום אפשטיין	חנוך אלבק	אברהם גולדברג	עזרא ציון מלמד
מקורותיו של עורך התוספתא	עורך התוספתא שלנו השתמש בתוספתא ישנה של רבי נחמיה למשנת רבי עקיבא (סדר הפרקים שבה תאם את סדר הפרקים במשנה הראשונה - משנת רבי עקיבא, שהיה שונה מסדר הפרקים במשנת רבי יהודה הנשיא).	מקורותיו של עורך התוספתא היו מבתי מדרש שונים.	תוספתא קדומה שכללה רבדים קדומים שלא נכללו במשנת רבי יהודה הנשיא, חידושי רבי יהודה הנשיא ודורו על המשנה שלא נכנסו למשנת רבי יהודה הנשיא, חידושי ר' חייא ובני דורו, מעט מחידושי דורו של ר' אושעיא.	כאפשטיין. נוסף לכך: בהלכות מקובצי משניות אחרים (משנת בר קפרא ותלמידיו, משנת ר' חייא ור' אושעיא, וכמובן משנתנו), והלכות של תנאים מדורות אחרונים.
שיטת עריכת התוספתא	שינויים בתוספתא הישנה, מתוך מטרה לקושרה ולהתאימה למשנת רבי. עם זאת בכמה מקומות הוא השאיר את ההלכות כמו שהיו מתאימות למשנה הקדומה, וכך נשארו בה שרידים של הסדר הישן בצד הסדר החדש. בצד התוספתא הישנה הכניס העורך חומר ממקורות אחרים שאותם סידר כרצונו, בהתאמה גמורה למשנתנו.	הסדר בהלכות שבמקורות לא תאם תמיד את הסדר במשנת רבי. בעריכתו נקט את דרכו של רבי בעריכת המשנה, והקפיד שלא לשנות את הלשון והסדר במקורותיו.	ר' חייא תלמידו של רבי - עורכה הראשון של התוספתא, הוסיף לשכבה הקודמת שנערכה - למשנת רבי - את חידושי רבי ובני דורו. כמו כן הוא הכניס מתוספתא קדומה שכבות מאוחרות יחסית של לימוד התנאים, שרבי לא הכניס למשנתו בשל ריבוי הלכות מדורות קודמים. ר' אושעיא הוסיף לה את חידושי ר' חייא, ומעט מדורו שלו.	עורך התוספתא שלנו הניח כיסוד חיבורו את התוספתא של רבי נחמיה למשנת רבי עקיבא, ועליה הוסיף את ההלכות האחרות שהיו לפניו.
הסיבה לאי ההתאמות בינה ובין משנתנו	המקור השונה שהונח ביסוד העריכה, הוא הגורם העיקרי לאי ההתאמות בין משנתנו ובין התוספתא.	שיטת העריכה הדומה, הביאה לכך שהשימוש במקורות שונים גרם לאי ההתאמות.	שיטת העריכה הדומה, הביאה לכך שההתחשבות ברובד נוסף של חידושים, כמו גם בתוספתא הקדומה, גרם לאי ההתאמות. מגמת התוספתא היא פירוש, וכל סטייה מן הסדר במשנה היא לצורך פירוש המשנה.	המקור השונה שהונח ליסוד העריכה, והשימוש בשאר המקורות הנוספים, הם הגורמים לאי ההתאמות בין משנתנו ובין התוספתא.(פעמים סדר ההלכות בתוספתא הגיוני יותר, אך נימוקי עריכה וחלופי מקורות, גרמו לשינוי סדר ההלכות במשנתנו.)

מהדורות התוספתא

כתבי היד ומהדורות מוקדמות

שני כתבי יד ידועים של התוספתא קיימים כיום, האחד הוא כתב יד אֶרפוּרט (ערפורט) – כתב יד חלקי על התוספתא מן המאה ה-12 המכיל את ארבעת הסדרים הראשונים (ומקצת ממסכת זבחים^[2]). וכתב יד וינה^[3], כתב יד המכיל את רוב נוסח התוספתא^[4], אולם הוא מאוחר יותר מארפורט, וזמנו הוא מראשית המאה ה-14 לספירה. כתב יד נוסף מאוחר יותר, הוא כתב יד לונדון מן המאה ה-15, המכיל את סדר מועד ומסכת חולין בלבד.

בנוסף קיימים עשרות קטעים מן הגניזה הקהירית ומגניזות אחרות.^[5]

מהדורות מודפסות

מהדורת הדפוס הראשונה לתוספתא נערכה בוונציה בשנת ה'רפ"א (1521–1522), על פי כתב יד שאינו מצוי כיום. במהדורה זו הודפסה התוספתא של כל מסכת ומסכת בסוף הספר, לאחר דפי הרי"ף, וסדר זה הושאר עד לימינו בכל מהדורות הדפוס.

בדפוס וילנא, שהודפס החל משנת 1860, נוספה השוואה חלקית עם נוסח התוספתא לפי כתב יד וינה, ובנוסף הודפסו מספר פירושים והערות לתוספתא.

בשנת 1876 הוציא לאור לראשונה משה שמואל צוקרמנדל מהדורה מדעית של התוספתא, בהתבסס על כתב יד אֶרפוּרט, מן המאה ה-12, אך מאחר שכתב יד זה מכיל רק את ארבעת הסדרים הראשונים (ומקצת ממסכת זבחים^[6]), הסתמך המהדיר בשני הסדרים הנותרים על כתב יד וינה.^[7] "מהדורת צוקרמאנדל" יצאה לאור שוב בשנת תרצ"ז ונוסף למהדורה זו "תשלום תוספתא" – ליקוט קטעי תוספתא שאינם קיימים בכתבי היד מתוך דברי הראשונים בעריכת הרב שאול ליברמן.

מהדורה מדעית אחרת יצאה לאור החל משנת 1955 על ידי הרב שאול ליברמן, לסדרים זרעים, מועד ונשים וכן למסכתות בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא. התוספתא במהדורה זו מתבססת על כתב יד וינה מהמאה ה-14 (ושינויי נוסחאות מכתב יד ארפורט, קטעים מן הגניזה ודפוס ונציה רפ"א), בצירוף מסורת התוספתא ופרוש קצר.

משנת תשס"ט 2009 יצאו לאור על ידי הרב חיים פריימן, סדרי קדשים וטהרות, והחלק השני של סדר נזיקין, לפי כתב יד וינה ושינויי נוסחאות מדפוס ראשון וקטעי גניזה, עם פירוש הר"ש משאנץ מלוקט מתוך פירושו למשנה.

פירושים לתוספתא

לאורך הדורות התוספתא זכתה ליחס משני לעומת המשנה והתלמוד. אמנם רב שרירא גאון כתב באיגרתו וגם ליברמן טען שבישיבות בבל עסקו בתוספתא באופן סדיר במקביל ללימוד המשנה, אולם כבר בתקופת הראשונים הוזנח מעמדה ומעטים עסקו בה.

רבי שמשון משאנץ בפירושיו לסדר זרעים וסדר טהרות מרבה לצטט מן התוספתא ולפרש אותה, ופירושיו הם מאבני היסוד הן לפרשנות התוספתא והן לקביעת נוסחה. גם הרמב"ם מרבה להביא בספרו משנה תורה הלכות שמקורן בתוספתא, על אף שלא הוזכרו בתלמודים.

בדורות האחרונים חוברו מספר פירושים חשובים לתוספתא, בהם: "חסדי דוד" מאת רבי דוד פרדו (תקל"ו) - תקציר חלקי של הפירוש נדפס בתוספתא המצורפת לש"ס וילנה, "מנחת ביכורים" מאת רבי שמואל אביגדור תוספאה, "חזון יחזקאל" מאת הרב יחזקאל אברמסקי ועוד. כמו כן נתפרסמו "הגהות הגר"א" מאת הגאון מווילנה וכן הגהות של מחברים נוספים.

פירוש חשוב נעשה על ידי הרב פרופ' שאול ליברמן בסדרת ספריו "תוספתא כפשוטה", שיצא לאור יחד עם המהדורה הביקורתית שלו. הוא הספיק לחבר את פירושו על סדרי זרעים, מועד ונשים ועל שלוש הבבות מסדר נזיקין. פירוש זה של התוספתא נחשב נכס צאן ברזל של המחקר התלמודי. הוא גם חיבר כהכנה לפירושו את "תוספת ראשונים" על כל התוספתא, והיא עוסקת בעיקר בציטוט ראשונים שהזכירו את התוספתא.^[8]

ראו גם

לקריאה נוספת

מבוא לתורה שבעל פה, יחידה 4. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה. ISBN 965-302-667-4
שאול ליברמן, הקדמה לתוספתא, בתוך: תוספתא כפשוטה, תשט"ו ניו-יורק. עמ' 7-12.(הספר בקטלוג ULI)
פינחס מנדל, תוספתא, בתוך: ספרות חז"ל הארץ־ישראלית: מבואות ומחקרים, הוצאת יד יצחק בן־צבי, 2018 גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
R. Brody, Mishnah and Tosefta Studies, Jerusalem 2014

קישורים חיצוניים

תוספתא מבוארת, מופעל ביוזמת ד"ר רונן אחיטוב, באתר ויקיטקסט

מהדורות התוספתא

שישה סדרי תוספתא במאגר ספרות הקודש באתר סנונית.
תוספתא יחד עם מקבילות מהמשנה ותוספתא כפשוטה, מאתר על-התורה
תוספתא אונליין ToseftaOnline.org - תרגום של התוספתא לאנגלית ופירוש באנגלית על ידי אליהו גורביץ
משה שמואל צוקרמנדל, תוספתא על פי כתבי יד ארפורט ווינה (מהדורה מדעית), גרסה סרוקה באתר Hebrew Books
חיים פריימן, תוספתא: כתב יד וינה - קדשים, בני ברק: מישור, תשס"ט, באתר אוצר החכמה
חיים פריימן, תוספתא: כתב יד וינה - טהרות א, בני ברק: מישור, תשע"א, באתר אוצר החכמה
חיים פריימן, תוספתא: כתב יד וינה - טהרות ב, בני ברק: מישור, תשע"א, באתר אוצר החכמה
תוספתא כתב יד וינה (ליברמן) - טקסט מוקלד באתר ספריא
- תוספתא כפשוטה (ביאור התוספתא מאת שאול ליברמן) - טקסט מוקלד באתר ספריא

התוספתא - כתבי יד

מאגר צילומים של כתבי-היד של התוספתא ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
מאגר התוספתא, מהדורות מוקלדות של כל כתבי היד של התוספתא, והשוואת מקורות ומידע, ב"אוצר עדי הנוסח לספרות התנאית" של המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, (אורכב 25.01.2010 בארכיון Wayback Machine).
כתב יד ארפורט להורדה וכתב יד וינה להורדה באתר ספרים-online
כתב יד ארפורט של התוספתא להורדה – סריקה איכותית בצבע.
תוספתא, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית

מידע

"תּוֹסֶפְתָא", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמוד 236, באתר היברובוקס
יוחאי עופרן, מתיה קם, תוספתא, באתר "תרבות•il"
תוספתא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
בנימין זאב בכר, יעקב בצלאל לויטרבך, ‏"תוספתא", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
שלמה טולידנו, מבוא לתוספתא, מכללת ליפשיץ
מדף "תוספתא" בגוגל ספרים
תוספתא, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ תוספתא היא מילה בארמית ומשמעותה זהה ל'תוספת' בעברית.
^ עד פרק ה משנה ה
^ הנמצא בספריה הלאומית של אוסטריה, סמל ספריה ובלשונם Wien - Oesterreichische Nationalbibliothek Cod hebr. 20. ‏עיול 46 בקטלוג שוורץ המקומי. סריקה באתר כתבי היד של האוניברסיטה העברית.
^ כאן מופיעה רשימת הקטעים החסרים בכתב היד.
^ לפירוט, ראו כאן באתר אוצר עדי הנוסח של אוניברסיטת בר-אילן.
^ עד פרק ה משנה ה.
^ ליברמן במבוא לספרו "תוספת ראשונים" חלק שני, ירושלים תפרח"י-1938, מתח ביקורת על צוקרמנדל, וטען שבניגוד לדברי צוקרמנדל במבוא למהדורתו, הוא לא העתיק את נוסח כתב יד וינה אלא את נוסח דפוס ראם וילנא.
^ למעט סדר טהרות, הכולל גם פירוש למקומות רבים בתוספתא שלא נתפרשו על ידי הראשונים, וזאת בשל העדר פירוש לסדר זה בתוספתא (באותה עת עדיין לא נדפס "חסדי דוד" על סדר טהרות).

[1] תוספתא היא מילה בארמית ומשמעותה זהה ל'תוספת' בעברית.

[2] עד פרק ה משנה ה

[3] הנמצא בספריה הלאומית של אוסטריה, סמל ספריה ובלשונם Wien - Oesterreichische Nationalbibliothek Cod hebr. 20. ‏עיול 46 בקטלוג שוורץ המקומי. סריקה באתר כתבי היד של האוניברסיטה העברית.

[4] כאן מופיעה רשימת הקטעים החסרים בכתב היד.

[5] לפירוט, ראו כאן באתר אוצר עדי הנוסח של אוניברסיטת בר-אילן.

[6] עד פרק ה משנה ה.

[7] ליברמן במבוא לספרו "תוספת ראשונים" חלק שני, ירושלים תפרח"י-1938, מתח ביקורת על צוקרמנדל, וטען שבניגוד לדברי צוקרמנדל במבוא למהדורתו, הוא לא העתיק את נוסח כתב יד וינה אלא את נוסח דפוס ראם וילנא.

[8] למעט סדר טהרות, הכולל גם פירוש למקומות רבים בתוספתא שלא נתפרשו על ידי הראשונים, וזאת בשל העדר פירוש לסדר זה בתוספתא (באותה עת עדיין לא נדפס "חסדי דוד" על סדר טהרות).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+הַ'''תּוֹסֶפְתָּא''' היא קובץ מסודר של מסורות מ[[תקופת התנאים]], שלא נכללו ב[[משנה]] שערך [[רבי יהודה הנשיא]], אלא הן חלק מה[[ברייתא|ברייתות]].{{הערה|תוספתא היא מילה בארמית ומשמעותה זהה ל'תוספת' בעברית.}} על פי המסורת, [[רבי חייא]], מתלמידיו של רבי יהודה הנשיא, [[עריכה|ערך]] את התוספתא יחד עם [[רבי אושעיא]]; הנחה מקובלת היא שהתוספתא משקפת מסורות [[ארץ ישראל|ארץ-ישראליות]], והיא קרובה יותר לעולמו של [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]] מאשר לזה של ה[[תלמוד בבלי|בבלי]].
-{{ספרות חז"ל}}
-הַ'''תּוֹסֶפְתָּא''' (ב[[עברית]]: "תוספת") היא קובץ מסודר של מסורות מ[[תקופת התנאים]], שלא נכללו ב[[משנה]] שערך [[רבי יהודה הנשיא]], אלא הם חלק מה[[ברייתא|ברייתות]]. על פי המסורת, [[רבי חייא]], מתלמידיו של רבי יהודה הנשיא, [[עריכה|ערך]] את התוספתא יחד עם [[רבי אושעיא]]; אך החוקרים בימינו חולקים על דעה זו, ומעלים השערות מורכבות יותר. הנחה מקובלת היא שהתוספתא משקפת מסורות [[ארץ ישראל|ארץ-ישראליות]], והיא קרובה יותר לעולמו של [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]] מאשר לזה של ה[[תלמוד בבלי|בבלי]].
 התוספתא מסודרת לפי סדר ה[[מסכת]]ות במשנה, ולכן היא כוללת שישה סדרים המחולקים לכ-60 מסכתות. סדר הדברים ברוב המסכתות דומה במשנה ובתוספתא, אם כי הן מביאות לעיתים מסורות הפוכות והלכות שונות. כמו כן, במקרים רבים התוספתא מאריכה בענייני [[מוסר]] ו[[אגדה (יהדות)|אגדה]]. התוספתא מרבה גם להביא "מעשים" הנוגעים להלכות הנידונות במשנה.
@@ שורה 11: / שורה 10: @@
 ישנם כמה מיני תוספות שלה על המשנה:
-# תוספת של ביאורים, ראיות, טעמים, מקורות, או דוגמאות מקרים ומשלים.
+# תוספת של ביאורים, ראיות, טעמים, מקורות, או דוגמאות, מקרים ומשלים.
 # תוספת של פרטים, כגון הבאת דעות חולקות, וצירוף הלכות הקשורות בעניין והן דומות או שונות.
 # תוספת של רקע היסטורי להלכות השנויות במשנה.
@@ שורה 17: / שורה 16: @@
 # קשירת דברי המשנה עם הלכות קרובות, או דיון בנושאים הקשורים לאלה שנידונו במשנה.
 # הבאת נוסח שונה מזה שבמשנה - נוסח חולק או בעל הקשר שונה.
-# לעיתים מביאה התוספתא את ההלכה המקורית ששימשה מקור לעריכתו של רבי את משנתנו.
+# לעיתים מביאה התוספתא את ההלכה המקורית ששימשה מקור לעריכתו של [[רבי יהודה הנשיא]] את משנתנו.
 ===יחס מבני===
-בשתיהן אותם ששה סדרים, ואותן שישים [[מסכת]]ות [למעט מסכתות אבות, מידות, קינים ותמיד שאין עליהן תוספתא אלא רק משנה]. שתיהן מחולקות לפרקים. ישנם כמה הבדלים ביניהן:
+בשתיהן אותם שישה סדרים, ואותן שישים [[מסכת]]ות (למעט מסכתות [[מסכת אבות|אבות]], [[מסכת מידות|מידות]], [[מסכת קינים|קינים]] ו[[מסכת תמיד|תמיד]] שאין עליהן תוספתא אלא רק משנה). שתיהן מחולקות לפרקים. ישנם כמה הבדלים ביניהן:
 # אין הקבלה בחלוקת הפרקים.
 # סדר ההלכות אינו תמיד תואם.
@@ שורה 59: / שורה 58: @@
 ==מהדורות התוספתא==
 ===כתבי היד ומהדורות מוקדמות===
-שני [[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] ידועים של התוספתא קיימים כיום, האחד הוא '''[[כתב יד ארפורט|כתב יד אֶרפוּרט]]''' ('''ערפורט''') – כתב יד חלקי על התוספתא מן [[המאה ה-12]] המכיל את ארבעת הסדרים הראשונים (ומקצת ממסכת זבחים{{הערה|עד פרק ה משנה ה}}). ו'''כתב יד וינה'''{{הערה|1=הנמצא בספריה הלאומית של אוסטריה, סמל ספריה ובלשונם Wien - Oesterreichische Nationalbibliothek Cod hebr. 20. {{כ}}[http://bilder.manuscripta-mediaevalia.de/hs//katalogseiten/HSK0780_c0050_jpg.htm עיול 46 בקטלוג שוורץ] המקומי. סריקה  ב[https://web.nli.org.il/sites/nli/hebrew/collections/jewish-collection/talmud/pages/default.aspx אתר כתבי היד] של [[האוניברסיטה העברית]].}}, כתב יד המכיל את כל נוסח התוספתא, אולם הוא מאוחר יותר מארפורט, וזמנו הוא מראשית [[המאה ה-14]] לספירה. כתב יד נוסף מאוחר יותר, הוא '''כתב יד לונדון''' מן [[המאה ה-15]], המכיל את [[סדר מועד]] ו[[מסכת חולין]] בלבד.
+שני [[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] ידועים של התוספתא קיימים כיום, האחד הוא '''[[כתב יד ארפורט|כתב יד אֶרפוּרט]]''' ('''ערפורט''') – כתב יד חלקי על התוספתא מן [[המאה ה-12]] המכיל את ארבעת ה[[משנה|סדרים]] הראשונים (ומקצת מ[[מסכת זבחים]]{{הערה|עד פרק ה משנה ה}}). ו'''כתב יד וינה'''{{הערה|1=הנמצא בספריה הלאומית של אוסטריה, סמל ספריה ובלשונם Wien - Oesterreichische Nationalbibliothek Cod hebr. 20. {{כ}}[http://bilder.manuscripta-mediaevalia.de/hs//katalogseiten/HSK0780_c0050_jpg.htm עיול 46 בקטלוג שוורץ] המקומי. סריקה ב[https://web.nli.org.il/sites/nli/hebrew/collections/jewish-collection/talmud/pages/default.aspx אתר כתבי היד] של [[האוניברסיטה העברית]].}}, כתב יד המכיל את רוב נוסח התוספתא{{הערה|
+כאן מופיעה [https://www2.biu.ac.il/JS/tannaim/tosefta/vienna.html רשימת הקטעים החסרים בכתב היד].}}, אולם הוא מאוחר יותר מארפורט, וזמנו הוא מראשית [[המאה ה-14]] לספירה. כתב יד נוסף מאוחר יותר, הוא '''כתב יד לונדון''' מן [[המאה ה-15]], המכיל את [[סדר מועד]] ו[[מסכת חולין]] בלבד.
-בנוסף קיימים קטעים בודדים מן [[הגניזה הקהירית]] ומגניזות אחרות.{{הערה|לפירוט, ראו [http://www.biu.ac.il/JS/tannaim/tosefta/geniza.html כאן].}}
+בנוסף קיימים עשרות קטעים מן [[הגניזה הקהירית]] ומגניזות אחרות.{{הערה|לפירוט, ראו [https://www2.biu.ac.il/JS/tannaim/tosefta/geniza.pdf כאן] באתר אוצר עדי הנוסח של אוניברסיטת בר-אילן.}}
 ===מהדורות מודפסות===
@@ שורה 68: / שורה 68: @@
 בדפוס וילנא, שהודפס החל משנת 1860, נוספה השוואה חלקית עם נוסח התוספתא לפי כתב יד וינה, ובנוסף הודפסו מספר פירושים והערות לתוספתא.
-בשנת [[1876]] הוציא לאור לראשונה [[משה שמואל צוקרמנדל]] [[מהדורה מדעית]] של התוספתא, בהתבסס על [[כתב יד ארפורט|כתב יד אֶרפוּרט]], מן [[המאה ה-13]], אך מאחר שכתב יד זה מכיל רק את ארבעת הסדרים הראשונים (ומקצת מ[[מסכת זבחים]]{{הערה|עד פרק ה משנה ה.}}), הסתמך המהדיר בשני הסדרים הנותרים על כתב יד וינה.{{הערה|ליברמן במבוא לספרו "תוספת ראשונים" חלק שני, ירושלים תפרח"י-1938, מתח ביקורת על צוקרמנדל, וטען שבניגוד לדברי צוקרמנדל במבוא למהדורתו, הוא לא העתיק את נוסח כתב יד וינה אלא את נוסח דפוס ראם וילנא.}} "מהדורת צוקרמאנדל" יצאה לאור שוב בשנת [[תרצ"ז]] ונוסף למהדורה זו "תשלום תוספתא" – ליקוט קטעי תוספתא שאינם קיימים בכתבי היד מתוך דברי ה[[ראשונים]] בעריכת הרב [[שאול ליברמן]].
+בשנת [[1876]] הוציא לאור לראשונה [[משה שמואל צוקרמנדל]] [[מהדורה מדעית]] של התוספתא, בהתבסס על [[כתב יד ארפורט|כתב יד אֶרפוּרט]], מן [[המאה ה-12]], אך מאחר שכתב יד זה מכיל רק את ארבעת הסדרים הראשונים (ומקצת מ[[מסכת זבחים]]{{הערה|עד פרק ה משנה ה.}}), הסתמך המהדיר בשני הסדרים הנותרים על כתב יד וינה.{{הערה|ליברמן במבוא לספרו "תוספת ראשונים" חלק שני, ירושלים תפרח"י-1938, מתח ביקורת על צוקרמנדל, וטען שבניגוד לדברי צוקרמנדל במבוא למהדורתו, הוא לא העתיק את נוסח כתב יד וינה אלא את נוסח דפוס ראם וילנא.}} "מהדורת צוקרמאנדל" יצאה לאור שוב בשנת [[תרצ"ז]] ונוסף למהדורה זו "תשלום תוספתא" – ליקוט קטעי תוספתא שאינם קיימים בכתבי היד מתוך דברי ה[[ראשונים]] בעריכת הרב [[שאול ליברמן]].
-מהדורה מדעית אחרת יצאה לאור בשנת [[1955]] על ידי הרב [[שאול ליברמן]], לסדרים [[סדר זרעים|זרעים]], [[סדר מועד|מועד]] ו[[סדר נשים|נשים]] וכן למסכתות [[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]]. התוספתא במהדורה זו מתבססת על כתב יד וינה מ[[המאה ה-14]] (ושינויי נוסחאות מ[[כתב יד ארפורט]], קטעים מן הגניזה ודפוס ונציה רפ"א), בצירוף מסורת התוספתא ופרוש קצר.
+מהדורה מדעית אחרת יצאה לאור החל משנת [[1955]] על ידי הרב [[שאול ליברמן]], לסדרים [[סדר זרעים|זרעים]], [[סדר מועד|מועד]] ו[[סדר נשים|נשים]] וכן למסכתות [[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]]. התוספתא במהדורה זו מתבססת על כתב יד וינה מ[[המאה ה-14]] (ושינויי נוסחאות מ[[כתב יד ארפורט]], קטעים מן הגניזה ו[[דניאל בומברג|דפוס ונציה]] רפ"א), בצירוף מסורת התוספתא ופרוש קצר.
 משנת [[תשס"ט]] [[2009]] יצאו לאור על ידי הרב [[חיים פריימן]], סדרי [[סדר קדשים|קדשים]] ו[[סדר טהרות|טהרות]], והחלק השני של [[סדר נזיקין]], לפי כתב יד וינה ושינויי נוסחאות מדפוס ראשון וקטעי גניזה, עם פירוש [[שמשון משאנץ|הר"ש משאנץ]] מלוקט מתוך פירושו למשנה.
@@ שורה 76: / שורה 76: @@
 ==פירושים לתוספתא==
-לאורך הדורות התוספתא זכתה ליחס משני לעומת המשנה והתלמוד. אמנם רב שרירא גאון כתב באגרתו וגם ליברמן טען שב[[ישיבות בבל]] עסקו בתוספתא באופן סדיר במקביל ללימוד ה[[משנה]], אולם כבר ב[[תקופת הראשונים]] הוזנח מעמדה ומעטים עסקו בה.
+לאורך הדורות התוספתא זכתה ליחס משני לעומת המשנה והתלמוד. אמנם רב [[רב שרירא גאון|שרירא גאון]] כתב באיגרתו וגם ליברמן טען שב[[ישיבות בבל]] עסקו בתוספתא באופן סדיר במקביל ללימוד ה[[משנה]], אולם כבר ב[[תקופת הראשונים]] הוזנח מעמדה ומעטים עסקו בה.
-[[ר"ש משאנץ|רבי שמשון משאנץ]] בפירושיו ל[[סדר זרעים]] ו[[סדר טהרות]] מרבה לצטט מן התוספתא ולפרש אותה, ופירושיו הם מאבני היסוד הן לפרשנות התוספתא והן לקביעת נוסחה. גם [[רמב"ם|הרמב"ם]] מרבה להביא בספרו [[משנה תורה]] הלכות שמקורן בתוספתא, על אף שלא הוזכרו בתלמודים.
+[[ר"ש משאנץ|רבי שמשון משאנץ]] בפירושיו ל[[סדר זרעים]] ו[[סדר טהרות]] מרבה לצטט מן התוספתא ולפרש אותה, ופירושיו הם מאבני היסוד הן לפרשנות התוספתא והן לקביעת נוסחה. גם ה[[רמב"ם]] מרבה להביא בספרו [[משנה תורה]] הלכות שמקורן בתוספתא, על אף שלא הוזכרו בתלמודים.
-בדורות האחרונים חוברו מספר פירושים חשובים לתוספתא, בהם: "חסדי דוד" מאת רבי [[דוד פרדו]] (תקל"ו) - תקציר חלקי של הפירוש נדפס בתוספתא המצורפת לש"ס וילנה, "מנחת ביכורים" מאת רבי [[שמואל אביגדור תוספאה]], "חזון יחזקאל" מאת הרב [[יחזקאל אברמסקי]] ועוד. כמו כן נתפרסמו "הגהות הגר"א" מאת [[הגאון מווילנה]] וכן הגהות של מחברים נוספים.
+בדורות האחרונים חוברו מספר פירושים חשובים לתוספתא, בהם: "חסדי דוד" מאת רבי [[דוד פרדו]] (תקל"ו) - תקציר חלקי של הפירוש נדפס בתוספתא המצורפת ל[[ש"ס וילנא|ש"ס וילנה]], "מנחת ביכורים" מאת רבי [[שמואל אביגדור תוספאה]], "חזון יחזקאל" מאת הרב [[יחזקאל אברמסקי]] ועוד. כמו כן נתפרסמו "הגהות הגר"א" מאת [[הגאון מווילנה]] וכן הגהות של מחברים נוספים.
-פירוש חשוב נעשה על ידי הרב פרופ' [[שאול ליברמן]] בסדרת ספריו "[[תוספתא כפשוטה]]", שיצא לאור יחד עם המהדורה הביקורתית שלו. הוא הספיק לחבר את פירושו על סדרי זרעים מועד ונשים ושלוש הבבות מסדר נזיקין. פירוש זה של התוספתא נחשב נכס צאן ברזל של המחקר התלמודי. הוא גם חיבר כהכנה לפירושו את "תוספת ראשונים" על כל התוספתא, והיא עוסקת בעיקר בציטוט [[ראשונים]] שהזכירו את התוספתא.{{הערה|למעט סדר טהרות, הכולל גם פירוש למקומות רבים בתוספתא שלא נתפרשו על ידי הראשונים, וזאת בשל העדר פירוש לסדר זה בתוספתא (באותה עת עדיין לא נדפס חסדי דוד על סדר טהרות). }}
+פירוש חשוב נעשה על ידי הרב פרופ' [[שאול ליברמן]] בסדרת ספריו "[[תוספתא כפשוטה]]", שיצא לאור יחד עם המהדורה הביקורתית שלו. הוא הספיק לחבר את פירושו על סדרי זרעים, מועד ונשים ועל שלוש הבבות מסדר נזיקין. פירוש זה של התוספתא נחשב [[נכס צאן ברזל]] של המחקר ה[[תלמוד]]י. הוא גם חיבר כהכנה לפירושו את "תוספת ראשונים" על כל התוספתא, והיא עוסקת בעיקר בציטוט [[ראשונים]] שהזכירו את התוספתא.{{הערה|למעט סדר טהרות, הכולל גם פירוש למקומות רבים בתוספתא שלא נתפרשו על ידי הראשונים, וזאת בשל העדר פירוש לסדר זה בתוספתא (באותה עת עדיין לא נדפס "חסדי דוד" על סדר טהרות). }}
 ==ראו גם==
 * [[כתב יד ארפורט]]
+* [[תנאים]]
 *[[קאנוניזציה (של כתבים)]]
 *[[כתבי יד אבודים בתולדות ישראל]]
@@ שורה 93: / שורה 94: @@
 * [[שאול ליברמן]], הקדמה לתוספתא, בתוך: תוספתא כפשוטה, תשט"ו ניו-יורק. עמ' 7-12.{{ULI|003835542}}
 *[[פינחס מנדל]], תוספתא, בתוך: '''ספרות חז"ל הארץ־ישראלית: מבואות ומחקרים''', הוצאת יד יצחק בן־צבי, 2018 {{כותר|104820662|123.1116.6}}
+*[[ירחמיאל ברודי|R. Brody]], ''Mishnah and Tosefta Studies'', Jerusalem 2014
 ==קישורים חיצוניים==
 {{מיזמים|ויקיטקסט=תוספתא|ויקישיתוף=Category:Tosefta|ויקימילון=תוספתא}}
+{{ויקיטקסט בשורה|ביאור:תוספתא|תוספתא מבוארת|מופעל ביוזמת ד"ר רונן אחיטוב}}
 '''מהדורות התוספתא'''
 * [http://kodesh.snunit.k12.il/b/f/f0.htm שישה סדרי תוספתא] במאגר ספרות הקודש באתר סנונית.
+* [https://tosefta.alhatorah.org/ תוספתא יחד עם מקבילות מהמשנה ותוספתא כפשוטה], מאתר על-התורה
 * [http://www.toseftaonline.org תוספתא אונליין ToseftaOnline.org] - תרגום של התוספתא לאנגלית ופירוש באנגלית על ידי אליהו גורביץ
 * [[משה שמואל צוקרמנדל]], '''[http://www.hebrewbooks.org/20419 תוספתא על פי כתבי יד ארפורט ווינה (מהדורה מדעית)]''', גרסה סרוקה באתר Hebrew Books
+* {{אוצר החכמה|[[חיים פריימן]]|'''תוספתא: כתב יד וינה''' - קדשים|172166|בני ברק: מישור, תשס"ט}}
-* [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA%D7%90 תוספתא מקוונת ומוערת], מפעל ביוזמת ד"ר רונן אחיטוב, ויקיטקסט
+* {{אוצר החכמה|[[חיים פריימן]]|'''תוספתא: כתב יד וינה''' - טהרות א|172167|בני ברק: מישור, תשע"א}}
+* {{אוצר החכמה|[[חיים פריימן]]|'''תוספתא: כתב יד וינה''' - טהרות ב|172168|בני ברק: מישור, תשע"א}}
+* [https://www.sefaria.org.il/texts/Tosefta/Lieberman%20Edition תוספתא כתב יד וינה (ליברמן)] - טקסט מוקלד באתר [[ספריא]]
+** [https://www.sefaria.org.il/texts/Tosefta/Lieberman%20Edition/Commentary/Tosefta%20Kifshutah תוספתא כפשוטה] (ביאור התוספתא מאת [[שאול ליברמן]]) - טקסט מוקלד באתר ספריא
 '''התוספתא - כתבי יד'''
-* ספר כרטסת '''[http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/tosefta/selectti.asp אוצר כתבי-יד של התוספתא]''' ב"[http://jnul.huji.ac.il/dl/talmud/ אוצר כתבי יד תלמודיים]" של [[בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי]], [[האוניברסיטה העברית]], ירושלים.
+* '''[https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/jewish-collection/Talmud/Pages/default.aspx מאגר צילומים של כתבי-היד של התוספתא]''' ב"[https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/jewish-collection/Talmud/Pages/about.aspx אוצר כתבי יד תלמודיים]" של [[בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי]], [[האוניברסיטה העברית]], ירושלים.
-* '''[http://www.biu.ac.il/JS/tannaim/tosefta/form.html מאגר התוספתא]''', אתר השוואת מקורות ומידע ב"[http://www.biu.ac.il/JS/tannaim/ אוצר עדי הנוסח לספרות התנאית]" של המחלקה לתלמוד ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]
+* '''[https://www2.biu.ac.il/JS/tannaim/tosefta/form.html מאגר התוספתא]''', מהדורות מוקלדות של כל כתבי היד של התוספתא, והשוואת מקורות ומידע, ב"[http://www.biu.ac.il/JS/tannaim/ אוצר עדי הנוסח לספרות התנאית]" של המחלקה לתלמוד ב[[אוניברסיטת בר-אילן]], {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20100125185049/http://www.biu.ac.il/JS/tannaim/tosefta/form.html |date=2010-01-25 }}.
+* '''[https://www.seforimonline.org/pdf/272%20%5BTosefta%20-%20Erfurt%20Manuscript%20-%20Ms%20or%20fol%201220%2C%20%2C%20%2C%20%2C%20תוספתא%20-%20כתב%20יד%20ערפורט%2C%20%2C%20%2C%20%5D.pdf כתב יד ארפורט]''' להורדה ו'''[https://www.seforimonline.org/pdf/271%20%5BTosefta%20-%20Vienna%20Manuscript%2C%20%2C%20%2C%20%2C%20תוספתא%20-%20כתב%20יד%20ווינא%2C%20%2C%20%2C%20%5D.pdf כתב יד וינה]''' להורדה באתר [https://web.archive.org/web/20090209204817/http://www.seforimonline.org/index.html ספרים-online]
-** [https://www.biu.ac.il/JS/tannaim/list1.3.html רשימת כתבי היד וקישורים למהדורות סרוקות ומועתקות למלל] במאגר התוספתא של [[אוניברסיטת בר-אילן]] (חלק מהקישורים הם למורשים בלבד)
-* '''[https://www.seforimonline.org/pdf/272%20%5bTosefta%20-%20Erfurt%20Manuscript%20-%20Ms%20or%20fol%201220%2C%20%2C%20%2C%20%2C%20%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA%D7%90%20-%20%D7%9B%D7%AA%D7%91%20%D7%99%D7%93%20%D7%A2%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98%2C%20%2C%20%2C%20%5d.pdf כתב יד ארפורט]''' להורדה ו'''[https://www.seforimonline.org/pdf/271%20%5bTosefta%20-%20Vienna%20Manuscript%2C%20%2C%20%2C%20%2C%20%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%AA%D7%90%20-%20%D7%9B%D7%AA%D7%91%20%D7%99%D7%93%20%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%90%2C%20%2C%20%2C%20%5d.pdf כתב יד וינה]''' להורדה  באתר [http://www.seforimonline.org/index.html ספרים-online]
 * [https://digital.staatsbibliothek-berlin.de/werkansicht?PPN=PPN666097402&PHYSID=PHYS_0001&USE=800&DMDID=&view=picture-download כתב יד ארפורט של התוספתא להורדה] – סריקה איכותית בצבע.
+* [http://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?misyzira=28000 תוספתא], ב[http://maagarim.hebrew-academy.org.il/ מפעל המילון ההיסטורי] של [[האקדמיה ללשון העברית]]
 '''מידע'''
 * {{אוצר ישראל|י|250|תּוֹסֶפְתָא|עמוד=236}}
 * {{תרבות|יוחאי עופרן, מתיה קם|תוספתא|תוספתא|lexicon}}
-* {{אנצ דעת|1683}}
+* {{אנצ דעת}}
+* {{אנצ יהודית|מחבר=[[בנימין זאב בכר]], [[יעקב בצלאל לויטרבך]]}}
 * שלמה טולידנו, [http://www.toseftaonline.org/articles/mevo_latosefta_toledano_article.pdf מבוא לתוספתא], [[מכללת ליפשיץ]]
 * מדף "[http://books.google.com/books?q=+subject:%22Tosefta%22&source=gbs_metadata_r&cad=4 תוספתא]" בגוגל ספרים
+* {{בריטניקה}}
-* [http://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?misyzira=28000 תוספתא], ב[http://maagarim.hebrew-academy.org.il/ מפעל המילון ההיסטורי] של [[האקדמיה ללשון העברית]]
 ==הערות שוליים==
@@ שורה 122: / שורה 132: @@
 {{תוספתא}}
 {{ארון הספרים היהודי}}
+{{ספרות חז"ל}}
 {{בקרת זהויות}}
 [[קטגוריה:משפט עברי: חיבורים]]
 [[קטגוריה:תוספתא|*]]

תוספתא
כתבי יד ומהדורות יסוד	כתב יד ארפורט (המאה ה-12) • כתב יד וינה (המאה ה-14) • דפוס ונציה (1521-2) • כתב יד לונדון (המאה ה-15) • קטעים מהגניזה הקהירית (תקופת הגאונים) • קטעים מגניזות אירופאיות (ימי הביניים)
מהדורות מדעיות	מהדורה משה שמואל צוקרמנדל (כתב יד ארפורט) • מהדורת שאול ליברמן (כתב יד וינה)
פרשני התוספתא	רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר • רבי דוד פארדו (חסדי דוד) • רבי שמואל אביגדור תוספאה (מנחת ביכורים) • רבי יחזקאל אברמסקי (חזון יחזקאל) • רבי יצחק שבדרון (מנחת יצחק, שירי מנחה) • שאול ליברמן (תוספתא כפשוטה) • רבי יונה בן גרשון מווילנא (ריב"ג מווילנא)
חוקרי התוספתא	משה שמואל צוקרמנדל • שאול ליברמן
ספרות חז"ל: המשנה • תלמוד בבלי • תלמוד ירושלמי • מדרשים

ארון הספרים היהודי
כתבי יסוד	תורה • נביאים • כתובים • ספר יצירה • משנה • תוספתא • תלמוד (בבלי וירושלמי) • מסכתות קטנות • סידור ומחזור • הגדה של פסח
מדרשי הלכה (חז"ל)	מכילתא דרבי ישמעאל • מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי • ספרא • ספרי במדבר • ספרי זוטא במדבר • ספרי דברים • מכילתא דברים • ספרי זוטא דברים
מדרשי אגדה (חז"ל)	מדרש רבה • מדרש תנחומא • פרקי דרבי אליעזר • סדר עולם • ילקוט שמעוני • אבות דרבי נתן • תנא דבי אליהו • פסיקתא דרב כהנא • פסיקתא זוטרתא • מדרש שוחר טוב
ראשונים ואחרונים	פירוש רש"י לתורה • פירוש רש"י לתלמוד • חובות הלבבות • משנה תורה (והשגות הראב"ד) • תוספות • ספר הזוהר • שולחן ערוך (והגהות הרמ"א) • שולחן ערוך הרב • קיצור שולחן ערוך • משנה ברורה
סוגות	מדרש • ספרות האגדה • ספרות ההיכלות והמרכבה • פרשנות למקרא • פרשנות למשנה • פרשנות לתלמוד • פרשנות השולחן ערוך • שו"ת • ספרי חסידות • סיפורי חסידים

ספרות חז"ל
מדרש	מדרשי הלכה • מדרשי אגדה
ספרות המשנה	מגילת תענית • משנה • תוספתא
תלמוד	תלמוד בבלי • תלמוד ירושלמי

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: תוספתא
טקסט בוויקיטקסט: תוספתא
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תוספתא