לדלג לתוכן

גלי עטרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גלי עטרי
גלי עטרי
גלי עטרי
לידה 29 בדצמבר 1953 (בת 70)
ישראלישראל רחובות, ישראל
שם לידה אביגיל עטרי
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1970
עיסוק זמרת, שחקנית
סוגה פופ, רוק
שפה מועדפת עברית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים פונוקול
סי בי אס
אן אם סי
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גלי עטרי (נולדה ב-29 בדצמבר 1953) היא זמרת, מלחינה ושחקנית ישראלית. נחשבת לאחת הזמרות המצליחות ביותר בישראל.[1]

עטרי החלה בנעוריה בקריירת זמרה שנמשכת מזה חמישה עשורים, במהלכם ייצגה עטרי את ישראל בתחרויות בינלאומיות וזכתה עם להקת "חלב ודבש" באירוויזיון 1979. הצלחתה הביאה גם להשתתפותה בסרטי קולנוע ישראלים.

במהלך השנים עטרי הוציאה לאור למעלה מעשרה אלבומים, רובם הגיעו למעמד של אלבום זהב ופלטינה, עשרות שירים שלה היו ללהיטים גדולים כאשר רבים מהם מדברים על העצמה אישית ונשית, חלקם אף הגיעו למעמד של קלאסיקות ישראליות, ביניהם: ״אין לי ארץ אחרת״, "דרך ארוכה", ״הללויה״, ״מקיץ אל חלום״, "שמש אדומה" ועוד.

נולדה בשם אביגיל עטרי בשכונת שעריים שברחובות כבת זקונים להורים שעלו מצנעא שבתימן. היא אחותן הקטנה של שדרנית הרדיו שוש עטרי ושל הזמרת והשחקנית יונה עטרי אשר נפטרו בשנים 2008 ו-2019. כשהייתה עטרי בת ארבע התייתמו האחיות מאביהן. לאחר מות אביה היא ומשפחתה עברו להתגורר בתל אביב, שם גדלה והתחנכה.

עטרי שאפה לקריירה של קריינית רדיו, בהשראת אחותה שוש שהייתה שדרנית רדיו. לצורך כך עטרי ניגשה לבחינות של גלי צה"ל ועברה אותן בהצלחה, אך בשל חוסר תקן, לא יכלה לשרת בתחנת הרדיו הצבאית, ולבסוף ויתרה על הגיוס לצבא.

בינואר 1971 בהיותה בת 17[2] הקליטה עטרי שני שירים ראשונים: שיר אחד באנגלית, "Give Love" (בעברית: "תן אהבה"), ושיר אחד בעברית, "יש לך שמש", שכתבה שמרית אור והלחינו דוד קריבושי ומוטי המר. עטרי נסעה עם השיר ליפן על מנת לייצג את ישראל בתחרות בשם "פסטיבל טוקיו". בישראל הפך השיר ללהיט ענק ועטרי הקליטה לו גם גרסה ביפנית, שזכתה להצלחה בעיקר ביפן. בהמשך 1971 נסעה עטרי לניו יורק, והשתתפה במחזמר "לחיות עוד קיץ, לעבור עוד חורף" לצד אחותה יונה וחנן גולדבלט, והופיעה לסירוגין גם במועדון המצליח של אריס סאן בניו יורק. בתקופת מגוריה בניו יורק למדה ג'אז ופיתוח קול. לאחר חזרתה לישראל, התפרנסה מהקלטת ג'ינגלים לפרסומות והשתתפה באלבומו היחיד של יורם ארבל (שיצא לאור ב-1972) כשהיא שרה איתו את "נערה ושמה שוקולי" בדואט.

השיר הבא שהקליטה, "על ארץ החלום", יצא בשנת 1974 כסינגל ולא משך תשומת לב מיוחדת, והוא לא יצא עד היום על גבי דיסק. זהו אחד השירים הנדירים ביותר של עטרי. עוד באותה שנה הקליטה עם צביקה פיק את הדואט "עכשיו אני יודע" שהופיע באלבומו השלישי (השיר בוצע במקור על ידי שלמה ארצי ואילנית). בדצמבר אותה שנה השתתפה בפסטיבל שירי הילדים מספר 5 וביצעה בו את "קלרה אפרסק" (מילים אורה מורג, לחן: יאיר מילר ואלדד שרים, עיבוד: אלדד שרים).

באפריל 1975 השתתפה בפסטיבל הזמר והפזמון החלופי שהתקיים בהיכל הספורט ביד אליהו עם "שיר תמים" (מילים: אהוד מנור, לחן ועיבוד: קובי אושרת). עוד באותה שנה שרה עם צמד רעים בפסטיבל הזמר החסידי את השיר "ולירושלים עירך" של שייקה פייקוב, שהגיע למקום השני, ואת "שים שלום". היא גם הקליטה שיר אחד כסולנית, "סבתי מן היישוב". באותה שנה הציע קובי אשרת לעטרי להשתתף בתוכנית הטלוויזיה לילדים, "ראש כרוב", כמחליפה לזמרת רותי נבון, שהחלה בתהליכים של חזרה בתשובה. עטרי כיכבה בתוכנית זו לצידם של חנה לסלאו, אלי מגן ומנחם עיני.

בשנת 1976 נשלחה עטרי לייצג את ישראל בשנית בפסטיבל טוקיו שביפן עם השיר, "בוא היום", שהלחין אשרת ושאת מילותיו כתבה אחותה שוש עטרי. תקופה קצרה לאחר מכן נשלחה עטרי לייצג את ישראל בפסטיבל בפוארטו ריקו, שם הציעו לה חוזה הקלטות, אך היא דחתה את ההצעה בטענה שהיא כבר חתומה על חוזה בישראל שאינה רוצה להפר אותו. עוד באותה שנה השתתפה בקולות רקע בהקלטות אלבומו של יגאל בשן "צבעים".

בשנת 1978 שיחקה עטרי בסרט "הלהקה" של אבי נשר את דמותה של מלכה (מלי) לוי, בחורה יפה, מוכשרת וחסרת ביטחון שאינה מודעת ליופייה ולכישרונה. על משחקה בסרט זכתה עטרי בתואר "שחקנית השנה" ובפרס "ורד הכסף". למרות הפרסים שקטפה בשלב מוקדם בקריירה שלה, עטרי עדיין לא הייתה משוכנעת שייעודה הוא להיות זמרת והחלה לעבוד כדיילת באל על. במהלך הקמת להקת "גזוז" הציעו לה דני סנדרסון וגידי גוב להצטרף כקול הנשי, אך היא סירבה, בשל עבודתה כדיילת.

שמרית אור וקובי אשרת כתבו את השיר, "נסיך החלומות" ("ולנטינו")[3], עבור אילנית שייצגה את ישראל באירוויזיון 1977, אך ועדת השיפוט דחתה אותו וכעבור שנה העבירו השניים את השיר לעטרי שהשתתפה בפסטיבל הזמר בשנת 1978. באותה תחרות ניצח יזהר כהן עם השיר, "אבניבי", ועטרי הגיעה למקום השלישי. לאחר הצלחתה בפסטיבל הזמר הפך "נסיך החלומות" ללהיט, ובעקבות פרסומה פרשה עטרי מעבודתה כדיילת והמשיכה בקריירת הזמרה. באותה שנה יצא לאור אלבומה הראשון, "נסיך החלומות", שהניב מספר שירים שזכו להצלחה במצעדי הפזמונים, בהם שיר הנושא "נסיך החלומות", "יש לך שמש", "בוא היום", "One Night איתו" ו"אל תשכח". קובי אושרת עיבד והפיק מוזיקלית את האלבום וגם ניגן בפסנתר ולצדו השתתפו בהקלטות חיים רומנו בגיטרה, מאיר ישראל בתופים, אלון אולארצ'יק ואלי מגן בבס, ריקי מנור ונאוה ברוכין בקולות. עוד באותה שנה השתתפה בקולות רקע באלבומו של צביקה פיק "מוזיקה".

בשנת 1979 הוציאה עטרי את "שמש אדומה" (מילים: שמרית אור, לחן ועיבוד: קובי אושרת) ובהמשך השנה את "דרך ארוכה" (מילים: תלמה אליגון-רוז, לחן: קובי אושרת) שהקליטה לפסקול הסרט "דיזנגוף 99" של אבי נשר, בו השתתפה. שני השירים זכו להצלחה.

הזכייה באירוויזיון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד בשנת 1979 חל מפנה בקריירה של עטרי, כאשר נבחרה לבצע את השיר "הללויה" (שמרית אור/קובי אשרת) יחד עם להקת "חלב ודבש", שהוקמה במיוחד לפסטיבל הזמר והפזמון. שנה קודם לכן, ב-1978, היה אמור השיר להיות מבוצע על ידי להקת הכל עובר חביבי, אך השיר לא התקבל לתחרות פסטיבל הזמר והפזמון של אותה שנה. ב-1979 התקבל השיר לתחרות אולם חברי הלהקה ויתרו עליו, לאחר שסולנית הלהקה שלומית אהרון קיבלה מכת חשמל באמצע חזרות, לפי גרסה אחת, או בשל מחלוקת בין חברי הלהקה לפי גרסה אחרת. לכן חיפשו יוצרי השיר מבצעים אחרים, והבחירה נפלה לבסוף על עטרי. משהוצע השיר לעטרי, נוצרה בעיה הואיל והשיר נכתב במקור לזמרת סולנית ולשלושה מלווים. אל עטרי צורפו שלושה זמרים מתחילים: יהודה תמיר, ראובן גבירץ ושמוליק בילו. הם קראו לעצמם "גלי עטרי ולהקת חלב ודבש". השיר זכה בפסטיבל ונבחר לייצג את ישראל באירוויזיון 1979 שנערך בבנייני האומה בירושלים בהנחיית ירדנה ארזי ודניאל פאר, לאחר ששנה קודם לכן זכה יזהר כהן בתחרות. ההצבעה הייתה צמודה ובסופה העניקה ספרד, שהייתה המדינה האחרונה בסדר ההצבעה, עשר נקודות לישראל, ואלה הביאו את הניצחון ל"הללויה" - זכייה שנייה ברציפות של ישראל באירוויזיון.

בעקבות הזכייה הוזמנו עטרי וחברי הלהקה לראיונות בתוכניות טלוויזיה ולהופעות ברחבי אירופה, בין היתר בשווייץ, בבריטניה, בגרמניה ובצרפת. "הללויה" תורגם לשפות שונות והסינגל שלו נמכר ברחבי אירופה ב-4.5 מיליון עותקים. הרביעייה אף הקליטה גרסאות בלועזית לשיר - באנגלית, צרפתית ואפילו ערבית. השיר הגיע למקום החמישי במצעד הבריטי, וחברי הלהקה השתתפו בתוכנית "Top of the Pops" לצד אלטון ג'ון ומייקל ג'קסון. לאור ההצלחה עטרי והלהקה (שהפכה מחד פעמית ללהקה של ממש) הקליטו באנגליה חמישה שירים חדשים, באנגלית, בגרמנית ובצרפתית. הם הופיעו בפני מלכת בריטניה ולצד אמנים מפורסמים כגון הבי ג'יז, בוני אם ואחרים. עטרי זכתה בתואר "זמרת השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג' לשנת תשל"ט (1979), והשיר "הללויה" זכה בתואר "שיר השנה". כמו כן, שימש השיר למתיחת אחד באפריל כאשר קול ישראל הודיע הודעה כוזבת לפיה השיר יהפוך להמנון החדש של ישראל במקום "התקווה" של נפתלי הרץ אימבר.

לאחר זכייתה בתואר שחקנית השנה על משחקה בסרט "הלהקה", נבחרה עטרי על ידי הבמאי אבי נשר לככב בסרט "דיזנגוף 99" באחד התפקידים הראשיים, לצדם של גידי גוב וענת עצמון. הסרט מספר על חבורת צעירים בתל אביב של שנות השבעים. הדמות שגילמה בסרט הייתה של מירי, חברתו של נתי (גידי גוב), מוזיקאית צעירה, מוכשרת וסקסית, אך עם זאת, אישה קשה ומניפולטיבית. עטרי עוררה סערה כאשר חשפה את החזה שלה בשתי סצנות אורגיה בסרט. עטרי טענה בזמנו שעקב סצנות אלו, לו היה בידה התקציב, הייתה רוכשת מכספה את כל העתקי הסרט ומשמידה אותם לבלי זכר, אולם עם הזמן שינתה את יחסה בנוגע לסצנות.

גלי עטרי בערב התרמה בתל אביב, 13 באפריל 1981

הצלחת השיר "הללויה" הביאה להמשך פעילותה של להקת "חלב ודבש", ויחד איתה הקליטה עטרי מספר שירים נוספים. מהם הצליחו במיוחד השירים "גלגל ענק" שנבחר כ"שיר השנה" במצעד השנתי של קול ישראל לשנת תש"ם, "שיר לשירים" ו"יחד".

בשנת 1980, לאחר שנה של עבודה אינטנסיבית, מסע הופעות, ראיונות והקלטות באירופה, נאלצה עטרי לפרוש מלהקת "חלב ודבש" עקב סכסוך עם אמרגנה שלמה צח. הסכסוך נוצר לאחר שעטרי הגישה תביעה נגד צח ושותפו למשרד האמרגנות. בתביעה שהגישה טענה עטרי שהנתבעים הפרו בצורה גסה וחמורה מאוד הסכמים שחתמו עימה, וגרמו לה נזקים חמורים במאות אלפי שקלים. היא טענה כי הופיעה בכשישים תוכניות טלוויזיה באירופה, אולם לא קיבלה את התשלום שהובטח לה עבור הופעות אלו. סיבה נוספת שבגינה עטרי הגישה את התביעה הייתה הוצאת תקליטה השני של "חלב ודבש", "חלב ודבש 2". בצידו השני של התקליט, שיצא באותה שנה בהרכבה החדש עם הסולנית החדשה לאה לופטין, נכללו ללא הסכמתה של עטרי חמישה שירים שהקליטה הלהקה טרם פרישתה. המשפט נגד צח ומשרדו נמשך קרוב לארבע עשרה שנים, ולבסוף ניצחה עטרי במשפט, ובשנת 1994 קיבלה פיצוי של 800 אלף שקל, החזרים ופיצוי על ההופעות והשתתפויות העבר בתוכניות טלוויזיה.

בשנת 1981 חל מפנה נוסף בקריירה של עטרי, שיצאה לדרך חדשה בתור זמרת סולנית, לאחר פרישתה מלהקת "חלב ודבש". יחד עם המלחין והמעבד המוזיקלי ירוסלב יעקובוביץ' הקליטה את השיר "טירוף במה", שהתפרסם מאוחר יותר בביצועו של אריק איינשטיין. לאחר מכן הקליטו יחד אלבום רוק בשם "קח אותי הביתה", שהניב להיטים רבים, בהם: "דואט פרידה" עם הזמר מני בגר, "לא יודעת", "עד שנשיב" (שהיה יוצא דופן באלבום כיוון שהיה שקט), ו"שלך עד אתמול". בתקליט זה נשמעה עטרי שונה מקטלוגה המוכר עד אז כ"זמרת לכל המשפחה", והשינוי הפתיע רבים. התקשורת כינתה שינוי זה בשם "הגל החדש של גלי". לצורך קידום יחסי הציבור של האלבום שינתה עטרי גם את תדמיתה החיצונית. האלבום נמכר בכ-13,000 עותקים, ובעקבות הצלחתו יצאה עטרי למופע משותף עם בגר. בשנה זו זכתה עטרי בשם האלבום "קח אותי הביתה" בתואר "הפקת השנה".

בשנת 1983 השתתפה עטרי בתפקיד עצמה בתוכנית הילדים "רחוב סומסום".

בשנת 1984 הוציאה עטרי אלבום סולו שלישי, "ממריאה ברוח". את האלבום הפיק ועיבד מוזיקלית מתי כספי בסגנון מוזיקלי של פאנק וגרוב, מלבד השיר "חרציות", שעובד על ידי אבנר קנר. האלבום הניב להיטים כגון: "עוד יום", "ממריאה ברוח" (מילים: זאב אולמן, לחן: מתי כספי) "הייתי אומרת" (מילים עידית חכמוביץ'), "מחר יהיה יום יפה" (שכתבה והלחינה קורין אלאל, במקור למופע הסולו הראשון שלה שהועלה ב-1979), "בעקבותיו" (מילים: זאב אולמן, לחן: אפרים שמיר) ו"אל תתייאש" (מילים: אהוד מנור).

בשנת 1985 שיחקה עטרי בסרט המוזיקלי "שוברים", גם הפעם בבימויו של אבי נשר. עטרי גילמה תפקיד של זמרת מפורסמת בשם יפה טללים, שלמרות הצלחתה הגדולה סובלת מחוסר ביטחון עצמי. עטרי תרמה את קולה לשלושה שירים בפסקול הסרט: "אהבה הלילה" שביצעה יחד עם צוות השחקנים בסרט, "תינוקת בוכה" אותו ביצעה לבדה והדואט "איך לאהוב אותך" עם יזהר אשדות, שזכה להצלחה במצעדי הפזמונים. לשיר הופק קליפ מיוחד, שביים אבי נשר. במקור בהתחלת הקליפ היו אמורים עטרי ואשדות להתנשק, אך בגלל התעקשותה של עטרי שלא לשדר בטלוויזיה תמונה נוספת בעלת קונוטציה מינית, התסריט שונה בכך שהתחיל כאשר עטרי ואשדות יושבים על ספסל בגן.

במרץ 1986 יצא אלבום הסולו הרביעי של עטרי, "אמצע ספטמבר", בהפקתו ובעיבודו המוזיקלי של אילן וירצברג ועם ייעוץ אמנותי של יעקב גלעד. שירי האלבום נכתבו בהשראת טבח סברה ושתילה ובשל כך מרבית השירים בו פסימיים, כשחלקם עוסקים באופן סמוי במצב מלחמתי. האלבום הניב להיטים רבים שכבשו את מצעדי הפזמונים, ובהם "הכל עומד במקום", "סוף העונה", "סתיו ישראלי", "אין לי ארץ אחרת", "אסמרלדה", "תני לו פרח" (שביצעה במקור ציפי זרנקין), ו"פעמון מצלצל". הוצאת האלבום לחנויות הוקדמה במספר חודשים בגלל הביקוש בחנויות התקליטים, והוא נמכר בלמעלה מ-30,000 עותקים. בעקבות הצלחת האלבום יצאה עטרי במופע יחיד בפעם הראשונה בקריירה שלה. בשנה זו נשלחה עטרי למסע הופעות באירופה מטעם משרד החוץ. באותה שנה השתתפה עטרי בפסטיבל בצבעים טבעיים עם השיר "בוא נשכח ונסלח" שזכה במקום השני.

בפברואר 1988 יצא לאור "צעד אחד לפני הנהר", אלבום הסולו החמישי והמצליח ביותר של עטרי, גם הוא בהפקת אילן וירצברג. כל תקליט שדרים מהאלבום שיצא לרדיו זכה להצלחה והגיע לפסגת מצעדי הפזמונים. בין להיטי האלבום היו "קסמים" (עדית פאנק / שאול בן אמיתי), "רק אתמול", "נפאל" (שכתבה רחל שפירא בהשראת מספר מונומנטים הנמצאים בעיר פטן שבנפאל), "נ.ב" ("כי איתך"), בדואט עם שמעון גלבץ, "מֵקִיץ אל חלום", "עוד מעט", "מקדש האהבה" ו"ארץ טירוף ונביאים". גם הפעם הוקדם מועד הוצאת האלבום לשוק במספר חודשים, בשל הביקוש מצד הקהל. האלבום נמכר בלמעלה מ-80,000 עותקים ועטרי קיבלה עליו פלטינה כפולה. בעקבות הצלחתו הגדולה של האלבום יצאה עטרי במופע בכל רחבי הארץ שזכה להצלחה.

במרץ 1989 יצא לאור אלבום נוסף של עטרי, השישי במספר, הנושא את השם "בראשית". את כל המילים לשירים באלבום כתבה הפזמונאית רחל שפירא, חלקם שירים שהולחנו במיוחד עבור האלבום וחלקם גרסאות כיסוי לשירים ישנים, הן כאלה שכתבה שפירא במקור לאמנים אחרים והן תרגומים שלה ללהיטים לועזיים. "בראשית" הניב מספר להיטים, ובהם "אמצע שום מקום", "עוף מוזר", ו"מראה מכושפת". האלבום נמכר בכ-15,000 עותקים, ועטרי שוב יצאה למופע בעקבות האלבום. ב-27 ביוני באותה שנה נישאה לאודי הרשקוביץ, חוקר פרטי ואיש שב"כ לשעבר, גרוש ואב לשתי בנות. באותה השנה השתתפה עטרי בתוכנית הילדים "מסיבת גן". באותה השנה בעקבות פטירתה של אמה נעמי עטרי, עטרי פרשה מהופעות ומהקלטות למשך שנתיים.

ביולי 1991 יצא לאור "רק אתמול", אלבום האוסף הראשון של עטרי, שמכיל רבים מלהיטיה מכל התקופות. האלבום זכה להצלחה ונמכר בלמעלה מ-20,000 עותקים ("אלבום זהב").

בינואר 1992 יצא האלבום "ביום שאחרי", בו בלטו "חזקה מהרוח" (מילים: אסתר שמיר, לחן: קורין אלאל, עיבוד: אילן וירצברג וקורין אלאל), שהפך ללהיט גדול ודורג במקום השישי במצעד הפזמונים השנתי תשנ"ב של רשת ג', "ביום שאחרי" (מילים: אסתר שמיר, לחן: דריו מלכי), "ערמונים מהאש", "מה שיהיה" ו"בלוז חורפי". גם אלבום זה זכה להצלחה ונמכר בלמעלה מ-20,000 עותקים, ובשנה זו זכתה עטרי שוב בתואר "זמרת השנה" של רשת ג'. בסוף שנה זו השתתפה עטרי בפסטיגל עם השיר "אגדה" (מילים: לאה גולדברג, לחן: ארקדי דוכין, עיבוד: עובד אפרת) שהגיע למקום הרביעי, והשתתפה בקלטת וידאו השביעית מסדרת קלטות הילדים "שירים קטנים" עם עוזי חיטמן.

במרץ 1994 יצא לאור האלבום "סימנים". שבו בלט השיר "השיר שיביא לך אהבה" שכתבה והלחינה לאה שבת. עטרי הלחינה לראשונה חמישה שירים מהאלבום, בהם: שיר הנושא "סימנים" (למילים של יעל טבת) ,"אחריה" (למילים של אסתר שמיר), ו"מפני כל העולם". שירים נוספים מצליחים מהאלבום היו: "מתחת לפני השטח" (שכתב והלחין חיים ליפשיץ), וגרסת כיסוי לשיר "מלחמה משנה אנשים" מתוך המחזמר "איי לייק מייק". גם הפעם יצאה עטרי במסע הופעות לאחר הוצאת האלבום.

בשנת 1996, לאחר שאימצה את בתה היחידה לי, החלה עטרי להקליט את אלבומה התשיעי, "גלידה", שיצא לאור כעבור שנתיים, בינואר 1998. השירים הבולטים מתוכו הם "סיפור אהבה מסובך", "מאהב", "שיר הנישואין" והשיר הקצר "פני ילדה", שכתבה רחל שפירא על בתה של עטרי. האלבום שהופק מוזיקלית על ידי עדי רנרט לא זכה להצלחה מסחרית, על אף שאת שיריו כתבו פזמונאים מוכרים ומצליחים באותה תקופה כקובי אוז, אסתר שמיר, אפרים שמיר ושלום חנוך. באותה השנה הופיעה עטרי במופע "פעמוני היובל".

בשנים 19992001 שיחקה עטרי בסדרת הטלוויזיה הקומית בערוץ 2 "משפחת עזאני" בתפקיד נורית עזאני, אשתו של אהוד עזאני (ארנון צדוק). אחותה יונה עטרי שיחקה בסדרה את אמהּ, כרמלה.

בשנת 2000 הקליטה עטרי עם מתי כספי לאלבומו "דואטים" את השיר "מנגינה אבודה".

בספטמבר 2003 יצא לאור אלבום הסולו העשירי של עטרי, "חבק אותי לאט". האלבום זכה לשבחים ולהצלחה מסחרית, והסינגל הראשון מתוכו, "מה שאת אוהבת" שכתב מאיר גולדברג והלחין יצחק קלפטר, שודר רבות ברדיו ובערוץ 24 בטלוויזיה. השיר הפך גם לשיר סיום במאות חגיגות של בנות מצווה, וכשיר העצמה לנשים. סינגל נוסף שזכה להצלחה היה "זה רק אתה" שכתב והלחין יוסי פרץ. בעקבות הצלחת האלבום יצאה עטרי לסיבוב הופעות. אחריו יצאו הסינגלים: "מטריות", "חבק אותי לאט" ו"ריו דה ז'ניירו".

בשנת 2004 הקליטה עטרי עם אחיינה, מומי לוי, גרסת היפ הופ לשירה "שמש אדומה", שנכללה באלבומו של לוי "היפ סול" וזכתה להצלחה.

בשנת 2007 הופיעה בתפקיד אורח בסדרה "מתי נתנשק" בערוץ 10.

ב-8 בספטמבר 2008 הוציאה עטרי את אלבומה ה-11 "בין האש ובין המים", שהוקדש לאחותה שוש עטרי שנפטרה באותה שנה. את כל שירי האלבום כתב והלחין המוזיקאי סגיב כהן, ועיבד עמוס בן דוד. הסינגל הראשון, "בין האש ובין המים", יצא ב-27 ביולי. בסמוך לצאת האלבום יצא הסינגל השני, "מהמרחקים", בדואט עם כהן, ואחר כך יצאו הסינגלים "ואולי", "משהו קורה לי" ו"אלייך".

ב-2009 יצא "המיטב", אוסף כפול ובו 38 מלהיטיה הגדולים של עטרי. הוקלט אליו במיוחד השיר "הכל כבר מוכן".

בשנת 2010 התארחה עטרי באלבומו של המוזיקאי עילי בוטנר, שבו שרה את השיר "לא תיפול" שכתב והלחין בוטנר.

ב-2011 הודיעה עטרי שהיא עובדת על אלבום חדש עם עמיר בניון. הסינגל הראשון מתוכו שיצא במרץ באותה שנה הוא "עזוב", אשר נחל הצלחה בהשמעות רבות בתחנות הרדיו ובמצעדי הפזמונים. ביוני באותה שנה יצא הסינגל השני מתוכו, שנקרא "מכאן לשם" והפך ללהיט גדול, זכה להשמעות רבות ודורג גבוה במצעדי הפזמונים.

בפברואר 2014 עטרי הוציאה לאור שיר חדש בשם "אהבה למרחקים ארוכים". עטרי הודיעה שהסינגל לקוח מתוך אלבום חדש עליו היא עובדת עם יוצרים רבים במקום האלבום עליו עבדה עם בניון. השיר זוכה להצלחה רבה בתחנות הרדיו ובמצעדי הפזמונים. ביוני 2014 הוציאה לאור את השיר "רגע של שקט", השיר זכה להצלחה רבה בהשמעות ובמצעדי הרדיו. גורלו של האלבום עליו עבדה עטרי עם בניון אינו ידוע, כך שלא ידוע אם העבודה עליו נמשכת או שהוא נגנז. בנובמבר הוציאה את השיר "ילדה קטנה" לרדיו כסינגל.

בינואר 2015 הוציאה לאור את השיר "שם בשמיים" לרדיו כסינגל. בפברואר 2015 הוציאה לאור את אלבום האולפן ה-12 שלה "אהבה למרחקים ארוכים". סינגלים נוספים שיצאו מהאלבום הם: "לחם וחמלה" ו"מישהו אוהב אותך". ביוני 2015 הופיעה עטרי לראשונה בקיסריה.

ב-2018 סירבה עטרי לאיחוד עם להקתה לשעבר "חלב ודבש" לביצוע שירם "הללויה" בחגיגות ה-70 למדינה. לבסוף ביצעה עטרי את השיר לצד עדן בן זקן[4].

באירוויזיון 2019 ביצעה את השיר הללויה בחלק האמנותי, יחד עם ורקה סרדוצ'קה, קונצ'יטה וורסט, מונס סלמרלוב ואלני פוריירה.

בשנת 2022 לקחה עטרי חלק בספיישל הטלוויזיוני "מחווה לדנה אינטרנשיונל", ששודר לרגל ציון 20 שנה לארגון הנוער הגאה (איגי) ולקריירה המוזיקלית של הזמרת-יוצרת הישראלית דנה אינטרנשיונל[5]. היא ביצעה את "אני לא יכולה בלעדיך".

גלי עטרי וחברי להקת "שווים" במהלך צילומי הקליפ לזכרו של נויה דן ז"ל ורות פרץ ז"ל.
גלי עטרי וחברי להקת "שווים" במהלך צילומי הקליפ לזכרו של נוי דן ז"ל ורות פרץ ז"ל.

בפברואר 2023 יצא השיר "כשהלב הוא חופשי", אשר כתב מאיר גולדברג ללחן של יצחק קלפטר. בנובמבר 2023 גלי ביצעה חידוש לשיר "מהמרחקים" עם להקת "שווים" המורכבת מזמרים וזמרות עם מוגבלות מעמותת אלווין ישראל. הקליפ עלה לקראת יום המודעות הבינלאומי לאנשים עם מוגבלות והוקדש לזכרן של נויה דן ז"ל ורות פרץ ז"ל- צעירות עם מוגבלות שנרצחו במהלך מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023. ב-11 בדצמבר הוציאה עטרי חידוש לאחד משיריה, "ארץ טירוף ונביאים", שהוציאה 35 שנים קודם. הוצאה זו התקיימה במקביל ליום השנה לפטירתו של המלחין יצחק קלפטר, ששיתף פעולה ברבים מלהיטיה של עטרי, כולל שיר זה. ברוך פרידלנד הוסיף מילים חדשות לשיר המקורי. מילים אלו כוללות את השורות: ”החוזרים מן הכאב והדמעות, שולחים את היונים מן התיבות”. ההחלטה להוציא גרסה חדשה זו נוצרה בהשראת מלחמת חרבות ברזל.[6] השיר הגיע למקום ה-16 במצעד השבועי של מדיה פורסט.[7] ב-2 ביוני של אותה השנה הוציאה עטרי את הסינגל "חמדה", שהגיע למקום השביעי במצעד העברי השבועי של מדיה פורסט.[8]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1989 התחתנה עטרי עם החוקר הפרטי ואיש השב"כ לשעבר אודי הרשקוביץ. ב-1994 השניים התגרשו.

בשנת 1996 אימצה גלי את בתה לי.

מ-1999 היא בזוגיות עם המסעדן יורם ירזין. ב-2019, השניים נישאו בקפריסין[9].

עטרי מתגוררת במגדלי אקירוב בתל אביב.

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי סולו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם "חלב ודבש"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארזי תקליטורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "קח אותי הביתה/ממריאה ברוח" (1998) (מכיל את האלבומים "קח אותי הביתה" ו"ממריאה ברוח")
  • "3 אלבומים" (2005) (מכיל את האלבומים "אמצע ספטמבר", "צעד אחד לפני הנהר" והאוסף "רק אתמול")
  • "מארז גלי עטרי סט מרובע" (2010) (מכיל את ארבעת האלבומים משנות ה-80 שיצאו במארזים הקודמים מסוף שנות ה-90 ותחילת ה-2000, "קח אותי הביתה", "ממריאה ברוח", "אמצע ספטמבר" ו-"צעד אחד לפני הנהר").

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


תחרות הזמר של האירוויזיון
תחרויות
תחרות הזמר של האירוויזיון 1956195719581959196019611962196319641965196619671968196919701971197219731974197519761977197819791980198119821983198419851986198719881989199019911992199319941995199619971998199920002001200220032004200520062007200820092010201120122013201420152016201720182019202020212022202320242025
האירוויזיון למוזיקאים צעירים 1982198419861988199019921994199619982000200220042006200820102012201420162018202020222024
האירוויזיון לרוקדים צעירים 198519871989199119931995199719992001200320052011201320152017
אירוויזיון הילדים 2003200420052006200720082009201020112012201320142015201620172018201920202021202220232024
האירוויזיון לרוקדים 20072008
האירוויזיון למקהלות 20172019
תחרויות מיוחדות שיר היובל באירוויזיון (2005)המיטב של האירוויזיון (2006)הלהיטים הגדולים של האירוויזיון (2015)אירוויזיון: Europe Shine a Light (2020)אירוויזיון קרקס הקסמים
ראו גם טקס פתיחת אירועי האירוויזיוןלהט"ב ותחרות האירוויזיוןרשימת מנחי האירוויזיוןזוכי תחרות הזמר של האירוויזיוןחוקי תחרות הזמר של האירוויזיוןערים שאירחו את האירוויזיוןאופנה באירוויזיון (ישראל) • OGAEפרס ברברה דקסתחרות הזמר של האירוויזיון: סיפורה של Fire Sagaתחרות הזמר האמריקאית
מדינות
מדינות משתתפות אוסטריהאוסטרליהאוקראינהאזרבייג'ןאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאסטוניהארמניהבלגיהגאורגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתיווןישראללוקסמבורגלטביהליטאמולדובהמלטהנורווגיהסלובניהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקפריסיןקרואטיהשוודיהשווייץ
מדינות שפרשו אנדורהבולגריהבוסניה והרצגובינההונגריהטורקיהמונטנגרומונקומקדוניה הצפוניתמרוקוסלובקיהרומניה
מדינות שנפסלו בלארוסרוסיה
מדינות לשעבר יוגוסלביהסרביה ומונטנגרו
ראו גם מדינות שלא משתתפות באירוויזיון (לבנון)
זוכים
שנות החמישים שווייץשווייץ ליס אסיההולנדהולנד קורי ברוקןצרפתצרפת אנדרה קלאבוהולנדהולנד טדי סחולטן
שנות השישים צרפתצרפת ז'קלין בואייהלוקסמבורגלוקסמבורג ז'אן-קלוד פסקלצרפתצרפת איזבל אוברהדנמרקדנמרק גרטה ויורגן אינגמןאיטליהאיטליה ג'יליולה צ'ינקווטילוקסמבורגלוקסמבורג פראנס גלאוסטריהאוסטריה אודו יורגנסהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת סנדי שוספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) מסיאלצרפתצרפת פרידה בוקארה / הולנדהולנד לני קור / הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת לולו / ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) סלומה
שנות השבעים אירלנדאירלנד דנהמונקומונקו סבריןלוקסמבורגלוקסמבורג ויקי לאנדרוסלוקסמבורגלוקסמבורג אן-מארי דודשוודיהשוודיה אבבאהולנדהולנד טיץ'-איןהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת Brotherhood of Manצרפתצרפת מארי מריםישראלישראל יזהר כהן ולהקת אלפא-ביתאישראלישראל חלב ודבש
שנות השמונים אירלנדאירלנד ג'וני לוגןהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת באקס פיזגרמניהגרמניה ניקוללוקסמבורגלוקסמבורג קורין הרמסשוודיהשוודיה הרייסנורווגיהנורווגיה בוביסוקס!בלגיהבלגיה סנדרה קיםאירלנדאירלנד ג'וני לוגןשווייץשווייץ סלין דיוןיוגוסלביהיוגוסלביה ריווה
שנות התשעים איטליהאיטליה טוטו קוטוניושוודיהשוודיה קרולהאירלנדאירלנד לינדה מרטיןאירלנדאירלנד ניב קבאנהאירלנדאירלנד פול הרינגטון וצ'ארלי מק'גטיגןנורווגיהנורווגיה סיקרט גארדןאירלנדאירלנד איימר קוויןהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת קתרינה והגליםישראלישראל דנה אינטרנשיונלשוודיהשוודיה שארלוט נילסן
העשור הראשון של המאה ה-21 דנמרקדנמרק האחים אולסןאסטוניהאסטוניה טאנל פדאר, דייב בנטון ו-2XLלטביהלטביה מארי אןטורקיהטורקיה סרטאב ארנראוקראינהאוקראינה רוסלנהיווןיוון הלנה פפאריזופינלנדפינלנד לורדיסרביהסרביה מריה שריפוביץ'רוסיהרוסיה דימה בילאןנורווגיהנורווגיה אלכסנדר ריבאק
העשור השני של המאה ה-21 גרמניהגרמניה לנה מאייר-לנדרוטאזרבייג'ןאזרבייג'ן אל וניקישוודיהשוודיה לורןדנמרקדנמרק אמילי דה פורסטאוסטריהאוסטריה קונצ'יטה וורסטשוודיהשוודיה מונס סלמרלובאוקראינהאוקראינה ג'מאלהפורטוגלפורטוגל סלבדור סובראלישראלישראל נטע ברזיליהולנדהולנד דאנקן לורנס
העשור השלישי של המאה ה-21 2020איטליהאיטליה מונסקיןאוקראינהאוקראינה קאלוש אורקסטרהשוודיהשוודיה לורןשווייץשווייץ נמו