יוזף הפנר
לידה |
24 בדצמבר 1906 הורהאוזן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה | ||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
16 באוקטובר 1987 (בגיל 80) קלן, גרמניה המערבית | ||||||||||
מדינה | גרמניה | ||||||||||
מקום קבורה | קתדרלת קלן | ||||||||||
השכלה |
| ||||||||||
דת | הכנסייה הרומית-קתולית | ||||||||||
| |||||||||||
פרסים והוקרה | |||||||||||
| |||||||||||
חתימה | |||||||||||
יוזף קרדינל הפנר (בגרמנית: Joseph Kardinal Höffner; 1906, הורהאוזן (אנ') שבחבל ריינלנד-פפאלץ בגרמניה – 1987, קלן) היה קרדינל, הארכיבישוף של קלן, מתנגד המשטר הנאצי וחסיד אומות העולם מגרמניה.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בדצמבר 1906 לפאול הפנר, איכר, ולאשתו הלנה לבית שוג, הבכור מבין שבעה אחים ואחיות במשפחתו. הוא היה תלמיד מחונן, ולאחר שסיים את לימודיו בבית הספר בטריר בשנת 1926, למד באוניברסיטה האפיפיורית הגרגוריאנית ברומא. בשנת 1929 קיבל תואר דוקטור - אחד מבין ארבעה תוארי "דוקטור" שקיבל במהלך חייו. בשנת 1932 קיבל את ההסמכה לתואר כומר ברומא, ובשנת 1934 סיים עבודה נוספת לתואר דוקטור, בנושא "צדק חברתי ואהבה חברתית" (Soziale Gerechtigkeit und soziale Liebe).
הפנר שב לגרמניה והתמנה לכומר בזארבריקן. בשנת 1937 המשיך את לימודי התאולוגיה באוניברסיטת פרייבורג, ובשנת 1938 סיים אותם עם תואר דוקטור נוסף. במבוא לדוקטורט שכתב הביע התנגדות לתורת הגזע של הנציונל-סוציאליזם.
בתקופת מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]משנת 1939 ועד 1943 היה הפנר כומר קהילתי בקייל שבריינלנד-פפאלץ במערב גרמניה. בשנת 1942, במסגרת פינוי ילדים מהערים הגדולות בגרמניה עקב המלחמה (גר'), הגיעה להפנר קבוצת ילדים. בין הילדים הייתה ילדה יהודייה בת שמונה, אסתר מאיירוביץ, שזהותה הוסתרה במסווה של זהות נוצרית ושם נוצרי: כריסטה קוך. הפנר טיפל בה ולא הסגיר את זהותה האמיתית, גם לא לאחותו, שטיפלה בה אף היא.
באפריל 1943 הוצב הפנר בטריר. הוא לא יכול היה לקחת את מאיירוביץ איתו בלי לעורר חשד, ולכן שיכן אותה בביתם של איכרים בקייל. מאיירוביץ שרדה את השואה בלא שזהותה התגלתה. במקרה אחר ביקש הפנר מאחותו, הלנה הפנר-הסלר, לשכן בביתה שבהורהאוזן יהודייה מברלין, וכן את בעלה הנוצרי של אותה יהודייה. כך הצליחו בני הזוג להתחמק מהגסטפו בשנת 1943 למשך שישה חודשים. האישה שרדה בשואה.
אחרי המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 1945 פנה הפנר לשלטונות הכיבוש האמריקאיים בטריר וביקש אישור להעברתה של אסתר מאיירוביץ לברלין, בליווי אדם מבוגר. כך התאפשר לאסתר להתאחד עם אמה, ששרדה אף היא בשואה.
משנת 1962 היה הפנר הבישוף של מינסטר. משנת 1969 היה הארכיבישוף של קלן. משנת 1976 היה יושב ראש ועידת הבישופים הגרמניים (אנ'). הוא התפטר ממשרת הארכיבישופות ב-14 בספטמבר 1987, חודש לפני מותו.
הכרה והנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפנר נקבר בקתדרלת קלן.
בשנת 2003 הכיר יד ושם ביוזף הפנר בתור חסיד אומות העולם. בשנת 2006, לרגל מאה שנה להולדתו של הפנר, הונפק בול גרמני לזכרו.