ניירובי
| |||
 | |||
| פוטומונטז' של ניירובי | |||
| מדינה |
 קניה | ||
|---|---|---|---|
| תאריך ייסוד | 1899 | ||
| שטח | 703.9 קמ"ר | ||
| גובה | 1,795 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 4,397,073[1] (2019) | ||
| ‑ במטרופולין | 4,000,000 (2007) | ||
| ‑ צפיפות | 6,247 נפש לקמ"ר (2019) | ||
| קואורדינטות | 1°17′11″S 36°49′02″E / 1.2863888888889°S 36.817222222222°E | ||
| אזור זמן | UTC +3 | ||
| www.nairobicity.org | |||
ניירובי (באנגלית: Nairobi) היא בירת קניה והעיר הגדולה בה. מקור שמה במילה בשפת המסאי Enkarenairobi, שפירושה "מים קרירים".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני הקמת העיר הייתה באזור ביצה. העיר נוסדה בשנת 1899 כנקודת אספקה של חברת הרכבת של אוגנדה, אשר בנתה מסילת רכבת בין מומבסה ואוגנדה. לאחר שפרצה בעיר מגפה בתחילת המאה ה-20 נשרפה העיר ונבנתה מחדש. לאחר שהעיר גדלה, היא הפכה לבירת הפרוטקטורט הבריטי של מזרח אפריקה ב-1905. מסילת הברזל הביאה עושר רב לעיר, והיא הפכה לעיר השנייה בגודלה בקניה, אחרי מומבסה. העיר שימשה כנקודת יציאה למסעות במרחבי אפריקה, והוקמו בה מספר בתי מלון עבור תיירים וציידים. היא התרחבה מאוד והצטרפו אליה מתיישבים לבנים רבים. בין השנים 1920 ל-1950 גדל מספר הלבנים בעיר מ-9,000 ל-80,000. בשנת 1919 קיבלה העיר מעמד מוניציפלי נפרד, ובשנת 1954 הוכרזה רשמית כעיר.
גידול העיר תחת השלטון הבריטי הכעיסה את בני שבט המסאי, ובהמשך גם את בני שבט הקיקויו, מאחר שהתפתחות העיר באה על חשבון שטחיהם. לאחר מלחמת העולם השנייה גרמה המחלוקת לפרוץ מרד המאו מאו. ג'ומו קניאטה, שבהמשך היה נשיא קניה הראשון, נעצר על ידי הבריטים על מעורבותו במרד על אף שלא היו ראיות לכך. קניה זכתה לבסוף בעצמאות ב-1963, וניירובי הייתה לבירתה.
לאחר העצמאות גדלה ניירובי במהירות. התפתחותה המהירה הובילה ללחץ על התשתיות בעיר, והפסקות חשמל ומים אירעו לעיתים תכופות. בהמשך שופרו התשתיות בעיר ובעיות אלו פחתו.
אירועי טרור בעיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]עקב הקרבה לסומליה השכנה, שבה פעילות נרחבת של ארגוני טרור מוסלמים, והיחסים הענפים שיש לקניה עם מדינות המערב, המדינה ובמיוחד המטרות המערביות שבה הן יעד לפיגועי טרור;
ההתקפות על שגרירויות ארצות הברית בקניה ובטנזניה בוצעו על ידי אנשי ארגון הטרור האסלאמי אל-קאעידה ב-7 באוגוסט 1998. הפעלת שתי משאיות תופת, שנעשתה כמעט בו-זמנית בצמוד לשגרירויות ארצות הברית בניירובי ובדאר א-סלאם, גרמה למותם של 223 אנשים ולפציעתם של כ-4,000. ההנחה היא שההתקפות בוצעו בתגובה למעצר חברי חוליה של הג'יהאד האסלאמי המצרי באלבניה והסגרתם למצרים בסיוע ארצות הברית במהלך החודשים שקדמו לפיגוע, וזאת בהתבסס על כך שהושמעו איומים פומביים כנגד קניה בעבר בטענה שהיא משתפת פעולה מדינות המערב.
לאחר כניסתו של צבא קניה לשטחים הנשלטים על ידי ארגון הטרור א-שבאב, החל גל תקיפות בתחומי קניה, ביניהם נגד כוחות הביטחון ונגד כנסיות, זאת במטרה ללחוץ על הממשל הקנייתי לסגת משטחיו. הבולט מביניהם הוא פיגוע הירי בקניון וסטגייט, שהתרחש ב-21 בספטמבר 2013. בליל ה-24 בספטמבר הודיעה ממשלת קניה על סיום פעולת השחרור, בפעולה נהרגו 5 מחבלים ועוד 11 מחבלים נעצרו. בפיגוע נהרגו 67 אזרחים (מתוכם 5 אנשי כוחות ביטחון) ונפצעו כמאתיים.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר משתרעת על שטח של כ-684 קילומטרים רבועים בדרום-מערב קניה בגובה 1,796 מטרים מעל פני הים. מאחר שניירובי נמצאת סמוך לקצה הדרום-מזרחי של הבקע הסורי-אפריקני, מורגשות בה לעיתים קרובות רעידות אדמה קלות. הרי נגונג נמצאים מערבית לעיר. הר קניה נמצא צפון מזרחית מניירובי, והר הקילימנג'רו נמצא דרומית-מזרחית ממנה. בשני ההרים ניתן לצפות מניירובי ביום בהיר.
אוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי מפקד האוכלוסין האחרון שנערך בשנת 2019 אוכלוסיית העיר מנתה כ־4.4 מיליון תושבים, רובם דוברי סוואהילי ואנגלית.
| שנה | אוכלוסייה |
|---|---|
| 1906 | 11,500 |
| 1911 | 14,000 |
| 1921 | 24,300 |
| 1926 | 29,900 |
| 1929 | 32,900 |
| 1931 | 47,800 |
| 1939 | 61,300 |
| 1944 | 108,900 |
| 1948 | 119,000 |
| 1955 | 186,000 |
| 1957 | 221,700 |
| 1960 | 251,000 |
| 1962 | 266,800 |
| 1965 | 380,000 |
| 1969 | 509,300 |
| 1979 | 827,775 |
| 1989 | 1,324,570 |
| 1995 | 1,810,000 |
| 1999 | 2,143,254 |
| 2005 | 2,750,561 |
| 2019 | 4,397,073 |
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיר שוכן נמל התעופה הבינלאומי ג'ומו קניאטה, שהוא נמל התעופה הגדול ביותר במזרח אפריקה ובמרכזה. ב-2006 שירת נמל התעופה למעלה מ-4.4 מיליון נוסעים. הוא נמצא 20 ק"מ ממרכז ניירובי. חמישה ק"מ דרומית לניירובי נמצא נמל תעופה קטן, נמל התעופה וילסון.
אמצעי התחבורה הציבורית הנפוץ ביותר בניירובי הוא מטאטו, אלה הם כלי רכב הדומים למונית שירות הנפוצה בישראל. המטאטו יכול להסיע בין עשרה ל-15 נוסעים, אך לעיתים קרובות מועלים הרבה יותר נוסעים מהמותר. המטאטו מתופעל על ידי נהג וכרטיסן שבאחריותו לגבות את הכסף מהנוסעים ולהורות לנהג לעצור כדי לעלות נוסעים. חלק מהמטאטו שופרו ואף מכילים טלוויזיה בעלת צג פלזמה. תיירים לרוב נדרשים לשלם יותר מנוסעים מקומיים. אמצעי תחבורה נוסף הוא מיניבוסים שבהם 14 עד 24 מושבים. הם בבעלות הממשלה והמחיר בהם אחיד. המיניבוסים מבצעים נסיעות עירוניות בלבד ולהם דלת אחת להורדה והעלאת נוסעים בתחילת המיניבוס. המיניבוס מתופעל על ידי נהג וקונדטור. אמצעי תחבורה נוסף הוא אוטובוסים, אלה לרוב בבעלות פרטית ומופעלים בקווים בינעירוניים או בין מדינות. רמת האוטובוסים משתנה מחברה לחברה ובהתאם לביקוש בקו. בקו מומבסה - ניירובי מופעלים אוטובוסים מודרניים הכוללים מיזוג אוויר, תא שירותים, טלוויזיה ואף מלצר אשר מחלק משקאות קלים.
ניירובי מקושרת למסילת רכבת העוברת ממומבסה לקמפלה. המסילה משמשת בעיקר להעברת סחורות ומשא. רכבת נוסעים יוצאת שלוש פעמים בשבוע למומבסה, ברכבת שלוש מחלקות. מחלקה ראשונה הכוללת שתי מיטות בחדר ובמחיר כלולה ארוחת בוקר וצהריים. במחלקה השנייה ארבע מיטות בחדר ובמחיר כלולה ארוחת בוקר וצהריים. במחלקה השלישית ישנם מקומות ישיבה בלבד.
פארקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ייחודה של ניירובי טמון בהימצאותה של שמורת טבע בשטחה - הפארק הלאומי ניירובי, הממוקמת בתוך העיר. כמו כן בעיר ישנם יותר מינים של עופות מאשר בכל עיר בירה אחרת בעולם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ניירובי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ניירובי (קניה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
