אנפילקסיס
 | |
| תחום |
רפואת חירום  |
|---|---|
| גורמי סיכון |
נוקינטה |
| טיפול |
אדרנלין |
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
135065 |
| MeSH | D000707 |
| סיווגים | |
| ICD-10 |
T78.2 |
| ICD-11 |
4A84.3 |
  | |
אנפילקסיס (או תגובה אלרגית קשה, על פי האקדמיה ללשון: תגובה חיסונית חריפה[1], באנגלית: Anaphylaxis) היא תגובה אלרגית לא תקינה ומהירה של מערכת החיסון לחומר מסוים המתפקד כאלרגן, במהלכה משתחרר היסטמין מן הרקמות וגורם לתסמינים מקומיים או מפושטים. מקור השם ביוונית: משמעות המילית ἀνά (אנא) היא "נגד" ומשמעות המלה φύλαξις (פילקסיס) היא "הגנה".
עיכול, שאיפה, מגע עור או הזרקת כמויות קטנות של חומרים אלרגניים עלולים לגרום לתגובה אנפילקטית.
הביטוי החמור של התופעה, הלם אנפילקטי (Anaphylactic shock) יגרום לרוב, ללא טיפול, למוות. ההערכה היא כי בארצות הברית ישנם כ–200 מקרי מוות לשנה על רקע תגובתיוּת-יתר של מערכת החיסון.
תסמינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תסמיני האנפילקסיס יכולים לכלול קשיי נשימה, לחץ דם נמוך, עלפון, סרפדת, הופעת בצקת בצוואר ובפנים, פריחה וגירוד. אלה מיוחסים לפעילות של נוגדנים מסוג IgE וחומרים אחרים המכונים אנפילוטוקסיניים, אשר פועלים לשחרור היסטמין וחומרים נוספים מתאי הפיטום. שחרור היסטמין גורם, בין השאר, להרחבה של כלי הדם וסגירת דרכי הנשימה עקב בצקת מקומית.
באופן כללי, התגובה מתרחשת לרוב תוך שניות עד דקות. הביטוי כולל חסימה של דרכי האוויר, המתוארת כגוש בגרון, צרידות וסטרידור, תחושה של לחץ בגרון או צפצופים. על העור יש הסמקה, תחושה של חום, בצקת (אנגיואדמה עורית). אנגיואדמה יכולה להיות גם בתיבת הקול או באפיגלוטיס ולגרום לחסימה העלולה להביא למוות.
גורמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגורמים הבאים עשויים לגרום לאנפילקסיס:
- מזון: (בוטנים, אגוזים, דגים, פירות ים, חלב וביצים)
- תרופות: (פניצילין, פניסטיל, הורמונים שונים, צפלוספורין, ניטרופורנוטאין, קינולונים, כימותרפיה, מאלחשים מקומיים (לידוקאין) ועוד
- עקיצות חרקים
- בעלי חיים - חתולים, כלבים, סוסים וכו'
- גורמים תעסוקתיים - חשיפה ללטקס, כימיקלים שונים
- גורמים סביבתיים - סוגי צמחייה שונים במיוחד בפריחתם
- עירוי דם מתורם לא מתאים
- הרעלת מזון סקומבואידית היא סוג של אנפילקסיס שנובע מאכילת דגים בעלי ריכוז היסטמין גבוה
טיפול מיידי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלם אנפילקטי הוא מצב חירום רפואי חמור בשל המהירות שבה נחסמות דרכי הנשימה - דקות מתחילת ההלם. יש להזעיק עזרה במהירות האפשרית. חולה שאובחן אצלו אנפילקסיס בעבר עשוי לשאת מכשיר מיוחד (Epi-pen) שיאפשר הזרקה מיידית של אפינפרין (אדרנלין). הזרקה חוזרת מסוכנת רק כאשר המרווחים בין ההזרקות קצרים מאוד. הזרקת אפינפרין מגבירה את קצב הלב, מספר הנשימות בדקה ומעלה את לחץ הדם. בנוסף, הזרקת האדרנלין מונעת את חסימת קנה הנשימה ועשויה להציל חיים.
במקרים של תת לחץ דם יש לתת תרופות ואזופרסוריות המעלות את לחץ הדם (דופמין למשל). במקרה של היפוקסמיה (חוסר כללי של חמצן בדם) יש לתת חמצן ובמידת הצורך לבצע אינטובציה.
טיפול מניעתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש לשאת מזרק אפינפרין וצמיד המעיד על רגישות. במידה והאנפילקסיס התרחש על רקע של מתן תרופות (כגון פניצילין) יש להיזהר מתגובה קרוס-ראקטיבית (למשל, מתן צפלוספורין).
טיפול רפואי
[עריכת קוד מקור | עריכה]טיפול במקרה של אנפילקסיס על ידי חובש יכלול: הזרקה על ידי מזרק אפיפן (אם יש), מתן חמצן ופתיחת וריד.
טיפול על ידי פרמדיק יכלול:מתן חמצן וטיפול בסיסי,הזרקת אדרנלין, מתן עירוי נוזלים, מתן סטרואידים, ביצוע אינהלציה, מתן וזופרוסים לפי צורך, ובמידת הצורך צנרור קנה הנשימה תוך כדי העברה לטיפול בבית חולים.
טיפול קליני על ידי רופא ובבית חולים מנסה לטפל בתגובת רגישות-היתר של התאים במקביל לטיפול בתסמינים. אנטיהיסטמינים (אשר מעכבים רצפטורים של היסטמין בגוף) ניתנים, אך לרוב אין די בהם ויש צורך בקורטיקוסטרואידים.
לחץ הדם הנמוך מטופל על ידי מתן נוזל לווריד ותרופות מתאימות. ייתכן צורך בהנשמה מכנית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "אנפילקסיס", באתר ויקירפואה
- אנפילקסיס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.