בואינג CH-47 צ'ינוק
מאפיינים כלליים | |||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
סוג | מסוק תובלה כפול רוטורים | ||||||||||||||
ארץ ייצור | ארצות הברית | ||||||||||||||
יצרן | בואינג | ||||||||||||||
טיסת בכורה | 21 בספטמבר 1961 | ||||||||||||||
תקופת שירות | 1962–הווה (כ־62 שנים) | ||||||||||||||
צוות | 3. טייס, טייס משנה, מהנדס טיסה או פקח העמסה | ||||||||||||||
נוסעים | |||||||||||||||
יחידות שיוצרו | מעל 1,200 נכון לשנת 2012 | ||||||||||||||
משתמש ראשי |
| ||||||||||||||
מחיר | 38.55 מיליון דולר אמריקני | ||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| |||||||||||||||
תרשים | |||||||||||||||
CH-47 צ'ינוק הוא מסוק תובלה כבד כפול רוטורים מתוצרת בואינג האמריקנית. שמו, צ'ינוק, נלקח משמם של בני הצ'ינוק האינדיאנים שהתגוררו במדינות אורגון ווושינגטון.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצ'ינוק טס לראשונה ב-21 בספטמבר 1961, והפך להיות המסוק הסטנדרטי של צבא ארצות הברית. הוא קרוי (כמו רבים מהמסוקים האמריקאיים) על שם שבט אינדיאני.
לצ'ינוק גם גרסה אזרחית בשם Boeing 234 Chinook, המשמשת לעבודות כריתת עצים, קידוחי נפט בלב ים, כיבוי שריפות והצלה.
דגם מיוחד של "צ'ינוק" פותח לפעולת הכוחות המיוחדים של ארצות הברית – כוח פשיטה מיוחד לפשיטות עמוקות בעורף שטחו של האויב. המסוק צויד בצינור לתדלוק אווירי, מערכות תקשורת וניווט מתקדמות, וכן בחימוש של טילי "סטינגר" ומקלעים.
חיל האוויר הישראלי שקל להצטייד במסוק הצ'ינוק כתחליף למסוקי יסעור המתיישנים[1], אך בפברואר 2021 הוחלט להצטייד במסוק סיקורסקי CH-53K קינג סטליון.[2]
מבנה והנדסה
[עריכת קוד מקור | עריכה]למסוק שני רוטורים, להבדיל ממסוקים סטנדרטיים שלהם רוטור ראשי אחד ורוטור זנב. המנועים מותקנים חיצונית בשני צידי המסוק, בעוד האחורי גבוה במעט מהקדמי. שני הרוטורים סובבים בכיוונים מנוגדים, וכך אין צורך ברוטור זנב לאיזון.
בנוסף, כן הנחיתה הבלתי מתקפל אפשר ניצול מלוא המרחב הפנימי המרווח של 9 מטרים אורך, 2 מטרים גובה ו-2.20 מטר רוחב.
שירות מבצעי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלחמת וייטנאם
[עריכת קוד מקור | עריכה]במלחמת וייטנאם היה המסוק בשימוש נרחב, הוא הוביל כמסוק סער כוחות אל עומק השטח. כמו כן, המסוק פינה אל העורף מסוקים ומטוסים שחוברו אליו, עד כי יכולת זו לבדה הצדיקה את עלות פיתוח הצ'ינוק.
מלחמת פוקלנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת פוקלנד ב-1982 הצ'ינוק שימש את שני הצדדים: ארגנטינה ובריטניה.
מבצע חנית נפטון
[עריכת קוד מקור | עריכה]במבצע חנית נפטון נעשה שימוש במסוק זה כגיבוי למסוקי הבלק הוק כלקח מפעולת החילוץ האמריקני באיראן שנכשלה. הדבר הוכיח את עצמו לאחר שמסוק בלק הוק אחד נחת נחיתת חירום והושבת, ומסוק צ'ינוק חילץ מהשטח את הלוחמים של אותו מסוק.
מפעילים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ארצות הברית
- ארגנטינה (לשעבר)
- אוסטרליה
- קנדה
- מצרים
- יוון
- הודו (15 מסוקים הוזמנו)
- איראן (המסוקים נמסרו לאיראן לפני המהפכה האיראנית)
- איטליה
- יפן
- לוב
- מרוקו
- הולנד
- עומאן
- טאיוואן
- קוריאה הדרומית
- ערב הסעודית
- סינגפור
- דרום וייטנאם (לשעבר)
- וייטנאם (לשעבר)
- ספרד
- תאילנד
- טורקיה (11 מסוקים הוזמנו)
- הממלכה המאוחדת (בגרסה מותאמת)
- איחוד האמירויות הערביות
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
חיילים אמריקאים בבטן המסוק
-
חיילים פורקים מבטן המסוק
-
מסוק צ'ינוק יפני
-
מסוק צ'ינוק עם צינור לתדלוק אווירי
-
מסוק צ'ינוק מוביל מטוס F15A
-
הגרסה הבריטית של המסוק
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של בואינג CH-47 צ'ינוק
- יצחק בן-חורין, אסון מסוק 'אריות הים' באפגניסטן: הנסיגה תיפגע?, באתר ynet, 7 באוגוסט 2011
- בטאון חיל האוויר מסוק חילוץ חדש-ישן 28 בדצמבר 2006.
- שחקן נוסף במירוץ, 18 באפריל 2012 באתר ישראל דיפנס.
- טל מיכאל 38 הרוגים בהתרסקות מסוק באפגניסטן 8 באוגוסט 2011 באתר צה"ל.
- שי לוי, הסכנה שבשחקים: התרסקויות צבאיות קטלניות, באתר מאקו, 2 במאי 2013
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ניר דבורי, קרבות אוויר: הפנייה של נשות הטייסים והדוחות המסווגים, באתר מאקו, 4 ביולי 2020
- ^ יואב זיתון, יקר ומשוכלל: "סופר-יסעור" הוא המסוק החדש של צה"ל, באתר ynet, 25 בפברואר 2021
אודי עציון, גנץ קיבל את המלצת חיל האוויר: CH53K יחליף את היסעור, באתר כלכליסט, 25 בפברואר 2021
ניצן סדן, צה"ל בחר מחליף ליסעור - האם זהו המסוק הנכון?, באתר כלכליסט, 6 במרץ 2021