מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
גרמני
|
| הגייה* |
germani
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ג-ר-ם
|
| דרך תצורה |
גרמניה + ־ִי
|
| נטיות |
נ׳ גֶּרְמָנִיָּה או גֶּרְמָנִית; ר׳ גֶּרְמָנִים, נ"ר גֶּרְמָנִיּוֹת
|
- לשון חז"ל שמוצאו מגרמניה. בן אחד מהעמים הברברים ששכנו בגבולותיה הצפוניים של האימפריה הרומית.
- ”בַּהֶרֶת עַזָּה נִרְאֵית בַּגַּרְמְנִי כֵהָה, וְהַכֵּהָה בַכּוּשִׁי עַזָּה.“ (משנה, מסכת נגעים – פרק ב, משנה א)
- "גברת היפסטר, נו, איך בברלין, / את משתלבת יפה עם גרמנים?" (פה זה לא אירופה, מאת דורון מדלי)
- בשפות סלאוויות אחדות מכוּנים הגרמנים, השכנים המערביים של הסלאווים, בשם “ניאֶמצי” שהוראתו “אילמים” (מסה על הלשון/ יורם ברונובסקי)
- לעתים סבתי צופה בשידורי הטלוויזיה הגרמנית.
- המונח נטבע לראשונה, ככל הנראה, ע"י פוסידוניוס, בערך בשנת 80 לפני הספירה.
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גרמנים |
ערך בוויקיפדיה: גרמנים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גרמנים