מ"ג איכה א א
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות היתה למס
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֵיכָ֣ה ׀ יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד הָעִיר֙ רַבָּ֣תִי עָ֔ם הָיְתָ֖ה כְּאַלְמָנָ֑ה רַבָּ֣תִי בַגּוֹיִ֗ם שָׂרָ֙תִי֙ בַּמְּדִינ֔וֹת הָיְתָ֖ה לָמַֽס׃
תרגום (כל הפרק)
רש"י
בדד – גלמוד מיושביה. רבתי עם – יו"ד יתירה, כמו "רבת עם", שהיתה עמה רב. יש מדרשי אגדה הרבה, ואני באתי לפרש לשון המקרא כמשמעו.
היתה כאלמנה – ולא אלמנה ממש, אלא כאשה שהלך בעלה למדינת הים, ודעתו לחזור אצלה.אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רבתי, שרתי – מלעיל, להבדיל בין היו"ד הנוסף ובין יודי"ן סימן המדבר, כמו: "אויבתי לדוש"נראה שחסר, וצ"ל "אויבתי לי" (מיכה ז, ח), "אהבתי לדוש" (הושע י, יא). ויקיעורך.. ועמדה מלת "גנובתי יום" (בראשית לא, לט) מלרע, בעבור השתנות הבי"ת.
רבתי בגוים – איננה כראשונה, רק בלשון גדולה, כמו: "ורבי המלך" (ירמיהו מא, א), "על כל רב ביתו" (אסתר א, ח).
ונפתחה למ"ד למס להורות על ה"א הדעת הנעדר. ולא נדגש המ"ם להקל על הלשון.
פירוש הטעמים
לא די שישבה בדד במות בניה אחר היותה רבת עם, עד שהיא כאלמנה שאין לה בעל, והיא נואשת מהיות לה בנים כלל.
מנחת שי
• לפירוש "מנחת שי" על כל הפרק •
ובכל ספרים מדוייקים שבאו לידי הלמ"ד בקמץ, וכן כתב במכלול (דף נא). ונקודת המ"ם במקצת ספרים אשכנזים בקמץ, ובספרי ספרד בפתח. וכן כתוב במכלול יופי, והם דברי מכלול (דף רנב).