שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו

‫ספרים‬ ‫היוצאים לאור‬ ‫על־ידי‬ ‫חברת מקיצי נרדמים‬ ‫ת שפ "ב‬ ‫שנת ק"ס לייסוד החברה ושנת פ"ט להעברתה לא"י‬ ‫ראשי החברה‬ ‫הוועד הפועל בישראל‬ ‫חגי בן־שמאי‬ ‫יושב ראש‬ ‫משה אידל‬ ‫שולמית אליצור‬ ‫אבישי בר־אשר‬ ‫אברהם גרוסמן‬ ‫אהרן ממן‬ ‫שמחה עמנואל‬ ‫מרדכי עקיבא פרידמן‬ ‫פנחס רוט‬ ‫קטרינה ריגו‬ ‫יהודה צבי שטמפפר‬ ‫מזכיר כבוד‬ ‫חברי כבוד‬ ‫מלאכי בית־אריה‪ ,‬ירושלים‬ ‫חיים סולוביצ'יק‪ ,‬ניו־יורק‬ ‫ירחמיאל (רוברט) ברודי‪ ,‬ירושלים‬ ‫שמואל סירא‪ ,‬פריז‬ ‫אהרן דותן‪ ,‬תל־אביב‬ ‫יוסף ינון (פנטון)‪ ,‬ירושלים‬ ‫נחמן דנציג‪ ,‬ניו־יורק‬ ‫א' דב פרידברג‪ ,‬טורונטו‬ ‫חוה טורניאנסקי‪ ,‬ירושלים‬ ‫שלמה קלמן רייף‪ ,‬קיימברידג'‬ ‫מנחם כהנא‪ ,‬ירושלים‬ ‫בנימין ריצ'לר‪ ,‬ירושלים‬ ‫שניאור זלמן ליימן‪ ,‬ניו־יורק‬ ‫ראובן שמחה שטיינר‪ ,‬ניו־יורק‬ ‫מנחם חיים שמלצר‪ ,‬ניו־יורק‬ ‫קב ץ ע ל יד‬ ‫כח (לח)‬ ‫קבץ על יד‬ ‫דברים שבכתב היוצאים לאור בפעם הראשונה‬ ‫סדרה חדשה ספר כח (לח)‬ ‫הוצאת מקיצי נ ר ד מ ים‬ ‫ירושלים תש פ " ב‬ ‫ספר זה יוצא לאור בסיוע‬ ‫קרן הרב דוד משה ועמליה רוזן‬ ‫קבץ על יד מופיע באופן קבוע אחת לשנה‪ .‬כתב העת מקיים שיפוט עמיתים‪.‬‬ ‫הפצה‪ :‬הוצאת מאגנס‪02-6586659 ,‬‬ ‫‪sales.israel@magnespress.co.il‬‬ ‫‪ISSN 0334-1313‬‬ ‫©‬ ‫כל הזכויות שמורות לחברת מקיצי נרדמים‬ ‫סדר‪ :‬אירית נחום ‪iritnahum1@gmail.com‬‬ ‫נדפס בישראל‬ ‫דפוס גרפית בע"מ‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪Printed in Israel‬‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫'סוד היבום והחליצה' לרבי יוסף ג'יקטילה‬ ‫יוצא לאור על ידי ירוחם אביעד גולדמן‬ ‫‪1‬‬ ‫ספירות קדושות והפכן‪ :‬פירוש עשר ספירות עם ספירות שמאליות‬ ‫יוצא לאור על ידי נעמה בן־שחר וצחי וייס‬ ‫‪23‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫יוצאים לאור על ידי אליעזר באומגרטן ואורי ספראי‬ ‫‪67‬‬ ‫פירוש איכה (א‪ ,‬א–ו) לר' דוד בן יהודה מיסיר ליאון‬ ‫יוצא לאור על ידי אלי גורפינקל‬ ‫‪143‬‬ ‫פירוש ר' יוסף חיון לספר מלאכי‬ ‫יוצא לאור על ידי יוחנן קאפח‬ ‫‪263‬‬ ‫רשימת המשתתפים בכרך זה‬ ‫ד"ר אליעזר באומגרטן‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪beliezer@staff.haifa.ac.il‬‬ ‫ד"ר נעמה בן־שחר‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת בר־אילן‬ ‫‪naama.bs@mail.huji.ac.il‬‬ ‫מר ירוחם אביעד גולדמן‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬ ‫‪yrocham123@gmail.com‬‬ ‫ד"ר אלי גורפינקל‪ ,‬בית הספר ללימודי יסוד ביהדות‪ ,‬אוניברסיטת בר־אילן‬ ‫‪eli.gurfinkel@biu.ac.il‬‬ ‫פרופ' צחי וייס‪ ,‬המחלקה לספרות‪ ,‬ללשון ולאומנויות‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫‪tzahiw@openu.ac.il‬‬ ‫ד"ר אורי ספראי‪ ,‬אוניברסיטת חיפה והמכללה האקדמית הרצוג‬ ‫‪urisaf@gmail.com‬‬ ‫ד"ר יוחנן קאפח‪ ,‬מכללת אורות ישראל‪ ,‬קמפוס אלקנה‬ ‫‪ykapah@orot.ac.il‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫יוצאים לאור על ידי א ל י ע ז ר ב א ו מ ג ר ט ן ו א ו ר י ס פ ר א י‬ ‫מבוא‬ ‫ר' יצחק דמן עכו וחיבוריו‬ ‫ר' יצחק בן שמואל דמן עכו (ריד"ע)‪ 1,‬אשר פעל במפנה המאות השלוש־עשרה והארבע־‬ ‫עשרה‪ ,‬הוא מהיוצרים הפוריים והמקוריים בתולדות הקבלה‪ ,‬ונודע בין היתר בשל‬ ‫עדותו החשובה על אודות מקורו של ספר הזוהר וזיקתו לר' משה די־ליאון‪ 2.‬סקרנותו‬ ‫הבלתי נדלית‪ ,‬נדודיו בין ארצות שונות‪ ,‬פגישותיו עם מקובלים שונים וחיפושיו אחר‬ ‫ספר הזוהר ומקורותיו‪ ,‬ולצידם אופיו הלקטני וכתיבתו האסוציאטיבית־חזיונית –‬ ‫הותירו בידנו מגוון חיבורים הנבדלים זה מזה בסגנונם ובאופיים‪ .‬חיבורים אלו נותרו‬ ‫במשך שנים רבות בכתבי יד‪ ,‬ורק בדורות האחרונים‪ ,‬בעיקר בשל ההתעניינות של‬ ‫המחקר המודרני בכתבי ריד"ע‪ ,‬הם החלו לראות אור גם במהדורות מודפסות‪.‬‬ ‫*‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מאמר זה נכתב במסגרת פעולת קבוצת מחקר בראשות פרופ' יהודה ליבס העוסקת בהוצאה‬ ‫לאור של מהדורה מדעית של 'אוצר חיים' לר' יצחק דמו עכו‪ ,‬ובתמיכת הקרן הלאומית למדע‬ ‫(תמיכה מס' ‪ .)310/17‬תודה לפרופ' ליבס שסייע בתרגום מערבית ומשפות נוספות המשמשות‬ ‫בדברי ריד"ע וכן לשאר חברי הצוות‪ :‬שפרה אסולין‪ ,‬מלילה הלנר–אשד ויונתן בן־הראש‬ ‫שסייעו בהערותיהם‪ .‬תודה לבועז הוס ולעזרא שבט ולצוות המכון לתצלום כתבי יד עבריים‬ ‫שבירושלים שסייעו בפרטים רבים הקשורים לכתבי היד הנידונים במאמר‪ .‬תודתנו גם לוורד‬ ‫רזיאל–קרצזמר ולשמעון פוגל שסייעו בבירור סוגיות הקשורות למסורות תפילה המובאות‬ ‫בדברי ריד"ע‪ .‬תודה מיוחדת לאבישי בר־אשר ולעמוס גולדרייך שקראו טיוטות של המאמר‬ ‫וחלקו איתנו מידיעותיהם הנרחבות‪ ,‬וכן לחגי בן־שמאי ולאנשי צוות קבץ על יד על ההערות‬ ‫המועילות ועל הסיוע בהבאת המאמר לדפוס‪.‬‬ ‫לא ידוע היכן בדיוק נולד‪ ,‬אולם מצירוף שם העיר לשמו ניתן ללמוד על מרכזיותה בתפיסתו‬ ‫העצמית‪ .‬ריד"ע עצמו נמלט מהעיר עם חורבנה בשנת נ"א (‪ ,)1291‬ומשם החל את נדודיו‬ ‫בספרד ובארצות נוספות‪ .‬על עכו בתקופה זו והתייחסויות ישירות של ריד"ע עצמו‪ ,‬ראו ב"ז‬ ‫קדר‪' ,‬יהודים ושומרונים בממלכת ירושלים הצלבנית'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬נג (תשמ"ד)‪ ,‬עמ' ‪;408–387‬‬ ‫יהושע פראוור‪ ,‬תולדות היהודים בממלכת הצלבנים‪ ,‬ירושלים תשס"א‪ ,‬עמ' ‪.281–268‬‬ ‫אברהם זכות‪ ,‬ספר יוחסין‪ ,‬קושטא שכ"ו‪ ,‬עמ' ‪ .96–95 ,89–88‬דבריו של זכות מצוטטים‬ ‫במקומות רבים‪ ,‬ראו לדוגמה ישעיה תשבי‪ ,‬משנת הזוהר‪ :‬גופי מאמרי הזוהר‪ ,‬ירושלים‬ ‫תש"ט–תשכ"א‪ ,‬כרך א‪ ,‬עמ' ‪ ;30–29‬עמוס גולדרייך‪ ,‬שם הכותב וכתיבה אוטומטית בספרות‬ ‫הזוהר ובמודרניזם‪ ,‬לוס אנג'לס תש"ע‪ ,‬עמ' ‪ .28–27‬על ריד"ע וגילוי הזוהר ראו‪Isaac :‬‬ ‫‪ ;Myer, Qabbalah, Philadelphia 1888, pp. 55-59‬אפרים גוטליב‪' ,‬ר' יצחק בן שמואל‬ ‫דמעכו'‪ ,‬מחקרים בספרות הקבלה‪ ,‬תל אביב תשל"ו‪ ,‬עמ' ‪ ;280–278‬בועז הוס‪ ,‬כזוהר הרקיע‪:‬‬ ‫פרקים בהתקבלות הזוהר ובהבניית ערכו הסמלי‪ ,‬ירושלים תשס"ח‪ ,‬עמ' ‪287–285 ,63–61‬‬ ‫ועל פי המפתח בערכו; וראו את סיכום המחקר אצל אבישי בר־אשר‪' ,‬ספר הזהר הראשון‬ ‫מירושלים‪ :‬כתבי יד קדומים של מדרשות "הזוהר" ודרשה בלתי ידועה מן ה"מדרש הנעלם"'‪,‬‬ ‫תרביץ‪ ,‬פד (תשע"ו)‪ ,‬עמ' ‪ ,614–575‬עמ' ‪ 575‬הערה ‪.2‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫‪70‬‬ ‫מבין החיבורים המיוחסים לריד"ע‪ ,‬הראשון שנדפס הוא הפירוש ל'ספר יצירה'‬ ‫שפרסם גרשם שלום‪ 3.‬החיבור 'מאירת עיניים' – פירושו הגדול לסודות הרמב"ן – יצא‬ ‫לאור תחילה על ידי ר' חיים אריה ארלנגר‪ ,‬שאף הוסיף לו פירושים וביאורים‪ 4,‬ומעט‬ ‫לאחר מכן במהדורה מדעית־ביקורתית פרי עמלו של עמוס גולדרייך‪ 5.‬חיבור נוסף‬ ‫של ריד"ע שראה אור הוא תרגום ופירוש שלו לפירוש ר' יהודה אבן מלכה לפרקי דר'‬ ‫אליעזר‪ ,‬שפרסם יוסף ינון–פנטון‪ 6.‬חיבורים נוספים שיוחסו לריד"ע הם 'שערים לזקן'‬ ‫שהוציא לאור אליוט וולפסון‪ 7,‬וטקסט קצר העוסק בתורת הספירות שנדפס על ידי‬ ‫משה אידל‪8.‬‬ ‫לריד"ע שמור מקום חשוב במסורת הקבלה המעשית‪ ,‬וכדברי החיד"א בספרו 'שם‬ ‫הגדולים' (בערכו)‪9:‬‬ ‫וראיתי קונטרסים כ"י ממנו מפעולות שהיה עושה על ידי חכמת הצירוף ובאים אליו‬ ‫מלאכים ומגלים לו סודות ופעולות‪ .‬ונודע דשרש פעולת השמות נמצאת בדור האחרון‬ ‫מהרב יצחק דמן עכו‪.‬‬ ‫ואכן מצויים בידנו מרשמים רבים המיוחסים לריד"ע אשר נשמרו בכמה קובצי קבלה‬ ‫מעשית – חלקם הגדול מצפון אפריקה‪10.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ר' יצחק דמן עכו‪' ,‬פירוש על פרק ראשון של ספר יצירה' (ההדיר‪ :‬גרשם שלום)‪ ,‬קרית ספר‪,‬‬ ‫לא (תשט"ז)‪ ,‬עמ' ‪ .396–379‬ראו גם‪ :‬גרשם שלום‪' ,‬שרידי ספרו של ר' שם טוב אבן גאון על‬ ‫יסודות תורת הספירות'‪ ,‬קרית ספר‪ ,‬ח‪ ,‬ג (תרצ"ב)‪ ,‬עמ' ‪ ;408–397‬משה אידל‪' ,‬עולם הדמות‬ ‫וליקוטי הר"ן'‪ ,‬אשל באר שבע‪ ,‬ב (תש"ם)‪ ,‬עמ' ‪ ,176–165‬עמ' ‪ 167–166‬הערות ‪ 6 ,1‬ועמ'‬ ‫‪ 173‬הערה ‪ .43‬לאחרונה‪ ,‬אבישי בר־אשר חלק על הזיהוי של שלום‪ ,‬והראה כי ריד"ע חיבר‬ ‫רק את תחילת החיבור שפרסם שלום (ולא את כולו)‪ .‬ראו‪ :‬אבישי בר־אשר‪' ,‬דמיון ומציאות‬ ‫בחקר ראשית הקבלה‪ :‬פירוש "ספר יצירה" המיוחס לר' יצחק סגי נהור ותולדותיו בקבלה‬ ‫ובמחקר'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬פו (תשע"ט)‪ ,‬עמ' ‪.384–269‬‬ ‫יצחק דמן עכו‪ ,‬ספר מאירת עיניים לר' יצחק דמן עכו‪ ,‬ירושלים תשל"ה‪.‬‬ ‫יצחק דמן עכו‪ ,‬ספר מאירת עיניים לר' יצחק דמן עכו‪ :‬מהדורה מדעית (ההדיר‪ :‬עמוס‬ ‫גולדרייך)‪ ,‬ירושלים תשמ"א; יוסף דן‪ ,‬תולדות תורת הסוד העברית‪ ,‬כרך יב‪ ,‬ירושלים‬ ‫תשע"ח‪ ,‬עמ' ‪.253–198‬‬ ‫יוסף ינון–פנטון‪' ,‬פירוש פרקי דרבי אליעזר לר' יהודה אבן מלכה‪ ,‬עם תרגום והשגות ר'‬ ‫יצחק דמן עכו'‪ ,‬ספונות‪ ,‬ו‪ ,‬כא (תשנ"ג) עמ' ‪.165–115‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪E. R. Wolfson, ‘The anonymous chapters of the elderly master of secrets new evidence‬‬ ‫‪.for the early activity of the Zoharic circle’, Kabbalah 19 (2009), pp. 143-278‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫משה אידל‪ ,‬ר' מנחם רקנאטי המקובל‪ ,‬ירושלים תשנ"ח‪ ,‬עמ' ‪.194–192‬‬ ‫ראו‪ :‬חיים יוסף דוד אזולאי‪ ,‬שם הגדולים‪ ,‬קראטאשין תר"ג‪ ,‬עמ' לז‪ .‬במאמר זה לא נעסוק‬ ‫בכתבי היד המאגיים הרבים המיוחסים לריד"ע (בעניינם ראו בספרו של עמוס גולדרייך ר'‬ ‫יצחק דמן עכו‪ ,‬מקובל‪ ,‬מאגיקון והאגיוגראף‪ :‬פנים חדשות‪ ,‬שעתיד לראות אור בקרוב)‪.‬‬ ‫מדובר בכתבי יד רבים מאוד‪ .‬ראו לדוגמה את הקבצים‪ :‬ירושלים‪ ,‬בית הספרים הלאומי‬ ‫‪( 19‬ותיאורו אצל גרשם שלום‪ ,‬כתבי־היד העבריים הנמצאים בבית הספרים הלאומי‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪10‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪71‬‬ ‫הסיפור המפורסם על אודות החיפושים של ריד"ע אחר ספר הזוהר נזכר לראשונה‬ ‫בשלהי המאה החמש־עשרה בתוך 'ספר יוחסין' של ר' אברהם זכות‪ 11.‬הדברים שם‬ ‫צוטטו מתוך הספר 'דברי הימים' של ריד"ע‪ ,‬אחד מספריו שלא הגיעו לידנו‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬מובאות קצרות מתוכו מצויות במקומות אחדים ביתר כתביו‪ ,‬ומהן אפשר ללמוד‬ ‫כי הספר 'דברי הימים' הוא למעשה קובץ של מעשיות היסטוריות מן הסוגה של‬ ‫ההגיוגרפיה וה־ ‪12.exempla‬‬ ‫מלבד 'דברי הימים' ההיסטורי־הגיוגרפי‪ ,‬שכאמור רק שרידים ממנו מצויים‬ ‫בידנו‪ 13,‬חיבורים נוספים של ריד"ע נותרו במשך שנים רבות בכתבי יד‪ ,‬והבולט‬ ‫שבהם הוא חיבור גדול בשם 'אוצר חיים' – העוסק בפרשנות כתבי הקודש ומבוסס‬ ‫ברובו על גילויים וחלומות אישיים שחווה המחבר במרוצת השנים ואותם העלה על‬ ‫הכתב בתבנית של פסקאות־פסקאות‪ .‬לעיתים ניתן לזהות רצף של פסקאות העוסקות‬ ‫בעניין אחד‪ ,‬אולם לרוב כל פסקה עומדת לעצמה‪ .‬חלקים שונים של החיבור נשתמרו‬ ‫בכתבי יד רבים‪ ,‬והגדול והמוכר שבהם‪ ,‬שבו נשמרו יותר מ־‪ 300‬פסקאות – הוא כתב‬ ‫יד מוסקווה‪ ,‬הספרייה הממלכתית של רוסיה‪ ,‬אוסף גינצבורג ‪( 1062‬סימנו להלן‪:‬‬ ‫מ ‪ .)1‬בכתב יד זה‪ ,‬כפי שנראה להלן‪ ,‬מופיעה התייחסות מפורשת של ריד"ע לשמו‬ ‫של החיבור 'אוצר חיים'‪ 14.‬כתב היד כתוב בכתיבה ספרדית המתוארכת למאה השש־‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫והאוניברסיטאי בירושלים‪ ,‬ירושלים תר"צ‪ ,‬עמ' ‪ ;)66‬ניו יורק‪ ,‬בית המדרש לרבנים ‪;594‬‬ ‫מוסקווה‪ ,‬אוסף גינצבורג ‪ 717‬ועוד‪.‬‬ ‫על אברהם זכות ראו לעיל הערה ‪.2‬‬ ‫ריד"ע‪ ,‬מאירת עיניים (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)5‬עמ' תט; גולדרייך‪ ,‬שם הכותב (לעיל‪ ,‬הערה ‪,)2‬‬ ‫עמ' ‪ ,23‬וראו שם בנוגע לאזכור הספר בתוך חיבוריו של ריד"ע‪ ,‬וכן אצל משה אידל‪ ,‬כתבי‬ ‫ר' אברהם אבולעפיה ומשנתו‪ ,‬עבודת דוקטור‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬תשל"ו‪,‬‬ ‫עמ' ‪.33‬‬ ‫ראו כ"י מ ‪ ,1‬ח ע"ב‪ ,‬כב ע"א‪ ,‬מט ע"ב‪ ,‬נז ע"א‪ ,‬קא ע"ב–קב ע"א‪ ,‬קיא ע"ב‪ ,‬קעג ע"ב; כ"י‬ ‫מ ‪ ,4‬רמא ע"א–ע"ב; כ"י א ‪152 ,‬ב‪155 ,‬ב–‪156‬א (רשימת כל כתבי היד של אוצר חיים שנדונו‬ ‫או הוזכרו במאמר זה וקיצוריהם מובאת בסוף המהדורה)‪ .‬בשנה האחרונה יצאו לאור במקביל‬ ‫שתי מהדורות של אוצר חיים‪ :‬מהדורת יהודה אהד תורג'מן‪ ,‬ירושלים תש"ף‪ ,‬ומהדורת אמנון‬ ‫גרוס‪ ,‬ירושלים תש"ף‪ .‬שתי המהדורות מבוססות על החומרים שבכתב יד מוסקווה בלבד (ולא‬ ‫על כל כתבי היד הקשורים לחיבור)‪ .‬ראוי לדייק שבשתיהן לא נעשתה הבחנה ברורה בין‬ ‫החומרים הכלולים בכתב היד השייכים לחיבור ובין אלו שאינם שייכים לו‪ ,‬וכן לא נעשה‬ ‫כל ניסיון לארגן את סדר הדפים כראוי‪ ,‬אם כי ברי שיש דפים שהוזזו ממקומם‪ .‬אנו תקווה‬ ‫שבעתיד הקרוב יצא לאור החיבור השלם כשהוא מלווה בהערות מדעיות במסגרת הפרויקט‬ ‫שמאמר זה הוא חלק ממנו‪.‬‬ ‫כ"י מ ‪ ,1‬קסה ע"א‪ .‬ריד"ע הזכיר את החיבור גם במקום אחר‪' :‬ובספר אוצר החיים ביארתי'‬ ‫(כ"י פ ‪ ,‬עמ' ‪ ;16‬וראו להלן הערה ‪ .)56‬יש לציין כי שמו של החיבור היה שגור גם בפיהם של‬ ‫מעתיקים מאוחרים לפי שכששילבו בספרים שהעתיקו קטעים מתוכו‪ ,‬הזכירוהו בשמו‪ ,‬כך‬ ‫למשל בספר גינת ביתן (כ"י נ ‪ ,)1‬שמחברו אינו ידוע‪ ,‬ובתוכו מופיעים קטעים מתוך אוצר‬ ‫חיים וגם השם 'אוצר חיים' מוזכר בו (וראו להלן הערה ‪.)28‬‬ ‫‪72‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫עשרה‪ ,‬ובקולופון שבסופו נכתב‪' :‬מרדכי בר אברהם [ ] בר אל סבאג זלה"ה' שהקדישו‬ ‫'לחכם המעולה ה' אברהם ב"ר אהרון'‪15.‬‬ ‫בשנת תכ"ד (‪ )1664‬היה כתב היד בידי המקובל המרוקאי ר' אהרן הסבעוני‪.‬‬ ‫הסבעוני הוסיף לו מפתח בראשו‪ 16,‬ובראש המפתח ציין שכתב היד שהגיע לידיו היה‬ ‫משובש ולא על פי הסדר המקורי‪ ,‬והוא השתדל לארגנו ואף כרך אותו מחדש‪ .‬למרות‬ ‫מאמציו של הכורך‪ ,‬דפיו של כתב היד שהגיע לידנו אינם מסודרים לחלוטין‪ ,‬ובין‬ ‫חלקיו של 'אוצר חיים' שלובים קטעים מחיבורים אחרים‪ 17,‬ומלבד זאת‪ ,‬מהעובדה‬ ‫שהרצף הכתוב נפתח באמצע פסקה‪ ,‬נראה שכתב היד הגיע לידנו כשהוא חסר בראשו‪.‬‬ ‫עיון בו מעלה כי חלק ניכר ממנו אורגן על פי נושאים‪ .‬כעבור דפים אחדים מתחילתו‬ ‫נכתב‪' :‬ע"כ מצאתי מענייני הנביאים' (יח ע"א)‪ .‬עיון בתוכן הפסקאות שבעמודים‬ ‫הראשונים ועד למילות החתימה לעיל‪ ,‬מעלה שהן אכן עוסקות בפרשנות פסוקים‬ ‫מתוך ספרי הנביאים‪ ,‬והעיקרון המארגן שלהן הוא סדר ההפטרות של פרשות השבוע‪.‬‬ ‫לאחר מכן מצויות חטיבות מוגדרות שבראש כל אחת מהן כותרת‪' :‬תהלים' (יח ע"א);‬ ‫'פי' קצת פסוקים מן משלי להריד"ע ז"ל' (לב ע"א); 'פי' פסוקי איוב להריד"ע ז"ל' (לו‬ ‫ע"ב); 'פי' קצת עניינים מתפלות חול ושבת ור"ח ומועד להריד"ע' (לח ע"א); 'אגדות'‬ ‫(עג ע"ב)‪ .‬לחטיבת ה'אגדות' אין חתימה ברורה‪ ,‬ונראה כי בשלב מסוים המבנה התמטי‬ ‫התמוסס‪ ,‬ויתר החיבור נותר כלקט אקראי של פסקאות ללא מבנה מארגן מובהק‪ .‬ייתכן‬ ‫כי חוסר הארגון בשלב זה נובע מאובדן הסדר המקורי ושיבוש הדפים שעליהם כאמור‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫כ"י מ ‪ ,1‬ר ע"ב‪ .‬טרם עלה בידנו לאתר מיהו מעתיק כתב יד זה והיכן פעל‪ֵ .‬‬ ‫משם משפחתו‬ ‫ניתן להניח שמדובר במעתיק שפעל בצפון אפריקה‪ָ ,‬‬ ‫לשם‪ ,‬על פי המסורת‪ ,‬הגיע ריד"ע עצמו‬ ‫בערוב ימיו‪ ,‬ולהשערת גולדרייך שם גם חובר אוצר חיים (גולדרייך‪ ,‬מאירת עיניים [לעיל‪,‬‬ ‫הערה ‪ ,]5‬עמ' שסח); עמוס גולדרייך‪' ,‬לעז איברי בפרגמנט בלתי ידוע של בעל תיקוני‬ ‫הזוהר'‪ ,‬מחקרי ירושלים במחשבת ישראל‪ ,‬ח (תשמ"ט)‪ ,‬עמ' ‪ ,121–89‬בעמ' ‪ ;121‬וכן רחל‬ ‫אליאור‪' ,‬מקובלי דרעה'‪ ,‬פעמים‪( 24 ,‬תשנ"ה)‪ ,‬עמ' ‪ ;38–37‬יהונתן גארב‪' ,‬מגיה ומיסטיקה‪:‬‬ ‫בין צפון אפריקה לארץ ישראל'‪ ,‬פעמים‪( 85 ,‬תשס"א)‪ ,‬עמ' ‪ ,130–112‬בעמ' ‪ 120‬הערה ‪;51‬‬ ‫ינון–פנטון‪ ,‬פירוש (לעיל‪ ,‬הערה ‪ .)6‬גם רבות מהמסורות המאגיות של ריד"ע מצויות בכתבי‬ ‫יד מצפון אפריקה (לעיל‪ ,‬הערה ‪ 10‬וסמוך להפניה אליה)‪.‬‬ ‫השנה נזכרת בדיון שהוסיף מחבר המפתח בגיליון‪...' :‬עד היום שבת קדש כ"ז לשבט שבת‬ ‫שקלים שנת וחית"ה (‪ )1664‬נפשי ליצירה ולשני חיי בה' א'ה'ל'ל' דבר‪( '...‬כ"י מ ‪ ,1‬מפתח‪,‬‬ ‫עמ' ‪ 42‬ע"א במספור הספרייה)‪ .‬חוקרים שיערו כי כותב המפתח הוא ר' שמואל ויטאל‪ ,‬בנו‬ ‫של ר' חיים ויטאל‪ ,‬המקובל הנודע‪ ,‬אשר שמו רשום בראש כתב היד ושנות חייו מתאימות‬ ‫לנאמר במובאה‪ ,‬אולם עיון בכתב היד עצמו חשף כי בראש המפתח נכתב‪' :‬אמ[ר] [ה]כותב‬ ‫אהרן הסבעוני'‪ .‬ידוע כי מקובל זה הוסיף הערות על ספרו של רמב"ם אלבאז שפעל במרוקו‬ ‫בשלהי המאה השש־עשרה‪ ,‬ואולי הוא בן משפחתו של מרדכי הסבעוני‪ ,‬שגם הוא החזיק‬ ‫ברשותו כתבי יד אחדים של אוצר חיים (כ"י ש וכ"י נ ‪ ,1‬וראו להלן הערה ‪.)28‬‬ ‫כדוגמת כתבי ר' אברהם סבע‪ .‬ראו הוס‪ ,‬כזוהר (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)2‬עמ' ‪ 63‬הערה ‪ .76‬נראה‬ ‫כי המובאות הרבות מדברי סבע המצויות בכתב היד תומכות בהשערה שלפיה המעתיק פעל‬ ‫בצפון אפריקה‪.‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪73‬‬ ‫העיד הכורך וכותב המפתח‪ 18.‬ניתן להציע גם אפשרות אחרת‪ :‬כבר אצל ריד"ע המבנה‬ ‫התמוסס‪ ,‬אם בשל הקושי המעשי (שיוצג בהמשך) לארגן את יומן ההתגלויות במבנה‬ ‫תמטי ואם בשל סיבות אחרות שאינן ידועות לנו‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬לאור המבנה המזוהה‬ ‫בספר והידיעה שכתב היד חסר בתחילתו‪ ,‬מסתבר שלקובץ היה חלק נוסף‪ ,‬שהיה חלקו‬ ‫הראשון‪ ,‬והוא אבד ולא הגיע לידנו‪ .‬סביר להניח שחלק זה עסק בפסוקי המקרא‪ ,‬ואולי‬ ‫אליו התכוון ריד"ע במקומות אחדים שבהם הזכיר את 'אוצר חיים דאורייתא'‪19.‬‬ ‫לאורך החיבור שילב המחבר הפניות פנימיות לאותן החטיבות שהוזכרו‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬ ‫'אחר אשר כתבתי למעלה בדברי אגדה בסי' קי"ג ובסי' קי"ד סוד בשלשלת המציאות'‬ ‫(מ ‪ ,1‬י ע"ב);‪' 20‬כמו שתמצאם בדברי תפלות בסי' י"ז וי"ח' (מ ‪ ,1‬קצט ע"ב)‪ ,‬והן‬ ‫מעידות שהמחבר עצמו חילק את הקובץ לחטיבות השונות‪ ,‬ולא זו בלבד אלא אף‬ ‫ִמ ֵ‬ ‫סּפר את הסעיפים ואת הפסקאות‪.‬‬ ‫כתב יד מ ‪ 1‬היה ידוע לחוקרים שנים רבות‪ ,‬ותיאורו מופיע בקטלוג כתבי היד‬ ‫שבאוסף גינצבורג משנת ‪ 21,1866‬ועם זאת‪ ,‬העיון בו התאפשר רק במחצית השנייה‬ ‫של המאה העשרים‪ ,‬אחרי שספריות ברית המועצות נפתחו מחדש‪ 22.‬מחקר חלוצי‬ ‫על החיבור 'אוצר חיים' פרסם אפרים גוטליב בסוף שנות ה־‪ 60‬של אותה מאה‬ ‫במאמרו‪' :‬הארות דבקות ונבואה בס' אוצר החיים לר' יצחק דמעכו'‪ ,‬ושנים ספורות‬ ‫לאחר מכן הוא אף חיבר את הערך על ריד"ע באנציקלופדיה העברית‪ 23.‬גוטליב לא‬ ‫הספיק להשלים את מחקרו בשל מותו בטרם עת‪ ,‬ואת הפרויקט המשיך תלמידו עמוס‬ ‫גולדרייך‪ ,‬שכאמור לעיל הוציא מהדורה מחקרית של 'מאירת עיניים' ועסק רבות‬ ‫בריד"ע ובהגותו‪ .‬מלבד אלו‪ ,‬שיטת הפרשנות הייחודית של ריד"ע‪ ,‬שאותּה כינה‬ ‫'נסא"ן' [= נ'סתר‪ ,‬ס'וד‪ ,‬א'מת‪ ,‬אמת נ'כונה]‪ ,‬נותחה במחקריהם של בועז הוס ושל‬ ‫סנדרה ולאברג–פרי‪ 24,‬והעולם החזיוני שלו נידון בהרחבה בספרו של איתן פישביין‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫חיזוק להשערה זו ניתן למצוא בהפניה הפנימית שלהלן‪ ,‬הערה ‪.20‬‬ ‫ראו לדוגמה‪ :‬כ"י מ ‪ ,1‬רכו ע"ב; כ"י ש ‪ ,‬עמ' ‪.235‬‬ ‫בכתב היד‪ ,‬כפי שהוא כרוך כיום‪ ,‬הדברים מופיעים בדף קפג ע"א‪ ,‬ומכאן עדות נוספת‬ ‫לשיבוש שחל בסדר הדפים כפי שנזכר לעיל‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪D. Günzburg, Catalogue of Hebrew manuscripts preserved in the USSR, New York‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪ .1957-1958‬וראו אצל שניאור זק"ש‪ ,‬רשימות ספרים כתבי יד הנמצאים באו"ס [באוצר‬ ‫ספרי] גינצבורג לשניאור זק"ש‪ ,‬פריז ‪.1866‬‬ ‫על פי הרשימות בארכיונו של גרשם שלום‪ ,‬כתב היד הגיע לידיו בשנת תשט"ז (ראו‪:‬‬ ‫ארכיון גרשם שלום‪ ,‬תיק מספר ‪ .1599.03.91‬הדברים המופיעים במאמר ומצוין שמקורם‬ ‫בארכיון‪ ,‬כולם מתיק זה)‪ .‬בתיק עשיר זה מצויים רשימות‪ ,‬תצלומים והעתקות של כתבי יד‪.‬‬ ‫נראה שגרשם שלום תכנן לפרסמם‪ ,‬ומסיבה שאינה ידועה לנו החליט להעביר את הטיפול‬ ‫ביצירותיו של ריד"ע לתלמידו‪ ,‬אפרים גוטליב‪.‬‬ ‫אפרים גוטליב‪' ,‬הארות דבקות ונבואה בס' אוצר החיים לר' יצחק דמעכו'‪ ,‬דברי הקונגרס‬ ‫הרביעי למדעי היהדות‪ ,‬כרך ב (תשכ"ט)‪ ,‬עמ' ‪ ;334–327‬גוטליב‪ ,‬ריד"ע (לעיל‪ ,‬הערה ‪.)2‬‬ ‫‪B. Huss, ‘NiSAN ‒ the wife of the Infinite: the mystical hermeneutics of Rabbi‬‬ ‫‪74‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫‪ .As Light Before Dawn‬גם משה אידל עסק רבות בריד"ע והצביע על זיקתו לקבלה‬ ‫הנבואית של ר' אברהם אבולעפיה ועל תפקידו החשוב בהעברת תורת אבולעפיה‬ ‫מארץ ישראל לספרד‪25.‬‬ ‫לכל אלה יש לצרף את מחקריו של יהודה ליבס שרבים מהם עסקו גם בריד"ע‬ ‫וב'אוצר חיים'‪ 26.‬ליבס אף עומד כיום בראש פרויקט 'אוצר חיים' שבו גם אנחנו‬ ‫שותפים‪ ,‬לצד ד"ר שפרה אסולין‪ ,‬ד"ר מלילה הלנר–אשד וד"ר יונתן בן־הראש‪ .‬מטרתו‬ ‫העיקרית של הפרויקט – לההדיר ולהוציא לאור את כתב היד המרכזי של 'אוצר חיים'‬ ‫שבכתב יד מוסקווה ‪( 1062‬מ ‪ ,)1‬במהדורה מדעית ומדויקת‪ ,‬ולהציג תמונה מקיפה של‬ ‫כתבי היד של החיבור ושל התכנים הנידונים בו‪ .‬גם המחקר המוגש כאן נערך במסגרת‬ ‫הפרויקט‪.‬‬ ‫'אוצר חיים' כ'ספר פתוח'‬ ‫במסגרת הפרויקט נבחנו כתבי היד של החיבור‪ .‬ראשית‪ ,‬כבר באותו הקודקס של‬ ‫כתב היד המרכזי‪ ,‬מ ‪ 1‬שנזכר לעיל‪ ,‬נוספו ונכרכו יחד במהלך השנים שלושה כתבי‬ ‫יד נוספים המיוחסים לריד"ע ובעלי מאפיינים קרובים למאפיינים של מ ‪ .1‬אנו נתייחס‬ ‫לכל אחד מהם בנפרד‪ :‬הראשון שבהם הוא כאמור מ ‪ ,1‬ויתר כתבי היד הם‪ :‬מוסקווה‬ ‫‪( 4–2‬מ ‪ ,2‬מ ‪ 3‬ו־מ ‪ 27.)4‬מלבד כתבי יד אלו‪ ,‬איתרנו כתבי יד רבים נוספים השונים‬ ‫זה מזה בגודלם ובהיקפם‪ :‬למן פסקאות בודדות אשר שולבו בחיבורים אחרים ועד‬ ‫לקבצים ארוכים יותר שאפשר לראות בהם ליקוטים (ערוכים) מתוך כ"י מ ‪ 1‬או מכתבי‬ ‫יד אחרים שלא הגיעו לידנו‪ 28.‬בין כתבי היד השונים קיימות חפיפות מועטות בלבד‪,‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪ ;Isaac of Acre’, Kabbalah 5 (2000), pp. 155-181‬סנדרה ולאברג–פרי‪ ,‬בנסתר‬ ‫ובנגלה‪ :‬עיונים בתולדות ה'אין סוף' בקבלה התיאוסופית‪ ,‬לוס אנג'לס תש"ע‪ .‬ולאברג–פרי‬ ‫דנה גם בתפיסת האין־סוף שבכתבי ריד"ע ובשימוש שעשה בביטויים ובכינויים ייחודיים‬ ‫בדיבורו על האין־סוף (שם)‪.‬‬ ‫משה אידל‪ ,‬פרקים בקבלה נבואית‪ ,‬ירושלים ‪ ;1990‬הנ"ל‪' ,‬ר' נתן בן סעדיה חראר‪ ,‬בעל ספר‬ ‫"שערי צדק" והשפעתו בארץ ישראל'‪ ,‬שלם‪ ,‬ז (תשס"ב)‪ ,‬עמ' ‪ ;58–47‬הנ"ל‪ ,‬עולם המלאכים‪:‬‬ ‫בין התגלות להתעלות‪ ,‬תל אביב ‪ ;2008‬הנ"ל‪' ,‬ירושלים בהגות היהודית במאה הי"ג'‪ ,‬ספר‬ ‫ירושלים‪ :‬התקופה הצלבנית והאיובית‪ ,1250–1099 ,‬בעריכת יהושע פראוור וחגי בן־שמאי‪,‬‬ ‫עמ' ‪ ;286–264‬הנ"ל‪' ,‬התבודדות כריכוז בקבלה האקסטטית וגלגוליה'‪ ,‬דעת‪( 14 ,‬תשמ"ה)‪,‬‬ ‫עמ' ‪.82–35‬‬ ‫ראו למשל יהודה ליבס‪' ,‬מדרש הלכה מיסטי המיוחס לשמעון בן שטח'‪ ,‬קבלה‪( 24 ,‬תשע"א)‪,‬‬ ‫עמ' ‪ ;170–153‬הנ"ל‪' ,‬עברית וארמית כלשונות הזוהר'‪ ,‬העברית‪ ,‬נח‪ ,‬ג (תשס"ט–תש"ע)‪,‬‬ ‫עמ' ‪.126–111‬‬ ‫תיאור כתבי יד מ ‪ 3–2‬ראו בנספח שלפני המהדורה וגם ברשימה שבסופה (הכוללת את כל‬ ‫כתבי היד שהוזכרו במאמר‪ ,‬בין שנדונו ובין שהוזכרו בלבד‪ .‬וראו לעיל הערה ‪ .)13‬מאפייניו‬ ‫של כתב היד האחרון שברשימה זו ( מ ‪ )4‬ייחודיים‪ ,‬והם יידונו בהרחבה בהמשך‪.‬‬ ‫כך למשל מצויות כמה מובאות מאוצר חיים בכתבי יד מצפון אפריקה כדוגמת ספר היחוד‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪75‬‬ ‫וגם מרבית הקבצים הערוכים שונים מאוד אלה מאלה‪ ,‬עד אשר לא נמצא בהם כתב יד‬ ‫הדומה לחברו‪ .‬מצב כאוטי זה של מצאי כתבי היד איננו רק תולדה של בעיות העתקה‬ ‫או מסירה של החיבור‪ ,‬אלא הוא מבטא את אופיו המקורי של החיבור עצמו‪ ,‬אשר נכתב‬ ‫ככל הנראה לאורך זמן‪ ,‬הורכב מקונטרסים שונים‪ ,‬ואף סביר להניח כי מעולם לא‬ ‫הושלם כל צורכו‪ .‬על אופיו של חיבור המורכב מקונטרסים שונים ניתן ללמוד מדברי‬ ‫ריד"ע עצמו‪29:‬‬ ‫אהיד"ע אע"פ שאני מוסכם ונזהר מאד לבל אכתוב בדברי אוצר חיים זה ובכל הדומים‬ ‫לו אשר כתבתי בדברי אלו דברים אשר שמעתי או אשר כבר כתבום זולתי רק אגב‬ ‫גררא כמוכרח‪ .‬ראיתי לכתוב הנה אגרת אשר נפלה בידי כתובה על שם רב שרירא‬ ‫גאון ז"ל‪...‬‬ ‫מלבד האזכור המפורש של השם 'אוצר חיים'‪ ,‬דברי ריד"ע מלמדים על האופן שבו תפס‬ ‫ריד"ע את חיבורו וכן עולה מהם ש'אוצר חיים' איננו חיבור יחיד אלא אוסף של כתבים‬ ‫וכולם בעלי מאפיינים קרובים ל'אוצר חיים זה'‪ ,‬דהיינו מ ‪ .1‬הפניה מפורשת מסוג זה‬ ‫אפשר לראות באזכור 'אוצר חיים דאורייתא' שריד"ע משלב בכמה מקומות‪ 30.‬נראה‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫לר' מרדכי הסבעוני (כ"י ש ; כ"י נ ‪ .2‬על מחבר זה ראו משה חלמיש‪ ,‬הקבלה בצפון אפריקה‬ ‫למן המאה הט"ז‪ :‬סקירה היסטורית ותרבותית‪ ,‬תל אביב תשס"א‪ ,‬עמ' ‪ .48‬על כ"י ש ראו‬ ‫אליאור‪ ,‬מקובלי דרעה (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)15‬עמ' ‪ 58–57‬או בספר גינת ביתן האנונימי (אף הוא‬ ‫בכ"י ש ‪ ,‬וכן בכ"י נ ‪ .)1‬את גינת ביתן זה יש להבדיל מגינת ביתן של ר' יצחק הכהן מחבורת‬ ‫רמב"ם אלבאז שפעלה במרוקו בשלהי המאה השש־עשרה וכן מגינת ביתן המזויף שבו דן‬ ‫גוטליב במחקרו (אפרים גוטליב‪"' ,‬גנת ביתן" על שני פירושיו – ריב"ט ור' שם טוב ן' גאון –‬ ‫זיוף'‪ ,‬מחקרים בקבלה ובתולדות הדתות מוגשים לגרשם שלום‪ ,‬בעריכת א"א אורבך ואחרים‪,‬‬ ‫ירושלים תשכ"ח‪ ,‬עמ' ‪ .)86–63‬בפתיחת החיבור ציין המחבר האנונימי כי הוא התבסס רבות‬ ‫על אוצר חיים של ריד"ע‪...' :‬קודם שאכנס בדברי הספר הזה הנקר'[א] גנת ביתן ללקט ממנו‬ ‫ענייני ביאור עשר ספירות בלימה עם מה שיראה לי כפי צורך השעה ראיתי לכתוב תחלה‬ ‫דברי החכם המקובל ז"ל דמן עכ"ו שכתב בספרו הנקרא אוצר חיים שחיבר בדרכי הקבלה כי‬ ‫הם מישרים המשכילים ומעוררים אותם לבקש ולמצוא דברי חפץ' (כ"י נ ‪121 ,1‬א–ב)‪ .‬העתקה‬ ‫מלאה של כתב היד מצויה גם בארכיון שלום (לעיל‪ ,‬הערה ‪ .)22‬קטעים רבים נוספים מצויים‬ ‫בתוך ספר סגולות שבכ"י ב ‪ ,‬דפים קיד ע"א–ע"ב‪ ,‬קכב ע"א–קלג ע"ב (בדילוגים)‪ ,‬וכן‬ ‫מצויות פסקאות אחדות בקובץ סגולות נוסף שבכ"י נ ‪ .3‬גם בספריית אוקספורד מצוי קובץ‬ ‫גדול שכותרתו‪' :‬לקט שושנים' (כ"י א ‪ 149 ,‬ע"א–‪ 170‬ע"א; עותק נוסף של תחילתו של קובץ‬ ‫זה מצוי בכ"י מ ‪ ,3‬רלה ע"א–רלו ע"ב)‪ .‬לקט נוסף מצוי בכ"י מ ‪ 2‬שכותרתו‪' :‬ענייני' מהריד"ע‬ ‫בקיצור' (רלא ע"א–רלד ע"ב)‪ .‬אומנם רוב כתבי היד שבידנו מאוחרים והועתקו למן מהמאה‬ ‫השבע־עשרה ואילך‪ ,‬ומכל מקום מספרם הגדול מעיד שכתבי היד של משנתו נפוצו בעולם‬ ‫היהודי כולו‪ .‬במסגרת הפרויקט בכוונתנו לההדיר ולהוציא לאור גם את כתבי היד האלה‪.‬‬ ‫כ"י מ ‪ ,‬קסה ע"א (ההדגשה שלנו)‪ .‬עמדה קרובה מצויה בדבריו במקום אחר‪' :‬אהיד"ע ראיתי‬ ‫לכתוב הנה קבלות נכונות לאסור בבית הסוהר אעפ"י שאני נזהר מאד שלא לכתוב בדברי‬ ‫אלה דבר בעולם שנשמע מפי אדם ושראיתי ואלו הם‪( '...‬כ"י ב ‪ ,‬קכח ע"א)‪.‬‬ ‫לעיל הועלתה אפשרות נוספת ולפיה מדובר בחלק של אוצר חיים העוסק בפרשנות על‬ ‫‪76‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫כי חיבור זה היה אחד מאותם קונטרסים שריד"ע חיבר לאורך השנים‪ ,‬ואותם הזכיר‬ ‫בדבריו על אודות 'אוצר חיים זה וכל הדומים לו'‪ ,‬אולם קובץ שכזה לא מצוי בידינו‪31.‬‬ ‫אומנם התופעה של חיבור שאינו סגור ומגובש בולטת ב'אוצר חיים' שלפנינו יותר‬ ‫מהממוצע‪ ,‬ועם זאת תמונת המצב הנוגעת לנזילותו אינה שונה מאוד מזו של טקסטים‬ ‫רבים אחרים שנוצרו בימי הביניים‪ .‬סוגיה זו עמדה במוקדם של מחקרים רבים שעסקו‬ ‫בכתבי היד שנכתבו בימי הביניים ובדרכי התגבשותם לפחות עד להתקבעות מעמדו‬ ‫של הדפוס‪ ,‬היינו בתקופה שבה תפיסת המושגים 'ספר' או 'חיבור' הייתה שונה לחלוטין‬ ‫מהתפיסה המקובלת היום‪ .‬כפי שהראו מלאכי בית־אריה‪ ,‬ישראל מ' תא־שמע‪ ,‬דניאל‬ ‫אברמס ואחרים‪ ,‬לאורך ימי הביניים יוצרים רבים לא התיימרו ליצור ספר גמור וסופי‪:‬‬ ‫חיבורים רבים תפקדו כ'ספר פתוח' – חיבור שהלך והתעדכן לאורך חיי המחבר‪ ,‬ולא‬ ‫פעם גם אחרי מותו‪ 32.‬דניאל אברמס עסק בהקשר זה בהתגבשותם של ספרי קבלה‬ ‫אחדים שהבולטים שבהם העשויים לשמש דוגמה מייצגת לאותו 'ספר פתוח'‪ 33,‬הם‬ ‫'ספר הבהיר' ו'ספר הזוהר'‪ .‬בית־אריה מבחין בין מקרים שבהם המחבר ניסה להוציא‬ ‫מתחת ידו 'ספר סגור' – מהדורה שלמה וסגורה‪ ,‬אבל מעתיקים שונים העתיקו חלקים‬ ‫ממנו לפי צורכיהם; ובין מקרים כדוגמת 'אוצר חיים'‪ ,‬שלא נעשה בכתיבתו ניסיון‬ ‫כזה‪ :‬המחבר עצמו לא הוציא תחת ידו חיבור גמור‪ ,‬ויתר על כן‪ ,‬כפי שנראה להלן‪ ,‬הוא‬ ‫עצמו החזיק גרסאות שונות וקונטרסים שונים של החיבור‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬נראה כי נכון לקשר בין אופיו ה'פתוח' של החיבור ובין תכניו ודרך‬ ‫העלאתם על הכתב‪ .‬כתיבתו של ריד"ע ב'אוצר חיים' תוארה במחקר ככתיבה‬ ‫‪31‬‬ ‫‪32‬‬ ‫התורה‪ ,‬שלא כחלקיו האחרים של החיבור הנמצאים בכ"י מ ‪ 1‬אשר עוסקים בפרשנות של יתר‬ ‫ספרות הקודש למן הנביאים והכתובים ועד להתמקדות בענייני תפילה ואגדה (לעיל‪ ,‬סמוך‬ ‫להפניה להערה ‪.)17‬‬ ‫גרשם שלום נדרש אף הוא לפסקה זו והעלה את ההשערה כי 'אולי אוצר חיים משמש אצלו‬ ‫כינוי כולל לכתביו וכך יש להבין את המאמר בדף קס"ה ע"א על הספר שלפנינו' (ארכיון‬ ‫שלום‪ ,‬לעיל הערה ‪.)22‬‬ ‫ראו‪I. M. Ta-Shma, ‘The open book in medieval Hebrew literature: the problem of :‬‬ ‫‪authorized editions’, Bulletin of the John Rylands University Library of Manchester‬‬ ‫‪ ;75.3 (1993), pp. 17-24‬מלאכי בית־אריה‪ ,‬קודיקולוגיה עברית‪ :‬טיפולוגיה של מלאכת‬ ‫הספר העברי ועיצובו בימי־הביניים בהיבט היסטורי והשוואתי מתוך גישה כמותית‬ ‫המיוסדת על תיעוד כתבי־היד בציוני תאריך עד שנת ‪ ,1540‬קדם פרסום גרסת אינטרנט‬ ‫‪ 6.0‬תשע"ה‪ ,‬עמ' ‪D. Abrams, Kabbalistic manuscripts and textual theory: ;500–469‬‬ ‫‪methodologies of textual scholarship and editorial practice in the study of Jewish‬‬ ‫‪I. G. Marcus, ‘Sefer Hasidim’ and the ;mysticism, Jerusalem-Los Angeles 2010‬‬ ‫‪ Ashkenazic Book in Medieval Europe, Pennsylvania 2018‬ובמקורות הנרחבים המובאים‬ ‫אצלם‪ .‬וראו בהקשר זה את ההבחנה של בית־אריה (שם‪ ,‬עמ' ‪ )473‬בין הגהה ( ‪ )revision‬ובין‬ ‫‪33‬‬ ‫מהדורה ( ‪.)recension‬‬ ‫אברמס (לעיל‪ ,‬בהערה הקודמת); דניאל אברמס‪' ,‬זוהר‪ ,‬ספר ו"ספר הזוהר" לתולדות ההנחות‬ ‫והציפיות של המקובלים והחוקרים'‪ ,‬קבלה‪( 12 ,‬תשס"ד)‪ ,‬עמ' ‪.232–201‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪77‬‬ ‫אסוציאטיבית או אוטומטית‪ 34.‬מתוך הפסקאות השונות שב'אוצר חיים' קשה לדעת‬ ‫אם ריד"ע השתמש בטכניקות מסוימות כדי להגיע לאותו מצב התגלותי המתואר‬ ‫בכתביו‪ ,‬אולם כפי שהראו גוטליב ופישביין במחקריהם‪ ,‬הממד ההתגלותי בולט‬ ‫במיוחד בפסקאות שנכתבו במצב של 'נים ולא נים‪' ,'...‬פתאום בא לפי‪' ,'...‬בעודי‬ ‫ישן ראיתי‪' ,'...‬הקיצותי משנתי ואני קורא‪ '...‬וכן הלאה‪ 35.‬ריד"ע תיאר את עצמו כמי‬ ‫שזכה להתגלות בזמנים שונים‪ ,‬והפרשנות שהציע לפסוקים‪ ,‬לתפילות או למדרשים‪,‬‬ ‫אינה אלא תוצר של גילויים אלו‪ .‬פעמים רבות תיאור הגילויים מלווה בציון זמנם –‬ ‫שעת בוקר מוקדמת‪ ,‬משמרות הלילה וכן הלאה; וכפי שנראה בהמשך‪ ,‬היו גם תקופות‬ ‫'אינטנסיביות'‪ ,‬שנמשכו כמה ימים או אפילו כמה שבועות‪ ,‬שבהן הוא זכה לגילויים‬ ‫שונים יום אחרי יום‪ .‬ההתגלויות לא תמיד סבבו סביב נושא מסוים‪ ,‬ופעמים רבות הן‬ ‫כללו מעבר אסוציאטיבי מנושא לנושא‪ ,‬ולא אחת מעבר זה גרם לו להתנער ולחזור אל‬ ‫הדרשה המקורית‪ ,‬וכדבריו‪36:‬‬ ‫‪...‬כיון שהגעתי הנה אצריך להמשיך הקלמוס ומתגו פן אטבע בים הגדול ואם רץ לבי‬ ‫אשוב למקומי לבלתי עלות בהר ונגוע בקצהו כי עדין לא משך היובל (עפ"י שמות יט‪,‬‬ ‫יב–יג) והמקו'[ם] יאר עינינו ועיני כל יש'[ראל] לדעת ולהבין ולהשכיל הסוד האלהי‪.‬‬ ‫או במקום אחר‪' :‬וזו היא דרכי ומנהגי פעמים רבות כי הדברים הנזכרים לי מכריחים‬ ‫אותי להפסיק הפסקה גדולה תוך פנימיות הענין'‪37.‬‬ ‫'אני היד"ע יום ו' בשבת כ"ב יום לחדש זה מתהלך ברחבה' –‬ ‫כתבי היד הכרונולוגיים‬ ‫בניסיוננו להטיל סדר בתוך סבך כתבי היד של 'אוצר חיים'‪ ,‬עלה בידנו לזהות קבוצה‬ ‫של כתבי יד אחדים בעלת מאפיינים ייחודיים‪ ,‬המבדילים בינה ובין יתר כתבי היד‬ ‫(קובצי הלקטים וגם מ ‪ .)1‬כל כתבי היד הנמנים עם קבוצה זו מאורגנים על פי סדר‬ ‫כרונולוגי‪ ,‬היינו סדר התרחשות ההתגלויות‪ .‬רבות מן הפסקאות פותחות בציון היום‬ ‫‪34‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪37‬‬ ‫בנושא זה ראו באריכות‪ :‬גולדרייך‪ ,‬שם הכותב (לעיל‪ ,‬הערה ‪ )2‬ואצל אבריאל בר־לבב‪,‬‬ ‫'עמוס גולדרייך‪ ,‬שם הכותב וכתיבה אוטומטית בספרות הזהר ובמודרניזם'‪ ,‬פעמים‪129 ,‬‬ ‫(תשע"ב)‪ ,‬עמ' ‪.250–249‬‬ ‫על המצב התודעתי המיוחד שבו היה שרוי ריד"ע ראו בהרחבה אצל גוטליב‪ ,‬ריד"ע (לעיל‪,‬‬ ‫הערה ‪Eitan P. Fishbane, As light before dawn: the inner world of a medieval ;)2‬‬ ‫‪ .kabbalist, Stanford 2009‬על 'נים ולא נים' ראו‪ :‬משה אידל‪ ,‬מקובלים של לילה‪ ,‬ירושלים‬ ‫תשס"ו‪ ,‬עמ' ‪.25–24‬‬ ‫כ"י נ ‪122 ,1‬ב–‪123‬א‪ ,‬וראו עוד ביטויים קרובים שם‪ ,‬עמ' ‪126‬א; כ"י מ ‪ ,1‬לא ע"א‪ ,‬קטו ע"ב‪,‬‬ ‫קטז ע"ב‪ ,‬קכט ע"ב‪ ,‬קמו ע"א‪ ,‬קמח ע"א; כ"י מ ‪ ,4‬רמב ע"א‪.‬‬ ‫כ"י פ ‪ ,1‬עמ' ‪.3‬‬ ‫‪78‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫בשבוע ובחודש (לצערנו‪ ,‬השנה אינה מצוינת) שבו אירע החיזיון‪ ,‬והפסקאות מצטרפות‬ ‫זו לזו ויוצרות יומן גילויים או חלומות‪ ,‬המתעד רצף אינטנסיבי למדי של אירועים‬ ‫שהתרחשו במשך כמה ימים או אפילו במשך לילה אחד‪ .‬עד כה הצלחנו לאתר שבעה‬ ‫כתבי יד שבהם נשמרו התגלויות מתוארכות כאלה‪ ,‬ובנספח למאמר הם יובאו במלואם‪.‬‬ ‫דוגמה ללילה סוער וגדוש אירועים שתיעד ריד"ע מצוי בכ"י ס‪ ,‬דפים ‪17‬א–‪20‬א‪.‬‬ ‫הקטע נפתח בדרשה ארוכה של ריד"ע שעניינה איברי האדם ומקביליהם במציאות‪38.‬‬ ‫בראש הדרשה אין פתיחה מובהקת או ציון תאריך‪ ,‬וייתכן שהיא הועלתה על הכתב‬ ‫בעוד ריד"ע במצב של ערות מלאה‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬כשעלה על יצועו‪ ,‬ריד"ע נזכר‬ ‫בדרשה ובדברים שכתב‪' :‬עוד בלילה זו כאשר הזכרתי את אשר כתבתי במלת התנוכים‪,‬‬ ‫ראיתי סוד תנוך ובהן‪ 39.'...‬נראה שהחיזיון גרם לריד"ע להתעורר‪ ,‬ואז התיישב ודרש‬ ‫בהרחבה בענייני התנוך והבוהן הנזכרים בתורה‪ .‬ייתכן שלאחר שהשלים את הדרשה‬ ‫הוא חזר לישון למשך כמה שעות‪ ,‬וכן ייתכן שהעיסוק בדרשה נמשך כל הלילה‪ .‬מכל‬ ‫מקום לפנות בוקר הוא זכה לגילוי נוסף‪' :‬עוד בלילה זו סמוך לשחר אני קורא בנים‬ ‫ולא נים שני פסוקים [‪ ]...‬ושמעתי באומרים לי‪ 40.'...‬הלימוד של ריד"ע בשלב זה‬ ‫של דמדומים נבדל מהלימוד שתואר בזמנים האחרים‪ :‬לא מדובר עוד בדרשה מלומדת‬ ‫הנכתבת או נלמדת במצב של ֵערות מלאה ואף לא בדרשה לילית שבאה בעקבותיה‪.‬‬ ‫בשלב זה ריד"ע כבר שרוי במצב של 'נים ולא נים'‪ ,‬ובעודו שרוי בו הוא זוכה לשמוע‬ ‫קולות המפרשים עבורו את הפסוקים שקרא‪ .‬בסיומו של גילוי זה כתב ריד"ע‪' :‬ובזה‬ ‫נתחזקה עלי השינה וישנתי כשעה והקיצותי משנתי זו ובפי אני קורא [‪ ]...‬ובעודי‬ ‫קורא ששה תיבות אלה ראיתי סודם ושמחתי‪ 41.'...‬כאן אנו נחשפים לדרך נוספת של‬ ‫גילוי‪ :‬ריד"ע עובר משמיעה במצב של 'נים ולא נים' לחוויה מסוג אחר – פסוק מונח‬ ‫בפיו בכעין קריאה אוטומטית‪ ,‬ובמהלכה גם מתגלה סודו‪ 42.‬עם סיומו של הגילוי גם‬ ‫הלילה הסוער של ריד"ע בא אל קיצו‪' :‬ובזה קמתי להתפלל כי האיר היום שמח וטוב‬ ‫לב ושש כמוצא שלל רב על כל אשר ראיתי בלילה זה אשר מספרה לימי חדש זה‬ ‫כמספר אותיות השם המיוחד יהו"ה בשכל"ו'‪43.‬‬ ‫הלילה גדוש האירועים שתיעד ריד"ע ביומנו‪ ,‬חושף לפנינו טכניקות אחדות‪ ,‬מתוך‬ ‫מגוון עשיר‪ ,‬שבהן השתמש בגילוייו הליליים‪ ,‬ואליהן יש לצרף טכניקות נוספות‬ ‫‪38‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪43‬‬ ‫כ"י ס ‪ ,‬עמ' ‪17‬א–‪18‬א‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪18‬א‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬עמ' ‪19‬ב‪.‬‬ ‫שם‪.‬‬ ‫במאה השש־עשרה ניתן למצוא שימוש נרחב בטכניקה זו אצל ר' אלעזר אזכרי‪ ,‬כפי שעולה‬ ‫מן התיעוד המובא אצל ר' אלעזר אזכרי‪ ,‬מילי דשמיא (מהדורת מ' פכטר)‪ ,‬תל אביב תשנ"א‪.‬‬ ‫כ"י ס ‪ ,‬עמ' ‪20‬א‪.‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪79‬‬ ‫ובהן ההתבודדות והכתיבה האוטומטית שנזכרה לעיל‪ 44.‬עם זאת‪ ,‬לא בכל המקרים‬ ‫מדובר בגילויים ליליים או בעלי מאפיינים חזיוניים‪ ,‬ובמקומות רבים ריד"ע תיעד‬ ‫את חידושיו וציין שהגיע אליהם בעזרת שיטת הפרשנות שפיתח (נסא"ן)‪ 45.‬במקומות‬ ‫אחרים ציין שהחידושים התעוררו אגב לימוד או קריאה בכתבי הקודש כדוגמת קריאת‬ ‫פרשת השבוע‪ 46.‬מידע זה רלוונטי לא רק להקשר שמתוכו נוצר הפירוש‪ :‬הוא עשוי‬ ‫לשמש כלי עזר לתיארוך חלק מהפסקאות הלא מתוארכות שבתוך רצפים אלו‪ ,‬על פי‬ ‫ההקשר הפרשני שלהן‪47.‬‬ ‫מאפיין נוסף המייחד רצפים כרונולוגיים אלו הוא ראשי התיבות הארוכים והבלתי‬ ‫מפוענחים הפותחים חלק מהפסקאות‪ .‬בכ"י מ ‪ 1‬פסקאות רבות פותחות ב'אהיד"ע'‬ ‫(אמר‪/‬אני הצעיר יצחק דמן עכו) בלבד‪ ,‬ובכתבי היד המתוארכים ניתן למצוא פתיחות‬ ‫ארוכות בהרבה‪' :‬אהיד"ע יא"ח ישלשי"ל';‪' 48‬אני היד"ע בוע"ו אוי"ר רוב"א בא"מ‬ ‫איי"ל אי"ש חי"ל מהה"ה מ"מ קומ"י אוי"ר' ‪ 49‬וכעין אלה‪50.‬‬ ‫כפי שהוזכר‪ ,‬במקרים רבים ציין ריד"ע את היום בשבוע ובחודש שבו אירע הגילוי‪,‬‬ ‫אך לא את השנה‪ .‬לפיכך ובמיוחד בשל העובדה ששנות פעילותו משתרעות על פני‬ ‫‪44‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪47‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪50‬‬ ‫ראו ההפניות לעיל‪ ,‬הערה ‪ ;34‬אידל‪ ,‬התבודדות (לעיל‪ ,‬הערה ‪.)25‬‬ ‫על דרכו הפרשנית‪ ,‬ראו‪ :‬הוס‪ ,‬נסא"ן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ 24‬וסביב ההפניה אליה); ולאברג–פרי‪,‬‬ ‫בנסתר ובנגלה (לעיל‪ ,‬באותה הערה)‪ .‬על השימוש שעשה בשיטתו בקבצים אלו ראו כ"י ס ‪,‬‬ ‫עמ' ‪14‬א‪ ,‬שם שיטת הפרשנות נקשרה לחודש ניסן שבו נכתבו הדברים‪.‬‬ ‫כ"י פ ‪ ,1‬עמ' ‪ ;8‬כ"י ש ‪ ,‬עמ' ‪117‬א; כ"י מ ‪ ,3‬רלח ע"ב‪ ,‬רלט ע"ב‪.‬‬ ‫כך לדוגמה‪' :‬אהיד"ע יא"ח ישלשי"ל יום שבת כ"ג יום לחדש זה קורא הסדר שמו"ת [שניים‬ ‫מקרא ואחד תרגום] ובעודי קורא שני פסוקים ראשונים של הסדר הזה שהם אתם נצבים היום‬ ‫כלכם' (כ"י מ ‪ ,4‬רלט ע"ב)‪ .‬פרשת ניצבים נקראת בסוף השנה‪ ,‬ומכאן שאירוע זה התרחש‬ ‫בכ"ג לחודש אלול שבאותה השנה חל בשבת‪.‬‬ ‫שם‪.‬‬ ‫כ"י ס ‪ ,‬עמ' ‪16‬ב‪.‬‬ ‫גם בסוף כמה מן הפסקאות מופיע רצף ארוך של ראשי תיבות לא מפוענחים‪ ,‬למשל‪' :‬ואה"ל‬ ‫מ"י ע"ו מ"י ו"ח א"י ב"ו אוי"ר לא"ה לש"ה וה"ב מע"י כח"ו רו"ן ע"א כ"ו יס"ו ו"ה ו"ה א"ה‬ ‫בא א"ה איו"ע ע"ה' (כ"י ס ‪ ,‬עמ' ‪15‬ב; כ"י פ ‪ ,1‬עמ' ‪ .)10 ,1‬עדות מעניינת על השימוש של‬ ‫ריד"ע בראשי תיבות ועל הקושי לפענחם עולה מדברי ר' אברהם הלוי‪' :‬ומצאתי שכתב הר'‬ ‫יצחק דמן עכו שהיה נוהג לכתו' בענייניו שמו בראשי תיבות כזה ויה"ב שנ"ר דעת"ו או' כך‬ ‫וכך ופירושו ואני יצחק הקטן בן שמואל נטריה רחמנא דמן עכו תבנה ותכונן‪ .‬ונפל הקונדריס‬ ‫מידו והגיעה העתקתו לחכם אחד‪ ,‬והיה כתו' בו ככה כנזכר‪ .‬פעם אחת פגע בו הר' יצחק הנז'‪,‬‬ ‫ומצא הקונדריס בידו‪ ,‬ופתחו ומצא בו האותיות הנזכרות לעיל‪ ,‬וא"ל לאותו החכם‪ :‬מהו זה?‬ ‫א"ל שם גדול וקדוש משמות הקדש‪ ,‬ואני עושה בו שאלת חלום ואומ' יהי רצון מלפניך יה"ב‬ ‫שנ"ר דעת"ו שתודיעני כך וכך‪ .‬א"ל אינו כאשר דברת אלא שם קטון משמות החול והוא שמי‬ ‫ולמה זה תשאל לשמי‪ .‬ורוב הכוונה ותגבורת הדמיון הוא גורם שיבוא פסוק לפיו שלפעמים‬ ‫היה מוציא בו תשובה לשאלתו' (אברהם הלוי‪' ,‬הוראה על שאלת המלאכים'‪ ,‬נדפס בתוך‪:‬‬ ‫נבואת הילד‪ ,‬ישראל תשס"ה‪ ,‬עמ' רב; וראו עדות נוספת בעמ' נג)‪ .‬וראו גם ריד"ע‪ ,‬מאירת‬ ‫עיניים (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)5‬עמ' שעא‪.‬‬ ‫‪80‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫טווח רחב – קשה עד בלתי אפשרי לקבוע את השנה המדויקת של כל התרחשות‪.‬‬ ‫הקושי אמור גם בקבצים השלמים‪ :‬כתבי היד אינם רצופים‪ ,‬ואין דרך לקבוע אם מדובר‬ ‫בקובץ אחד שהתאפיין ברציפות פנימית בראשית דרכו אבל התפזר‪ ,‬או ברשימות‬ ‫אקראיות שנכתבו לאורך שנים רבות על גבי קונטרסים שונים‪ ,‬שהיו לכתחילה פזורים‬ ‫וכך גם נותרו‪ .‬לאור זאת‪ ,‬אי אפשר לגבש תיארוך כולל לפסקאות אלו‪ ,‬וכל שנוכל‬ ‫לעשות יהיה להצביע על אזכורים רלוונטיים ולהסתייע בהם כדי להציע תיארוך ומקום‬ ‫שאפשר שהיו ה'רקע' של גילוי המתואר בפסקה מסוימת או של כמה גילויים המתוארים‬ ‫ברצף פסקאות‪ .‬כך למשל בתוך רצף הפסקאות שבכ"י מ ‪ 4‬ריד"ע ציין כי 'נפל בידי‬ ‫ספר תורת הבית אשר חבר הרשב"א ז"ל גדול בדורו';‪ 51‬ובפסקה אחרת שבכ"י נ ‪,1‬‬ ‫הזכיר קונטרס של הרב הנאמ"ן (הרמב"ן) על חמישים נו"נים 'שהעתקתי מכתב ידו‬ ‫שנתן לי בן בנו הסופר'‪ 52.‬לדעת עמוס גולדרייך‪ ,‬שכזכור שיער ש'אוצר חיים' נתחבר‬ ‫בצפון אפריקה‪ ,‬קיומו של מפגש בין שתי הדמויות במקום זה בתקופה מאוחרת של‬ ‫פעילותם‪ ,‬הוא אפשרות סבירה‪53.‬‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬זעיר שם זעיר שם‪ ,‬אפשר למצוא בדבריו רמזים המלמדים על מקומו‬ ‫בעת כתיבת הדברים‪ ,‬ולאור ההיסטוריה האישית שלו והידיעות על נדודיו‪ ,‬אפשר‬ ‫לראות בהם רמזים גם לזמן הכתיבה‪ ,‬אם כי לאו דווקא לזמנה המדויק‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪53‬‬ ‫כ"י מ ‪ ,4‬רמא ע"א–ע"ב‪ .‬אנו יודעים כי הספר תורת הבית נכתב בשלהי המאה השלוש־‬ ‫עשרה ולא בסוף חייו של רשב"א (‪ ,)1310‬שכן ר' אברהם הלוי (הרא"ה) הספיק לכתוב הערות‬ ‫ארוכות על דברי רשב"א לפני שרשב"א הלך לעולמו (תודתנו נתונה לד"ר יהודה גלינסקי על‬ ‫הערה זו)‪ .‬פסקאות אלו עוסקות בעניינים הלכתיים‪ ,‬ומלבד רשב"א נזכרים גם הרמב"ם ('הרב‬ ‫המאמי"ן') ורבנו יונה וכן חכם לא מוכר בשם ר' חזקיה‪ ,‬שאותו הוא מכנה 'א' מגדולי הדור‬ ‫בחכמה ויראת שמים [‪ ]...‬הוא הר' חזקיה ז"ל אשר נראה בלילה על קברו שתי נרות ושלח‬ ‫שליח לאשתו ולבני הקהל באות ומופת כמו שכתבתי בספר דברי הימים' (שם)‪ .‬סגנון דומה‬ ‫ושימוש בביטוי 'נפל בידי ספר' מצויים בפסקה אחרת‪' :‬אני יצחק דמן עכו נפל בידי ספר‬ ‫רמון' (כ"י נ ‪ 72 ,3‬ע"א)‪ ,‬ייתכן שמדובר בספר הרימון של ר' משה די־ליאון שנחתם בשנת‬ ‫‪ ,1286/7‬אך תוכן הדברים אינו תואם את המצוי בספר הרימון המוכר‪ .‬פרופ' עמוס גולדרייך‬ ‫ציין באוזננו כי ייתכן שמדובר בחיבורו של ר' חננאל בן אברהם אסקירה‪ ,‬יסוד עולם‪ ,‬שנמצא‬ ‫עד כה בכ"י יחיד השמור במוסקווה‪ ,‬אוסף גינצבורג מס' ‪( 607‬מתכ"י ‪ .)F 4192‬הספר מחולק‬ ‫למאות פסקאות קטנות ממוספרות שכל אחת מהן קרויה ִ'רמון'‪ ,‬שם המוזכר גם בחתימתו‪' :‬תם‬ ‫ספרא דרמונא' (עמ' ‪196‬ב)‪ .‬בעמ' ‪78‬ב מופיע דיון מקביל לדברי ריד"ע בפסקה כאן‪ ,‬העוסק‬ ‫בפעולות הנעשות באמצעות ניקוד השם המפורש באופנים שונים‪ ,‬וייתכן שאליו מפנה ריד"ע‬ ‫כאן‪ .‬לפסקה זו מקבילה חלקית ובשינויים רבים בכ"י א ‪ ,‬עמ' ‪157‬ב–‪158‬א‪ ,‬שם לא נזכר הספר‬ ‫ש'נפל בידו'‪ ,‬אלא המסורת מובאת בשמו של 'חכם גדול אמיתי בא מדמשק בחכמת הקבלה'‪.‬‬ ‫על מסורת זו ראו גולדרייך‪ ,‬שם הכותב (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)2‬עמ' ‪ 114‬הערה ‪.12‬‬ ‫כ"י נ ‪ ,1‬עמ' ‪126‬א‪ .‬בהמשך אותה פסקה ריד"ע הפנה ל'מדרש רשב"י ז"ל'‪ ,‬ונראה כי הכוונה‬ ‫למצוי בזוהר ח"א‪ ,‬קיב ע"א‪.‬‬ ‫ריד"ע‪ ,‬מאירת עיניים (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)5‬עמ' שסז–שסח הערה ‪ .16‬על הזיהוי של רדב"י החסיד‬ ‫כנכד הרמב"ן ראו גרשם שלום‪ ,‬מחקרי קבלה‪ ,‬תל אביב ‪ ,1998‬עמ' ‪.170–137‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪81‬‬ ‫חלוקה בין הקבלה של חכמי ספרד לבין הקבלה של חכמי קטלוניה מצויה לרוב‬ ‫בכ"י מ ‪ 1‬ומופיעה גם בכ"י פ ‪ ,1‬וייתכן לשער שהעיסוק בה מלמד שהדברים נכתבו‬ ‫בתקופת שהותו בספרד;‪ 54‬בהקשר אחר הוא הזכיר מרשם לשמירה שהגיע אליו בעת‬ ‫שהיה 'בגוש חלב הסמוכה לטיבריה'‪ 55.‬אומנם אין לדעת מתי נכתב הקטע כולו הלכה‬ ‫למעשה‪ ,‬וייתכן שנכתב שנים רבות לאחר מכן‪ ,‬ועם זאת יש בדבריו יותר מרמזים‬ ‫בעלמא שכן הם מספקים מידע לגבי המקום וגם הזמן – זמן שהותו בארץ ישראל‪ ,‬ככל‬ ‫הנראה בצעירותו‪ ,‬קודם כיבוש עכו ובריחתו מהארץ‪.‬‬ ‫ב י ן כ ת ב י ה י ד ה כ ר ו נ ו ל ו ג י י ם ל ' א ו צ ר ח י י ם ' ( כ " י מ ‪)1‬‬ ‫לאחר שאותרו אותם שבעה כתבי יד ייחודיים‪ ,‬יש לשאול – מה היחס בינם ובין כתב‬ ‫היד העיקרי (מ ‪ )1‬הידוע כ'אוצר חיים'? האם הם חלקים נוספים ולא ידועים של אותו‬ ‫החיבור או שמא מדובר בחיבור אחר‪ ,‬שונה לחלוטין?‬ ‫מן הדמיון הסגנוני ונושאי הדיון הקרובים ניכר שמדובר בקבצים שללא ספק‬ ‫מתקיימת ביניהם זיקה‪ ,‬ועם זאת טיבה של אותה זיקה עוד צריך להתברר‪ .‬ראשית‪,‬‬ ‫מספר המקבילות בין הקבצים הכרונולוגיים לבין כ"י מ ‪ 1‬מועט ביותר‪ .‬לכך יש‬ ‫להוסיף את ההבדל בצורת הארגון (נושאי לעומת כרונולוגי); ולבסוף‪ ,‬באחד מכתבי‬ ‫היד הכרונולוגיים ריד"ע הזכיר במפורש את 'אוצר חיים'‪ 56,‬ומכאן שמדובר בכתבים‬ ‫נפרדים שאינם חלק ממה שריד"ע עצמו ראה בו את 'אוצר חיים'‪ 57.‬עוד עולה מהפניה‬ ‫זו כי לפחות חלק מכתבי היד הכרונולוגיים נכתבו לאחר שהחיבור 'אוצר חיים' כבר‬ ‫נכתב או לכל הפחות במקביל לכתיבתו‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬מספר המקבילות בין הקבצים מועט ביותר‪ .‬השוואה מקיפה בין כתבי היד‬ ‫הכרונולוגיים לכ"י מ ‪ ,1‬מעלה כי שתי פסקאות בלבד משותפות לשני הקורפוסים‪.‬‬ ‫עיון במקבילות אלו עשוי לשפוך אור על היחסים שבין הכתבים‪ .‬נפתח במקבילה‬ ‫הראשונה הכוללת רצף בן כמה דרשות‪:‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪57‬‬ ‫כ"י פ ‪ ,1‬עמ' ‪ .7‬באותו כתב יד הוא התבסס על 'לשון ערבי' לצורך תיאור כ"ח מחנות הכוכבים‬ ‫(שם‪ ,‬עמ' ‪.)5–4‬‬ ‫כ"י פ ‪ ,‬עמ' ‪14‬ב וכן להלן‪.‬‬ ‫'ובספר אוצר החיים ביארתי' (כ"י פ ‪ ,1‬עמ' ‪.)16‬‬ ‫צורת הארגון הכרונולוגית של הכתבים עשויה להעלות את ההשערה כי בידנו שרידים מתוך‬ ‫הספר 'דברי הימים' האבוד‪ ,‬אשר כשמו כן הוא‪ ,‬מתעד את דברי ימי חיי ריד"ע‪ .‬אלא שגם‬ ‫השערה זו בעייתית‪ ,‬שכן הספר עצמו נזכר בתוך קבצים אלו כספר שחיבר בעבר (כ"י מ ‪,3‬‬ ‫רמא ע"ב)‪ ,‬ואזכורו בשמו מלמד שמדובר בחיבור אחר‪.‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫‪82‬‬ ‫כ"י מ ‪ ,1‬ל ע"ב‬ ‫כ"י מ ‪ ,4‬רמא ע"ב‬ ‫האיי"ל ‪58‬‬ ‫ישן‬ ‫לילה מן הלילות אהיד"ע‬ ‫במטתי ובמשמרת שלי' אשר שעותיה‬ ‫נכבדות מדבר'[ות] מכובדות בתורה וחקים‬ ‫ומשפטי' ועדות בסתרי תמים דעים וסודות‬ ‫אשר הזוכה להם ראוי לו ודאי להודות‬ ‫לאלו[היו] תמיד לפניו תודות טוב לשם ייי'‬ ‫לברך ולייי' להודות הקיצותי משנתי פתאום‬ ‫בפי‬ ‫ואני עליך בטחתי יהו"א אא"א ‪59‬‬ ‫ובעודי קורא פסוק זה‬ ‫ראיתי שדוד העלי[ון] שהוא מש"ה יי"ו‬ ‫עהה"א ‪ 60‬הוא הוא האומרו‪ .‬ובאומרו ככה‬ ‫ראיתי‪...‬‬ ‫עוד בלילה זו בא לפי חצות לילה‪...‬‬ ‫עוד הוספתי להשתכל‪...‬‬ ‫עוד בלילה זו השתכלתי בשלש שמות‬ ‫יעקב‪...‬‬ ‫עוד ראיתי פסוק‬ ‫ואני עליך בטחתי ייי' אמרתי אלהי‬ ‫אתה (תהלים לא‪ ,‬טו)‬ ‫וראיתי שדוד העליון שהוא מש"ה הוא‬ ‫הוא שאמרו‪ .‬ובאומרו ככה ראיתי‪...‬‬ ‫עוד ראיתי חצות לילה‪...‬‬ ‫עוד השתכלתי בפסוק זה‪...‬‬ ‫מבחינת התוכן הדרשני לא נמצאו הבדלים מהותיים בין הקטעים המקבילים‪ ,‬ועם זאת‬ ‫ניתן להבחין בשני הבדלים בולטים‪( :‬א) דברי הפתיחה הכוללים ציון הזמן וההקשר‬ ‫ששימשו 'רקע' להתגלות‪ ,‬מובאים רק בכ"י מ ‪ 4‬ונעדרים מכ"י מ ‪( ;1‬ב) דרשה נוספת‬ ‫וארוכה למדי המובאת בסוף הרצף שבכ"י מ ‪ 4‬נעדרת מכ"י מ ‪.1‬‬ ‫מהיעדר שורות הפתיחה ממ ‪ 1‬עולה הרושם שהפסקאות שבכ"י מ ‪ 4‬משקפות את‬ ‫המצב הגולמי יותר של החומר ונכתבו סמוך למועד ההתרחשות‪ ,‬והפסקאות המקבילות‬ ‫שבכ"י מ ‪ 1‬אינן אלא עיבוד והתאמה של אותן פסקאות למבנה התמטי של כ"י זה‪.‬‬ ‫עיון בהקשר שבו מצויות הפסקאות שבכ"י מ ‪ 1‬מלמד כי הן מובאות בתוך חטיבה‬ ‫‪58‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪60‬‬ ‫'אני הצעיר‪ ,‬יצחק דמן עכו‪ ,‬אלהים ייי' יעזור לי' (ראו להלן כ"י פ ‪ ,1‬עמ' ‪.)10‬‬ ‫תהלים לא‪ ,‬טו‪ .‬ובפתיחת ראשי התיבות‪[' :‬ואני עליך בטחתי יהו"ה] אמרתי אלהי אתה'‪.‬‬ ‫מ'טטרון ש'רה ה'פנים י'ברכהו י'יי ו'ישמרהו ע'ליו ה'שלום ה'עליון ה'אלהי א'מן‪ .‬כך עולה‬ ‫מדבריו במקום אחר‪' :‬ומאד ישמח לבי על סוד הברכה שאני רגיל לברך את מש"ה אשר נקרא‬ ‫שמו כשם רבו על כי שם רבו בקרבו שזו היא יי"ו עההה"א ונוטריקון י'ברכהו י'יי ו'ישמרהו‬ ‫ע'ליו ה'שלום ה'עליון ה'אלהי א'מן' (כ"י מ ‪ ,1‬קנב ע"א)‪.‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪83‬‬ ‫שלמה שעניינה פירושי ריד"ע למזמורי תהלים‪ ,‬שם ההקשר והרצף הכרונולוגי אינם‬ ‫רלוונטיים‪ ,‬ואשר על כן ניתן להבין מדוע הם הושמטו‪ .‬כך גם בנוגע לדרשה הנוספת‬ ‫המובאת בסוף הרצף הכרונולוגי שבכ"י מ ‪ :4‬דרשה זו אינה עוסקת בפסוקי תהלים אלא‬ ‫בשמותיו של יעקב; מאחר שכך היא אינה שייכת לנושא החטיבה‪ ,‬ולכן גם הסרתה‬ ‫מובנת‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬ניתן לזהות את ההבדל בין הלשון המשתנה שבכ"י מ ‪' :4‬פתאום‬ ‫בפי'‪' ,‬עוד בלילה זו בא לפי'‪' ,‬עוד הוספתי להשתכל'‪ ,‬ו'עוד בלילה זו השתכלתי'‪,‬‬ ‫ובין התבנית הקבועה החוזרת בכ"י מ ‪' :1‬עוד ראיתי‪/‬השתכלתי'‪ ,‬הן בפסקאות אלו והן‬ ‫בפסקאות רבות נוספות לאורך כתב היד‪ .‬גם כאן‪ ,‬נראה כי הנוסח שבכ"י מ ‪ 1‬מעובד‬ ‫יותר מן הנוסח שבכ"י מ ‪ .4‬ייתכן כי במעבר אל הגרסה המעובדת‪ ,‬העורך ביקש לאחד‬ ‫את שפת ההתגלות‪ ,‬ואשר על כן יצר תבנית סגנונית קבועה השזורה לאורך החיבור‬ ‫כולו‪.‬‬ ‫נפנה כעת למקבילה השנייה המצויה בשני הקורפוסים‪:‬‬ ‫כ"י פ‪ ,‬עמ'‬ ‫‪14‬ב–‪15‬א ‪61‬‬ ‫כ"י מ ‪ ,1‬קט‬ ‫ע"א–ע"ב ‪62‬‬ ‫עוד‬ ‫עוד‬ ‫בלילה הזו סמוך לשחר בעודי קורא‬ ‫שירת הים‬ ‫ראיתי שמירה מופלאת בעיני ומופלאת‬ ‫בתכלית ההפלאה‬ ‫וזו היא אמר אויב ארדף וכו' נשפת‬ ‫ברוחך וכו'‬ ‫ראיתי בלילה שמירה מופלאה מאד בעיני‬ ‫ונתגלת לי מתוך מה ששמעתי‬ ‫וזו היא אמר אויב ארדוף אא"ש‬ ‫תלאחת"י ‪63‬‬ ‫מי כמוך באלים וכו' (שמות טו‪ ,‬ט–יא)‬ ‫הגן והושיעה‬ ‫בשם ַאלְ ַב ִתי ַאלְ ֵב ָתי‬ ‫בשם ֶאלְ ָב ְתיְ ַאלְ ֵב ַתיְ‬ ‫נשפת ברוחך כסמו ים‬ ‫צכב"א ‪64‬‬ ‫מי כמוכה באלים ייי וגו'‬ ‫‪61‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪64‬‬ ‫מקבילה נוספת לקטע זה בכ"י נ ‪ ,2‬עמ' ‪14‬א‪.‬‬ ‫מקבילה נוספת לקטע זה בכ"י ב ‪ ,‬קכו ע"א‪.‬‬ ‫בגיליון מופיעה פתיחת ראשי התיבות‪' :‬אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו‬ ‫ידי' (שמות טו‪ ,‬ט)‪.‬‬ ‫שמות טו‪ ,‬י‪' .‬צללו כעופרת במים אדירים'‪.‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫‪84‬‬ ‫‪14‬ב–‪15‬א ‪61‬‬ ‫כ"י פ‪ ,‬עמ'‬ ‫ַמכְ ַבי‬ ‫זַגְ ַתף ַלחְ ַעת ֶכ ְז ַדש‬ ‫ַלחְ ַעת ‪ַ 67‬מכְ ַבי הצילני מכל אויב ‪ 68‬נטית‬ ‫ימינך תבלעמו ארץ (שמות טו‪ ,‬יב)‪.‬‬ ‫ע ף ‪66‬‬ ‫ַמנְ ַכב ‪ 65‬נ ְ‬ ‫ַת ַ‬ ‫ע"א–ע"ב ‪62‬‬ ‫כ"י מ ‪ ,1‬קט‬ ‫‪69‬‬ ‫ַמכְ ָבי ַמכְ נַב נ ְ‬ ‫ַת ַעף זַגְ ָתף ַלחְ ַעת ַכ ְז ָדש‬ ‫ַלחְ ַעת ַמכְ ַבי הצילני מכל אויבי‪ 70.‬נטית‬ ‫ימינך תבלעמו ארץ (שמות טו‪ ,‬יב)‪.‬‬ ‫ובחסדך תצמיח אויבי והאבדת כל צוררי‬ ‫ריקם כא"ע‪ 71.‬האשימם אלהים יפלו‬ ‫ממועצותיהם בפהכמ"ב ‪ 72‬יקללו המה וגו'‬ ‫(תהלים קט‪ ,‬כח) המה יאבדו ואתה תעמוד‬ ‫וגו' כולם כבגד יבלו כת"ו ‪ 73‬המה יבושו‬ ‫ועבדך ישמח‪ .‬עשה עמי אות לטובה ויראו‬ ‫שונאי (תהלים פו‪ ,‬יז) ע"ו יבושו רודפי‬ ‫ואל אבושה אני יחתו המה ואל אחתה אני‬ ‫הביא עליהם יום רעה ומשנה שברון שברם‬ ‫(ירמיה יז‪ ,‬יח) יבושו אויבי ואל אבושה‬ ‫אני וגו' יבושו שונאי ואל אבושה אני וגו'‬ ‫יבושו משנאי ואל אבושה אני התיקם כצאן‬ ‫לטבחה והקדישם ליום הריגה (ירמיה יב‪ ,‬ג)‬ ‫ויהיו מוכשלים לפניך ובעת אפך עשה בהם‬ ‫וגו' (שם ח‪ ,‬כג)‬ ‫‪65‬‬ ‫‪66‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪73‬‬ ‫כך בכתב היד אולם במקבילה‪ :‬מכנב (בשיכול אותיות)‪ ,‬ועל פי פתיחת ראשי התיבות נראה‬ ‫שנפלה כאן טעות בהעתקה‪.‬‬ ‫שמות טו‪ ,‬יא‪ .‬ובפתיחת ראשי התיבות (של כל הרצף מכבי מכנב נתעף)‪' :‬מי כמוך באלים ה'‬ ‫מי כמוך נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא'‪.‬‬ ‫לא ברור מה פשר צירופי האותיות או ראשי התיבות האלה‪.‬‬ ‫ייתכן שצ"ל להיות‪' :‬בידך עתתי הצילני מיד אויבי ומרדפי'‪ ,‬על פי תהלים לא‪ ,‬טז‪.‬‬ ‫ראו לעיל הערה ‪.66‬‬ ‫ראו לעיל הערה ‪.68‬‬ ‫תהלים קמג‪ ,‬יב‪ .‬ובפתיחת ראשי התיבות‪[' :‬כל צררי נפשי] כי אני עבדך'‪.‬‬ ‫תהלים ה‪ ,‬יא‪ .‬ובפתיחת ראשי התיבות‪[' :‬ברב ממעצותיהם] ברב פשעיהם הדיחמו כי מרו בך'‪.‬‬ ‫תהלים קב‪ ,‬כז‪ .‬ובפתיחת ראשי התיבות‪' :‬כלבוש תחליפם ויחלפו'‪.‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪14‬ב–‪15‬א ‪61‬‬ ‫כ"י פ‪ ,‬עמ'‬ ‫תפול עליהם אימתה (שמות טו‪ ,‬טז) וכו'‬ ‫ג"פ כסדר וג"פ למפריע תקרא פסו'‬ ‫תפול עליהם וכו'‪.‬‬ ‫‪85‬‬ ‫ע"א–ע"ב ‪62‬‬ ‫כ"י מ ‪ ,1‬קט‬ ‫תפל עליהם אימתה ופחד (שמות טו‪ ,‬טז)‬ ‫וגומ' ג"פ ישר וג"פ הפוך וג"פ ישר ולך‬ ‫לשלום‪.‬‬ ‫שתי השמות קבלתים עם פסו' אמר‬ ‫אויב ארדוף וכו' והשלשה ר"ת מי כמוך‬ ‫ומופלאים הם והארבעה אחרונים באו‬ ‫לידי <בגוש> חלב הסמוכה לטיבריה‬ ‫בפיתקא ישנה מאד בשם רבי' האיי גאון‬ ‫וכו' ‪ 74‬וראה ‪75‬‬ ‫ז"ל עם כל פסוקי קומה ה'‬ ‫ראיה ברורה שהעלובים שמורים שמירה‬ ‫מעולה ומעט מהם ינצחו רבים מעלביהם‬ ‫כי הב"ה נלחם בהם ויפול אויביהם‬ ‫חללים חללים ומהם לא יפקד איש‪.‬‬ ‫מהשוואה בין שתי הפסקאות עולה כי הפסקה בכ"י מ ‪ 1‬עשירה יותר בתוכני השמירה‬ ‫המובאים בה‪ ,‬ואילו זו שבכ"י פ עשירה יותר במידע הנוגע לזמן הגילוי ולמקורות‬ ‫הידע של המחבר‪ .‬בכ"י פ הפסקה מובאת בתוך רצף כרונולוגי של גילויים‪ ,‬ומתוכו‬ ‫ניתן ללמוד שמדובר בגילוי שהתרחש בט"ו לחודש תשרי‪ ,‬לאחר גילוי שבסופו‬ ‫נאמר‪' :‬ובלילה הזאת עשיתי שאלה בראשי תיבות אלה על אודות בנין ביתי ושלותי‬ ‫והחזרת ששוני ושמחתי ולהבין תשובה נכונה על כל זה ואחלמה חלום וארא עצמי‬ ‫יושב על שולחן'‪ .‬הגילוי הנוסף‪ ,‬שתוכנו השמירה המופלאה‪ ,‬התרחש בהמשך אותו‬ ‫הלילה כאשר ריד"ע קם לקרוא את שירת הים‪ .‬סמיכות הגילויים עשויה לספק רמז‬ ‫כלשהו להקשר שבו התרחשו‪ :‬תקופה שבה ריד"ע היה עסוק ככל הנראה בבניין ביתו‪,‬‬ ‫ורצונו היה להשיב את השלווה והשמחה לחייו‪ .‬ייתכן שפקד אותו אסון כלשהו והוא‬ ‫שעורר בו באותו הלילה את ההזדקקות לשמירה‪ .‬ההקשר הקונקרטי שבו אירע הגילוי‬ ‫איננו מוזכר בפסקה המקבילה שבכ"י מ ‪ .1‬סביר להניח כי גם כאן מדובר בהשמטה‬ ‫מכוונת של העורך ובניסיונו להתאים את הפסקה להקשרה החדש – הנושאי‪ ,‬באמצעות‬ ‫השמטת ההקשר המקורי שלה‪ :‬הזמן והמקום שהיו ה'רקע' ליצירתה‪.‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪75‬‬ ‫תהלים עד‪ ,‬כב‪ ,‬וראו כ"י מ ‪ ,1‬יט ע"א‪' :‬קומה אלהים ריבה ריבך זכור חרפתך וגו' ר"ל אלו‬ ‫הרשעים המריבים ועולבים החסידים‪ ,‬אשר שכלם גובר על תאותם והם עלובים בלתי עולבים‬ ‫שומעים חרפתם ואינם משיבים'‪.‬‬ ‫הטקסט שמכאן ועד לסוף הפסקה לא נמצא במקבילה שבכ"י נ ‪.2‬‬ ‫‪86‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬בכתב היד הכרונולוגי הוסיף ריד"ע וציין את מקורם של השמות‬ ‫המדוברים‪ ,‬ולגבי ארבעת האחרונים דייק שהגיעו לידיו 'בגוש חלב הסמוכה לטיבריה‬ ‫בפיתקא ישנה מאד בשם רבי' האיי גאון ז"ל'‪ 76,‬דהיינו עוד קודם צאתו מארץ ישראל‪.‬‬ ‫מסורת ייחודית זו על אודות סגולות ומרשמים שנמצאו בגליל העליון מרתקת קודם‬ ‫כול מצד זיקתה לגילויים נוספים של סודות שמקורם בחבל ארץ זה‪ ,‬ובהקשר הנוכחי‬ ‫ייתכן שמדובר ברמזים המובילים לזיהוי ההקשר הקונקרטי שבו ניתן הידע או התרחש‬ ‫הגילוי‪ .‬בכ"י מ ‪ 1‬מידע זה הוסר במסגרת העריכה מחדש של הפסקאות השונות‪ .‬ואולם‬ ‫לא רק השמטות נעשו בעריכה אלא גם תוספות (ייתכן שחלקן מאוחרות)‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬ ‫המרשם לשמירה ב־מ ‪ 1‬נרחב מן המרשם שב־מ ‪ ,4‬אם כי ייתכן שמדובר בתוספת‬ ‫מאוחרת‪.‬‬ ‫מיומן גילויים לחיבור פרשני – לדרכי ההתגבשות של 'אוצר חיים'‬ ‫עיון בשתי המקבילות מחזק את הרושם שהפסקאות שבכתבי היד הכרונולוגיים הן‬ ‫הפסקאות הראשוניות והמקוריות ואלו שבכ"י מ ‪ 1‬הן המעובדות והמאוחרות יותר‪.‬‬ ‫במסגרת אותו עיבוד הוסרו פרטי הזמן והמקום המשמשים 'רקע' להתרחשות הגילוי‪,‬‬ ‫בשל המעבר מקובץ המאורגן על פי סדר כרונולוגי לקובץ המאורגן באופן תמטי‪.‬‬ ‫ברצוננו להציע באופן זהיר כי את היחס הזה שבין הפסקאות המקבילות ניתן להרחיב‬ ‫אל דרכי ההתגבשות של 'אוצר חיים' בכללותו‪ .‬ייתכן כי במשך כמה שנים וברצפים‬ ‫משתנים‪ ,‬זכה ריד"ע לגילויים ולפרשנויות חדשות‪ .‬סמוך להתרחשות הגילויים הוא‬ ‫רשם אותם ביומניו ובפנקסיו ולצידם ציין את זמנם והקשרם‪ .‬יומנים אלו הם אוצרות‬ ‫חייו של ריד"ע ואותם ניתן לשייך לסוגת האגודוקומנט ( ‪ 77.)egodocument‬בהמשך‬ ‫‪76‬‬ ‫‪77‬‬ ‫על גוש חלב ראו ברשימת קברי האבות של ר' יעקב שליחו של ר' יחיאל מפריז (כ"י פריז‪,‬‬ ‫הספרייה הלאומית ‪ ,)312‬וברשימה המובאת אצל א' מרמורשטיין וא' מרמרשטיין‪' ,‬קברי‬ ‫אבות'‪ ,‬ציון‪ ,‬א (תרפ"ו)‪ ,‬עמ' ‪ ,39–31‬בעמ' ‪ ;38‬וכן אצל אלחנן ריינר‪' ,‬מפיהם ולא מפי‬ ‫כתבם‪ :‬על דרכי רישומה של מסורת המקומות הקדושים בארץ ישראל בימי הביניים'‪ ,‬וזאת‬ ‫ליהודה‪ :‬מחקרים בתולדות ארץ ישראל ויישובה מוגשים ליהודה בן פורת‪ ,‬בעריכת י' בן־‬ ‫אריה וא' ריינר‪ ,‬ירושלים תשס"ג‪ ,‬עמ' ‪.344–308‬‬ ‫את המונח טבע ההיסטוריון ההולנדי ז'אק פרסר ( ‪ )Jacques Presser‬בשנות החמישים של המאה‬ ‫העשרים‪ ,‬ולהגדרתו הוא מאפיין 'טקסטים שבהם המחבר (או מחברת) כותב על פעולותיו‪,‬‬ ‫מחשבותיו ורגשותיו'‪ ,‬ונוכחותו של ה'אני' היא 'נוכחות מתמשכת‪ ,‬המתגלה או מסתתרת‬ ‫מרצונו או שלא מרצונו' (ראו אריאן בחרמן ורודולף דקר‪' ,‬אגודוקומנטים וחקר ההיסטוריה‬ ‫של התרבות'‪ ,‬העבר ומעבר לו‪ :‬עיונים בהיסטוריה ובפילוסופיה‪ ,‬שי לאלעזר וינריב‪ ,‬בעריכת‬ ‫א' הורביץ ואחרים‪ ,‬רעננה תשס"ו‪ ,‬עמ' ‪ ;245‬וכן אבריאל בר־לבב‪' ,‬אגודוקומנטים בצוואות‬ ‫מוסר'‪ ,‬העבר ומעבר לו‪ :‬עיונים בהיסטוריה ובפילוסופיה‪ ,‬שי לאלעזר וינריב‪ ,‬בעריכת א'‬ ‫הורביץ ואחרים‪ ,‬רעננה תשס"ו‪ ,‬עמ' ‪ .282–263‬על תיקוני הזהר כחיבור אגודוקומנטי ראו‪:‬‬ ‫רונית מרוז‪ ,‬הביוגרפיה הרוחנית של רבי שמעון בר יוחאי‪ ,‬ירושלים תשע"ח עמ' ‪.149–148‬‬ ‫על אגודוקומנטים בצפת של המאה השש־עשרה ראו‪ :‬שפרה אסולין‪' ,‬בין גדלות לקטנות ובין‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪87‬‬ ‫ביקש ריד"ע לעבד ולערוך אותם פנקסי גילויים וליצור מהם חיבור גדול אחד ובחר‬ ‫לו ֵשם‪' :‬אוצר חיים'‪ .‬לחיבור זה הוא ביקש להעניק אופי פרשני־תמטי ולכן ארגן אותו‬ ‫מחדש שלא על פי סדרם הכרונולוגי של הגילויים אלא על פי הסדר המקובל בעולם‬ ‫הפרשנות‪ :‬פרשנות המקרא תחילה‪ ,‬ואחריה פרשנות התפילה ואגדות התלמוד‪ .‬לצורך‬ ‫הארגון המחודש הזה הוא המיר את ציוני הזמן שהיו במקור בביטויים עמומים של‬ ‫תיאור חלקי היממה וכדומה‪ ,‬לדוגמה‪' :‬עוד ביום זה'‪' ,‬בלילה זו'‪ ,‬או אפילו המילה 'עוד'‬ ‫הניצבת בראש רבות מן הפסקאות לאורך כ"י מ ‪ 78.1‬לפי דברינו‪ ,‬ציונים אלו אינם אלא‬ ‫עקבות או 'סימני מים' שנותרו מציוני הזמן המקוריים שהופיעו לצד התיעוד המקורי‬ ‫של הגילויים המקוריים‪ .‬רוב הפרטים הללו הושמטו בעריכה ובתהליך העיבוד לצורך‬ ‫המעבר לחיבור בעל המבנה התמטי־פרשני‪ ,‬ומעטים מהם שרדו‪79.‬‬ ‫סביר להניח כי אילו היו בידנו כל חלקיו של 'אוצר חיים' ושרידים נוספים של יומניו‬ ‫האישיים של ריד"ע‪ ,‬יכולנו למצוא הקבלות נוספות בין כתבי היד הכרונולוגיים ובין‬ ‫החיבור המעובד והערוך‪ 80.‬זאת ועוד‪ ,‬גם בתקופה שבה עסק ריד"ע בעריכת הכתבים‪,‬‬ ‫הגילויים נמשכו‪ ,‬וגם את הגילויים החדשים הוא המשיך להעלות על הכתב‪ .‬קובץ‬ ‫מאוחר כזה הוא ככל הנראה הקובץ מן הגניזה הקאהירית שהתפזר בכמה ספריות‪ 81,‬ובו‬ ‫מצויה הפניה מפורשת ל'אוצר חיים'‪ ,‬שמסתבר שהיה אז בתהליכי עיבוד ועריכה‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬בכתבי יד מעטים שהגיעו לידנו‪ ,‬שרדו חלקים מיומניו האישיים של‬ ‫ריד"ע שבהם צוינו הזמנים המדויקים שבהם התרחשו ההתגלויות ולעיתים גם מקומן‪.‬‬ ‫בתהליך מורכב שריד"ע עצמו החל בו‪ ,‬עובדו יומני התגלות אלו וכונסו לחיבור גדול‬ ‫מחזוריות להתפתחות‪ :‬הביוגרפיה המשיחית כסיפור אישי בספר החזיונות לר' חיים ויטל'‪,‬‬ ‫קבלה‪( 36 ,‬תשע"ז)‪ ,‬עמ' ‪J. H. Chajes, ‘Accounting for the self: preliminary ;77–31‬‬ ‫‪generic-historical reflections on early modern Jewish egodocuments’, Jewish‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪ .Quarterly Review 95,1 (2005), pp. 1-15‬עם זאת‪ ,‬יש לציין כי בפסקאות אלו נוכחותו‬ ‫של ה'אני' משמשת בסיס לגילוי המובא אחריה‪ ,‬ואיננה מרכזית כפי שהיא באגודוקומנטים‬ ‫המאוחרים יותר‪ .‬על סכנת האנכרוניזם שבשימוש במונח אגודוקומנטים לגבי כתבים‬ ‫שנתחברו קודם לעת החדשה‪ ,‬ראו חיות‪ ,‬הסבר העצמי (לעיל בהערה זו)‪ ,‬שם‪.‬‬ ‫רק במקרה חריג נותר ציון הזמן במלואו‪...' :‬ומאד ששה נפשי כמוציא שללים רבים על לילה‬ ‫זו שראיתי זה שהיא ח"י ימים לחדש אדר שבו מתלבשים האילנות הדר' (כ"י מ ‪ ,1‬קפו ע"א)‪.‬‬ ‫ייתכן כי ציון זמן זה נשמר כיוון שהוא מצוי באמצע הפסקה ולא בפתיחתה וכן משום היותו‬ ‫רלוונטי לעניין שבו עוסקת הפסקה (פריחת האילנות)‪.‬‬ ‫יש לציין כי בכתבי יד נוספים כדוגמת כ"י א וכ"י ב (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)28‬סימנים אלה הושמטו‪,‬‬ ‫והפסקאות פותחות באופן קבוע ב'אהיד"ע' או 'עוד' בלבד‪.‬‬ ‫עניין זה נוגע במיוחד לפירושים של ריד"ע על חמשת חומשי תורה שאינם בידינו ושלעיל‬ ‫הצענו כי זהו אוצר חיים דאורייתא שריד"ע הזכיר בכתביו‪ .‬בכתבים הכרונולוגיים ישנו‬ ‫עיסוק נרחב בפרשנות פסוקי התורה‪ ,‬וסביר להניח כי אם אכן עובדו גילויים אלה אל תוך‬ ‫אוצר חיים‪ ,‬אזי הם הוכנסו אל תוך חלק אבוד זה של החיבור‪.‬‬ ‫כ"י ס ‪ ,‬ק ו־ פ ‪( 1‬ראו בנספח)‪.‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫‪88‬‬ ‫אחד – שאותו כינה ריד"ע 'אוצר חיים'‪ ,‬חיבור מגובש יחסית‪ ,‬שבמוקדו הפרשנות‬ ‫לכתבי הקודש‪ .‬בתהליך העריכה טושטשו או הוסרו פרטים הנוגעים להקשר וכמוהם‬ ‫פרטים המאפיינים חיבורים אגודוקומנטריים – וכל זאת כדי ליצור את המבנה התמטי־‬ ‫פרשני שריד"ע ביקש להעניק לחיבורו‪.‬‬ ‫נספח‪ :‬כתבי היד הכרונולוגיים של ר' יצחק דמן עכו‬ ‫כאמור לעיל‪ ,‬עד כה נמצאו שבעה פרגמנטים מכתבי יד שבהם פסקאות מתוארכות‬ ‫שניכרים בהן המאפיינים שהוצגו בגוף המאמר‪ ,‬ובהם ציון זמן (או חלק מרצף) וראשי‬ ‫תיבות ארוכים בפתיחתן‪ .‬חשוב לציין שבכמה מכתבי יד אלו יש פסקאות רבות נוספות‬ ‫שגם הן שייכות לריד"ע ול'אוצר חיים'‪ ,‬אולם נעדרים מהן אותם מאפיינים מובהקים‪.‬‬ ‫‪ .1‬מ ‪ :4‬כתב יד מוסקווה‪ ,‬ספריית המדינה של רוסיה‪ ,‬אוסף גינצבורג ‪( 1062‬לשעבר‬ ‫‪ ,)775‬רלח ע"א–רמד ע"א‪ :‬רצף של כ־‪ 14‬פסקאות‪ .‬חלק מהדרשות עוסקות בסוף‬ ‫חומש דברים‪ ,‬ומכאן נראה שמדובר בשלהי חודש אלול או בתחילת תשרי‪.‬‬ ‫‪ .2‬פ‪ :‬כתב יד פריז‪ ,‬אוסף קלגסבלד ויקטור‪ ,‬עמ' ‪14‬א–‪15‬א‪ ,‬כתיבה ספרדית‪ ,‬המאה‬ ‫החמש־עשרה‪ :‬שלוש פסקאות המתוארכות לאמצע חודש תשרי‪.‬‬ ‫‪ .3‬נ ‪ :1‬כתב יד ניו יורק‪ ,‬ספריית בית המדרש לרבנים ‪ ,1674‬עמ' ‪125‬א–‪126‬א (מובא‬ ‫בתוך 'גנת ביתן' האנונימי)‪ 82:‬שתי פסקאות‪ :‬אחת המתוארכת לח' בניסן והשנייה‬ ‫לכ"ב יום לעומר‪.‬‬ ‫‪ .4‬ש‪ :‬כתב יד ניו יורק‪ ,‬הספרייה הציבורית‪( Ms. Heb. 191 ,‬לשעבר‪ ,‬אוסף דוד בן‬ ‫סלימאן ששון‪ ,‬לונדון‪ ,)919 ,‬עמ' ‪ :217–215‬שתי פסקאות המתוארכות לחודש‬ ‫אלול‪83.‬‬ ‫לאלה יש לצרף שלושה פרגמנטים שנמצאו באוצרות הגניזה הקאהירית‪ .‬עיון‬ ‫בשלושתם מעלה שהם שייכים למעשה לאותו כתב יד שמתאפיין בכתיבה ספרדית מן‬ ‫המאה הארבע־עשרה או החמש־עשרה‪ .‬הכתיבה בכ"י ס ובכ"י ק זהה‪ .‬כ"י פ ‪ 1‬לא הגיע‬ ‫לידנו‪ ,‬אך כיוון שההעתקה השמורה בארכיון שלום נעשתה על פי השורות המקוריות‪,‬‬ ‫ניתן לראות שגם בו‪ ,‬כמו בשני הפרגמנטים האחרים‪ ,‬בכל עמוד יש שבע־עשרה‬ ‫שורות‪ ,‬ובכל שורה – בין עשר לשתים־עשרה מילים‪84.‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪84‬‬ ‫על כתב יד זה וההקשר הצפון אפריקאי שלו ראו לעיל הערה ‪.28‬‬ ‫אחת הפסקאות מקבילה למצוי בכ"י ק שיתואר להלן‪ .‬שני כתבי היד אינם שלמים אך הם‬ ‫משלימים זה את זה‪ .‬מלבד הפסקאות הכרונולוגיות‪ ,‬מצויות לאורך כ"י ש פסקאות נוספות‬ ‫רבות של ריד"ע שאינן מתוארכות‪ .‬כתב יד זה כולל גם את התרגום ואת הפירוש שחיבר‬ ‫ריד"ע לפירוש ר' יהודה אבן מלכה לפרקי דר' אליעזר שפורסם על ידי ינון–פנטון (לעיל‪,‬‬ ‫הערה ‪.)6‬‬ ‫תודתנו לד"ר עזרא שבט שבעזרתו הגענו למסקנה שמדובר בשלושה קטעים השייכים כולם‬ ‫לכתב יד אחד‪.‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪89‬‬ ‫‪ .5‬ס‪ :‬כתב יד סנקט פטרבורג‪ ,‬הספרייה הלאומית של רוסיה (אוסף פירקוביץ השני)‪,‬‬ ‫‪ 85,EVR II 358.4‬דפים ‪14‬א–‪21‬א‪ .‬כתיבה ספרדית‪ ,‬מאות ארבע־עשרה–חמש־‬ ‫עשרה; שני רצפים של גילויים‪ :‬הרצף הראשון מחודש ניסן‪ ,‬והרצף השני משלהי‬ ‫חודש תשרי‪.‬‬ ‫‪ .6‬פ ‪ :1‬כתב יד פריז‪ ,‬ספריית כל ישראל חברים ‪ ,VI B 117‬עשרים עמודים שהועתקו‬ ‫במכונת כתיבה ומשקפים עשרים עמודים בכתב היד המקורי (ההפניות לאורך‬ ‫המאמר הן לפי מספור הדפים שנוסף בכתב יד על גבי הדפים המודפסים); רצף של‬ ‫‪ 14‬פסקאות‪ ,‬חלקן קטועות באמצע‪ .‬בשל עמימות התאריכים הנזכרים בראשית‬ ‫הפסקאות‪ ,‬סדר הזמנים בכתב היד איננו ברור כל צורכו‪ ,‬אולם לאור העובדה‬ ‫שרבות מהדרשות עוסקות בפרשנות לפרשות ספר בראשית‪ ,‬נראה שנכתבו‬ ‫בתקופה שנמשכה כמה שבועות לאורך החודשים מרחשוון–כסלו‪.‬‬ ‫‪ .7‬ק‪ :‬כתב יד קיימברידג'‪ ,‬ספריית האוניברסיטה ‪ .T-S K12.5‬עמוד אחד בכתיבה‬ ‫ספרדית‪ ,‬המאה הארבע־עשרה–חמש־עשרה; שתי פסקאות המתוארכות לחודש‬ ‫אלול‪.‬‬ ‫הסימנים המשמשים במהדורה‬ ‫[ ] חוסר בכתב היד‪ .‬במקומות שיכולנו לשער במידה רבה של סבירות את האותיות‬ ‫החסרות השלמנו אותן בתוך הסוגריים‪ .‬במקומות שלא יכולנו לשער את האותיות‬ ‫עצמן אלא את מספרן – צייּנו נקודות כמספר האותיות‪ .‬כן השתמשנו בסוגריים‬ ‫אלו להשלמת קיצורים‪ :‬רצ'[ונו] לו'[מר]‪ ,‬ולפתיחת ראשי תיבות‪ :‬ענ"י [על‬ ‫נטילת ידיים]‪.‬‬ ‫< > מספרי העמודים בכתב היד; וכן הערות על הגיליון או מעל שורת הטקסט‪.‬‬ ‫מילה מחוקה בקו – משקפת מחיקה של המילה בכתב היד עצמו‪.‬‬ ‫{}‬ ‫הערות שהוסיף שלום בכתב ידו בתעתיק שיצר לכ"י פ ‪.1‬‬ ‫‪85‬‬ ‫חלק מתוך אוסף פירקוביץ השני‪.‬‬ ‫‪90‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫המהדורה‬ ‫א‪ .‬כתב יד מ ‪ ,4‬רלח ע"א–רמד ע"א‬ ‫<רלח ע"א> ראיתי ‪ 86‬סוד נפש בהמה וחיה טהורה בסימני מעלי הגרה ומפריסי הפרסה‬ ‫וטרם דברי בסוד שתי מלות <סימני> הטהרה שהן הגר"ה פרס"ה אדבר בסוד שמות הקו‬ ‫האמצעי תחלה בכח המספר אשר חכמת הפרסה ‪ 87‬המספר עיקר גדול לכל החכמות ודאי‬ ‫וזהו אהי"ה עם יהו"ה סודם שבעה וארבעים ירמוז לשם הגבורה אגלא שסודו ל"ה ‪88‬‬ ‫שהוא סוד מטטרון באי"ק ‪ 89‬וי"ב היתרים ירמזו לצירוף שם הגבורה ושם הנעלם ושם‬ ‫המיוחד אלה שצירוף כל א' י"ב י"ב י"ב עוד אהי"ה עם ִי ֵהֹו"הְ אדנ"י סודם אלהי"ם‬ ‫שהוא דין ירמוז לנו שאע"פ ששמות הקו האמצעי רחמים בהתעלותם לאין סוף ומאין‬ ‫סוף שהוא יהו"ה רחמים הם יונקים אעפ"כ קצת דין יש בהם כי אין שם דיין בלא‬ ‫רחמים ולא רחמים בלא דין מלבד שם יהו"ה אשר ירמוז לאין סוף כי זה ודאי לבדו‬ ‫רחמים גמורים פשוטים בתכלית הפשיטות‪< .‬צירוף השם הנכבד אדנ"י אנד"י איד"ן‬ ‫אני"ד אדי"ן דונ"א דני"א דינ"א דיא"ן דאנ"י דנא"י ניא"ד ניד"א נדי"א ינד"א ידא"ן‬ ‫ינא"ד יאנ"ד ידנ"א נדא"י נאד"י ע"כ> ‪90‬‬ ‫עוד אהי"ה עם אלהי"ם סודם מאה ושבעה הראשית שהוא אהי"ה הרומז לכתר‬ ‫והאחרית שהוא אלהי"ם רומז לע'[טרה] סודם ק"ז ‪ 91‬כאשר אמרנו הוציא מק"ז פ"ז‬ ‫שהוא סוד לבנ"ה הרומז לע'[טרה] ישאר עשרים שהוא חשבון כ"ף הרומז לכ'[תר]‬ ‫ראשו כתם פז (שיר השירים ה‪ ,‬יא) עוד אך פ"ז שים אלף א"ך עם וא"ו [ ] ‪ 92‬פ"ו‬ ‫יהיה [ ] ‪ 93‬פ"ז שים וא"ו פ"ו עם א"ך תמצא ז"ך ‪ 94‬זהו מה שאמ'[ר] הכתו'[ב] זך לקחי ‪95‬‬ ‫אותיות תורה שבכתב הרומז לכ'[תר] שהוא רחמים ותורה שבע"פ הרומז לע'[טרה]‬ ‫‪86‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪88‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪91‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪94‬‬ ‫‪95‬‬ ‫מאחר שהדרשה הבאה עוסקת בפרשה ֵ‬ ‫מספר דברים‪ ,‬ייתכן שדרשה זו קשורה לפרשת מאכלות‬ ‫אסורות שבפרשת ראה (דברים יד) ולא לפרשת מאכלות אסורות שבפרשת שמיני (ויקרא יא)‪.‬‬ ‫ייתכן שמילה זו מחוקה‪.‬‬ ‫אגלא = ‪ = 35‬ל"ה‪.‬‬ ‫אי"ק – גימטרייה קטנה‪ ,‬דהיינו כל האותיות הן בעלות ערך של מספר חד־ספרתי בלבד‪.‬‬ ‫באופן זה ערכן של האותיות אל"ף‪ ,‬יו"ד וקו"ף – ‪ ;1‬ערכן של האותיות בי"ת‪ ,‬כ"ף ורי"ש – ‪2‬‬ ‫וכן הלאה‪ .‬לפיכך בהקשר זה‪ ,‬מטטרון באי"ק‪.35 = 5+6+2+9+9+4 :‬‬ ‫קטע זה נמצא בתוך מסגרת מעוטרת בתוך הדף‪ .‬נראה שמתייחס לי"ב צירופים שנזכרו קודם‬ ‫לכן‪ ,‬אם כי כאן ישנם כ' צירופים‪.‬‬ ‫אהי"ה = ‪ ;21‬אלהי"ם = ‪( 107 = 86+21 .86‬ק"ז)‪.‬‬ ‫קשה לקריאה‪ .‬נראה כמחיקה‪.‬‬ ‫כנ"ל‪.‬‬ ‫א"ך (‪ + )21‬וא"ו (‪ = )6‬ז"ך (‪ .)27‬נראה שיש כאן שיבוש או כפילות‪ .‬לא ברור מהו פ"ו המופיע‬ ‫כאן‪.‬‬ ‫איוב יא‪ ,‬ג; נוסח הפסוק‪' :‬ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך'‪.‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪91‬‬ ‫שהוא דין מספרם ז"ך‪ .‬עוד אדנ"י עם יהו"ה סודם אמן‪ 96.‬עוד יהו"ה עם אלהי"ם סודם‬ ‫יב"ק‪ 97.‬עוד אדנ"י עם אלהי"ם סודם קנ"א‪ 98.‬אדנ"י דין ירמוז למדת הדין הרפה‬ ‫היא הע'[טרה] אלהים דין הרומז למדת הדין הקשה שהוא הפ'[חד] סודם סוד הקנאה‬ ‫הגמור'[ה] המקנא על עוברי רצונו כי ייי' אלהיך אש אוכ'[לה] הו'[א] אל קנא (דברים‬ ‫ד‪ ,‬כד) אל קנוא ונוקם ונוטר ‪ 99‬ומשלם גמול לאויביו (ישעיה סו‪ ,‬ו)‪ .‬עוד כאשר תחבר‬ ‫ה' שמות של הקו האמצעי כאחד תמצא בסודם אחד של טהרת חיה ובהמה טהורה כיצד‬ ‫י"ה אהי"ה יהו"ה אדנ"י אלהי"ם סוד ה' שמות אלה הוא מאתים וי"ג והוא סוד הגר"ה ‪100‬‬ ‫מעלה הגר"ה ומפריסי הפרסה והסי'[מן] הב' של טהרת בהמה וחיה הוא פרסה סודו‬ ‫מש"ה ‪ 101‬סוד אל שד"י כי הוא השם פ"ר של פרסה סודו סנד'[לפון] ס"ה של פרסה סודו‬ ‫אדנ"י מש"ה נו'[טריקון] מטטרון <רלח ע"ב> שר הפנים ושם אדנ"י הוא רומז כי הוא‬ ‫אדנ"י הקט[ן] ששמו כשם רבו‪ .‬הנה עינינו רואות כי מלת הגר"ה תרמוז לקו האמצעי‬ ‫המתעלה עד אין סוף שבאלף אבי"ע ומלת פרסה ת[רמוז] לקו האמצעי המתעלה עד אין‬ ‫סוף שבבית אבי"ע וכל זה ירמוז לנו שהקב"ה משובח שמו משגיח בנפשותינו להדבק‬ ‫בו באוסרו אלינו המאכלות האסורות יען היותם טמאות מטמאות נפש אוכליהן והתיר‬ ‫לנו המאכלות המותרת יען היות נפשנו נשמרת מכל טומאה שנפש בהמה וחיה טהורה‬ ‫באה להם מהניצוצות היוצאים ומקפצים מהקו האמצעי ושל הבל[תי] טהורה באה להם‬ ‫מהניצוצות היוצאים ומקפצים מהקליפות והענפים הן הן שרי האומות ומה שאמ'[ר]‬ ‫מש"ה שהוא מיכאל שר הרחמים מלמד זכיותינו לפרע"ה שהוא סמא"ל לא תשאיר‬ ‫ממנו פרסה כי ממנו נקח לנו לעבוד וגו' (שמות י‪ ,‬כו) כי הכל נקח ד"ו ל"ו שלא יהיה‬ ‫לסמא"ל המקטרג על ישראל חלק ונחלה בקו האמצעי כלל ועל כן צוה פרעה לגרש את‬ ‫משה שרומז למש"ה ולאהרן שירמוז לסנדלפו"ן שר האש והדין הצפוני כמי שאומ'[ר]‬ ‫הואיל ואין רצונכם לתת לי חלק עמכם במושכל שלכם גם אני לא אתן לכם חלק ונחלה‬ ‫עמי במורגש שלי וזהו סוד הפרושים הצנועים המתבודדים אשר יברח[ו] מהמורגשות‬ ‫וידבקו במושכלות ולזה ירמוז פסוק ואת הצפוני ארחי[ק] מעליכם והדחתיו וגו' (יואל‬ ‫ב‪ ,‬ג) שהצפוני הזה רומז לסמא"ל המקטרג ומה שאמרתי שצוה פרעה לגרש את משה‬ ‫הוא אומרו לו אל תוסף ראות פני (שמות י‪ ,‬כ) כי [ ]פתו אין לך גירוש יותר מזה‪.‬‬ ‫‪ 96‬אדנ"י (‪ + )65‬יהו"ה (‪ = )26‬אמן (‪.)91‬‬ ‫‪ 97‬יהו"ה (‪ + )26‬אלהי"ם (‪ = )86‬יב"ק (‪.)112‬‬ ‫‪ 98‬אדנ"י (‪ + )65‬אלהי"ם (‪ = )86‬קנ"א (‪.)151‬‬ ‫‪ 99‬על פי נחום א‪ ,‬ב; נוסח הפסוק במקור‪' :‬אל קנוא ונקם ה' נקם ה' ובעל חמה נקם ה' לצריו‬ ‫ונוטר הוא לאיביו'‪.‬‬ ‫‪ 100‬י"ה (‪ + )15‬אהי"ה (‪ + )21‬יהו"ה (‪ + )26‬אדנ"י (‪ + )65‬אלהי"ם (‪ = )86‬הגר"ה (‪.)213‬‬ ‫‪ 101‬פרס"ה = מש"ה = א"ל שד"י (‪.)345‬‬ ‫‪92‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫אהיד"ע א' אי"ש חי"ל [האיי"ל] ‪ 102‬האיי"ל ‪ 103‬אני קורא הסדר שמו"ת יום שבת‬ ‫ששה עשר יום לחדש זה ‪ 104‬וכאשר הגעתי לפסוק השקיפה ממעון קדשך וגו' (דברים‬ ‫כו‪ ,‬טו) בא לפי ואתה תשמע השמים (מלכים א ח‪ ,‬לט) וראיתי שמלת תשמע עניינה‬ ‫ענין קיבוץ וכנישת דברים כענין וישמע שאול וגו' (שמואל א טו‪ ,‬ד) והסוד שהשקפת‬ ‫והשגחת והבטת האדון היחיד תהיה כולה כללית בת'[פארת] להשפיע בת'[פארת] שפעי‬ ‫רחמי הת'[פארת] והג'[דולה] ומלת זבת ראיתי סודה מל'[שון] ער'[בי] שכן בלשון‬ ‫ער'[בי] יאמרו לעיקר הדבר ולפנימיות חשיבותו זובד"ת אלש"י‪ 105.‬והחמאה שהוא‬ ‫מיטב החלב ושופרי דיליה כמו שהחלב מיטב הדם <רלט ע"א> יאמרו לו בלשון ערבי‬ ‫א"ל זוב"ד אלש"י זובד"א אם כן סוד ארץ זבת חלב ודבש (דברים כו‪ ,‬טו) ואמיתתו‬ ‫זהו ארץ הע'[טרה] זבת חלב ודבש ר"ל בכל מקום ששלש מלות אלה נזכרות שמיטב‬ ‫שפע חלב הג'[דולה] שהוא רחמים ומיטב שפע דבש הפ'[חד] שהוא דין ופנימיות‬ ‫חשיבותם יבא בארץ העליונה היא הע'[טרה] ארץ החים ומהע'[טרה] בכל בי"ע וכאשר‬ ‫הגעתי לפסוקי והיה ביום אשר תעברו את הירדן וגו' (דברים כז‪ ,‬ב) וכל ענין אבנים‬ ‫אלה ראיתי שאלה האבנים ירמזו לעס"ב והמזבח לע'[טרה] ודברי התורה אשר היו‬ ‫כותבין עליהן היו עשר סדרי משנה תורה ‪ 106‬והסי'[מן] הנזכר הוא הנקרא בלשון ערבי‬ ‫אלגבס ‪ 107‬שהוא היה חזק מאד כמו הברזל אחר שיכתבו בו או יציירו בו על כותלי‬ ‫הבתים ארמוני המלכים והעשירים יעמוד שנים רבות מאד או היה כתב חקוק בתוך‬ ‫האבנים עם ברזל בכתב שוקע או בולט חוצה והוא הוא העומד שנים רבות כי לא יתכן‬ ‫לכתוב ולחשוב שהיה הכתב בדיו‪ .‬ובאב'[נים] אלה אמ'[רו] גדולות ובמזבח שלמות ‪108‬‬ ‫כי אבנים אלה מסותתים בברזל נחצבים ממחצב ההר ואמנם אבני המזבח לא היא אלא‬ ‫‪102‬‬ ‫‪103‬‬ ‫‪104‬‬ ‫‪105‬‬ ‫‪106‬‬ ‫‪107‬‬ ‫‪108‬‬ ‫נראה כמחיקה‪.‬‬ ‫'אלהים ייי' יעזור לי' (ראו להלן כ"י פ ‪ ,1‬עמ' ‪.)10‬‬ ‫לפי ההקשר מדובר בפרשת כי תבוא‪ ,‬ומכאן שמדובר בחודש אלול‪ .‬פתיחה דומה מצויה גם‬ ‫בכ"י ש ‪ ,‬עמ' ‪ ,215‬וייתכן שמדובר באותו היום בדיוק‪.‬‬ ‫'זבדה' היא בערבית חמאה‪ .‬בנטיית הנסמך – זבדת א(ל)שיא – היא משמשת לציון היסוד‬ ‫המשובח של דבר‪ ,‬חמאת הדבר‪.‬‬ ‫בחלוקה המקובלת‪ ,‬ספר דברים מחולק לאחת־עשרה פרשות‪ .‬ייתכן שריד"ע מונה את פרשות‬ ‫ניצבים–וילך כפרשה אחת משום שבשנה שבה הדברים נכתבו הן נקראו יחד באותה השבת‬ ‫(וראו להלן הערה ‪.)120‬‬ ‫בן־יהודה חידש את המילה על פי 'המדברים עברית בארץ ישראל'‪ .‬בן־יהודה העיר שהמילה‬ ‫'גבס' נוצרה על בסיס המילה המשנאית 'גבסיס'‪ ,‬שמקורה ביוונית (ראו אליעזר בן־יהודה‪,‬‬ ‫מלון הלשון העברית‪ ,‬ירושלים–ברלין תרס"ט‪ ,‬כרך ב‪ ,‬עמ' ‪ ,684‬ערך‪ :‬גבס)‪ .‬המילה נקלטה‬ ‫בערבית בימי הביניים‪ ,‬כנראה מלשון אירופית (תודתנו ליהודה ליבס ולחגי בן־שמאי על‬ ‫הערה זו)‪ .‬עם זאת‪ ,‬לפי ההקשר נראה שאותו 'אלגבס' המוזכר כאן הוא חומר חזק יותר מן‬ ‫הגבס המוכר בימינו‪.‬‬ ‫כלשון הציווי המופיע בדברים כז‪ ,‬ו‪' :‬אבנים שלמות תבנה את מזבח ה' אלהיך'‪.‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪93‬‬ ‫מלוקטים מההר ומהנחלים והנהרות והשדות בלא הנפת ברזל עליהם‪ .‬וענין שלימות‬ ‫שלא יחסר מהם כלום אבל כמו שהן מחוברות בחומר סיד ועפר‪ .‬וכאשר הגעתי מלת‬ ‫עיבל נזכרתי אל אשר כתבת זה שנים בסוד הר עיבל והר גריזים כי הר עיבל חשוב‬ ‫מהר גריזים שזה ר"ל הר עיבל רוחני והר גריזים גופני ‪ 109‬ושמחתי שזה ראיה ברורה‬ ‫לדברי שיקימו אבנים אלה בהר עיבל ובהר גריזים מלת עיבל סודותיה מרובין וכאשר‬ ‫הגעתי לפסוק יצו ייי' אתך את הברכה וגו' יקימך ייי' לו לעם וגו' כי תשמור מצות ייי'‬ ‫אלהיך וגו' (דברים כח‪ ,‬ט) וראיתי שלא אמ'[ר] כי תשמור את מצותיו ‪ 110‬והבנתי בזה‬ ‫סוד והוא כי ייי' ירמוז לאדון יחיד וירמוז ייי' אלהיך לע'[טרה] והפסוק הג' מפרש הכל‬ ‫הוא אומרו כי שם ייי' נקרא עליך וגו' (דברים כח‪ ,‬י)‪.‬‬ ‫אהיד"ע משתכל יום ג' בשבת בט' עשר יום לחדש זה בשתי מלות אשר דברתי‬ ‫בסודם הנכון למעלה ‪ 111‬הן מלת מהיר ומלת נמהר שהן שני הפכים וראיתי שמלת‬ ‫נמה"ר סודה הצ"ר ‪ 112‬הר"ץ ירמוז לאיש נמהר בדבריו ומעשיו שיצר הרע והנפש‬ ‫המתאוה הסכלה והנמהרה מריצים אותו וגומרים ‪ 113‬לו לרוץ בחשך אפילה ביום סגריר‬ ‫ואפי'[לו] בצהרים ולא יניחו לו לישב את דעתו לרוב חלילות <חלישות> כח דמיונו‬ ‫החשוך והעצל ומלת מהיר סודה הנ"ר ‪ 114‬שדמיונו חזק ושכלו מאיר בהיות נפשו‬ ‫המשכלת שולטת בנפשו המתאוה ומקפת אותה ודעתו מיושבת עליו לעשות מעשיו‬ ‫ולדבר דבריו במיתון וביישוב הדעת‪.‬‬ ‫אהיד"ע אייל יום ד' בשבת עשרים יום לחדש זה משתכל בשם הנעלם שנזכר‬ ‫בתורה שלשה פעמים וראיתי בזה רמז לשלשת שמות הנכללים בסוד יב"ק והם רמוזים‬ ‫במלת אשר שבין שני שמות השם הנעלם אהי"ה אשר אהי"ה (שמות ג‪ ,‬יד) כיצד אשר‬ ‫<רלט ע"ב> האל"ף ירמוז לשם אהיה שהאלף ירמוז לכתר והשי"ן ירמוז לת'[פארת]‬ ‫שהוא השם המיוחד שכן שלום ירמוז לת'[פארת] ושין אשר הוא שלום והרי"ש אותיות‬ ‫רי"ש הן הן אותיות שר"י שכן שר"י ירמוז לע'[טרה] שהוא משם הנכבד אדנ"י ובזכות‬ ‫הנפש אשר עשו בחרן (בראשית יב‪ ,‬ה) אברם ושרי שירמוז אברם לג'[דולה] ושרי‬ ‫לע'[טרה] גם בזכו'[ת] הנסיונות אשר נתנסו ועמדו בכלן נתעלית הא' אחרונה שהיא‬ ‫הע'[טרה] אל הא' ראשונה שהיא הבי'[נה] וזכו אברם ושרי לשתי ההי"ן אלה ונקראו‬ ‫‪109‬‬ ‫‪110‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪112‬‬ ‫‪113‬‬ ‫‪114‬‬ ‫ראו כ"י מ ‪ ,1‬נג ע"ב‪...' :‬כמו הר גריזים והר עיבל אשר הארכתי למעלה בביאור סודם שבנין‬ ‫וברכת הר גריזים ופירותיו ומעייניו וגניו ופרדסיו הנגלים וחורבן וקללת הר עיבל ושוממותיו‬ ‫ויבישותיו הנגלים וסתרם האמתי מהופך כמו שתענוגי הגוף הפך תענוגי הנפש שתענוגי‬ ‫הגוף תכלית הגופניות המורכב ותענוגי הנפש המשכלת'‪.‬‬ ‫על פי ירמיה לה‪ ,‬יח‪' :‬ותשמרו את כל מצותיו ותעשו ככל אשר צוה אתכם'‪.‬‬ ‫נראה כי ההפניה מכוונת לדברים שלא נשתמרו בידנו‪.‬‬ ‫בגימטרייה‪.‬‬ ‫כך בכתב היד‪ ,‬נראה שצ"ל‪ :‬וגורמים‪.‬‬ ‫בגימטרייה‪.‬‬ ‫‪94‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫הג'[דולה] אברהם והע'[טרה] שרה עוד רי"ש ירמוז לעניות במו"י ‪ 115‬כד"א ריש ועושר‬ ‫אל תתן לי וגו' ‪ 116‬והוא מצד מדת הדין בעון הדור החייב והע'[טרה] היא מדת הדין‬ ‫אספקלריא בלתי מצוחצחת ובלתי מאירה ואמנם כשהדור זכאי ילך הרי"ש ויבא‬ ‫העושר והכבוד שכן העט'[רה] מדת צפונית ומצפון יבא הזהב דכתי'[ב] מצפון זהב‬ ‫יאתה (איוב לז‪ ,‬כב) ונאמ'[ר] ממתים ידך ייי' ממחל"ב וצפונך תמלא בטנם‪117.‬‬ ‫אהיד"ע יא"ח ישלשי"ל יום שבת כ"ג יום לחדש זה קורא הסדר שמו"ת ובעודי‬ ‫קורא שני פסוקים ראשונים של הסדר הזה שהם אתם נצבים היום כלכם וגו' טפכם‬ ‫נשיכם וגרך אשר בשעריך בקרב ממ"ע עש"מ ‪ 118‬ראיתי שמספר כולם עשרה ושנים‬ ‫האחרונים מן אומו'[ת] העולם ולא מין ישראל כמו שאמ'[ר] הכתו'[ב] על הגבעונים‬ ‫והגבעונים לא מבני ישראל המה (שמואל ב כא‪ ,‬ב) בא ענין זה ללמדנו שכשם שבאו‬ ‫משבעה עממים ליהשע במר[מה] ונעשו חוטבי עצים ושואבי מים ולמעלה כתבתי ‪119‬‬ ‫טעם נכון בעיני מפני מה העלים הב"ה ענין זה ממשה ויהשע ולא הגיד להם וכאשר‬ ‫הגעתי לפסוק ויקרא משה וגו' ‪ 120‬שהיא צו את משה רבי'[נו] ע"ה את יהשע והכהנים‬ ‫בני לוי וכל זקני יש'[ראל] על חיזוק הלב לבטוח בהב"ה ולקרוא בתורה וליראה את ייי'‬ ‫(דברים יד‪ ,‬כג) שאחר צואה זו הזכיר לו הב"ה את המות שנ'[אמר] הן קרבו ימיך למות‬ ‫(דברים לא‪ ,‬יד) ראיתי בחמש זרקות הנזכרות הנה ממקום זה עד סוף הסדר ‪ 121‬ובמלת‬ ‫הנך שאהב"ה ‪ 122‬למרע"ה הנך שוכב עם אבותיך (דברים לא‪ ,‬כז) שבתחלה הזכיר לו הן‬ ‫בלבד ואח"כ הנך בתוספת כ"ף לרמוז לנו מעלת מרע"ה שהוא יחידי בין כל ילוד אשה‬ ‫ומעולה ומנשא על כולם בסוד ייחוד עס"ב אשר מלת הן בסודם כסוד א"ב ג"ד ה"ו ז"ח‬ ‫ט"י ‪ 123‬וכשם שאותיות הנ"ך אין להם בן זוג באלפא זו שהיא <רמ ע"א> אטבח גזדו‬ ‫יצכף לעמס קץ רף שנתם בה שתמצא למעלה ממטה בר"ת ותוכי תיבות וסופי תיבות‬ ‫איק בכר גלש דמת וסם חפף טצץ ולא תמצא בהם הנך מפני שאין לשלש אלה בן זוג‬ ‫בחשבון כי צד האלפא ביתא זו שלש שטות היא‪:‬‬ ‫‪115‬‬ ‫‪116‬‬ ‫‪117‬‬ ‫‪118‬‬ ‫‪119‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪121‬‬ ‫‪122‬‬ ‫‪123‬‬ ‫נראה כי יש לפתוח ראשי תיבות אלה כך‪' :‬בר מינן וכל ישראל' או 'בר מינן וה' יצילנו'‪.‬‬ ‫על פי משלי ל‪ ,‬ח‪' :‬ראש ועשר אל תתן לי'‪.‬‬ ‫תהלים יז‪ ,‬יד‪ .‬ובפתיחת ראשי התיבות‪[' :‬ממתים ידך ה'] ממתים מחלד חלקם בחיים [וצפינך‪/‬‬ ‫צפונך תמלא]'‪.‬‬ ‫דברים כט‪ ,‬ט–י‪ .‬ובפתיחת ראשי התיבות‪' :‬מחניך מחטב עציך עד שאב מימיך'‪.‬‬ ‫דברים נוספים של ריד"ע על הגבעונים מופיעים בכ"י מ ‪ ,1‬רכה ע"ב–רכו ע"א‪ ,‬אם כי שם אין‬ ‫ֶ‬ ‫שבש ָּלּה העלים הקב"ה עניין זה ממשה ויהושע‪.‬‬ ‫עיסוק בבירור הסיבה‬ ‫דברים לא‪ ,‬ז‪ .‬חלק מפרשת 'וילך'‪ .‬כפי שעולה בהמשך‪ ,‬פרשות ניצבים–וילך היו מחוברות‬ ‫באותה שנה (וראו לעיל הערה ‪.)106‬‬ ‫חמשת הפסוקים אשר עליהם הטעם 'זרקא' מופיעים בהמשך הדברים‪.‬‬ ‫שאמר הברוך הוא‪.‬‬ ‫א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י = ה"ן (‪.)55‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪95‬‬ ‫אט‪ .‬בח‪ .‬גז‪ .‬דו‪.‬‬ ‫יצ‪ .‬כף‪ .‬לע‪ .‬מס‪.‬‬ ‫קץ‪ .‬רף‪ .‬שנ‪.‬‬ ‫תם‪124.‬‬ ‫שיטה ראשונה ערות עשרות א"ט עשרה ב"ח עשרה ג"ז עשרה ד"ו עשרה‪ .‬ושטה‬ ‫שנייה מאות י"ץ מאה כ"ף מאה ל"ע מאה מ"ס מאה ושיטה שלישית האלפים ק"ץ אלף‬ ‫ר"ף אלף ש"ן אלף ת"ם אלף‪ .‬והא הנך אין לה בן זוגו בעשרות והנון גם כן אין לה בן‬ ‫זוג במאות והכף הפשוטה אין לה בן זוג באלפים‪ .‬א"ל הב"ה הנך שוכב עם אבותיך‬ ‫כשם שאין להנך בן זוג כך אין לך בן זוג בילוד אשה בחכמה נבואה וענוה ויראת שמים‬ ‫וע"ד הנסתר ירמוז מש"ה זה לשכל השוכן על הנפש המדברת כמו שמצי'[נו] בדניאל‬ ‫שלא היה לו בן זוג בדורו ברוחניות האלהי שעל כן שם כסאו למעלה מכל כסאות‬ ‫חכמי דורו כל קביל די הות ביה רוח יתירה ‪ 125‬וע"ד הסוד ירמוז מש"ה זה למש"ה שאין‬ ‫לו בן זוג בכל ברואי מעלה כי הוא הנברא הראשון המולך על כל ברואי עולם בכח‬ ‫שם רבו שבקרבו שעל כן שמו כשם רבו וע"ד האמת הע'[טרה] שהוא השם הנכבד‬ ‫אדנ"י אין לו בן זוג בכל האלהים שנ'[אמר] אין כמוך באלהים אדנ"י (תהלים פו‪ ,‬ח)‬ ‫ואמ'[ר] מרע"ה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יע' כ"ה וכ"ג ‪ 126‬מי אל אין אל בשמים‬ ‫ובארץ א' יכוכ"ג כמו מי כמוכה באלהים וגו' (שמות טו‪ ,‬יא) שפי'[רושו] אין כמוך‬ ‫באלהים ייי' (תהלים פו‪ ,‬ח) וכן תר'[גם] אנק'[לוס] ע"ה לית בר מינך וגו' ‪ 127‬אשר‬ ‫מי אל לית דיעביד כעובדך וכגבורתך ‪ 128‬כל אלה לע'[טרה] ירמוזו שקריעת ים סוף‬ ‫ע"י הע'[טרה] ומרע"ה אמ'[ר] אדנ"י יהו"ה אתה החלות (דברים ג‪ ,‬כד) שירמוז אדנ"י‬ ‫לע'[טרה] שכינה תתאה וירמוז יהו"ה לב'[ינה] שכינה עילאה וע"ד האמת הנכונה‬ ‫ירמוז משה זה למשה העליון שהוא הת'[פארת] שאין לו בן זוג בסוד אבי"ע ואמנם‬ ‫החמש זרקות אלו הן ישרא"ל חזק ואמץ (דברים לא‪ ,‬ז) מש"ה את התורה הזאת (דברים‬ ‫לא‪ ,‬ט) ימי"ך למות (דברים לא‪ ,‬יד) רעות ורבו"ת וצרות (דברים לא‪ ,‬יז) ויאמ"ר חזק‬ ‫ואמץ (דברים לא‪ ,‬כג)‪ .‬הסתכלתי בהן ובסגולותיהן וראיתי ראשי <רמ ע"ב> תיבות‬ ‫הזרקות ימיר"ו וסו'[פי] תי'[בות] הסגולות רצו'[נו] לו'[מר] בין האותיות אשר באו‬ ‫הסגולות עליהן הראשונה והאחרונה צד"י צד"י והשלישיות האמצעיות שלשה תוי"ן‬ ‫מלת ימיר"ו שאותיותיה אותיות הזרקות תרמוז על ענייני שני סדרי אתם נצבים וילך‬ ‫משה ‪ 129‬שהן תוכחות חזקות על אשר עתיד הזרע העתיד לבא מבני ישראל אלה לעשות‬ ‫‪124‬‬ ‫‪125‬‬ ‫‪126‬‬ ‫‪127‬‬ ‫‪128‬‬ ‫‪129‬‬ ‫מצוי בתוך מסגרת מעוטרת‪.‬‬ ‫על פי דניאל ו‪ ,‬ד‪' :‬כל קבל די רוח יתירא בה'‪.‬‬ ‫דברים ג‪ ,‬כד‪ .‬ובפתיחת ראשי התיבות‪' :‬יעשה כמעשיך וכגבורתך'‪ .‬ייתכן שריד"ע קרא‬ ‫'כמעשיכה'‪ ,‬ועל כן קיצר‪ :‬כ"ה‪.‬‬ ‫תרגום אונקלוס לשמות טו‪ ,‬יא‪' :‬לית בר מנך דאת הוא אלהא ה''‪.‬‬ ‫תרגום אונקלוס לדברים ג‪ ,‬כד‪.‬‬ ‫הכוונה לשתי הפרשות‪ִ :‬נ צבים ווילך‪.‬‬ ‫‪96‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫הכעסות ונאצות שבמעלליהם הרעים תחרבנה שתי הבתים שתרמוזנה לחרבנן שני‬ ‫הצדין שעליהן הסגולה שבה תחברן עם תי"ו למו"ת ותי"ו וצרו"ת כזה ת"ץ תרמוזנה‬ ‫שתי מלות אלה לנתיצת שתי הבתים בית ראשון ובית שני ואמנם סגולת מלת הזא"ת‬ ‫הנזכרת עם התור"ה תרמוז לבנין בית שלישי שלא יחרב לעולם אשר עתיד להבנות‬ ‫בזכות התורה שיעסקו בה בני ישראל בגלות אדום ובזכות המצות אשר יקיימו בו כי‬ ‫יתקיים על ידי משכיליהם ויחידיהם שמע בני מוסר אביך ותת"א ‪ 130‬והזרקא של סגולה‬ ‫זו על מש"ה ירמוז למש"ה השר הגדול מלמד זכותינו תמיד השוכן בארץ הקדושה‬ ‫שיתן ייי' אלהיו ואלהינו בה אחרית טוב אוי"ר ‪ 131‬והנה מלת ימיר"ו אשר עליה הזרקות‬ ‫עניינה ענין מרד והמראה אל תמר בו (שמות כג‪ ,‬כא) אל תמיריני בו (בבלי סנהדרין‬ ‫לח ע"ב) וימירו את כבודם בשא"ע ‪ 132‬ההמיר גוי אלהיו ועמי המיר כבודו (ירמיה ב‪,‬‬ ‫יא) והפסוקים המגידים מעללי הדור הגורם לשתי הבתים להחרב ורומזים עליהים אלה‬ ‫הם אשר לבבו פונה מעם ייי' וגו' (דברים כט‪ ,‬יז) והמברך בלבבו ויספה הרוה את‬ ‫הצמאה (שם‪ ,‬יח) וקם העם הזה וזנה וגו' (דברים לא‪ ,‬טז) ואכל ושבע ודשן וגו' (שם‪,‬‬ ‫כ) כי ידעתי את יצרו אהע"ה ‪ 133‬כי אנכי ידעתי את מריך וגו' (שם‪ ,‬כז) כי ידעתי אחרי‬ ‫מו'[תי] כי השחת תשחתון וגו' כי תעשו את הרע בעיני ייי' להכב"י (שם‪ ,‬כט) ‪ 134‬ואחר‬ ‫כל זה מיד תוכחת האזינו שיש בה תוכחות חזקות ורמזים לחרבן הבתים ולבנין הבית‬ ‫הג' שיבב"ב אוי"ר לא"ה לש"ה ‪ 135‬בשכמל"ו‪.‬‬ ‫עוד ביום זה ראיתי סוד נקודת החר"ק הנוסף על נקודת הצר"י אשר הוא מחזיר א[ת]‬ ‫הקדש חול שכן ֵאל בצרי קדש ֶ‬ ‫ואל בסגול חול שהקדש ירמוז לת'[פארת] ולע'[טרה]‬ ‫סוד אלף אבי"ע והחריק ירמוז לנברא סוד בית אבי"ע <רמא ע"א> ממש"ה ולמטה אי‬ ‫נמי הסגול ירמוז לשלשת העולמי'[ם] הנבראים‪.‬‬ ‫עוד ביום זה נפל בידי ספר תורת הבית אשר חבר הרשב"א ז"ל גדול דורו וראיתי‬ ‫בו שהוא והר'[ב] המאמי'[ן] לאי"ו המיל"ה אמרו לברך על רחיצת ידים ברחיצה אשר‬ ‫אדם מברך בין תבשיל של גבינה לתבשיל של בשר‪ 136.‬רצו'[נו] לו'[מר] בין אכילת‬ ‫גבינה לאכילת בשר אחריו שהן המים אשר אז"ל מים אמצעים רשות (בבלי חולין קה‬ ‫ע"ב) ונזכרתי למאמר הרב הגדול איש אלהים קדוש הוא הר' ר' יונה ז"ל אשר אמ'[ר]‬ ‫‪130‬‬ ‫‪131‬‬ ‫‪132‬‬ ‫‪133‬‬ ‫‪134‬‬ ‫‪135‬‬ ‫‪136‬‬ ‫משלי א‪ ,‬ח‪ .‬ובפתיחת ראשי התיבות‪' :‬ואל תטש תורת אמך'‪.‬‬ ‫אמן וכן יהי רצון‪.‬‬ ‫תהלים קו‪ ,‬כ‪ .‬ובפתיחת ראשי התיבות‪' :‬בתבנית שור אכל עשב'‪.‬‬ ‫דברים לא‪ ,‬כא‪ .‬ובפתיחת ראשי התיבות‪' :‬אשר הוא עשה היום'‪.‬‬ ‫בפתיחת ראשי התיבות‪' :‬להכעיסו במעשה ידיכם'‪.‬‬ ‫על ראשי תיבות סתומים אלו ראו דברינו בגוף המאמר (לעיל‪ ,‬הערה ‪ 50‬וסמוך להפניה אליה)‪.‬‬ ‫תורת הבית הקצר בית ו שער ה‪' :‬אכל גבינה ורצה לאכול בשר חובה הוא ליטול ידיו‪ .‬ויראה‬ ‫לי שאינו מברך עליהם אעפ"י שמצוה עליו לרחוץ עד שלא יאכל בשר לפי שאין זה מצות‬ ‫קבועה שאילו ביום אוכל אפילו בלא רחיצה כשרואה שאין בידיו לכלוכי הגבינה‪ .‬ויש מגדולי‬ ‫המורים שהורו שצריך לברך על רחיצת ידים'‪.‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪97‬‬ ‫שאין ראוי לברך על נטילת ידים בלתי על ק"ש ועל התפלה ועל הפת ועל כל דבר‬ ‫שטיבולו במשקין ‪ 137‬שהסי'[מן] בזה ושבולת שטפתנ"י נוטרי'[קון] של מלת שטפתנ"י‬ ‫ש'מע ט'יבולו במשקין פ'ת ת'פלה נ'טילת י'דים ועל כן אני או'[מר] שהמברך על מים‬ ‫אמצעיים אלה שהיא ברכה לבטלא וכל המברך ברכה לבטלה כאלו נשבע שבועת‬ ‫שוא ואמנם ברכות נקיות הידים שלש הן שהן נטילת ידים רחיצת ידים שטיפת ידים‬ ‫והסי'[מן] שנ"ר ש'טיפה נ'טילה ר'חיצה הנוטל ידיו מכלי המחזיק רביעית הלוג ששמו‬ ‫אנט"ל ‪ 138‬צריך לברך ענ"י [על נטילת ידיים] על שום האנטל והרוחץ את ידיו מהצינור‬ ‫היורד מן הגג או מן הקילוח היוצא מן הצינור או מן הכיור ומן הקנקן או מהקיר צריך‬ ‫לברך על רחיצת ידים כמו שמצי'[נו] בכיור לשון רחיצה ורחץ ממנו משה אהרן ובניו‬ ‫וגו' (שמות מ‪ ,‬לא) ‪ 139‬והמכניס ידיו בים או באגם או בנהר או במעין צריך הוא לברך‬ ‫על שטיפת ידים שנ'[אמר] וידיו לא שטף במים (ויקרא טו‪ ,‬יא) והמשנה בברכות שאינו‬ ‫מדקדק לברך ברכה הראויה לברך תחשב לו לבטלה והמדקדק לברך כראוי תבא עליו‬ ‫ברכה כי המברך יתברך באלהי אמן בשכמל"ו‪.‬‬ ‫עוד ראיתי שם שאמרו הרשב"א ז"ל והר'[ב] המאמין לאי"ו שאין צריך להוציא‬ ‫הלכלוך שתחת הצפרנים בשעת נט"י [נטילת ידיים] ‪ 140‬וזהו תימה והלא עינינו רואות‬ ‫שהאשה הכשרה מקלחת צפרנים עד שלפעמים הדם יוצא למען תוציא הלכלוך מהם פן‬ ‫יעשה חציצה בין אצבעותיה ובין המים והאשה שצפרניה גדולים צבועים לנוי כאשר‬ ‫תעשינה הנשים הערביות והיא חסה עליהם צריכה היא לנקר ולהוציא הלכלוך ההוא‬ ‫כראוי וכל דבר החוצץ בטבילה חוצץ בנט"י [בנטילת ידיים] ואני ראיתי א' מגדולי‬ ‫הדור בחכמה ויראת שמים שבשעה ששופכין על ידיו מים לרחוץ עקד צפרני ידיו‬ ‫לנקות[ן] מהלכלוך ונוטל ידיו בעוד השמש שופך הוא מנקה צפרני ידיו הוא הר' ר'‬ ‫חזקיה ז"ל ‪ 141‬אשר נראה בלילה על קברו שתי נרות ושלח שליח לאשה לאשתו ולבני‬ ‫הקהל <רמא ע"ב> באות ומופת כמו שכתבתי בספר דברי הימים‪.‬‬ ‫‪137‬‬ ‫‪138‬‬ ‫‪139‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪141‬‬ ‫כך דברי רבנו יונה על מסכת ברכות (מא ע"א)‪.‬‬ ‫אנטל הוא בלשון חז"ל הכלי המשמש לנטילת ידיים‪ ,‬ונקרא גם נטלא‪ .‬מקור המילה יווני‬ ‫(אנטליון)‪ ,‬ובתודעה התערב‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬עם הפועל נט"ל‪ .‬ואפשר שהפועל קיבל את‬ ‫משמעותו משם הכלי‪ ,‬שמקורו יווני‪ ,‬ולא להפך (תודתנו ליהודה ליבס על הערה זו)‪.‬‬ ‫במקור‪ :‬ורחצו‪.‬‬ ‫תורת הבית הקצר בית ו שער ה‪' :‬הנוטל ידיו צריך שינקה ידיו שלא יהא דבר חוצץ על‬ ‫ידיו‪ ...‬אבל דברים שאינם דבוקים כל כך כליכלוכין שתחת הצפורן שאין דבקים הרבה אינם‬ ‫חוצצין'‪.‬‬ ‫לא ידוע על חכם בשם זה בסביבת ריד"ע‪.‬‬ ‫‪98‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫לילה ‪ 142‬מן הלילות אהיד"ע האיי"ל ‪ 143‬ישן במטתי ובמשמרת שלי[שית] אשר‬ ‫שעותיה נכבדות מדבר[ות] מכובדות בתורה וחקים ומשפטי[ם] ועדות בסתרי תמים‬ ‫דעים וסודות אשרי הזוכה להם ראוי לו ודאי להודות לאלו[היו] תמיד לפניו תודות טוב‬ ‫לשם ייי' לברך ולייי' להודות הקיצותי משנתי פתאום בפי ואני עליך בטחתי יהו"א‬ ‫אא"א ‪ 144‬ובעודי קורא פסוק זה ראיתי שדוד העלי[ון] שהוא מש"ה יי"ו עהה"א ‪ 145‬הוא‬ ‫הוא האומרו ובאומרו ככה ראיתי שכוונתנו בוא"[ו] של ואני לת'[פארת] ובמלת [אני]‬ ‫לע'[טרה] עליך על יו"ד כ"ף שירמוז יו"ד לח'[כמה] והכ"ף לכ'[תר] יהו"[ה] כולל כל‬ ‫עס"ב ואמ'[ר] אלהי אתה כוונתו ליהו"ה זה שהוא שמו של האדון הי[חיד] ובטחונו‬ ‫שאמ'[ר] בטחתי באדון יחיד זהו הרב ר' אב"א ‪ 146‬הנ"ג הב"מ הב"מ בש[כמל"ו] ומלת‬ ‫עליך כמלת על הנזכרת בחנה ותתפלל אל יהו"ה ‪ 147‬השליך על ייי' יהובך ‪ 148‬שעל זה‬ ‫ירמוז לעלות ולעבור את מעבר יב"ק ולתת למעלה מ[יב"ק] דבקות לנפשו שזו היא‬ ‫דרך אמונת מרע"ה ודאי‪.‬‬ ‫‪149‬‬ ‫עוד בלילה זו בא לפ[י] חצות לילה אקום להודות לך עמ"צ השתכלתי בפסוק‬ ‫זה וראיתי שאברהם אבי'[נו] ע"ה אמ'[ר] אותו בשמחתו על מצות המילה אשר היא‬ ‫ח[ביבה] עליו ועל בנו יצחק ועל בן בנו יעקב בהשביע אברהם את עבדו בה ו[כן] יעקב‬ ‫את בנו הוא אומרו שים נא ידך תחת יריכי (בראשית כד‪ ,‬ב) כיצד אברהם בה[יותו] בן‬ ‫תשעה ותשעים מל את בשר ערלתו וערלת בנו יצחק מל בהיותו בן [ח'] ימים ומלת‬ ‫משפטי (תהלים קיט‪ ,‬סב) תרמוז לת'[פארת] כי לא לאדם תשפוטו כי אם לאל[הים] ‪150‬‬ ‫ועמכם בדבר המשפט אמ'[ר] יהשפט לשופטים המשכילים אשר הבינו כונתו בדיבורו‬ ‫זה לא לאדם זה המורגש האדמיי העפריי אשר היום [הוא] חי ומחר ישוב לעפרו אתם‬ ‫שופטים כי אם לאלהים הוא הע'[טרה] ועמכם בדבר המשפט הע'[טרה] שהוא אלהים‬ ‫לפי יושר משפטכם ואמתו וצדקו ושפלי המדרגות החיצונות ויבא שפע הצ'[דיק]‬ ‫שהוא המשפט בע'[טרה] ויהיה <רמב ע"א> יחוד הצ'[דיק] והע'[טרה] נכון ותשכון‬ ‫‪142‬‬ ‫‪143‬‬ ‫‪144‬‬ ‫‪145‬‬ ‫‪146‬‬ ‫‪147‬‬ ‫‪148‬‬ ‫‪149‬‬ ‫‪150‬‬ ‫שלוש הפסקאות הבאות מצויות בנוסח קרוב מאוד גם בכ"י מ ‪ ,1‬ל ע"ב–לא ע"ב (השלמות‬ ‫ותיקונים נעשו על פי מקבילות אלה)‪ .‬על היחס בין הפסקאות ראו דברינו בגוף המאמר‪.‬‬ ‫'אלהים ייי' יעזור לי' (ראו להלן כ"י פ ‪ ,1‬עמ' ‪.)10‬‬ ‫תהלים לא‪ ,‬טו‪ .‬ובפתיחת ראשי התיבות‪[' :‬ואני עליך בטחתי ה'] אמרתי אלהי אתה'‪.‬‬ ‫מ'טטרון ש'ר ה'פנים י'ברכהו י'יי ו'ישמרהו ע'ליו ה'שלום ה'עליון ה'אלהי א'מן (ראו דברינו‬ ‫לעיל בהערה ‪ 60‬ובגוף המאמר סמוך להפניה אליה)‪.‬‬ ‫ראשי תיבות אלה חוזרים פעמים רבות בכתבי ריד"ע‪ .‬נראה כי יש לפתוח באופן זה‪' :‬הראשון‬ ‫בלי ראשית אחרון בלי אחרית'‪ ,‬ובסופו‪ :‬ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד (לא ברור כיצד‬ ‫יש לפתוח את המשך ראשי התיבות)‪ .‬נסתפק בפתיחתם כאן‪ .‬כוח הדברים יפה גם למופעים‬ ‫הנוספים שלהם‪.‬‬ ‫שמואל א א‪ ,‬י‪ .‬ובמקור‪' :‬והיא מרת נפש ותתפלל על ה' ובכה תבכה'‪.‬‬ ‫תהלים נה‪ ,‬כג‪ .‬בשינויים קלים מן המקור‪' :‬השלך על ה' יהבך'‪.‬‬ ‫תהלים קיט‪ ,‬סב‪ .‬ובפתיחת ראשי התיבות‪' :‬על משפטי צדקך'‪.‬‬ ‫על פי דברי הימים ב יט‪ ,‬ו‪' :‬כי לא לאדם תשפטו כי לה''‪.‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪99‬‬ ‫השכינה בנפשכם ובנפש כל ישראל ולפי עוותכם את הדין תסבבו למדרגות החיצונות‬ ‫להתעלות ולהפריד בין הצ'[דיק] והע'[טרה] שהמשפט שהוא הצ'[דיק] יסתלק חס‬ ‫ושלום מע'[טרה] ותסתלק השכינה מנפשכם ומנפשת בני ישראל ותפרע הע'[טרה]‬ ‫שהיא מדת הדין על דבר המשפט על צדק אשר סיבבתם קיצוץ ופירוד ולרוב חכמתו‬ ‫בקבלה האמיתית אשר זכה לה העיד הכתו'[ב] עליו ואמ'[ר] ויגבה לבו בדרכי ייי'‬ ‫(דברי הימים ב יז‪ ,‬ו) שמלת ויגבה תרמוז לשני עניינים הא' שמחשבת שכלו בוקעת‬ ‫ועולה תמיד ומבטת בדרכי ייי' אשר הם עס"ב והשני שבהם היה מתהלל כי אם בזאת‬ ‫יתהלל השכל וידוע אותי ‪ 151‬ועתה אשובה אל מקומי הראשון ואומ'[ר] שמלת צדקך‬ ‫(תהלים קיט‪ ,‬סב) תרמוז לע'[טרה] שמצות המילה מושכת השכינה בנפש המהול‬ ‫ותברחנה ממנה המדרגות החיצונות בהסרת הערלה מהיכלה וכל זה רמוז בפסו'[ק] זה‬ ‫שכן ח"ת ‪ 152‬חצות שסודה שמונה תרמוז לשמונת ימי מילת יצחק וזרעו מיעקב והלאה‬ ‫ומספר מלות פסו'[ק] זה שמונה חצו' לילה אקום ל"ל עמ"צ ‪ 153‬חלאל"ל ‪ 154‬סודו צ"ט ‪155‬‬ ‫הוא מספר שנות אברהם בהמולו את בשר ערלתו (בראשית יז‪ ,‬כד) ובאי"ק סודו חי ‪156‬‬ ‫רומז לחי העולמים שנפש המהול מזומנת להדבק בו אם ילך בדרכיו כראוי וכבר ידעת‬ ‫שמלאוי השם המיוחד סודו ח"י‪.‬‬ ‫עוד הוספתי להשתכל בפסו'[ק] זה וראיתי שארבעת המצות אשר הבא לעשותן חייב‬ ‫לברך עליהן מעומד ‪ 157‬שהסי'[מן] להם עלמ"ץ נו'[טריקון] ע'ירוב ל'ולב מ'זוזה אי נמי‬ ‫מ'ילה שאם הבן צריך אביו לברך ברכת להכניסו בבריתו של אברהם אבי'[נו] מעומד‪.‬‬ ‫צ'יצית רמוזים בפסו'[ק] זה כיצד מלת אקום תרמוז לעמידה שאם הוא יושב צריך הוא‬ ‫לקום ולברך במעומד ע"ל זהו זהו עירוב לולב משפטי צדקך ר"ת מ"ץ מ'זוזה צ'יצית‪.‬‬ ‫עוד בלילה זו השתכלתי בשלש שמות יעקב אע"ה וראיתי בהם ובבחינת נסיונותיו‬ ‫אשר נסוהו מן השמים ובגודל מעלתו ובתוקף שלימותו סודות אמיתיים ונכונים בעיני‬ ‫אשר ששה נפשי עליהם כמוצא שלל רב כי אע"פ שכתבתי ודברתי בהם למעלה‬ ‫בשנ[ים] שעברו לא ראיתי סודות אלה בהם עד עתה ואלו הם דע ג' שמות יעקב‬ ‫אבי'[נו] ע"ה מפני היותם רמוזים למעשי בני אדם ומעלליהם הבלתי טובים וטובים‬ ‫חתם <רמב ע"ב> [ ] איש האלהים תורת ייי' התמימה בהם הוא אומרו בסוף כל דברי‬ ‫ברכותיו [ ] ‪ 158‬את [ ] השבטים אין כאל ישורון רוכב ש'ב'ו'ב'ש' ‪ 159‬מעונה אלהי‬ ‫‪151‬‬ ‫‪152‬‬ ‫‪153‬‬ ‫‪154‬‬ ‫‪155‬‬ ‫‪156‬‬ ‫‪157‬‬ ‫‪158‬‬ ‫‪159‬‬ ‫ירמיה ט‪ ,‬כג‪ :‬בהשמטת התיבה המתהלל‪.‬‬ ‫נראה כי הכוונה לאות חי"ת‪ ,‬ממילת 'חצות'‪.‬‬ ‫ראו לעיל הערה ‪.149‬‬ ‫תהלים קיט‪ ,‬סב‪ .‬ובפתיחת ראשי התיבות‪' :‬חצות לילה אקום להודות לך'‪.‬‬ ‫חלאל"ל בגימטרייה ‪( 99‬צ"ט)‪.‬‬ ‫צט באי"ק (בגימטרייה קטנה [לעיל‪ ,‬הערה ‪( 18 = 9+9 :)]89‬ח"י)‪.‬‬ ‫לא מצאנו מקור הלכתי לכך שדברים אלו צריכים להיאמר בעמידה דווקא‪.‬‬ ‫מילה מחוקה‪.‬‬ ‫דברים לג‪ ,‬כו‪ .‬ובפתיחת ראשי התיבות‪' :‬שמים בעזרך ובגאותו שחקים'‪.‬‬ ‫‪100‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫קדם ומ'ז'ע' ‪ 160‬וי'א'מ'א'ו'ה' ‪ 161‬וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב (דברים לב‪ ,‬כח)‬ ‫אשריך ישראל מי כמוכה עם נבמ"ע ‪ 162‬הנה פסוקי'[ם] אלה ירמזו לכל המרכבות אשר‬ ‫הן ארבעה ארבעה ‪ 163‬שארבע אותיות השם הנעלם וד' אותיות השם המיוחד וארבע‬ ‫אותיות השם הנכבד שסודם [כ]אחד יב"ק עיקרם ושרשם שתלוי באין סוף ששמו‬ ‫ודאי יהו"ה ‪ 164‬שאותיותיו ארבע בשכמל"ו ומספר מלות ארבעה פסוקים בסוד יהו"ה‬ ‫יהו"ה שהוא סוד אלהי'[ם] הנה שם האיש הת"ם הזה בנערותו נקרא יעקב ובבחרותו‬ ‫נקרא ישורון [וב]זקנותו נקרא ישראל סבא וירמזו לסוד שלש דרכי התשובה הנרמזים‬ ‫במלאכת [מ]עשה המשכן בזהב וכסף ונחשת שימי שנותיו ע' שנה עשרים ראשונים‬ ‫[ ]מים ברתיחה שורפת בהם ימי הנערות התלויים בנפש המתאוה שכל [ת]אות האדם‬ ‫הנער בהם למורגשות לעשות זיופים ולדבר במרמה אולי [י]מלא רצון נפשו המתאוה‬ ‫לאכול ולשתות וללבוש ולמשכב הנשים ולזה [י]רמוז שם יעקב ששם זה מושל‬ ‫מויעקבני ‪ 165‬עקובה מדם (הושע ו‪ ,‬ח) והיה העקוב למישור (ישעיה מ‪ ,‬ד) [וה]תשובה‬ ‫בעשרים שנה שהוא שליש ראשון של ששים שנה מכל אלה חשובה כז'[הב] ומעולה‬ ‫כמו הזהב עשרים שנה שניים אין [ ]ום הרתיחה חזק כמו בעשרים ראשונים והם ימי‬ ‫הבחרות התלויים בנפש [ה]חיה שכל רצון האדם בהם לבקש השררות והמלחמות‬ ‫והרכיבה על סוס והגאוה היתירה והתשובה בהם מכל אלה חשובה ולא כמו הזהב אבל‬ ‫[הו]א כמו הכסף עשרים שנה שלישיים נתקרר בהם חום הרתיחה והם ימי [ז]קנה‬ ‫מהבילים בעולם השפל ובכל המעשים הנעשים תחת השמש ואם תגברנה בו לפעמים‬ ‫הנפש המתאוה והנפש החיה על הנפש המשכלת [חו]טא האדם בהם ואחרי כן יעשה‬ ‫תשובה כי בהם יתקרב אל האמת והמשפט [ומה]ר תקובל תשובתו אמנם אין חשיבותה‬ ‫בפני התשובות הראשונות השתים כחשיבות הנחשת בפני הכסף והזהב והנה כל אלה‬ ‫השלשה רמוזים בשלש שמות [יע]קב שמו הראשון שהוא יעקב ירמוז לעשרים שנה‬ ‫הראשונים שבהם [עב]ד באשה ושמר באשה (הושע יב‪ ,‬יג) ונשתדל בהם להרבות‬ ‫נשים ובנים וכסף וזהב ומקנה [ו]עושר וכבוד עם לבן הארמי <רמג ע"א> וישורון שהוא‬ ‫שמו ירמוז לעשרים שנה שניים שהשכים והכין עצמו ל[ ] לרכוב על סוסים או להלחם‬ ‫עם עשו ומחנהו להרוג או ליהרג ושמו השלישי שהוא ישראל ירמוז לעשרים שנה‬ ‫שלישיים ישראל ישר לאל ומספר כל שנותיו מאה ושבעה וארבעים שנה הנחלקים‬ ‫‪160‬‬ ‫‪161‬‬ ‫‪162‬‬ ‫‪163‬‬ ‫‪164‬‬ ‫‪165‬‬ ‫דברים לג‪ ,‬כז‪ .‬ובפתיחת ראשי התיבות‪' :‬ומתחת זרעת עולם'‪.‬‬ ‫שם 'ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד'‪ .‬נראים שרידים של אותיות שנכתבו במקור וייתכן שהן‬ ‫אותיות נוספות לפני ראשי התיבות‪ ,‬אולי 'וי"א'‪.‬‬ ‫דברים לג‪ ,‬כט‪ .‬ובפתיחת ראשי התיבות‪[' :‬עם] נושע בה' מגן עזרך'‪.‬‬ ‫ריד"ע עוסק בי"ו הפנים של המרכבה במקומות אחדים‪ ,‬לדוגמה‪ :‬כ"י מ ‪ ,1‬עב ע"א‪ ,‬צט ע"א‪,‬‬ ‫קיד ע"א‪.‬‬ ‫השם מודגש בקו עילי‪ ,‬וכך גם השם המופיע פעמיים במשפט הבא‪.‬‬ ‫בראשית כז‪ ,‬לו‪' :‬ויעקבני זה פעמים'‪.‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪101‬‬ ‫לשלשה חלקים תשעה ומ' שנה שסימנן מט' מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט' לפני‬ ‫רשעה צדיק לפני הרשע ‪ 166‬כמו המעיין הזך נקי וצח לפני הכסיל בא הכסיל וזרק אבן‬ ‫במעין הזה ועכר אותו וקלקלו אין בזה חשש כי לאחר שעה יתיישב וישוב לאיתנו‪ .‬כן‬ ‫יעקב אע"ה במ"ט שנה ראשונים מט לפני אליפז כי שלל ובזז אותו בדרך ולא הניח לו‬ ‫חיי שעה במט' שניו‪ 167.‬במ"ט שניו השניים מט לפני לבן הארמי שיהתל ‪ 168‬בו והחליף‬ ‫את משכרתו עשרת מונים ובקש לעקור אותו מהעולם שנ' ארמי אובד אבי (דברים כו‪,‬‬ ‫ה)‪ .‬במ"ט שניו שלישיים מט לפני עשו שהוצרך לשלוח לו ממון חשוב ומנחה גדולה‬ ‫מאד אחרי היותו מדקדק בעצמו ומצמצם ומסתכן על פכים קטנים אשר שכח לשוב‬ ‫אחריהם לבדו בלילה ומסר את נפשו עליהם ונתאבק עם שרו של עשו בדרך ולסוף‬ ‫הציל אותו הב"ה מכל אלה ונמלט מאלה הבחינות והנסיונות ונתעלית נפשו למעלה‬ ‫מכל שביעיות של העולם השפל אל שביעיות של עולם האמצעי ונתעלית משביעיות‬ ‫של עולם האמצעי אל שביעיות של עולם העליון אשר שלש שביעיות אלה רמוזות‬ ‫לשם הנעלם שסודו שלש שביעיות הנזכרות במעלת החכמה האלהית הוא מש"ה לא‬ ‫יערכנה ז'הב וז'כוכית ותמורתה כלי פז' (איוב כח‪ ,‬יז) הרי שלשה זיני"ן אלה ירמזו‬ ‫לשלש שביעיות אלה ומספר שנות יעקב הנחלקים לג' פעמים מ"ט ירמזו לשבעה‬ ‫שבועות תספור לך (דברים טז‪ ,‬ט) שהם ז' שמטות ‪ 169‬ולמ"ט שערי בינה שנבראו בעולם‬ ‫ובארבעה פסוקים אלה שנזכרו בהם יעקב וישראל וישורון תמצא רמוז כל אשר אמרנו‬ ‫בשנות ימי הנערות ושנות ימי בחרות ושנות ימי זקנה כיצד אין כאל ישורון רוכב‬ ‫ש"ב וב"ש ‪ 170‬הרי עם שם ישורון יזכיר הרכיבה והגאוה ועל כן נאמ'[ר] וישמן ישורון‬ ‫ויבעט (דברים לב‪ ,‬טו) לא הזכיר יעקב ולא ישראל בלתי ישורון ותוכחה הוא הפסו'[ק]‬ ‫הזה לימי הבחרות אוהבי השררה והגאוה והרכיבה שאין הרכיבה והגאוה כי [א]ם לאל‬ ‫לבדו וגבורותיהן וניצוח שלהן מהאל לבדו הם הוא הרוכב והוא ה[ ] רם על כל רמים‬ ‫ונשא על כל נשאים עוזר לכל נעזר ואין עוד מלבדו בשכמל"ו ועם שם יעקב יזכיר‬ ‫מאכל ומשתה ומשכב הנשים ורמז למדרגות החיצוניות אשר הן סיבה לתענוגי <רמג‬ ‫ע"ב> [המו]רגשות הוא אומרו אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו (דברים לג‪ ,‬כח) אר"ץ‬ ‫ירמוז לנשים [שהן] ארציות חומריות עפריות שעל כן נקראו שדה בית קרקע עולם‬ ‫והן הן [ ] הרמוזה במלת אף ומלת שמיו סודה אשמדאי רומז לסמא"ל שר המדרגות‬ ‫[החיצ]ונות דגן ותירוש ירמוז למאכל ומשתה ותענוגי העולם השפל ואמנם עם שם‬ ‫[ ] יזכיר אסור שהוא שבח למעלת הנפש לעולם הבא וישועה ועזרה [וה]כחשת אויביה‬ ‫ודריכתה על במותיהם ומפני היות יעקב אע"ה שלם מיום לידתו [עד יו]ם מותו כי‬ ‫‪166‬‬ ‫‪167‬‬ ‫‪168‬‬ ‫‪169‬‬ ‫‪170‬‬ ‫על פי משלי כה‪ ,‬כו‪ .‬הנוסח המדויק‪' :‬מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט לפני רשע'‪.‬‬ ‫ראו רש"י בפירושו לבראשית כח‪ ,‬יא‪.‬‬ ‫צ"ל 'שהיתל'‪.‬‬ ‫על תורת השמיטות אצל ריד"ע ראו לדוגמה כ"י מ ‪ ,1‬פז ע"א–ע"ב‪ ,‬קטו ע"ב‪.‬‬ ‫ראו לעיל הערה ‪.159‬‬ ‫‪102‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫נפשו הזכה תמיד היתה מקפת במדת הדין ובמדרגות החיצונות [אמרו ש]אלהי ישורון‬ ‫הוא האל ואין עוד מלבדו ומלת בד"ד תרמוז לעס"ב שמו של הב"ה [ב]ד"ד סודו עשרה‬ ‫הן בדד ינחנו ואעא"נ ‪ 171‬אין עמו המדרגות החיצונות ועל כן צוה [בני] ביתו להסיר‬ ‫את בני הנכר מתוכם ומלת ט"ל סודה ייי' אח"ד ‪ 172‬והטל הוא חיים שאין העולם יכול‬ ‫להתקיים בלי טל ‪ 173‬אמ'[ר] שאפי'[לו] שמ"יו שסוד מלה זו אשמדא"י [יערפו] טל על‬ ‫יעקב שרו לו שאפי'[לו] מדת הדין תלמד עליו זכות מפני שנפשו למעלה מיב"ק היא‬ ‫דבקה וראה כי אות ראשון של ד' פסוקים אלה הוא אל"ף והאחרון הוא כ"ף על במותימו‬ ‫תדרוך (דברים לג‪ ,‬כט) הרי א"ך שסודו אחד וכ' א"ך טוב לישראל [סו]דו אהי"ה ‪174‬‬ ‫ואות ראשון של ברכות בניו שהם י"ב שבטי ישראל הוא וא"ו ו'זאת [הברכ]ה והאות‬ ‫האחרון כף וכימיך דבאך (דברים לג‪ ,‬כה) סודם ששה ועשרים שהוא סוד ייי' מדת‬ ‫רחמים וכן אהי"ה מדת רחמים אין שטן ואין פגע רע (מלכים א ה‪ ,‬יח) ויגרש מפניך‬ ‫[אויב] ויאמר השמד (דברים לג‪ ,‬כז) אבל הכל רחמים וחיים ושלום‪.‬‬ ‫[ליל]ה מהלילו'[ת] אני הצעיר יד"ע יאחיששי"ל ישן [במ]טתי וסמוך לשחר‬ ‫הקיצותי ובפי [מיל]ת במרמה הכתובה בדברי בני יעקב עם חמור ושכם בנו הוא מש"ה‬ ‫ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור [ב]מרמה וידברו (בראשית לד‪ ,‬יג)‪ .‬ובנים ולא נים‬ ‫ראיתי במלה זו רמוז כוונת שמעון ולוי להרוג [א]ת כל אנשי שכם שהיתה ודאי לשמו‬ ‫של הב"ה לטהרו לקדשו לרוממו ולהשפיל [ה]מדרגות החיצונות אשר אשר סבב שכם‬ ‫בן חמור בעשותו נבלה בישראל [לש]כב את בת יעקב (שם‪ ,‬ז) להתעלות על הע'[טרה]‬ ‫אשר סוד פרה אדומה רומז לע'[טרה] [ו]כן הפ' הוא סוד פר בן בקר והה' הוא סוד העגל‬ ‫והע' סוד פרה ושם י"ה [ל]עט'[רה] ירמוז ויפה תר'[גם] אנק'[לוס] ע"ה במלת במרמה‬ ‫בחכמה כי כל האיש הסומך [על] כחו וגבורת לבו ללכת כנגד הטבע ולשנותו מתחייב‬ ‫בנפשו כי לא ימלט [מ]מכשול אבל האיש המשכיל אשר הוא גיבור חיל ישליך יהבו‬ ‫<רמד ע"א> [על] הקב"ה ויבטח בו ויבקש בשכלו לעשות מעשי'[ם] טובי'[ם] ‪175‬‬ ‫[ ] ליל ‪ 176‬שבת בלא טבילה ולא תענית יקרא מזמור לדוד ה' רועי וכו' (תהלים‬ ‫כג‪ ,‬א) ובמקום כי אתה עמדי יאמר כי אתה אל אלהים [ ] בשם צופיאל צוקיאל ובשם‬ ‫רפאל יהיא"ל ויחשוב בשאלו ויענו אתו מן השמים‪.‬‬ ‫‪171‬‬ ‫‪172‬‬ ‫‪173‬‬ ‫‪174‬‬ ‫‪175‬‬ ‫‪176‬‬ ‫דברים לב‪ ,‬יב‪ .‬ובפתיחת ראשי התיבות‪[' :‬ה' בדד ינחנו] ואין עמו אל נכר'‪.‬‬ ‫ט"ל = יהו"ה אח"ד = ‪.39‬‬ ‫ראו לדוגמה בבלי תענית ג ע"א‪.‬‬ ‫אהי"ה = א"ך = ‪.21‬‬ ‫משפט זה שבראש העמוד כתוב בכתב יד שונה‪.‬‬ ‫מרשמים אלה לשאלות חלום כתובים באותה הכתיבה של מ ‪ ,4‬אולם לא ידוע אם הם שייכים‬ ‫לריד"ע‪ .‬על שאלת חלום לריד"ע ראו להלן כ"י פ ‪ ,‬עמ' ‪14‬א–ב וכן כ"י מ ‪ ,1‬ק ע"ב–קא ע"א‪,‬‬ ‫קמ ע"א–ע"ב‪.‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪103‬‬ ‫ַהַו"ה יכוין‬ ‫ש"ח [שאלת חלום] ליל שבת שהוא צח יאמר עזי וזמרת יהו"ה י ִ‬ ‫] בניקוד זה השם ויאמר יהי רצון מלפניך השם הגדול והקדש הטהור‬ ‫ב[‬ ‫והנורא שתודיעני בזה הלילה תשובת שאלתי זאת ובשם הגדול והקדוש שם ַמצְ ָפץ‬ ‫שתודעני תשובת שאלתי זאת שהיא כך וכך‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כתב יד פריז–קלגסבלד ( פ )‬ ‫<‪14‬א> אני הצעיר יד"ע איי"ל ‪ 177‬ישן במטתי ליל ו' ח"י לחדש זה ובמשמרה שלישית‬ ‫הקיצותי משנתי וראיתי פתאום ש"ח [שאלת חלום] מופלאה אמתית והוא לקחת ראשי‬ ‫תיבות ד' פסוקים ולקרוא אותם בשב"א פת"ח שב"א פת"ח ולצייר האותיות בשכל‬ ‫וישן במחשבת שאלתי ויבא בפי פסוק במענה נכון הפסוק הראשון מלותיו שבעה‬ ‫והסי'[מן] תן חלק לשבעה וכו' (קהלת יא‪ ,‬ב) והב' תיבותיו שמונה והסי'[מן] וגם‬ ‫לשמונה (שם) והג' מלותיו עשרה והסי'[מן] כף אחת עשרה (במדבר ז‪ ,‬כ) והרביעי בו‬ ‫ט"ו תיבות והסי'[מן] וחמש עשרה אמה קלעים לכתף ולכתף השנית חמש עשרה קלעים‬ ‫(שמות כז‪ ,‬יד–טו)‪ .‬ובחמשה עשר יום לחודש הזה חג לייי' (ויקרא כג‪ ,‬ו) בחמשה עשר‬ ‫יום לחדש השביעי הזה חג הסוכות <‪14‬ב> שבעת ימים (שם‪ ,‬לד)‪ .‬ואלו הם הפסוקים‬ ‫הארבעה ואתם הדבקים בייי' אלהיכם (דברים ד‪ ,‬ד) את ייי' אלהיך תירא ואותו תעבוד‬ ‫ובשמו תשבע (דברים ו‪ ,‬יג) את ייי' אלהיך תירא אותו תעבוד ובו תדבק ובשמו תשבע‬ ‫(דברים י‪ ,‬כ) אחרי ייי' אלהיכם תלכו ואותו תיראו ואת מצותיו תשמרו ובקולו תשמעו‬ ‫ואותו תעבודו ובו תדבקון (דברים יג‪ ,‬ה) ואמנם ראשי תיבותיהם אלו הם‪ .‬וה"ב אחכ"ה‬ ‫אי"א תותו"ת איא"ת אתו"ת ו"ת אי"א תו"ת ומתו"ת ותו"ת‪ 178.‬ובלילה הזאת עשיתי‬ ‫שאלה בראשי תיבות אלה על אודות בנין ביתי ושלותי והחזרת ששוני ושמחתי ולהבין‬ ‫תשובה נכונה על כל זה ואחלמה חלום וארא עצמי יושב על שולחן‪.‬‬ ‫עוד בלילה זה סמוך לשחר בעודי קורא שירת הים ראיתי שמירה מופלאת בעיני‬ ‫ומופלאת בתכלית ההפלאה וזו היא‪ .‬אמר אויב וכו' נשפת ברוחך וכו' מי כמוכה באלים‬ ‫ע ף ‪180‬‬ ‫וכו' (שמות טו‪ ,‬ט–יא) הגן והושיעה בשם אלבתי אלבתי ַמ ְכ ַבי ַמ ְנ ַכב ‪ 179‬נ ְ‬ ‫ַת ַ‬ ‫זְ‬ ‫ַג ַתף ַל ְח ַעת ֶכ ְז ַדש ַל ְח ַעת ‪ַ 181‬מ ְכ ַבי הצילני מכל אויב ‪ 182‬נטית ימינך תבלעמו ארץ‬ ‫(שמות טו‪ ,‬יב) תפול עליהם אימתה וכו' (שמות טו‪ ,‬טז) ג"פ כסדר וג"פ למפריע תקרא‬ ‫‪177‬‬ ‫‪178‬‬ ‫‪179‬‬ ‫‪180‬‬ ‫‪181‬‬ ‫‪182‬‬ ‫'אלהים ייי' יעזור לי' (ראו להלן כ"י פ ‪ ,1‬עמ' ‪.)10‬‬ ‫ראשי התיבות של המילים הכלולות בכל ארבעת הפסוקים שלמעלה‪.‬‬ ‫כך בכתב היד‪ ,‬ואולם במקבילה‪ :‬מכנב (בשיכול אותיות)‪ ,‬ועל פי פתיחת ראשי התיבות נראה‬ ‫שנפלה כאן טעות בהעתקה‪ .‬וראו גם בכ"י מ ‪ ,1‬קט ע"ב‪.‬‬ ‫ראו לעיל הערה ‪.66‬‬ ‫לא ברור מה פשר צירופי האותיות או ראשי התיבות האלה (וראו לעיל הערה ‪.)67‬‬ ‫ראו לעיל הערה ‪.68‬‬ ‫‪104‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫פסו'[ק] תפול עליהם וכו'‪ .‬שתי השמות קבלתים עם פסו'[ק] אמר אויב ארדוף וכו'‬ ‫והשלשה ר"ת מי כמוך ומופלאים הם והארבעה אחרונים באו לידי <בגוש> חלב הסמוכה‬ ‫לטיבריה בפיתקא ישנה מאד בשם רבי'[נו] האיי גאון <‪15‬א> ז"ל עם כל פסוקי קומה‬ ‫ה' וכו' ‪ 183‬וראה ‪ 184‬ראיה ברורה שהעלובים שמורים שמירה מעולה ומעט מהם ינצחו‬ ‫רבים מעלביהם כי הב"ה נלחם בהם ויפול אויביהם חללים חללים ומהם לא יפקד איש‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בהמ"ל ‪ ,1674‬עמ' ‪125‬א– ‪126‬א‬ ‫<‪125‬א> ליל שבת ח' ימים לחדש ניסן זה אני ישן במטתי ובמשמרה שלישי'[ת]‬ ‫ששעותיה צלולות כבדות ומעולות הקיצותי משנתי ובנים ולא נים סוד מופלא ראיתי‬ ‫עד"ה הנכונה מחזק את דברי אלה בארוסה אשר דברתי על מעלתה היתירה על מעלת‬ ‫הנשוא' <הארוסה> ועונשה הגדול מעונש הנשוא'[ה] ‪ 185‬והסוד הזה נקשר בסוד מעמד‬ ‫הר סיני ובקבלת רב נטרונאי ‪ 186‬ובדברי אע"ה לאבימלך על דבר שרה (בראשית כ‪ ,‬יח)‬ ‫כבר ידעת מתוך סוד איסור העריות שהע'[טרה] בת והח'[כמה] אב והבי'[נה] אם‬ ‫והת'[פארת] בן והע'[טרה] ארוסה ונשוא'[ה] כי היא הכלה והת'[פארת] ארוס ונשוי‬ ‫כי הוא חתן והארוס'[ה] בבית אביה יושבת והע'[טרה] עם הח'[כמה] והנשוא'[ה] בבית‬ ‫אישה החתן ודרך האיש לקרוא לאשתו אחותי והאשה לאישה אחי והע'[טרה] עם‬ ‫הת'[פארת] וראה מקום מעמד הארוסה הנאצלת שהי'[א] הע'[טרה] שכן הת'[פארת]‬ ‫בערך הח'[כמה] כגוף בערך הנשמ'[ה] והחכמ'[ה] מאין תמצא ואי זה מקום בינה‬ ‫(איוב כח‪ ,‬יב) ונעלמה מעיני כל חי לפי'[כך] לא יראני האדם וחי (שמות לג‪ ,‬כ) ואפי'[לו]‬ ‫חיות הקדש ומעוף ירמוז לשאר כל המלאכים בעלי הכנפים <‪125‬ב> המעופפי'[ם]‬ ‫ונתיב ‪ 187‬רומז לל"ב נתיבות פליאות חכמה ‪ 188‬ואי זה רומז לכל הרודפי'[ם] להשיג‬ ‫האומרים תמיד איה מקום כבודו ‪ 189‬ועיט ירמוז לנפשות המשכילים המתעלות למעלה‬ ‫לטוס השמימה ולהדבק באדון הכל בשכמל"ו ואפי'[לו] נפש המשכיל הגדול על כל‬ ‫‪183‬‬ ‫‪184‬‬ ‫‪185‬‬ ‫‪186‬‬ ‫‪187‬‬ ‫‪188‬‬ ‫‪189‬‬ ‫תהלים עד‪ ,‬כב; וראו כ"י מ ‪ ,1‬יט ע"א‪' :‬קומה אלהים ריבה ריבך זכור חרפתך וגו' ר"ל אלו‬ ‫הרשעים המריבים ועולבים החסידים‪ ,‬אשר שכלם גובר על תאותם והם עלובים בלתי עולבים‬ ‫שומעים חרפתם ואינם משיבים'‪ .‬על פסוקי 'קומה' ראו גם בכ"י פ ‪ ,1‬עמ' ‪.19‬‬ ‫קטע זה לא נמצא במקבילה שבכ"י נ ‪.2‬‬ ‫דרשה זו מובאת בתוך כ"י זה עצמו קודם לפסקה זו‪ ,‬ומופיעה גם בכ"י מ ‪ ,1‬קמט ע"ב–קנא‬ ‫ע"א; כ"י ב ‪ ,‬קל ע"ב‪.‬‬ ‫על מסורות קבליות בשמו של רב נטרונאי בראשית הקבלה ראו גרשם שלום‪' ,‬לחקר קבלת‬ ‫ר' יצחק בן יעקב הכהן‪ :‬ג‪ .‬ר' משה מבורגוש תלמידו של ר' יצחק'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬ה (תרצ"ד) עמ'‬ ‫‪ ;60–50‬גרשם שלום‪' ,‬סדרי דשמושא רבא'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬טז (תש"ה) עמ' ‪ ;209–196‬בר־אשר‪,‬‬ ‫דמיון (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)3‬עמ' ‪.107‬‬ ‫דורש כעת את הפסוק 'נתיב לא ידעו עיט' (איוב כח‪ ,‬ז)‪.‬‬ ‫ספר יצירה א‪ ,‬א‪.‬‬ ‫מתוך נוסח קדושה‪.‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪105‬‬ ‫משכילי ילוד אשה הוא מרע"ה לא נתן לו רשות לעלות אל המקו'[ם] העליון הזה‬ ‫שנ'[אמר] כי לא יראני האדם וחי (שמות לג‪ ,‬כ) נו"ן יו"ד של יראני ירמזו לח'[כמה]‬ ‫וב'[ינה] שכן הח'[כמה] סוד יוד השם המיוחד יול"ו ‪ 190‬והנו"ן סוד נ' שערי בינ"ה ולכל זה‬ ‫ירמזו דברי הב"ה עם מרע"ה במעמד הר סיני בהתראה שהתרה בעם לבלתי עלות להר‬ ‫ולבלתי נגוע בקצהו וכל העולה או נוגע סקול יסקל (שמות יט‪ ,‬יב–יג) והנה ידוע הוא‬ ‫כי ההר הזה רומז לע'[טרה] והסקילה ההיא תרמוז לסקילת הנוגע בארוס'[ה] כי נתעלת‬ ‫הע'[טרה] אל הח'[כמה] ומתי ומתי ‪ 191‬מותר לעלות בהר הזה במשוך היובל (שם) יובל‬ ‫זה רומז לעט'[רה] כי הע'[טרה] סוד היובל הקטון והבי'[נה] סוד היובל הגדול שכינה‬ ‫תתאה יובילא זעירא שכי'[נה] עילאה יובילא רבה ומלת במשוך תרמוז להמשכת ר"ל‬ ‫הע'[טרה] מבית אביה שהי'[א] הח'[כמה] אל בית אחיה שהוא התפ'[ארת] מאחר שתצא‬ ‫מבית אביה מתורת אירוסי'[ן] ותהיה הנמשכת אל בית אחיה לתורת נישואין המה יעלו‬ ‫בהר המה סודו האדם ‪ 192‬ירמוז לת'[פארת] ולחתן כהמורגש ומלת יעלו תרמוז לסוד‬ ‫הלולב הכפול חוט השדרה שהו'[א] הת'[פארת] והברית שהו'[א] הצ'[דיק] הת'[פארת]‬ ‫הוא מכריע שלמעלה והצ'[דיק] הוא המכריע של מטה הת'[פארת] ברית לשון‬ ‫והצ'[דיק] ברית מילה והכל א' וכשם שאמרנו שהנו"ן תרמוז לנ' שערי בי'[נה] <שהי'[א]‬ ‫שכי'[נה] עילא'[ה] כן תרמוז לנ' שערי> ‪ 193‬הע'[טרה] שהי'[א] השכי'[נה] תתא'[ה]‬ ‫אלא שהחמשים של הבי'[נה] הם לאלף של אבי"ע והנ' של הע'[טרה] לבי"ע וע"כ‬ ‫אז"ל בנונין ההפוכין שבויהי בנסוע הארון ובנחה יאמ'[ר] (במדבר י‪ ,‬לה–לו) שהפכו‬ ‫יש'[ראל] פניהם מהשכינ'[ה] וזהו שאמ'[ר] מיד ויהי העם כמתאוננים רב"י ‪ 194‬א"כ‬ ‫שכי'[נה] עילא'[ה] ושכינ'[ה] תתאה סודן נון כפופה והת'[פארת] שהוא סוד יעקב איש‬ ‫תם יושב אהלים (בראשית כה‪ ,‬כז) המכריע בין אהל לאה ובין אהל רחל סוד הנון הפשוט‬ ‫סוד הבריח התיכון וסוד הנון הפשוט שבע מאות והת'[פארת] שהוא ההיכל השבי<עי>‬ ‫קדש והואיל והת'[פארת] סוד הנון הפשוט וסוד תורה שבכתב הלכה לקבלת מורנו‬ ‫הרב נאמן ז"ל בשם ר' נטרונאי גאון ‪ 195‬דאמ'[ר] הכי <‪126‬א> ‪ 196‬שמיע לן מרב נטרונאי‬ ‫גאון דכל ספרא דאוריתא דלית ביה הלין נונין לא מיחייב אינש למיקם מקמיה והנונין‬ ‫האלה כבר זכרתי למעלה ‪ 197‬והם חמשים נונין פשוטין כזה ן' הרומזים לת'[פארת] כמו‬ ‫שאמרנו ומספר החמשים סוד נ' שערי בי'[נה] ומקומות נונין פשוטי'[ן] אלה ידוע הוא‬ ‫‪190‬‬ ‫‪191‬‬ ‫‪192‬‬ ‫‪193‬‬ ‫‪194‬‬ ‫‪195‬‬ ‫‪196‬‬ ‫‪197‬‬ ‫לא ברור מה פשר ראשי תיבות אלו‪ .‬ניתן להציע‪ :‬יתברך ויתעלה לעולם ועד‪.‬‬ ‫הכפילות במקור ונראית כטעות העתקה‪.‬‬ ‫המ"ה = האד"ם = ‪.50‬‬ ‫נוסף על הגיליון‪.‬‬ ‫במדבר יא‪ ,‬א‪ .‬ובפתיחת ראשי התיבות‪' :‬רע באזני ה''‪.‬‬ ‫ראו לעיל הערה ‪.186‬‬ ‫בראש הדף הכותרת‪ :‬ענין נישואין‪.‬‬ ‫ראו הדיון בכ"י מ ‪ ,1‬רכד ע"א‪ ,‬שם מובאים גם דברי רב נטרונאי אלו‪.‬‬ ‫‪106‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫הסופר ‪198‬‬ ‫בקונטרס קבלת מורנו הרב הנאמן ז"ל שהעתקתי מכתב ידו שנתן לי בן בנו‬ ‫ולו לבדו ראיתי כותב אותם בס"ת מבחוץ בחלק גליון העליון הגויל כל נון ונון מכוון‬ ‫לנגד התיבה הכתובה פנימה כמו שמפורש בקונטריס זה הנזכר והנה ס"ת זה העשוי‬ ‫כזה הוא שלם בסוד עס"ב בסוד השבעה מצד הנו'[ן] הפשוט'[ה] ובסוד ג' עליונות מצד‬ ‫מספר הנונין הפשוטי'[ם] שהו'[א] נ' בסוד נ' שערי בי'[נה] ואם תמצא לומ'[ר] שמספר‬ ‫זה ירמוז לסוד הע'[טרה] ויהיה זה סוד דו פרצופי'[ן] מכוון גם זה אמת ומתוך שהייתי‬ ‫משתכל בסוד הע'[טרה] בסוד אירוסי'[ן] ונישואי'[ן] נזכרתי במה שכתו'[ב] במדרש‬ ‫רשב"י ז"ל ‪ 199‬שאמ'[ר] אע"ה לאבימלך על דבר שרה אשתו וגם אמנה אחותי בת אבי‬ ‫היא אך לא בת אמי ותהי לי לאשה (בראשית כ‪ ,‬יב) ואיני רשאי לפרש אמנם לרמוז‬ ‫אני מוכרח בת האב רומז לחכמה שהי'[א] סוד הרחמים סוד שבעה נקיים ובת האם רומז‬ ‫לבי'[נה] שהיא סוד הדין שלח תשלח את האם (דברים כב‪ ,‬ז) היא הבי'[נה] ואת הבנים‬ ‫הז' תקח לך וירמוז בת האם להפך ז' נקיים על כן אמר כשהיא בת אביו אך לא בת אמו‬ ‫אז תקח לו לאשה ע"כ‪.‬‬ ‫<‪137‬א> ליל ששי בשבת כ"ב יום לעומר אני הצעיר יד"ע נוטל את ידי לקרוא‬ ‫ק"ש של שינה ושמעתי כאומרי'[ם] לי הסתכל נא בראשי תיבות של שמות אצבעו'[ת]‬ ‫ידך וראה במספרם ותמצא סוד גדול בקדושת הידים ללמדנו שהשומר ידיו בטהרה‬ ‫כראוי שהו'[א] מקדש את נפשו ומיחדה עם יוצרה ומקבלת שפע ברכתו השתכלתי בזה‬ ‫וששתי ושמחתי כמוצא שלל רב כי מצאתי יב"ק יעבר את מעבר יב"ק (בראשית לב‪,‬‬ ‫כג) שנוטריקו'[ן] יב"ק ייחוד ברכה קדושה כיצד גד"ל אצב"ע אמ"ה קמיצ"ה זר"ת‬ ‫ר"ת סודם יב"ק ‪ 200‬ומלת יב"ק תכלול עס"ב והשם הנכבד והשם המיוחד והשם הנעלם‬ ‫כמו שביארנו למעלה פעמי'[ם] רבות ‪ 201‬א"כ כאשר נטול את ידינו לצורך ד' דברים‬ ‫שצריך לברך בהם בלבד ענ"י ולא על זולתן ‪ 202‬ואנו נושאין את אצבעותינו למעלה‬ ‫תתיחד נפשו באשר למעלה מיב"ק ובו תדבק כי עברה את מעבר יב"ק כיעקב אע"ה‬ ‫אשר נחלתו בלא מצרים ע"כ‪.‬‬ ‫‪198‬‬ ‫‪199‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪201‬‬ ‫‪202‬‬ ‫הכוונה לר' דוד בן יהודה החסיד‪ ,‬נכדו של הרמב"ן‪ ,‬ראו שלום‪ ,‬מחקרי קבלה (לעיל‪ ,‬הערה ‪,)53‬‬ ‫עמ' ‪ ;170–137‬גולדרייך שיער כי מפגש זה בין האישים התקיים בתקופה מאוחרת של‬ ‫פעילותם כאשר הגיעו לצפון אפריקה (ריד"ע‪ ,‬מאירת עיניים [לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,]5‬עמ' שסז–‬ ‫שסח הערה ‪.)16‬‬ ‫ראו זוהר ח"א‪ ,‬קיב ע"א‪.‬‬ ‫ג‪+‬א‪+‬א‪+‬ק‪+‬ז = יב"ק (‪.)112‬‬ ‫ראו למשל כ"י מ ‪ ,1‬קלז ע"א–קלט ע"א; כ"י מ ‪ ,4‬רמב ע"ב‪.‬‬ ‫ראו דיונו על נטילת ידיים בכ"י מ ‪ ,4‬רמא ע"א‪.‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪107‬‬ ‫ד‪ .‬כתב יד ששון ‪ ( 919‬ש )‪ ,‬עמ' ‪217 –215‬‬ ‫אני [הצעיר יד"ע [ ]‬ ‫<עמ' ‪ >215‬להריד"ע ז"ל יום שבת ששה עשר יום לחדש‬ ‫הסדר] ‪ 204‬שמו"ת ומצאתי שבברכות מזכיר ברוך ברוך [ששה] פעמים לרמוז על ששת‬ ‫הקצוות שתחול הברכה בכולם‪ .‬וכן בתוכחות ששה פעמים הפך ברוך‪ .‬אמנם בברכות‬ ‫הזכיר פרי הבהמה ובתוכחות לא מפני שבהמה תרמוז לנפש הבהמית היא המתאוה אשר‬ ‫היא משכן לסמא"ל יאררהו לו למרכבתו כי קללת הנפש הבהמית ברכה גדולה היא‬ ‫כמו יתמו חטאים מן הארץ (תהלים קד‪ ,‬לה) [ ] ואמנם הצדיקים הפרושים המתבודדים‬ ‫אשר יאררוה בפרישתם יברך [ ] הקב"ה להם לקיים מצות פריה ורביה להניח אחריהם‬ ‫בנים כשרים כמותם‪ ] [ .‬הוספתי להשתכל בפרשה אחרונה של סדר זה ‪ 205‬וראיתיה‬ ‫רומזת לכל דרכי עניני ההתבודדות והפרישות ושלילת המחיצות החוצצות והמסכים‬ ‫המבדילים והמקטרגים המבלבלים והעדרם וההצלחה בהשגת המושכלות‪ .‬כיצד ויקרא‬ ‫משה אל כל ישראל (דברים כט‪ ,‬א)‪ .‬מלת ישראל תרמוז לכל כשר צנוע ראוי והגון‬ ‫לבוא אל היכל המלך פנימה לקבל הקבלה הנכונה‪ .‬ישראל <ישר אל> ישר עם האל‬ ‫מש"ה זה הקורא ואומר [ל]כם אישים יקרא ‪ 206‬ירמוז לשכל הקנוי אי נמי לשכל האלהי‬ ‫גם למש"ה וכן לת'[פארת] שזהו על דרך הנסתר ועל דרך הסוד ועל דרך האמת‪.‬‬ ‫ואמנם על דרך האמת הנכונה ירמוז מש"ה זה הקורא לח'[כמה] שלח'[כמה] ירמזו‬ ‫כל פסוקי החכמה הנזכרים בספר משלי שלמה [ ] וכל שמן וכל השבחים הנזכרים‬ ‫בשיר קדש הקדשים הוא שיר השירים ולק[ריאה זו] ירמוז הקורא ואומר דרשוני וחיו‬ ‫(עמוס ה‪ ,‬ד) הוא הר"ב ר' אב"א הב"מ בשכלמ"ו‪ .‬אתם ראיתם [ ] המסות הגדולות‬ ‫וגו' (דברים כט‪ ,‬א–ב) כל זה ירמז לאשר ישביח המשכיל הזה הבא לפרוש ולהתבוד[ד]‬ ‫להמשיך בנפשו הרוח האלהי במעשים הנפלאים והנוראים אשר עצמו מספר מיום בוא‬ ‫מהאל חשק אמיץ ואהבה עזה בלב אביו ואמו יולדו ויולדתו להתחבר ולעמול בו עד‬ ‫היותו היום בן ארבעים שנה שהוא עת תשלום בנין שכל נפשו והיכלה למאוס ברע‬ ‫ולבחור בטוב דעד ארבעין שנין מיכלא מעלי (בבלי שבת קנב ע"א)‪ .‬הן הן המורגשות‬ ‫והגופניות ומכאן ואילך משתיא מעלי הוא הוא הרוח האלהי להשיג המושכלות וזהו‬ ‫שאומר מיד בפסוק השלישי ולא נתן ייי' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע‬ ‫עד היום הזה (דברים כח‪ ,‬ג) שהוא ארבעים שנה‪ .‬ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר‬ ‫זה ‪203‬‬ ‫‪203‬‬ ‫‪204‬‬ ‫‪205‬‬ ‫‪206‬‬ ‫על פי ההקשר‪ ,‬הדרשה מוסבת על פסוקי הברכה שבפרשת כי תבוא (דברים כז–כח) הנקראת‬ ‫בחודש אלול‪ .‬פתיחה דומה מצויה בכ"י מ ‪ ,4‬רלח ע"ב–רלט ע"א‪ .‬ייתכן שמדובר בשני‬ ‫עניינים שאירעו באותו היום‪.‬‬ ‫כאן הפתיחה משובשת וחסרה‪ .‬בפסקה הבאה שבעמ' ‪ 217‬בכתב היד‪ ,‬הועתקה בטעות שוב‬ ‫פתיחתה של פסקה זו‪ ,‬וההשלמה כאן נעשתה על פי ההעתקה השגויה שם (ראו להלן הערה‬ ‫‪.)379‬‬ ‫דברים כט‪ ,‬א–ח (הקריאה של העולה השביעי והאחרון בפרשת כי תבוא)‪.‬‬ ‫על פי משלי ח‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫‪108‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫(שם‪ ,‬ד) ירמוז לבית ההתבודדות לא בלו שלמותיכם מעליכם וגו' (שם) שהמתבודד‬ ‫לא ישגיח בלבוש ונעל ולא לאכילה ולא לשתיה רק למצה ושמן לבד שהוא מאכל‬ ‫הפרושים המתבודדים להעמיד נפשם בהיכלה לבל תפרד ותצא וימות היכלה ותתבטל‬ ‫העבודה והמשכת הרוח בה‪ .‬למען תדעו כי אני ייי' אלהיכם (שם‪ ,‬ה) כי בדרך זה‬ ‫שהמתבודד עושה בבית ההתבודדות שהוא דרך צירוף האותיות פנים ואחור יראה אור‬ ‫וידע סוד האל לפי כח השגתו וגודל מעלתו כמו שאמר ישעיהו הנביא ע"ה הגידו‬ ‫האותיות לאחור ונדעה כי אלהים אתם אף תיטיבו ותריעו ונשתעה ונראה יחדיו (ישעיה‬ ‫מא‪ ,‬כג) יזדמנו לו בצירוף האותיות אמונות וייחודים והפכם עץ הדעת טוב ורע שכל‬ ‫צודק ודמיון כוזב מלאכי רחמים ומלאכי חבלה מלמדי זכות ומלמדי חובה מקטרגים‬ ‫וסניגורים‪ .‬ויהיה בסכנת בן עזאי למות או בשלות ר' עקיבא שנכנס בשלום ויצא‬ ‫בשלום ‪ 207‬ויגיע אל המקום העליון הקדוש ויאמר זה אל[י ואנוהו] (שמות טו‪ ,‬ב) הנה‬ ‫אלהינו זה (ישעיה כה‪ ,‬ט) וזהו שאומר ותבאו אל המקום הזה (דברים כח‪ ,‬ו) <עמ' ‪>216‬‬ ‫מה שאמר המקום הזה רומז למדות האלהיות הקדושות הכוללות כל הטובות הנזכרות‬ ‫למעלה כי מקו"ם סודו קפ"ו ושם יהו"ה בחשבון המרובע קפ"ו ‪ 208‬ואמנם סיחון מלך‬ ‫חשבון ועוג מלך הבשן אשר הכם והפילם מש"ה ירמזו למדרגות החיצוניות החוצצות‬ ‫המקטרגות הנזכרות למעלה‪ .‬ואמנם שהשכל ‪[ 209‬חסר ] ‪210‬‬ ‫ה‪ .‬סנקט פטרבורג – הספרייה הלאומית ‪( E V R II A 3 5 8 . 4‬קטע גניזה)‬ ‫<‪14‬א> ‪ 211‬והמשקים יוצאים חוצה באשפות וסלתן ופנימיותן נבלע באיברים ועתה‬ ‫בעונותינו שחרבה הבית ובטל עשן הקטורת ועשן הקרבנות והבל לחם הפנים יעמדו‬ ‫במקומן הבל התפילות והבל תינוקות של בית רבן (בבלי שבת קיט ע"ב) והבל חסידי‬ ‫קדושי ישראל בהיותם קוראים בתורה וחכמה וקדשה לשם שמים כראוי‪.‬‬ ‫עוד ביום זה בא לפי החדש הזה לכם ראש חדשים ‪ 212‬ובעודי קורא פסוק זה השתכלתי‬ ‫בשמו של חדש זה שהוא ניסן וראיתי בהמירי יו"ד ניסן באל"ף אי"ק ויהיה נאסן נמצא‬ ‫רמוזים במלה זו ארבעת הדרכים אשר אני הצעיר רגיל לפרש על פיהם שהם מתהומא‬ ‫‪207‬‬ ‫‪208‬‬ ‫‪209‬‬ ‫‪210‬‬ ‫‪211‬‬ ‫‪212‬‬ ‫על פי בבלי חגיגה יד ע"ב‪.‬‬ ‫יהו"ה בחשבון מרובע‪ :‬י' פעמים י' (‪ + )100‬ה' פעמים ה' (‪ + )25‬ו' פעמים ו' (‪ + )36‬ה' פעמים‬ ‫ה' (‪ = )25‬קפ"ו (‪.)186‬‬ ‫כאן נקטעת הפסקה‪ ,‬וההמשך חסר‪.‬‬ ‫בעמוד הבא שבכתב היד מופיעה פסקה נוספת אשר לה מקבילה בכ"י ק ‪ ,‬והבאנו אותה שם‬ ‫(ראו להלן הערה ‪.)378‬‬ ‫כתב היד מתחיל כאן‪ .‬התחלת הפסקה חסרה‪.‬‬ ‫שמות יב‪ ,‬ב‪ .‬הפסוק מעיד על זמן כתיבת הפסקה‪ ,‬בחודש ניסן‪ ,‬שאותו קושר ריד"ע לשיטת‬ ‫הפרשנות הייחודית לו 'נסא"ן' (המכונה כאן נאס"ן)‪ ,‬באמצעות החלפת היו"ד שבשם ניסן‬ ‫באל"ף באמצעות אי"ק (לעיל‪ ,‬הערה ‪.)89‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪109‬‬ ‫דארעא עד רום רומהון דכל רקיעיא‪ 213.‬הראשונה ממטה למעלה דרך הנסתר וזו היא‬ ‫נו"ן אחרונה של נאסן‪ .‬השנית דרך הסוד והוא הסמ"ך‪ .‬השלישית דרך האמת והוא‬ ‫האל"ף‪ .‬הרביעית דרך האמת הנכונה והיא הנו"ן הראשונה ואם תדבר בארבעה אלה‬ ‫ממעלה למטה אמור נאס"ן נוטריקו"ן נ'כונה א'מת ס'וד נ'סתר וממטה למעלה נוטריקון‬ ‫נ'סתר א'מת ס'וד אמת נ'כונה כאשר אמרנו‪ .‬וראה גם ראה שארבע מלות אלה באי"ק‬ ‫ס"ה ‪ 214‬שהוא סוד השם הנכבד אדנ"י יול"ו הרומז לעט'[רה] להודיענו שהכל בעט'[רה]‪.‬‬ ‫עוד נאס"ן סודו אלהים יב"ק תרי"ג בעשותך הנו"ן הפשוט שבע מאות כמשפטה‪.‬‬ ‫הוספתי להסתכל עוד בפסוק החדש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם‬ ‫לחדשי השנה (שמות יב‪ ,‬ב) וראיתי שארבעת דרכים אלה הרמוזים בנאס"ן רמוזים‬ ‫ג"כ בפסוק זה כיצד ראש ראשון ענין שתי מלות אלה כענין ראשית בכורי אדמתך‬ ‫תבי"א (שמות לד‪ ,‬כו) קח לך בשמים רא"ש (שמות ל‪ ,‬כג) ראשית חכמה יראת יהו"ה‬ ‫(תהלים קיא‪ ,‬י) שמן ראש אל יני ראשי (תהלים קמא‪ ,‬ה) ותרמוזנה שתי מלות אלה ר"ל‬ ‫ראש ראשון לחשיבות אבי"ע ר"ל חשיבות ושורש‪ .‬ועיקר כל הנמצאים המחודשים‬ ‫מהמקבל הראשון עד האחרון הוא השפע המשלשל מאל"ף אבי"ע ונשפע בהם שהוא‬ ‫המלך המולך על כלם ולזה ירמזו לכ"ם לכ"ם הנזכרים בפסוק זה שאותבות לכם‬ ‫שאותיות לכ"ם הן הן אותיות מל"ך הרי בפסוק זה ארבע מלות תרמוזנא לארבע דרכי‬ ‫נאס"ן והן רא"ש <‪14‬ב> ראשו"ן לכ"ם לכ"ם ואמנם סוד החדש חדשים לחדשי הוא‬ ‫שפעים ‪ 215‬בהמירך החי"ת בפ"א באלפ"א בית"א הנזכרת בספר יצירה ברל"א שערים‬ ‫פנים ורל"א שערים אחור ‪ 216‬שמספר כלם כמספר מלת בינ"ת ‪ 217‬שאמר המלך שלמה‬ ‫ע"ה כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי (משלי ל‪ ,‬ב) בינ"ת אדם לי‪ .‬ואלפ"א בית"א‬ ‫זו היא א"י ב"ך ג"ל ד"מ ה"נ ו"ס ז"ע ח"פ ט"צ ק"ר ש"ת ובהמירך ג"כ הדל"ת בעי"ן‬ ‫באלפ"א בית"א אשר עשיתי שהיא זו א"מ ב"נ ג"ס ד"ע ה"פ ו"צ ז"ק ח"ר ט"ש י"ת כ"ל‬ ‫אותיות אחרונות שהן כ"ל שהונחו ראשונה נכתבו אחרונה שכנות היו באמצע ושכנות‬ ‫נשארו באחרונה ואמנם השי"ן של החדש ושי"ן ויו"ד של חדשים לחדשי (שמות יב‪ ,‬ב)‬ ‫במקומן תשארנה אם כן החד"ש הוא השפ"ע חדשי"ם שפעי"ם לחדש"י לשפ"ע וכבר‬ ‫ידעת שהתחלת שפע זיו אור השמש בלבנה נקרא ראש חדש כמי שאומר חשיבות שפע‬ ‫אין מברכין על היר"ח עד שיתבסם אורה ‪ 218‬מלשון קח לך בשמים ראש (שמות ל‪ ,‬כג)‪.‬‬ ‫‪213‬‬ ‫‪214‬‬ ‫‪215‬‬ ‫‪216‬‬ ‫‪217‬‬ ‫‪218‬‬ ‫על ארבע דרכי הפרשנות ראו‪ :‬הוס‪ ,‬נסא"ן (לעיל‪ ,‬הערה ‪.)24‬‬ ‫נסתר באי"ק (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ;17 = 2+4+6+5 :)89‬אמת‪ ;9 = 4+4+1 :‬סוד‪;16 = 4+6+6 :‬‬ ‫נכונה‪ .23 = 5+5+6+2+5 :‬סה"כ‪ :‬ס"ה (‪.)65‬‬ ‫השימוש בנטיית הריבוי 'שפעים' (במשמעות שפע) רווח אצל ריד"ע‪ ,‬לדוגמה בכ"י מ ‪,1‬‬ ‫א ע"ב–ב ע"א‪.‬‬ ‫ראו ספר יצירה ב‪ ,‬ז–ח‪.‬‬ ‫בינ"ת = ‪ = 462‬פעמיים רל"א (‪.)231‬‬ ‫על מקורותיה של מימרה זו המיוחדת לירושלמי ראו‪ :‬יעקב גרטנר‪' ,‬קידוש לבנה – גלגוליה‬ ‫של ברכה'‪ ,‬אסופות‪ ,‬ה (תשנ"ה)‪ ,‬עמ' שלג–שלד‪.‬‬ ‫‪110‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫השנ"ה סודו הספיר"ה ירמוז לעט'[רה] סוד היר"ח לחדשי השנה לשפעי הספירה‪ .‬ומלת‬ ‫הוא הנזכרת בפסוק זה תרמוז לכ'[תר] מקור שפעי כל אבי"ע וראש וראשון רומזים‬ ‫לח'[כמה] כי הח'[כמה] ראשית הנאצל ובכורו ולכ"ם לכ"ם שענינם מל"ך מל"ך ירמזו‬ ‫לב'[ינה] שמלך העולם שבברכות ירמוז מלך לב'[ינה] והעולם לת'[פארת] וכבר ידעת‬ ‫בקבלת האמת כי מלך מלכי המלכים הקב"ה ירמוז מלך לב'[ינה] מלכי לג'[דולה]‬ ‫ולפח'[ד] המלכים לת'[פארת] ולעט'[רה] הקב"ה לר"ב ר' אב"א בשכמל"ו‪.‬‬ ‫עוד הוספתי להסתכל בפסוק זה וראיתי לדבר בו עוד נכבדות ואם דברתי והארכתי‬ ‫בו למעלה בדרשה אשר דרשתי ראיתי לשנות ולשלש בו עוד להגדיל תורה ולהאדירה‪.‬‬ ‫ה'חדש ה'זה ל'כם (שמות יב‪ ,‬ב) ר"ת הה"ל וסודו ארבעים לרמוז על שלמות הנפש‬ ‫להבין ולהשכיל בסתרי האלוהות להמשיך השפע ולהשיג אותו ולעוצרו עצירה נכונה‬ ‫שהוא בן ארבעים שנה דכתי'[ב] ולא נתן ייי' לכם לב לדעת וגו' (דברים כט‪ ,‬ג) ואז"ל‬ ‫בן ארבעים לבינה (משנה אבות ה‪ ,‬כא) כאשר ביארנו למעלה‪ 219.‬החדש' הזה' לכם'‬ ‫ס"ת ‪ 220‬שה"ם מלשון אבני שה"ם ואבני מילואים (שמות כה‪ ,‬ז) רומז אל הסוד העליון‬ ‫האלהי מקור <‪15‬א> הסודות הנכונים ומקור לכל מקורי השפעים שהוא רחמים גמורים‬ ‫בתכלית כמו שלבנינות השהם הטוב הזך והצח גמורי'[ם] בתכלית הלבן‪ .‬עוד אותיות‬ ‫שה"ם הן הן אותיות מש"ה ואותיות הש"ם ירמוז למש"ה הש"ם סודו א"ל שד"י‪ .‬הז"ה‬ ‫סודו טו"ב והוא הוא סוד יהו"ה באי"ק‪ 221.‬ראש חדשים זהו מקור עיקר כל השפעים ראש'‬ ‫חדשים' ס"ת ש"ם וסודו יהו"ה שד"י‪ .‬ראשון' הוא' לכם' ס"ת נא"ם והוא אמ"ן ומלת‬ ‫נאם תרמוז לרוח נבואה הנאצלת משפע זיו כבוד יהו"ה א"ל שד"י כדכתי'[ב] נאם שמע‬ ‫אמרי אל (במדבר כד‪ ,‬ד) והנביא יאמר בדבריו נאם יהו"ה‪ .‬נא"ם סודו מלא"ך וסודו‬ ‫האלהי"ם גם אדנ"י יהו"ה ‪ 222‬סודו לחדשי' השנה' ס"ת י"ה‪ .‬אם כן סופי תיבותיו של‬ ‫פסוק זה הוא נא"ם י"ה יהו"ה שד"י א"ל שד"י בשכמל"ו‪ .‬החד"ש סודו שד"י והשלשה‬ ‫היתרים ירמזו לסוד השתלשלות השפע בשלשת העולמים‪ 223.‬חדשי"ם סודו שד"י‬ ‫מ"ח לחדש"י סודו שד"י א"ל מלת ח"ל מלשון יחולו על ראש יואב (שמואל ב ג‪ ,‬כט)‬ ‫שענינו ענין משכן ר"ל ישכנו וכל זה ירמוז לסוד השפע שמשתלשל ויורד מזיו כבוד‬ ‫שד"י בשלושת לשכון ברוח ראש האדם השלם אשר שם משכן הנפש המדברת שעליה‬ ‫שוכן הנפש השכל הקנו"י ועליו השכ"ל האלה"י ברוך שם כבוד מלכותו של מלך מלכי‬ ‫המלכים הקב"ה לעולם ועד ולנצח נצחים‪ .‬ברכה זו אני רגיל לאומרה ובנים ולא נים‬ ‫בלילה מן הלילות שמעתי כאומרים לי לחשוב מלותיה וחשבתים ומצאתי מספרם ַעד‬ ‫‪219‬‬ ‫‪220‬‬ ‫‪221‬‬ ‫‪222‬‬ ‫‪223‬‬ ‫דיון נוסף בנושא זה נמצא בכ"י מ ‪ ,1‬יא ע"ב–יב ע"א‪ .‬שריד להקשר הכרונולוגי נשמר גם‬ ‫שם‪ ,‬שכן הפסקה פותחת במילים 'עוד ביום זה השתכ'[לתי] בפסוק‪.'...‬‬ ‫סופי תיבות‪.‬‬ ‫טו"ב = ‪ ,17‬ובאי"ק (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ;8 :)89‬יהו"ה = ‪ ,26‬ובאי"ק‪.8 :‬‬ ‫נאם = מלאך = נאם = האלהי"ם = אדנ"י יהו"ה = ‪.91‬‬ ‫בריאה יצירה ועשייה‪ ,‬ראו לדוגמה כ"י מ ‪ ,1‬ד ע"א‪ ,‬ו ע"ב‪.‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪111‬‬ ‫ַו ֵעד וְ ַעד בכלל כמספר אח"ד ַו ַעד ולנצח נצחים ועד בכלל מספרם חמשה עשר כסוד‬ ‫י"ה הללוי"ה הללו אל בקדשו וכו' (תהלים קנ‪ ,‬א) וכן בלילה זו עצמה שמעתי באומרים‬ ‫לי לחשוב מספר מלות בקשה אחד שאני רגיל לבקש מהאל שכמותה קטן ומהותה‬ ‫גדול מאד בעיני המשיכילים וחשבתיה ומצאתי שמספרה כמספר ל"ב נתיבות פליאות‬ ‫חכמ"ה שהוא הוא מספר כבו"ד ברוך כבוד ייי' ממקומו <‪15‬ב> וזו היא ואנא רבון כל‬ ‫העולמים כגודל חסדך וכרוב רחמיך רחמינו בכל מה שאנחנו צריכים רחמים <וחוננו‬ ‫בכל מה שאנחנו צריכים חנינה ושמרנ"ו> ‪ 224‬ושמרנו שמירה מעולה בכל מה שאנחנו‬ ‫צריכים שמירה אמן וכן יהי רצון‪ .‬הרי זו בקשה לצרכינו לטובת נפשינו והיכלה‪.‬‬ ‫ואמנם הבקשה שהורגלתי לומר לעבודת ייי' אלהי ישראל עבודה נכונה בלתי תלויה‬ ‫בדבר בעולם זו היא‪ .‬ואנא רבון כל העולמים יהי נא רצון ורחמים לפניך שתעזרני‬ ‫עזרה נכונה לעשות רצונך <ככל רצונך> ‪ 225‬תמיד בזה ובבא עננו ייי' עננו כגודל‬ ‫חסדיך וכרוב רחמיך‪ .‬וחשבתי תיבותיה ומצאתי מספרם כמספר השם המיוחד שהוא‬ ‫כ"ו בשכמל"ו ואה"ל מ"י ע"ו מ"י ו"ח א"י ב"ו אוי"ר לא"ה לש"ה וה"ב מע"י כח"ו רו"ן‬ ‫ע"א כ"ו יס"ו ו"ה ו"ה א"ה בא א"ה איו"ע ע"ה‪226.‬‬ ‫אני היד"ע יום ו' בשבת כ"ב יום לחדש זה מתהלך ברחבה ובא לפי פתאום מאמר‬ ‫הלל הזקן בשמחת בית השואבה הוא אומר אם אני כאן הכל כאן ואם אין אני כאן‬ ‫מי כאן ‪ 227‬ובעודי קוראו ראיתי סודו שמלת אנ"י תרמוז לעט'[רה] ומלת הכ"ל תרמוז‬ ‫לעס"ב הרומזות בא"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י שסודם הכ"ל שמלת ה"ן רומזות לה"ן כאשר‬ ‫ביארנו למעלה‪ .‬מי כאן ר"ל ואם בעונותינו אין אני כאן שאין אנ"י שהוא השכינה‬ ‫כאן מ"י כאן נשתדל להמשיך מ"י חמישים שערי בינ"ה בעט'[רה] עד שישוב אנ"י‬ ‫כאן תשוב בזה השכינ"ה הנה‪ .‬עוד נוכל לומר שמלת מ"י ענינה לא כמו מ"י כמוכה‬ ‫שתרגומו לית ‪ 228‬ור"ל אם אין העט'[רה] כאן אין כאן כלום טוב‪.‬‬ ‫עוד ביום זה ראיתי שבסוד אצבע הנקרא שמו קמיצה אשר אמרו רז"ל שלא ללחוך‬ ‫בזולתו מכל אצבעות היד ‪ 229‬רמוזים ראשי ראשים ושלש עליונות כיצד כאשר תוציא‬ ‫אותיות קמץ מקמיצה הרמוזות לראשי ראשים שכן קמ"ץ נוטריקון אור קדמון אור‬ ‫‪224‬‬ ‫‪225‬‬ ‫‪226‬‬ ‫‪227‬‬ ‫‪228‬‬ ‫‪229‬‬ ‫הוספה בשולי הדף‪.‬‬ ‫הוספה בשולי הדף‪.‬‬ ‫על ראשי תיבות אלו ראו דברינו לעיל‪ ,‬בהערה ‪ 50‬וסמוך להפניה אליה‪.‬‬ ‫בבלי סוכה נג ע"א‪ .‬דיון נוסף במשפט זה בכ"י נ ‪ ,1‬עמ' ‪136‬ב‪.‬‬ ‫ראו לעיל הערה ‪.127‬‬ ‫הפועל 'ללחוך' משמש כאן במשמעות 'ליקוק'‪ .‬נראה שבדבריו אלו ריד"ע מציע פרשנות שלו‬ ‫לסוגיית הגמרא בבבלי נדרים מט ע"ב‪ ,‬וראו רוחמה וייס‪ ,‬אוכלים לדעת‪ :‬תפקידן התרבותי‬ ‫של הסעודות בספרות חז"ל‪ ,‬תל אביב תש"ע‪ ,‬עמ' ‪ .149–147‬במקום אחר ריד"ע מתאר סרטן‬ ‫שראה על שפת הים ואת הדרך שבה הוא נוהג לאחוז במזונו ולאוכלו‪ ,‬דרך העולה בקנה אחד‬ ‫עם הראייה באכילה בשתי אצבעות בלבד דרך אידיאלית (כ"י מ ‪ ,1‬קע ע"ב–קעב ע"א)‪ .‬עוד‬ ‫על אכילה בשתי האצבעות ראו להלן כ"י פ ‪ ,1‬עמ' ‪.19‬‬ ‫‪112‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫מצוחצח אור צח תמצא י"ה שתג היו"ד ירמוז לכתר והיו"ד עצמה לח'[כמה] והה"א‬ ‫לב'[ינה]‪.‬‬ ‫אני הצעיר יד"ע איי"ל ‪ 230‬ישן במטתי שלשה ועשרים <‪16‬א> יום לחדש זה וחלמתי‬ ‫חלום וראיתי בו סוד גדול בעיני וזהו ולפני אחד מה אתה סופר ‪ 231‬כי הוא הר"ב ר'‬ ‫אב"א עס"ב וראשי ראשים הרי אח"ד ר"ל שלשה עשר ולפני אחד זה אין סוף והוא מ"ה‬ ‫ר"ל הוא יהו"ה שסודו במלואו מ"ה והוא הר"ב ר' אב"א ואין שם מספר‪ .‬עוד בלילה‬ ‫זו ראיתי לעשות במחוגה שלשה עשר עגולים כמנין אח"ד תוך הנקודה האמצעית‬ ‫יהיו שלשה עשר ולכתוב בכל עגול ועגול שמות שלשה עשר אלה‪ 232.‬עוד בלילה זה‬ ‫ראיתי לעשות במחוגה תוך הנקודה האמצעית חמשה עשר עגולים כנגד חמש עשרה‬ ‫מיני שבחים שבישתבח ולכתוב כל אחד בעגולים כלם לרמוז שאין שם חיצון ופירוד‬ ‫ולא שפל ולא עליון ולא אמצעי ולא ימני ולא שמאלי אבל הכל מקשה וייחוד גמור‬ ‫שהכל ייחוד גמור כי כל אחד כלול מהכל וכבר ידעת קבלת כונת עס"ב בדלי"ת דאחד‬ ‫שבפסוק שמע ישראל יהו"ה אלהינו יהו"ה אחד (דברים ו‪ ,‬ד) שכל אחת כלולה מהכל‪.‬‬ ‫וביום שבת זו הסתכלתי בפסוק ויקרא משה ליהושע הת'[פארת] קרא למש"ה‬ ‫יהושע שבעוד משה בעולם השפל מל'[כות] משה ואחר שמלת יהושע‪ .‬ומפני היות‬ ‫מש"ה כבוד נברא אמר לו הכבוד הנאצל שהוא הת'[פארת] תבוא בוא"ו השוה אותו‬ ‫לבני ישראל כי הוא והם נבראים‪ .‬אמנם לפנים שאומ'[ר] ויצו את יהושע בן נון‬ ‫(דברים לא‪ ,‬כג) סת"ם שלא פירש מי הוא המצוה אמ'[ר] לו למש"ה כי אתה תביא (שם)‬ ‫נתן לו ממשלה על כל בני ישראל יען היות המצוה הזה עליון על כל עליון המאציל‬ ‫בלתי נאצל היועץ ואין מספר לו הוא הר"ב ר' אב"א בשמכל"ו‪ .‬ומה שאמר אחר הכל‬ ‫וילך משה וידבר א'כ'ה'ה'א'כ'י' ‪ 233‬ירמוז למש"ה בי"ת של אבי"ע ולמשה המורגש עי"ן‬ ‫של אבי"ע ואמנם בן נו"ן הן העט'[רה] שסודה נו"ן‪.‬‬ ‫עוד ביום זה השתכלתי באי"ק יב"ק וראיתי שסוד שניהם כאחד בחשבון הקטן‬ ‫שבעה ‪ 234‬וכבר ידעת שמספר שבעה ירמוז לשלימות מסוד הקרבנות אשר הוא שבעה‬ ‫שבעה‪ .‬עוד אי"ק נוטריקון א'דון י'חיד ק'דוש‪ .‬יב"ק י'חיד ב'רוך ק'דוש‪ .‬יב"ק י'חוד‬ ‫ב'רכה ק'דיש קדושה‪ .‬סוד ד' תיבות אלה כאחד אלף ומאתיים ותשעים ‪ 235‬רמז לפסוק‬ ‫‪230‬‬ ‫‪231‬‬ ‫‪232‬‬ ‫‪233‬‬ ‫‪234‬‬ ‫‪235‬‬ ‫'אלהים ייי' יעזור לי' (ראו להלן כ"י פ ‪ ,1‬עמ' ‪.)10‬‬ ‫ספר יצירה א‪ ,‬ו‪.‬‬ ‫עיגולים מסוג זה מצויים בכתבי יד אחדים של מאירת עיניים (ובהם כ"י לונדון‪ ,‬הספרייה‬ ‫הבריטית ‪ 27172‬משנת ‪ )1552‬אם כי שם משורטטים עשרה בלבד (ולא שלושה־עשר) כנגד‬ ‫עשר הספירות‪.‬‬ ‫דברים לא‪ ,‬א‪ .‬ובפתיחת ראשי התיבות‪[' :‬וילך משה וידבר] את הדברים האלה אל כל ישראל'‪.‬‬ ‫אי"ק בגימטרייה קטנה (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ;3 = 1+1+1 :)89‬יב"ק בגימטרייה קטנה‪.4 = 1+2+1 :‬‬ ‫‪.7 = 4+3‬‬ ‫לא ברור לאילו ד' תיבות הוא מתכוון‪ ,‬אם לד' התיבות שנזכרות קודם לכן‪ ,‬סיכום ערכן‬ ‫בגימטרייה איננו עולה למספר המבוקש‪.‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪113‬‬ ‫ותשעים ‪236‬‬ ‫הנאמר <‪16‬ב> בדניאל על משיח בן יוסף ומעת הוסר התמיד ולתת ש"ש יא"ו‬ ‫ואין מקפידין בגימ' על אחד אם הוא חסר אם הוא יתיר‪.‬‬ ‫אני היד"ע בוע"ו אוי"ר רוב"א בא"מ איי"ל אי"ש חי"ל מהה"ה מ"מ קומ"י אוי"ר ‪237‬‬ ‫ליל יום ג' בשבת כ"ו יום לחדש זה ישן במטתי וסמוך לשחר בנים ולא נים שמעתי‬ ‫באומרים לי הפסוק שאמר שלמה המלך ע"ה מה שהיה הוא שיהיה (קהלת א‪ ,‬ט) וגומ'[ר]‬ ‫נעשהו פסוק נכון ונאמר כזה מ"ה שהי"ה הו"א מ"ה שהו"א יהי"ה ראשי תיבות מש"ה‬ ‫מש"י נוטריקון מטטרו"ן ש"ר הפני"ם מהלל שם ייי' (תהלים קיג‪ ,‬ג)‪ .‬הה"א של ַ‬ ‫מה ֵלל‬ ‫בפת"ח והלמ"ד בציר"י ואם תחלוק יו"ד מש"י לשני ההי"ן תמצא מש"ה המש"ה ירמוז‬ ‫שכל הנבראים המושכים את השפע זה מעליונו ועליון מעליונו ועליון מעליון עליונו‬ ‫כל אחד נקרא מש"ה כי מש"ה ר"ל מושיך השפע ממקורו לצורך עצמו ולצורך המקבל‬ ‫ממנו‪ .‬מש"ה נוטריקו"ן מ'שפיע ש'פע ה'שכל מ'קבל ש'פע ה'שכל מ'קבל ש'פע‬ ‫ה'משפיע מ'קבל ש'פע ה'מקבל‪ .‬עוד ה"א ראשונה של המשה נעשה אותה הו"א מש"ה‬ ‫סודו א"ל שד"י מש"ה המש"ה ר"ל משה הוא משה ר"ל א"ל שד"י הוא א"ל שד"י‬ ‫אין עוד מלכינו‪ .‬עוד מש"י ַ‬ ‫מהלֵל שם ייי' הה"א בקבוץ שפתים והלמ"ד בפתח מ ֻה ַלל‬ ‫ונעשה שם יהו"ה הוא העט'[רה]‪ .‬עוד הה"א בפתח והלמ"ד בצרי וזה ַ‬ ‫המה ֵלל הוא מש"ה‬ ‫ושם יהו"ה הוא העט'[רה] כאשר אמרנו‪ .‬ומה שאמר הכתו'[ב] ומשה עלה אל האלהים‬ ‫(שמות יט‪ ,‬ג) ר"ל שדבק נפשו בעיקר כל העיקרים ורז"ל אמרו בהשבעם האלהי"ם‬ ‫האלהי"ם העבוד"ה העבוד"ה‪ .‬וכבר ידעת כי האלהי"ם סודו אמ"ן וסודו מלא"ך‬ ‫ויסע מלאך האלהים (שמות יד‪ ,‬יט) ר"ל המלאך שהוא הוא האלהים והוא העט'[רה]‪.‬‬ ‫עוד האלהי"ם סודו סוכ"ה וסודו אדנ"י יהו"ה גם סודו באי"ק א"ך טוב לישראל ‪238‬‬ ‫(תהלים עג‪ ,‬א) ושבועת העבודה היא בעט'[רה] שכל עצמנו בעבודת הקרבנות‬ ‫והתפלות להמשיך שפע אדון יחיד בשכינ"ה עילאה ומשכינ"ה עילאה לשכינ"ה‬ ‫תתאה לתת התעלות לשכינה תתאה שהוא העט'[רה] אל שכינה עילאה שהוא הבינ"ה‬ ‫ובהתעלות זה המדרגות החיצונות להשיבן אל תהומי תהומות שהיא מקום אצילותן‬ ‫כי שובן למקום אצילותן זו היא אסיפתן <‪17‬א> והרמז לכל זה ויקח ייי אלהים את‬ ‫האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה (בראשית ב‪ ,‬טו) ואמרו גדולי המקובלים ‪239‬‬ ‫‪236‬‬ ‫‪237‬‬ ‫‪238‬‬ ‫‪239‬‬ ‫דניאל יב‪ ,‬יא‪ .‬ובפתיחת ראשי התיבות‪[' :‬ומעת הוסר התמיד ולתת] שקוץ שמם ימים אלף‬ ‫מאתים ותשעים'‪ .‬ייתכן שריד"ע קרא‪ :‬אלף ומאתיים ותשעים‪.‬‬ ‫על ראשי תיבות אלו‪ ,‬ראו לעיל בהערה ‪ 50‬ובגוף המאמר סמוך להפניה אליה‪.‬‬ ‫לא ברור לאיזו גימטרייה קטנה הוא מתכוון כאן‪ ,‬שכן האלהי"ם באי"ק‪= 4+1+5+3+1+5 :‬‬ ‫‪ ,19‬ואילו הערך הגימטרי של א"ך מגיע ל־‪.21‬‬ ‫ביטוי זה חוזר בכתבי ריד"ע במקומות אחדים נוספים (ראו כ"י מ ‪ ,1‬עה ע"ב‪ ,‬קצט ע"ב; כ"י‬ ‫פ ‪ ,1‬עמ' ‪ ;8‬ריד"ע‪ ,‬מאירת עיניים [לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,]5‬עמ' לא‪ ,‬צו‪ ,‬קכג)‪ .‬נראה שביטוי זה‬ ‫שימש את ריד"ע ככינוי כללי למקובלי קטלוניה עד ימי הרמב"ן ועד בכלל‪ ,‬ובאחד ממקורות‬ ‫אלה גם נזכר במפורש שמו של ר' יוסף בר' שמואל‪ ,‬ממקובלי קטלוניה‪ ,‬כ'אחד מגדולי‬ ‫המקובלים' (מאירת עיניים‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' לא‪ ,‬וראו עליו בדברי גולדרייך‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' שנד; אפרים‬ ‫‪114‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫בגן עד"ן זה העט'[רה] לעבדה ולשמרה לעבוד ה"א ולשמור ה"א ואני הצעיר אומר‬ ‫האדם זה מש"ה יי"ו עהה"ה ‪ 240‬וראה כי מספר תיבות פסוק זה עשרה רמז לעס"ב ומספר‬ ‫אותיותיו מ"ב רמז לשם בן מ"ב אותיות הגדול והנורא בשכמל"ו‪.‬‬ ‫לילה מן הלילות אני הצעיר יד"ע ישן במטתי ובאשמרה שלישית אשר שעותיה‬ ‫נכבדות מדברות מכובדות הקיצותי משנתי ופתאום ראיתי שהאיש הנלבב אשר ירדוף‬ ‫להשיג המושכלות האלהיות לקבל מפי גדולי המקובלים עיקרי הקבלה המקובלים איש‬ ‫מפי איש עד מרע"ה מפי הגבורה צריך להיות בו ששה דברים והם רמוזים במספר השם‬ ‫הגדול והקדוש בן ע"ב תיבות שאותיותיהם רי"ו כיצד רי"ו נוטריקו"ן ראשית חכמה‬ ‫יראת ייי' (תהלים קיא‪ ,‬י) הרי הנה חכמ"ה ירא"ה והוא"ו ממש לענוה והוא שנאמר‬ ‫ו'ענוה גם ישמש הוא"ו לקדוש"ה ובש"ת פנים ואל תשיבני לומר הואיל והוא"ו שמוש‬ ‫אין לדבר סוף כי אומר לך שהאיש אשר בו חמשה אלה אין לבקש בו יותר ואין להרהר‬ ‫אחריו עוד‪ .‬אחר אשר תהיה בו הששית בכל יום והוא שיברך ליוצרו מאה ברכות בכל‬ ‫יום בזמן תורה לחוד וזמן תפלה לע לחוד‪.‬‬ ‫לא ירתק חבל הכסף ‪ 241‬על חוט השדרה ומוח הראש ידבר אשר ממוח הראש יבא דרך‬ ‫חוט השדרה התשכב עזר וכי מי ירתקהו ומי יכרתהו עד שיאמר עליו ירתק אלא רומז‬ ‫לרוב חולשתו שהופרה האביונה הנזכרת למעלה בפסוק עליון לזה ‪ 242‬יבש התשכב עזר‬ ‫ואין שם פריה ורביה ועל כן נכתבה מלת ירתק בחי"ת כי ירחק כתי' ירתק בתי"ו קארי‬ ‫לרמוז על התרחקות מן האשה לרוב חולשתו ולרוב יבשות תשכב עזרו ר"ל שכבת‬ ‫זרעו הן הן האותיות ‪ 243‬ומוח העצמות שעינו כעין כרכום כי כן הוא בפרים הגדולים‬ ‫הוא מחצב הזה"ב הכרכו"ם הירוק והעצמות עצמם והשינים הם מחצב הברז"ל‪ .‬ועצם‬ ‫לוז הנזכר בדברי רז"ל ‪ 244‬בעצום ואדיר וחזק יותר מכל ברזל ומאש ושלא ירקב לעולם‬ ‫וממנו יתהוה הגוף אחר התחיה הוא פרזלא הנדואה (בבלי עבודה זרה טז ע"א) אשר‬ ‫יעשו ממנו <‪17‬ב> הפצירפים ‪ 245‬המעכל את הברזל והתנוכים הקשים שעינם לבן הוא‬ ‫מחצב הבדיל והתנוכים הרכים הוא מחצב העופרת ותשכ"ב עז"ר והגידים הרכים בעלי‬ ‫‪240‬‬ ‫‪241‬‬ ‫‪242‬‬ ‫‪243‬‬ ‫‪244‬‬ ‫‪245‬‬ ‫גוטליב‪ ,‬הקבלה בכתבי רבנו בחיי בן אשר‪ ,‬ירושלים תש"ל‪ ,‬עמ' ‪ ;237–235‬אבישי בר־אשר‪,‬‬ ‫מסעות הנפש‪ :‬גן עדן במחשבה ובדמיון בספרות הקבלה בימי הביניים‪ ,‬ירושלים תשע"ט‪,‬‬ ‫עמ' ‪.)68–53‬‬ ‫מ'טטרון ש'ר ה'פנים י'ברכהו י'יי ו'ישמרהו ע'ליו ה'שלום ה'עליון ה'אלהי א'מן (ראו דברינו‬ ‫לעיל בהערה ‪ 60‬ובגוף המאמר סמוך להפניה אליה)‪.‬‬ ‫קהלת יב‪ ,‬ו‪' :‬עד אשר לא ירחק [ירתק] חבל הכסף ותרץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע‬ ‫ונרץ הגלגל אל הבור'‪ .‬יש בפסוק חילופי קרי וכתיב‪.‬‬ ‫בפסוק שלפניו‪ ,‬היינו שם‪ ,‬ה‪' :‬גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב‬ ‫ותפר האביונה'‪.‬‬ ‫'תשכב' אותיות 'שכבת'‪.‬‬ ‫קהלת רבה‪ ,‬פרשה יב א‪ ,‬ה‪.‬‬ ‫ראו שמואל א יג‪ ,‬כא‪' :‬והיתה הפצירה פים למחרשת ולאתים' ובמפרשים על אתר‪.‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪115‬‬ ‫התנועה החזקה וכן הורידים הדופקים תמיד אשר לא ינוכו ולא ישקוטו הוא מחצב‬ ‫הכסף החי והדם הוא מחצב הזהב האדום הנקרא זהב של פרוים (דברי הימים ב ג‪ ,‬ו)‬ ‫שדומה לדם הפר והשער והצפרנים אשר ריחם בלתי טוב באש הוא מחצב הגפרית‬ ‫והריח המתוק הוא סוד המעינות והנחלים המתוקים והדמעות המלוחים והמרים וחלאת‬ ‫האזנים הן הן המעינות המרים אשר יש בעולם רבים וים המלח‪ ,‬ומחצבי המלח‪ ,‬ומחצבי‬ ‫המלח אשר בהרים‪ ,‬ומחצב הקלקנתום הנמצא בבורות שיחין ומערות והזיעה היוצאת‬ ‫מהאדם הם מיני שרף הנוטף מעצי הקטף ומה שיוצא דרך הפה ודרך הנחירים הנקרא‬ ‫סחי ומאוס הן הן המעינות אשר ריחם בלתי טוב והכנים הרוחשים בראש ובגוף מבית‬ ‫ומחוץ הן הן השרצים ורמשים אשר ישרצו וירמשו במים בימים ובנחלים וביבשה‬ ‫והעצמות הבולטות כגון ‪246‬‬ ‫והמרפקים והקרסולים והארכובות והחליות והפרקים‬ ‫הבולטים והדומים להם הן הן ההרים והגבעות כגון בית השחי וכפות הידים והרגלים‬ ‫ו[ ]ת הארכובות והדומה לאלה הן הן העמקים והגבעות ועין ימין ועין שמאל ואורם הם‬ ‫הם חמה ולבנה ואורם והנפש הצומחת והחיה הן הן תענוגי הארץ בצומח ובחי הבלתי‬ ‫מדבר והרעיונים הגופניים הבלתי טובים הן ציורי דמיוני החי הרע הבלתי מדבר‬ ‫ומעשה הרשעים ודבריהם הרעים הן הן שאגות וקול החי הבלתי מדבר ובלתי טוב‬ ‫והטרף אשר יטרפו בשיניהם וצפורניהם והנפש המדברת הבלתי משכלת ויוצאה מן‬ ‫הכח אל הפעל הבלתי טוב במחשבותיה ודבריה ומעשיה הבלתי טובים הן הן השדים‬ ‫השטנים המשחיתים אשר משכנם בתהומי תהומות הארץ והרי היא נכרתת מן השמים‬ ‫ונאבדת בארץ במו"י‪ 247.‬ואמנם הנפש המדברת המשכלת הפורשת מן הגופניות ודבקה‬ ‫במושכלות העיוניות הרוחניות במחשבותיה הטובות והישרות <‪18‬א> ודבריה הטובים‬ ‫והישרים ומעשיה הנכונים והנכוחים הן הן השכלים העליונים הנבדלים וכאשר היא‬ ‫יוצאה מן הכח אל הפעל בשכלה הטוב הזה הרי היא דבקה בשכל הפועל וחלקה צרור‬ ‫בצרור החיים ככתו'[ב] ואתם הדבקים בייי' אלהיכם חכ"ה ‪ 248‬והיתה נפש אדוני צרורה‬ ‫בצרור החיים (שמואל א כה‪ ,‬כט) נפשו בטוב תלין וזרעו י"א‪ 249.‬ומפני שהשכילו רז"ל‬ ‫סוד בנין האדם על ‪250‬‬ ‫אמרו כל המקיים נפש אחת בישראל כאלו קיים עולם שלם‬ ‫(משנה סנהדרין ד‪ ,‬ה)‪ .‬ויש לך לדעת כי הפרכת אשר היא מבדלת במשכן ובמקדש‬ ‫בין הקדש ובין קדש הקדשים ירמז אל הרקיע המבדיל הזה‪ .‬ובמאמר יהי רקיע‬ ‫‪246‬‬ ‫‪247‬‬ ‫‪248‬‬ ‫‪249‬‬ ‫‪250‬‬ ‫בין 'כגון' ובין 'והמרפקים' יש בכתב היד רווח שיכולות להיכתב בו כמה מילים‪ .‬ייתכן‬ ‫שמעתיק כתב היד התקשה בפיענוח המילים במקור שלפניו‪ ,‬והשאיר מקום פנוי כדי לבטא‬ ‫זאת‪.‬‬ ‫נראה כי יש לפתוח ראשי תיבות אלה כך‪' :‬בר מינן וכל ישראל' או 'בר מינן וה' יצילנו'‪.‬‬ ‫דברים ד‪ ,‬ד‪ .‬ובפתיחת ראשי התיבות‪[' :‬ואתם הדבקים בה' אלהיכם] חיים כלכם היום'‪.‬‬ ‫תהלים כה‪ ,‬יג‪ .‬ובפתיחת ראשי התיבות‪[' :‬נפשו בטוב תלין וזרעו] יירש ארץ'‪.‬‬ ‫בין 'על' ובין 'אמרו' יש בכתב היד רווח‪ .‬ראו לעיל הערה ‪.246‬‬ ‫‪116‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫(בראשית א‪ ,‬ו) נמנע הרב הנאמן לאי"ו המיל"ה ‪ 251‬מדבר בהבדלתו זו אפי'[לו] רמז לא‬ ‫רצה לומר בו‪ 252.‬ואשר קבלתי וראיתי בו כתבתיו למעלה‪ 253.‬וכבר ידעת כי סתם רקיע‬ ‫או שמים ירמוזו לת'[פארת] וסתם מים רומזים לג'[דולה] והבן זה היטב‪.‬‬ ‫‪254‬‬ ‫עוד בלילה זו כאשר הזכרתי את אשר כתבתי למעלה במלת התנוכים ראיתי‬ ‫סוד תנוך ובהן הנזכרים באהרן ובניו בשמונת ימי המלואים כשצוה הקב"ה את מרע"ה‬ ‫להלבישם ולמשוח אותם ולמלא את ידם ולקדשם הוא משה ושחטת את האיל ולקחת‬ ‫מדמו ונתת על תנוך אזן אהרן ועל תנוך אוזן בניו הימנית ועל בהן ידם הימנית ועל‬ ‫בהן רגלם הימנית‪ .‬וזרק את הדם על המזבח סביב (שמות כט‪ ,‬כ)‪ .‬ובטהרת המצורע‬ ‫נאמר ושחט את הכבש ולקח הכהן מדם האשם ונתן הכהן על תנוך אוזן המטהר הימנית‬ ‫ועל בהן רגלו הימנית‪ .‬ולקח הכהן מלוג השמן ויצק על כף הכהן השמאלית וטבל הכהן‬ ‫את אצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית והזה מן השמן באצבעו שבע‬ ‫פעמים לפני ייי' ומיתר השמן אשר על כפו יתן הכהן על תנוך אוזן המטהר הימנית ועל‬ ‫בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית על דם האשם‪ .‬והנותר בשמן אשר על כף הכהן‬ ‫יתן על ראש המטהר וכפר עליו הכהן לפני ייי'‪ .‬ואם דל הוא ואין ידו משגת והביא שתי‬ ‫תורים או שני בני יונה ‪255‬‬ ‫ושחט את הכבש האשם ולקח הכהן מדם האשם ונתן על‬ ‫תנוך ‪256‬‬ ‫ומן השמן ייצק הכהן על כף הכהן השמאלית‪ .‬והזה הכהן באצבעו הימנית‬ ‫מן השמן אשר על כפו השמאלית שבע פעמים <‪18‬ב> לפני ייי' ונתן הכהן מן השמן אשר‬ ‫על כפו על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית על‬ ‫מקום דם האשם‪ .‬והנותר מן השמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר לכפר עליו‬ ‫לפני ייי'‪ 257.‬וטרם דברי בסוד התנוכים והבוהנים אשר הם ימיניים ולא שמאליים אדבר‬ ‫בסוד הדם והשמן וההזאות וראש המטהר‪ .‬דע כי הדם והשמן ירמזו אל השפע האלהי‬ ‫הנשפע מאל"ף של אבי"ע לכל בי"ע‪ .‬ועל דרך האמת הנכונה ירמזו לשפע הנאצל‬ ‫מהכ'[תר] שהוא סוד מוחא עתיקא דרישא עילאה אל כל סוד אל"ף של אבי"ע ומשם‬ ‫‪251‬‬ ‫‪252‬‬ ‫‪253‬‬ ‫‪254‬‬ ‫‪255‬‬ ‫‪256‬‬ ‫‪257‬‬ ‫ביטוי זה רווח אצל ריד"ע ככינוי לרמב"ן (ראו לדוגמה‪ :‬כ"י מ ‪ ,1‬נז ע"א‪ ,‬קנא ע"ב‪ ,‬קנב‬ ‫ע"א)‪ .‬לא ברור מה פשר ראשי תיבות אלו‪.‬‬ ‫'ואל תקוה ממני שאכתוב בו דבר שהענין הוא מסתרי התורה ואין הפסוקים צריכין לבאור‬ ‫הזה כי לא יאריך הכתוב בענינו והפירוש אסור ליודעיו וכל שכן אלינו' (רמב"ן על התורה‪,‬‬ ‫לבראשית א‪ ,‬ו‪ ,‬ד"ה בתוך המים‪ ,‬וראו חילופי גרסאות במהדורת שעוועל‪ ,‬עמ' יח הערה ‪.)34‬‬ ‫לא ברור למה הכוונה בהפניה זו‪ .‬בכ"י מ ‪ 1‬יש דרשה ארוכה שמציגה הקבלה בין ששת ימי‬ ‫הבריאה לראש ולחושים‪ ,‬ושם פסוק זה נדרש על שתי האוזניים (כ"י מ ‪ ,1‬קמז ע"א–ע"ב)‪.‬‬ ‫ראו בתחילת הפסקה הקודמת‪.‬‬ ‫הרווח בכתב היד‪ .‬ראו לעיל הערה ‪.246‬‬ ‫בין 'תנוך' ובין 'ומן' יש בכתב היד רווח‪ .‬ראו לעיל הערה ‪.246‬‬ ‫ויקרא יד‪ ,‬יג–כט‪ .‬הציטוט נעשה בדילוגים והוא מתמקד בפעלים המציינים פעולות שהכוהן‬ ‫מצווה לעשות‪.‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪117‬‬ ‫המלואים ‪258‬‬ ‫לאהרן ולבניו ולכל הבא להטהר‪ .‬ומפני שכונתו של משה בשמונת ימי‬ ‫וכונת הכהן בהזאת שבע פעמים לפני ייי' לעט'[רה] כמו כן שכן העט'[רה] סוד פנ"י‬ ‫ייי'‪ .‬צוה הקב"ה את משה רבי'[נו] ע"ה זריקת הדם על המזבח‪ .‬ואת הכהן ההזאה לפני‬ ‫ייי‪ .‬ומפני שהעט'[רה] שביעית‪ .‬וסוד הנאצלים המקבלים שבעה תהיינה ההזאות‬ ‫שבעה‪ .‬כי לייי' הנזכר בפסוק זובח לאלהים יחרם בלתי לייי' לבדו (שמות כט‪ ,‬יב)‬ ‫אל העט'[רה] ירמוז‪ .‬שסוד הקרבן וסוד אמרנו קדוש קדוש קדוש ייי' צבאות מלא כל‬ ‫הארץ כבודו (ישעיה ו‪ ,‬ג)‪ .‬וברוך כבוד ייי' ממקומו (יחזקאל ג‪ ,‬יב) אחד והמשכיל‬ ‫יבין ויודה‪ .‬וכן פסוק ימלוך ייי' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה (תהלים קמו‪ ,‬י)‪.‬‬ ‫כמו שנים אלה‪ .‬כמו כי פסוק שלישי זה סודו בסוד ייי' ימלוך לעולם ועד (שמות טו‪,‬‬ ‫יח) הנזכר בשירת הים‪ .‬וראשו של המטהר אשר הכהן נותן עליו הנותר מן השמן ירמז‬ ‫לת'[פארת] שעל הת'[פארת] נאמר ראש דברך אמת (תהלים קיט‪ ,‬קס)‪ .‬גם ירמוז על‬ ‫הכ'[תר] וכאשר תקח סוד ד"ם שהוא סוד השם המיוחד במילואו כזה יו"ד ה"א ו"ו ה"א‬ ‫ותוסיף חשבון זה על חשבון תנו"ך תמצא סוד תנוך אלף ‪ 259‬ואל"ף רומז לא' שהוא אחד‬ ‫ירמוז אל האדון היחיד הב"מ ‪ 260‬בשכמל"ו כי תנוך סודו אל"ף פחות ארבעה וארבעים‬ ‫והוא סוד ד"ם והדם הוא הנפש המצורע טמא את נפשו במדרגות החיצוניות השטניות‪.‬‬ ‫ויבאו הקרבנות וההזאות ונתינות הכהן את הדם ואת השמן ויבריחום מנפשו וילבשוה‬ ‫שפע טהרה וקדושה מהמדות הפנימיות האלהיות‪ .‬וראה כי תנוך אינו עצם ולא בשר‬ ‫ולא גידים ולא עצבים ולא ורידים ולא מיתרים ולא יתידות ולא דם ולא ירוקה ולא‬ ‫שחורה <‪19‬א> ולא לבנה אבל הוא דבר בפני עצמו לבן לא רך ולא קשה ומקומו בראשי‬ ‫העצמות כמלך יושב על כסאו‪.‬‬ ‫והבהן הוא יסוד היד כלו ועיקרו וכחו שמבלעדיו אין ליד כח לעשות מלחמה או‬ ‫להחזיק ולאחוז דבר אחיזה נכונה‪ .‬והשדים יקנאו בו מאד עד שיאמרו חכמי אדום‬ ‫בחכמת החכמה הנקראת בלשונם ניגרומנסי"א ‪ 261‬שההולך באישון לילה באפילה‬ ‫ויסגור בוהני ידיו ויכסם בארבעת האצבעות בעודו הולך לא יוכלו לו השדים להזיקו‪.‬‬ ‫מפני שלא יקנאו עליו בהם‪ 262.‬והסימן המובהק אשר ידע החכם במצור ובמנוגע אם‬ ‫הוא עתיד להרפא אם הוא מוחלט ואין לו תקנה אלא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו‬ ‫(ויקרא יג‪ ,‬מו) הוא הבהן שיפתח המצורע את ידו ויפשטה ויביט אם העצב ר"ל הגיד‬ ‫‪258‬‬ ‫‪259‬‬ ‫‪260‬‬ ‫‪261‬‬ ‫לעניין רווח זה ראו לעיל הערה ‪.246‬‬ ‫יו"ד ה"א ו"ו ה"א = ד"ם (‪ + )44‬תנוך (‪.1000 = )956‬‬ ‫הבלתי מושג‪.‬‬ ‫ראו רמב"ן בפירושו לוויקרא יז‪ ,‬ז‪ .‬על משמעות המושג ראו‪R. Leicht, “Nahmanides on :‬‬ ‫‪Necromancy”, in: G. Freudenthal, R. Fontaine, R. Glasner, R. Leicht & G. Veltri‬‬ ‫‪(eds.), Studies in the History of Culture and Science: A tribute to Gad [Studies in‬‬ ‫‪Jewish History and Culture, vol. 30], Leiden‒Boston, 2011, 251-264‬‬ ‫‪ 262‬על כיסוי הידיים כאמצעי הגנה מפני מזיקים ראו בבלי ברכות נה ע"ב‪.‬‬ ‫‪118‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫העב של הבהן נגיבה ‪ 263‬לבדו ומשני צדדיו נעשים שתי חפירות עמוקות יש לו תקנה‬ ‫להרפא ואם אין שם חפירות אלה אבל הכל מלא ושוה אין לו תקנה לעולם אבל הוא‬ ‫מצורע מוחלט‪ .‬ודע כי תנוכים אלה עליונים הוא תנוך האזן שעיקר ההכנה וההתבוננות‬ ‫תלוים באזנים שעל כן נקראו אזנים מלשון האזינו השמים (דברים לב‪ ,‬א) שעל כן‬ ‫אמר חז"ל על כל אבר ואבר שיקלקל אדם לחבירו נותן לו דמי האבר ההוא בלבד‪.‬‬ ‫ואם חרשו נותן לו דמי כלו (בבלי בבא קמא פה ע"ב) מפני שהואיל ונחרש נתקלקלה‬ ‫האזנתו ונתמעטה דעתו‪ .‬וכאלו טרדו וגרשו מבין בני אדם‪ .‬ומטעם שחוש השמע הוא‬ ‫חוש שכליי מאד נתייחד אל הקב"ה במקומות רבים יותר משאר החושים וכמו שאמרנו‬ ‫שעיקר מהות התנוך איננו ידוע שכן אינו לא זה ולא זה ולא זה כך מהות סוד שמו‬ ‫של הקב"ה נעלם מכל נברא וכל אחד מברואי בי"ע ילאה להשיגו אבל כל אחד ישיגו‬ ‫בו לפי רצונו של הב"ה ולא יותר לכל אחד יאמר עד פה תבוא ולא תוסיף אל תהרוס‬ ‫להכנס לפנים ממחיצתך לעלות אל ייי' פן יפרוץ בך ייי' ‪ 264‬ותפול ולא תקום והחיות‬ ‫רצוא ושוב (יחזקאל א‪ ,‬יד) אם רץ לבך שוב אל המקום ‪ 265‬ותהיה כללי ולא פרטי לבקש‬ ‫פרטים בכלל הגדול הכולל את הכל בשכמל"ו‪ .‬תנו"ך בא"ת ב"ש אטפ"ל אל תאמר‬ ‫אטפל ואשתדל לדעת מהות עוצם אמתת שמו של הקב"ה שכל הנבראים ילאו להשיגו‬ ‫אטפל מלשון טפול כגון בני ביתו של אדם נשים וטף אשר הם <‪19‬ב> מטפלים ודבקים‬ ‫ומתחברים אל בעל הבית ומשגיחים בו ומשליכים את יהבם עליו להשיג אהבתו לא‬ ‫תעשה כן בשמו של הקב"ה להשיג עיקר שמו כי לא תוכל אבל תמים תהיה עמו לבטוח‬ ‫בו ולהשען עליו לבד ביראתו ואהבתו והוא ישפיע בך זיו אור שפעו אשר הדם והשמן‬ ‫ירמזו‪ .‬עוד תנו"ך באי"ק ר"ל בחשבון הקטן דהו"ב ‪ 266‬וסודו טו"ב רמז שטוב ייי' לכל‬ ‫(תהלים קמה‪ ,‬ה) לא ימנע טוב להולכים תמים (תהלים פד‪ ,‬יב) וכבר ידעת שיהו"ה‬ ‫באי"ק סדו טו"ב ‪ 267‬ומלת בהן דרוש נעלמה שהוא הוא"ו כאלו נכתבה בוא"ו ובשתי‬ ‫מלות בו הן רומז לשמו של הקב"ה שהוא עס"ב א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י סודם ה"נ ולזה‬ ‫ירמז הן לייי' אלהיך השמים (דברים י‪ ,‬יד) הן אמת חפצת בטוחות (תהלים נא‪ ,‬ח) הן‬ ‫עם לבדד ישכון (במדבר כג‪ ,‬ט) לזרע ישראל הכשר והצנוע יתגלה סוד ה"ן לו לבדו‬ ‫ולא לזולתו ומפני היות הר"ב ר' אב"א הב"נ הב"מ המ"מ חן וחסד שלמים ורחמים‬ ‫גמורים וטוב שלם ופשיטות שלמה בתכלית יבאו הדם והשמן על תנוך ובהן אהרן ובניו‬ ‫והמטהר הימניים ולא השמאליים‪.‬‬ ‫עוד בלילה זו סמוך לשחר אני קורא בנים ולא נים שני פסוקים האחד ויהי דוד לכל‬ ‫דרכיו משכיל וייי' עמו (שמואל א יח‪ ,‬יד) והשני מזבח אדמה תעשה לי (שמות כ‪ ,‬כ)‬ ‫‪263‬‬ ‫‪264‬‬ ‫‪265‬‬ ‫‪266‬‬ ‫‪267‬‬ ‫נראה שהכוונה שהגיד מוגבה‪.‬‬ ‫על פי שמות יט‪ ,‬כא‪.‬‬ ‫ספר יצירה א‪ ,‬ז‪.‬‬ ‫תנוך באי"ק (לעיל‪ ,‬הערה ‪ =17 = 2+6+5+4 :)89‬טו"ב‪.‬‬ ‫יהו"ה באי"ק (לעיל‪ ,‬הערה ‪ = 17 = 5+6+5+1 :)89‬טו"ב‪.‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪119‬‬ ‫ושמעתי באומרים לי מזבח אדמה זה ירמוז לת'[פארת] ולעט'[רה] שכן אדמה הוא‬ ‫אד"ם ה"א ירמוז אד"ם לת'[פארת] וה"א <לעט'[רה]> וענין עשייתם הוא להיות צדיק‬ ‫חסיד חכם משכיל שמחשבותיו ודבריו ומעשיו יסבב ייחודם על נכון‪ .‬ואין לך בנין‬ ‫מזבח והעלאת עולות והקרבת שלמים גדול מזה כי זה כל האדם (קהלת יב‪ ,‬יג) ועל‬ ‫זה נאמר שכל טוב לכל עושיהם תהלתו עומדת לעד (תהלים קיא‪ ,‬י) ומלת עושיהם‬ ‫מלשון וימהר לעשות אותו (בראשית יח‪ ,‬ז) כי ישמעאל לא ברא את הפר אבל תקן‬ ‫אותו שהיה ראוי לאכילה ובזה נתחזקה עלי השינה וישנתי כשעה והקיצותי משנתי‬ ‫זו ובפי אני קורא כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו (ירמיה יז‪ ,‬ב) ובעודי קורא‬ ‫ששה תיבות אלה ראיתי סודם ושמחתי יען היותם ראיה לאשר ראיתי תחלה במלת‬ ‫אדמה כיצד כסא כבוד מרום הוא הת'[פארת] שהוא סוד אלף רום בשור"ק והוא כסא‬ ‫כבוד לב'[ינה] והוא מקום לבית מקדשנ"ו העליון ירושל"ם הבנויה הוא העט'[רה] שכן‬ ‫סוד הת'[פארת] מקיף לסוד העט'[רה] ומלת מראשון תרמוז אל הר"ב ר' אב"א וראה כי‬ ‫כסא' כבוד' מרום' <‪20‬א> ס"ת אדם שזהו מה שאמרנו במלת אדמ"ה ומלת [מקדשינו‬ ‫העליון ירושל"ם הבנויה הוא העט'[רה] שכן סוד הת'[פארת] מקיף לסוד העט'[רה]‬ ‫ומלת מראשון תרמוז אל הר"ב ר' אב"א וראה כי כסא' כבוד' מרום' ס"ת אד"ם שזהו‬ ‫מה שאמרנו במלת אדמה ומלת] ‪ 268‬מקדשינ"ו תרמז לה"א של אדמה כאשר אמרנו ובזה‬ ‫קמתי להתפלל כי האיר היום שמח וטוב לב ושש כמוצא שלל רב על כל זה אשר ראיתי‬ ‫בלילה זה אשר מספרה לימי חדש זה כמספר אותיות השם המיוחד יהו"ה ‪ 269‬בשכמל"ו‪.‬‬ ‫אני היד"ע ליל יום ששי בשבת כ"ח ימים לחדש זה שהוא חדש תשרי ישן במטתי‬ ‫ואחר חצי הלילה הקיצותי משנתי זו ואני קורא פתאום וידבר ייי' אל משה ואל אהרן‬ ‫לאמר זאת חוקת התורה אשר צוה ייי' לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה‬ ‫אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה עול (במדבר יט‪ ,‬א–ב)‪ .‬ובנים ולא‬ ‫נים אמרו לי דע כי מלת זאת תרמוז לעט'[רה] חקת חק רומז לצ'[דיק] והת'[פארת]‬ ‫לת'[פארת] התורה רומז לח'[כמה] אליך בעבורך ובעבור כל ילוד אשה על כן אמר‬ ‫אליך‪ .‬אמנם בעשיית המקדש אמר ויקחו לי תרומה (שמות כה‪ ,‬ב) ועשו לי מקדש‬ ‫(שם‪ ,‬ח) כי להשכין בו זיו אור שכינתו אמר לי לי והנה אמר אליך לטהר אדם מאדם‬ ‫כמהו שהוא קשה להטהר מטומאת אדם יותר מטומאת שרץ שכן השרץ אב הטומאה‬ ‫ואדם אבי אבות הטומאה הואיל והאדם חביב לפני הקב"ה מצד הנפש המשכלת אשר‬ ‫חנן אותו בה נכלל מטהרה ומהפך לטהרה והנה הוא מטהר טמאים מצד השכל אשר‬ ‫נתלבשה בו נפשו המשכלת ומטמא טהורים מצד התאוה שבנפשו הצומחת שאם תגבר‬ ‫הנפש המתאוה על הנפש המשכלת הרי הוא טמא ומטמא את הטהורים כי חוטא ומחטיא‬ ‫ואם תגבר הנפש המשכלת על הנפש המתאוה הרי זה טהור ומטהרת את הטמאים כי‬ ‫‪ 268‬קטע זה המוקף בסוגריים נמצא בכתב היד אולם נראה כי מדובר בכפילות מחמת הדומות‪.‬‬ ‫‪ 269‬נראה שכוונתו לומר שהגילוי אירע ביום ד' לחודש‪.‬‬ ‫‪120‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫הוא זוכה ומזכה ולענין זו תרמז לו פרה אדומה זו מטמאה טהורים ומטהרת טמאים‬ ‫אדומה ולא לבנה מצד מדת הדין שהוא הגוף בלא מום ובלא שום עמל למען תהיה‬ ‫מדת הדין בכל כחה וגבורתה שאם גרמו עונותיו בהיותו הולך אחרי שררות לבו וגברה‬ ‫תאותו על שכלו ונטמא במת וישוב מעונותיו תבא הזאת מי הפרה עליו והעביר ממנו‬ ‫הטומאה אשר הגיעה אליו מצד <‪20‬ב> המדרגות החיצונות ובכח ההזאה ימשכו עליו‬ ‫רחמי המדות האלהיות ותברח ממנו הרוח הצפוני ורוח הטומאה ועל כן תרמז על דרך‬ ‫הסוד לסנדלפו"ן שסודו פ"ר ועל דרך האמת תרמז לעט'[רה] הכלולה מדין ורחמים‬ ‫טומאת הפרה מצד אדמימותה הרומז למדת הדין הפ'[חד] וטהרתה מצד לבנינות המים‬ ‫הרומזים למדת הרחמים הג'[דולה] והעושה תשובה ובא להטהר יטהר עצמו ויטהר‬ ‫הכהן המזה עליו שאלו יגע הכהן במי החטאת ללא צורך יהיה טמא ומאחר שנגע בהם‬ ‫לצורך טהרת זה הבא להטהר יטהר אחרי ההזאה הכהן המזה והאיש הנזה ועל כן יאמר‬ ‫לו הכהן אחר ההזאה טהרתני וטיהרתיך‪ .‬ואשר נזכר הנָה אלעזר באמרו ונתתם אותה‬ ‫אל אלעזר <הכהן> ‪ 270‬ושחט אותה לפניו ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל‬ ‫נכח פני אהל מועד מדמה שבע פעמים (במדבר יט‪ ,‬ג–ד) רמז לסיעתא דשמיא שהאל‬ ‫עוזר לשבים ולבאים להטהר כי הבא ליטהר מסייעין אותו (בבלי יומא לא ע"א) וכשם‬ ‫שאמרנו שסוד הפרה על דרך הנסתר ירמז לאדם זה שהוא העולם הקטן כך על דרך‬ ‫הסוד ירמוז לאדם הגדול שהוא העולם הוא מש"ה יי"ו עהה"ה ‪ 271‬הואיל והוא בכלל‬ ‫בי"ת אבי"ע וכן לעט'[רה] על דרך האמת כאשר אמרנו הואיל והעט'[רה] מדת הדין‬ ‫הרפ"ה וכן לה'[וד] שהוא ענף מהפ'[חד] וכן לפ'[חד] כי היא מדת הדין הקשה וכן‬ ‫לב'[ינה] על דרך האמת הנכונה הואיל והיא מדת הדין הגדולה‪.‬‬ ‫וביום זה עצמו שהוא יום ששי בשבת שמנה ועשרים יום לחדש זה ראיתי סוד מה‬ ‫שאנו רגילים לומר מי שאמר לעולמו די הוא יאמר לצרותינו די ‪ 272‬שרומז לבונה‬ ‫עולמות ומחריבן ‪ 273‬שלא יתפשטו ולא ימשכו יותר אלא כמו שהם עתה עד פה תבא‬ ‫ולא תוסיף עד כאן גבולכם כמו שאנחנו אומרים עד כאן תחום שבת‪.‬‬ ‫עוד ביום זה נזכרתי לאשר אמרו ז"ל הרואה אווז בחלום יצפה לחכמה (בבלי ברכות‬ ‫נז ע"א) האווז הזה ירמז למקבל את השפע אשר יבא להשפיע את אשר קבל וזהו סוד‬ ‫מחצית השקל מחצית הנפש כי שק"ל סודו נפ"ש עין אחת של האווז מביט בארץ לבקש‬ ‫מזונו אשר בארץ ועינו השני מביט למעלה השמימה להשמר מהעוף הפורח כך עושה‬ ‫זה המקבל ומשפיע הנזכ'[ר] חצי השגחתו למעלה לקבל השפע וחציה השני מביט‬ ‫‪270‬‬ ‫‪271‬‬ ‫‪272‬‬ ‫‪273‬‬ ‫נוסף מעל השורה‪.‬‬ ‫מ'טטרון ש'ר ה'פנים י'ברכהו י'יי ו'ישמרהו ע'ליו ה'שלום ה'עליון ה'אלהי (ראו לעיל בהערה‬ ‫‪ 60‬ובגוף המאמר סמוך להפניה אליה)‪.‬‬ ‫רש"י בפירושו לבראשית מג‪ ,‬יד‪.‬‬ ‫מדרש בראשית רבה‪ ,‬ג (ברלין תרכ"ו‪ ,‬י ע"א)‪.‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪121‬‬ ‫למטה להשפיע כי <‪21‬א> יותר משהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק (בבלי פסחים‬ ‫קיב ע"א)‪.‬‬ ‫יום שבת תשעה ועשרים יום לחדש זה שהוא חדש תשרי בעודי מעיין בענש אדם‬ ‫הראשון ראיתי שאסור לאדם לקלל כל נברא ואפי'[לו] יהיה אויבו ויהיה רשע גמור‬ ‫שעשה לו כל רעה שבעולם אסור לקללו שהרי אדם הראשון אשר חטא ֵחטא גדול‬ ‫ומר מאד מזיק לכל הנבראים רוחניים וגופניים שעל מצוה אחת הראשונה אשר צוהו‬ ‫הקב"ה עבר ולא קללו ולא קללו ‪ 274‬הב"ה כמו שקלל לנחש ולקין אבל קלל את האדמה‬ ‫שנא'[מר] ארורה האדמה בעבורך (בראשית ג‪ ,‬יז) ענין בעבורך הוא שאמר לו הקב"ה‬ ‫לא תהיה האדמה ארורה לעצמה רק לעצמך בלבד ובקין נתפרש שאמר לו לא תסיף‬ ‫תת כחה לך (בראשית ד‪ ,‬יב) ואין הקללה באדמה עצמה אבל ברכה הוא לה שתשמור‬ ‫תענוגיה וטובותיה לעצמה ולא תוציאם חוצה לה ויהיו חיי האדם חיי צער מאד בחטאו‬ ‫וכן עשה לקין כמו שאמרנו‪ .‬ואמנם על דרך האמת מנע הקב"ה מאדם ומקין שפע‬ ‫האדמ"ה העליונה ארץ החיים שלא יבא להם ממנה רק שפע מקיים מציאותם בלי‬ ‫תענוג‪.‬‬ ‫עוד ביום זה ראיתי ראיה ברורה על סוד בונה עולמות ומחריבן ‪ 275‬שלא יאמר לך‬ ‫אדם הואיל וליכא מידי דלא רמזה משה באוריתא האי דאמרינן שהב"ה היה בונה‬ ‫עולמות ומחריבן היכא רמיזא אמור אלו בקין והבל אשר היו ראשוני'[ם] לכל ילוד‬ ‫אשה אחר שנבנו נחרבו שהרי הבל נהרג ולא הניח זרע והיה כלא היה וקין וזרעו וזרע‬ ‫זרעו נשמדו ונמחו מן העולם כי נשטפו בדור המבול עד שלא נשאר להם זכרון תחת‬ ‫השמים והיו כלא היו עד שבא שת וממנו הושתת העולם ובזרעו נתיסד וראה כי כל‬ ‫הזכרים אשר באו לעולם מקין היו תשעה והוא עצמו עמהם עשרה רמז לעשר מ"ט ‪276‬‬ ‫מדרגות חיצונות שטניות והן הן העולמות שנבנו ונחרבו ואמנם עד"ה וצל"ה לא נזכר‬ ‫להן אב ולא אם כמו לנעמה ששם אבי'[ה] למך ושם אמה צל"ה ועל כל פנים קין הוא‬ ‫מנָה‪277.‬‬ ‫אביהן ואחותו ִא ָ‬ ‫חסר כאן‬ ‫ליל מוצאי שבת שלהי חדש תשרי ראש חד מרחשון סמוך לשחר‬ ‫<‪21‬ב> העכבר הגדול ינצח את החתול הקטן לקחתי אבן בידי והכתי בו את ראש‬ ‫העכבר הגדול והרגתיו ואחרי כן אכל החתול את העכבר הקטון אחר כל זה והנה‬ ‫גבירתי אמי ודודתי אחותה לפני עצבות סופקות את כפיהן ותאמרנה לי איך מליאך‬ ‫לבך לעשות ככה והלא ידעת שאמרה תורה ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום‬ ‫אחד (ויקרא כב‪ ,‬כח) ובזה הקיצותי משנתי עצב ולבי נשבר ונדכה אחרי כן שבתי לישן‬ ‫אני ישן ולא ישן נים ולא נים ושמעתי באומרים לי אם יאמר לך אדם הואיל וליכא מדי‬ ‫‪274‬‬ ‫‪275‬‬ ‫‪276‬‬ ‫‪277‬‬ ‫הכפילות במקור‪.‬‬ ‫ראו לעיל הערה ‪.273‬‬ ‫מדרגות טומאה‪.‬‬ ‫על אחותו התאומה של קין ראו בבלי יבמות סב ע"א‪.‬‬ ‫‪122‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫דלא רמזה משה באוריתה האי קרא דכתי'[ב] השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או‬ ‫באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ (שיר השירים ג‪ ,‬ה) היכא‬ ‫רמזא באוריתא דמשה אמור לו בפסוק ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד‬ ‫רמיזה כי יש לך לדעת שעל דרך האמת אין ענין תשחטו מלשון מלשון ‪ 278‬שחיטה ממש‬ ‫אלא מלשון המשכה כמו חץ שחוט לשונם (ירמיה ט‪ ,‬ז) שהלשון מושך הדבור ממחשבת‬ ‫הלב ומוציאו חוצה מן הכח אל הפעל ולא אמר הכתוב ופרה או שה אותה ואת בנה או‬ ‫אותה ואת בתה לא תשחטו ביום אחד כי כן הוא המשפט לאמר ככה שהרי האי אבי‬ ‫החי הבלתי מדבר אינו ידוע כמו שהוא ידוע אבי החי המדבר על פי דברי האשה הואיל‬ ‫והפרה מתעברת במרעה ובאחו בין פרים רבים ועל כן דבר הכתוב על פי דרך האמת‬ ‫כי שור או שה ירמזו לכחות העליונות המשפיעים והבן הזה רומז לכחות המקבלים‬ ‫את השפעים הנשפעים מים העליונים ומים התחתונים העליון המשפיע המניק נקרא‬ ‫אב והשפל המקבל היונק נקרא בן כדאמרינן יותר משהעגל רוצה לינק פרה רוצה‬ ‫להניק (בבלי פסחים קיב ע"א) אם כן ענין לא תשחטו הוא התראה למקובלים האמתיים‬ ‫חכמי חסידי משכילי ישראל לבל ידחקו את הקץ למהר הגאולה לדחוק ולהכריח את‬ ‫המשפיע והמקבל לעורר ולהמשיך שפע אל"ף בי"ת יו"ד של אבי"ע בעי"ן של אבי"ע‬ ‫ר"ל לעורר שפע מהר"ב ר' אב"א הב"מ בשכמל"ו ולהמשיך בח'[כמה] ובב'[ינה]‬ ‫ומהם בת'[פארת] ובעט'[רה] ומאלה רמז על נפשות בני ישראל שלא לדחוק את הקץ‬ ‫ולהתגבר‪279.‬‬ ‫גניזה) ‪280‬‬ ‫ו‪ .‬פריז ‪( V I B .117‬קטע‬ ‫<‪{ >1‬והרמז} הנסתר לו ליחזקאל מהע'[טרה] ולמטה‪ .‬ועל כן ירמוז צפון לע'[טרה]‬ ‫ואמנם על {דרך} האמת ירמוז רוח סערה (יחזקאל א‪ ,‬ד) לע'[טרה] צפון לפ'[חד] ענן‬ ‫] ‪ 281‬תוכה מתוך הב'[ינה]‪ .‬הא"ש נוטריקונו הנזכר‬ ‫לתפ'[ארת] וא"ש לב'[ינה] [‬ ‫ירמוז להר"ב ר' אב"א ב'ש'כ'מ'ל'ו'‪ .‬ואמנם על דרך הנסתר שהיא דרך חכמי המחקר‬ ‫ירמוז רוח סער"ה לכח הדמיו"ן‪ .‬צפו"ן לעולמו של כח הדמיון שהוא עולם הדמות‬ ‫מחצב הגופניות ומקורה‪ .‬ענן גדול ‪ 282‬כח הנפש המדברת עם עולמה שהוא עולם‬ ‫הנפש‪ .‬ואש מתלקח"ת השכל הקנוי‪ .‬ונוג"ה ל"ו סבי"ב השכל האלהי‪ .‬ומתוכה כעין‬ ‫החשמל ר"ל פנימיות כל אלה וע{י}קרם‪ .‬סוד החשמל הוא עולם האלוהות‪ .‬י'סוד ה'כל‬ ‫‪278‬‬ ‫‪279‬‬ ‫‪280‬‬ ‫‪281‬‬ ‫‪282‬‬ ‫הכפילות במקור‪.‬‬ ‫המשך הפסקה חסר‪.‬‬ ‫על פי העתקתו של גרשם שלום‪.‬‬ ‫שלום‪ ,‬בתעתיק שלו‪ ,‬הותיר כאן רווח בגודל המתאים לכתיבת שתיים–שלוש מילים‪.‬‬ ‫המשך הדברים ביחזקאל‪ ,‬שם‪' :‬וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת‬ ‫ונגה לו סביב ומתוכה כעין החשמל מתוך האש'‪.‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪123‬‬ ‫ו'מקור ה'כל‪ .‬י'סוד ה'רוחניות ו'עיקר ה'גופניות‪ .‬י'סוד ה'חיצוניות ו'עיקר ה'פנימיות‬ ‫כלם‪ .‬ה'אש ה'אלוהים ה'אל ה'עליון א'ל ש'די ב'ש'כ'מ'ל'ו‪.‬‬ ‫ו'א'ה'ל' מ'י' ע'י' מ' י'ו'ח'צ'י' ב'ו'א' א'ו'י'ר ל'א'ה' ל'ש'ה' ו'ה'ב' מ'ע'י' 'כ'ח'ו' ר'ו'ן' ע'א'‬ ‫{‪ }...‬ס'ו' {‪ 283 }....‬א'ה'ב'א' א'ה' א'י' ו'ע' ע'ה'‪284.‬‬ ‫אני ה'י'ד'ע ליל ששי בשבת ז"ך ימים לחדש זה יושב וסועד סעודת הלילה ובעודי‬ ‫על השלחן בא לפי בישישים חכמה (איוב יב‪ ,‬יב) ובעודי קורא כן נזכרתי לאשר פירש‬ ‫הרב המאמין באי"ו המיל"ה שחכמה זו אינה רק הבנה לבד‪ 285.‬וראיתי {שלבני} חמשים‬ ‫יאמר זקנים ולבני ששים שנה ישישים שכן הנו"ן שבמלת זקנים תרמוז לחמשים שנה‬ ‫כמספרה‪ .‬וראה כי יו"ד מ"ם שבמלת זקנים סודם חמשים‪ .‬ולבני ששים שנה יאמר‬ ‫ישישים כמשמעות המלה ישישים ששים וטעם הבנה זו הוא מפני ששקטה רתיחת‬ ‫הנפש המתאוה ויצאה מכח ששת הקצוות הגופניות שכל אחד כלול מהעשרה והרי הם‬ ‫ששים והתחיל לצאת מחסרון הגשמות ולבא בשלימות הרוחניות הוא השביעי קדש‬ ‫שירמזו לו העשרה של שבעים‪.‬‬ ‫וביום ששי זה עצמו בעודי מתהלך ברחבה ראיתי עוד להוסיף שלשה דברים שבכל‬ ‫אחד שלשה על השמונה עשר אשר זכרתי למעלה‪ 286.‬ואלו הן תנועת בעלי חיים של‬ ‫העולם השפל שלשה כנף רגל סנפיר במקומות שלשה אויר עפר מים <‪ >2‬הכנף ביסוד‬ ‫האויר הרגל על העפר ר"ל ביסוד העפר והסנפיר ביסוד המים ואל תשיבני מסלמנדרא‬ ‫הנעשה ביסוד האש והנחש והדומים לו ההולכים על גחון (ויקרא יא‪ ,‬מב) כי בטלו‬ ‫במיעוטם כי הסלמנדרא אינו נמצא רק באש גדול וחזק לא נכבה זה שבע שנים יומם‬ ‫ולילה יוקד לא יכבה עד תום שבע שנים‪ 287.‬וההולך על גחון נשתנו עליו סדרי בראשית‬ ‫באכילת פרי עץ הדעת‪ 288.‬והקריאה בתורה על פי שלשה‪ .‬ואלו הן אותיות אשר חוברו‬ ‫ונעשו תיבות ונקודות וטעמים‪ .‬והעיקר הם הטעמים שהקורא תורה שבכתב ותורה‬ ‫שבעל פה בלא טעמים עליו הכתוב אומר ואני נתתי להם חקים לא טובים ומשפטים לא‬ ‫יחיו בהם (יחזקאל כ‪ ,‬כה) וכשם שהנקודות לאותיות כנשמה לגוף כן הטעמים נשמה‬ ‫‪283‬‬ ‫‪284‬‬ ‫‪285‬‬ ‫‪286‬‬ ‫‪287‬‬ ‫‪288‬‬ ‫רווחים אלה מצויים בתעתיק של שלום‪ ,‬כולל הנקודות שמספרן משקף ככל הנראה את‬ ‫השערתו לגבי מספרן של האותיות החסרות‪.‬‬ ‫גרשם שלום הוסיף הערה על הגיליון‪ :‬נקודה על כל אות‪ .‬על ראשי תיבות אלו ראו לעיל‪,‬‬ ‫בהערה ‪ 50‬ובגוף המאמר סמוך להפניה אליה‪.‬‬ ‫הרב המאמין הוא הרמב"ם‪ .‬ראו רמב"ם‪ ,‬מורה נבוכים (תרגם מערבית והוסיף הערות‪ ,‬נספחים‬ ‫ומפתחות מיכאל שוורץ)‪ ,‬תל אביב תשס"ג‪ ,‬ח"ג‪ ,‬פרק נד‪.‬‬ ‫איננו יודעים לאן מפנה ריד"ע בדברים אלו‪.‬‬ ‫על הסלמנדרא ראו‪ :‬בבלי חגיגה כז ע"א‪ ,‬וראו רש"י שם‪' :‬חיה הנבראת מן האור‪ ,‬כשבוערין‬ ‫אש במקום אחד שבע שנים תמיד בלי הפסק'‪ .‬ריד"ע מזכיר את הסלמנדרא גם במקום אחר‬ ‫וגם שם הוא מציין את תכונתה המיוחדת – עורה לא נשרף באש (ראו מ ‪ ,1‬עו ע"ב)‪.‬‬ ‫ראו בראשית רבה‪ ,‬כ (ברלין תרכ"ו‪ ,‬לח ע"ב)‪' :‬בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא על גחונך‬ ‫תלך ירדו מלאכי השרת וקצצו ידיו ורגליו והיה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו'‪.‬‬ ‫‪124‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫לנקודות נמצאו הטעמים נשמה לנשמה‪ 289.‬וסודי סתרי פנימיותם נשמה לנשמת הנשמה‬ ‫והקב"ה אשר נתנם לנו על ידי משה עבדו נשמה לנשמת כל הנשמות בשכמל"ו‪.‬‬ ‫עוד ראיתי עתה דבר רביעי משולש והוא שני עיני הראש‪ .‬והשלישי המכריע עין‬ ‫הלב הוא עין השכל‪ .‬עוד ראיתי כי ששת הקצוות עיקרם שלשה והם ארך ושטח ועומק‬ ‫ג' קוים ששה ראשים להם שכן כל קו בעל שני ראשים הוא‪ .‬עוד כל נברא לא ימלט‬ ‫משלשה דברים והם ראש ותוך וסוף והסימן סת"ר נוטריקון סו"ף תו"ך רא"ש וזהו האמת‬ ‫כי אמת חותמו של הקב"ה‪ .‬האל"ף בראש האלפא ביתא והמ"ם בתוכה והתי"ו בסופה‪.‬‬ ‫והמספר השלישי‪ 290.‬ואם נפרשהו בת'[פארת] תרמז הנפש לת'[פארת] ואם נפרשהו‬ ‫בשמו של הקב"ה בכלל שהוא עס"ב תרמז הנפש לר"ב ר' אב"א הב"נ בשכמל"ו‪ .‬ועל‬ ‫פי הדרך העליונה על כל הדרכים הנכונות תרמז כלה זו לכלל שמו הנזכר והחתן ירמז‬ ‫לר"ב ר' אב"א זה הנזכר בשכמל"ו‪ .‬ועתה ראה כי מאיר באי"ק הוא ומטטרו"ן באי"ק‬ ‫כמו כן שמנה כאשר תחזיר <‪ >3‬גם השלשים שלשה באי"ק כיצד מטטרון באי"ק חמשה‬ ‫ושלשים תחזיר השלשים שלשה הרי שמנה כסוד מאיר באי"ק ‪ 291‬ודין הוא שיקרא שמו‬ ‫מאיר בעולם השפל כי ודאי שפע רוח קדשו מאיר את הנפשות אשר ישכון בתוכם‬ ‫אם כן כאשר אנחנו אומרים אלהא דמאיר ענינו ‪ 292‬כאלו נאמר אלהא דמטטרון ענינו‬ ‫בשכמל"ו‪ 293.‬ואתה בני הקורא דברי אלה ‪294‬‬ ‫תשתבש במלת ומעשה ‪ 295‬הסמוכה‬ ‫‪289‬‬ ‫‪290‬‬ ‫‪291‬‬ ‫‪292‬‬ ‫‪293‬‬ ‫‪294‬‬ ‫‪295‬‬ ‫בספרות ההגות היהודית‪ ,‬רעיון זה מופיע לראשונה בהקדמתו של ר' יצחק אבן גיאת לפירושו‬ ‫למגילת קהלת‪ ,‬מהדורת י' קאפח (מהדיר ומתרגם)‪ ,‬חמש מגלות עם פירושים עתיקים‪,‬‬ ‫תשכ"ב‪ ,‬עמ' קסא (המהדיר ייחס את הפירוש לרס"ג‪ ,‬אבל כפי שהראתה חגית מיטלמן‪,‬‬ ‫המחבר הוא אבן גיאת‪ ,‬ראו ח' מיטלמן‪ ,‬פירוש לספר קהלת בערבית־יהודית המיוחס לר'‬ ‫יצחק אבן ג'יאת – היבטים פילוסופיים ופרשניים‪ ,‬עבודת דוקטור‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫בירושלים‪ ,‬תשנ"ט‪ ,‬פרק ב‪ ,‬עמ' ‪ ,)80–42‬ולאחר מכן היא מופיעה בחובות הלבבות‪ ,‬מהדורת‬ ‫י' קאפח‪ ,‬תשל"ג‪ ,‬עמ' שמג‪ .‬אברהם אבן עזרא ייחסו לעצמו והרבה להביאו‪ ,‬למשל בפירושו‬ ‫לשמות כ‪ ,‬א (תודתנו לחגי בן־שמאי על הערה זו)‪ .‬הרעיון מופיע גם בחוג תלמידי הרמב"ן‪,‬‬ ‫ראו למשל בפירוש רבנו בחיי לבראשית יח‪ ,‬ג‪' :‬והנה כל זה מחכמת תורתנו האלהית ולשוננו‬ ‫הקדושה‪ ,‬ומטעם זה נמשלו האותיות לגוף והנקודה לנשמה‪ ,‬כי הנקודות מניעות האותיות‬ ‫כמו שהנשמה מניעה את הגוף'‪.‬‬ ‫הערת גרשם שלום‪ :‬מקום חלק‪ .‬הכוונה למקום חלק באמצע הגיליון‪ ,‬ונראה כי ההמשך שייך‬ ‫לפסקה אחרת‪.‬‬ ‫מאיר באי"ק (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ;8 = 2+1+1+4 :)89‬מטטרון באי"ק‪ .35 = 5+6+2+9+9+4 :‬ריד"ע‬ ‫מורה לחשב שוב גימטרייה קטנה גם למספר זה‪ .‬בחישוב הנוסף ‪ 35‬הופך ל־‪.8 = 3+5‬‬ ‫ראו רש"י בפירושו לבמדבר י‪ ,‬לא‪' :‬כל דבר ודבר שיתעלם מעינינו תהיה מאיר עינינו'‪.‬‬ ‫דרשה על 'אלהא דרבי מאיר' מצויה גם בכ"י א ‪159 ,‬ב)‪.‬‬ ‫הערת גרשם שלום‪ :‬חלק‪ .‬וראו לעיל‪ ,‬הערה ‪.290‬‬ ‫נראה כי הכוונה לאמור בתהלים ח‪ ,‬ד‪' :‬כי אראה שמיך מעשה אצבעתיך ירח וכוכבים אשר‬ ‫כוננתה'‪.‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪125‬‬ ‫לירח שמים כי סמיכתה להקב"ה עם דוד בבת שבע הנזכר למעלה ‪ 296‬כאלו אמרתי ככה‬ ‫וראיתי שמעשה הקב"ה עם דוד בבת שבע ומעשה ר' מאיר עם ברוריה אשתו ‪ 297‬שוים‬ ‫השואה גמורה וכו' וזו היא דרכי ומנהגי פעמים רבות כי הדברים הנזכרים לי מכריחים‬ ‫אותי להפסיק הפסקה גדולה תוך פנימיות הענין‪ .‬וכבר מצאתי ענין זה רמוז בתורתינו‬ ‫התמימה הקדושה תורת משה איש האלהים ע"ה שתיבות רבות מפסיקות הענין והדבור‬ ‫האחרון שב אל הדבור הראשון ונקשר עמו בהכרח ולמעלה הבאתי הפסוקים כלם‬ ‫ובארתי הענין באור נכון‪.‬‬ ‫ובלילה זה טרם ראותי זה חלמתי חלום והקיצותי משנתי ושבתי לישן ובעודי ישן‬ ‫ראיתי את אשר כתבתי וזהו החלום ראיתי עצמי יושב על השלחן עם אנשים אוכלים‬ ‫ושותים שמחים וטובי לב אנחנו יושבים ככה וראיתי בחור נחמד לובש בגד תכלת פניו‬ ‫עגולים ורחבים קורא אותי ואומר לי עמוד וצא עמי ואראך בשמים שמנה ועשרים‬ ‫מחנות השמש אשר שמם ידוע לחכמי התבונה‪ 298.‬קמתי ויצאתי עמו חוצה והרים ידו‬ ‫השמימה להראות אותם לי ובכלל מה שהראה לי והוא אומ'[ר] זה מחנה פלו'[ני] וזה‬ ‫מחנה פלו'[ני] ראיתי ברקיע כוכבים מקובצים מאירים יותר מכל שאר הככבים אשר‬ ‫ברקיע וצורתם דומה לצורת רמש הרומש בנהרות ובים הגדול ושל נהרות קטנים‬ ‫ואמנם של הים גדולים מאד ומלבושו העליון ר"ל אשר על גביו יעשו ערש לתינוקות‬ ‫ותריס לקבל הכאות האויב בחרב ורומח וחנית כי חזק הוא מאד ויקראו שמו בלשון‬ ‫ערבי קלפ"א ובלשון לעז טרטונא ‪ >4< 299‬אחרי הראותו לי את מחנות אלה אשר הראה‬ ‫לי האיר היום ויצאנו אני והוא חוצה ברחוב ובעודנו הולכים ברחוב זה ראיתי בחלון‬ ‫בית מטרוניתא גדולה תלוי חוצה תכשיט נאה מצד ‪ 300‬עשוי מזהב ובדולח ואבנים‬ ‫טובות ומרגליות וצורתו כצורת הרמש הנזכר‪ .‬כראותי אותו קראתי לאיש זה ההולך‬ ‫לפני ואני אחריו ואמרתי לו בא נא וראה תכשיט צורתו כצורת הככבים אשר ראיתי‬ ‫עמך אמש‪ .‬ויען אותי ויאמר אלי אל תתמה על זה כי כל אשר בשמים דוגמתו בארץ‬ ‫ואיקץ והנה חלום‪.‬‬ ‫וראיתי לכתוב הנה שמנה ועשרים מחנות אלה בלשון ערבי כי לא מצאתים בלשון‬ ‫ֵ‬ ‫אלבוטיֶ"ן גם הוא שלשה‬ ‫הקדש‪ 301.‬המחנה הראשון אלנפי"ד והוא שלשה ככבים‪ .‬השני‬ ‫‪296‬‬ ‫‪297‬‬ ‫‪298‬‬ ‫‪299‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪301‬‬ ‫לא ידוע להיכן הפנה כאן ריד"א‪ .‬בכ"י מ‪ 1‬דוד ובת שבע מוזכרים בשתי פסקאות שונות‪ ,‬אך‬ ‫נראה כי לא אליהן מפנה ריד"ע כאן‪.‬‬ ‫בבלי עבודה זרה יח ע"ב וברש"י שם‪.‬‬ ‫הכוונה למחנות הלבנה‪ ,‬וראו יצחק צבי לנגרמן‪ ,‬המדעים המדויקים בקרב יהודי תימן‪,‬‬ ‫ירושלים תשמ"ז‪ ,‬עמ' ‪ ,32–31‬וכן להלן‪.‬‬ ‫במיתולוגיה היוונית והרומית טריטון הוא בנו של אל הים – יצור ימי שחי במצולות‪ .‬פירוש‬ ‫המילה הערבית קלפ"א הוא קליפה או עורלה‪ ,‬ואולי גם צדף‪ ,‬שכן ידוע שטריטון תוקע במין‬ ‫שופר עשוי צדף (תודתנו ליהודה ליבס על הערה זו)‪.‬‬ ‫כך בהעתקת שלום‪ .‬נראה שצריך לתקן ל‪ :‬מאד‪.‬‬ ‫פירוט השמות מצוי אצל ‪P. Kunitzsch, ‘al-Manāzil’, in: Encyclopaedia of Islam,‬‬ ‫‪126‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫אלד ֵ‬ ‫יבדא"ן שבעה ככבים‪ .‬הה'‬ ‫ככבים‪ .‬השלישי אלתוריאי"א ששה ככבים‪ .‬הרביעי‬ ‫ִ‬ ‫אלהקע"ה שלשה ככבים‪ .‬הששי אלהנע"ה חמשה ככבים‪ .‬השביעי אלדרא"ע שני‬ ‫ככבים בין האחד לחבירו כשיעור קומת אדם‪ .‬השמיני אלכתר"ה כמו כברה של ככבים‬ ‫ַ‬ ‫אלטר"ף שני ככבים‬ ‫ושני ככבים קרובים לה מבחוץ אחד מפה ואחד מפה‪ .‬התשיעי‬ ‫‪302‬‬ ‫אדומים‪ .‬הי' אלגבה"ה ארבעה ככבים וסביבם שני ככבים‪ .‬הי"א אלזובר"ה היא‬ ‫אלע ַ‬ ‫ַ‬ ‫או"ה ששה ככבים עשויים‬ ‫שני ככבים‪ .‬הי"ב אל טרפ"א כוכב אחד נפרד‪ .‬הי"ג‬ ‫כמגל‪ .‬הי"ד אלסמא"ך אחד נפרד‪ .‬ארבעה עשר אלה שמאליים ואמנם ארבעה עשר‬ ‫ימניים אלו הן הראשון אלגפר"א ארבעה ככבים‪ .‬השני אלזובאנ"א שני קרנים ישרים‪.‬‬ ‫השלישי אל אכלי"ל שלשה ככבים עשויים כצמיד עגול‪ .‬הד' אלקל"ב כוכב אחד מאיר‬ ‫מאד תוך מערכת ככבים‪ .‬הה' אלשל"א ששה ככבים‪ .‬הו' אלנעאי"ם תשעה ככבים‪.‬‬ ‫הז' אלבלד"ה שנים עשר ככבים הששה נראים והששה נסתרים כמו הקשת והיתר‪ .‬הח'‬ ‫אלדאב"ח שלשה כוכבים ישרים בקו אחד כאדם שחוט‪ .‬הט' אלסע"ד טלע כוכב אחד‬ ‫דמות אדם הרוצה לבלוע מה שלפניו‪ .‬הי' אלסע"ד אלסעו"ד כוכב <‪ >5‬אחד נפרד‪.‬‬ ‫הי"א אלסעד אלכביה ארבעה ככבים כמו דלי תלוי בבית‪ .‬הי"ב אלפר"ג אלמוקדם‬ ‫שני ככבים‪ .‬הי"ג אלפרג אלמואכד הוא כמו אלמוקדם‪ .‬הי"ד בטן אלהו"ה הוא עשוי‬ ‫כמסכת אורגים‪.‬‬ ‫יום ד' בשבת י"ב יום לחדש זה בעודי קורא בפסוקי דזמרא ברוך ייי אלהי ישראל מן‬ ‫העולם ועד העולם (תהלים קו‪ ,‬מח) יהי שם ייי מבורך מעתה ועד עולם (תהלים קיג‪ ,‬ב)‬ ‫ובנשמת כל חי מן העולם ועד העולם אתה אל ‪ 303‬ובישתבח כי מעולם ועד עולם אתה‬ ‫אל ‪ 304‬הרגשתי בעצמי התעוררות חזקה להסתכל בזה ולומ'[ר] איך ִנ ֵתן גבול לברכת‬ ‫ייי' אלהי ישראל שתהיה ברכתו ר"ל שיהיה ברוך ממקום פלוני ועד מקום פלוני כי‬ ‫י"ח אלף עולמות הם והמשפט היה לומר יהיה שם ייי' מבורך בכל העולמים ברוך‬ ‫‪Second Edition, Edited by: P. Bearman, Th. Bianquis, C.E. Bosworth, E. van‬‬ ‫‪Donzel, W.P. Heinrichs. Consulted online on 26 August 2019 (http://dx.doi.‬‬ ‫)‪ .org/10.1163/1573-3912_islam_SIM_4910‬יש לציין שחלק מהשמות שובשו‪ ,‬אולי על‬ ‫ידי ריד"ע עצמו ואולי על ידי מעתיקים מאוחרים‪.‬‬ ‫‪ 302‬הערת שלום‪ :‬נ"א אלדהרמן‪.‬‬ ‫‪ 303‬מתוך נוסח תפילת 'נשמת כל חי' הנאמרת בשבתות‪ .‬ידוע כי ריד"ע נהג לומר תפילה זו בכל‬ ‫יום על פי הנחיית אימו (כ"י מ ‪ ,1‬נא ע"א‪ ,‬נד ע"א)‪ ,‬ומסתבר שלא היה היחיד שנהג כך‪ ,‬אלא‬ ‫מדובר במנהג ימי ביניימי מוכר‪ ,‬כפי שמובא אצל יעקב ישראל סטל‪' ,‬אמירת "נשמת כל‬ ‫חי" בימות החול ובכל יום‪ :‬לתולדות מנהג ה"מעמדות" בקרב חסידי אשכנז'‪ ,‬ירושתנו‪ ,‬ה‬ ‫(תשע"א)‪ ,‬עמ' רא–רכג‪ .‬ייתכן שמדובר במנהג שהיה מקובל בקרב נשים חסידיות דווקא‪,‬‬ ‫כפי שעולה גם משיר קינה שחיבר הרוקח על אשתו‪ ,‬החסידה מרת דולצא‪' :‬משוררת זמירות‬ ‫ותפלה ומדברת תחנונים ‪ /‬ודוי בכל יום ונשמת כל חי וכל מאמינים‪( '...‬יצחק מיזליש‪ ,‬שירת‬ ‫הרוקח‪ :‬פיוטי רבי אלעזר מוורמייזא‪ ,‬ירושלים תשנ"ג‪ ,‬עמ' ‪ .229–228‬על מקור זה וחילופי‬ ‫הנוסח של הקינה ראו סטל‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' רו–רי)‪.‬‬ ‫‪ 304‬כוונתו לברכת 'ישתבח' הנאמרת בסוף פסוקי דזמרה של תפילת שחרית‪.‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪127‬‬ ‫ייי' אלהי ישראל בכל העולמים בכל העולמים אתה אל ומהו מעתה ועד עולם כנותן‬ ‫שיעור וגבול‪ .‬ובעודי מסתכל בתמיהה זו ראיתי זה שייי' אלהי ישראל רומז לר"ב ר'‬ ‫אב"א הב"מ בשכמל"ו והעולם האחד רומז לב'[ינה] שכינה עילאה‪ .‬והעולם השני ירמז‬ ‫לעט'[רה] שכינה תתאה‪ .‬עוד ייי' אלהי ישראל ירמז לת'[פארת] והעולמות כאשר‬ ‫אמרנו‪ .‬וברוך אשר אמרנו שירמז לר"ב ר' אב"א הב"מ בשכמל"ו ענינו שישפיע לשני‬ ‫העולמות הנזכרים וכאשר ירמז לת'[פארת] ענינו שהת'[פארת] יקבל שפע מהב'[ינה]‬ ‫וישפיע בעט'[רה]‪ .‬עוד ייי' אלהי ישראל ירמז לעט'[רה] ושני העולמים ירמזו לשני‬ ‫האופנים אופני קדש אופן אחד בארץ (יחזקאל א‪ ,‬טו) זהו סנדלפו"ן והוא העולם השפל‬ ‫ואופן אחד בשמים זהו מטטרון והוא העולם העליון וכל פירושים אלו במלת ברוך‬ ‫עניינם תפלה ותחנונים ואם נפרש ברוך ייי' אלהי ישראל במטטרו"ן ששמו כשם רבו‬ ‫כי שם רבו בקרבו ושעליו נאמר ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת‬ ‫הספיר וכעצם השמים לטוהר (שמות כד‪ ,‬י) לא תהיה ברכה זו דרך תפלה ותחנונים‬ ‫אלא חלילה כי העובד לכבוד נברא כאלו עובד ע"ז במו"י ‪ 305‬ואמנם היא כברכת תלמיד‬ ‫לרבו או בני ישראל לדוד המלך עבד ייי' <‪ >6‬ושלמה בנו ומאחר שהעולם האחד‬ ‫רומז לעט'[רה] וכן מלת מעתה תרמז לעט'[רה] והעולם האחד ירמז לב'[ינה] הרי כל‬ ‫המציאות המחודש בכלל שני עולמים אלה וענין ברכה זו הוא להמשיך שפע מהב"מ‬ ‫לכל מקבל‪.‬‬ ‫ליל שבת ט"ו יום לחדש זה אני היד"ע ישן במטתי וסמוך לעמוד השחר הקיצותי‬ ‫משנתי ובפי את קשתי נתתי בענן (בראשית ט‪ ,‬יג) ונראה הקשת בענן ‪ 306‬וזכרתי את‬ ‫בריתי (שם‪ ,‬טו) והיתה הקשת וראיתיה לזכר ברית עולם (שם‪ ,‬טז)‪ .‬ובעודי קורא כן‬ ‫ראיתי זה מתוך אשר קבלתי ביתרון אשר בין מולד הלבנה אשר עבר והמולד הבא‬ ‫שהוא אי"ב תשצ"ג ‪ 307‬שהרי שבוע‪ .‬כל חדש ארבעה וימי כל שבוע שבעה הרי הן‬ ‫שמנה ועשרים יום ואין חדשה של לבנה פחות מכ"ט יום ומחצה ותשצ"ג חלקים‪308.‬‬ ‫ומאין בא יתרון זה של אי"ב תשצ"ג על ימי ארבע שבועות שהם כ"ח ימים אע"פ שיש‬ ‫אומרים שהלבנה לא תשוב למקומה הראשון לעשות הקף שלם עד כ"ט ימים ומחצה‬ ‫וע"ג חלקים‪ .‬יש לך לדעת שהטעם הנכון ליתרון זה הוא שיעור היות הלבנה נסתרת‬ ‫בלי אורה כמו שאמרנו ואשר ראיתי זהו‪ .‬דע כי ענן הנזכר בפסוקים אלה על דרך‬ ‫‪305‬‬ ‫‪306‬‬ ‫‪307‬‬ ‫‪308‬‬ ‫הצעות לפתיחת ראשי תיבות אלו ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪.247‬‬ ‫על פי בראשית ט‪ ,‬יד‪ ,‬בשינוי קל‪' :‬ונראה' במקום 'ונראתה'‪.‬‬ ‫ראו רמב"ם‪ ,‬ספר זמנים‪ ,‬הלכות קדוש החודש‪ ,‬פ"ו ה"ה‪' :‬כשתשליך ימי חדש הלבנה שבעה‬ ‫שבעה שהן ימי השבוע ישאר יום אחד ושתים עשרה שעות ושבע מאות ושלשה ותשעים‬ ‫חלקים סימן להם אי"ב תשצ"ג וזו היא שארית חדש הלבנה'‪ .‬ובה"ו‪' :‬כשיהיה עמך ידוע מולד‬ ‫חדש מן החדשים ותוסיף עליו אי"ב תשצ"ג יצא מולד חדש שאחריו ותדע באיזה יום מימי‬ ‫השבוע ובאיזו שעה ובכמה חלקים יהיה'‪.‬‬ ‫ראו לדוגמה פרקי דרבי אליעזר‪ ,‬פרק ז‪' :‬מזל ומזל משרת את ימי חדש הלבנה כ"ט ימים‬ ‫ומחצה וב' ידות שעה וע"ג חלקים'‪.‬‬ ‫‪128‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫האמת ירמוז לצ'[דיק] והקשת על דרך האמת ירמז לע'[טרה] וכן הברית לע'[טרה]‬ ‫רומז וסוד הזכירה והראיה על דרך האמת ירמזו לשפע הרחמים הנשפע מהרב ר' אב"א‬ ‫הב"מ בשכמל"ו בת'[פארת] ומהת'[פארת] בע'[טרה] ומה שאמר א'ת ק'שתי נ'תתי‬ ‫ב'ענן על דרך האמת ירמז להתעלות ולהתיחדות ייחוד שלם בשלום ורחמים הע'[טרה]‬ ‫בצ'[דיק] ובת'[פארת]‪ .‬והשם הגדול הנכבד והנורא אשר עליו עשו רז"ל כמו התראות‬ ‫רמוז הנה כיצד א'ת ק'שתי נ'תתי ב'ענן ראשי תיבות א"ק נ"ב נוטריקון אבגית"ץ‬ ‫קרעשט"ן נגדיכ"ש בטרצת"ג ‪ 309‬נשארו שלשה שהם חקבטנ"ע יגלפז"ק שקוצי"ת‬ ‫בשכמל"ו‪ 310.‬שלשה אלה רמוזים בתי"ו של את' וביו"ד קשתי' וביו"ד של נתתי' כיצד‬ ‫תי"ו של את' הוא חי"ת בחלוף אלפא ביתא זו אס‪ .‬בע‪ .‬גף‪ .‬דץ‪ .‬הק‪ .‬ור‪ .‬זש‪ .‬חת‪.‬‬ ‫טנ‪ .‬ימ‪ .‬כל‪ .‬וחי"ת הוא ראשית חקבטנ"ע‪ .‬ויו"ד של קשתי' הוא יגלפז"ק‪ .‬ויו"ד של‬ ‫נתתי' הוא שי"ן בחלוף אלפא ביתא זו אל‪ .‬בם‪ >7< .‬גנ‪ .‬דס‪ .‬הע‪ .‬ופ‪ .‬זצ‪ .‬חק‪ .‬טר‪ .‬יש‪.‬‬ ‫כת‪ .‬ושי"ן הוא ראשית שקוצי"ת בשכמל"ו הרי בארבע תיבות של א"ת קש"תי נת"תי‬ ‫בענ"ן רמוז שם בן ארבעים ושתים אותיות זה כלומר שעליו אמר הכתוב רכב אלהים‬ ‫רבותים אלפי שנאן אדנ"י ב"ם סינ"י בקד"ש (תהלים סח‪ ,‬יח) הסתכל ברמזי פסוק‬ ‫זה ותמצא בהם רמוזים הת'[פארת] והצ'[דיק] והע'[טרה] וסוד ב"ם ארבעים ושתים‬ ‫והסתכל בצירוף אי"ב תשצ"ג ותמצא בו גנוז השם הראשון והאחרון של השם הגדול‬ ‫והנכבד הזה הנזכר כיצד תוציא השי"ן הרומז לשם אחרון ותמצא שאר האותיות שהם‬ ‫השם הראשון בצירוף האותיות וראה גם ראה‪.‬‬ ‫עוד בלילה זו ראיתי סוד בנאצל שהוא עס"ב יול"ו עם סוד הב"נ בשכמל"ו וטעם‬ ‫אותו מש"ש ‪ 311‬כטעום החך את הדבש הטוב והוא בעיני עיקר גדול לעיקרי המציאות‬ ‫המחודש והוא שפעולת כח הב"נ בשכמל"ו נראית בנבראים {עס"ב ר"ל כחו עבודתו‬ ‫של הב"נ נראים בנבראים} ‪ 312‬באמצעות הנאצל הכולל עס"ב על כל אחד מהנבראים‬ ‫לפי הראוי לו אם הוא מחשבה ועצה נכונה הוא באמצעות הכ'[תר] ואם חכמה הוא‬ ‫באמצעות הח'[כמה] ואם תשובה ובינה והתבוננות הוא באמצעות הב'[ינה] ואם גדולה‬ ‫וחסד וחסידות הוא באמצעות הגדול"ה ואם כח וגבורה וניצוח ואיילות ופחד ודין ומורא‬ ‫הוא באמצעות הפחד וכן כלם והכל לשבח ובזכות הזכאים‪ .‬ואולם בחובת החייבים יהיה‬ ‫להפך שבח באמצעות עשר מדרגות חיצונות וזהו על פי חכמת חכמי ספרד ואמנם על‬ ‫פי חכמת חכמי קטאלוני"א ‪ 313‬הפך השבח הוא תוקף רבוי שפע הפ'[חד] בעט'[רה] כי‬ ‫‪309‬‬ ‫‪310‬‬ ‫‪311‬‬ ‫‪312‬‬ ‫‪313‬‬ ‫מתוך ֵשם בן מ"ב אותיות‪.‬‬ ‫המשך ֵשם בן מ"ב אותיות‪.‬‬ ‫הערת גרשם שלום‪ :‬מיעוט שכל שבי‪.‬‬ ‫נוסף בכתב יד מעל השורה‪ .‬נראה כדילוג מחמת הדומות‪ .‬לא ברור אם כך היה גם בכתב היד‬ ‫המקורי או אם מדובר בהשלמה פרי מלאכת מגיה‪.‬‬ ‫בחלוקה בין חכמי ספרד לחכמי קטלוניה ראה גולדרייך מאפיין מובהק של ריד"ע והיא‬ ‫מוזכרת מספר לא מבוטל של פעמים בתוך קובצי אוצר חיים‪ .‬ראו לדוגמה‪ :‬כ"י מ ‪ ,1‬יב ע"ב–‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪129‬‬ ‫תוקף רבוי שפע הפ'[חד] יותר מן הראוי בעט'[רה] הוא להפרע מן הרשעים ואמנם‬ ‫בדרך בינונית הוא קיום הנבראים שכן קיומם בדין וברחמים ממוצעים מזוגים יחדיו‬ ‫סך ‪314‬‬ ‫ועל כן נקראת העט'[רה] מדת הדין הרפה ועל זה נאמר כוס חמר ביד ייי' מלך ֶמ ֶ‬ ‫ונא'[מר] אל יחסר המזג (שיר השירים ז‪ ,‬ג) אל יחסר מזג הרחמים גם אל יחסר מזג הדין‬ ‫כי בשניהם יחדו במזג נכון העולם מתקיים והמשכיל יבין‪.‬‬ ‫אני הצעיר יד"ע יום שבת זה שחרית ר"ל אחר תפלת <‪ >8‬שחרית טרם התפללי‬ ‫מוסף קורא הסדר שמו"ת וראיתי במלת אדנ"י הנזכרת כמה פעמים בסדר זה הוא‬ ‫סדר וירא אליו ‪ 315‬שכלם קדש חוץ מאחד ‪ 316‬הוא אשר הזכיר ראשונה לוט באמרו‬ ‫למלאכים הנה נא אדנ"י סורו נא אל בית עבדכם וגו' (בראשית יט‪ ,‬ב) שהוא חול‬ ‫ולפיכ'[ך] תרגמו אנקלוס ע"ה רבוני כמו שאומ'[רים] רבותי שהוא דרך כבוד לבני‬ ‫אדם נכבדי'[ם] לומר להם ככה אמנם השני אשר הזכיר שניה הוא אמרו אל נא אדנ"י‬ ‫(שם‪ ,‬יח) קדש ותרגמו אנקלוס ייי' שהוא קדש שכן תחלה אמר הכתוב ויאמר לוט‬ ‫אליהם אל נא אדני ואחרי כן אמר הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר‬ ‫עשית עמדי (שם‪ ,‬יט) הזכיר הכתוב אליהם שהוא רומז לרבים וכל דברי לוט כמדבר‬ ‫עם יחיד בלבד וגם משיב לדבריו יחיד לבד הוא אמרו ויאמר אליו הנה נשאתי פניך‬ ‫גם לדבר הזה לבלתי הפכי כי לא אוכל לעשות (שם‪ ,‬כא–כב) הרי כל דברי העונה‬ ‫את לוט דברי יחיד‪ .‬השתכלתי בזה וראיתי שמלת אלהם שהיא לבדה לשון רבים וכל‬ ‫השאר לשון יחיד כמדבר עם אחד לבדו ושאדנ"י קדש כי כל דבריו עמו תרמוז לעס"ב‬ ‫ואדנ"י לר"ב ר' אב"א הב"מ הב"מ בשכמל"ו למדנו מזה כלו רמז לגדולי המקובלים‬ ‫האומרים ברכה פלונית וברכה פלונית ופלנית לב'[ינה] וברכה פלנית וברכה פלנית‬ ‫ופלנית לת'[פארת] ‪ 317‬ולקבלה זו תרמז מלת אליהם‪ .‬ומה שאמרו שעם כל זה לא‬ ‫תסור הכונה מהר"ב ר' אב"א הב"נ הב"מ הב"מ בשכמל"ו‪ .‬שתמיד תהיה הכת"ר ‪318‬‬ ‫בו תרמז לקבלה זו מלת אדנ"י שהוא קדש רומז לאדון יחיד בשכמל"ו שהוא אדונ"י‬ ‫‪314‬‬ ‫‪315‬‬ ‫‪316‬‬ ‫‪317‬‬ ‫יג ע"ב‪ ,‬קפב ע"ב; כ"י ש ‪ ,‬עמ' ‪( 31‬ראו‪ :‬הוס‪ ,‬נסא"ן [לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,]24‬עמ' ‪ .177–176‬וכן‬ ‫הפניותיו שם בהערות ‪ 108‬ו־‪.)110‬‬ ‫על פי תהלים עה‪ ,‬ט‪ .‬הנוסח המדויק‪' :‬כי כוס ביד ה' ויין חמר מלא מסך'‪.‬‬ ‫הכוונה לפרשת וירא‪ ,‬פרשת השבוע שבו אירעה ההתגלות‪.‬‬ ‫לדיון אם שם זה הוא קודש ראו‪ :‬בבלי שבועות לה ע"ב‪.‬‬ ‫כך מצוי בכוונות התפילה אצל ראשוני המקובלים‪ ,‬ראו ‪G. Scholem, ‘The Concept of‬‬ ‫‪Kawwanah in the Early Kabbalah’, A. Jospe (ed.), Studies in Jewish Thought,‬‬ ‫‪ ;Detroit 1981, pp. 162-180‬משה אידל‪' ,‬התפילה בקבלת פרובאנס'‪ ,‬תרביץ סב‪ ,‬ב (תשנ"ג)‪,‬‬ ‫עמ' ‪ ;286–265‬הנ"ל‪' ,‬על כוונת שמונה עשרה אצל ר' יצחק סגי־נהור'‪ ,‬משואות‪ :‬מחקרים‬ ‫בספרות הקבלה ובמחשבת ישראל מוקדשים לזכרו של פרופ' אפרים גוטליב‪ ,‬בעריכת מ'‬ ‫אורון וע' גולדרייך‪ ,‬ירושלים תשנ"ד‪ ,‬עמ' ‪ .52–25‬על הכינוי 'גדולי המקובלים' ראו דברינו‬ ‫לעיל בהערה ‪ 239‬וסמוך להפניה אליה‪.‬‬ ‫‪ 318‬כך בהעתקה‪ ,‬ואולי צריך להיות 'הכוונה'‪.‬‬ ‫‪130‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫ר"ל אדו"ן יו"ד אדון עס"ב ודברי לוט עם יחיד ודברי יחיד עמו ירמז כמו כן לקבלה‬ ‫זו ומה שאמר ללוט המשיב היחיד הזה כי לא אוכל פירש סודו אנקלוס הגר ע"ה שלא‬ ‫תרגמו לית לי רשו כמו שתרגם לא תוכל לזבוח את הפסח (דברים טז‪ ,‬ה) לית לך רשו‬ ‫כמי שאומר אינך רשאי מפני אימת ייי' אלהיך אדנך אשר אימתו מוטלת עליך לזבוח‬ ‫את הפסח באחד שעריך ואינך רשאי לשנות דברו ומצותו עליך לא להוסיף ולא לגרוע‬ ‫אבל <‪ >9‬תרגמו לא איכול משל למלך שמרדו בו בני מדינה והיה לו בה איש אחד אהוב‬ ‫נאמן קבץ מחנותיו והלך לצור עליה ולהחריבה ושלא להשאיר בה שריד ופליט והיתה‬ ‫המדינה סוגרת ומסוגרת והיתה מתמהמה מלהחריבה אמרו לו עבדיו למה לא תשליך‬ ‫עליה אבני סוללה עד שתחריבה ולא תחיה בה כל נשמה אמר להם לא אוכל להלחם‬ ‫בה ולא להשליך עליה אבן עד שיצא מתוכה אהוב אחד נאמן שיש לי בה ואחר שבקש‬ ‫דרך להוציא את אהובו אשר נכמרו רחמיו מחמלתו עליו והוציאו מתוכה החריבה והרג‬ ‫לכלם לא השאיר בהם שריד ופליט ‪ 319‬ואע"פ שאמר המלך לא אוכל להלחם בה יכול‬ ‫היה אמנם לא היה טוב בעיניו עד שיוציא אהובו וכל אנשי ביתו עמו מתוכה ובזכות‬ ‫אברהם אהובו של הקב"ה חמל על לוט והוציאו מן ההפיכה וזהו שאומר אחרי כן ויהי‬ ‫בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה‬ ‫(בראשית יט‪ ,‬כט) מה ענין אברהם בהפיכת סדום ועמורה וכי אברהם בסדום היה והלא‬ ‫לוט הוא שהיה בתוך ההפכה לא אברהם ולמה אמר ויהי בשחת אלהים את ערי הככר‬ ‫ויזכר אלהים את אברהם (שם) מלמד שלוט לא היה כדאי ולא היה ראוי להמלט מן‬ ‫ההפכה כי השוכן עם הרשעים אי אפשר שלא ילמד ממעשיהם וראה ראיות ברורות בזה‬ ‫שהאיש אשר {הוא} ירא אלהים ויש לו שכן רע יברח משכונתו כי אוי לו לרשע ואוי‬ ‫לשכנו (משנה נגעים יב‪ ,‬ו) כי קודם ילמד הטוב ממעשי הרע מאשר ילמד הרע ממעשי‬ ‫הטוב מרוב תוקף גבורת יצר הרע על יצר הטוב כי קדמו יצר הרע ליצר הטוב שלש‬ ‫עשרה שנה שנא'[מר] כי יצר לב האדם רע מנעוריו ‪ 320‬משננער לצאת ממעי אמו‪ .‬ואם‬ ‫כל בני המבוי רשעים יברח מהמבוי כלו אל מבוי אחר‪ .‬ואם כל בני העיר רשעים יברח‬ ‫מאותה העיר כלה וישכון בעיר אחרת ואם כל בני ארץ המלכות ההוא רשעים יברח‬ ‫מאותה המלכות וישכן במלכות אחרת ואם כל אנשי המלכות רשעים יברח מן היישוב‬ ‫כלו וישכן במדבר לבדו מוטב יאבד גופו ולא יאבד נפשו‪ .‬ולוט <‪ >10‬לא ידע להמשיך‬ ‫את לבו ורצונו ולב ורצון רועיו וכל אנשי ביתו אחרי רצון הצדיק אברהם אשר בזכות‬ ‫חברתו נתעשר ונתרחק משכונת הצדיק והלך לשכון עם רשעים גמורים ודאי כי לא היה‬ ‫לו להמלט אלא בזכות אברהם ועל כן אמר ויזכר אלהים את אברהם (בראשית יט‪ ,‬כט)‬ ‫זכר מעשיו הטובים וחסדיו הגדולים והציל את לוט כי כדאי הוא אברהם אבינו להציל‬ ‫‪ 319‬ייתכן שריד"ע רומז כאן למצור על עכו ולחורבנה‪ .‬הביטויים המשמשים בדיון זה וגם בהמשך‬ ‫לקוחים ברובם מהדיונים על הפיכת סדום ועמורה והצלת לוט אם כי גם מפרשת עיר הנידחת‪.‬‬ ‫‪ 320‬בראשית ח‪ ,‬כא‪ .‬ראו לדוגמה אבות דרבי נתן נוסחא א‪ ,‬פרק טז‪' :‬יצר הרע כיצד‪ ,‬שלש עשרה‬ ‫שנה גדול יצר הרע מיצר טוב'‪.‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪131‬‬ ‫את לוט בזכותו שיעמוד לנו עם זכות יצחק בנו ויעקב בן בנו אבותינו ע"ה ואה"ל מ"י‬ ‫אוי"ר לא"ה לש"ה וה"ב מע"ו כח"ו דו"ן ע"א ב"ז יס"ו והו"ה אהב"א‪321.‬‬ ‫אני הצעיר יד"ע אלהים ייי' יעזור לי ישן במטתי ליל שלישי בשבת ח"י ימים לחדש‬ ‫זה ובשחר שהתחיל היום להאיר הקיצותי משנתי ואני קורא פתאום ובא לציון גואל‬ ‫ולשבי פשע ביעקב נאם ייי' (ישעיה נט‪ ,‬כ) ושמעתי כאומרים לי ראה כי אותיות נאם הן‬ ‫הן אותיות אמן והשתכלתי בפסוק זה וראיתי בו סוד וזהו כבר ידעת כי הב'[ינה] שהיא‬ ‫שמינית ממטה למעלה כוללת ומיחדת הח'[כמה] והכ'[תר] שאע"פ שעס"ב מיוחדות זו‬ ‫בזו ייחוד אמתי שלוש העליונות הוא ייחוד נכון בתכלית מפני שהן בערך השבעה כמו‬ ‫הנשמה בערך הגוף והנה בפסוק זה שמנה תיבות השבעה ירמזו לשבעה שהם ג'[דולה]‬ ‫פ'[חד] ת'[פארת] נ'[צח] ה'[וד] צ'[דיק] ע'[טרה] והשמיני שהוא ייי' ירמז לב'[ינה]‬ ‫הכולל שלש עליונות כאשר אמרנו הרי פסוק זה רומז לעס"ב שמו של הקב"ה וכבודו‬ ‫וראה שאותיות פסוק זה שלשים ושתים סוד כבו"ד וירמז מספר זה לשלשים ושתים‬ ‫נתיבות פליאות חכמה‪ .‬נא"ם אשר אותיותיו אותיות אמ"ן סודו אדנ"י יהו"ה‪ .‬אדנ"י‬ ‫רומז לע'[טרה] יהו"ה ירמז לת'[פארת] יהו"ה הכתוב בפסוק אחר נאם ירמז לב'[ינה]‬ ‫אי נמי נאמר שיהו"ה זה ירמז לר"ב ר' אב"א הב"נ הב"מ הב"מ בשכמל"ו‪ .‬ומלת‬ ‫נא"ם הרומזת לע'[טרה] ולת'[פארת] כאשר אמרנו כוללת כל עס"ב מפני שהשבעה‬ ‫סוד הגוף ושלש עליונות סוד נשמתן וכבר ידעת כי עס"ב סוד הנאצל הרי בפסוק זה‬ ‫רמוזים מאציל בשכמל"ו ונאצל יול"ו ודרך זו היא הדרך‪ .‬ומלת ציון על דרך הפשט‬ ‫תרמז <‪ >11‬לכל ישראל הכשרים ושבי פשע רומז לאשר לא היו כשרים שהלכו אחרי‬ ‫שרירות לבם הרע ועשו תשובה וציון מלשון הציון הלז בשור"ק תוך הוא"ו האנשים‬ ‫הכשרים המצויינים בתורה ומצות ומעשים טובים ויראת שמים ואמנם על דרך האמת‬ ‫ירמז ציון לעט'[רה] וגואל רומז לצ'[דיק]‪ .‬ואמנם על דרך האמת הנכונה ‪322‬‬ ‫לשפע‬ ‫חדש עליון נאצל מה' בג'‪323.‬‬ ‫וענין ולשבי פשע הוא ענין מאמר רז"ל גדולה תשובה‬ ‫שמגעת עד כסא הכבוד (בבלי יומא פו ע"א) שנא'[מר] שובה ישראל עד ייי' אלהיך‬ ‫(הושע יד‪ ,‬ב) עד ייי' אלהיך ר"ת כס"א ‪ 324‬ייי' רומז לצ'[דיק] ואלהיך לע'[טרה]‪.‬‬ ‫וביום זה עצמו בא לידי ספר סגולות דברים ‪ 325‬ישר בעיני מאד ודבור זה ראיתיו‬ ‫נקשר עם הסוד אשר שהוא את אשר כתבתי בפסוק ובא לציון גואל והדבור זה אם‬ ‫ית ‪ 326‬יכתוב אדם בארבעה פיתקין שתי מלות בכל פיתקא ותקבע ארבע פיתקאות אלה‬ ‫בארבע רוחות הבית יברחו מהבית כל הנחשים ואלו הן שתי המלות אד"ם וחו"ה ואשר‬ ‫‪321‬‬ ‫‪322‬‬ ‫‪323‬‬ ‫‪324‬‬ ‫‪325‬‬ ‫‪326‬‬ ‫על ראשי תיבות אלו ראו דברינו לעיל‪ ,‬בהערה ‪ 50‬וסביב ההפניה אליה‪.‬‬ ‫הערת גרשם שלום‪ :‬חלק‪ .‬וראו לעיל‪ ,‬הערה ‪.290‬‬ ‫לא ברור מה פשרם של קיצורים אלו‪ .‬ואחריהם בא רווח נוסף כנ"ל‪.‬‬ ‫ע'ד י'יי א'להיך = ע‪+‬י‪+‬א = ‪ = 81‬כס"א‪.‬‬ ‫לא ידוע מהו ספר זה‪.‬‬ ‫כך בנוסח ההעתקה‪.‬‬ ‫‪132‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫אמרתי דבור זה נקשר עם זה הסוד אשר כתבתי בפסוק ובא לציון גואל אמרתי אמת‬ ‫כיצד כיצד אד"ם סודו יהו"ה בפשוטו ומלואו שהוא מ"ה שלזה ירמז פסוק יהו"ה מ"ה‬ ‫אד"ם ותדעהו (תהלים קמד‪ ,‬ג) וירמז זה לצ'[דיק] או לת'[פארת] והכל אחד וחו"ה סודו‬ ‫כ"ה וכבר ידעת שמלת כ"ה הכתובה בתורה כה יהיה זרעך (בראשית טו‪ ,‬ה) כה תאמר‬ ‫(שמות יט‪ ,‬ג) כה תברכו (במדבר ו‪ ,‬כג) תרמז לע'[טרה] ועל זה שמחתי מצד שדוגמת‬ ‫מה שראיתי בליל יום זה נזדמן לי לכתוב ביום זה עצמו ואני רואה דברי ספר זה באדם‬ ‫וחוה הכתובים בפיסקא שממנה יברחו הנחשים‪ .‬כי כאשר יראו הנחשים שם אדם וחוה‬ ‫יזכרו הקללה והרעה שנפלה עליהם בסבת אדם וחוה בעץ הדעת טוב ורע‪ .‬ואל תשיבני‬ ‫במלת זכירה כי הרבה כיוצא בזה אמרו ז"ל בפרק שירה עוף פלו'[ני] מהו אומ'[ר] בהמה‬ ‫פלוני'[ת] מה היא אומרת חיה פלונית מה היא אומרת וכן מה שדרשו ז"ל על הצפרדע‬ ‫שדברה עם דוד <‪ >12‬הע"ה בשמחתו בספר תילים כאשר הגדיל בשבחי הבורא וזמירות‬ ‫והללות יול"ו ואמרה לו מה שאמרה כדי שלא תזוח דעתו עליו‪ 327.‬ועל כל פנים הכל‬ ‫אמת ועיקר הכל סודו ופנימיותו ואראה ‪ 328‬מאמר שלמה הע"ה ברוח הקדש לך אל‬ ‫הנמלה עצל רד"ו ‪ 329‬ונא'[מר] מאלפנו מבהמות ארץ (איוב לה‪ ,‬יא) מתרנגול וכו' ‪330‬‬ ‫והפילוסופים יאמרו‪ 331.‬ואפשר שאם יכתוב אדם בפיתקא זו צורת נחש ושמתא דרב‬ ‫יהודה בר' יחזקאל ‪ 332‬כאשר יעשו בארץ העקרבים ר"ל בארץ שעקרבים רבים נמצאים‬ ‫בה שעוקצים לבני אדם ברוב ימות השנה ולילותיה יועיל הרבה מאד שהבית או העליה‬ ‫אשר תהיה פיתקא ויראה עקרב או הנחש את הפתקא תב‪333.‬‬ ‫ליל חמשי בשבת עשרי'[ם] יום לחדש זה במשמרה שלישית ששעותיה רוחניות‬ ‫נכבדות הקיצותי משנתי והרגשתי בעצמי אש משתוקקת ולהבה מתעוררת בלבי חזקה‬ ‫מאד לקנאת על הרב המאמין באי"ו המיל"ה על דבריו בפרק החותם ‪ 334‬שערלי לב דנים‬ ‫אותו לכף חובה שאומרין עליו שהוא מהביל בפשטי התורה שבכתב ותורה שבעל פה‬ ‫ומרפה ידיהם של העוסקים בתורה ובקיום המצות ומכשיל את ברכיהם שתחת היותו‬ ‫‪327‬‬ ‫‪328‬‬ ‫‪329‬‬ ‫‪330‬‬ ‫‪331‬‬ ‫‪332‬‬ ‫‪333‬‬ ‫‪334‬‬ ‫ילקוט שמעוני‪ ,‬תהלים תתפט‪ ,‬ומופיע גם בפרק שירה‪.‬‬ ‫באמצע המילה‪ ,‬העיר גרשם שלום כי הושאר מקום חלק (וראו לעיל‪ ,‬הערה ‪.)290‬‬ ‫משלי ו‪ ,‬ו‪ .‬ובפתיחת ראשי התיבות‪' :‬ראה דרכיה וחכם'‪.‬‬ ‫בבלי עירובין ק ע"ב‪' :‬דאמר רבי חייא מאי דכתיב מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו‬ ‫מלפנו מבהמות – זו פרידה שכורעת ומשתנת מים‪ ,‬ומעוף השמים יחכמנו – זה תרנגול‬ ‫שמפייס ואחר כך בועל'‪.‬‬ ‫הקשרן של מילים אלו אינו ברור‪.‬‬ ‫על פי בבלי נדרים נ ע"ב‪.‬‬ ‫הערת גרשם שלום‪ :‬חלק‪ .‬וראו לעיל‪ ,‬הערה ‪.290‬‬ ‫נראה כי הדברים כאן מתייחסים לטענות על הרמב"ם שנשמעו בפולמוס הראשון בשנות‬ ‫ה־‪ 30‬של המאה השלוש־עשרה‪ .‬ההגנה של ריד"ע על הרמב"ם מזכירה במקצת את ההגנה‬ ‫עליו שהופיעה במכתב ששלח הרמב"ן לרבני צפון צרפת‪ .‬אם הזיהוי נכון‪ ,‬משמעות הדבר‬ ‫שהפולמוס שדברי ריד"ע מסיבים אליו איננו פולמוס שהתקיים בתקופתו אלא פולמוס קדום‪.‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪133‬‬ ‫מחזק ידים רפות ומאמץ ברכים כושלות בעסק התורות והמצות החלישם והרפה ידיהם‬ ‫ואשר יאמר את זה וכל כיוצא בזה על הצדיק הכביר הזה איננו אמת חס ושלום וחלילה‬ ‫לרב המאמין באי"ו המיל"ה המחזק ידים רפות המאמץ ברכים כושלות על ידי ספרי‬ ‫קדש אשר חבר להיות כונתו כאשר יחשבו הבלתי משכילים כי ידוע לכל בן דעת‬ ‫שהאיש הזוכה לקנות מעלה מהמעלות המעולות והנכבדות ישמח ויגל שתהיה מעלתו‬ ‫שלמה ולא חסרה ולתת שלמות למעלתו ירדוף הרודף ויבקש המבקש כל ימיו להשיג‬ ‫ולתת שלמות למעלתו וזו היא כונתו של מרע"ה לחיות עוד למען ישיג עוד ויתן‬ ‫שלמות למעלתו עד שלרוב חשקו ותשוקתו להשיג בסוד האלהות יאמר באחרית ימיו‬ ‫אדנ"י יהו"ה אתה החלות (דברים ג‪ ,‬כד)‪ ,‬והאמת אמר שהנברא <‪ >13‬העליון הקדוש‬ ‫על כל קדושי הנבראים שהם חיות הקדש אם יהיה קיומו שנים אשר ילאו השפתים‬ ‫להגיד והידים לכתו'[ב] והלב לחשוב ובכל יום ישיג השגה חדשה בסוד האלהות כל‬ ‫ההשגות אשר השיג אינם אלא התחלה לבד ובא הצדיק הגמור הזה הוא הרב המאמין‬ ‫באי"ו המיל"ה המשכיל המופלא אשר נחה עליו בלי ספק רוח קדושה וטהרה רוח דעת‬ ‫וזכירה זכה וברה ובעזרת האדון היחיד בשכמל"ו אשר היתה עמו ראה והשכיל בשנות‬ ‫חיי האדם שהם מעטים ובכובד הגלות שהוא רב מאד הולך וחזק מדור אל דור עד‬ ‫ירא ייי' וישקיף משמים נכמרו רחמיו וגדלו חסדיו על נפשות בני האדם אשר בראו‬ ‫בורא הכל לעמוד לפניו ולדעת ולהשכיל אותו לשרתו ולברך בשמו וחבר כל אשר חבר‬ ‫להודיע לבני האדם גבורותיו וכבוד הדר מלכותו של האדון היחיד בשכמל"ו להקנות‬ ‫לנפשם שלמות כי האיש אשר זכה לעושר גדול לא בכח ועוצם ידו קנהו אמנם אשר‬ ‫לו הכסף והזהב שהוא ייי' צבאות יול"ו הקנהו לו למען יהיה לנפשו שלמות וכן האיש‬ ‫אשר נתן האלהים רוח בקרבו להבין ולהשכיל בשבעת המלאכו"ת ‪ 335‬לא בכחו ועוצם‬ ‫ידו קנהו רוח זו אבל נתנה לו האלהים לתת לו שלמות גם האיש אשר תבנית אבריו‬ ‫בהשואה גמורה ובא ‪336‬‬ ‫דר' אלעזר בן דורדיא איך הצילתהו מצות הציצית‬ ‫מטי"ת וסמ"ך אלה ‪ 337‬ושמר את עצמו מהאשה ההיא מנגוע בה דרך אסור וזכה לה דרך‬ ‫התר כדאיתא במסכת מנחות בפר'[ק] התכלת (בבלי מנחות מד ע"א)‪.‬‬ ‫עוד הוספתי להסתכל בפרשה זו הנכבדת ומצאתי מספר תיבותיה מן מלת ויאמר עד‬ ‫אלהיכם ‪ 338‬ועד בכלל ס"ט‪ 339.‬א"כ שתי אותיות החסירות בה מהאל"ף בי"ת נמצאים‬ ‫במספר תיבותיה‪ .‬ההעדר הזה כבר זכרנו טעמו‪ 340.‬ואמנם טעם המציאות הזה במספר‬ ‫‪335‬‬ ‫‪336‬‬ ‫‪337‬‬ ‫‪338‬‬ ‫‪339‬‬ ‫‪340‬‬ ‫נראה כי הכוונה לשבע האומנויות ( ‪.)Septem artes liberales‬‬ ‫הערת גרשם שלום‪ :‬חלק (ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪ .)290‬נראה כי בכתב היד המקורי הפסקה קטועה‪,‬‬ ‫וגם תחילת הפסקה שאחריה חסרה‪.‬‬ ‫ככל הנראה מתייחס לדברים שאינם בידנו‪.‬‬ ‫הכוונה לפרשת ציצית‪ ,‬במדבר טו‪ ,‬לז–מא‪.‬‬ ‫העיסוק בס"ט חורז את הדברים לפסקה הקודמת‪.‬‬ ‫הדברים לא נמצאים בדברי ריד"ע שהגיעו לידנו‪.‬‬ ‫‪134‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫התיבות ירמוז שזכות מצוה זו ישמור המקיימה ויצילהו מפגמי שתי אותיות אלה‬ ‫הנזכרים ויתן לו לב לדעת ולהבין ואזנים לשמוע ועינים לראות כל ימי היותו מקיימה‬ ‫כראוי עד אחריתו שיהיה טוב וראה כי בזכרון המת הצדיק אומ'[רים] עליו זצ"ל ובזכרון‬ ‫הצדיק החי אומ'[רים] עליו ס"ט סופיה <‪ >14‬טב‪ .‬עוד יש לך לדעת שבפרשה נוראה זו‬ ‫תמצא שם ההויה ששה פעמים כיצד כבר ידעת שחייב כל בר ישראל לכפול שלש מלות‬ ‫אחרונות ולומר אני ייי אלהיכם אני ייי אלהיכם ‪ 341‬למען יושלם בזה מספר רמ"ח תיבות‬ ‫משמע ישראל עד אלהיכם ועד בכלל עם ששת מלות בשכמל"ו כנגד רמ"ח איברים‬ ‫שבאדם שהאיש אשר לא יכפלם יחסר מאיבריו שלשה כי בזה לא תהיינה המלות רק‬ ‫רמ"ה‪ .‬ומעתה שמע איך ההויות שש‪ .‬ויאמר יהו"ה (במדבר טו‪ ,‬לז) מצות יהו"ה (שם‪,‬‬ ‫לט) אני יהו"ה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם (שם‪ ,‬מא)‪ .‬אני ייי' אלהיכם (שם) אני ייי'‬ ‫אלהיכם ‪ 342‬הנה אלה חמשה‪ .‬ומלת והי"ה הנזכרת עם לכם והיה לכם לציצית (במדבר‬ ‫טו‪ ,‬לט) הוי"ה היא כי אותיות והי"ה הן הן אותיות יהו"ה הרי הם ששה‪ .‬ומלת אמת‬ ‫שאנחנו מוסיפים בקבלת רז"ל דהכי כתיב ויהו"ה אלהים אמת‪ 343.‬ועל כן נאמר אני‬ ‫יהו"ה אלהיכם אמת‪ .‬וכאשר תחשוב ג' אותיות ההויה שהם יה"ו שסודם כסוד אהי"ה‬ ‫בחשבון המרובע תמצא סודם כסוד אמת‪ .‬א"כ הנה לך שבע הויות הששה ירמזו לששת‬ ‫הקצוות שבכל מקום לכל דבר‪ .‬והשביעי ירמוז להיכל שביעי קודש חותמו של הקב"ה‬ ‫שהוא אמ"ת א' בראש האל"ף בי"ת ומ' באמצעה ות' באחריתא ובשם יה"ו חתם הקב"ה‬ ‫ששת שביעות ששת הקצוות בששת צירופיו כזה יה"ו יו"ה הו"י הי"ו וי"ה וה"י‪.‬‬ ‫בשכמל"ו‪ .‬עוד כשתוסף כפל ג' מלות אלה שהם אני יהו"ה אלהיכם על מספר התיבות‬ ‫שהם ס"ט כאשר אמרנו יהיה כלל המספר ע"ב רמז לשם הגדול בן ע"ב תיבות הנאצל‬ ‫משם יהו"ה יול"ו הנה אנכי בא אליך בע"ב (שמות יט‪ ,‬ט) בזכות מצות ציצית שסודה‬ ‫ע"ב יבא השפע האלהי משם בן ע"ב ותשכון על נפש המקיימה כראוי‪ .‬ובפרשה זו מלת‬ ‫לכם שתי פעמים על הא' זרקא לכם‪ 344.‬ותחת הב' טרחא לכם ועל לציצית סגולתא‬ ‫ותחת לאלהים אתנחתא כל זה לרמוז לנו שקדושת הציצית <‪ >15‬מסבבת למקימה‬ ‫כראוי השתלשלות השפע מהאדון היחיד שהוא מלך מ"ה הקב"ה הב"מ בשכמל"ו‬ ‫לבוא ולשכון ולנוח בסוד העליון אשר קדמה בריאתו לבריאת העולם המלך על כל‬ ‫יצורי מטה הוא הנפש המשכלת‪ .‬וראה כי אותיות לכ"ם הן הן אותיות מל"ך לרמוז‬ ‫על זה שאמרנו‪ .‬שהקב"ה המלך את נפש הצדיק הגמור על כל ברואי מעלה וברואי‬ ‫מטה צדיק מושל ביראת אלהים (שמואל ב כג‪ ,‬ג)‪ .‬ולמעלה זכרתי פעמים רבות הסימן‬ ‫אשר עשיתי לג' הנפשות אשר באדם במלך מל"ך נוטריקון מו"ח ל"ב כב"ד‪ .‬במוח‬ ‫‪341‬‬ ‫‪342‬‬ ‫‪343‬‬ ‫‪344‬‬ ‫כנוסח זוהר רות המצוטט אצל רקנאטי‪ ,‬פירוש פרשת ואתחנן‪ ,‬לד ע"ב‪.‬‬ ‫הכוונה לחזרה על הפסוק‪.‬‬ ‫ראו בבלי ברכות יד ע"ב‪.‬‬ ‫זרקא מעל 'לכם'‪.‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪135‬‬ ‫הראש משכן הנפ"ש המשכל"ת ובל"ב הנפ"ש החיה‪ .‬ובכב"ד הנפ"ש המתאוה‪ .‬עוד‬ ‫לכם לכם מלך מלך‪< .‬המלך> הראשון שהוא הקב"ה הוא המלך האחרון שנא'[מר] והיה‬ ‫ייי' למלך על כל הארץ וגו' (זכריה יד‪ ,‬ט) לקרא כלם בשם ייי' לש"א‪ 345.‬אותיות כל"ם‬ ‫הן הן אותיות לכם והן הן אותיות מל"ך ויהיה זה כשתשוב הלבנה להאיר כאור השמש‬ ‫שתשוב הע"ת דכתיב והיה אור הלבנה כאור החמה והישכש"ה ‪ 346‬לרוב השפע המופלג‬ ‫הנורא העצום והמופלא אשר ישתלשל מאין סוף במדות האלהיות עס"ב בנפשו של‬ ‫משיח בן דוד יב"מ [יבוא בימינו מהרה] דכתיב ביה ונחה עליו רוח ייי רחורעורדו"י ‪347‬‬ ‫וראה כי בלכ"ם לכ"ם שנים אלה רמוז שנות קץ הגלות האחרונה הנזכר בדניאל בפסוק‬ ‫ומעת הוסר התמיד ולתת ש"ש ‪ 348‬ימים אלף ומאתים ותשעים שתהיה הגאולה בסבת‬ ‫שפע זה בעשרה אלה אשר נפש גוי אחד‪ .‬קדוש הוא ישראל מרכבה להם כי חלק ייי'‬ ‫עמו יח"נ ‪ 349‬ייי' בדד יועא"נ ‪ 350‬בד"ד סודו עשר"ה הן עם לבדד ישכון (במדבר כג‪ ,‬ט)‬ ‫א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י סודם כיצד ר"ל כיצד הוא זה רמוז בשתי מלות לכ"ם לכ"ם‬ ‫הנזכרים בפרשה זו הנכבדת כבר ידעת כי מספר ‪351‬‬ ‫אני הצעיר יד"ע יושב יום אחד בשבת ששה ועשרים יום לחדש זה שמספר זה הוא‬ ‫סוד השם מיוחד יול"ו ופתאם בא לפי ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו (דברים ז‪ ,‬י)‬ ‫ותמהתי לאמר הואיל ואמר לשונאיו שהוא לשון רבים ראוי לומר אל פניהם להאבידם‬ ‫למה מלה לשונאיו לשון רבים ופניו להאבידו לשון יחיד יהיה הכלל לשון יחיד <‪>16‬‬ ‫כזה לשונאו אל פניו להאבידו או לשון רבים כזה לשונאיו אל פניהם להאבידם אני‬ ‫נושא ונותן בזה וראיתי פתאום תשובה נכונה כיצד דע כי פסוק זה ירמוז לאשר ירמוז‬ ‫פסוק הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר (איוב לג‪ ,‬כט)‪ .‬על שלשה פשעי‬ ‫ישראל וגו' (עמוס ב‪ ,‬ו) והוא סוד הייבום בסוד גלגול הנפשות‪ 352.‬אם כן מלת לשונאיו‬ ‫שהיא לשון רבים תרמוז אל הגויות אשר הנפש מתגלגלת בהם שהם רבים לצרף אותה‬ ‫בהם ולזקקה כצרוף הצורף את הכסף או את הזהב בכורים רבים מכור אל כור‪ .‬ופניו‬ ‫להאבידו שהם לשון יחיד ירמוז לנפש שאינה אלא אחת כמו שהכסף או הזהב הנצרף‬ ‫‪345‬‬ ‫‪346‬‬ ‫‪347‬‬ ‫‪348‬‬ ‫‪349‬‬ ‫‪350‬‬ ‫‪351‬‬ ‫‪352‬‬ ‫צפניה ג‪ ,‬ט‪ .‬ובפתיחת ראשי התיבות‪' :‬לעבדו שכם אחד'‪.‬‬ ‫ישעיה ל‪ ,‬כו‪ .‬ובפתיחת ראשי התיבות‪' :‬ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים'‪.‬‬ ‫ישעיה יא‪ ,‬ב‪' :‬רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה''‪.‬‬ ‫דניאל יב‪ ,‬יא‪ .‬ובפתיחת ראשי התיבות‪' :‬שקוץ שמם'‪.‬‬ ‫דברים לב‪ ,‬ט–י‪' :‬יעקב חבל נחלתו'‪.‬‬ ‫דברים לב‪ ,‬יב‪ .‬ובפתיחת ראשי התיבות‪' :‬ינחנו ואין עמו אל נכר'‪.‬‬ ‫הפסקה קטועה במקור‪.‬‬ ‫ראו גם פירוש על התורה לר' מנחם רקנאטי פרשת וישב (ונציה ש"ה)‪ ,‬דף עב ע"א; ותיקוני‬ ‫זהר‪ ,‬לדוגמה דף קיא ע"א; קונטרס שאלות על סוד העבור אצל גרשם שלום‪' ,‬לחקר תורת‬ ‫הגלגול בקבלה במאה הי"ג'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬טז (תש"ה)‪ ,‬עמ' ‪.150–149‬‬ ‫‪136‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫אינו אלא אחד והכורים רבים כן הנפש אינה אלא אחת והכלים שהם הגויות אשר היא‬ ‫באה בהם להצרף ולהזדקק רבים‪353.‬‬ ‫למקדש ‪ 354‬תדע שהרי אחר מיתתן הזהיר הנותרים שלא יכנסו למקדש שתויי יין‬ ‫אהיד"ע כיון שעד עתה לא הזהיר הקב"ה את אהרן ואת בניו שלא לשתות יין בשעת‬ ‫העבודה למה נענשו נדב ואביהו‪ .‬אין הקב"ה מעניש עד שיזהיר‪ .‬תחלה יזהיר והעובר‬ ‫על אזהרתו יענישהו אבל קודם להאזהרתו ‪ 355‬לא יתכן להעניש‪ .‬והכתו'[ב] אמ'[ר] שלא‬ ‫מתו אלא מפני שהקריבו אש זרה‪ .‬והלא מצוה היא על הכהנים להביא אש על המזבח‬ ‫מן ההדיוט‪ .‬אמנם המבין סוד עליה שאמר הכתוב וישימו עליה קטרת (ויקרא י‪ ,‬א) כי‬ ‫וישימו עליהן קטרת היה לו לומר שהרי המחתות שתים אחת של נדב ואחת של אביהו‬ ‫וכן כתי'[ב] בקרח ועדתו וישימו עליהן קטורת (במדבר טז‪ ,‬ז)‪ .‬ידע ידיעה נכונה למה‬ ‫נענשו‪ .‬ובספר אוצר החיים ‪ 356‬ביארתי הסוד הזה כי נכבד הוא מאד והוא הוא סוד ויחזו‬ ‫את האלהים (שמות כד‪ ,‬יא)‪ .‬בקרובי (ויקרא י‪ ,‬ג) בבחירי משל למלך שהיה לו בן בית‬ ‫וכו' כדאיתא בויקרא רבא‪ 357.‬הוא אשר דבר והיכן דבר ייי' ונועדתי שמה לבני ישראל‬ ‫ָ‬ ‫בכבּודי אלא בכבודי במכובדי‪ 359.‬א"ל‬ ‫(שמות כט‪ ,‬מג) ונאמר בכבודי ‪ 358‬אל תהי קורא‬ ‫משה לאהרן אהרן אחי יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום <‪ >17‬והייתי‬ ‫סבור או בי או בך ועכשיו אני רואה שגדולים ממני וממך‪ .‬וידם אהרן (ויקרא י‪ ,‬ג) וקבל‬ ‫שכר על שתיקתו ומה שכר קבל שנתיחד עמו הדבר שנאמרה לו לבדו פרשת שתויי‬ ‫יין‪ .‬ועל פני כל העם אכבד (שם) כשהקב"ה עושה דין בצדיקים הוא מתירא ומתעלה‪.‬‬ ‫ואם כך בצדיקים כ"ש ברשעים‪ .‬וכן הוא אומר נורא אלהים ממקדשיך (תהלים סח‪ ,‬לו)‬ ‫‪353‬‬ ‫‪354‬‬ ‫‪355‬‬ ‫‪356‬‬ ‫‪357‬‬ ‫‪358‬‬ ‫‪359‬‬ ‫הערת גרשם שלום‪ :‬עד כאן‪.‬‬ ‫נראה שתחילתה של פסקה זו חסרה‪ .‬הדיון עוסק באיסור החל על הכוהנים להיכנס למקדש‬ ‫כשהם שתויי יין‪ .‬הציווי נאמר להם בעקבות מיתת שני בני אהרן‪.‬‬ ‫כך בהעתקת גרשם שלום‪.‬‬ ‫הערת גרשם שלום‪ :‬המיוחס בטעות להרמב"ן‪ .‬נראה כי הכוונה לדברי ריד"ע בכ"י מ ‪ ,1‬ב‬ ‫ע"ב‪ .‬דברים אלו מעידים על אופן כתיבת החיבור‪ :‬בזמן שדברים אלו נכתבו‪ ,‬כבר היה בידי‬ ‫ריד"ע קובץ שהוא עצמו מכנה 'אוצר חיים'‪ .‬אומנם הדברים שבקטע גניזה זה נכתבו בסגנון‬ ‫דומה מאוד לסגנון המשמש בכ"י מ ‪ ,1‬ועם זאת ניכר שבכ"י מ ‪ 1‬נעשתה עריכה על פי נושאים‪,‬‬ ‫וראו דברינו בגוף המאמר‪ ,‬סמוך להפניה להערה ‪.56‬‬ ‫ויקרא רבה יב‪ ,‬א (מהדורת מרגליות‪ ,‬ניו יורק וירושלים תשנ"ג‪ ,‬ח"ב‪ ,‬שרידי ויקרא רבה‪,‬‬ ‫עמ' ‪' :)28‬דתני רבי שמעון לא מתו בניו של אהרן אלא על שנכנסו שתויי יין לאהל מועד רבי‬ ‫פנחס בשם ר' לוי אמר משל למלך שהיה לו בן בית נאמן מצאו עומד על פתח חניות והתיז את‬ ‫ראשו בשתיקה ומינה בן בית אחר תחתיו ואין אנו יודעים מפני מה הרג את הראשון אלא ממה‬ ‫שמצוה את השני ואמר לא תכנס בפתח חניות אנו יודעין שמתוך כך הרג הראשון'‪.‬‬ ‫בהמשך הפסוק שם‪' :‬ונקדש בכבדי'‪.‬‬ ‫בבלי זבחים קטו ע"ב‪ .‬מופיע בפירוש רש"י לשמות כט‪ ,‬מג‪ .‬כך הניקוד בתעתיק של שלום‪,‬‬ ‫אולם נראה שחל כאן שיבוש‪ ,‬ובעקבות המדרש‪ ,‬תיקון הניקוד צריך להיות‪ :‬אל תהי קורא‬ ‫ָ‬ ‫בכבּודי במכובדי‪.‬‬ ‫בכבֹודי אלא‬ ‫ִ‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪137‬‬ ‫אל תהי קורא ממקדשיך אלא ממקודשיך‪ 360.‬שאו את אחיכם (ויקרא י‪ ,‬ד) כאדם האומר‬ ‫העבר את המת מלפני הכלה שלא לערבב את השמחה‪361.‬‬ ‫אמ'[ר] הצעיר יד"ע המבין סוד מאמר זה שאמרנו מעברין את המת מלפני הכלה ולא‬ ‫אמרו מלפני החתן יבין חטא נדב ואביהו ודאי‪ .‬בכתנותם (שם‪ ,‬ה) בכתנותם של מתים‬ ‫מלמד שלא נשרפו בגדיהם אלא נשמתם כמין שני חוטין של אש נכנסו בחוטמיהן תוך‬ ‫נחיריהם‪362.‬‬ ‫אמר היד"ע ראיתי לדבר בעולם הקטן הוא האדם וסודות לחבר‪ .‬כי דברי רש"י‬ ‫ז"ל במקום זה צריכין פי'[רוש] מה שאמר שנשמתן של נדב ואביהו נשרפה לא היתה‬ ‫הנפש המשכלת ח"ו‪ .‬כי ג' נפשות באדם כיצד‪ .‬דע כי בודאי העולם השפל המורכב‬ ‫מד' יסודות ארמ"ע שהם <ד'> הפכים האש חם ויבש‪ .‬הרוח חם ולח‪ .‬המים קרים ולחים‪.‬‬ ‫העפר קר ויבש‪ .‬כלם מורכבים מד' אלה והם ד' ר"ל ברואי העולם השפל ד' מינים‬ ‫דומם‪ .‬וצומח‪ .‬וחי בלתי מדבר‪ .‬וחי מדבר‪ .‬החי המדבר הוא האדם בו הנפש המדברת‪.‬‬ ‫ואם תקנה חכמה ותתקן מדותיה ותרדוף אחר המושכלות תהיה חכמה מושכלת‬ ‫ומשכנה בדם אשר במוח הראש וזאת היא הנקראת הנשמה החכמה‪ .‬ונשמת שדי תבינם‬ ‫(איוב לב‪ ,‬ח)‪ .‬והיא היא שאמר עליה הכתו'[ב] ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם‬ ‫לנפש חיה (בראשית ב‪ ,‬ז) תרגומו לרוח ממללא‪ .‬כיון שאמר נשמת חיים מה הוצרך‬ ‫לומר לנפש חיה‪ .‬אלא בא להשמיענו שנשמה זו חיה וקיימת לעד לעולם מפני שסודה‬ ‫מסוד האל החי והקיים לעולם ועד בשכמל"ו‪ .‬ואפילו הנפש המדברת של הרשעים‬ ‫הגמורים קיימת לעד לעולם אינה נעדרת‪ .‬אמנם יסוריה מרים וקשים לה מהמות כי‬ ‫תשמח <‪ >18‬במות ובהעדר ולא תסבול אותן היסורין‪ .‬עוד יש באדם הנפש הצומחת‬ ‫המתאוה הבהמית ומשכנה בדם הכבד ואם תנצח נפש זו לנפש המדברת הנשמה החכמה‬ ‫הרי אדם זה פחות מבהמה מפני שהבהמה אין בה דעת ועל אדם זה יאמרו החכמים‬ ‫בהמה‪ .‬ואם תנצח הנפש המדברת לנפש המתאוה זו הרי גדולה ממעלת המלאך מפני ‪363‬‬ ‫אני הצעיר יד"ע יום רביעי בשבת אח"ד ימים לחדש זה מתהלך ברחבה ופתאום‬ ‫בא לפי דבור פרעה ליוסף הוא אמרו לו על אביו וכל בני ביתו ועיניכם לא תחוס‬ ‫על כליכם כי טוב ארץ מצרים לכם הוא ‪ 364‬ובעודי קורא זה ראיתי שפרעה זה המדבר‬ ‫ככה הוא סמא"ל המקטרג אשר מיום צאת מפי אברהם אע"ה במה אדע כי אירשנה‬ ‫(בראשית טו‪ ,‬ח) לא נח ולא שקט ולא שלו מלקטרג עליו ותמיד יזכור חטא זה עד שגזר‬ ‫‪360‬‬ ‫‪361‬‬ ‫‪362‬‬ ‫‪363‬‬ ‫‪364‬‬ ‫בבלי זבחים קטו ע"ב‪ .‬מופיע בפירוש רש"י לוויקרא י‪ ,‬ג‪.‬‬ ‫בבלי כתובות יז ע"א‪' :‬מעבירין את המת מלפני הכלה'‪ .‬הדברים המלאים בפסיקתא דרב כהנא‬ ‫כו ד‪ ,‬ומופיעים גם בפירוש רש"י לוויקרא י‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫בבלי סנהדרין נב ע"א‪ .‬מופיע גם ברש"י בפירושו לוויקרא י‪ ,‬ה‪.‬‬ ‫הפסקה קטועה במקור‪.‬‬ ‫על פי בראשית מה‪ ,‬כ בשינוי קל‪ .‬בפסוק מופיע‪' :‬ועינכם אל תחס'‪.‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫‪138‬‬ ‫הקב"ה עליו ועל זרעו גזרת ידוע תדע כי גר יזבל"ל ועבדום וענו אותם אמ"ש‪ 365.‬וגם‬ ‫על יצחק לא שקט מלקטרג עד שנעקד והוליד עשו וכהו עיניו ומשם והלאה לא קטרג‬ ‫עליו יותר‪ .‬אמנם על יעקב קטרג תמיד בבטן עקב את אחיו‪ .‬וענין הבכורה שגזל מעשו‬ ‫בנזיד עדשים ולחם ויין וענין הברכה שרמה את אביו וכבוד אביו ואמו שהניחם עשרים‬ ‫ושתים שנה ותחבולת המקלות והתעסקו במורגשי עבודת לבן ברעיית צאנו לקחת את‬ ‫בנותיו ואת עשרו וכבודו אע"פ שבכל אלו זכיות מופלאות לאין חקר על יעקב אע"ה‬ ‫אמתיים נכונים יספרם הוא דרך גנאי ודרך חובה לגלגל עליו ועל זרעו שעבוד גלות‬ ‫מצרים עד שאמרו חז"ל ראוי היה יעקב להורידו מצרימה בשלשלאות של ברזל אלא‬ ‫שחס הב"ה על כבודו ועשה לו כאשר עושין לפרה סוררה שמוליכין לפניה את העגל‬ ‫בנה והיא הולכת אחריו ‪ 366‬לאהבה אותו כן יעקב אבינו ע"ה לשמחתו ביוסף בנו שהוא‬ ‫חי ומלך יקר והוריד כל אשר לו עמו מצרימה <‪ >19‬ולשמחת פרעה זהו סמא"ל שהגזרה‬ ‫מתקיימת על זרעו של אברהם יצחק ויעקב ויפלו תחת ידו וממשלתו ישמח אותם‬ ‫בדברים ואומר להם ועיניכם לא תחוס על כליכם כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא‪367.‬‬ ‫אני הצעיר יד"ע ישן במטתי ליל חמשי בשבת י"ד יום לחדש זה וסמוך לשחר‬ ‫הקיצותי משנתי ונדב לבי אותי לקרוא ששה ועשרים פסוקים קומה רומה ‪ 368‬אשר‬ ‫כתבתים למעלה ‪ 369‬כי סגולתם גדולה ולמען לא יתעלם ממני אחד מהם הורגלתי‬ ‫לשמור מספרם בחוליות אצבעות יד ימיני שההתחלה בפניהם פנימה והסיום על גביהם‬ ‫חוצה בענין שעל פי דרך זו יהיה מספר השלשה בצפורן הגודל והשמונה בצפורן אצבע‬ ‫והי"ד בצפורן אמה והעשרים בצפורן קמיצה והששה ועשרים בצפורן זרת ‪ 370‬וכאשר‬ ‫הרגשתי במספר העשרים והששה ועשרים שבאו בצפורני האצבעות הנקיים הקדושים‬ ‫שהם קמיצה וזרת שבשניהם יקמוץ הכהן סלת הקרבנות על גבי המזבח לזכות את‬ ‫הנפשות והמשכילים זכי הנפשות לא יגעו בהם על שולחנם לכל מאכלם רק באצבע‬ ‫ובגודל לבדם ואם יגעו גם באמה לעתים רחוקים יהיה ולרוב קדושת אצבע קמיצה‬ ‫אסרו ז"ל ללחוך כל דבר הנלחך מכל זולתו רק בו לבדו ילחוך אדם מה שהוא צריך‬ ‫ללחוך ולמעלה פירשתי סוד קדושתו ‪ 371‬שמחתי מפני שהששה ועשרים ירמזו לשם‬ ‫‪365‬‬ ‫‪366‬‬ ‫‪367‬‬ ‫‪368‬‬ ‫‪369‬‬ ‫‪370‬‬ ‫בראשית טו‪ ,‬יג‪ .‬ובפתיחת ראשי התיבות‪[' :‬ידע תדע כי גר] יהיה זרעך בארץ לא להם‬ ‫[ועבדום וענו אתם] ארבע מאות שנה'‪.‬‬ ‫מדרש תהלים קה‪.‬‬ ‫ראו לעיל הערה ‪.364‬‬ ‫מנהג זה לא ידוע לנו ממקור אחר‪ ,‬וייתכן שריד"ע חידשו על דעת עצמו (אולי במקור הקודם‬ ‫הנזכר כאן שאיננו בידנו)‪.‬‬ ‫הדברים אינם בידנו‪.‬‬ ‫על דרכי אומנות הזיכרון בימי הביניים על פי כפות היד ראו אצל ‪M. Carruthers, and J.‬‬ ‫‪M. Ziolkowski (eds). The medieval craft of memory: an anthology of texts and‬‬ ‫‪ ,pictures, Pennsylvania 2003‬ובמיוחד בדיון סביב ‪.Guidonian hand‬‬ ‫‪ 371‬ראו לעיל כ"י ס‪ ,‬עמ' ‪15‬ב‪.‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪139‬‬ ‫המיוחד שסודו ששה ועשרים יול"ו ובעודי מסתכל בעשרים ראיתי סוד בעשרים‬ ‫הדברות כי כן חייבה כי כן חייבה ‪ 372‬החכמה האלהית להיותם עשרים מפני שעס"ב‬ ‫כל אחת בלולה מדין ורחמים והרי הן עשרים והעולמות שלשה שסודם בי"ע והא' של‬ ‫אבי"ע שהוא עיקרם של כל בי"ע גם בו עשרים הרי הכל שמונים וכל קצוות הדברים‬ ‫ששה הרי ששה ושמונים שהוא סוד אלהי"ם והאדון היחיד אשר המציא הכל מעצם‬ ‫אמתתו עליון על כלם בשכמל"ו‪ .‬ולכל זה ירמוז בראשית ברא אלהים (בראשית א‪ ,‬א)‬ ‫בראשית באי"ק אחד ‪ 373‬ר"ל <‪ >20‬אחד ברא אלהים האחד מקיף בשמונים ספירות ושש‬ ‫קצוות שסודם אלהים אחד ברא אבי"ע ופירוש ברא בסוד א' של אבי"ע מלשון וברא‬ ‫אותם בחרבותם ‪ 374‬שהוא לשון נקבה‪.‬‬ ‫אני הצעיר יד"ע יום ששי בשבת ט"ו יום לחדש זה יושב וטועם פת שחרית ובעודי‬ ‫על השלחן בא לפי ארמי אובד אבי ‪ 375‬ככלי אובד (תהלים לא‪ ,‬יג) העיני האנשים ההם‬ ‫תנקר לא יעלה ‪ 376‬ובעודי קורא פסוקים אלה ראיתי בהם סוד ישר בעיני מאד ואע"פ‬ ‫שכבר דברתי בפסוק ארמי אובד אבי ראיתי לשנות ולדבר עוד בו שנית כי תוספת‬ ‫ברכה תמצא הנה כי מלת אובד הוא כנוי כי משפטו לומר מאבד ולא אמר הכתוב‬ ‫אלא אובד להשיב האבדון על הארמי לא על אבי כמו שהוא שב על הכלים שאמ'[ר]‬ ‫הייתי ככלי אובד (תהלים לא‪ ,‬יג) והכתו'[ב] כנה כמו שכנה בדברי דתן ואבירם כי‬ ‫דתן ואבירם על עיני עצמן אמרו תנקר והכתו'[ב] אמר העיני האנשים ההם תנקר‬ ‫להשיב מלת תנקר על דתן ואבירם כך השיב הכתוב מלת האבדון על הארמי‪ .‬ואמנם‬ ‫ענין העלייה הזאת היא תימה וכי מגדלים ועליות היו לו למשה רבי'[נו] ע"ה שוכן‬ ‫בהם במדבר והלא כלם היו יושבי אהלים בלא בית ועלייה והמשפט שם לומר לא נלך‬ ‫מהו לא נעלה על כן יראה שאהל מועד יבחרו לו ישראל הר או גבעה המקום הגבוה‬ ‫שבמקום תחנותם לכבוד הקב"ה וארון הברית ולמען יראו לו תמיד כל בני ישראל או‬ ‫רובם ואהל משה סמוך לו בכל מקום חנייתם והצריך ללכת אל אהל מועד שהוא המשכן‬ ‫או אל אהל משה ממחנה ישראל צריך הוא לעלות‪ .‬והסוד אשר ראיתי בארמי הוא זה‬ ‫שהנפש היא המדברת וארמי ירמוז לסמא"ל והאב הזה הוא השכל אשר הוא אב ואדון‬ ‫ומושל יועץ ומנהג רופא אומן רועה נאמן על הנפש המדברת‪ .‬כיצד אבי סודו אחד‬ ‫והשכל אחד פשוט בלי הרכבה‪ .‬סמא"ל באי"ק סודו י"ד ופירוש ‪377‬‬ ‫‪372‬‬ ‫‪373‬‬ ‫‪374‬‬ ‫‪375‬‬ ‫‪376‬‬ ‫‪377‬‬ ‫הכפילות בהעתקת גרשם שלום‪ .‬הערת שלום‪.)sic ( :‬‬ ‫בראשית באי"ק (לעיל‪ ,‬הערה ‪ = 13 = 4+1+3+1+2+2 :)89‬אח"ד‪.‬‬ ‫על פי יחזקאל כג‪ ,‬מז‪ ,‬בשינוי קל‪ .‬במקור‪' :‬אותהן'‪.‬‬ ‫דברים כו ה‪ ,‬מתוך נוסח ההגדה של פסח‪.‬‬ ‫במדבר טז‪ ,‬יד‪ ,‬בשינוי קל‪ .‬במקור‪' :‬לא נעלה'‪.‬‬ ‫כאן נקטעה ההעתקה‪.‬‬ ‫‪140‬‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫ז‪ .‬קיימברידג' ‪( T-S K 12.5‬קטע גניזה)‬ ‫<‪01‬א> ‪378‬‬ ‫] שכלם גובר על תאותם לקיים‬ ‫[‬ ‫]מת ובאמונה ובשלום במלות האל‬ ‫[‬ ‫‪380‬‬ ‫‪379‬‬ ‫אני ה[צעיר יד"ע יושב בחברת‬ ‫חדש זה הוא חדש אלול‬ ‫[יום אחד מ]ימי‬ ‫‪381‬‬ ‫תלמי]דים ותיקים אוהבי חכמה פתח אחד מהם [את [פיו] ושאל או]תי לאמר מה בין‬ ‫בריאה ליצירה אמרתי לו גם שאל למה [נקרא ספר] אברהם אע"ה אשר עצמו פלאי‬ ‫פעולותיו הנוראות שמתוכו [רבא ברא] גברא ‪ 382‬ור' חייא ור' אושעיא כל מעלי שבתא‬ ‫מברי להו עגלא תילתא ואכלי ליה בשבתא (בבלי סנהדרין סז ע"ב) וירמיהו ובן סירא‬ ‫בראו מתוכן אדם מדבר חכם משכיל כמו שכתבתי וביארתי למעלה ספר יצירה ולא‬ ‫נקרא ספר בריאה ולא הוה בידיהו ר"ל לא ענני אחד מהם כי לא ידעו מה הוא‪.‬‬ ‫ואני הצעיר בעודי אומר ככה ראיתי טעם נכון בעיני והוא שכבר ידעת סוד יו"ד‬ ‫אבי"ע וסוד הבי"ת ומפני שאין כח ברב ילודי אשה לתת נפש מדברת אף כי לא‬ ‫משכלת בחמר אשר יעשהו צורת בהמה או חיה או עוף או דג או רמש ואפי'[לו] צורת‬ ‫אדם בכח ספר יצירה רק נפש חי בלתי מדבר שהיא נפש חיה ומתאוה כמו שאז"ל‬ ‫רבא ברא גברא שדריה לר' זירא נקרא הסצר <הספר> ‪ 383‬הזה על שם י[ציר]ה ולא על‬ ‫שם בריאה כי הנפש החיה והמתאוה אשר תכלה במות הגוף בהפרד ה[רכבת] ארבעת‬ ‫היסודות יסודם הע[ולם] האמצעי שהוא יו"ד אבי"ע ואמנם הנפש המשכלת יסוד הנפש‬ ‫המדבר ‪ 384‬המשכלת העולם העליון הוא שהוא בית אבי"ע ואמרי ברוב ולא בכל ינ‬ ‫נתכונתי להוציא מכללם ירמיהו הנביא תלמידו של מרע"ה ובן סירא וכל הדומים להם‬ ‫שהם מעטים מאד אשר קנו שלמות אלהי לברוא חי מדבר משכיל ואם תאמר והלא‬ ‫כל נביאי האמת והצדק תלמידי מרע"ה ולמה אמרת על ירמיהו בפרט שהוא תלמידו‬ ‫של מרע"ה תשובתך היא שתרדוף אחרי המקובלים לבאר לך סוד פסוק נביא מקרבך‬ ‫מאחיך כמוני יקים לך יהו"ה אלהיך אליו תשמעון (דברים יח‪ ,‬טו) ואזי תבין כונתי‬ ‫ודאי ואמ'[נם] <‪5‬ב> על ירמיהו ובן סירא לבדם קבלתי [שהמשיכו נפש מדברת מיסוד]‬ ‫‪378‬‬ ‫‪379‬‬ ‫‪380‬‬ ‫‪381‬‬ ‫‪382‬‬ ‫‪383‬‬ ‫‪384‬‬ ‫לדברים אלו מקבילה בכ"י ש‪ ,‬עמ' ‪ .217‬ההשלמות בסוגריים המרובעים נעשו על פי הנוסח‬ ‫במקבילה‪.‬‬ ‫השלמה על פי כ"י ש ‪ .‬לדברים אלו קדם‪' :‬להריד"ע ז"ל יום שבת ששה עשר יום לחדש זה אני‬ ‫הצעיר ידע [ ] הסדר שמו"ת' דברים אלו הם שורת הפתיחה של הפסקה הקודמת שבכ"י ש ‪,‬‬ ‫ונראה כי הועתקה כאן שנית בטעות‪ ,‬ולכן נמחקה‪.‬‬ ‫בכ"י ש ‪' :‬חדש זה הוא'‪.‬‬ ‫השלמה משוערת שלנו‪.‬‬ ‫בבלי סנהדרין סה ע"ב‪ .‬התייחסות של ריד"ע לסיפורים אלו מצויה גם בכ"י א ‪150 ,‬ב‪ ,‬ואולי‬ ‫למקור זה הפנה ריד"ע בהמשך‪.‬‬ ‫בכ"י ש ‪ ,‬במקום 'הספר' שהושלם כאן‪ ,‬מעל השורה‪' :‬נקרא שם הספר'‪.‬‬ ‫בכ"י ש ‪' :‬יסוד הנפש המדבר' במקום 'המדבר' כאן‪.‬‬ ‫שרידים מהרובד הקדום של הספר 'אוצר חיים' לר' יצחק דמן עכו‬ ‫‪141‬‬ ‫בי"ת אבי"ע ‪ 385‬לרוב תוקף מעלת[ם] וש[למות נפשם יכלו לענין מופלא] זה והטעם‬ ‫לפי שהגיעה מעלתם [למרע"ה וסנ'[דלפון] אשר] אנחנו אומרים עליהם בברכת אבות‬ ‫ומ[ביא גואל לבני בניהם] והמשכיל יבין‪386.‬‬ ‫ליל שבת משבתות חדש [זה אני] יד"ע ישן במטתי וסמוך לשחר הקיצותי לקרוא‬ ‫] ויסע ויבא ויט ‪ 387‬ולקרוא אחריהם השם הגדול שלא [ ] פעם אחת בנקוד‬ ‫[‬ ‫הנכון המקובל ולקרותו עוד שנית עם א"ל ושלישית עם י"ה ורביעית עם רו"ן כמנהגי‬ ‫רוב השבתות להעביר המחיצות החוצצות ולבא תוך המדות הקדושות האלהיות וכאשר‬ ‫הגעתי למלת הלילה שבפסוק המהופך ראיתי פתאום כי תרמוז מלה זו למדת הלילה‬ ‫שהוא העט'[רה] שנא'[מר] להגיד בבקר חסדך (תהלים צב‪ ,‬ג) זה הת'[פארת] ואמונתך‬ ‫בלילות זה העט'[רה] ועניני פסוק זה ירמזו לפ'[חד] כי ויסע רומז למדת הגדול"ה‬ ‫ולמלאך היונק ממנו הוא מיכא"ל שר המים‪ .‬ויבא ירמוז למדת הפח"ד ולמלאך היונק‬ ‫ממנו הוא גבריאל שר האש‪ .‬ויט רומז למדת התפאר"ת ולמלאך היונק ממנו הוא‬ ‫אוריא"ל שר הרוח והעט'[רה] סוד הכלה הכלולה מהכל‪ .‬עוד הלילה הה"א הראשונה‬ ‫תרמוז לב'[ינה] והאחרונה לעט'[רה] והיו"ד לחכמ"ה ולמ"ד ראשונה לת'[פארת]‬ ‫והשניה לצ'[דיק] ששנים אלו סוד הכח המתעלה וסוד הלולה הכפול בעליו הכפולים‬ ‫ואת [ ] שבכ'[תר] שלש עליונות נכללות ירמוז היו"ד למשה ייו' ע'ה'ה'ה'‪ .‬עוד הלילה‬ ‫סודו שמונים ועם המלה סודה א"ף לרמוז על העט'[רה]‪ .‬עוד הלילה סודו שם הגבור"ה‬ ‫שהוא אגל"א וכן ל"ה סודו אגל"א והיו"ד אשר באמצע ירמוז לכל חלק מששה חלקי‬ ‫שם בן ע"ב ששמות כל חלק שנים עשר שנים עשר שצריך לכתוב שם הגבורה הזה‬ ‫תחלה וסוף וכאשר תתן היו"ד האמצעי עם הל' שלפניו ועם הה' שאחריו תמצא מ"ה‬ ‫מימינך ומ"ה משמאלך וזהו מש"ה מהאדם מ"ה סודו אד"ם יהו"ה מלא סודו מ"ה‪ .‬עוד‬ ‫הליל"ה באי"ק הקטן סודו טו"ב ‪ 388‬לרמוז שאין ‪389‬‬ ‫רשימת כתבי היד המוזכרים במאמר‬ ‫להלן כתבי היד של 'אוצר חיים'‪ ,‬שנדונו או הוזכרו במאמר‪:‬‬ ‫א כתב יד אוקספורד בודלי‪ ,‬ספריות הבודליאנה‪ ,‬קטלוג נויבאואר מס' ‪ ,1911‬עמ'‬ ‫ב‬ ‫‪ 149‬ע"א–‪ 172‬ע"א‪ .‬מתכ"י ‪.F 18844‬‬ ‫כתב יד בודפשט‪ ,‬הספרייה של האקדמיה ההונגרית למדעים‪ ,‬אוסף קויפמן‬ ‫‪ ,A240‬עמ' קיד ע"א–קלד ע"א‪.Fiche 45 .‬‬ ‫‪385‬‬ ‫‪386‬‬ ‫‪387‬‬ ‫‪388‬‬ ‫‪389‬‬ ‫בכ"י ש נוסף‪' :‬שהוא אלף אבי"ע'‪.‬‬ ‫עד כאן הקטע המופיע גם בכ"י ש ‪.‬‬ ‫ראו דברי ריד"ע על פסוקים אלו גם בכ"י נ‪135 ,1‬א‪.‬‬ ‫הלילה באי"ק (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ;17 = 5+3+1+3+5 :)89‬טו"ב בגימטרייה = ‪.17‬‬ ‫עד כאן בכתב יד זה‪ .‬המשך הפסקה חסר‪.‬‬ ‫‪142‬‬ ‫מ‪1‬‬ ‫מ‪2‬‬ ‫מ‪3‬‬ ‫מ‪4‬‬ ‫נ‪1‬‬ ‫נ‪2‬‬ ‫נ‪3‬‬ ‫פ‬ ‫פ‪1‬‬ ‫ס‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫אורי ספראי ואליעזר באומגרטן‬ ‫כתב יד מוסקווה‪ ,‬ספריית המדינה של רוסיה‪ ,‬אוסף גינצבורג ‪( 1062‬לשעבר‬ ‫‪ ,)775‬עמ' א ע"א–רכז ע"א‪ 390.‬מתכ"י ‪.F 4194‬‬ ‫כתב יד מוסקווה‪ ,‬ספריית המדינה של רוסיה‪ ,‬אוסף גינצבורג ‪( 1062‬לשעבר‬ ‫‪ ,)775‬עמ' רלא ע"א–רלד ע"ב‪ .‬מתכ"י ‪.F 4194‬‬ ‫כתב יד מוסקווה‪ ,‬ספריית המדינה של רוסיה‪ ,‬אוסף גינצבורג ‪( 1062‬לשעבר‬ ‫‪ ,)775‬עמ' רלה ע"א–רלו ע"ב‪ .‬מתכ"י ‪.F 4194‬‬ ‫כתב יד מוסקווה‪ ,‬ספריית המדינה של רוסיה‪ ,‬אוסף גינצבורג ‪( 1062‬לשעבר‬ ‫‪ ,)775‬עמ' רלח ע"א–רמד ע"א‪ .‬מתכ"י ‪.F 4194‬‬ ‫כתב יד ניו יורק‪ ,‬ספריית בית המדרש לרבנים‪ ,1674 ,‬עמ' ‪ 121‬ע"ב–‪ 138‬ע"ב‪.‬‬ ‫מתכ"י ‪.F 10772‬‬ ‫כתב יד ניו יורק‪ ,‬ספריית בית המדרש לרבנים‪ ,1848 ,‬עמ' ‪ 3‬ע"ב–‪ 14‬ע"ב‬ ‫(בדילוגים)‪ .‬מתכ"י ‪.F 60646‬‬ ‫כתב יד ניו יורק‪ ,‬ספריית בית המדרש לרבנים‪ ,8633 ,‬עמ' ‪ 1‬ע"א‪ 5 ,‬ע"ב‪ 72 ,‬ע"א–‬ ‫ע"ב‪ .‬מתכ"י ‪.F 49496‬‬ ‫כתב יד פריז‪ ,‬אוסף קלגסבלד (ללא מספור)‪ ,‬עמ' ‪ 14‬ע"א–‪ 15‬ע"א‪ .‬מתכ"י‬ ‫‪.F 75976‬‬ ‫כתב יד פריז‪ ,‬ספריית כל ישראל חברים ‪( VI B 117‬לשעבר)‪.‬‬ ‫כתב יד סנקט פטרבורג‪ ,‬הספרייה הלאומית של רוסיה‪( ,‬אוסף פירקוביץ השני)‬ ‫‪ ,EVR II 358.4‬עמ' ‪ 14‬ע"א–‪ 21‬ע"ב‪ .‬מתכ"י ‪.F 64668‬‬ ‫כתב יד קיימברידג' ‪ ,‬ספריית האוניברסיטה ‪( T-S K12.5‬קטע גניזה)‪.‬‬ ‫כתב יד ניו יורק‪ ,‬הספרייה הציבורית ‪( Ms. Heb. 191‬לשעבר‪ ,‬אוסף דוד בן‬ ‫סלימאן ששון‪ ,‬לונדון‪ 391.)919 ,‬מתכ"י ‪.F 9363‬‬ ‫‪ 390‬לפני כן מספר עמודי מפתח ללא מספור מקורי של מעתיק כתב היד‪ ,‬אלא מספור פנימי של‬ ‫הספרייה‪.‬‬ ‫‪ 391‬כתב היד מכיל חיבורים רבים ומגוונים‪ ,‬ופסקאות מתוך אוצר חיים שלובים בתוך הטקסטים‬ ‫או כפסקאות נפרדות‪.‬‬