אדרנלין

תרכובת

אדרנלין (Adrenaline; קרוי גם אפינפרין, Epinephrine[1]) הוא הורמון הנוצר ומופרש על ידי ליבת בלוטת יותרת הכליה[2]. האדרנלין הוא נגזרת של חומצות האמינו טירוזין ופנילאלנין, ומשתייך למשפחת הקטכולאמינים. הוא מכיל טבעת בנזן ארומטית ושלוש קבוצות הידרוקסיל (OH).

אדרנלין
מבנה מולקולת האפינפרין
מבנה מולקולת האפינפרין
מבנה מולקולת האפינפרין
תכונות
נוסחה אמפירית C9H13NO3
משקל מולקולרי 183.2
מטבוליזם סינפסה אדרנרגית (MAO ו-COMT)

אפינפרין משמש גם מוליך עצבי מעורר במערכת העצבים. כמוליך עצבי הוא נקלט באותם קולטנים כמו נוראפינפרין, ממנו הוא נגזר. היות שאדרנלין מופרש (בין היתר), במצבי לחץ ומצוקה, משמש המושג אדרנלין בהשאלה לציון מצבים אלו; לדוגמה: "הוא מכור לאדרנלין", כשהכוונה היא "הוא נהנה ממצבי לחץ".

האפינפרין התגלה בפולין בשנת 1895 בידי החוקר נפוליאון ציבולסקי, והיה ההורמון הראשון שהתגלה. ב-1901 התגלה ההורמון גם ביפן (מבלי לדעת שהוא התגלה שש שנים לפני כן), שם כונה אדרנלין.

פעילות

עריכה

הפרשת ההורמון למספר תופעות פיזיולוגיות הקשורות לתגובת הילחם או ברח - מנגנונים פיזיולוגיים להתמודדות עם איום או סכנה מיידית, בהם:

  • הגברת קצב פעימות הלבדופק), אשר מובילה לדפיקת לב מהירה וחזקה[2].
  • עליית לחץ הדם - בזמן פעולת האדרנלין נדחף הדם בעיקר דרך השרירים והמוח, ולא דרך העור והקרביים[2].
  • עלייה ברמת הסוכר בדם - על ידי שחרור הגליקוגן שנאצר בכבד[2].
  • הרחבת כלי דם המובילים דם אל שרירים מסוימים.
  • התכווצות כלי הדם של העור והמעיים.
  • עצירת הפעילות של הקיבה והמעיים[2].
  • התרחבות של מעברי האוויר בריאות[2].
  • הרחבת האישונים[2].
  • הסתמרות שערות.
  • הזעה מרובה[2].
  • דחיית עייפותם של השרירים[2].
  • המרצת מערכת העצבים הסימפתטית (פעולה זו גורמת בעקיפין לחלק מהתופעות שלעיל).

השינויים הפיזיולוגיים המתרחשים בעקבות הפרשת האדרנלין, נגרמים גם על ידי מערכת העצבים הסימפתטית. עם זאת, בעוד שהעצבים הסימפתטיים גורמים לתוצאות אלה במהירות במשך זמן קצר, האדרנלין מעורר אותן ביתר איטיות ובמשך תקופות ארוכות יותר. באופן זה הליבה של יותרת הכליות, שממנה מופרש האדרנלין לדם, מהווה תוספת לפעילותם של העצבים הסימפתטיים[2].

קולטנים לאדרנלין

עריכה

אדרנלין ונוראדרנלין פועלים באמצעות קולטנים הקרויים "קולטנים אדרנרגיים":

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ נשתמש בשמות "אדרנלין" ו"אפינפרין" לחלופין
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 רוברט ס. וודוורת (1965). פסיכולוגיה. תל אביב: מסדה.