חנוך אלבק

חנוך אלבק
לידה	7 באוגוסט 1890; לוביץ', רפובליקת פולין
פטירה	9 בינואר 1972 (בגיל 81); ירושלים, ישראל
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מוסדות	האוניברסיטה העברית בירושלים; בית המדרש הגבוה למדעי היהדות ;
תלמידי דוקטורט	אברהם גולדברג, אליעזר שמשון רוזנטל
פרסים והוקרה	פרס ביאליק (1969); פרס הרב קוק לספרות תורנית ;
צאצאים	מיכאל אלבק, שלום אלבק

חנוך אלבק (17 באוגוסט 1890 – 9 בינואר 1972) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מגדולי החוקרים של המשנה והתלמוד וממייסדי השיטות המדעיות החדשות בחקר המשנה.

ביוגרפיה

אלבק נולד בי"ז באב תר"ן לר' שלום (בן יחזקאל) אלבק (אלבעק) ורחל בת אלכסנדר ברודט בעיר לוביץ' (בפולנית: Łowicz) שבפולין, אז חלק מן האימפריה הרוסית. אביו היה ידוע כ"חכם התלמודי", ההדיר כמה ספרי ראשונים כגון ראב"ן, ספר האשכול ועוד. חנוך אלבק הוסמך לרבנות ב-1907, למד בבית המדרש לרבנים בווינה, וב-1921 סיים את הדוקטורט שלו באוניברסיטת וינה. בין 1926 ל-1936 לימד בבית המדרש הגבוה ללימודי יהדות בברלין.

ב-1936 עלה לארץ ישראל, ומיד החל לשמש כפרופסור, ומאוחר יותר כראש המחלקה לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, שם הרצה במשך כמעט 25 שנה. עם מוריו נמנים דוד צבי מילר ואביגדור אפטוביצר. עם תלמידיו נמנו אברהם גולדברג, מנחם אלון ואברהם יהושע השל.

זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנים תש"ג-תש"ד.

בשנת 1957 סירב לקבל את פרס ישראל, והסביר: "א) ריבוי הפרסים במדינה וחלוקתם לכל מיני אנשים ונשים מורידים את ערכם לפחות מכשיעור הראוי להתכבד. ב) המיסים הכבדים המוטלים על הציבור אינם מצדיקים לדעתי את השימוש בהם לצרכים מפוקפקים כאלה, וחוששני ליהנות מכסף זה."^[1]

ב-1959 נבחר לחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ב-1969 זכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל על ספרו "מבוא לתלמודים"^[2].

חנוך אלבק נפטר בכ"ג בטבת תשל"ב בירושלים ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים.

בערים ירושלים ובאר שבע נקראו רחובות על שמו.

משפחתו

אלבק נשא לאישה את הנדל לבית דוב ויס (אחות אברהם ווייס), ולשניים נולדו שלושה ילדים. בניו הם פרופסורים באוניברסיטת בר-אילן:

מיכאל אלבק, פרופסור לכימיה אורגנית
שלום אלבק, פרופסור למשפט עברי. נשא לאשה את עו"ד פליאה אלבק לבית נבנצל. בתם היא חוקרת הספרות רחל אלבק-גדרון וכלתם היא חוקרת הלשון ד"ר אורלי אלבק.
בתו לאה נישאה ליוסף אריה בכרך. בכרך נהרג במלחמת העצמאות במערכה על ירושלים, וחודש אחרי נפילתו ילדה לאה בכרך את בנם השני, שנקרא על שם אביו.

מחיבוריו

אלבק, שהיה יהודי אורתודוקסי, חיבר ספרים רבים בעברית ובגרמנית על ספרות חז"ל, בהם: "מבוא למשנה", "מחקרים בברייתא ובתוספתא" ו"מבוא לתלמודים". כמו כן פרסם מאמרים רבים בכתב העת "תרביץ". אלבק עסק גם בההדרה. הוא ההדיר את מדרש "בראשית רבתי" לר' משה הדרשן (ירושלים 1940) ואת "ספר האשכול" לראב"ד השני, עבודה שאביו התחיל לפניו. אלבק תרגם, ערך והשלים את חיבורו של יום-טוב ליפמן צונץ "הדרשות בישראל", וכן השלים את המהדורה המדעית לבראשית רבה של יהודה תיאודור.

מספריו של אלבק

בית הבחירה על מסכת יבמות לרבי מנחם המאירי, עם תיקונים והערות בשם חנוך הבית מאת חנוך אלבעק. ברלין, תרפ"ב.
הלכה חיצונה בתרגומי ארץ-ישראל ובאגדה, ירושלים, ת"ש 1940.
מבוא למשנה, מוסד ביאליק, הדפסה אחרונה בתשס"ה 2005.
מבוא לתלמודים, דביר, מהדורה אחרונה בתשמ"ז 1987.
מחקרים בברייתא ותוספתא ויחסן לתלמוד, מוסד הרב קוק, ירושלים, תש"ל 1969.
שישה סדרי משנה, מפורשים בידי חנוך אלבק ומנוקדים בידי חנוך ילון, מוסד ביאליק, הדפסה אחרונה בתשס"ח 2008.
ספר האשכול לר' אברהם ב"ר יצחק אב בית דין מנרבונא, ערוך על ידי שלום אלבעק וחנוך אלבעק, הוצאת ח. וגשל, ירושלים, תשד"ם (1984)

פירושו למשנה

הודעת המו"לים בפתח סדר נזיקין של מהדורת אלבק, על המחלוקת לגבי זהות מחבר הפירוש

לבקשת הוצאת דביר החל אלבק לכתוב פירוש למשנה במטרה להשלים את מפעלו של ביאליק להוצאה עממית של המשנה. העבודה על הכנת הפירוש ארכה שש שנים, וכל סדר יצא לאור עם השלמתו. סדר יציאת הכרכים היה: מועד (1952), נזיקין (1953), נשים (1954)^[3], קדשים (1956)^[4], זרעים וטהרות^[5]. שאלת זהות מחברו של הפירוש על סדר נזיקין הגיעה לבית המשפט, כאשר ד"ר מרדכי מרגליות טען שהוא מחבר הפירוש ואלבק רק ערך אותו^[6]. לאחר מספר חודשים הושגה פשרה על פיה תודפס בספר הודאה של אלבק למרגליות על עזרתו בכתיבת הפירוש^[7].

הפירוש למשנה של אלבק קצר ועממי, בתוספת הערות ארוכות בסופי הכרכים. בפירוש זה אלבק מציע את הפירוש הפשוט והמתאים ביותר ללשון המשנה גם אם התלמוד נותן פירוש אחר כדי להתאים את המשנה להלכה שנהגה באותו זמן. בפירושו אלבק משתמש גם במקורות ארץ-ישראליים, כמו התוספתא, התלמוד הירושלמי ומדרשי הלכה, שנכתבו כמו המשנה בארץ ישראל^[8]. ניקוד המשנה במהדורת אלבק נערך בידי חנוך ילון.

עמדותיו

אלבק ביקר בחריפות את ספרי דורות הראשונים של יצחק אייזיק הלוי וכתב עליהם: "כי בספרו יש מן החדש ומן הטוב, אלא מה שהוא חידש אינו טוב ומה שהוא טוב אינו חידוש"^[9].

לקריאה נוספת

יעקב כץ, א"ש רוזנטל, א' גולדברג, על פרופסור חנוך אלבק, הוצאת מאגנס, 1973
אלבק, חנוך: ביבליוגרפיה, ספר היובל לרבי חנוך אלבק; מוגש על ידי תלמידיו, ידידיו ומוקיריו למלאת לו שבעים שנה. ירושלים: מוסד הרב קוק, תשכ"ג 1963.
משה אונגרפלד, פרופסור חנוך אלבק ז"ל, נדפס ב"הדאר", נ"א, תשל"ב 1972.
יצחק דב גילת, אחרי מטתו של פרופ’ ח. אלבק ז"ל, נדפס ב"סיני", ע"ב, תשל"ג 1973.
אברהם גולדברג, מפרש המשנה (ר’ חנוך אלבק ז"ל, שנה לפטירתו), נדפס ב"הצופה", שבט תשל"ג 1973.
א. מ. הברמן, "חנוך אלבעק", אנשי ספר ואנשי מעשה, הוצאת ראובן מס, ירושלים: תשל"ד, עמ' 133 - 138.
הערות הגר"ש ליברמן לשישה סדרי משנה מהדורת ר"ח אלבק, (פרופ' שאול ליברמן), מאת דב זלוטניק, נדפס ב"סיני", קכ"ב, תשנ"ח 1998.
אפרים אלימלך אורבך, פירוש המשנה לחנוך אלבק, נדפס ב"מחקרים במדעי היהדות" ב', תשנ"ח 1998.

קישורים חיצוניים

כרטיס אישי, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
דוד תדהר (עורך), "פרופ' חנוך אלבק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יד (1965), עמ' 4550
מדרש ויקרא רבה, ספר היובל לכבוד לוי גינצבורג, למלאת לו שבעים שנה (עורכים: שאול ליברמן, שניאור זלמן צייטלין, שלום שפיגל, אלכסנדר מרקס, יו"ר), חלק עברי, נוירק: האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, תש"ו, עמ' כ"ה - מ"ג, באתר "מסורתי".
רשימת הפרסומים של חנוך אלבק, בקטלוג הספרייה הלאומית
רשימת המאמרים של חנוך אלבק באתר רמב"י
כרטיס הקבר של חנוך אלבק, באתר הר הזיתים
חנוך אלבעק (1890-1972), דף שער בספרייה הלאומית
חנוך אלבק, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

הערות שוליים

^ יהושע גלבוע, תלמיד חכם שמחל..., מעריב, 10 במאי 1957
^ לחכמת ישראל לפרופסור חנוך אלבק, דבר, 19 בדצמבר 1969
^ בהוצאת דביר, דבר, 1 בדצמבר 1954
^ סדר קדשים, דבר, 8 באפריל 1956
^ משנה סדר טהרות, דבר, 21 באוקטובר 1958
^ תובע צו ביניים לאסור הפצת פרוש על משניות, חרות, 28 במאי 1953
הסכם זמני בסכסוך על פירוש למשניות, דבר, 1 ביולי 1953
^ פשרה בדבר הבעלות על פירוש לנזיקין, חרות, 29 בדצמבר 1953
^ מלאכת הפירוש - שיחה עם פרופ' חנוך אלבק, דבר, 23 בספטמבר 1958
^ הרב ד"ר יחיאל יעקב וויינברג, לחקר המשנה, בתוך ד״ר שמעון ברנשטיין וד״ר גרשון א. חורגין, ספר יובל לכבוד הרב שמואל קלמן מירסקי, ניו יורק תשי"ח, עמודים 234-235

[1] יהושע גלבוע, תלמיד חכם שמחל..., מעריב, 10 במאי 1957

[2] לחכמת ישראל לפרופסור חנוך אלבק, דבר, 19 בדצמבר 1969

[3] בהוצאת דביר, דבר, 1 בדצמבר 1954

[4] סדר קדשים, דבר, 8 באפריל 1956

[5] משנה סדר טהרות, דבר, 21 באוקטובר 1958

[6] תובע צו ביניים לאסור הפצת פרוש על משניות, חרות, 28 במאי 1953
הסכם זמני בסכסוך על פירוש למשניות, דבר, 1 ביולי 1953

[7] פשרה בדבר הבעלות על פירוש לנזיקין, חרות, 29 בדצמבר 1953

[8] מלאכת הפירוש - שיחה עם פרופ' חנוך אלבק, דבר, 23 בספטמבר 1958

[9] הרב ד"ר יחיאל יעקב וויינברג, לחקר המשנה, בתוך ד״ר שמעון ברנשטיין וד״ר גרשון א. חורגין, ספר יובל לכבוד הרב שמואל קלמן מירסקי, ניו יורק תשי"ח, עמודים 234-235

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]


לידה	7 באוגוסט 1890 לוביץ', רפובליקת פולין
פטירה	9 בינואר 1972 (בגיל 81) ירושלים, ישראל
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מוסדות	האוניברסיטה העברית בירושלים בית המדרש הגבוה למדעי היהדות
תלמידי דוקטורט	אברהם גולדברג, אליעזר שמשון רוזנטל
פרסים והוקרה	פרס ביאליק (1969) פרס הרב קוק לספרות תורנית
צאצאים	מיכאל אלבק, שלום אלבק