העברים
הָעִבְרִים הוא מיזם ליצירת סרטי תעודה ביוגרפיים על משוררים וסופרים בולטים בתרבות העברית והיהודית. הבמאי יאיר קדר יזם את הפרויקט בשנת 2009 והוא כולל 19 סרטים תיעודיים שנוצרו על ידי במאים ויוצרי קולנוע, ביניהם קדר עצמו לצד הבמאים סיון ארבל, רפאל בלולו, איילת עופרים, אורי ברבש, עמיחי חסון, ישראלה שעאר מעודד, ראובן ברודסקי, דוד אופק ובנימין פריידנברג, כאשר קדר משמש כיועץ ומפיק בכולם. הסרטים זכו ביותר מעשרים פרסים בפסטיבלים בישראל ושאר העולם ובשנת 2019, במסגרת חגיגות העשור של מיזם העברים, נערכו רטרוספקטיבות מיוחדות בפסטיבל דוקאביב[1], מכון ון ליר בירושלים[2], מוזיאונים ואוניברסיטאות ברחבי העולם[3]
 | |
| יוצר | יאיר קדר |
|---|---|
| סרטים וטלוויזיה | |
| סרטים |
|
| שונות | |
|
ivrim | |
"פרויקט הווידאו" של העברים הוא מיזם צד הכולל ראיונות וקטעי ארכיונים שלא נכנסו לסרטי המיזם. פרויקט זה יצא בתמיכת מפעל הפיס ושירות הסרטים הישראלי.
המשוררים והסופרים
עריכהלאה גולדברג
עריכה
ערך מורחב – לאה גולדברג בחמישה בתים
במאי 2011 חגגה לאה גולדברג יום הולדת מאה. היא הייתה משוררת, חוקרת, מחברת ספרי ילדים, מחזאית, מתרגמת מבריקה, והותירה אחריה כמאה ספרים שנקראים עד היום. הסרט הוא הצדעה דוקומנטרית למשוררת האהובה בישראל, והוא מספר את סיפור חייה ויצירתה דרך חמישה בתים, ובאמצעות שיחות עם חבריה, ארכיונים וסטילסים, שירה ופזמונים, טיפוגרפיה אמנותית ווידאו ארט, ויוצר חוויה של היכרות אינטימית עם סיפור חייה הסוער של האשה שבחרה בעברית והעברית בחרה בה.
יונה וולך
עריכה- ערך מורחב – 7 הסלילים של יונה וולך
מסע קולנועי אל עולמה של יונה וולך, משוררת אגדית ופורצת גבולות, שמתה בגיל צעיר, מותירה אחריה מיתוס ושובל מעריצים. יותר מ-25 שנה לאחר מותה, מתגלים שבעה סלילי הקלטה מהראיון שהעניקה וולך לעורכת הלית ישורון לפני מותה. בראיון, מתוודה וולך על המסע שעברה בחייה הקצרים: על המשיכה לשיגעון, הניסיונות בסמים, המפגש שלה עם אלוהים ועל הסכנות שבכתיבה. הסרט שוזר את עדותה של יונה וולך על חייה בראיונות עם הלית ישורון, מאיר ויזלטיר ודמויות מרכזיות בחייה, בקטעי ארכיון, בשירים שלה, ובקטעי אנימציה שמתחקים אחר הדימויים, החזיונות והמחשבות של וולך, במפגש מסעיר ומטלטל עם אמנית יוצאת דופן, שחידתה לא נפתרה עד היום.
חיים נחמן ביאליק
עריכהביאליק הוא המשורר המנוכס, המשומש, התפוס, והלא מובן ביותר בתרבות שלנו. כבר בגיל 30 הוא הוכתר כמשורר הלאומי, ומאז השתמשו בו לצרכים לאומיים וציוניים שונים. "מלך היהודים" הוא ניסיון למצוא את הלב הפועם, הבועט, הרוטן, שביאליק היה בחייו – דרך אנימציה ייחודית, קולו של חיים טופול, קטעי ארכיון נדירים, צילומים נשכחים, שירי ביאליק ששרה נינט, ומיטב חוקרי ואוהבי ביאליק מהארץ ומהעולם, ולספר מחדש את הסיפור על הילד מהעיירה שהיה למלך היהודים.
י.ח ברנר
עריכהב-1921 נמצאו שש גופות ליד הבית האדום בין תל אביב ליפו. בין הגופות זוהה י"ח ברנר, סופר מזהיר, המבקר הבועט והחריף של זמנו, איש בעל מיניות לא ברורה ועם תכונות של נביא זעם, שהיה ידוע בכל העולם היהודי. באחרונה התגלה דוח חקירה שנכתב זמן מה בתום האירועים ונגנז, ומובא בסרט הזה בשילוב קטעי אנימציה של דוד פולונסקי ("וואלס עם בשיר"), שיחות עם חוקרי ברנר, צילומי סטילס נדירים מהתקופה וקטעים מתוך יצירתו של ברנר.
זלדה
עריכה- ערך מורחב – אשה פשוטה, זלדה
אף על פי שפרסמה ספר שירים ראשון רק בגיל 53, זלדה הייתה מיד משוררת מהשורה הראשונה, בת דודה של הרבי מלובביץ', אשה דתייה צנועה, שמיעטה לצאת מביתה, היא כינסה סביבה חצר של מעריצים ואוהבים. אף על פי שלא צמחה בחצרות ספרותיות, היא עיצבה שפה עצמית ייחודית ומופלאה של שירה שאין דומה לה – השירה של המשוררת זלדה, מהדמויות המסתוריות יותר של התרבות העברית. 30 שנה לאחר מותה, באמצעות קטעי ארכיון משנות ה-70, יומנים שלא פורסמו ושיחות עם החצר הפנימית של זלדה, משורטט דיוקנה המרהיב של המשוררת שכינתה עצמה אשה פשוטה.
ר' דוד בוזגלו
עריכה- ערך מורחב – שיר ידידות – ר' דוד בוזגלו
ר' דוד בוזגלו היה גדול הפייטנים של המאה העשרים. נולד במרוקו ב-1903 והשפיע בעשייתו התרבותית על קהילה של מאות אלפים. בין הגלות הפורה לישראל הקרועה, שירתו שינתה את תפיסת הפיוט הספרדי והייתה החוט המקשר בין מודרניות לבין מסורת שהחלה בתור הזהב של יהדות ספרד. אלא שבוזגלו לא היה רק משורר גדול, אלא גם אדם שההיסטוריה העניקה לו הזדמנות להפוך למשפיע קריטי על זהותה של קהילת יוצאי המגרב במאה העשרים. "שיר ידידות" מביא את סיפורו האינטימי של בוזגלו מתוך עבר מפואר של תרבות השירה העברית במרוקו ועד למהפכת הפיוט החדשה בישראל.
רחל המשוררת
עריכה- ערך מורחב – העלמה בלובשטיין, רחל
סרט תיעודי חדש במלאת 125 שנה להולדת רחל המשוררת – מחזק את דמותה כמשוררת העברית הראשונה, שהצליחה לבטא את חיי הנפש של דור שלם בשפה שחיה ונושמת עד היום. דנה אולמרט, ענת וייסמן, אפרת מישורי, מוקי צור, אורי מילשטיין יהודית רביץ, קרני פוסטל ואחרים, ידברו, וישירו ויחד עם אנימציה ומכתבים לא מוכרים של רחל יציירו מחדש את דמותה יוצאת הדופן.
זאב ז'בוטינסקי
עריכהלפני 75 שנה הוא מת מוות פתאומי, בודד ורחוק מכל מוקד השפעה וכוח, במחנה צופים במדינת ניו יורק. בשיאו הוא דיבר וכתב בשמונה שפות, נחשב לסופר מבטיח, מתרגם גאוני ששינה את השפה העברית, מנהיג נערץ ושנוא, ומועמד להנהגת העם היהודי. "העורב" הוא סרט תיעודי ראשון מסוגו על אחת הדמויות המסקרנות בהיסטוריה היהודית – זאב ז'בוטינסקי.
אבות ישורון
עריכה- ערך מורחב – ישורון: 6 פרקי אבות
עבור רבים, הוא היה המשורר הישראלי הגדול מכולם, אלא שאת מרבית חייו הוא העביר מנודה ומוחרם, כמשורר רדיקלי ומבודד ששובר את השפה ומתפרע עם עברית, יידיש וערבית. אבות ישורון שבר לעצמו את הבית ונולד מחדש בתל אביב כמשורר, אך המשיך לשאת את נטל האשמה עד סוף ימיו. הסרט נע בין תחנות חייו הביוגרפיות והפואטיות, דרך עיניה של בתו, המתרגמת והעורכת הלית ישורון. אליה מצטרפים חברים, מבקרים, חוקרים ופרשנים ובעזרתם של חומרי ארכיון נדירים הם משרטטים דיוקן של אדם שובר שתיקה, מהפכן בודד שכתב את מאורעות הזמן בלשון מרוסקת, מהולה ביידיש וערבית, ונע במסע מתמיד בין נידוי להכרה, עד הפיכתו ל"אדון המשוררים".
אברהם סוצקבר
עריכהכל עוד אברהם סוצקבר חי, הוא לא הסכים שיעשו סרט על חייו. כיום, שמונה שנים לאחר מותו,"דבש שחור" מספר את סיפורו יוצא הדופן של גדול משוררי היידיש בעת החדשה – האיש שהנהיג את מחתרת בריגדת הנייר שהצילה כתבי יד יהודיים מהנאצים, כתב את "המנון השואה", זכה שסטלין יתאהב בשיר שלו וישלח מטוס כדי להצילו מלב המלחמה, והעיד במשפטי נירנברג. סוצקבר עלה לישראל ב-1947 וכתב בה ביידיש מופלאה וחיונית בעוד קהל קוראיו הולך ומתמעט. אל הלווייתו, הלווייתה של שפה שלמה, הגיעו רק כמה עשרות אנשים.
מרים ילן-שטקליס
עריכהבדירה קטנטנה בירושלים, מוקפת בובות וחתולים, כתבה מרים ילן-שטקליס את שירי הילדים שכבשו לבבות של דורות שלמים – הבובה זהבה, הסבון בכה מאוד, מיכאל ואחרים. אגדה רוסית שמספרת באמצעות המיניאטורות שנוצרו במיוחד לסרט וראיונות עם מכריה, את סיפורה של ילן-שטקליס, כלת פרס ישראל הראשונה לספרות ילדים, גדולת משוררי הילדים הישראלית.
שלום שבזי
עריכהארבעה פרטים ביוגרפיים ידועים לגבי רבי שלום שבזי. אפילו איור של פניו לא נמצא. אך גם ארבע מאות שנה לאחר מותו, שבזי הוא משורר פופולרי ונחשב לגדול חכמי ומשוררי תימן. מסע בעקבות אחד מגדולי היוצרים בספרות העברית והיהודית, שכתב למעלה מ-800 שירים, עירב בכתיבתו עברית וערבית, התאהב במשיח, התייסר בחשקים, הרג שניים מילדיו והפך לאגדה.
דוד פוגל
עריכההוא נחשב לאחד מגדולי הספרות העברית, למרות שלא היה ציוני, וחי בארץ רק שנה. מי היה דוד פוגל? האיש שהותיר מאחורי קורפוס של רומנים, נובלות ושירים בעברית נהדרת שתיארו מיניות ותשוקה, חילופי תפקידים וזהויות, כפי שאיש לא תיאר לפניו. באמצעות יומניו, מכתביו וכתביו, הבמאית איילת עופרים יוצאת למסע באירופה ובפלשתינה-ארץ ישראל, בעקבות היוצר העצוב, שעשה פלאות בעברית, אבל הצליח להיות כל פעם במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון, עד שהדבר עלה לו בחייו ורק לאחר מותו זכה להכרה.
ז'קלין כהנוב
עריכההיא חיה בקהיר, פריז וניו יורק, אבל נפטרה בבית אבות בתל אביב. היא הייתה נערצת ויפהפייה, אבל מעטים הכירו אותה בחייה ועוד פחות לאחר מותה. היא הייתה הראשונה שכתבה על לבנטיניות ועל זהות מזרחית, כפי שאיש לא כתב, ורק מעט מכתביה תורגם. הבמאי רפאל בלולו יוצא למסע בישראל ובצרפת בעקבותיה של ההוגה והסופרת הלבנטינית ז'קלין כהנוב, ובאמצעות מפגש עם חברותיה הקשישות, אינטלקטואלים מובילים בשיח המזרחי בישראל ויוצרים לבנטינים מרתקים, הוא משרטט לא רק את דיוקנה של היוצרת המרשימה הזו, אלא גם עוקב ומגלה מה קרה ללבנטיניות הישראלית כאופציה תרבותית של כבוד וגאווה
עמוס עוז
עריכה"החלון הרביעי", 2021, סרט על חייו ויצירתו של עמוס עוז, הסרט ה-15 בסדרת העברים. בתמיכת כאן, תאגיד השידור הציבורי, הקרן החדשה לקולנוע ולטלוויזיה, ארטה, ZDF, SVT, הפקה, תסריט ובימוי: יאיר קדר, עריכה: נילי פלר. זוכה פרס וייל בלוך לחברה משותפת בישראל, זוכה פרס ראשון בתחרות הבינלאומית בפסטיבל הקולנוע של מומבאי, פסטיבלים: דוקאביב, ורשה, בואנוס איירס. בכורה פסטיבל הסרטים הבינ"ל סלוניקי, פסטיבל הסרטים הבינלאומי ורשה, פולין 2021, פסטיבל הסרטים הבינל של בואנוס איירס 2022, פסטיבל הסרטים הבינל של מומבאי (זוכה פרס ראשון בתחרות הסרטי התעודה) 2021, פסטיבל הסרטים היהודי של ורשה 2021, פסטיבל הסרטים היהודי של הונגריה 2021.
אב יהושע
עריכה"הפרק האחרון של א"ב יהושע", 2021, סרט על השנתיים האחרונות בחייו של א"ב יהושע, הסופר הישראלי הבולט, בתמיכת כאן, קרן רבינוביץ, משרד התרבות. הפקה, תסריט ובימוי: יאיר קדר\ עריכה: דנאל אל-פלג, מוזיקה: אופיר לייבוביץ', הבחירה הרשמית בתחרות הקולנוע הישראלי בפסטיבל הקולנוע בירוושלים 2021, מועמד התחרות הדוקומנטרית הישראלית, 2022, פסטיבל הקולנוע היהודי ניו יורק 2022.
זיגמונד פרויד
עריכהסרט על חייו של זיגמונד פרויד. בתמיכת כאן, ORF, ARTE-RBB, SVT, הקרן החדשה לקולנוע, קרן גשר-יד הנדיב מיזם ברוח הקולנוע, קרן סיינה, משרד התרבות, קופרו. הפקה, תסריט ובימוי: יאיר קדר, מפיקה שותפה: ברברה פישלר, עריכה: נואית פלג, טומי שלז שפריר. אנימציה: טל קנטור, משה זילברנגל. זוכה פרס ראשון בפסטיבל הקולנוע והאמנויות מנהיים, גרמניה. הבחירה הרשמית פסטיבל חיפה 2025, הבחירה הרשמית פסטיבל הסרטים הבינלאומי של ג׳איפור, הודו, 2025.
ספרים
עריכההמיזם כולל הוצאה לאור של ספרים המקבילים לסרטים התיעודיים:
- גדעון טיקוצקי, לאה גולדברג - האור בשולי הענן, הקיבוץ המאוחד וספרית פועלים, 2011
- הלית ישורון, יאיר קדר, זאת היונה, העברים, מודן, הקיבוץ המאוחד, 2013
עקרונות
עריכה- העברים הם המשוררים והסופרים העוצמתיים שפעלו בספרות העברית. היו אלה יוצרים כריזמטיים, שהכתיבה שלהם לא הייתה רק מהלך אסתטי, אלא שימשה ליצירת מילים, מונחים ומשפטים לחיי הנפש ולחיי הרגש של קוראיהם.
- מיזם "העברים" מבקש ליצור מחדש את העברים מרחב התרבות הישראלי - על ידי יצירת אתרים ובלוגים, על ידי סיפור חיים המסופר מחדש בקולנוע - לכדי יצירת דגם נטול היררכיות, דגם משתתף, דו כיווני ומגוון, שמאפשר חיים חדשים ליוצר - ומשלב בין התקופה, הביוגרפיה, היצירה, הטריוויאלי והנשגב - ומראה את העברים במידת בני אדם.
- החיאה=היכרות. באמצעות ההבאה מחדש של העברים למרחב התרבות, תיווצר החיאה של דמותם וקריאה חדשה ותיערך היכרות של המכירים לכאורה ושל דור צעיר, ש"העברים" יאפשרו לו להתחבר אל הרצף השושלתי של התרבות שממנה הוא בא.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של העברים
- מן הביקורת
עופר אדרת, להציל את התרבות העברית בעזרת האינטרנט, באתר הארץ, 25 במרץ 2013- עידו ישעיהו, חוטי כמיהה: "העברים" לא אחידה ברמתה, אבל כולה יפה, באתר וואלה, 10 בינואר 2016
- יאיר קדר, חיי העברים, באתר ישראל היום, 16 במאי 2019
- יאיר קדר, שש הערות עבריות, באתר הארץ, 21 במאי 2019
סרטים
עריכה
לאה גולדברג בחמישה בתים (52:02 דק'), בימוי, הפקה ותסריט: יאיר קדר, 2011- שבעת הסלילים של יונה וולך (55:08 דק'), הפקה, בימוי ותסריט: יאיר קדר, 2013
- מלך היהודים, חיים נחמן ביאליק (56:37 דק'), הפקה, בימוי ותסריט: יאיר קדר, 2014
- אשה פשוטה. זלדה (54:25 דק'), בימוי, הפקה ותסריט: יאיר קדר, 2015
- המעורר. ברנר (55:28 דק'), בימוי, הפקה ותסריט: יאיר קדר, 2015
- העלמה בלובשטיין. רחל (57:49 דק'), בימוי ותסריט: סיון ארבל, 2015
- שיר ידידות. ר' דוד בוזגלו (1:03:04 דק'), בימוי ותסריט: רפאל בלולו, 2015
- העורב, זאב ז'בוטינסקי (1:00:28 דק'), בימוי ותסריט: איילת עופרים, 2015
- דבש שחור, אברהם סוצקבר (1:16:44 דק'), בימוי ותסריט: אורי ברבש, 2018
- ישורון, 6 פרקי אבות (56:31 דק'), בימוי ותסריט: עמיחי חסון, 2018
- מורי חידת שבזי (51:18 דק'), בימוי ותסריט: ישראלה שעאר מעודד, 2018
- איבד פוגל את פוגל (49:32 דק'), בימוי ותסריט: איילת עופרים, 2018
- לבדיתי - אגדה על מרים ילן שטקליס (52:00 דק'), בימוי ותסריט: ראובן ברודסקי, 2018
- לבנטינית, ז'קלין כהנוב (48:08 דק'), בימוי ותסריט: רפאל בלולו, 2019
- החלון הרביעי, עמוס עוז (1:25:31 דק'), בימוי ותסריט: יאיר קדר, 2021
- הפרק האחרון של א.ב יהושע (53:23 דק'), בימוי ותסריט: יאיר קדר, 2022
- המוחרם, שש תחנות להבנת החרם על ברוך שפינוזה (53:51 דק'), בימוי: דוד אופק, תסריט: מירון ששון, דוד אופק, יאיר קדר, הפקה: יאיר קדר, 2023
- האקטיביסט, קרל מרקס, בימוי: בנימין פריידנברג, הפקה: יאיר קדר, 2023
- פרויד. אאוטסיידר, בימוי: יאיר קדר, הפקה: יאיר קדר, 2025
קטעי ארכיון וראיונות
עריכה- העברים ביוטיוב - קטעי ארכיון
- ארכיון וידאו באתר העברים - הראיונות המלאים
הערות שוליים
עריכה- ^ לבנטינית וחגיגות העשור של "העברים" – דוקאביב 2019, באתר דוקאביב 20 Docaviv
- ^ סדרת העברים בון ליר
- ^ The Hebrews, Jewish Museum Berlin (באנגלית)