משתמש:Djaypal/ניאו-טנטרה
נאו-טנטרה היא תנועה רוחנית מערבית מהעת החדשה המושפעת מהמסורות הרוחניות האזוטריות המזרחיות של הטנטרה. המבוססת על מסורות הינדיות ובודהיסטיות, ניאו-טנטרה משלבת פרשנויות של העידן החדש עם נקודות מבט מערביות מודרניות, חלק מהזרמים מדגישים במיוחד את ההיבטים המיניים של מסורות עתיקות אלו.
היסטוריה
עריכההטנטרה במערב נתפסה בתחילה ככת אקזוטית של אקסטזה[1], היא נקשרה ל"מין רוחני" או "מיניות מקודשת", שבהם חוויות מיניות נחשבות למעשים קדושים המסוגלים לרומם את המשתתפים מבחינה רוחנית. היא הופצה במערב על ידי סדרה של חוקרי תורות הנסתר, חלקם העצימו את הצדדים האקזוטיים והמיניים של הטנטרה המסורתית וניצלו את המשיכה אליהם:
סר ג'ון ג'ורג' וודרוף, הידוע גם בשם העט ארתור אבלון, היה משפטן וחוקר בריטי שעבודתו יצרה במערב עניין בפילוסופיה ההינדית ובפרקטיקות היוגיות . לצד עבודתו כמשפטן למד סנסקריט ופילוסופיה הינדית והתעניין במיוחד בטנטרה ההינדית. הוא תרגם כעשרים טקסטים מסנסקריט והרצה רבות על פילוסופיה הודית.
פייר ברנארד היה חוקר תורות הנסתר ומחלוצי היוגה בארצות הברית. לטענתו ביקר בקשמיר ובבנגל לפני שייסד ב-1905 את ה׳מסדר הטנטרי של אמריקה׳. לאחר מכן הקים רשת של מרפאות טנטריות ברחבי ארצות הברית.[2]
בהגוואן שרי ראג'ניש, הידוע בשם אושו, שפעל בהודו ובארצות הברית, יצר גרסה משלו לטנטרה בשילוב עם טכניקות נשימה. הוא שילב בתכנים שהביא גם מקורות מערביים, כמו ניטשה ווילהלם רייך, רבים מייחסים לו את יצירת הניאו-טנטרה כזרם רוחני נפרד.[3][4][5]
למרות היותה שנוייה במחלוקת, הניאו-טנטרה ממשיכה להתפתח ולהתרחב, תוך שילוב יצירתי של היבטים של בודהיזם, הינדואיזם ותרבות המערב.
השפעות
עריכהכמו בטנטרה הקלאסית, גם בנאו-טנטרה זרמים רבים, עם זאת ניתן לזהות השפעות המשותפות לפחות לרבים מהם, הכוללות זרמים הדוגלים בא-שניות כגון אדווייטה ודאנטה וניאו-אדוויטה, גישות טנטרה מסורתיות כגון אלו המצויות בשיוויזם קשמירי [6], ובודהיזם טיבטי, זרמי שקטיזם ועוד.
ניתן להבחין גם בהשפעות הדדיות עם זרמי העידן החדש כגון שאמניזם, ניאו-שאמניזם וקונסטלציה משפחתית. בעת האחרונה, מסתמנת אצל העוסקים מגמה של שילוב תכני מיינסטרים כגון פסיכולוגיה טרנאספרסונלית, חוויה סומאטית, ועוד.
ניאו-טנטרה בישראל
עריכההניאו-טנטרה הובאה לישראל בתחילה על ידי תלמידי האשראמים של אושו בהודו וארצות הברית, כגון רפיק קמחי[7], שחלקם הקימו בשיטים את אשראם במדבר [8].
ביקורת
עריכההניאו-טנטרה היא זרם רוחני שנוי במחלוקת, הביקורת עליו כוללת בין השאר ניכוס תרבותי [9], ביקורת לגבי התמקדות מוגזמת בתחום המיני, שערוריות שנקשרו למורים מהזרם[10] ועוד.
לקריאה נוספת
עריכה- ^ פיליפ רוסון, תרגום: דני רוה, נטשה כמרן, טנטרה : פולחן האקסטזה ההודי, אור יהודה: שבא, 1996
- ^ Don Lattin, The Father of Tantra — Pierre Bernard, Spirituality+Health, 2013-08-19 (באנגלית)
- ^ בהאוואן שרי ראג'ניש, תרגום: אורנה אברמוב, טאנטרה : ההבנה העילאית, גבעתיים: מסדה, 1981. (בעברית)
- ^ אושו, טנטרה, רוחניות ומין, תל אביב-יפו: גל, 1997
- ^ Lewis F. Carter, The "New Renunciates" of the Bhagwan Shree Rajneesh: Observations and Identification of Problems of Interpreting New Religious Movements, Journal for the Scientific Study of Religion Vol. 26, No. 2, Wiley, Jun., 1987, עמ' 148-172, JSTOR 1385791
- ^ Christopher Wallis, Will the real Vijñaana-bhairava please stand up?, 2016
- ^ רפיק, להזדיין בסבלנות : סודות הטנטרה למיניות גברית חדשה, תל אביב: בבל, 2000
- ^ דפנה טלמון, אשראם כחול-לבן, YNET ידיעות אחרונות, 2002
- ^ Andrew SVN, The elephant in the room: cultural appropriation, Alethya
- ^ Wild Wild Country, 2018-03-16, נבדק ב-2024-09-17