פסולי עדות
בהלכה, פסולי עדות הם כינוי לקבוצת אנשים שאין לדון או לפסוק על פי עדותם במשפט העברי.
זהות הפסולים
עריכההרמב"ם מונה עשרה סוגים של פסולי עדות מהתורה:
ישנם פסולי עדות נוספים, כגון מפריחי יונים, סוחרי שביעית, ומשַחקים בקובייה (מהמרים), וכן שקרנים, רועי בקר (שיש חשד שרועים בשדות אחרים) ועבדים – שקיים חשד קטגורי לגבי יושרם המוסרי. פסולים אלו אינם פסולים מדאורייתא (כפסולים שהוזכרו לעיל) אלא רק מדרבנן.
אישה
עריכהאישה פסולה לעדות מהתורה, מגזירת הכתוב לפיה רק שני עדים גברים כשרים להעיד. לדעת הרמב"ם הדבר נלמד מלשון הפסוק: "על פי שנים עדים" לשון זכר ולא לשון נקבה[2].
יש מהאחרונים שכתבו הסברים שונים לסיבת הפסול של נשים[3].
מקרים שבהם אישה יכולה להעיד
עריכהאישה יכולה להעיד במספר נושאים, ובהם:
- כל דבר שמסור בידה של אישה לתקנו, נאמנת היא להעיד לגביו[4].
- עדות האישה מתקבלת גם בנושאים חמורים, דוגמת התרת אשת איש להינשא, כגון להעיד על נעדר שאינו בין החיים, ומכוח עדות זו מותרת אשתו של הנעדר מכבלי עגינותה, והיא רשאית להינשא לאחר[5].
- האישה כשרה להעיד בכל נושא שמועילה בו עדות של עד אחד, שהם ענייני איסור והיתר, ובהם: כשרות, שחיטה, הפרשת חלה ומעשר, שבת, נידה[6].
- האישה כשרה להעיד בענייני ייבום וחליצה[7].
- האישה נאמנת להעיד בעניינים שבינו לבינה[8].
- האישה כשרה להעיד על אישה שנשבתה שלא נאנסה בידי שוביה, וממילא היא מותרת להינשא לכהן[9].
עד רשע
עריכהרשע, שהוא אדם העובר עבירות במזיד, פסול לעדות, הדבר נלמד בגמרא מהפסוק ”אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע לִהְיות עֵד חָמָס” (ספר שמות, פרק כ"ג, פסוק א')[10]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- הערך "פסולי עדות", באנציקלופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- מאמרים בנושא פסולי עדות, באתר ספריית אסיף
- גרשון הולצר, "עדות אישה במשפט העברי", מתוך סיני, גיליון ס"ז, 1971.
הערות שוליים
עריכה- ^ (כגון אנשים שאוכלים בשוק בפני כל העם, ואין להם בושת פנים ואינם חוששים להעיד שקר
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות עדות, פרק ט', הלכה ב'
- ^ ראו למשל במאמרו של הרב חיים שריבר
- ^ תוספות, כרך תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ד', עמוד ב', ד"ה "הימנוהו"
- ^ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן י"ז, סעיף ג'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות עדות, פרק ה', הלכה ג'
- ^ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן קס"ט, סעיף ח' וכן סדר חליצה סעיף כד
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר נשים, הלכות אישות, פרק כ"א, הלכה י'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק י"ח, הלכה ט"ז
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ז, עמוד א'
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.