אולוף גרהרד טיכסן – הבדלי גרסאות
נעבעך אפיקורס (שיחה | תרומות) |
נעבעך אפיקורס (שיחה | תרומות) |
||
שורה 16: | שורה 16: | ||
==חיבוריו== |
==חיבוריו== |
||
טיכסן חיבר מספר ספרים ביניהם חיבורו בן ששת הכרכים ''Die Bützowschen Nebenstunden'', שנכתב בין השנים 1766–1769 הנחשב כיצירתו העיקרית ומהווה מקור חשוב להיסטוריה יהודית. בשנת 1766 תרגם לגרמנית מכתב יד חיבור מאת הרב {{קישור שפה|שוודית|Levin Hirsch Levi|יהודה לייב לוי}} בעניין [[תחיית המתים]],{{הערה|{{כתיב|יהודא ליב הלוי משטרעליץ|רמז לתחית המתים מן התורה|990000843190205171}}}} ופרסם אותו בשם ''Die Auferstehung der Todten aus dem Gesetz Moses bewiesen''. |
טיכסן חיבר מספר ספרים ביניהם חיבורו בן ששת הכרכים ''Die Bützowschen Nebenstunden'', שנכתב בין השנים 1766–1769 הנחשב כיצירתו העיקרית ומהווה מקור חשוב להיסטוריה יהודית. בשנת 1766 תרגם לגרמנית מכתב יד חיבור מאת הרב {{קישור שפה|שוודית|Levin Hirsch Levi|יהודה לייב לוי}} בעניין [[תחיית המתים]],{{הערה|{{כתיב|יהודא ליב הלוי משטרעליץ|רמז לתחית המתים מן התורה|990000843190205171}}}} ופרסם אותו בשם ''Die Auferstehung der Todten aus dem Gesetz Moses bewiesen''.{{הערה|[https://rosdok.uni-rostock.de/resolve/id/rosdok_document_0000014215 Die Auferstehung der Todten aus dem Gesetz Mosis bewiesen] 1766}} |
||
==לקריאה נוספת== |
==לקריאה נוספת== |
גרסה מ־10:49, 2 באפריל 2024
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| ||
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
דיוקן של טייכסן בבניין אוניברסיטת רוסטוק | |
לידה |
14 בדצמבר 1734 טונדר, דנמרק |
---|---|
פטירה |
30 בדצמבר 1815 (בגיל 81) רוסטוק, הקונפדרציה הגרמנית |
מדינה | שלזוויג |
השכלה | |
מעסיק | אוניברסיטת רוסטוק, אוניברסיטת בוצ'וב |
השקפה דתית | לותרניזם |
אולוף גרהרד טיכסן (בגרמנית: Oluf Gerhard Tychsen; 14 בדצמבר 1734–30 בדצמבר 1815) היה הבראיסט, מרצה, נומיסמטיקאי, פלאוגרף, מתרגם ותאולוג פרוסי, חבר האקדמיה הפרוסית המלכותית למדעים. הוא היה בקי בספרות תורנית וככל הידוע הוא הגוי היחיד בהיסטוריה שהוסמך לרבנות.
ביוגרפיה
נולד ב-1734 בעיר טונדר (אנ') שבדוכסות שלזוויג. בצעירותו למד בבית הספר "Christianeum" (גר') באלטונה והכיר את רב העיר יהונתן אייבשיץ שעזר לו בלימוד השפה העברית. בשנת 1756 עבר ללמוד באוניברסיטת האלה-ויטנברג, שם השתלם גם בשפות שמיות ובספרות תורנית. לאחר שסיים את לימודיו הוכשר כמיסיונר ובשנים 1759–1760 יצא למסעות מיסיון כושלים בקרב היהודים בדנמרק ובסקסוניה התחתונה.
לפי כתביו של טיכסן, בשנת 1759 הוא הוסמך לרבנות וזכה בתואר "חבר" מהרב משה לופשיץ מקירכהיים (אנ') על אף שהרב היה מודע לכך כי הוא גוי.
משנת 1763 שימש כמרצה לשפות מזרחיות באוניברסיטת בוצ'וב (גר') שבדוכסות מקלנבורג-שוורין. בין תלמידיו, פרידריך השני, דוכס מקלנבורג-שוורין שלמד אצלו עברית בשנת 1769. הוא שימש גם כרקטור וכספרן בספריית האוניברסיטה. באפריל 1789 אוחדה אוניברסיטת בוצ'וב עם אוניברסיטת רוסטוק ומאז שימש שם טיכסן כפרופסור וכמנהל הספרייה. בין השאר עסק בפלאוגרפיה והתחיל בפענוחו של כתב היתדות. טיכסן החזיק גם באוסף ספרים פרטי שכלל כ-10,000 כרכים וכן באוסף מטבעות.
קשריו עם יהודים
טיכסן שלט היטב בעברית רבנית וביידיש, ובספריית אוניברסיטת רוסטוק שמורים למעלה מ-1,000 התכתבויות שלו עם יהודים שאף הכתירו אותו בתארים מופלגים.[1] אחד מתלמידיו של טיכסן, בנו של הרב פנחס משה חריף מלבוב, קיבל ממנו כתב סמיכה לתואר דוקטור בעברית רבנית.[2]
פולמוס הלנת המתים
ב-19 בפברואר 1772 שלח טיכסן מכתב לתלמידו לשעבר פרידריך השני, דוכס מקלנבורג-שוורין, ובו כתב כי יש לבטל את מנהג היהודים שלא ללהלין את המתים לפני הקבורה מחשש שמנהג זה מביא לקבורת אנשים בעודם חיים. טיכסן פרט במכתב את המקורות התורניים לזירוז הקבורה אך טען שהדברים שייכים רק למדינות חמות שבהן הגופה נרקבת במהירות אך לא למקומות קרים כמו גרמניה. הדוכס קיבל את דעתו של טיכסן וב-30 באפריל הוציא צו האוסר על יהודי מקלנבורג-שוורין לקבור את מתיהם לפני שעברו שלושה ימים משעת המוות.
חיבוריו
טיכסן חיבר מספר ספרים ביניהם חיבורו בן ששת הכרכים Die Bützowschen Nebenstunden, שנכתב בין השנים 1766–1769 הנחשב כיצירתו העיקרית ומהווה מקור חשוב להיסטוריה יהודית. בשנת 1766 תרגם לגרמנית מכתב יד חיבור מאת הרב יהודה לייב לוי (שו') בעניין תחיית המתים,[3] ופרסם אותו בשם Die Auferstehung der Todten aus dem Gesetz Moses bewiesen.[4]
לקריאה נוספת
- רפאל ארנולד (גר'), Der Rostocker Gelehrte Oluf Gerhard Tychsen (1734–1815) und seine internationalen Netzwerke הנובר 2019 מסת"ב 9783865256997
- לאופלד דונט (גר'), Geschichte der Juden in Mecklenburg von den ältesten Zeiten (1266) bis auf die Gegenwart (1874) לייפציג 1874 עמודים 144–152
- שלמה הרמתי, עברית בגויים: נוצרים יודעי עברית ומשבחיה במרוצת הדורות בהוצאת ירון גולן ישראל 2002 עמודים 58–60
קישורים חיצוניים
- אולוף גרהרד טיכסן, דף שער בספרייה הלאומית
- Tychsen, Oluf Gerhard, באתר אוניברסיטת רוסטוק
- Tychsen, Oluf Gerhard, באתר Deutsche Biographie
הערות שוליים
- ^ ראו למשל ביוסף בן משה משווערין, אגרת אל א"ג טיכסן, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית: ”המופלא והמופלג בתורה ובנביאים ובכתובים, לו עשר ידות במעלות ובמידות, חכם ונבון הבקי והמפורסם ביכולתו לשבח לפני כל הבריות, ושמו הולך בכל המדינות, האלוף הראש והקצין, פנימי כחיצון, הנודר והנדיב והמגיד, כבוד שמו בתוך עמו, הוא החכם אומות העולם... הער טיכסען נרו יאיר ויזרח עד מאה שנים”
- ^ שמואל הכהן וינגרטן, "סמיכה בעברית לתואר דוקטור בשנת תקכ"ו – 1766" בתוך שי לישעיהו: ספר יובל לרב ישעיהו וולפסברג בן הששים ישראל 1955 עמודים 343–346
- ^ יהודא ליב הלוי משטרעליץ, רמז לתחית המתים מן התורה, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ^ Die Auferstehung der Todten aus dem Gesetz Mosis bewiesen 1766