אלכסנדר שניידר (כנר)
 | |
| אלכסנדר שניידר בעת ביקורו בישראל בקיץ 1961 (בגיל 52), עת הגיע לשמש כמנהל האמנותי של פסטיבל המוזיקה הבינלאומי הראשון בארץ (לימים "פסטיבל ישראל") | |
| לידה |
21 באוקטובר 1908 וילנה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
2 בפברואר 1993 (בגיל 84) ניו יורק, ארצות הברית |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| מקום לימודים |
קונסרבטוריון הוך |
| סוגה |
מוזיקה קלאסית |
| שפה מועדפת |
אנגלית, רוסית |
| כלי נגינה |
כינור |
| חברת תקליטים |
CBS רקורדס |
| בן או בת זוג |
ג'רלדין פייג' (1954–1957) |
| פרסים והוקרה |
פרס מרכז קנדי (1988) |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
אלכסנדר (אברהם) שניידר (באנגלית: Alexander Schneider; 21 באוקטובר 1908 – 2 בפברואר 1993) היה כנר, מנצח ומחנך יהודי-אמריקאי יליד ליטא. היגר לארצות הברית בשנת 1938 כחבר ברביעיית בודפשט.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שניידר כיהן כמנהל אמנותי של "קונצרטי שניידר" באוניברסיטת ניו סקול בניו יורק משנת 1957 עד מותו.[1] בחסות "בית הספר החדש", ייסדו שניידר והמנהל שלו, פרנק סלומון, בשנת 1969 את "תזמורת המיתרים של ניו יורק", המגישה סמינר שנתי בחג המולד לנגני כלי קשת צעירים, שהופעותיו מתקיימות בקרנגי הול ובמרכז קנדי.[2]
נוסף לרביעיית בודפשט, ניגן שניידר במספר הרכבים קאמריים, בהם הרכב המיתרים שלו עצמו ו"האנסמבל הברנדנבורגי".[3]
תמיכתו של שניידר במוזיקה בת-זמננו באה לביטוי בביצועי בכורה של יצירות משל מלחיני המאה ה-20, בהם מילטון בביט, פייר בולז ואיגור סטרווינסקי. שניידר היה שותף לייסוד פסטיבל קזאלס בפראדס ובפוארטו ריקו, פסטיבל מרלבורו ופסטיבל ישראל.
שניידר הִרבה לנגן ולנצח בישראל.
בשנת 1988 זכה שניידר בפרס מרכז קנדי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלכסנדר שניידר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אלכסנדר שניידר, באתר AllMusic (באנגלית)
אלכסנדר שניידר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אלכסנדר שניידר, באתר Discogs (באנגלית)- ביוגרפיה באתר מרכז קנדי (באנגלית)
- Allan Kozinn, Alexander Schneider, Violon Virtuoso, Dies at 84, הניו יורק טיימס, February 4, 1993
- Farewell to the Budapest, Time Magazine, January 10, 1969