כתונת הפסים
במקרא, כתונת הפסים היא בגד שנתן במתנה יעקב ליוסף בנו. בעיני שאר בני יעקב ביטא בגד זה את העדפתו של יוסף על פניהם, דבר שהגביר את השנאה אליו, והוביל לבסוף למכירתו למצרים.
הכתונת
כתונת הפסים הייתה לבוש או חולצה שנתן יעקב ליוסף בנו, וככל הנראה הייתה עשויה פשתן (או כותנה). במשמעות המילה "פסים" נחלקו הפרשנים המסורתיים: יש שראו במילה זו תיאור של בד הכתונת, שהיה עשוי פסים-פסים של אריג שנצבע בצבעים שונים, יש שראו ב"פסים" מילה המתארת בד רקום, ויש שסברו שהיא מתארת את אורך השרוולים של הכתונת, שהגיעו עד "פס היד". יש הסבורים שפסים אלו היו בצבע תכלת יוקרתי. למרות כל הניסיונות לשחזר את צורתה של כתונת הפסים, קשה לקבוע בוודאות כיצד היא נראתה בפועל (גלפז-גלר).
משמעותה
מהמקרא עולה שכתונת הפסים ביטאה את אהבתו של יעקב ליוסף בנו הצעיר: "וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו ועשה לו כתונת פסים" (בראשית לז, ג). לאחר שנמכר יוסף בידי אחיו למצרים, טבלו האחים את כתונת יוסף בדם עז ששחטו, והביאו אותה לאביהם כממצא שמעיד על מותו של יוסף (שם, לא-לב). אפשר שטבילת בגדו של יוסף בדם חיה שנשחטה היא סובלימציה של הרצון להרוג את יוסף.
אזכורים נוספים
כתונת פסים נזכרת גם במעשה אמנון ותמר: "ועליה כתונת פסים כי כן תלבשנה בנות במלך הבתולות מעילים" (שמואל ב יג, יח). מן ההקשר ברור שמדובר בבגד עליון יוקרתי. יש שראו בדבר ראיה לכך שכתונת הפסים של יוסף ביטאה את תפקידו הרם במשפחת יעקב.
התייחסויות בתרבות
המונח "כתונת פסים" נזכר בשירת אבן עזרא כתיאור ליופיו של הטבע.
הכתונת גם נמאת בשמו של המחזמר יוסף וכתנות הפסים המשגעת.
בשיר הישראלי כתונת פסים הכתונת מסמלת את ריבוי הגוונים בעם.
ראו גם
לקריאה נוספת
ד"ר פנינה גלפז-גלר, על שתי כותנות פסים, בתוך: קולם של בגדים: מלבושים במקרא, הוצאת כרמל, תשס"ח.
יעקב עציון, כתנות ללא פסים, מעמקים: כתב עת וירטואלי לספרות ואמנות, 37, טבת תשע"א.