פעולת תגמול

פעולת תגמול היא פעולה צבאית מוגבלת בהיקפה, שבאה להעניש ישות מדינית (מדינה ריבונית או ישות מדינית אחרת) על פעולה צבאית קודמת של אותה ישות מדינית. דוגמה: ירי ממדינה א' למדינה ב' עלול לגרום לפעולת תגמול (בדמות ירי או בדרך אחרת) של מדינה ב' נגד מדינה א'. מחד, פעולת תגמול עשויה להרתיע את המדינה כלפיה היא מופעלת מביצוע פעולות נוספות נגד המדינה שמבצעת את פעולת התגמול. מאידך, פעולת התגמול עלולה להיתקל בפעולת תגמול נגדית, ולדרדר את שתי המדינות להתכתשות ממושכת יותר. פעולות תגמול הן מאפיין של לחימה בעצימות נמוכה.

ככל פעולה צבאית של מדינה נגד מדינה אחרת, פעולת התגמול כפופה לדיני המלחמה, שחריגה מהם עלולה להוות הפרה של החוק הבינלאומי.

פעולות תגמול במשפט הבין לאומי

ז'אן-ז'אק רוסו ועמנואל קאנט סברו כי אין לגיטימיות למדינה ריבונית לתפקד כשופטת כלפי מדינה אחרת, וכפועל יוצא סברו שאין הצדקה למדינה להעניש מדינה אחרת בפעולת תגמול.^{[דרוש מקור]}

למעשה עד אמצע המאה העשרים, פעולות ענישה צבאיות בתגובה לתוקפנות נחשבו לזכות של מדינה ריבונית.

בישראל

ערך מורחב – פעולות התגמול

פעולות התגמול היוו מרכיב בסיסי של פעילות צה"ל ב בשנות החמישים והשישים, שבמהלכן נערכו עשרות פעולות תגמול. המובילים של מדיניות פעולות התגמול היו ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, והרמטכ"ל דאז, משה דיין. ביסוד מדיניות זו הייתה גישה של "יד חזקה" כלפי הערבים, תוך הבהרה שכל פעולת חבלה או לחימה תזכה לעונש הולם, משום שדם יהודי אינו הפקר. מאחורי פעולות אלו עמדה אסטרטגיה של פגיעה באויב, כדי לגרום לו להפסיק את פעולות האיבה שלו. פעולות התגמול התבצעו כתגובה על פעולות הטרור של המסתננים.

מדיניות של פעולות תגמול מתקיימת (בלי להשתמש במושג זה) גם בפעילות צה"ל מול שלטון החמאס ברצועת עזה במאה ה-21 - פעמים רבות ירי רקטות או ירי בנשק קל מרצועת עזה לעבר ישראל נענה בתקיפה ישראלית כעבור שעות אחדות.

קישורים חיצוניים

רפאל בן לוי, ‏להשיב את הצדק למלחמה, השילוח, 13, פברואר 2019

ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.