שיחת משתמש:עוזי ו.

ארכיונים: 1, 2, 3, 4, 5, 6; מתמטיקה 1, 2, 3, 4, 5, מיון; מפעיל 1, 2; בטיפול.

מונחים שנכנסו לשיבוש שוטף; חדר הסודות.

• אנא הוסיפו נושאים חדשים בתחתית הדף.

תוכנית לנגלנדס

שלום עוזי. אשמח אם תוכל לכתוב מעט על תוכנית לנגלנדס. 85.250.191.231 18:06, 24 באפריל 2007 (IDT)

בתור התחלה תוכל לקרוא ערך מקביל בויקי האנגלית או לחילופין על משפט טניאמה-שימורה אשר מהווה חלק מהתוכנית. לירן (שיחה,תרומות) 22:27, 24 באפריל 2007 (IDT)

קריסטלוגרפיה

שלום עוזי,

הערך קריסטלוגרפיה מופיע כקישור אדום ביותר מדי ערכים. אני רואה שתי אופציות. האחת לחפף כפי שמישהו עשה במינרלוגיה, והשנייה להכין ערך של ממש. אני מודה שמשימה כזו היא במפורש מעבר ליכולתי, משום המחסור בידע בסיסי, אבל אני מוכן לתרום את זמני בתרגום של הערך מאנגלית (את הקטעים שאני מבין, תוך השארת משפטים מקוריים שלא הבנתי), אבל יש טעם בזה רק אם יבואו אנשים טובים וינתנו לחומר הגולמי השלמת תרגום, מחיקת קטעים מיותרים, השלמה מתוך מקורות אחרים, עיצוב וליטוש. אני מניח שבמאמץ אוכל לכתוב בצורה גולמית גם את פסקת ההיסטוריה של הקריסטלוגרפיה שאיננה בערך האנגלי על סמך קטעים מתוך הביוגרפיות של האישים המרכזיים בתחום. האם אפשר לגייס אותך למאמץ? אם כן, אנסה לגייס גם את עודדי ו-Eman בתור הפיזיקאים שבחבורה. מה דעתך? אביהו • שיחה 22:27, 7 במאי 2007 (IDT)

אשמח להשלים את הפרק העוסק בשימושי קריסטלוגרפיה בביולוגיה מולקולרית. קרני • שיחה • משהו אחר 22:28, 7 במאי 2007 (IDT)

רעיון מצוין - אשמח להשתתף. אולי נעזר בערך האנגלי כשלד, ונבנה עליו את שאר הערך? עוזי ו. 22:32, 7 במאי 2007 (IDT)

לקרני, מצוין ותודה רבה. לעוזי, לא בדיוק הבנתי את כוונתך. האם אתה מתכוון שנקח ממנו רק את החלוקה לנושאים שאותם נשלים? כי אם כן, חוששני שלא אוכל לתרום דבר. מה שהצעתי הוא תרגום מלא, שאחריו אפשר לעשות ככל העולה על רוחנו עם החומר הגולמי. תוכל להבהיר למה כוונתך? אביהו • שיחה 22:50, 7 במאי 2007 (IDT)

התכוונתי למה שהצעת: נתחיל מתרגום מלא, וננסה להמשיך משם. עוזי ו. 19:08, 8 במאי 2007 (IDT)

בסדר גמור, אני מתחיל. אני מעריך שזה ייקח לי כ-3 שבועות לפחות, ואז אעלה את התוצר לארגז החול שלי. בתור פתיחה, אולי אתה יודע איך מתרגמים X-ray diffraction? הגרסה שכבר ראיתי בערך על מקס פון לאווה "דיפרקצית קרני X" או סתם דיפרקציה כפי שמופיעה בערכים כמו מאיץ חלקיקים או הנדסת חשמל אפעס לא נראית לי. אני מניח שכמו יש התאבכות ונפיצה יש גם לתופעה האופטית הזו שם בעברית. אביהו • שיחה 19:54, 8 במאי 2007 (IDT)

סליחה על ההתערבות, אבל אם הכוונה לזה, אז המונח העברי הוא כמדומני "עקיפה". לקרני X כמובן אפשר לומר - עקיפה של קרני X. ירון • שיחה 19:57, 8 במאי 2007 (IDT)

נדמה לי שהתאבכות היא תרגום מדוייק יותר. קרני • שיחה • משהו אחר 20:05, 8 במאי 2007 (IDT)

אלו הן שתי תופעות שונות. ראה כאן. ירון • שיחה 20:06, 8 במאי 2007 (IDT)

תודה. עכשיו ראיתי כי בערך גל אכן מתרגמים Diffraction לעקיפה. אביהו • שיחה 21:11, 9 במאי 2007 (IDT)

ודאי, עקיפה ורק עקיפה. התאבכות היא תופעה אחרת לגמרי. ‏odedee • שיחה 22:45, 9 במאי 2007 (IDT)

אני נרשמתי כבר בעבר בהצלחה, הבעיה היא שבכל פעם שאני נכנס לויקיפדיה אני צריך להיכנס לחשבון שלי מחדש, וניסיתי לעשות את זה כבר כמה פעמים כל פעם מחדש, ולא הצלחתי. אני רושם בדיוק את אותם שם וסיסמא שרשמתי כשנרשמתי וזה אומר לי שחלה שגיאה. אז מה לעשות כדי להיכנס כל פעם מחדש?, (זה אותו אדם), מה זה עוגיות (cookies )? שוב אני חוזר על השאלה, מה זה עוגיות ?, אם אני ידע מה זה עוגיות ואיך להפעיל אותן אז אני אגמור עם הסיפור של ההרשמה הזאת סוף סוף.

קיומן של פונקציות מרומורפיות לא קבועות על משטח רימן קומפקטי

ערב טוב עוזי,

אשמח אם תחווה דיעה על הערך. תודה לירן (שיחה,תרומות) 21:10, 12 במאי 2007 (IDT)

ראה גם את דף השיחה של הערך. דניאל ב. 23:08, 12 במאי 2007 (IDT)

קריסטולוגרפיה - המשך

שלום עוזי,

כמובטח תרגמתי את הערך en:Crystallography והוא נמצא במשתמש:אביהו/קריסטלוגרפיה.

כמה הערות:

• יש שלושה מקומות בהם לא הייתי בטוח בתרגום או שלא ידעתי איך לתרגם:
  • "denote a plane, in a cubic system the normal to the (hkl) plane is the direction [hkl]." (בפסקה Notation)
  • "denote a family of plane normals which are equivalent due to symmetry operations, much the way angle brackets denote a family of directions." (בפסקה Notation)
  • האם נכון לתרגם Phase למופע כפי שעשיתי בפסקה האחרונה של Crystallography in materials engineering
• הערך חסר לחלוטין את פסקת ההיסטוריה שאותה אנסה לייצר בעצמי כפי שהבטחתי על סמך הביוגרפיה של האישים הבולטים בתחום (ביניהם כמה זוכי פרס נובל). דרך אגב, כבר התחלתי, ראה הערך ניקולאוס סטנו שבו שילבתי תרגום הערך מוויקיפדיה באנגלית עם תוספות מהאנציקלופדיה העברית ומבריטניקה והתוצאה הסופית (לעניות דעתי המשוחדת) מדגימה את המונח סינרגיה.
• הערך באנגלית נראה לי, בתור הדיוט בנושא, לא מסודר ועוסק בעיקר בקריסטלוגרפית קרני X, וממחיש לצערי את העובדה את החולי בבסיס ויקיפדיה, הערך נכתב על ידי אנשים שונים (אתה בוודאי מכיר את האמירה "גמל הוא סוס שתוכנן על ידי ועדה").

לשם השוואה את הערך המקביל באנציקלופדיה העברית כתב אדם אחד (ד"ר צבי קלמן מהאוניברסיטה העברית) ולכן הערך קוהרנטי, אם כי גם בו חסרה פסקת ההיסטוריה. לאחר הגדרת הנושא הוא בנוי כך:

• הסבר קצר על חשיבות הקריסטלוגרפיה.
• הסבר על מבנה הגביש.
• הסבר ארוך על סימטריית הגביש.
• שיטות קריסטלוגרפיות וכאן הוא מפריד בין:

• השיטות הקלאסיות המקרוסקופיות (מדידת זוויות ושבירה כפולה)
• שיטות חדישות סובּ־מיקרוסקופיות עם הסבר מפורט (מעל להבנתי) על תהליך העקיפה של קרני X, על התרומות של מקס פון לאווה והצוות אב/בן של משפחת בראג ( ויליאם הנרי וויליאם לורנס שמשום מה אינם מוזכרים בשמם אלא רק בנוסחה על שמם) זוכי פרס נובל בפיזיקה ברצף (1914 ו-1915) לפיתוח השיטה, ועל יישומה בפועל.

אם אני משווה ערך זה לערך המתורגם מאנגלית הרי שהפרקים על מבנה הגביש וסימטרית הגביש מפוזרים בוויקיפדיה האנגלית (והעברית) בין ערכים שונים באיכות משתנה ולא כל המידע מצוי בו ועדיין ערך המסביר על מדע חקר הגבישים חייב לתת לפחות הסבר מתומצת, והערך על עקיפה באמצעות קרני X עוד צריך להיכתב בוויקיפדיה העברית. בנוסף יש לכתוב על התרומה הישראלית הייחודית לנושא ולהזכיר את הגבישים הקוואזיפריודיים.

שבוע טוב. אביהו • שיחה 21:07, 19 במאי 2007 (IDT)

משטח רימן

(הרצאה). ניפגש פה [1] :-) לירן (שיחה,תרומות) 23:44, 4 ביוני 2007 (IDT)

אכן... אולי נחליף מלה או שתיים אחרי ההרצאה. עוזי ו. 23:58, 4 ביוני 2007 (IDT)

היה מעניין מאוד. אם יש לך רפרנסים אלקטרונים לנושאי ההרצאה שאתה יכול לחלוק אני אשמח לקבל. לירן (שיחה,תרומות) 23:32, 6 ביוני 2007 (IDT)

תודה. מסתבר שהמאמר הראשון בנושא מופיע כבר בארכיב. המאמר השני (שמתמקד במשטחי הורוויץ) בהליכי כתיבה. עוזי ו. 23:43, 6 ביוני 2007 (IDT)

מצויין, תודה רבה. בהמשך להרצאה, אולי כדאי שתעבור על הערך שכתבתי, משטח רימן, אני בטוח שתוכל לבצע תיקונים רבים. לירן (שיחה,תרומות) 00:11, 7 ביוני 2007 (IDT)

תורת הקטגוריות

שלום עוזי,

כתבתי היום מספר ערכים בתחום של תורת הקטגוריות:

• אובייקט חבורתי
• מכפלה (תורת הקטגוריות)
• דיאגרמה קומוטטיבית

כיוון שזהו לא ממש התחום שלי, אשמח אם תעבור עליהם אם תמצא זמן לכך ותתקן טעויות.

תודה! לירן (שיחה,תרומות) 00:32, 13 ביוני 2007 (IDT)

תרשימים

במסגרת מיזם הטיפול בערכים ללא תמונות נמצא שאין תמונות בערכים הבאים: גרף מישורי, גרף ממושקל, גרף מרחיב, גרף קשיר. תוכל להוסיף תרשימים לערכים האלו? דוד 09:06, 9 ביולי 2007 (IDT)

יצרתי תרשימים לשלושה מבין הערכים. עם "גרף מרחיב" תהיה בעיה, משום שכל גרף (קשיר) הוא גרף מרחיב, והעניין היחיד הוא ביצירת משפחה אינסופית של גרפים כאלה. אני צריך לעבור על הערך כולו, בכל מקרה. עוזי ו. 02:01, 15 ביולי 2007 (IDT)

לוגיקה

שלום עוזי, האם תוכל לשפץ את כמת? דוד שי 06:35, 23 ביולי 2007 (IDT)

יחס נראות פתוח לעריכות

אם יש ביכולתך לצייר את הנומוגרמה של פאגאן (ויקיפדיה:דלפק יעוץ#איך מציירים גרף?), הערך וגם אני נודה לך. יוספוס • שיחה 01:34, 19 באוגוסט 2007 (IDT)

קריסטלוגרפיה פרק ג'

שלום עוזי,

אני ממשיך לעבוד לאיטי על ההיסטוריה של הקריסטלוגרפיה כשאני עוצר בכל פעם שאני מגיע לדמות שתרמה לתחום ומשתדל לכתוב עליה ביוגרפיה מפורטת (גם אם עיקר פעולתה הייתה בתחומים אחרים, דייוויד ברוסטר התמחה באופטיקה, ויליאם הייד וולאסטון היה בעיקר כימאי וג'ון הרשל היה אסטרונום ומחלוצי הצילום). אני כרגע בשנות ה-30 של המאה ה-19 ומעריך שיעברו כ-3 חודשים עד שאסיים את הפרויקט (סוף־סוף יש לי עוד 170 שנים לסכם). אני לא ממהר משום שאני נהנה מאוד מהדרך.

בכל אופן אני רוצה במקביל להתחיל להעלות את ערכי היסוד של הקריסטלוגרפיה. הבעיה שהמתמטיקה הנדרשת בערכים אלו הם מעבר להשכלתי וכאן אני זקוק לסיועך. לא אכפת לי לשמש כמכונת תרגום ואתה תעבור אחרי ותנקה, וכמובן שאשמח אם תתרגם בעצמך. להלן ערכי היסוד שהעליתי בחכתי ותחילה ערכי היסוד שכבר נכתבו בעברית הם:

• מבנה גבישי –נדרשת אחידות עם ערכי ויקיפדיה האחרים אנסה לעבר עליו עוד השבוע.
• סריג ברווי – הערך נראה לא שלם

הערכים באנגלית:

מתמטיקה נטו:

• en:Point group
• en:Point groups in three dimensions
• en:Space group (אם כי מתייחסים לקריסטלוגרפיה בערך)
• en:Translational symmetry
• en:Rotational symmetry
• en:Reflection symmetry
• en:Affine transformation

קריסטלוגרפיה

• en:crystal system
• en:Crystallographic point group
• en:Cubic crystal system
• en:Hexagonal crystal system
• en:Rhombohedral crystal system
• en:Tetragonal crystal system
• en:Orthorhombic crystal system
• en:Monoclinic crystal system
• en:Triclinic crystal system
• en:Crystallographic restriction theorem

רשימה נכבדה אני מודה, אבל אין צורך למהר.

דרך אגב דוגמה לעינויים שאני עובר עם המתמטיקה ניתן לראות בערך וולאסטוניט. ערך זה עבר תרגום מכונה מגרמנית לאנגלית ואז תרגמתי אותו לעברית. ברור לי שיש שגיאות ואשמח אם תמצא זמן לעבור עליו ובייחוד על הקטע "מבנה הגביש של וולאסטוניט-T1 " שם גם נתקלתי במונח הגרמני de:Formeleinheit (מתורגם כ-formula unit) שאין לו מקביל אנגלי ולכן השארתי שם סימן שאלה.

תודה אביהו • שיחה 23:02, 21 באוגוסט 2007 (IDT)

במקביל לעבודת ההכנה המרשימה הזו, כתבתי כמה ערכי פאונים (פאון משוכלל למחצה, פאון ארכימדי, קובוקטהדרון), וקראתי על סריגים ומבנים דומים. אני אגש לעבודה בקרוב, אבל בשבוע הבא אצטרך לערוך מהזהות החלופית שלי. עוזי ו. 23:59, 21 באוגוסט 2007 (IDT)

שכחת את הערך המרהיב שמות פאונים והוא צריך תיקון. הבוקר ראיתי שדוד שי מוסיף שמות ומסתבר שעל פי המילונים הפאונים המשוכללים היו קרויים פעם בעברית על פי המקור היווני ולא האנגלי, טטראדר, אוקטאדר. דודקאדר וכו'. נראה לי שצריכה להיות מדיניות איך לקרוא לפאונים המשוכללים (בייחוד הראשונים) כי הם מופיעים כמעט בכל ערך על מינרלים. האם יש להשתמש בארבעון, בטטראדר או בטטרהדרון?

סתם מתוך סקרנות, הקלציט מתגבש במבנה הקרוי Scalenohedron (דומה לדו-פירמידה משושה - שרטוט) לאיזה קבוצה הוא שייך והאם הוא שווה ערך (האנגלים חושבים שלא).

לגבי הבקשות שלי, כרגע הכי חשוב לי הוא הערך וולאסטוניט שהשארתי עליו תבנית בעבודה כי יש קטעים שאני לא מרגיש בטוח לגביהם, הן לגבי המתמטיקה והן לגבי ההבנה שלי של תרגום המכונה מגרמנית לאנגלית (אנסה להיעזר בדובר/ת גרמנית בנושא זה).

תודה, אביהו • שיחה 20:38, 22 באוגוסט 2007 (IDT)

בינתיים כתבתי את הערך על אוגוסט בראבה (כך סבורים אביעד ואלדד שיש לתעתק את שמו) ולכן שיניתי את כל ההתייחסויות מסריגי ברווי לסריגי בראבה. אביהו • שיחה 16:04, 3 בספטמבר 2007 (IDT)

הספר של טלי

שלום עוזי, מסור ברכותי לטלי על ספרה העומד לראות אור. אני מחכה לו בכיליון עיניים. דוד שי 22:11, 22 בספטמבר 2007 (IST)

תודה רבה. (לתוהים - ספר של אשתי, טלי, עומד לצאת לאור בקרוב בהוצאת ידיעות אחרונות, וקטע ממנו התפרסם במוסף הספרות האחרון של ידיעות אחרונות). עוזי ו. 22:24, 22 בספטמבר 2007 (IST)

גאומטריה פרויקטיבית - סבוב שני

אשמח אם תבקר (שוב) את הערך גאומטריה פרויקטיבית. הוא אמנם אינו גמור ורחוק מהתקן לערך מומלץ, אך את רב התכן שרציתי ליצוק בו כבר יצקתי. גמר חתימה טובה, כחלון 18:21, 25 בספטמבר 2007 (IST)

ערכתי חלקים מהערך, ואני מקווה להשלים את המלאכה בקרוב. עוזי ו. 21:44, 29 בספטמבר 2007 (IST)

קריסטלוגרפיה – המשך

בהמשך לסיפור החבורות מרחביות שאני מקווה שתוכל לכתוב (ואם לא תאמר לי ואני אשמש כמכונת תרגום) הבנתי כי היו שני שלבים. בראשון גילה לאונרד זונקה 65 חבורות מרחביות (ככלל ניתן לקרוא על עבודתו של זונקה בעמוד 11 של Geometric Crystallography: An Axiomatic Introduction to Crystallography מאת Peter Engel. תקציר מאתר Google Book Search. שלא ניתן לבצע לו "העתק/הדבק".) ואחריו גילו ארתור מוריץ שנפליס ויבגראף סטפנוביץ פיודורוב כי הרשימה של זונקה היא חלקית משום שלא לקח בחשבון אלמנטים של סימטריה והוסיפו עוד 165 חבורות מרחביות. לגבי אופי הטעות של זונקה מצאתי את הפסקה הבאה:

and on periodic discrete groups by Leonhard Sohncke (1879) Schoenflies found to be incomplete because symmetry elements of the second kind, i.e. rotation-reflection and rotation-inversion axes, were not taken into consideration. Their inclusion added 165 groups to the 65 which Sohncke had derived, bringing the total to 230.

תוכל לתקן בערך של זונקה או של שנפליס מה הייתה הטעות של זונקה. תודה אביהו • שיחה 23:52, 13 באוקטובר 2007 (IST)

משפט אוסטרובסקי

אשמח להערות/שינויים. תודה, לירן (שיחה,תרומות) 20:34, 8 בנובמבר 2007 (IST)

הרדיקל של ג'ייקובסון

הערך פשוט מתחנן לקטגוריה:רדיקלים בתורת החוגים. עוזי ו. 00:36, 29 בנובמבר 2007 (IST)

ריצופים

אני התחלתי לעבוד על הערך ריצוף, והייתי מעוניין לדעת מה לדעתך עוד כדאי שיהיה בערך. טוקיוני 12:46, 30 בנובמבר 2007 (IST)

ריצופים

עלתה הצעה לאחד את ריצוף (גאומטריה) עם ריצוף של המישור. עוזי ו. 15:39, 14 בדצמבר 2007 (IST)

מושג עברי

שלום עוזי, האם מוכר לך מושג עברי ל-en:Vinculum (symbol) ? היחיד שעולה בדעתי הוא קו עילי, אך זה כללי מדי בעיני. דוד שי 18:15, 9 בפברואר 2008 (IST)

I suggest kav-mechaber. Uzi V. 22:33, 11 בפברואר 2008 (IST)

הצבעת מחלוקת על תבנית:מדען

היי,

יוני פתח הצבעת מחלוקת על התבנית. יש שם מקום לפרט את הטיעונים נגדה. כיוון שהבעת התנגדות לתבנית בצורתה הנוכחית, אשמח לעזרתך בניסוח הטיעונים להצגה בדף ההצבעה.

כתבתי טיוטה ראשונית בארגז החול שלי - בוא לשפר! עופר קדם 14:16, 11 בפברואר 2008 (IST)

Being abroad I can't help much, but I totally agree with your opinion there. Why would someone expect that scientists belong to a series, such as models or chemical compounds?

אני לא יודע מה המחשבה שם. הוספתי את שמך לכתב העמדה שלי בדף ההצבעה, מקווה שזה בסדר מבחינתך. עופר קדם 23:00, 11 בפברואר 2008 (IST)

שיחה:היסטוגרמה

אשמח אם תוכל לסייע. ‏odedee • שיחה 07:00, 14 בפברואר 2008 (IST)

I aswered there. Uzi V. 04:11, 15 בפברואר 2008 (IST)

תבנית התרגמת בערך הפארק הלאומי קינגס קניון

כפי שביקשת בדף השיחה של הערך, הבא דוגמאות לדברים הדורשים שכתוב, או בעניין התבנית המסוימת, הלוקים בתרגמת, כך נלמד יותר טוב. ואולי לפחות בחלק מהדברים אתה טועה. לכן אני מבקש שתביא בדף השיחה דוגמאות של תרגמת לפי דעתך. ישראל קרמר • שיחה • י"ג באדר א' ה'תשס"ח • 03:10, 19 בפברואר 2008 (IST)

מדובר, למשל, בפסקה הראשונה כולה, ובפרט המשפטים האחרונים בה. עוזי ו. 08:04, 19 בפברואר 2008 (IST)

הבא דוגמאות מסוימות של מילים או ביטויים או משפטים מהפסקה הראשונה ובפרט מהמשפטים האחרונים שבה, שבהם יש לדעתך בעיה של תרגמת.ישראל קרמר • שיחה • י"ג באדר א' ה'תשס"ח • 12:12, 19 בפברואר 2008 (IST)

לדוגמא, הפסקה הראשונה כולה, ובפרט המשפטים האחרונים בה. לו היו עיתותי בידי, הייתי עורך טבלת השוואה בין המלים, הביטויים והמשפטים כפי שהם מופיעים בערך, לבין אותם מלים, משפטים וביטויים כפי שהם צריכים להיות. עוזי ו. 13:46, 19 בפברואר 2008 (IST)

לא ביקשתי טבלה מפורטת, אלא מספר דוגמאות, למשל שלושה מילים או ביטויים מהפסקה הראשונה ובפרט המשפטים האחרונים שבה לדעתך יש בהם בעיה של תרגמת.

כדי להבין את שאלתי יותר אסביר לך איך תרגמתי:

במילים מהערך האנגלי שלא ידעתי את תרגומן או אחרות שלא הייתי בטוח לגמרי, הצלבתי תרגומים בין כמה מילונים מקוונים שאפשר לחפש בהם דרך אתר "תרגמני" ביניהן "בבילון" (ששם מופיע גם מילון אנגלי-אנגלי) ו"מורפיקס" (מהמיזם של "רב מילים") שהם מילונים משובחים שהגישה אליהם מדף הבית היא דרך "מילים" שבתחתית הדף (למילונים אלו יש אתרים בפני עצמם). בחלק מהמילים התרגום היה שווה בכל המילונים הנ"ל והיו מילים שהיו בהם הבדלים בין המילונים, והיו לא מעט מילים (ויש רבות כאלו באנגלית) שיש להן מספר תרגומים שונים בעברית. לאחר קריאת הטקסט האנגלי שוב, בחרתי את המילה המתאימה ביותר למה שייך לעניין המדובר בערך הזה, ולאחר שכתבתי בעברית, קראתי שוב כדי לוודא שזה מתאים. ראה כאן קישור ישיר לחלק של המילונים באתר "תרגמני": [2]

כך נהגתי בכל הערכים שתרגמתי מאנגלית (סקוויה נאה, מטסקוויה, "העץ גנרל שרמן", "העץ היפריון", הפארק הלאומי סקוויה) וכן בערך זה על "הפארק הלאומי קינקס קניון", וכך אני עושה בערך על רכס סיירה נבדה. היו בהחלט מקרים ששיניתי מילים וביטויים כי מה שהיה כתוב קודם לא התאים כל כך, אך בוודאי שתרגום הערכים ככלל היה טוב.

לכן אני מבקש שתביא כמה דוגמאות למה שלדעתך זו בעיה של תרגמת. אולי לפחות בחלק מהמקרים אתה טועה, ואף ייתכן שישנן יותר מאפשרות אחת מתאימה, וגם מה שאני כתבתי וגם מה שאתה חושב שצריך הן אפשרויות טובות ותאימות למה ששייך לערך. ישראל קרמר • שיחה • י"ד באדר א' ה'תשס"ח • 20:10, 19 בפברואר 2008 (IST)

ערכתי את המבוא. במקום לתרגם, יש לראות את הערך באנגלית כמקור לנתונים, ולכתוב מחדש. במקרה הזה קשה לבצע את המלאכה כראוי, ולו בגלל החזרה הכפייתית על שמו של העץ, שבגללו ישנם "גנרל גרנט" העץ, "חורשת גנרל גרנט", "פארק גנרל גרנט", ו"שמורת גנרל גרנט", מקוננים זה בתוך זה. עוזי ו. 13:17, 20 בפברואר 2008 (IST)

הערה בעניין אחר: אני רואה שאני כותב את השם המשפחה שלך בקיצור עם נקודה. זה לא תקני בעברית, וזה שייך לדרך השפות הלועזיות. קיצורים בעברית כותבים רק עם גרש, וראשי תבות כותבים עם גרשיים לפני האות האחרונה (וכך במדי המילואים החדשים של צה"ל מוטבע על המדים 'צה"ל' ולא 'צה.ל.' שהיה במדי המילואים הישנים יותר). ישראל קרמר • שיחה • י"ד באדר א' ה'תשס"ח • 12:44, 20 בפברואר 2008 (IST)

תודה על ההערה. פורמלית אתה צודק, אבל כך התרגלתי. עוזי ו. 13:17, 20 בפברואר 2008 (IST)

1. גם אם התרגלת אפשר וצריך לשנות.
2. אני רואה שלאחר שערכת את המבוא לשיטתך (ואין לי בעיה עם זה, כיוון שתוכן הדברים נשאר), הסרת את תבנית התרגמת. לאחר שקראתי, לא ראיתי, עם כל השינויים הבדל מהותי בין המילים שכתבתי למה שאתה ערכת, כך שאני עדיין לא מבין מה הייתה בעיית התרגמת, ולשם מה היה צריך את התבנית מלכתחילה.

ישראל קרמר • שיחה • ט"ו באדר א' ה'תשס"ח • 19:07, 20 בפברואר 2008 (IST)

אחי הקטן והמצויר

נהדר! מאוד מאוד נהניתי סקרלט • שיחה • הפתיעו אותי 09:07, 19 בפברואר 2008 (IST)

אשתי קוראת אותו כעת, ומשמיעה קריאות התפעלות. דוד שי 18:29, 20 בפברואר 2008 (IST)

אם כבר

אנחנו בקטע של דף הבירורים, מן הראוי לבטל את ההגנה עליו בהקדם האפשרי. לא סביר בעיני שבגלל משתמש אחד שמתעקש להטריד הדף ייחסם לתלונות מוצדקות. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:50, 20 בפברואר 2008 (IST)

מהגנה של יום אחד לא יקרה כלום, וכבר היו דברים מעולם (ראה ביומן ההגנות). אני לא בטוח שהצעד המומלץ כאן הוא חסימה (והזכרתי זאת בדף השיחה שלי). בברכה, ינבושד • י"ד באדר א' ה'תשס"ח.

ינבושד, אני מסכים שהגנה של יום אחד לא משנה הרבה, אבל לדף הבירורים יש חשיבות מיוחדת מעבר לדפים רגילים במרחב הערכים. הרי לפי המדיניות הוא נועל לטפל בבעיות פתוחות. בתיאוריה, מה יעשה משתמש שנחסם ליממה ורוצה לערער על זה? מכל מקום, מרגש שנחסם קיו אין מקום להגנה לדעתי. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:01, 20 בפברואר 2008 (IST)

אני לא מאמין שזה קורה לי, אבל מה שברוקולי אמר. יחסיות האמת • ♥ • י"ד באדר א' ה'תשס"ח 16:03:05

כתבתי לפני התנגשות עריכה: ישנו דף בקשות ממפעילים, דף הבירורים אינו בגדר של פיקוח נפש (אגב, עוזי ביטל את ההגנה). בברכה, ינבושד • י"ד באדר א' ה'תשס"ח.

נראה לי שצריך להסיר הגנה בקרוב... סקרלט • שיחה • הפתיעו אותי 16:05, 20 בפברואר 2008 (IST)

זה לא עניין תאורטי. ביטלתי את ההגנה משתי סיבות: המשתמש שבגינו היתה ההגנה נחוצה נחסם; וכעת יש משתמש חסום, שעשוי לרצות להתלונן. עוזי ו. 16:07, 20 בפברואר 2008 (IST)

אז כבר

תתחבר בבקשה. סקרלט • שיחה • הפתיעו אותי 23:37, 20 בפברואר 2008 (IST)

חסימתי

האם תוכל להסביר מדוע לא נתת לי אזהרה לפני החסימה כפי הנדרש ממדיניות החסימה? תודה. --‏The-Q • שיחה‏ 20:17, 21 בפברואר 2008 (IST)

אמנם לא היו כאן עדים, התראה, ו"אף על פי כן", אבל ביקשתי ממך לחדול מהנושא בדף השיחה שלך. אני מציע שבפעם הבאה שנשמעות תלונות על "אלימות מילולית של המפעילים", תסביר למתלוננים שכאשר המפעילים אינם מזהירים במלים מפורשות, הם מגלים שללא ניסוח תוקפני הפניה אינה נקלטת כאזהרה. עוזי ו. - שיחה 20:25, 21 בפברואר 2008 (IST)

עוזי, לא הייתה אזהרה על חסימה. לא מפורשת, לא מרומזת ולא סמויה. בוא תענה בכנות, האם זכרת ברגע החסימה כי אתה נדרש להזהיר לפני החסימה? האם באמת ובתמים חשבת שאפרש את "הנח לו" כ"זוהי אזהרה לפני חסימה"? אתה אחד האנשים הכי הגיוניים שאני מכיר ודווקא פה אני מתקשה לראות תכונה זאת. --‏The-Q • שיחה‏ 20:30, 21 בפברואר 2008 (IST)

לשאלותיך: (1) כן, (2) בהקשר הזה, "קיווית" מדויק יותר מאשר "חשבת". עוזי ו. - שיחה 20:42, 21 בפברואר 2008 (IST)

בתור מפעיל אתה מגלה רגישות ואמפתיה למצב. מדוע שלא תחסום אותי כבר עכשיו על איזה "חוק שלא כתוב" עם "סיבה שלא קיימת" ו"אזהרה שלא נאמרה"? כי ככה זה נשמע עוזי. --‏The-Q • שיחה‏ 20:48, 21 בפברואר 2008 (IST)

אולי איזה מפעיל אחר יחסום אותך על כשל בהפקת לקחים; אני את שלי עשיתי. יהיה הרבה יותר נחמד לכתוב איזה ערך חדש, במקום להמשיך את הדיון הזה. עוזי ו. - שיחה 22:18, 21 בפברואר 2008 (IST)

הכשל היחיד פה הוא שעבורך מדיניות ויקיפדיה היא רשות ועבורי היא הכרח. --‏The-Q • שיחה‏ 22:33, 21 בפברואר 2008 (IST)

הגנה ברלינאית

תודה על הוספת משפט הפתיחה! נשמט מזכרוני... --Yoavd - שיחה 06:47, 22 בפברואר 2008 (IST)

נדמה לי שהבעיה הזו מופיעה בלא מעט ערכי שחמט. לפעמים פסקת פתיחה וקישורים (אדומים) הם כל ההבדל בין לקסיקון ליודעי-ח"ן, לבין אנציקלופדיה. עוזי ו. - שיחה 07:41, 22 בפברואר 2008 (IST)

לאט לאט אשתדל לשפר את המצב בתחום הזה, אבל זה ייקח זמן. --Yoavd - שיחה 12:09, 22 בפברואר 2008 (IST)

ארץ הפלאות

אני חסיד גדול של אליס בארץ הפלאות, ולכן אני מאושר ששמת ציטוט ממנו כמשל בדף המשתמש שלך. אבל אם זהו משל, מה הנמשל? האם הכוונה היא לכך שהכותבים בויקיפדיה הם כמו כל חברי העדה שכשהם רוצים הם רצים במעגל וכשהם רוצים הם עומדים במקום, ובגלל זה קשה לקבוע מי מבינינו הכותבים הוא הזוכה? אם כן איפוא האצבעון שמגיע לי? טוקיוני 18:25, 24 בפברואר 2008 (IST)

המשל הזה זכה להופיע בדף המשתמש שלי בעקבות הצעה קודמת, שתאמה אותו טוב יותר. הפעם אני מסתפק בכך שזהו "מרוץ של כנסת", כלומר, משחק פרלמנטרי בלתי פוסק, ושאין בו מנצחים (כי כולנו נפסיד). עוזי ו. - שיחה 19:03, 24 בפברואר 2008 (IST)

תבנית:אתר מורשת עולמית

שלום. פתחתי דיון בעניין פרמטרים מיותרים בתבנית. אודה לך אם תביע דעתך בשיחת תבנית:אתר מורשת עולמית#שדות מיותרים. בברכה, יוסאריאן • שיחה 19:16, 24 בפברואר 2008 (IST)

הגבתי שם. התבניות האלה יצאו מזמן מפרופורציות. עוזי ו. - שיחה 19:39, 24 בפברואר 2008 (IST)

יוסאריאן, לא ניתן יהיה להתייחס ברצינות לתגובות אם אתה פונה נקודתית רק לכותבים כמו עודדי ועוזי, שדעתם ידועה לנו גם אם לא הגיבו. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ט באדר א' ה'תשס"ח • 19:43, 24 בפברואר 2008 (IST)

הגבתי בדף השיחה שלי. יוסאריאן • שיחה 20:49, 24 בפברואר 2008 (IST)

מייל

שלחתי. להתייחסותך המהירה אודה, גילגמש • שיחה 20:36, 25 בפברואר 2008 (IST)

שיקוף

דעתך המלומדת? האם אפשר לעשות מזה משהו מוצלח או לוותר? ‏Leia‏ 20:49, 25 בפברואר 2008 (IST)

זו התחלה. לא בדקתי את הערך באנגלית, אבל אין ספק שאפשר לכתוב בנושא הזה ערך לא רע, במאמץ לא גדול. עוזי ו. - שיחה 20:54, 25 בפברואר 2008 (IST)

לפי זה, יש הרבה מה להשלים. ספציפית לגבי ארגז החול של המשתמשת, תוכל להעיר לה משהו בדף השיחה שם, אם יש משהו כזה? קטונתי. ‏Leia‏ 21:12, 25 בפברואר 2008 (IST)

הערך כבר מספיק גרוע כדי לעבור למרחב הראשי עם תבנית {לשכתב}... עוזי ו. - שיחה 21:13, 25 בפברואר 2008 (IST)

להעביר למרחב הראשי? לדעתי מוקדם מדי.. כמובן שאם אתה חושב אחרת, התכבד נא והעבר. ‏Leia‏ 21:15, 25 בפברואר 2008 (IST)

תודה רבה על ההתיחסות והטיפול הזריזים. ‏Leia‏ 01:17, 26 בפברואר 2008 (IST)

האשמות

מגיעה לי התנצלות על ההאשמות הקשות שהטחת בי בדף הבדיקות ועל החסימה. זה מינימום ההגינות והמינימום אם באמת חשוב לך להרגיע מעט את הרוחות הלא-כל-כך-שקטות כאן. --‏The-Q • שיחה‏ 00:30, 26 בפברואר 2008 (IST)

לא הטחתי האשמות; הבעתי את חשדותי המבוססים על עובדות. העובדות גלויות לכל, ואני לא מעוניין לדון בהן. עוזי ו. - שיחה 00:32, 26 בפברואר 2008 (IST)

האם ביצעת בדיקה לגבי ה-IP הרלוונטי ולא דיווחת עליה בדף הבדיקות? --‏The-Q • שיחה‏ 00:33, 26 בפברואר 2008 (IST)

חלילה. עוזי ו. - שיחה 00:53, 26 בפברואר 2008 (IST)

מדוע שחזרת אותי?

לפני מספר דקות דווח בחדשות וברדיו על מותו של האיש. האם אינך סבור שיש לציין זאת בערך? 84.108.240.181 12:05, 26 בפברואר 2008 (IST)

בדקתי בשני אתרי חדשות מובילים, ולא מצאתי דיווח. אתה בוודאי מבין שבעניינים כאלה עדיף לטעות לצד הזהירות. אם משתמש מוכר לי יאמת את דבריך, לא אשחזר. עוזי ו. - שיחה 12:06, 26 בפברואר 2008 (IST)

[3]. 84.108.240.181 12:07, 26 בפברואר 2008 (IST)

ברוך דיין האמת. עוזי ו. - שיחה 12:09, 26 בפברואר 2008 (IST)

למה שחזרת אותי?

בערך "השואה" בסך הכל קישרתי לרצח-עם האחרון באפריקה (שיותר מתקשר לנושא מאשר הערך "אפריקה"). יכולת לשנות את הניסוח ל"בעיקר באפריקה, גם לאחרונה." אם זה מה שהפריע לך, אבל למה לבטל? ד"ר דוליטל - שיחה 14:12, 26 בפברואר 2008 (IST)

קרא שוב את הפסקה שניסית לשנות. אין שום הצדקה להציג בטקסט טענה כללית, ולקשר למקרה פרטי שלה, כאילו הוא מייצג; בוודאי ש"האחרון" אינו נימוק (זו היסטוריה ולא מגזין חדשות). עוזי ו. - שיחה 17:15, 26 בפברואר 2008 (IST)

לא, אני לא צריך לקרוא שוב. המקרה האחרון לא מייצג בעיניך. אם כן, מה היה "מייצג" בעיניך? המקרה הראשון? (שהרי הרשית לעצמך לקבוע חוק שאומר שאי אפשר לקשר נושא מהעבר לנושא בהווה) ובערך "רצח עם" היית מבטל את השואה כ"מקרה לא מייצג"? ד"ר דוליטל - שיחה 17:54, 26 בפברואר 2008 (IST)

אני לא מזהה את החוק שאתה קובע בשמי. בעניינים כאלה, אף מקרה אינו מייצג. למשל, אינך יכול לכתוב "מלחמת יום-הכיפורים היתה שונה מ[[מלחמת ששת הימים|מלחמות]] אחרות". עוזי ו. - שיחה 19:29, 26 בפברואר 2008 (IST)

"שאלתה של נוי לעיל"

צ"ל "שאלתו של נוי לעיל"... נוי - שיחה 16:12, 28 בפברואר 2008 (IST)

כל יום לומדים משהו חדש (ושוכחים שניים). עוזי ו. - שיחה 16:29, 28 בפברואר 2008 (IST)

תרגום קטן

היי,

האם Galois connection יתורגם לקשר גלואה? תודה! לירן (שיחה,תרומות) 22:24, 1 במרץ 2008 (IST)

בדרך כלל קוראים לזה (באנגלית) Galois correspondence, ובעברית - התאמת גלואה. עוזי ו. - שיחה 22:28, 1 במרץ 2008 (IST)

בשני ספרים שיש לי בבית (אחד עוסק בתורת גלואה והשני בגאומטריה אלגברית) נכתב Connection. אך אפעל כעצתך. לירן (שיחה,תרומות) 22:35, 1 במרץ 2008 (IST)

נחמד

אתה אוסף כאלו, לא? אליזבט • שיחה 16:12, 3 במרץ 2008 (IST)

בדרך כלל אני מעדיף לאסוף הברקות בלי לשמור את המקור, אבל הפעם אי אפשר לוותר. נקלט בשמחה. עוזי ו. - שיחה 11:18, 4 במרץ 2008 (IST)

שמחתי לסייע. בזמנך הפנוי שים לב לשאלה בתורת הקבוצות שהועלתה לפני מספר ימים בהכה את המומחה. נראה שכולם נרתעים מלענות לה משום מה. אליזבט • שיחה 13:56, 4 במרץ 2008 (IST)

2002

עוזי, לא מקובל לשחזר עריכה של חבר קהילה ללא נימוק. זה אמנם נוח יותר לשחזר בשחזור מהיר, אך יש ויקיפדים שעלולים להיעלב מזה (לא אני אישית). אני נימקתי את הסרת הקישור החיצוני: כוויקיפד, נתונים של המוסד לביטוח לאומי משנת 2002 הנם חסרי ערך בעיניי. ‏Gridge ۩ שיחה 19:26, 4 במרץ 2008 (IST).

כעת הוספתי נתונים עדכניים (והסרתי את הקישור). ‏Gridge ۩ שיחה 20:26, 4 במרץ 2008 (IST).

על ההצבעה והתגובה.

בס"ד עוזי עמיתי ויקירי שלום, שאלת אותי שאלה כאן עניתיך ולא נעניתי. ממתין לך שם. בברכה, יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים • כ"ח באדר א' ה'תשס"ח • 23:28, 4 במרץ 2008 (IST)

אני לא חושב שיש ממש בחששות האלה, אבל עדיף שלא להעיר שדים מרבצם. עוזי ו. - שיחה 00:30, 5 במרץ 2008 (IST)

הזמנה להרצאה ודיון

בעקבות הדיונים שלנו זמן האחרון, אני רוצה להזמין אותך להרצאה ודיון. אם זה רחוק לך, בימים שלאחר מכן יתקיימו אותם מפגשים באונ' תל אביב, בן גוריון בבאר שבע, והאונ' הפתוחה ברעננה. אם אתה מעוניין לדעת את השעות והימים של הדיונים האלו, אתה מוזמן לשאול אותי. Odonian ‏ 16:12, 7 במרץ 2008 (IST)

עריכותיך לא מקובלות

הדרישה שלך למקור אינה מקובלת. יש מה שנקרא common Knowledge . אני בניגוד אליך קורא ספרות כלכלית מדי יום, והשימוש במינוח טריליון רווח ביותר. כתבתי שימוש, לא כתבתי מה שכתוב במילונים.

לגבי הטבלה, היא לקוחה מהאנגלית, ואם יש לך הערות ספציפיות - תעיר. אני מקווה שלא תיכנס איתי למלחמת עריכה - כי אני לא מתכוון לוותר. איתן • שיחה 23:53, 8 במרץ 2008 (IST)

אתה קורא ספרות כלכלית, וכותב כאן על השפה העברית. זו שגיאה. הטבלה בעייתית מבחינה טכנית. אם אתה רוצה לצרף אותה לערך, היא צריכה להיות תקינה. עוזי ו. - שיחה 00:08, 9 במרץ 2008 (IST)

עליך לפרט מה בעייתי בטבלה, או לתקן איתן • שיחה 00:16, 9 במרץ 2008 (IST)

לא אוהב לתקן טבלאות. החזקות אינן מוצגות כראוי. עוזי ו. - שיחה 00:19, 9 במרץ 2008 (IST)

תודה

תודה על העריכה בערך מצוות הכאת הורים. הערך הראשון של מיזם תרי"ג המתחדש! עד מתי?- יצחק • שיחה •משנכנס אדר מרבין בשמחה• כ"ב באדר א' ה'תשס"ח •

חסימה לצמיתות

אם כבר חסמת לצמיתות, אנא מחק את הדף שיחת משתמש:אלברט איינשטיין ע"מ שלא יופיע בגוגל, מסיבות מובנות. תודה, ‏Yonidebest Ω Talk‏ 16:26, 9 במרץ 2008 (IST)

שם משתמש בעייתי

בס"ד

עוזי שלום, למה מחקת את ההערה בדף השיחה??? יהודה מלאכי • .U.D-דיבורים •הסבר פניך לחדש! וגם לותיק!*כמה חדשים קיבלת היום? • ג' באדר ב' ה'תשס"ח • 01:05, 10 במרץ 2008 (IST)

לשם מה נחוצה לנו הערה בדף שיחה של משתמש בעל שם בעייתי, שכל תכליתה להתריע על כך שהשם הוא בעייתי? (ולשם מה נחוץ השם הבעייתי הזה בכותרת הדיון בדף השיחה שלי?) עוזי ו. - שיחה 01:34, 10 במרץ 2008 (IST)

דף משתמש בן אליעזר

הסרתי רק את הדברים שבעיני ובעיני אחרים פוגעים. את כאבו וחרון אפו המבוטא בשיר השארתי, קריאה לנקמה והסתה נגד ממשלת ישראל אין להם מקום בויקיפדיה. אני מבקש ממך לא לשחזר שוב בלי דיון. תודה. שנילי • שיחה 07:22, 11 במרץ 2008 (IST)

(כפי שכתבתי בדף השיחה שלו, למרבה הצער) אין לנו בויקיפדיה כלל האוסר על פוליטיקה או פגיעה ברגשות בדפי משתמש. דף המשתמש שלו, ואין לך שום זכות לגעת בו. עוזי ו. - שיחה 08:47, 11 במרץ 2008 (IST)

ויקיפדיה:דף משתמש#ממה יש להמנע? (מאמרי פובליציסטיקה ודעות, דיונים שאינם קשורים לוויקיפדיה) --‏The-Q • שיחה‏ 12:00, 11 במרץ 2008 (IST)

והצלוב המרוח אצלך על כל הדף עם דם נוטף הוא לא דעה מעוררת מחלוקת? מישהו ביקש ממך להסתיר אותו? להוריד אותו? חלס (חאלס, חלאס, חאלאס, ח'לאס, ח'אלס, ח'אלקס) עם כל המלחמות האלה! חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ד' באדר ב' ה'תשס"ח • 12:19, 11 במרץ 2008 (IST)

זאת שאלה טובה. מישהו ביקש להסתיר אותו? אם כן, אני לא מתנגד. חוץ מזה, מדובר בדעה בהקשר הוויקיפדי. --‏The-Q • שיחה‏ 12:57, 11 במרץ 2008 (IST)

בהמשך

לשיחתנו מהבוקר שלחתי מייל. סקרלט • שיחה 15:47, 11 במרץ 2008 (IST)

אתה כל כך צודק!

אתה כל כך צודק! אך שים לב, אני לא בקשתי בירה, אני בקשתי ניטראליות דו-סטרית, זה פשע? שים לב גם כניסה לויקי זה לא ערך לפני עצמו. זה יכול להיות ערך רק קיים שוויוני והוגן כפי ש דניאל צבי ענה לפנייתי הערך הזה אינוממש קיים ומה אפסיד בהפסדו? עדין לק"י - שיחה 07:01, 12 במרץ 2008 (IST)

מייל

קיבלתי. יטופל עד סוף השבוע. בברכה - אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 07:14, 12 במרץ 2008 (IST)

polyominoes

אשמח לחוות דעתך, כאן. טוקיוני 13:39, 12 במרץ 2008 (IST)

עניתי שם. עוזי ו. - שיחה 18:54, 15 במרץ 2008 (IST)

שוב בעיה בהגדרת הברירה הטבעית

בהצעה שלך באמת אין טאוטולוגיה אבל נדמה לי שהיא חדלה להגדיר ברירה טבעית. מה לגבי "הברירה הטבעית היא תהליך בו הרכב המידע הגנטי באוכלוסייה משתנה בעקבות הנטייה של פרטים בעלי מידע גנטי מסויים להתרבות יותר בסביבה מסויימת"? האם פה יש טאוטולוגיה? Eddau - שיחה 01:26, 14 במרץ 2008 (IST)

טוב, נראה לי שהסתדרתי בזכות הדרכתך. תודה. בלי קשר, האם תוכל לבדוק את הסעיף אבולוציה#תורת המשחקים האבולוציונית? אלפי תודות!Eddau - שיחה 04:21, 15 במרץ 2008 (IST)

גלואה

מפנה היום למתמטיקאי. אני חושב שצריך לתת שם תבנית:מפנה ולכתוב דף פירושונים על כל הגלואה למיניהם. אני זוכר רק את תורת גלואה. אתה יכול להכין פירושונים כזה עם כולם והסבר קצר עליהם? תודה. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ז' באדר ב' ה'תשס"ח • 09:57, 14 במרץ 2008 (IST)

יצרתי דף פירושונים. כעת צריך יהיה להכחיל את הקישורים האלה... עוזי ו. - שיחה 18:51, 15 במרץ 2008 (IST)

ישר כח. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ט' באדר ב' ה'תשס"ח • 03:26, 16 במרץ 2008 (IST)

ערך: היה היה - האדם

― הועבר לדף שיחה:היה היה - האדם
עוזי ו. - שיחה 00:22, 17 במרץ 2008 (IST)

שם משתמש בעייתי

למה חסמת לו את אפשרות יצירת החשבונות? נוי - שיחה 16:07, 17 במרץ 2008 (IST)

עיון ביומן החסימות מראה שזוהי ברירת המחדל אצל רוב המפעילים; כך גם אצלי. עוזי ו. - שיחה 16:18, 17 במרץ 2008 (IST)

אני יודע, רק רציתי להעיר את תשומת ליבך- ייתכן שהוא יהיה משתמש תורם בשם נורמלי. נוי - שיחה 16:22, 17 במרץ 2008 (IST)

בהחלט יתכן, אבל אם כך, מה מפריע לו לצאת מהחשבון ולפתוח חדש? עוזי ו. - שיחה 16:24, 17 במרץ 2008 (IST)

מכיוון שחסמת לו את אפשרות יצירת החשבונות, ואם אינני טועה, היא מגבילה את האיי פי שלו. נוי - שיחה 16:43, 17 במרץ 2008 (IST)

זו פרשנות מעניינת לאפשרות "חסום יצירת חשבונות". אפעל מעתה לפיה. עוזי ו. - שיחה 16:45, 17 במרץ 2008 (IST)

במקרים כאלה עדיף פשוט לבטל את החסימה האוטומטית. אגב, לא בטוח איזו מבין הפרשנויות נכונה - אבדוק זאת. ‏– rotemliss – שיחה 19:15, 17 במרץ 2008 (IST)

חוסה ראול קפבלנקה

תודה על השינוי (קאמבק). משום מה מישהו החליט שזה מינוח טוב יותר ממה שהיה (פרישה, והתחלה מחדש). האם יש לך הערות כלשהן לגבי הערך עצמו? --Yoavd - שיחה 17:25, 17 במרץ 2008 (IST)

הערך מרשים מאד (קראתי אותו לפני כמה ימים). הפריע לי השימוש התכוף במד הכושר, לפני שהנושא הזה החל להיות מפוקח באופן מסודר. גם אם יש אתרים שעוסקים בדירוג רטרואקטיבי, כדאי להעיר לגבי האמינות שלהם (האם התעוד שברשותנו מספיק כדי לחשב מד כושר בדיוק סביר, על-פי ההגדרות הנהוגות היום?). מפריע לי גם שמד כושר אדום... עוזי ו. - שיחה 17:32, 17 במרץ 2008 (IST)

אדום??? מד כושר (שחמט)! חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י' באדר ב' ה'תשס"ח • 17:57, 17 במרץ 2008 (IST)

לגבי אמינות מד הכושר: ישנם כמה כאלו, וכאשר אכתוב ערך אתייחס לכולם. בכל מקרה מד הכושר chessmetrics.com נחשב לאמין מאוד. כל התיעוד הנדרש לצורך חישוב מד כושר הוא פשוט תוצאות התחרויות. המקובל הוא שבתקופת הבסיס נותנים לכל השחקנים התחרותיים מד כושר תחילי של 2200 (או 2000) והתוצאות מתאימות את עצמן במהירות רבה. למשל, שחקן חזק מאו דיגיע לאחר 20-30 משחקים ל-2600+ ועם הזמן הנתונים יתקרבו אסימפטוטית לתוצאה ה"נכונה". כמובן שאם חלים שינויים גדולים ברמתו של השחקן (מחלה קשה, ארוע טראומטי אחר) מד הכושר יראה תוצאות משובשות. --Yoavd - שיחה 18:55, 17 במרץ 2008 (IST)

בערך מד כושר חסר הסבר על האידיאולוגיה המתמטית (וגם הנוסחאות שנמצאות שם - משובשות). אני מקווה להגיע לזה בהזדמנות. עוזי ו. - שיחה 19:17, 17 במרץ 2008 (IST)

לגבי המחלוקת

היי עוזי,

אני הפסקתי לנסות להתדיין עם גולף, לבקשתו. עיקר ההשתתפות שלי בעניין הייתה לנסות לקבל מגולף הבהרות ופרטים לגבי טענותיו בנושא פרעות יאשי ([4]), אך הוא סירב להענות לכך. יצאתי מהעניין בתחושה קשה מהמתרחש כאן. לדעתי, כאשר מעלים טענות נגד אדם ופעולתו, חובה לפרט לגביהן, כדי שיוכל להגן על עצמו, וכדי שיוכלו הקוראים לשפוט בעצמם את מידת האמת בטענות. אם אדם אינו מעוניין לפרט, מסיבותיו שלו, ראוי שלא יעלה טענות כאלה בכלל, או, לאחר מעשה, לחזור בו מטענות מסוג זה. לצערי, תפישת המוסר שלי בעניין אינה משותפת למשתמשים אחרים.

לא ידוע לי על טענות של אריה בעניין ערכיו של גולף, אני לא חושב שהוא עוסק בכלל בערכים שכותב גולף.

עופר קדם - שיחה 20:31, 17 במרץ 2008 (IST)

אני מקווה שאם גולף ירצה לחזור אל הערך ההוא, הוא יפרט את טענותיו; שאם הוא ירצה לטעון, להבא, שהערך פגום, הוא יסביר מדוע; ושאם הוא יבחר להמנע משני אלו, תוכלו כולכם להניח את המחלוקת מאחוריכם ולהביט קדימה. עוזי ו. - שיחה 20:33, 17 במרץ 2008 (IST)

מד כושר בשחמט

ישנה כתיבה מתמטית בנושא [5] [6] אם תרצה לשפר את הצד המדעי בעניין אני בטוח שתמצא חומר בשני המאמרים הללו + רשימת הקריאה שבסופם. --Yoavd - שיחה 22:10, 17 במרץ 2008 (IST)

שכתבתי. אני מקווה שהתוצאה תמצא חן בעיניך. עוזי ו. - שיחה 03:04, 7 באפריל 2008 (IDT)

תודה

תודה שהואלת לענות על שאלותיי, אך בטח שמת לב שאחרי שכתבתי את השאלות בדף השיחה שלך - מחקתי אותן משם, ולא בכדי: פשוט כבר הספקתי לענות עליהן בעצמי! איך שלא יהיה, תודה רבה על טרחתך. ומענין לעניין באותו עניין - נותרה לי רק שאלה קטנה: האם אתה מכיר שם מיוחד למטריקה שמניחה כי המרחק בין האפס למספר חיובי נתון - הוא מספר זה (לחלופין: הוא מכפלה של מספר זה באיזשהו קבוע)? כל תשובה לשאלה זו תועיל לי מאד. לילה טוב. Elico - שיחה 01:10, 19 במרץ 2008 (IST)

אם הכוונה למטריקה אינווריאנטית להזזות, זוהי כמובן "הנורמה הסטנדרטית על הממשיים" הידועה בכינויה "הערך המוחלט". עוזי ו. - שיחה 01:49, 19 במרץ 2008 (IST)

1. מצטרף אל כל מה שכתב צחי לרנר. חן חן ותודה רבה!
2. אם ב"מטריקה אינוריאנטית להזזות" התכוונת שהמרחק בין שתי נקודות לא ישתנה גם כשמספר נתון יתווסף לכל אחת משתי הנקודות - אז כן: בהחלט התכוונתי ל"מטריקה אינוריאנטית להזזות".
3. איך שלא יהיה, אני התכוונתי לכל מטריקה המאופיינת בכך שהמרחק בין האפס למספר חיובי נתון - הוא מספר זה, אך לאו דוקא למטריקה כזו שזהה לערך המוחלט. לדוגמה, מטריקה מ' שלפיה: המרחק בין האפס לבין מספר חיובי נתון - הנו מספר זה, בעוד שהמרחק בין האפס לבין מספר שלילי נתון - הנו איזשהו "קבוע" חיובי; וכל כיוצא בזה. האם אתה מכיר אפוא שם מיוחד לכל מטריקה כזו שלפיה המרחק בין האפס לבין מספר חיובי נתון - הנו מספר זה (בין אם המטריקה הזו היא הערך המוחלט ובין אם היא המטריקה מ' הנ"ל ובין אם היא כל מטריקה אחרת שלפיה המרחק בין האפס לבין מספר חיובי נתון - הנו מספר זה)?
4. יום טוב.

Elico - שיחה 11:29, 19 במרץ 2008 (IST)

אם המטריקה אינווריאנטית להזזות, כלומר, מקיימת את התנאי $\ d(x+t,y+t)=d(x,y)$, אז $\ d(x,y)=d(x-y,0)$, ומכיוון שאגף שמאל סימטרי להחלפת x ב-y, כך גם אגף ימין, ואפשר להניח x>y; לכן זו מוכרחה להיות המטריקה הסטנדרטית. מאידך, אם אינך מניח אינווריאנטיות, אני לא מכיר למטריקה כזו שם מיוחד. שים לב שצריך להגדיר את המרחק בין כל שני מספרים, ולא רק את המרחק מאפס. עוזי ו. - שיחה 13:45, 19 במרץ 2008 (IST)

1. שלום עוזי, תודה לך על תשובתך.
2. אם עולם הדיון הוא השדה הממשי - אז אתה צודק. אבל אם זהו השדה המרוכב, אז לדעתי מטריקה (אינואריאנטית להזזות) העונה על התנאי המקורי שלי - הדורש כזכור שהמרחק בין האפס למספר חיובי נתון הוא מספר זה - אינה חייבת להיות הערך המוחלט, אבל כדי להוכיח זאת - עלי ראשית לתקן את הדוגמה הנגדית מ' שהבאתי קודם. ובכן, למעשה התכוונתי לתת את הדוגמה הבאה: מטריקה מ' שלפיה המרחק בין זוג נתון של מספרים מרוכבים שההפרש ביניהן חיובי/מאופס - הנו ההפרש החיובי/המאופס הזה, בעוד שהמרחק בין זוג נתון אחר של מספרים מרוכבים - הנו איזשהו "קבוע" חיובי. שים לב שהמטריקה מ' הנ"ל עונה על התנאי המקורי שלי, והיא גם אינואריאנטית להזזות, והיא גם מוגדרת על כל זוג של מספרים, אבל למרות כל זאת - היא איננה הערך המוחלט (כמובן שאינך אשם על דבריך הקודמים שהרי יצאת מנקודת הנחה שעולם הדיון הוא השדה הממשי).
3. איך שלא יהיה, אם אתה אומר שאינך מכיר שם מיוחד לסוג זה של מטריקות העונות על התנאי המקורי הנ"ל שלי - אז אולי תוכל לענות לי על שאלה אחרת אודות התנאי הנ"ל: ובכן, האם זכור לך מהחשבון האינפי' (הממשי או המרוכב) איזשהו משפט קלאסי (חוץ ממשפטים על ערכים מוחלטים) אשר - לשם אמיתותו - הכרחי להניח שהמטריקה של השדה המרוכב (לאו דוקא זו הסטנדרטית) מקיימת את התנאי המקורי הנ"ל שלי (הדורש כזכור שהמרחק בין האפס למספר חיובי נתון הוא מספר זה)? במלים אחרות: האם ידוע לך מהחשבון האינפי' על איזשהו משפט קלאסי (חוץ ממשפטים על ערכים מוחלטים) - אשר מופרך בכל מטריקה (אינואריאנטית להזזות) שאינה עונה על התנאי המקורי הנ"ל שלי?
4. יום טוב, ותודה על תשומת הלב עד כה.

Elico - שיחה 14:56, 19 במרץ 2008 (IST)

1. המטריקה שאתה מגדיר על $\ \mathbb {C} =\mathbb {R} \times \mathbb {R}$ היא $\ d((x,y),(x',y'))=\delta _{y,y'}|x-x'|+(1-\delta _{y,y'})c$, כלומר, "ניפוח" של המטריקה הסטנדרטית על הישר הממשי במטריקה דיסקרטית על הישר המרוכב. לפי המטריקה הזו, הקבוצות הפתוחות הן קטעים פתוחים בכיוון הממשי.

2. אתה שואל, למעשה, אילו תכונות מאפיינות את המטריקות הסטנדרטיות על הישר הממשי או המישור המרוכב. צריך להבדיל בין משפטים העוסקים במספרים (המרוכבים או הממשיים) כמרחב עם נורמה (שהיא, למעשה, מטריקה אינווריאנטית הומוגנית), לבין אלו העוסקים בהם כמרחבים מטריים, לבין אלו העוסקים בהם כמרחבים טופולוגיים. בכל מעבר כזה מאבדים משפטים, ומרוויחים דוגמאות חדשות. לדוגמא, הנורמה המרוכבת הסטנדרטית היא היחידה שהיא כפלית (ביחס לכפל של מספרים מרוכבים). כמובן שאם תשכח את מבנה השדה של המספרים המרוכבים, תצטרך לטפל בהם כמרחב וקטורי מעל הממשיים (ותו לא), וכאן יש משפט רלוונטי אחר: כל הנורמות של מרחבים וקטוריים מממד סופי מגדירות את אותה טופולוגיה. המטריקה שהגדרת בסעיף הראשון אינה מוגדרת על-ידי נורמה. אני מהמר שעם הנורמה הזו, כל המשפטים באנליזה מרוכבת ילכו לאיבוד - המרחב אפילו איננו קומפקטי מקומית, כך שלא ניתן להגדיר אינטגרלים. עוזי ו. - שיחה 16:52, 19 במרץ 2008 (IST)

• תודה לך עוזי. אחדד את שאלתי, ואעשה זאת תוך כדי התיחסות ישירה להערותיך החשובות:

1. כתבת: "המטריקה שהגדרת בסעיף הראשון אינה מוגדרת על-ידי נורמה".

נכון, זו רק היתה דוגמה למטריקה אינואריאנטית להזזות (אך לאו דוקא הומוגנית) אשר איננה המטריקה הסטנדרטית של השדה המרוכב - למרות שהיא כן עונה על התנאי המקורי שלי (הדורש כזכור שלכל מספר חיובי המרחק בינו לאפס יהיה מספר חיובי זה).

2. כתבת: "אתה שואל, למעשה, אילו תכונות מאפיינות את המטריקות הסטנדרטיות על הישר הממשי או המישור המרוכב".

לא. המטריקות הסטנדרטיות הן כפליות, בעוד שאני שואל על מאפייני כל מטריקה שהיא - גם כשהיא איננה כפלית, ובלבד שהיא מקיימת את התנאי המקורי הנ"ל שלי (הדורש כזכור שלכל מספר חיובי המרחק בינו לאפס יהיה מספר חיובי זה), כגון המטריקה מ' הנ"ל ("ניפוח" של המטריקה הסטנדרטית על הישר הממשי במטריקה דיסקרטית על הישר המרוכב), וכגון המטריקה הסטנדרטית, וכל כיוצא במטריקות כאלו העונות על התנאי המקורי שלי. חיפשתי את המאפיין של המטריקות הללו, ולשם כך - חיפשתי (ואני עדין מחפש) את המאפיין הנגדי, דהיינו אני מחפש תשובה לשאלה אודות מטריקות שאינן כאלו, והשאלה היתה ונותרה אפוא זו: האם יש משפטים קלאסיים באנליזה מרוכבת אשר עליהם תוכל להמר שיאבדו ברגע שנחליף את המטריקה הסטנדרטית במטריקה נתונה שאינה מקיימת את התנאי המקורי שלי.

3. כתבת: "צריך להבדיל בין משפטים העוסקים במספרים (המרוכבים או הממשיים) כמרחב עם נורמה (שהיא, למעשה, מטריקה אינווריאנטית הומוגנית), לבין אלו העוסקים בהם כמרחבים מטריים".

המשותף לשני סוגי המשפטים האלה הוא שכולם מניחים איזושהי מטריקה M. השאלה שלי היא אפוא זו: תהי מטריקה K (מותר לה להיות כפלית ואינואריאנטית להזזות) שאינה מקיימת את התנאי המקורי שלי (הדורש כזכור שלכל מספר חיובי המרחק בינו לאפס יהיה מספר חיובי זה); אז האם מקרב משפטי האנליזה המרוכבת יש אי-אילו משפטים קלאסיים אשר עליהם תוכל להמר כי יאבדו ברגע שנחליף את המטריקה M במטריקה K?

4. כתבת: "בכל מעבר כזה מאבדים משפטים, ומרוויחים דוגמאות חדשות. לדוגמא, הנורמה המרוכבת הסטנדרטית היא היחידה שהיא כפלית (ביחס לכפל של מספרים מרוכבים)".

אני מקוה שהבנתי אותך נכון: הרי תסכים איתי שיש עוד נורמות כפליות (ביחס לכפל של מספרים מרוכבים) שאינן סטנדרטיות, למשל נורמה שאינה עונה על התנאי המקורי שלי, כגון נורמה המחזירה את המספר 1 עבור כל מספר מרוכב שאינו אפס; אז מן הסתם התכוונת רק להגיד שמקרב הנורמות העונות על התנאי המקורי שלי - הנורמה המרוכבת הסטנדרטית היא היחידה שהיא כפלית (ביחס לכפל של מספרים מרוכבים). האם אכן לטענה הזו התכוונת? אם אכן כך - אז האם יש משפט מוכר כזה? אם לא - אז האם קל להוכיח טענה זו (לפחות אינטואיטיבית אם לא ריגורוזית)?

5. אני מהמר שעם הנורמה הזו, כל המשפטים באנליזה מרוכבת ילכו לאיבוד - המרחב אפילו איננו קומפקטי מקומית, כך שלא ניתן להגדיר אינטגרלים.

אני מקוה שהבנתי אותך נכון: האם התכוונת להגיד שלכל מטריקה K (מותר לה להיות כפלית ואינואריאנטית להזזות) שאינה מקיימת את התנאי המקורי שלי (הדורש כזכור שלכל מספר חיובי המרחק בינו לאפס יהיה מספר חיובי זה): אתה מהמר ש"כל המשפטים באנליזה מרוכבת ילכו לאיבוד - המרחב אפילו איננו קומפקטי מקומית, כך שלא ניתן להגדיר אינטגרלים"? תזכורת: אני מחפש את אותם משפטים קלאסיים באנליזה מרוכבת שילכו לאיבוד אצל כל מטריקה K (מותר לה להיות כפלית ואינואריאנטית להזזות) שאינה מקיימת את התנאי המקורי שלי (הדורש כזכור שלכל מספר חיובי המרחק בינו לאפס יהיה מספר חיובי זה).

• אני מקוה שכעת הצלחתי לחדד את שאלתי המקורית - עד לשפיץ שבשפיץ (וכמובן אני גם מעוניין בתשובה לשאלתי האגבית שבסעיף 4). תודה רבה רבה על כל תשומת הלב שלך אליי. אני מעריך את זה מאד מאד.

Elico - שיחה 20:56, 19 במרץ 2008 (IST)

נאמר שמטריקה על המישור המרוכב היא "הזזה של הערך המוחלט" אם לכל x ממשי ולכל z מרוכב, $\ d(z,x+z)=|x|$ (שים לב שאנחנו מניחים אינווריאנטיות להזזות מרוכבות; אפשר לדבר גם על מחלקה גדולה יותר, של מטריקות אינווריאנטיות להזזות ממשיות בלבד - אבל עבורן אין שום מידע על מה שקורה מחוץ לישר הממשי, ואני מניח שהן לא מעניינות במיוחד).

(שאלה טבעית: האם מטריקה שהיא הזזה של הערך המוחלט נקבעת על-ידי הצמצום שלה לציר המרוכב?)

2. אם כך, אתה רוצה לאפיין את המטריקות שהן הזזה של הערך המוחלט.

3. נדמה לי שאתה מצפה לגלות שהאנליזה עובדת "בגלל" שהמטריקה הרגילה היא הזזה של הערך המוחלט, ולכן המשפטים לא יעבדו עבור מטריקות אחרות. זה לא מדויק בשני הכיוונים: ראשית, האנליזה המרוכבת הרבה יותר רגישה מזה: אין ספק שהיא תתפרק לרסיסים אם תחליף אותה במטריקת הניפוח שהגדרנו קודם. ושנית, יש מטריקות שאינן הזזה של הערך המוחלט, ושומרות כמעט על כל המבנה; לדוגמא, כפל של המטריקה הרגילה בקבוע.

4. לפי ההגדרה, נורמה צריכה להיות הומוגנית, ולכן "הנורמה הטריוויאלית" שהגדרת אינה נורמה. הנורמה הכפלית היחידה של המספרים המרוכבים היא הנורמה הרגילה. ראה אלגברה עם נורמה להכללה.

5. שוב, זו לא השאלה הנכונה. אתה מחפש מאפיינים של הזזות של הערך המוחלט, אבל דורש מהם (משום מה) להיות משפטים קלאסיים באנליזה - אלו יאפיינו את המטריקה (המרוכבת) הרגילה, ולא את ההזזות של הערך המוחלט. עוזי ו. - שיחה 21:42, 19 במרץ 2008 (IST)

1. אני מאד מודה לך עוזי על הניסוח החדש - שדווקא מצא חן בעיניי: "הזזה של הערך המוחלט"; יפה! אגב, לדעתי ראוי לשפר את הניסוח - כך: "הזזה של הערך המוחלט של הממשיים", שהרי הערך המוחלט מתיחס רק ל-x ממשי. אגב, מנין שאבת את ההשראה למינוח הנחמד הזה?

2. אכן צדקת בכוונתי, אם כי ראוי לחזור ולהדגיש שאני מעוניין לאפיין את "ההזזות" הללו - ע"י אפיון נגדי, כלומר ע"י מציאת אי-אילו משפטי אנליזה קלאסיים שיאבדו בכל מטריקה שאיננה "הזזה של הערך המוחלט" (של הממשיים).

3. בשונה מכפי שהתימרת לנחש, היה ברור לי מראש כי התנאי של היות המטריקה "הזזה של הערך המוחלט" (של הממשיים) - אינו תנאי מספיק לאנליזה הקלאסית. מאידך, אני כן מנסה לברר האם זה תנאי הכרחי עבור אי-אילו משפטים של האנליזה הקלאסית! לדוגמה, אני מנחש שבאנליזה הקלאסית יהיו אי-אילו משפטים קלאסיים שיקרסו תחת המטריקה של כפל של המטריקה הרגילה בקבוע! אני צודק? בכל מקרה, מטרתי המוצהרת היא למצוא אי-אילו משפטים קלאסיים באנליזה שיקרסו תחת כל מטריקה שאיננה "הזזה של הערך המוחלט" (של הממשיים).

4. היתה לי רק טעות של ניסוח, לא טעות עקרונית; במקום "נורמה" הייתי צריך להגיד: "מטריקה", ובמקום "כפלית" הייתי צריך לומר "כפלית כשהמרחק הוא מהאפס". מה שהתכוונתי לטעון היה אפוא שכשהמרחק הוא מהאפס אז המטריקה הסטנדרטית איננה הכפלית היחידה (לדוגמה, ישנה גם מטריקה דיסקרטית שלפיה המרחק בין זוג נתון של נקודות שונות זו מזו הוא 1).

5. אני מקוה שאחרי כל העידונים החוזרים ונשנים של הבהרותיי - הצלחתי הפעם למקד סוף סוף את שאלתי: האם אתה יכול להמר על אי-אילו משפטים קלאסיים באנליזה שיקרסו תחת כל מטריקה שאיננה "הזזה של הערך המוחלט" (של הממשיים). אם תצליח למצוא לי משפט כזה - אז זה יוכיח כי התנאי של היות המטריקה "הזזה של הערך המוחלט" (של הממשיים) הוא תנאי הכרחי (אם כי לאו דוקא מספיק) של האנליזה הקלאסית.

• שוב תודה על הכל.

Elico - שיחה 23:45, 19 במרץ 2008 (IST)

5. רוב המשפטים באנליזה נכונים דווקא לנורמה הסטנדרטית. בחלק מהמקרים התוצאה תלויה רק בטופולוגיה, ואז אפשר לשנות מעט - למשל, להכפיל בקבוע, או אפילו לעוות את הדיפרנציאל באמצעות פונקציה רציפה שאינה מתאפסת (כפי שעושים כדי לקבל משטחים בעלי עקמומיות קבועה). משפטים שאין בהם הפרדה דווקאית בין הזזות ממשיות לאחרות, לא ירגישו בכלל שהמטריקה מסכימה עם הערך המוחלט הממשי, משום שהם יהיו רגישים לטופולוגיה, ובין המטריקות שלך יש כאלו שמגדירות את הטופולוגיה הרגילה (המרחב קשיר ופשוט קשר), ואחרות שמגדירות טופולוגיה שבה המישור המרוכב מתפרק למספר שאינו בן מניה של מחלקות קשירות. עם כל זאת, שים לב שהמשפט הראשון בתגובה שלי עונה לשאלה שלך (באופן די משעמם): לצורך המשפטים הקלאסיים באנליזה, הכרחי לא רק שהמטריקה תהיה הזזה של הערך המוחלט הממשי, אלא שהיא תהיה שווה לערך המוחלט המרוכב. עוזי ו. - שיחה 23:22, 20 במרץ 2008 (IST)

תודה עוזי. מזה זמן רב אני מחכה לתשובה הזו, היא עזרה לי מאד! איך שלא יהיה, האם - מקרב מה שאתה מכנה "רוב המשפטים באנליזה" (כמובן חוץ ממשפטים שדנים ישירות על הערך המוחלט) - תוכל להצביע ספציפית על איזשהו משפט שמניח מראש כי (כלשונך): "לא רק שהמטריקה תהיה הזזה של הערך המוחלט הממשי, אלא שהיא תהיה שווה לערך המוחלט המרוכב."?

Elico - שיחה 23:49, 20 במרץ 2008 (IST)

כל הכבוד

עוזי, אני מוריד בפניך את הכובע על תרומותיך לויקיפדיה, על חוכמתך ועל יושרך צחי לרנר - שיחה 02:02, 19 במרץ 2008 (IST)

עקומת קטנרית

ראה נא אם ניתן לעשות משהו מזה, הבעיה מתחילה בשם וממשיכה בעקביות עד סוף הערך. תודה, ‏odedee • שיחה 10:43, 20 במרץ 2008 (IST)

שכתבתי. אני לא יודע מה חושב לעצמו משתמש שאו שאיננו יודע עברית, או שאיננו מבין כלל את נושא הערך, כאשר הוא מחליט לתרגם אותו לכאן. למי זה מועיל, בדיוק? עוזי ו. - שיחה 23:24, 20 במרץ 2008 (IST)

ספר השיאים של גינס

אהלן עוזי.

בספר השיאים של גינס מוצג השיא של המכתב הקצר ביותר בעולם: סופר ידוע ביקש את חוות דעתו של חברו על ספר שכתב, אז שלח את הספר לחבר הזה - בצירוף מכתב שכלל רק אות אחת: "?". החבר מצידו - לא נשאר חייב: קרא את הספר, ואז שלח לסופר מכתב תגובה - שכלל אות אחת בלבד: "!".

ברם, לאמיתו של דבר, השיא הנ"ל הרשום בספר השיאים של גינס - אינו ההודעה הקצרה ביותר האפשרית: תיתכן אף הודעה עוד יותר קצרה: שתיקה. השתיקה - פנים רבות לה: יש שתיקה רועמת - המרעימה בקור רוח: "מיצינו את הנושא!", ויש שתיקה חייכנית יותר - המביעה מעין אישור שקט, ויש שתיקה נסוגה - המביעה ויתור, ויש שתיקה דיפלומטית - המביעה מעין אמירה של "לא מאשר ולא מכחיש", וכל כיוצא באלו השתיקות האקספרסיביות; הצד השוה שבהן - שהן מביעות משהו. אינני יודע האם לשתיקה אקספרסיבית נתכוונת, או שזו סתם שתיקה קונבנציונלית בלתי אקפסרסיבית הנובעת מעייפות או מעצלות או משיעמום וכדומה, ואז - אין היא ראויה להיכנס לספר השיאים, שכן אז - אין בינה לבין הלא-כלום - ולא כלום.

• בכל מקרה, תודה לך על המאמץ מצידך עד כה, ושיהיה לך פורים כשר ונחמד.
• Elico - שיחה 23:05, 20 במרץ 2008 (IST)

ואני מחפש בינתיים דרך דיפלומטית לומר שאתה מחפש דרך פשוטה להבדיל בין קרנף, נמנמן, אופוסום, ראשתן וזברה, לבין כל היונקים האחרים... עוזי ו. - שיחה 23:15, 20 במרץ 2008 (IST)

ראה שם את תגובתי (הקצרצרה) לתשובתך המועילה שניתנה שם לפני כמה דקות. Elico - שיחה 23:51, 20 במרץ 2008 (IST)

אולי תוכל לסייע בהכרעת מחלוקת עתיקת יומין מראשית המאה ה-19

שלום עוזי. שתי הפסקאות הבאות מציגות רקע הסטורי (שאותו אינך חייב לקרוא), ובשתי הפסקאות שלאחריהן אבהיר איך קשורה לכל זה הבקשה שלי ממך.

• ובכן, הערך המוחלט הסטנדרטי של המספרים המרוכבים - מבוסס על יצוגם במרחב אוקלידי דו-מימדי מעל המספרים הממשיים אשר בו הזוג {1, i} אורתונורמלי. נקודת המוצא היא אפוא אוקלידית, ולכן: גיאומטרית. הרעיון לבסס גיאומטרית (ואוקלידית) את המטריקה של המספרים המרוכבים - קיבל את פרסומו הנרחב כבר בשנת 1814, במאמרו של הצרפתי אַרגון (Jean-Robert Argand) - במסגרת מה שמכונה "דיאגרמת ארגון" - שהפכה מאז לקלאסיקה (הנלמדת כיום אף בבתי הספר התיכוניים במגמה ריאלית).
• דא עקא, שמייד עם פרסום הרעיון של אַרגון לבסס את המטריקה של המרוכבים על הגיאומטריה (ובפרט: הגיאומטריה האוקלידית), ערער על כך צרפתי אחר, François-Joseph Servois. האחרון שלל את ביסוס המטריקה של תורת המספרים המרוכבים על הגיאומטריה, ודרש אמצעים אלגבריים טהורים בלבד - ובלתי שרירותיים. המחלוקת בין השניים המשיכה, ופורסמה מעל גבי כתב העת Annales de mathématiques pures et appliquées כרך 4 (לשנת 1813-1814) וכרך 5 (לשנת 1814-1815).
• יוצא אפוא שהערך המוחלט הסטנדרטי, המבוסס על דיאגרמת ארגון, מבוסס למעשה על מטריקה אשר עליה קמו עוררין - בהיותה גיאומטרית (ואוקלידית) - ולכן שרירותית מנקודת מבט אלגברית טהורה. לכן, אם תצליח עוזי לאתר (מקרב משפטי האנליזה) איזשהו משפט קלאסי (בפרט אסתטי) ספציפי - אשר אמיתותו תלויה ועומדת על הערך המוחלט הסטנדרטי, כך שתחת כל ערך מוחלט אחר - המשפט הקלאסי הנ"ל יקרוס, או-אז ניתן יהיה להצדיק בדיעבד את הערך המוחלט הסטנדרטי (למרות שהוא נראה כשרירותי מנקודת מבט אלגברית לא גיאומטרית) - בכך שנטען כי מטעמים של "מסורת אסתטית" אנו מעוניינים לשמור על המשפטים הקלאסיים האסתטיים (והבלתי שרירותיים אלגברית) של האנליזה, ובכך אתה תסייע להכרעת המחלוקת עתיקת היומין הנ"ל שבין אַרגון לבין סרְבוּאה.
• אני מקוה שכעת אתה מבין מדוע אני מוצא חשיבות גדולה בכך שמישהו יסייע בידי להצביע על משפט ספציפי כזה (ולא להסתפק באמירה כללית ועמומה: "רוב משפטי האנליזה"). אם אתה מתקשה להצביע ספציפית - אז אולי תוכל להפנות אותי למאן דהו שיוכל להצביע ספציפית?

Elico - שיחה 15:47, 21 במרץ 2008 (IST)

הערה אישית: זו הפעם הראשונה שאני שומע על מי מבין שני הצרפתים האלה (אתה בוודאי רואה מדוע זה רלוונטי).

המטריקה הסטנדרטית בוודאי אינה שרירותית מנקודת מבט אלגברית: ריבוע המרחק הוא הנורמה של המרוכבים מעל הממשיים, וראה גם אלגברה עם הרכבה (הקישור שנתתי בעבר, ל"אלגברה עם נורמה", היה טעות סופר).

עוד לפני שמגיעים למשפטים, צריך לברר מה קורה להגדרות כשמשחקים עם המטריקה. יש הגדרה טבעית ומקובלת למטריקה על $\ \mathbb {R} ^{2}$, ובוודאי היינו רוצים שהפונקציות הרציפות על המרוכבים תהיינה הפונקציות שהן רציפות לפי המטריקה הזו (היינו, רציפות גם בציר הממשי וגם בציר המרוכב). הפונקציות הרציפות מגדירות את הטופולוגיה, וכבר התברר שהמטריקה שלנו צריכה להיות שקולה למטריקה הסטנדרטית (מבחינת הטופולוגיה שהן משרות). אני צריך להרהר בזה עוד קצת כדי להחליט איזה סוג של נימוק עשוי להיות רלוונטי מכאן והלאה. עוזי ו. - שיחה 16:46, 21 במרץ 2008 (IST)

סליחה על ההתערבות, אבל אני עוקב מזה זמן מה אחר הדיון של שניכם במחשבה שאולי אלמד ממנו דבר או שניים. אני מוצא את הרקע ההיסטורי הזה מעניין מאוד ואני תוהה מהו מקורו. אם אינו מוויקיפדיה, יהיה נחמד לשלבו בערך המתאים. שמעון - שיחה - פיזיקה להמונים 16:57, 21 במרץ 2008 (IST)

תגובה לעוזי ולשמעון:

תגובה לעוזי: האם מתוך קריאת הערך אלגברת הרכבה אני אמור להסיק שהערך המוחלט הסטנדרטי הוא הנורמה היחידה האפשרית של המרוכבים מעל הממשיים? אם לא - אז באיזה קורס מוכיחים זאת? Elico - שיחה 17:28, 21 במרץ 2008 (IST)

תגובה לשמעון נעים: כדי לשלב את המידע ההסטורי יהיה צריך לפתוח כמה ערכים חדשים, במיוחד: "דיאגרמת ארגון", וכן את הערכים המתאימים על אַרגון עצמו ועל בר-פלוגתתו סרבואה. אשתדל לעשות זאת בקרוב. Elico - שיחה 17:28, 21 במרץ 2008 (IST)

אינסטרומנטליזם (פילוסופיה של המדע)

עוזי שלום, שיפרתי והשלמתי את הערך. נראה שניתן כעת להסיר את תבנית השכתוב. כלום אינך סבור כך? מיקרוז - שיחה 23:04, 21 במרץ 2008 (IST)

אנא תקן את הטעות-סופר

ערב טוב עוזי. בשיחתנו הקודמת כתבת: "ריבוע המרחק הוא הנורמה של המרוכבים מעל הממשיים". ובכן, לדעתי נפלה בדבריך טעות סופר, שהרי - לא זו בלבד שריבוע המרחק אינו נורמה - שכן אינו מקיים את אי שויון המשולש, אלא אף זו - שיש יותר מנורמה אחת של המרוכבים מעל הממשיים; להלן שתי דוגמאות פשוטות (וכמובן יש עוד): א. בוחרים כנורמה את הערך המוחלט הסטנדרטי של המרוכבים; ב. לכל a,b ממשיים בוחרים כנורמה של a+bi את: |a|+|b|. אנא תקן אפוא את הטעות-סופר שבדבריך הנ"ל - כדי שאבין אל מה התכוונת, ואם כבר אתה מתקן - אז אנא גם הצבע על איזשהו כיוון שיקל להוכיח את טענתך או לפחות ציין איזשהו מאמר בויקיפדיה (או תחום מתמטי) שבו מוכיחים את טענתך. בתודה מראש. Elico - שיחה 20:42, 22 במרץ 2008 (IST)

זו אינה טעות - ראה את הערך החדש נורמה (אלגברה). אגב, לא קשה להוכיח שכל פונקציה כפלית רציפה מהמרוכבים לממשיים מוכרחה להיות חזקה של הנורמה הרגילה (פרק לגודל וזוית, והעזר במשוואה הפונקציונלית $\ f(x+y)=f(x)+f(y)$). עוזי ו. - שיחה 00:54, 23 במרץ 2008 (IST)

יישר כח.

איזה מזל שלא היצעתי גירסה מתוקנת לדבריך - אלא רק ציינתי בזהירות ש"לדעתי נפלה טעות סופר"; אילו הייתי מציע גירסה מתוקנת - אז לבטח היה מתממש חוק ידוע האומר שכל מי שמציע גרסה מתוקנת לדברי זולתו - חזקה עליו שתיפול טעות בתיקונו (מכיר את החוק הזה?)...

לגופו של ענין: נניח שפלוני הוא תלמיד כיתה ח שיודע אלגברה אלמנטארית של בית הספר - ותו לא. שמע שישנו מספר המסומן i ושריבועו הוא מינוס אחד (ושחלים עליו הכללים האלגבריים המוכרים מימי בית הספר); הוא גם שמע על המונח "פונקציה", "ממשי", וכו', אבל הוא לא יודע מה זה "מטריקה", ולא מה זה "נורמה", ולא מה זה "כפלית", ולא מה זה "רציפה", וכו'. כעת אומרים לו שישנה פונקציה הקרויה "ערך מוחלט" והמוגדרת לכל מספר מטיפוס a+bi (כאשר a,b ממשיים). גם אומרים לו שהפונקציה הזאת מוגדרת ע"י משפט פיתגורס, דהיינו $\ |z|=|a+bi|={\sqrt {a^{2}+b^{2}}}$. עכשיו הוא טוען כך: "אני לא למדתי גיאומטריה, ולכן מבחינתי - ההגדרה הנ"ל שרירותית לגמרי, אז האם תוכלו-נא לנסח לי (בשפת בית הספר) תכונות אלגבריות פשוטות - בלתי גיאומטריות ובלתי שרירותיות - אשר צירופן ייחודי לערך המוחלט הנ"ל?" מה היית עונה לו?

Elico - שיחה 02:56, 23 במרץ 2008 (IST)

הייתי עונה לו כך. יש בדיוק שתי פונקציות מן המרוכבים לעצמם, השומרות על החיבור והכפל ואינן מזיזות מספרים ממשיים: הזהות, ו"הצמוד המרוכב" (השולח את i ל- i-). מכפלתן היא תמיד מספר חיובי, $\ (a+bi){\overline {a+bi}}=a^{2}+b^{2}$. מבחינה אלגברית, ללא גאומטריה, טופולוגיה ואנליזה, זה ההסבר הטוב ביותר. עוזי ו. - שיחה 13:35, 23 במרץ 2008 (IST)

האמנם "ההסבר הטוב ביותר"? לדעתי הסבר זה אינו מספיק ואינו הכרחי; אינו מספיק - שכן אותו תלמיד ישאל מן הסתם: "אם כן מאיפה עלה הרעיון המגוחך להוציא שורש ריבועי ממכפלת שתי הפונקציות המיוחדות הנ"ל? הרי הרבה יותר טבעי יהיה להותיר על כנה את המכפלה הנ"ל - ללא הוצאת שורש ריבועי!", אבל נניח שהצלחנו איכשהו להפיס את דעתו של התלמיד הנ"ל בענין הוצאת השורש (נניח בטענה - המאולצת-משהו - שאנו מעוניינים-משום-מה בממוצע הגיאומטרי של שתי הפונקציות המיוחדות הנ"ל. אמנם אולי עדין זה לא לגמרי יספק אותו והוא יעקם קצת את האף - אבל איכשהו הוא "יעביר" את זה); אבל...ההסבר הזה שלך - לכאורה גם אינו הכרחי! שהרי היינו יכולים להשתמש בהסבר הרבה יותר מוצלח - שבו השתמשת אתה בעצמך לפני כמה ימים, ואני מצטט (מדבריך שלך מתוך השיחה בינינו): "הנורמה המרוכבת הסטנדרטית היא היחידה שהיא כפלית (ביחס לכפל של מספרים מרוכבים)". ובדומה לזה - כתבת (שם): "הנורמה הכפלית היחידה של המספרים המרוכבים היא הנורמה הרגילה". אם כן למה נטשת את ההסבר הזה? הרי כדי להסביר לילד בכיתה ח את המושגים "נורמה/כפלית" - ניתן להשתמש בהגדרה קצרצרה - אשר בנויה באופן בלתי-שרירותי אינטואיטיבית - ואשר נשענת על מילון דל ורזה שכל מונחיו מוכרים היטב לכל ילד בכיתה ח, הלא כן? לדוגמה, נגיד לו ש"כפלית" זה פשוט פונקציה שמחזירה - עבור מכפלת שני מספרים - את מכפלת ערכי הפונקציה המוחזרים עבור שני המספרים (הסבר זה קצר ובלתי-שרירותי אינטואיטיבית - גם לילד בכיתה ח, הלא כן?), ובאופן דומה נוכל להשתמש בהגדרה קצרה אשר בנויה באופן בלתי-שרירותי אינטואיטיבית ואשר משתמשת במילון דל ורזה המוכּר לכל ילד בכיתה ח - כדי להבהיר מה זה "נורמה", הלא כן? כך הוא יקבל מאיתנו תכונות אלגבריות פשוטות - בלתי גיאומטריות ובלתי-שרירותיות אינטואיטיבית - אשר צירופן ייחודי לערך המוחלט הסטנדרטי - ממש כפי שביקש, הלא כן? Elico - שיחה 16:03, 23 במרץ 2008 (IST)

כושי

― הועבר לדף שיחה:כושי
. עוזי ו. - שיחה 19:33, 23 במרץ 2008 (IST)

אנא חוות דעתך

הייתי רוצה שבתוך הערך ערך מוחלט יתווסף גם המאפיין האלגברי (ולא רק המאפיין הגיאומטרי) של הערך המוחלט הסטנדרטי של המרוכבים. א. האם לדעתך זה בסדר? ב. אם כן - אז האם לדעתך זה בסדר שהאפיון האלגברי של הערך המוחלט הסטנדרטי של המרוכבים - יוגדר שם לפי ההגדרה שנתת בדף השיחה שלך, דהיינו: "נורמה כפלית" (כמושג בעל הגדרה אלגברית טהורה). Elico - שיחה 21:10, 23 במרץ 2008 (IST)

הערך דרגות חופש נראה לא בסדר.

אותי לימדו, עד כמה שהבנתי, שדרגות חופש זה מושג מתמטי שמשמש, בין השאר, במודלים מתמטיים במדעים שונים. בערך דרגות חופש, המושג מוצג כאילו הוא קשור רק למודל בודד בפיזיקה. האם אני טועה? Eddau - שיחה 01:12, 24 במרץ 2008 (IST)

שכתבתי את הערך; יש הרבה מה להוסיף על הצד הסטטיסטי, אבל מהכיוון הזה יש ערכים חשובים יותר שעדיין מחכים. עוזי ו. - שיחה 17:09, 28 במרץ 2008 (IDT)

אנא תקן טעות סופר

תודה לך על שנפנית לטפל בבקשתי והוספת בתוך הערך ערך מוחלט משהו שמקדם בצעד אחד או שנים את האפשרות שתתמלא בקשתי הנ"ל (שבמאמר יוצג המייחד האלגברי הלא-גיאומטרי של הערך המוחלט הסטנדרטי של המרוכבים). דא עקא, שבדבריך שבמאמר הנ"ל - נפלה לכאורה טעות סופר: כתבת על המטריקה המוגדרת ע"י הערך המוחלט הכללי כי "היא תמיד פונקציה רציפה מהשדה (ביחס לטופולוגיה המטרית) אל המספרים הממשיים (עם הטופולוגיה הרגילה)". לדעתי זה לא מדוייק: ישנן הרבה פונקציות של ערך מוחלט (לאו דוקא סטנדרטי) המשרות מטריקות שאינן רציפות, כגון המטריקה המושרית ע"י הערך המוחלט הטריויאלי, וכל כיוצא בכך. אודה לך אפוא אם תתקן את הטעון תיקון. בתודה מראש. Elico - שיחה 10:24, 24 במרץ 2008 (IST)

הערך המוחלט הטריוויאלי משרה את הטופולוגיה הטריוויאלית, ולכן הוא מהווה פונקציה רציפה מן השדה שלו אל המספרים הממשיים. עוזי ו. - שיחה 13:15, 24 במרץ 2008 (IST)

כמובן, טריויאלי...

נותרו לי שתי שאלות זוטא (וסליחה על הבורות):

1. בתוך הערך ערך מוחלט, מיד אחרי שהוצגה האכסיומה של אי שויון המשולש - ציינת כי: "בגלל אי-השוויון $\ ||x|-|y||\leq |x-y|$...". ובכן, מתוך אי שויון המשולש אני מבין כי $\ |x|-|y|\leq |x-y|$, אבל איך קופצים מזה אל $\ ||x|-|y||\leq |x-y|$?
2. האם נכון שמה שמאפיין אלגברית את פונקצית הערך המוחלט הסטנדרטי של המרוכבים - הוא היותה פונקצית ערך מוחלט כללי אשר מחזירה עבור איזשהו מספר חיובי [שאינו 1] את המספר הזה? (כלומר מספיק "איזשהו" מספר חיובי ולא צריך לדעת מראש שזה מתקיים ל"כל" מספר חיובי)?

בתודה מראש. Elico - שיחה 21:20, 24 במרץ 2008 (IST)

1. החלף בין x ו-y.

2. כל הערכים המוחלטים של המספרים המרוכבים הם חזקות של הערך המוחלט הסטנדרטי, ולכן מספיק לדעת ערך בודד כדי לאפיין את הערך המוחלט כולו. עוזי ו. - שיחה 00:26, 25 במרץ 2008 (IST)

1. סליחה על קוצר בינתי; נניח שבנוסחה הראשונה $\ |x|-|y|\leq |x-y|$ אני מחליף בין x ו-y, אז אני מקבל אפוא כי $\ |y|-|x|\leq |y-x|$, ומכאן בצירוף השויון |z|=|z-| (שנובע מצירוף תכונת הכפליות עם תכונת החיוביות) נובעת נוסחה שניה: $\ |y|-|x|\leq |x-y|$. מצירוף הנוסחה הראשונה עם הנוסחה השניה אני מקבל כי הן |x|-|y| והן |y|-|x| קטנים (או שוים) מ-|x-y|. אוקי, זה היה ברור לי עוד מלכתחילה (לפני ששאלתי אותך בפעם הקודמת), אבל לא הבנתי איך מזה נובע $\ ||x|-|y||\leq |x-y|$?

2. מדבריך אנו למדים כי מה שצריך להגיד לאותו תלמיד כיתה ח (כלומר לי) - הוא שהערך המוחלט הסטנדרטי של המרוכבים מאופיין בחמש תכונות אלגבריות פשוטות (בלתי גיאומטריות): א. החזרת אפס רק תמורת אפס. ב. חיוביות (כלומר ממשיות אי שלילית). ג. כפליות. ד. תת-חיבוריות (כלומר אי שויון המשולש). ה. התלכדות עם הערך המוחלט הסטנדרטי של הממשיים - לפחות בנקודה אחת שאינה אפס ואינה אחד. במילים אחרות: כדי לסייע בהכרעת המחלוקת העתיקה ההיא שמתחילת המאה ה-19 אין צורך להיזקק לתכונת ההומוגניות של הנורמה (בהיותה תכונה יותר מורכבת מתכונה ה), נכון?

בתודה מראש. Elico - שיחה 01:21, 25 במרץ 2008 (IST)

1. שים לב שבאגף שמאל הערך המוחלט הוא הערך המוחלט הסטנדרטי של מספרים ממשיים, וזה מוגדר לפי $\ |z|=max\{z,-z\}$.

2. כן. עוזי ו. - שיחה 01:35, 25 במרץ 2008 (IST)

1. אם כך - אז לדעתי הנוסחה שהוספת אתמול אל הערך ערך מוחלט - מבלבלת (וממילא אינה תקינה), שכן אגף שמאל שלה מכיל סימן זהה (של ערך מוחלט) המיועד שם להתפרש בשני מובנים שונים; עדיף אפוא שבמקום זאת - ינוסח בתוך הערך הנ"ל כך:

"הן |x|-|y| והן |y|-|x| קטנים (או שוים) מ-|x-y|".

או כך: "ההפרש בין |x| לבין |y| קטן (או שוה) מ-|x-y|".

ולוּ רק כדי למנוע בלבול מהקורא בויקיפדיה (שלא לדבר על הצורך להימנע מלחטוא לריגורוזיות המתמטית), הלא כן?

2. תשובתך האחרונה ("כן") חשובה, שכן בדעתי לכתוב מאמר על המחלוקת עתיקת היומין הנ"ל שמתחילת המאה ה-19. אם כן - אינני מוצא טעם להזכיר שם את מושג הנורמה שטרחת להזכיר לפני כמה ימים בשיחתנו. איך שלא יהיה, עדין אני צריך עיון האם - אחרי שנוסיף את תכונה ה (ההכרחית) - עדין יהיה צורך גם בתכונה א ("החזרת אפס רק תמורת אפס"). כל זה יהיה חשוב לצורך המאמר ההוא, ואם תוכל לסייע בהכרעת ספק חדש זה - תבוא עליך הברכה.

בתודה מראש. Elico - שיחה 02:13, 25 במרץ 2008 (IST)

1. הוספתי לנוסחה שם הבהרה. זו הצורה המקובלת, ועדיף להשאיר אותה כך.

2. אני חוזר בי בינתיים מהתשובה "כן" לעיל; צריך לבדוק בזהירות. לגבי משפט אוסטרובסקי, שים לב להגדרת ה"שקילות" שם. עוזי ו. - שיחה 13:02, 25 במרץ 2008 (IST)

1. תודה על ההבהרה שהתווספה למאמר.

2. לא בכדי מחקתי את הערתי על משפט אוסטרובסקי - עוד טרם התייחסותך להערה זו. איך שלא יהיה, אחרי חזרתך בך מן ה"כן" - כבר אינני יודע האם זו חזרה מן ה"כן" בלבד - או שמא גם מקביעות קודמות שלך בעלי תלות לכאורית ב"כן" הנ"ל; אז אנא סמן V ליד כל אחת משש קביעותיך המצויינות להלן - במידה ואתה חותם עליהן גם בשלב זה של החזרה מן ה"כן".

• "הנורמה המרוכבת הסטנדרטית היא היחידה שהיא כפלית (ביחס לכפל של מספרים מרוכבים)".
• "הנורמה הכפלית היחידה של המספרים המרוכבים היא הנורמה הרגילה".
• "ריבוע המרחק הוא הנורמה של המרוכבים מעל הממשיים".
• "כל פונקציה כפלית רציפה מהמרוכבים לממשיים מוכרחה להיות חזקה של הנורמה הרגילה".
• "כל הערכים המוחלטים של המספרים המרוכבים הם חזקות של הערך המוחלט הסטנדרטי, ולכן מספיק לדעת ערך בודד כדי לאפיין את הערך המוחלט כולו".
• "רוב המשפטים באנליזה נכונים דווקא לנורמה הסטנדרטית [...] לצורך המשפטים הקלאסיים באנליזה, הכרחי לא רק שהמטריקה תהיה הזזה של הערך המוחלט הממשי, אלא שהיא תהיה שווה לערך המוחלט המרוכב".

התיחסותך לנ"ל חשובה לי ביותר. בתודה מראש. Elico - שיחה 19:25, 25 במרץ 2008 (IST)

טענה. הנורמה המרוכבת הסטנדרטית היא הנורמה היחידה שהיא כפלית. (כאן "נורמה" במשמעות של מרחב נורמי מעל הממשיים). הוכחה. אם v נורמה, אז $\ v(r*e^{\pi i\theta })=rv(e^{\pi i\theta })$. בגלל הכפליות, הנורמה של שורשי יחידה היא 1, ולכן $\ v(e^{\pi i\theta })=1$ כאשר $\ \theta$ רציונלית. אבל v רציפה (ביחס לטופולוגיות הרגילות), ולכן היא מקבלת את הערך 1 על מעגל היחידה כולו.

הטענה השניה חוזרת על הראשונה. השלישית מתייחסת לנורמה האלגברית, המוגדרת לפי $\ N(x+iy)=x^{2}+y^{2}$.

טענה. כל פונקציה כפלית רציפה מהמרוכבים לממשיים מוכרחה להיות חזקה של הנורמה הרגילה. הוכחה. כמקודם, $\ f(re^{\pi i\theta })=f(r)f(e^{\pi i\theta })$. נניח ש- $\ f(e)=c$ (כאשר e הוא בסיס הלוגריתם הטבעי; מספר ממשי, כמובן). באינדוקציה על המונה והמכנה, $\ f(e^{t})=c^{t}$ לכל מספר רציונלי t, ולפי הרציפות, גם לכל מספר ממשי t. הנימוק לגבי שורשי היחידה תקף גם כאן, ולכן הפונקציה מקבלת את הערך 1 על כל מעגל היחידה.

את הטענה החמישית אני צריך לבדוק. עוזי ו. - שיחה 23:58, 25 במרץ 2008 (IST)

תודה.

לגבי הוכחת הטענה הראשונה - כמובן חיוני להקדים להוכחה את המשפט הבא: "אם המספר שעבורו מחושבת הנורמה הכפלית הוא אפס אז הוכחת הטענה נעשית טריויאלית (לפי האכסיומה הראשונה של הנורמה, אשר ממנה נובע כי הנורמה מחזירה אפס תמורת אפס). הבה נחשב את הנורמה הכפלית של מספר השונה מאפס; אז...".

איך שלא יהיה, שמתי לב שבהוכחת הטענה הראשונה - לא השתמשת כלל באכסיומה הראשונה של הנורמה, דהיינו באכסיומה: "הַחזרַת אפס רק תמורת אפס", ומכאן שאכסיומה זו אינה הכרחית לאפיון הנורמה הסטנדרטית של המרוכבים, נכון?

לגבי הטענה החמישית: האם לפחות אתה חותם על הרישא ("כל הערכים המוחלטים של המספרים המרוכבים הם חזקות של הערך המוחלט הסטנדרטי")? בהנחה שכן - אז לכאורה כבר אין בעיה לחתום על הסיפא, ובלבד שננסח אותה כך: "כדי לאפיין את הערך המוחלט הסטנדרטי כולו - מספיק לדעת את ערך הפונקציה (של ערך מוחלט כללי) בנקודה בודדת שאינה אפס ואינה שורש של היחידה". הלא כן?

מה לגבי הטענה השישית? עוד לא הצלחתי למצוא דוגמה של משפט קלאסי מהאנליזה שתקף רק תחת הערך המוחלט הסטנדרטי.

בתודה מראש. Elico - שיחה 00:57, 26 במרץ 2008 (IST)

תוכנית ההתנתקות

אתמול אישרה הכנסת בקריאה טרומית חוק להקמת מוזיאון להנצחת ההתישבות בגוש קטיף. האם לדעתך מידע זה רלבנטי לפרק "אחרי ההתנתקות" שבערך "תוכנית ההתנתקות"? אני מבקש את חוות דעתך - לאור העובדה שאחרי שפרסמתי אתמול את המידע הנ"ל בפרק "אחרי ההתנתקות" (שבערך הנ"ל) - המידע נמחק ע"י עמנואל בטענה שלא מפרסמים מידע על קריאות טרומיות (למרות שבויקיפדיה יש מידע על קריאות טרומיות, למשל בתוך הערך ערן גולן). סמי20 - שיחה 21:59, 27 במרץ 2008 (IST)

אינני מכיר כלל שלפיו לא מפרסמים מידע על קריאות טרומיות. בניגוד לפעולות הצהרתיות (הגשת הצעה, הודעה על כוונה לתבוע תביעת דיבה, הנחה על שולחן הכנסת), קריאה טרומית היא (לפעמים) חלק מהליך החקיקה. כשבאים לקבוע את רמת הפירוט של הדיווח, צריך לקחת בחשבון שזוהי תחילת הדרך, והחוק עשוי להגנז לפני (או אחרי) שיתקבל. השווה למשל את ההחלטה לשלם לחיילי חובה שכר מינימום, שעברה בקריאה טרומית. עוזי ו. - שיחה 23:54, 27 במרץ 2008 (IST)

לאור תשובתך, יוצא שלחינם מחקו מתוך הערך את המידע שהוספתי. הבעיה היא שמאן דהו (שאינו מפעיל מערכת) מאיים עלי כי ידאג לבקש את חסימתי אם אשחזר את מה שנמחק, אז אולי תדאג אתה לשחזר את המידע שנמחק שלא בצדק וללא כל בסיס? סמי20 - שיחה 00:03, 28 במרץ 2008 (IST)

אם משתמש אחר מחק מה שכתבת, המקום לדון בחילוקי הדעות הוא בדף השיחה של הערך (ולא בדפי שיחה של משתמשים). כתוב שם את מה שצריך לדעתך להופיע, וחכה לדעות נוספות. אם לאחר יממה (נאמר) לא התייחסו לדבריך, אתה יכול להחזיר את הדברים לערך. אם הדיון נתקע (ואין רוב מוחץ לאף צד), אפשר להציע בוררות. עוזי ו. - שיחה 00:12, 28 במרץ 2008 (IST)

שיחת משתמש:Odedee#תבניות פלגניות

עוזי, אנא עיין שם. מסתמן פה תהליך של איפה ואיפה בנושא תבניות שכדאי שתיתן עליו את דעתך. תודה. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"א באדר ב' ה'תשס"ח • 04:58, 28 במרץ 2008 (IDT)

שאלה פרטית

דומני שצעד הבוררות (אודות תוכני ויקיפדיה - לא אודות ויקיפדים) אינו מפותח דיו בויקיפדיה העברית, או שאני טועה? בויקיפדיה האנגלית זה הרבה יותר מפותח, ויש להם שם מנגנון מיוחד לבוררות ומנגנוני משנה לגישור וכדומה, אבל בויקיפדיה העברית - מה יש? יש ועדת בוררים - העוסקת רק בויקיפדים, לא בתוכני ויקיפדיה. אם ידוע לך משהו בענין - אתה מוזמן להנחות אותי, ואפנה לבוררות. סמי20 - שיחה 22:38, 29 במרץ 2008 (IDT)

אין ועדת בוררים. הנוהל הוא שאם הדיון נתקע (וזה טרם קרה שם), והצדדים מתקשים להגיע לפשרה, אפשר לפנות לבורר מוסכם. עוזי ו. - שיחה 22:58, 29 במרץ 2008 (IDT)

אבל עדין לא הוכח שהצדדים מתקשים להגיע לפשרה, שהרי הַצעַת הפשרה שלך (עם תיקון-הזוטא של עידו) לא נדחתה בינתיים ע"י אף אחד (פרט אולי לעמנואל - אשר אפילו הוא עדין לא הגיב להצעה זו). אני היצעתי הצבעה - משתי סיבות: א. לדעתי בהצבעה נוכל לראות האם אכן יש מישהו שמתנגד להצעת הפשרה שלך (ודומני שבהצבעה זו יוכח כי אין מתנגדים, או כי יש לכל היותר מתנגד אחד מול רוב מכריע של תומכים), ואז לא יהיה צורך בבוררות. ב. אינני מכיר מספיק את הויקיפדים עד כדי כך שאוכל לסמוך על דעתו היחידה של בורר (אלא אם כן תמליץ לי אתה על בורר ואפנה אליו).

תגיד, האם יש לך התנגדות עקרונית למוסד ההצבעות, או שזו התנגדות נקודתית לגבי הנדון הספציפי? סמי20 - שיחה 23:13, 29 במרץ 2008 (IDT)

במקרה כזה, עדיף להמשיך את הדיון ולא לקפוץ להצבעה. אם יתברר בדיון ש-eman מייצג דעת יחיד, אני מניח שהוא לא יתבע בוררות. עוזי ו. - שיחה 00:22, 30 במרץ 2008 (IDT)

לדעתי הדיון מיצה את עצמו. בכל מקרה - אני חושב שבשלב הנוכחי ראוי לערוך משאל כדי שבאמת נוכל לדעת האם בשלב זה יש מתנגדים להצעת הפשרה שלך (עם תיקון-הזוטא של עידו). יש לך התנגדות עקרונית למשאלים? סמי20 - שיחה 00:33, 30 במרץ 2008 (IDT)

אפשר "לערוך משאל" (=לשאול) בלי הצבעה. את הצעת ההחלטה צריך לנסח בורר (והוא לא מחוייב להציע איזו הצעת אמצע). עוזי ו. - שיחה 07:41, 30 במרץ 2008 (IDT)

אוקי, אז אני עורך שם משאל על הצעת הפשרה שלך (עם תיקון הזוטא של עידו) וכמובן גם אתה מוזמן להביע את עמדתך שם "בעד" או "נגד" או "נמנע". אגב, האם זהו התקנון - שעורך שאינו בורר אינו רשאי לערוך הצבעה? סמי20 - שיחה 10:41, 30 במרץ 2008 (IDT)

הומולוגיה (מתמטיקה)

הערך משווע לעזרתך... ‏odedee • שיחה 23:02, 30 במרץ 2008 (IDT)

ערכתי אותו. אפשר להרחיב בהרבה, כמובן, אבל הערך הנוכחי די סביר. עוזי ו. - שיחה 00:26, 31 במרץ 2008 (IDT)

תודה. בתמורה, הנה שיבוש נוסף לרשימה שלך... ‏odedee • שיחה 06:41, 2 באפריל 2008 (IDT)

קיומן של פונקציות מרומורפיות לא קבועות על משטח רימן קומפקטי

עוזי שלום.

הערך הנ"ל שוכב כבר זמן רב עם תבנית איחוד. אשמח אם תיתן את חוות דעתך לגבי האיחוד (לי עצמי אין מושג בנושא), ובמקרה שאתה מתנגד אז להסיר את תבנית האיחוד. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 16:50, 31 במרץ 2008 (IDT)

הנמן

עוזי, צריך להעביר גם את הדף שיחה:דורי הנמן למקום המתאים. חוץ מזה, אני מזכיר לך שטרם ענית לשאלתי בשרשור שלמעלה. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 14:10, 3 באפריל 2008 (IDT)

טיפלתי. עוזי ו. - שיחה 00:35, 4 באפריל 2008 (IDT)

די

הסתכלת בכלל לפני ששחזרת? האירוע הזה אפילו לא התרחש. ותפסיק לשחזר אותי בשחזור מהיר. אני לא איזה טרול משחית. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 23:59, 3 באפריל 2008 (IDT)

אני משאיר לך לנחש לגבי השאלה הראשונה. האירוע הזה יתרחש השבוע, כך שלא מדובר בפרוייקט עתידי. אפשר להציב תבנית חשיבות, אבל הערך אינו מתאים למחיקה מהירה. עוזי ו. - שיחה 00:01, 4 באפריל 2008 (IDT)

פרסים של 4000 שקל? אתה בוודאי צוחק. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:02, 4 באפריל 2008 (IDT)

וחוץ מזה, אתה התעלמת לחלוטין מהסיפא של ההודעה שלי. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:03, 4 באפריל 2008 (IDT)

אוסיף לדבריו של עוזי - אל תחליף התוכן בתבנית מחק - בקש בדף בקשות ממפעילים והקל על שאר הויקיפדים לבחון הערך. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 00:31, 4 באפריל 2008 (IDT)

נכון. לא טענתי שאתה טרול. עוזי ו. - שיחה 00:35, 4 באפריל 2008 (IDT)

דף השיחה שלי אינו המקום המתאים לדיון חשיבות, כך שגובה הפרסים באירוע אינו רלוונטי. עוזי ו. - שיחה 00:35, 4 באפריל 2008 (IDT)

...

כוונתך ברורה לי...והיתה ברורה גם קודם... הבנתי שלמקרי ניסים צריך מסמכים וראיות. אבל אנחנו מדברים על ריק אם אתה לא יודע על איזה מקרים אני מדברת בכלל... אז תרשה לי לשלוח לך קישור:

נס מצולם

אם תרצה תראה...ואז הדיבור שלנו יהיה יותר יעיל...

שבוע טוב! Shirazib - שיחה 23:19, 5 באפריל 2008 (IDT)

ראיתי את הסרטון (אחרי שהתקנת אחד התוספים שהומלצו באתר גרמה למחשב שלי ללקות באלם זמני; הנ"ל התאושש בנס). מסופר על ילד חולה מאד, שהבריא למרבה השמחה. האם ידוע לך כמה חולים במצב דומה מבריאים? כמה הבריאו לאחר שבני משפחה התחייבו לקבוע עתים לתורה, וכמה הבריאו ללא התחייבות כזו? עוזי ו. - שיחה 01:41, 7 באפריל 2008 (IDT)

אתה רוצה להגיד לי שלכל מה שכתוב בכל מקום יש בדיקה מעמיקה כזאת? אתה מבקש ממני מידע על מחקרים רפואיים של כמה חולים התרפאו וכו'....ועל יחס... אני לא חושבת שיש צורך בקטנוניות הזאת...מבחינתי המקרה הוא כלעצמו בלי צורך לבדוק עוד מקרים. הילד חלה, הרופאים אמרו שהדרך היחידה זאת השתלה, האב קיבל ברכה ולקח על עצמו משהו, הילד מאותו הרגע החל להבריא. זה ממש לא רלוונטי כל שאר הנתונים שאתה מבקש. זה כמו שיהיה סיפור: אדם היה נכה, הרופאים אמרו שהוא לא יוכל לקום על רגליו, האדם חזר בתשובה <או כל דבר אחר> יודע מה? התחיל לאכול מזון מסויים שהומלץ לו ע"י איזה אחד, ומאותו הרגע החל להשתפר מצבו. הסיפור עומד בפני עצמו.

אבל, אם העניין כ"כ משנה ועקרוני בעיינך אם יהיה כתוב ש"ארע נס" או "סיפור נס"...לדעתי יש מקום בכל זאת להכניס קישורים ל"סיפורים" האלו, ולתת לקוראים להחליט בעצמם.

אני לא יודעת מה המניע שלך להתנגדות... אולי התנגדות ספציפית שלך לרב עצמו שמקשה עלייך לקבל את הדברים? <אפשר להבחין בדברייך..>

Shirazib - שיחה 13:08, 8 באפריל 2008 (IDT)

בסרטון רואים רק אב שמספר סיפור, כפי שהוא מכיר אותו. אין שם עדויות של מומחים, מסמכים רפואיים או ראיות מעבדתיות. אינני יודע איך את מגדירה "נס", אבל מתומס האקסלי למדנו ש"יש לדרוש ראיות תומכות, שתעמודנה ביחס ישר למידת ריחוקה של העדות מן הסביר". קישור לסיפורים אפשר להכניס, במסגרת ראויה: ישנם אנשים הטוענים שאירע להם נס בעקבות ברכתו. אני מודה לך על הנסיון לסייע לי בטיפול פסיכולוגי, אבל דומני שאסתדר בשלב זה בלעדיו. עוזי ו. - שיחה 13:18, 8 באפריל 2008 (IDT)

א. אהבתי שאנו למדים מתומאס האקסלי מהו נס... <אם כך יש לך לדעתי בעיה בהגדרת הניסים שעומדים בתנ"ך- בתור אדם דתי...> תומאס האקסלי בוודאי לא יגדיר לי אישית מהו נס. ב. היו שם ציטוטי מסמכים...הרי לא יתחילו לקרוא ולתרגם את כל המסמך לעברית כדי שתהיה בעיינך ראייה... בנוסף, אני חושבת שכשלאב קורה מקרה כזה הוא יודע דברים על המקרה קצת יותר מסתם "מכיר אותו" , בוודאי הוא עשה חקירה, ייעוץ עם מומחים כטבע האדם כשהוא מצוי במצב זה. <או שגם לכך צריך הוכחות?> ג. אפשר להבין שאם הרופאים <מהבי"ח הנחשב למעולה> אמרו <וראו גם בסרט את המסמך> לאב שאין ברירה אחרת והילד חייב לעבור השתלה, <ואנו יודעים הרי מה הסיכונים של דחייה בהשתלות>, שאכן כך הם הדברים והאב לא "בודה" זאת מליבו. מומחיותם של הרופאים גם יכולה לענות לך על השאלה "כמה חולים במצב זה מבריאים"- הרופאים הרימו ידיים מלבד השתלה..אז דרך חזור ממצבו ללא השתלה לא היתה אחת מהאופציות הקיימות. ד. בטח שאפשר להכניס. אך לא תחת המסגרת שכתבת.. יותר בסגנון של: ישנם סיפורי ניסים המיוחסים לקבלה דתית שקיבלו על עצמם אנשים בנוסף לבירכתו. <הרי אמרת של"סיפורים על ניסים" הסטנדרטים נמוכים יותר...או ששוב ישנה בעיה?> חוץ מזה, שהעניין כפי שאתה יודע זה לא רק בירכתו, זה בא רק כתופסת. ה. אין על מה..

Shirazib - שיחה 17:58, 9 באפריל 2008 (IDT)

תודה

• יצחק • בואו למיזם תרי"ג •כ"ב באדר א' ה'תשס"ח •

תמשיך עד הסוף.

העבר בבקשה את וויליאם קרמר לויליאם קרמר, ואח"כ ניצור הפניה מהוא"ו הכפולה. כעת זה הפוך. תודה - ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • ב' בניסן ה'תשס"ח • 01:22, 7 באפריל 2008 (IDT)

כך עשיתי. עוזי ו. - שיחה 01:23, 7 באפריל 2008 (IDT)

כבר שמתי לב. טוב, אני לא צופה עתידות . ברי"א • שיחה • מבן הטבע לאב הידע • ב' בניסן ה'תשס"ח • 01:24, 7 באפריל 2008 (IDT)

שלום עוזי

אשמח אם תשלח לי את הגרסה הקודמת של הערך שמחקת - הטברנה של ויליאם קרמר, ברצוני לשכתב אותו מחדש בצורה נאותה ולפרסמו מחדש. תודה, 87.68.156.147 20:39, 7 באפריל 2008 (IDT)

• אני לא מחובר למשתמש אבל אני זה המשתמש משתמש:Impreza

בטרם עת

עוזי שלום. בלי קשר לרמת השיחה של האנונימי ולהתנהגותו עד עתה, אני חושב שיש טעם בטענה לפיה לא ניתן לכתוב באנציקלופדיה שאדם מת "בטרם עת". ‏ PRRP ■ שו"ת 01:24, 8 באפריל 2008 (IDT)

כשהביטוי הזה תלוש מהקשרו, הוא באמת נראה לא מתאים. עברתי עכשיו על העריכות של האלמוני, ובחלק גדול מהן השארתי את המחיקה. עם זאת, פעמים רבות לא מדובר רק בהבעת צער או קישוט סגנוני (גם כאלה מותרים כאן!), אלא באינפורמציה חשובה. לדוגמא, כשכתוב שאדם א' שינה את תוכניותיו עקב מותו של אדם ב', זה חשוב לדעת האם ב' מת במיטתו בגיל 89, או נדרס על-ידי כרכרה חולפת בטרם עת. עוזי ו. - שיחה 01:27, 8 באפריל 2008 (IDT)

סתם תמיהה. מאחר שאנו מאחלים לַכֹּל חיים עד 120, האם לא כל מיתה היא בטרם עת? ‏Danny-w‏ 22:38, 8 באפריל 2008 (IDT)

דוגמא: "דלת המעלית נסגרה בטרם עת, ונחלצתי משם בעור שיני". האם פירושו של דבר שאנו מאחלים לדלתות של מעליות שלא תסגרנה? עוזי ו. - שיחה 02:51, 9 באפריל 2008 (IDT)

בקשה

שלום עוזי, במסגרת המאמרים שנערכו מעט, נתקלתי בשינוי הזה. התוכל לומר האם הוא נכון? תודה, דורית 22:28, 8 באפריל 2008 (IDT)

השינוי נכון - עוזי ענה בדף השיחה. אבינעם - שיחה 22:49, 8 באפריל 2008 (IDT)

סליחה, פספסתי את זה. תודה על התשובה המהירה. מבחינתי אפשר למחוק את הדיון הקצר עקב חוסר הרלוונטיות שלו. דורית 22:55, 8 באפריל 2008 (IDT)

מבחינתי אין בעיה. אבינעם - שיחה 00:17, 9 באפריל 2008 (IDT)

בעקבות השינוי ההוא, הוספתי את החישוב המלא בערך הרלוונטי. מסתבר שהאלמוני צדק. עוזי ו. - שיחה 02:53, 9 באפריל 2008 (IDT)

שדה פיצול

אנא הושע את הערך... ‏odedee • שיחה 08:17, 9 באפריל 2008 (IDT)

(ש)כתבתי. עוזי ו. - שיחה 19:03, 9 באפריל 2008 (IDT)

תודה. ‏odedee • שיחה 19:07, 9 באפריל 2008 (IDT)

Taylor's theorem

מה התרגום של זה? זה נקרא 'משפט טיילור', או 'פיתוח טיילור'? (בפתוחה אומרים פיתוח טיילור, אבל אני לא בטוח שזה נפוץ יותר) מה עדיף? מרום נחום - שיחה 18:22, 9 באפריל 2008 (IDT)

סליחה על ההתערבות, אבל לדעתי אלו שני מושגים שונים - אם כי בעלי קרבה הדוקה: משפט הוא סוג של טענה, אבל פיתוח טיילור - שהוא איזושהי פונקציה - אינו יכול להיות טענה, ולכן אינו משפט. מה שכן, משפט טיילור טוען טענה אודות פיתוח טיילור, ורק בכך מתמצית הזיקה בין שני המושגים. Elico - שיחה 18:30, 9 באפריל 2008 (IDT)

(מוסיף לאחר התנגשות) אני באמת לא הבנתי מה זה מה. פיתוח טיילור אני יודע שזו ההצגה של פונקציה גזירה n פעמים בנקודה מסויימת כ-$f(x)=P_{n}(x)+\,R_{n}(x)$. אז מה זה משפט טיילור? זה שקובע איך ניתן "למצוא" את השארית(בצורותיה השונות?) או זה שקובע כי$R_{n}(x)\in o((x-a)^{n})$ ? באינטרנט מצאתי שלא מבדילים בין taylor expansion לבין טור טיילור. תודה, מרום נחום - שיחה 19:02, 9 באפריל 2008 (IDT)

כפי שהשיב Elico, משפט טיילור אומר שלפעמים פיתוח טיילור של פונקציה מתכנס אליה. עוזי ו. - שיחה 18:53, 9 באפריל 2008 (IDT)

תוספת מבהירה לדברי עוזי:

פיתוח טיילור - הוא הביטוי (שאינו טענה כלל וכלל): $\sum _{n=0}^{\infty }{f^{(n)}(x_{0}){\frac {(x-x_{0})^{n}}{n!}}}$

מאידך, משפט טיילור (המתאים לפונקציה שגזירה אינסוף פעמים בנקודה נתונה) - הוא השויון (שהנו טענה כמובן): $f(x)=\sum _{n=0}^{\infty }{f^{(n)}(x_{0}){\frac {(x-x_{0})^{n}}{n!}}}$

שים להבדל הצורני בין הפיתוח (שאינו טענה) לבין המשפט (שהנו טענה - בהיותו שויון).

Elico - שיחה 19:29, 9 באפריל 2008 (IDT)

אני חושב שמכאן בא הבילבול. פיתוח טיילור, לפי מה שאני למדתי הוא הצגה של פונקציה כתור מה שכתבתי למעלה, כאשר Pn הוא פולינום טיילור של הפונקציה מסדר n ו-Rn זו השארית (שפשוט מוגדרת ע"י $R_{n}(x)=f(x)-P_{n}(x)\,$). 'משפט טיילור' לא הוזכר לנו אבל כן קיבלנו כל מני צורת של השארית (במקרה שהפונקציה גזירה פעם נוספת למשל). מרום נחום - שיחה 19:34, 9 באפריל 2008 (IDT)

לא הוזכר, הכוונה לשם 'משפט טיילור' כמובן, ולא לחומר חלילה. מרום נחום - שיחה 19:39, 9 באפריל 2008 (IDT)

מה שכתבתי למעלה מתיחס לפונקציה שגזירה אינסוף פעמים בנקודה נתונה. אם היא גזירה רק מספר סופי של פעמים (שזה כנראה סוג הפונקציות שעליהן למדתם), אז "הפיתוח" יהיה: $P_{n}(x)+\,R_{n}(x)$, בעוד ש"המשפט" (המתאים) יהיה: $f(x)=P_{n}(x)+\,R_{n}(x)$. אני חוזר ומפנה אותך להבדל הצורני בין הפיתוח (שאינו טענה) לבין המשפט (שהנו טענה - בהיותו שויון). Elico - שיחה 19:43, 9 באפריל 2008 (IDT)

לא איכפת לי אם היא חלקה באותה הנקודה או לא. הקטע הוא שאתה רושם Rn ולא מגדיר אותה. מי זו Rn? מרום נחום - שיחה 19:50, 9 באפריל 2008 (IDT)

טוב אני חושב שהדיון הזה הוא בזבוז זמן יקר. אלו רק הגדרות. אני יכול להגדיר את פיתוח טיילור של פונקציה f כתור $f(x)=P_{n}(x)+\,R_{n}(x)$ כאשר השארית היא מוגדרת כך $R_{n}(x)=f(x)-P_{n}(x)\,$ ואז "משפט טיילור" הוא פשוט נוסחא שמאפשרת למצוא את השארית. ואפשר פשוט להגיד מה שאמרת שיש איזה "ביטוי" שמורכב (כנראה) מפולינום טיילור ונוסחא של השארית והמשפט פשוט אומר שיש שוויון. מרום נחום - שיחה 20:03, 9 באפריל 2008 (IDT)

אלו אינן רק הגדרות. כשתלמדו על הצגת השארית (נניח בצורת לגרנז') - אז תלמדו כי אם הפונקציה f גזירה n+1 פעמים בנקודה $\ x_{0}$ אז לכל x יש נקודה c בקטע שבין $\ x$ לבין $\ x_{0}$ כך ש: $\ R_{n}(x)={\frac {f^{(n+1)}(c)}{(n+1)!}}\cdot (x-x_{0})^{n+1}$ (אגב, ישנן עוד צורות להצגת השארית, כגון "צורת קושי").

לאור זאת, נניח כעת שאנחנו מדברים על סוג הפונקציות שעליהן למדתם, דהיינו כאלו שאינן בהכרח גזירות אינסוף פעמים בנקודה $\ x_{0}$. אז ה"פיתוח" - הוא הביטוי (שאינו טענה כלל וכלל): $\sum _{n=0}^{\infty }{f^{(n)}(x_{0}){\frac {(x-x_{0})^{n}}{n!}}}+{\frac {f^{(n+1)}(c)}{(n+1)!}}\cdot (x-x_{0})^{n+1}$. מאידך, ה"משפט" - הוא השויון (שהנו טענה כמובן): $f(x)=\sum _{n=0}^{\infty }{f^{(n)}(x_{0}){\frac {(x-x_{0})^{n}}{n!}}}+{\frac {f^{(n+1)}(c)}{(n+1)!}}\cdot (x-x_{0})^{n+1}$. אני חוזר ומפנה אותך להבדל הצורני בין הפיתוח (שאינו טענה) לבין המשפט (שהנו טענה - בהיותו שויון). Elico - שיחה 20:15, 9 באפריל 2008 (IDT)

קודם אני כבר למדתי את הקורס (ונדמה לי משהו כמו 4 צורות אפשריות של שארית). בפתוחה מגדירים את פיתוח טיילור כמו שכבר אמרתי, ואח"כ נותנים כל מני נוסחאות אפשריות של השארית. לכן, זה בדיוק עניין של הגדרות ואנלוגי לגמרי. השאלה היא מה נכון מבחינה היסטורית. מרום נחום - שיחה 20:27, 9 באפריל 2008 (IDT)

לא הגדרות, משום שאת המשפט צריך להוכיח - בעוד שלא צריך להוכיח הגדרות! שים לב כי הטענה: $f(x)=\sum _{n=0}^{\infty }{f^{(n)}(x_{0}){\frac {(x-x_{0})^{n}}{n!}}}+{\frac {f^{(n+1)}(c)}{(n+1)!}}\cdot (x-x_{0})^{n+1}$ טעונה הוכחה (ואגב אכן יש לה הוכחה ולכן היא משפט), ולכן זו לא יכולה להיות הגדרה (שמעצם טבעה אינה זקוקה להוכחה). מאידך, את הפיתוח - אין צורך להוכיח כי הוא לא טענה.

ההגדרות של האוניברסיטה הפתוחה נועדו לצרכים דידקטיים (בגלל הצורות השונות להצגת השארית). מבחינה הסטורית - "הפיתוח" זה מה שכתבתי בהתחלה. Elico - שיחה 20:33, 9 באפריל 2008 (IDT)

נראה כאילו אתה מסרב להבין מה שאני אומר. אני מגדיר את פיתוח טיילור מסדר n של פונקציה f בנקודה a ע"י $f(x)=P_{n}(x)+\,R_{n}(x)$ כאשר $P_{n}(x)=\sum _{k=1}^{n}{\frac {f^{(k)}(a)}{k!}}(x-a)^{k}$. אח"כ אני יכול להוכיח שלשארית יש צורה כמו שדיברנו עליה תחת תנאים מסויימים (גזירות פעם נוספת למשל אם זה בצורת לגראנז'), וזה מחליף את "משפט טיילור" וזה בדיוק אותו הדבר. ככה עושים גם פה[7] שפה זה מקושר לערך "פיתוח טיילור" בויקי האנגלית שלא קיים כי מקושר לטור טיילור באנגלית. מרום נחום - שיחה 20:56, 9 באפריל 2008 (IDT)