אוטיס בוון

אוטיס בוון
Otis Bowen

אוטיס בוון
לידה	26 בפברואר 1918 מחוז פולטון, אינדיאנה, ארצות הברית
פטירה	4 במאי 2013 (בגיל 95) דונלדסון, אינדיאנה, ארצות הברית
שם מלא	אוטיס ריי בוון
מדינה
מקום קבורה	בית הקברות העירוני, ברמן, אינדיאנה, ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת אינדיאנה בלומינגטון אוניברסיטת ביילור אוניברסיטת אינדיאנה בית הספר לרפואה באוניברסיטת אינדיאנה
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
מזכיר הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית ה־16 13 בדצמבר 1985 – 20 בינואר 1989 (3 שנים) תחת נשיא ארצות הברית רונלד רייגן → מרגרט הקלר לואיס וייד סאליבן ←
יושב ראש אגודת המושלים הלאומית 10 ביולי 1979 – 5 באוגוסט 1980 (שנה) → ג'וליאן קרול ג'ורג' באסבי ←
מושל אינדיאנה ה־44 8 בינואר 1973 – 12 בינואר 1981 (8 שנים) סגן מושל אינדיאנה רוברט אור → אדגר וייטקומב רוברט אור ←
יושב ראש בית הנבחרים של אינדיאנה 9 בנובמבר 1966 – 8 בנובמבר 1972 (6 שנים) → ריצ'רד קליי בודין קרמיט אוון ברוס ←
חבר בית הנבחרים של אינדיאנה 9 בנובמבר 1960 – 8 בנובמבר 1972 (12 שנים)
7 בנובמבר 1956 – 5 בנובמבר 1958 (שנתיים)

אוטיס ריי בוֹוֶן (באנגלית: Otis Ray Bowen;‏ 26 בפברואר 1918 – 4 במאי 2013) היה רופא ופוליטיקאי אמריקאי מאינדיאנה, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל אינדיאנה ה-44 בשנים 1973–1981, וכמזכיר הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית בקבינט של ארצות הברית בממשל רונלד רייגן בשנים 1985–1989.

ראשית חייו

אוטיס בוון נולד ליד רוצ'סטר שבאינדיאנה כבנם של ורני בוון ופרל אירן רייט. משפחתו מצד אביו הייתה דתית והגיעה במקור מאוהיו. ורני בוון סיים את לימודיו באוניברסיטת ולפרייזו ושימש כמורה במשך 43 שנים. הוא גם החזיק בבעלותו חנות חומרי בניין בלייטרס פורד, היה הממונה על העיירה אובינאובי, נשיא מועצת הנאמנים של בית החולים וודלאון, ונשיא אגודת הסוחרים של לייטרס פורד. אביו של ורני בוון, סבו של אוטיס בוון, היה חבר הבונים החופשיים בנוסח הסקוטי, וחבר המסדר העצמאי של העמיתים יוצאי הדופן. ב-1915 נשא ורני בוון את פרל אירן רייט, שמשפחתה הייתה גם היא מאוהיו ומעורבת במסדר העצמאי של העמיתים יוצאי הדופן. אוטיס בוון היה קרוב רחוק של ג'ורג' הרברט ווקר בוש דרך שני אחים שהיגרו לניו אינגלנד מסאמרסט, אנגליה.

אוטיס בוון קיבל את חינוכו היסודי והתיכוני בבתי ספר מקומיים והמשיך בלימודיו באוניברסיטת בלומינגטון אינדיאנה, שם הוא סיים תואר בוגר אוניברסיטה ב-1939 ותואר דוקטור לרפואה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אינדיאנה ב-1942. בעת לימודיו באוניברסיטת אינדיאנה הוא היה חבר באחוות דלתא-כי ובאחוות הרפואה פי-בתא-פאי. במהלך חייו הוא קיבל 30 תוארי כבוד, כולל אלו ממוסדות החינוך באינדיאנה, כמו אוניברסיטת אינדיאנה, אוניברסיטת נוטרדאם, אוניברסיטת המדינה בול, אוניברסיטת ולפרייזו ואוניברסיטת אנדרסון. בת'אל קולג' שבאינדיאנה, בנוסף לתואר כבוד שהעניק לבוון, קרא על שמו את ספריית הקמפוס שלו.

ב-1939 נשא בוון לאישה את אליזבת אן סטיינמן, שנפטרה זמן קצר לפני תום תקופת כהונתו כמושל ב-1981. לזוג נולדו ארבעה ילדים. לאחר מותה של אליזבת, נישא בוון בשנית ב-1981 לרוז מיי הוכסטלר, נישואים שנמשכו עד למותה של רוז ב-1991. מ-1992 ועד למותו היה בוון נשוי בשלישית לקרול האן.

קריירה מקצועית

בוון החל את הקריירה שלו ב-1942 כמתמחה בבית החולים ממוריאל שבסאות' בנד, אינדיאנה. בשנים 1943–1946 הוא שירת בגייסות הרפואה של צבא ארצות הברית, שם הוא התקדם מדרגת לוטננט ראשון לדרגת קפטן. בשובו משירותו הצבאי במלחמת העולם השנייה, הוא פתח מרפאה בעירו ברמן שבאינדיאנה, שפעלה עד 1972. כרופא הוא היה פעיל מאוד בסיוע להקמת בית החולים הקהילתי בברמן ב-1956. בתקופה זו הוא גם היה חבר בסגל של מגוון בתי חולים באינדיאנה ושימש כחוקר מקרי המוות של מחוז מרשל שבאינדיאנה. ב-1981 הוא קיבל משרה של פרופסור קליני לרפואת המשפחה באוניברסיטת אינדיאנה.

מחוקק באינדיאנה

במהלך הקריירה הרפואית וקריירת ההוראה שלו, השתלב בוון גם בפוליטיקה של המפלגה הרפובליקנית, כיהן כחבר בית הנבחרים של אינדיאנה בשנים 1956–1958, ושוב בשנים 1960–1972. משנת 1967 ועד תום כהונתו בבית, הוא כיהן כיושב הראש שלו. בשנים 1967 - 1968 הוא היה סגן יושב ראש המועצה המחוקקת ויושב הראש שלה מאז ועד 1972.

מושל אינדיאנה

בוון עם הנשיא ג'רלד פורד, 1976.

לאחר ניסיון אחד בלתי מוצלח להתמודד בבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקנית למשרת מושל אינדיאנה ב-1968, נבחר בוון כמושל ב-1972, ושוב ב-1976, ובכך הוא היה מושל אינדיאנה הראשון מאז 1851 שכיהן במשך שמונה שנים רצופות. סיסמת מסע הבחירות שלו, שהתנוססה באותיות גדולות על לוחות מודעות הייתה "אוטיס בוון, הוא שומע אותך" (Otis Bowen. He Hears You). תקופת כהונתו כמושל עמדה בסימן שינוי מערכת המיסוי להפחתת ההסתמכות על מס הרכוש, שיפורים מרכזיים במתקני הפארקים המדינתיים, פיתוח מערכת שירותי חירום רפואיים במדינה, ואימוץ חוק רשלנות רפואית שהפך לדוגמה ברמה הלאומית. בשנים 1978–1985 הוא שימש גם כחבר מועצת הנאמנים של אוניברסיטת ולפרייזו.

במקביל לכל אלה, שימש בוון כיושב ראש אגודת המושלים הרפובליקנים, אגודת מושלי המערב התיכון, ואגודת המושלים הלאומית. ב-1980 הוא שימש כנשיא מועצת ממשלות המדינות.

מזכיר הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית

בוון מושבע כמזכיר הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית, 1985.

לאחר תום כהונתו כמושל המשיך בוון ללמד באוניברסיטת המדינה עד למינויו ב-1985 על ידי הנשיא רונלד רייגן כמזכיר הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית, מינוי שאושר על ידי הסנאט של ארצות הברית ברוב של 93 תומכים מול 2 מתנגדים, ובכך הוא היה לרופא הראשון שכיהן בתפקיד זה.

בעת מינויו כמזכיר הבריאות ושירותי האנוש, נמתחה ביקורת על כך שממשל רייגן לא עשה די בתגובה להתפרצות מחלת האיידס. אף על פי שהוא לא בלט בקידום הסוגיות הקשורות למחלה כמו שעשה ראש שירותי בריאות הציבור של ארצות הברית, צ'. אוורט קופ, השמיע בוון אזהרות מפורשות על האיומים שהציבה המחלה, כולל הסיכון להומוסקסואלים. ב-1987 הוא הזהיר שהאיום הנובע ממחלת האיידס עלול לגרום לאסונות בריאותיים קטלניים כמו המוות השחור, אבעבועות שחורות וטיפוס הבטן, אם לא יעשה עוד כדי להיאבק באיום הנובע מהמחלה. בשנה שלאחר מכן, לאחר שפורסמו מחקרים שהראו שהתפשטות המחלה הואטה בקרב קבוצות אוכלוסייה רבות, הוא העיר ש"אנו לא מצפים להתפרצות שלה בקרב האוכלוסייה ההומוסקסואלית".

נאמר על בוון שכמזכיר הבריאות ושירותי האנוש, הוא תמיד החזיק בהישג יד פנקס מרשמים, המליץ על תרופות לטיפול בחוליים מינוריים הן לעמיתיו והן לעיתונאים. בוון כיהן בתפקידו עד 1989, ולאחר מכן פרש לביתו בברמן.

מעורבות קהילתית

בוון, 2007

בוון היה חבר בגופים רבים והשתתף בכינוסים רבים, כולל נציבות החינוך של המדינות, וכנשיא נציבות הפדרליזם. הוא היה יושב ראש נציבות הניירת, נציבות לימודי הסיעוד, ונציבות לימודי הרפואה. הוא גם זכה במגוון פרסים, כולל פרס ג'ורג' פ. היקסון מהמועדון הבינלאומי קיווניס (Kiwanis). בוון היה לותרני באמונתו, וחבר אגודת הרופאים האמריקאים, הלגיון האמריקאי, ארגון ותיקי המלחמות הזרות, אגודת הכבוד הרפואית אלפא-אומגה-אלפא, האחוות פי-בטא-פאי ודלתא-כי, וקיווניס. הוא גם היה חבר האקדמיה הלאומית למנהל ציבורי.

מרכז בוון ליחסי ציבור נוסד על ידי אוניברסיטת המדינה בול לכבודו של בוון. הוא השתתף בכינוסים השנתיים של מכון בוון למעורבות פוליטית מדי שנה ונשא את נאום הברכה השנתי לבוגרי המכון בסמינר זה שנמשך יומיים.

מוזיאון אוטיס ר. בוון, השוכן בקמפוס קולג' בת'אל, משכן בתוכו מזכרות ופריטים הקשורים לשנותיו של בוון כמושל אינדיאנה וכמזכיר הבריאות ושירותי האנוש. במוזיאון מוצג גם העתק של הפרוטומה של בוון, כשהמקורית ניצבת בבית המדינה של אינדיאנה.

אוטיס בוון נפטר ב-4 במאי 2013 במוסד סיעודי בדונלדסון, אינדיאנה, בגיל 95. הוא נטמן בבית הקברות העירוני בברמן.

לקריאה נוספת

• Gugin, Linda C.; St. Clair, James E, eds. (2006). The Governors of Indiana. Indianapolis, Indiana: Indiana Historical Society Press, pp. 360-367.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אוטיס בוון בוויקישיתוף

• אוטיס בוון באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• אוטיס בוון באתר The Political Graveyard (באנגלית)
• אוטיס בוון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)