אולינגיטו
 אולינגיטו
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| תת־סדרה: | דמויי כלב |
| משפחה: | ראקוניים |
| סוג: | בסרקיון |
| מין: | אולינגיטו |
| שם מדעי | |
 Bassaricyon neblinaהלגן & Kays & Helgen & Tsuchiya & Quinn & Wilson & Maldonado & Pinto, 2013 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
אולינגיטו (שם מדעי: Bassaricyon neblina), הוא מין יונק בסוג בסרקיון במשפחת הראקוניים. מקום תפוצתו ביערות הגשם של קולומביה ואקוודור. המין זוהה והוגדר מדעית רק באוגוסט 2013, משום שקודם לכן זיהו פרטים שלו בטעות כנציגים קטני-גוף של אולינגו, המין הגדול יותר בסוג בסרקיון.
גילוי וסיווג
[עריכת קוד מקור | עריכה]המין הוכרז והוגדר רשמית ב-15 באוגוסט 2013 על ידי כריסטופר הלגן, אוצר במוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע של הסמית'סוניאן בוושינגטון שבארצות הברית ועמיתיו. הלגן זיהה דגימות מן המין במוזיאון פילד להיסטוריה של הטבע בשיקגו, ומיצה מהן DNA על-מנת להוכיח שהם מין נפרד מן האולינגו. לאחר מכן התברר שנקבת אולינגיטו, שכונתה "רינגרל", הייתה בגן החיות בפארק הזואולוגי הלאומי בוושינגטון עד מותה בשנת 1976. היא זוהתה בטעות כאולינגו, ומטפלים ניסו ללא הצלחה לזווג אותה עם זכרי אולינגו.
אולינגיטו הוא אחד המעטים ממיני היונקים שעדיין לא הוגדרו עד לאחרונה, והוא המין הראשון מסדרת הטורפים ביבשת אמריקה שהוגדר מזה 35 שנה.
מורפולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האולינגיטו הוא המין הקטן ביותר במשפחת הראקוניים. משקלו של בוגר כ-900 גרם. הוא דומה במראהו לקרוביו הגדולים יותר, האולינגו והדביבון הלופת, אך בהשוואה לאולינגו פרוותו סמיכה יותר, תצורת השיניים שלו שונה, וזנבו ואוזניו קצרים יותר באופן יחסי.
תפוצה ובית גידול
[עריכת קוד מקור | עריכה]האולינגיטו שוכן ביערות הגשם הטרופיים של הרי האנדים, בגובה של יותר מ-1,500 מטר מעל פני הים. פרטים מן המין זוהו ביערות המשתרעים ממרכז קולומביה ועד מערב אקוודור. לא ידוע אם המין נמצא בסכנת הכחדה, ואולם מוערך כי בית הגידול שלו מצטמצם, כיוון שיותר מ-40% מהיערות שבאזור תפוצתו כבר בוראו.
אורח חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדומה לאולינגו ולדביבון הלופת, האולינגיטו הוא ארבוראלי בלעדי, ומבלה את מרבית חייו על עצים. כמוהם הוא פעיל בעיקר בלילה, איננו חברותי ונוטה להסתתרות. אף שמבחינה טקסונומית האולינגיטו שייך לסדרת הטורפים, הוא אוכל-כול בדומה למרבית שאר בני משפחת הראקוניים, וניזון בעיקר מפירות, וכן מחרקים ומצוף.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אולינגיטו, באתר ITIS (באנגלית)
- אולינגיטו, באתר NCBI (באנגלית)
- אולינגיטו, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אולינגיטו, באתר GBIF (באנגלית)
- מדענים גילו יונק חדש: האולינגיטו, "דובי-חתול", באתר וואלה, 15 באוגוסט 2013
- חדשות 2, מדענים: גילינו מין חדש של יונק, באתר מאקו, 15 באוגוסט 2013
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
