אינדיה ארי

אינדיה ארי
**India Arie**
לידה	3 באוקטובר 1975 (בת 49); דנוור, ארצות הברית
מוקד פעילות	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1999
מקום לימודים	מכללת סוואנה לאמנות ועיצוב, Rangeview High School
סוגה	מוזיקת נשמה
סוג קול	קונטרה אלט
כלי נגינה	גיטרה, חליל צד
חברת תקליטים	מוטאון
	soulbird.com
	פרופיל ב-IMDb

אינדיה ארי סימפסון (באנגלית: India Arie Simpson; נולדה ב-3 באוקטובר 1975) היא זמרת נשמה ורית'ם אנד בלוז אמריקאית, כותבת ומפיקת אלבומים.

שנים מוקדמות

אינדיה ארי נולדה בדנוור, קולורדו. אמה, ג'ויס, הייתה זמרת בעבר, ואביה, רלף סימפסון, הוא שחקן עבר בליגות ה-ABA ו-NBA.
כשהייתה בת שלוש עשרה התגרשו הוריה והיא עברה עם אמה לאטלנטה, ג'ורג'יה.
בעידוד הוריה, רכשה אינדיה מיומנויות מוזיקליות בגיל מוקדם, היא לקחה שיעורי נגינה במגוון כלים כאשר למדה בבית הספר בדנבר, אך לדבריה לא לקחה את המוזיקה ברצינות, מפני שרק ניגנה ולא כתבה שירים. לאחר שעברו היא ואמה לג'ורג'יה, למדה ארי תכשיטנות במכללה לאומנות ועיצוב, ושם לקחה גם שיעורי גיטרה, שגרמו לה לפריצת דרך אישית בנושא כתיבת שירים והופעות מול קהל. בראיון עמה אמרה ארי: "זה היה הכלי הראשון שיכולתי לשיר יחד איתו, באחת המסיבות ניגנתי שיר שכתבתי, ובשלב מסוים לא חשבתי איך ישמע הצליל הבא ומה תהיה המילה הבאה, החדר נהיה בהיר, כאילו מישהו הדליק את כל האורות. ברגע הזה ידעתי שזה חלום שמתגשם".
ארי הייתה מעורבת בסצנת המוזיקה המקומית באטלנטה, והייתה שותפה בייסוד קבוצת יוצרי מוזיקה עצמאית. הם הוציאו אוסף שירים בהוצאה עצמאית, שכלל גם את שיריה הראשונים. הקבוצה הופיעה בגיג בבמה צדדית בפסטיבל לילית (פסטיבל מוזיקה המוקדש לנשים סולניות ומובילות להקה) ב-1998.
ב-1999 פנתה אל ארי ציידת כישרונות של "מוטאון" והפגישה בינה לבין המפיק קדר מסנברג.

קריירה מוזיקלית

עברו שנתיים עד שארי הוציאה לבסוף את אלבומה הראשון, העבודה על האלבום התמשכה מעבר לצפוי בעיקר בגלל הקפדתה המחמירה של ארי על דיוק ואיכות הצליל.

Acoustic Soul 2001

אלבום הבכורה של אינדיה ארי, Acoustic Soul, יצא במרץ 2001 והיה מועמד לשבעה פרסי גראמי ב-2008.
האלבום הציג שילוב של סול, היפ-הופ, בלוז ופולק, ועל אף שהתחמק מצו השעה של תעשיית האלבומים, הוא קלע לטעמם של מאזינים מקשת רחבה של סגנונות. האלבום דורג במקומות גבוהים במצעדי האלבומים של אותה שנה, ועל אף שלא זכה לזמן אוויר בשידורי רדיו כמו אלבומי ראפ ופופ, מכר כמעט שני מיליון עותקים בארצות הברית, וכמעט שלושה מיליון עותקים בכל העולם.
למרבה ההפתעה, למרות שהייתה בעלת מספר המועמדויות הגבוה ביותר לפרסי גראמי בשנה זו, ארי לא זכתה על האלבום אף לא בפרס אחד.

Voyage to India 2002

האלבום הבא של ארי, Voyage to India, הגיע למקום הראשון במצעדי ה-R&B בארצות הברית, וזיכה את אינדיה ב-2003 בפרס גראמי ל"אלבום הרית'ם אנד בלוז הטוב של השנה", ול"ביצוע הטוב ביותר במוזיקה אלטרנטיבית" עבור השיר "Little Things".
האלבום מכר כמיליון עותקים בארצות הברית ושני מיליון עותקים בסך הכל.
Voyage to India ממשיך את Acoustic Soul בסגנון מוזיקלי המאזן בין הצליל האקוסטי לצליל אלקטרוני. השירים עוסקים בצורה ישירה במערכות יחסים, לרוב ללא שימוש במטפורות או דימויים.
בשיר "The One" שנכתב לבן זוג שלא מוכן להתחייב למערכת יחסים: "אני גורמת לעצמי להיות פגיעה אבל אתה בולם את עצמך מפחד לשחרר, אם אתה מחפש אהבה אני חושבת שאני יכולה להיות האחת..."
ובשיר "Talk To Her" : "כשאתה מדבר אליה דבר אליה, כמו שהיית רוצה שמישהו ידבר אל אמא שלך...".
אינדיה אמרה על האלבום "במבט לאחור, אני חושבת שהאלבום הראשון שלי היה על הכרת התודה שלי על כך שהגעתי לאן שהגעתי בחיי ובקריירה שלי, והאלבום השני כולו על גדילה, הוא נקרא 'מסע לאינדיה' כי הוא מסע רגשי ונפשי, ואני עדיין בתוך אותו מסע".
בביקורות על האלבום נכתב: "למרות שהאלבום עמוס בעצות למערכות יחסים בנוסח אופרה וינפרי, הקלילות של המוזיקה הופכת את ההאזנה לחוויה נעימה".^[1]
באותה שנה שיתפה ארי פעולה עם זמרת הג'אז קסנדרה וילסון, בביצוע השיר "Just Another Parade" באלבומה של וילסון Belly of the Sun, ועם סטיבי וונדר, בהקלטת חידוש לשיר "Christmas Song" של מל טורמה מ 1944. השיר הוקלט עבור חברת המרכולים Target ומומן על ידה, והפך להיות לשיר הראשון שנוצר לצרכים מסחריים, והיה מועמד לגראמי.
ב-2005 השתתפה אינדיה בהקלטת אלבומו של סטיבי וונדר "A Time to Love", שיר שהיא כתבה, והיה מועמד לפרס גראמי של 2006 עבור "שיתוף הפעולה הקולי הטוב ביותר".

2006 Testimony: Vol. 1, Life & Relationship

Testimony: Vol. 1, Life & Relationship, אלבומה הבא של אינדיה ארי, יצא ביוני 2006.
האלבום הגיע לראש המצעד האמריקאי והיה מועמד לשלושה פרסי גראמי, מכר כמעט מיליון עותקים בארצות הברית, וכ-1,600,000 עותקים בסך הכל.
האלבום מתאר מערכות יחסים כמסע מלב שבור דרך השלמה ועד להתעלות.
אינדיה סיפרה על היווצרות האלבום: "פשוט לא יכולתי שלא לכתוב את השיעור שלמדתי על מערכות יחסים". היא סיפרה על החששות מהוצאת האלבום לחברה שלה. "היא ענתה לי: 'אנשים לא צריכים שתספרי להם על דברים שמחים, הם מסתכלים עלייך ואומרים: מה אינדיה הולכת לספר לנו עכשיו על המקום שבו היא נמצאת?'. זה הרגיע אותי".
החצי הראשון של האלבום עוסק בגעגוע ושברון לב:
בשיר Good Morning :"זה מטורף כמה שחסרה לי נשיקת בוקר טוב פשוטה", ובשיר The Heart of the Matter: "אם תמשיך לשאת את הכעס הזה, הוא יאכל אותך מבפנים".
המשך האלבום הוא תהליך של השלמה והתקדמות לקראת החופש, שמוגדר אצל ארי כחיים ללא ציפיות שצריך לעמוד בהן.
בשיר Wings of Forgiveness:" בוא נשתחרר מהכבידה של הביקורת, ונעוף גבוה על כנפי הסליחה".
על השיר I Am Not My Hair (אני לא השיער שלי) אמרה ארי: "כאישה אפרו-אמריקאית, הרבה פעמים שופטים אותך לפי הצורה שבה את מסדרת את השיער שלך. הרעיון לשיר הזה עלה בי כשהחלטתי לקצר את התלתלים שלי, והגישות השונות של אנשים למעשה. זה השיער שלי ואלו החיים שלי, אני בוחרת איך לבטא את עצמי בחיים שלי".
את האלבום סוגר השיר I Choose (אני בוחרת): "אני בוחרת להיות הכי טובה שאני יכולה, אני בוחרת להיות אמיתית עם מה שאני עושה, העבר שלי לא שולט בי, אני בוחרת".
הביקורות לאלבום חלקו שבחים לאיכויות הקוליות של ארי, אך טענו שהמילים נדושות ומתקתקות, והאיכות המוזיקלית לא גבוהה. אחד ממבקריה כתב: " המאזין לאלבום המום מהכנות האישית והמוזיקלית של ארי, אך בדומה לאלבומים הקודמים, הוא מיועד למאזינים שחותרים לחיים ללא קונפליקטים... אידיאליזציה של שאיפה זו היא לא מציאותית, וכאשר מבטאים זאת מוזיקלית, כמו ב Testimony, התוצאה יכולה לצאת מעוקרת מתוכן"

בשנת 2010 התחילה הזמרת לשתף פעולה עם המלחין הזמר הישראלי, עידן רייכל. והם אף הוזמנו לשיר ביחד בטקס חלוקת פרס נובל לשלום .^[2] השניים הופיעו במופע משותף בתל אביב ביוני 2011.