אלכסנדר נמש
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
25 בספטמבר 1899 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית | |||
| פטירה |
27 באוקטובר 1977 (בגיל 78) וינה, אוסטריה | |||
| עמדה | חלוץ, קיצוני ימני | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
אלכסנדר נמש נודע גם כאלכסנדר נויפלד (בהונגריה נודע כשאנדור נמש) (25 בספטמבר 1899 – 27 באוקטובר 1977) היה כדורגלן יהודי הונגרי, ששיחק בעמדת החלוץ והקיצוני ימני, ולאחר מכן אימן במספר מדינות ביניהן: הונגריה, אוסטריה, שווייץ, ארצות הברית, יוגוסלביה, ושיחק גם בנבחרות הונגריה ואוסטריה.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נמש נולד בבודפשט למשפחה יהודית, ונודע בשם "שאנדור נמש" (אלכסנדר בהונגרית מכונה "שאנדור"). הוא החל לשחק בצעירותו במחלקת הילדים והנוער של מועדון ILK בודפשט, וכאשר מועדון זה התפרק הוא הצטרף לפרנצווארוש שם הועלה לקבוצת הבוגרים בעודו נער בזכות הכישרון הרב שהפגין במגרש. בתחילה שיחק נמש כחלוץ, אך לאחר מכן שיחק גם בעמדת הקיצוני הימני, ותוך זמן קצר השתלב באופן קבוע בקבוצה הבוגרת בחוליה התקפית שכללה את מיחאלי פטאקי ואיסידור גאנסל. בעונות 1918 ו-1919 סיימה הקבוצה כסגניתה של האלופה הדומיננטית בשנים אלו MTK בודפשט. נמש שיחק 57 משחקים במדי פרנצווארוש וכבש 18 שערים.
ב-12 במאי 1918 שיחק נמש לראשונה במדי נבחרת הונגריה לצד החלוצים הידועים של הנבחרת אלפרד שאפר ואימרה שלוסר בניצחון הנבחרת 2-1 על נבחרת שווייץ. מספר שבועות לאחר מכן, ב-2 ביוני, שותף במשחק של הנבחרת בווינה שהסתיים בניצחונם של ההונגרים 2-0. ב-5 באוקטובר 1919 שיחק את משחקו השלישי במדי נבחרת הונגריה, שנפגשה שוב עם נבחרת אוסטריה, אולם הפעם ידם של האוסטרים הייתה על העליונה והם ניצחו 0-2. בגלל המצב המדיני-פוליטי במדינה, הרבה הונגרים היגרו לאוסטריה ושיחקו בקבוצות אוסטריות. כך עשה גם נמש כשבשנה זו עבר לשחק בקבוצת הכדורגל של הכח וינה. במקביל, כדי לפתור בעיה בירוקרטית של החתמה, שימש כפקיד בבנק בווינה.
בנובמבר 1919 שיחק לראשונה עבור הכח וינה, ומיד הפך לאחד השחקנים החשובים בקבוצה, שהעפילה לליגה הראשונה בתום העונה. בתקופה זו, פדרציית הכדורגל ההונגרית התעמתה באופן אלים עם הקבוצות האוסטריות בעניין השחקנים שהחלו לשחק בקבוצות אוסטריות אך לא שוחררו רשמית מקבוצתם בהונגריה. עד לסוף 1919, שחקנים כמו פרנץ פלאטקו, האחים ינו, קלמן קונראד וגם נמש, לא הורשו לשחק כיוון שהפדרציה ההונגרית הטילה עליהם סנקציות. הסכסוך נפתר במרץ 1920, והשחקנים הורשו לחזור למשחק פעיל. בסיום עונתו הראשונה בהכח וינה, נמש הוביל את קבוצתו לחצי גמר הגביע האוסטרי.
במחצית 1920, נמש חזר לשחק בקבוצתו הקודמת פרנצווארוש, ששיחקה בטורניר שווייצרי באותה עת. אולם, במקום לחזור להונגריה החליט נמש להישאר בשווייץ, והצטרף לקבוצת פ.צ. בזל המקומית, שם שיחק עם עמיתו לנבחרת אלפרד שאפר. נמש שיחק בבזל 2 משחקי מבחן לא רשמיים, ולאחר מכן קיבל הזמנה מאיש העסקים הגרמני אוטו אידינגר להשתתף בקבוצת כדורגל מקצוענית חדשה שתוכננה לקיים משחקי ראווה בכל אירופה. נמש נענה להזמנה, ובקבוצה זו הוא שיחק יחד עם שחקנים נודעים אחרים עמו פלאטקו, פטאקי, יוזף גינג, גיולה פלדמן, ויוזף ויולה. אולם לאחר מספר שבועות הטורניר ננטש עקב אי תשלום לשחקנים.
רוב השחקנים, ביניהם נמש חזרו לאוסטריה והונגריה, שם הם קיבלו עונשי השעייה שונים, ונמש היה מושעה מפעילות עד אפריל 1921. נמש לא כיבד את עונש ההשעיה וחתם בקבוצה צ'כוסלובקית בשם מכבי ברנו. אולם לאחר שהושג הסכם, חזר נמש לשחק בהכח וינה בקיץ 1921, והפך לאחד מהשחקנים הבולטים בקבוצה שזכתה באליפות אוסטריה בעונת 1924/1925. הקבוצה גם זכתה בהישג ראשון גדול בהיותה הראשונה שניצחה נבחרת אנגלית בביתה. היה זה הניצחון 5-0 על ווסטהאם יונייטד, כשנמש מבקיע שלושער במשחק גמר זה.
בתקופה זו שיחק ארבע פעמים בנבחרת השחקנים הכוכבים של העיר וינה, והמאמן של נבחרת אוסטריה באותה עת הוגו מייזל, שכנע אותו לשחק עבור הנבחרת. את משחק הבכורה שלו ערך נמש ב-5 ביולי 1925 בסטוקהולם נגד נבחרת שוודיה, שם ניצחו האוסטרים 4-2. משחקו השני עבור נבחרת אוסטריה היה ב-8 בנובמבר באותה השנה, הפסד 0-2 מול נבחרת שווייץ בברן. בשני המשחקים שיחק בשם "אלכסנדר נויפלד", שלא כמו בנבחרת הונגריה בה שיחק תחת שמו המקורי "שאנדור נמש".
ב-1926 ערכה הכח וינה טורניר מוצלח בארצות הברית עם מספר שחקנים שקיבלו הצעות לחוזים בקבוצות אמריקאיות מקומיות. נמש היה ביניהם. נמש חזר לאוסטריה להשלים את העונה, אולם הודיע כי בתום העונה יעזוב את הכח כדי לשחק בארצות הברית, בקבוצת ברוקלין וונדררס מליגת הכדורגל האמריקאית. ביחד עם נמש עזבו את הכח לקבוצות אמריקאיות גם הופר, ליאופולד דרוקר, והיינריך שנפלד. לאחר עונה אחת בארצות הברית, חזר נמש להכח, אולם הוא לא הצליח לעצור את התדרדרות המועדון שהתפרק משחקניו הטובים, והקבוצה ירדה לליגה השנייה. ב-1929 שב נמש לארצות הברית, שם שיחק בקבוצה בשם "הכח אולסטארס" עד 1930. בחורף 1930 עבר לשחק בקבוצת פול ריבר מרקסמן, שזכתה באליפות הליגה האמריקאית בכדורגל באותה העונה.
לאחר מכן חזר נמש לאירופה ועבר להתגורר בממלכת יוגוסלביה. הוא שיחק (ואף החל לאמן במקביל) בקבוצת BSK בלגרד עד 1933, איתה זכה באליפות ליגת העל היוגוסלבית כשחקן פעם אחת, וכמאמן 3 פעמים אחרות, לאחר מכן פרש מכדורגל פעיל בגיל 34.
ב-1931 חזר נמש לאוסטריה ואימן קבוצת כדורגל מהליגה השנייה בשם "חשמונאי", אולם הקבוצה ירדה לליגה נמוכה עקב הפחתת מספר קבוצות בליגה, ונמש חזר לBSK בלגרד. לאחר שזכה באליפויות עם בלגרד, עלה לארץ ישראל והחל לאמן בקבוצת מכבי תל אביב, כאשר האוסטרי יוזף אורידיל מחליף אותו בבלגרד. בהמשך חזר נמש לבלגרד וזכה באליפות נוספת ב-1939, ובמקביל ב-1938 השלים קורס אימון בן חצי שנה שאורגן על ידי התאחדות הכדורגל היוגוסלבית ואף אימן בנבחרת יוגוסלביה זמן מה. לאחר מכן אימן לתקופה קצרה את קבוצת גלטסראיי הטורקית. לפני מלחמת העולם השנייה עלה שוב, השתקע בישראל, וגר בתל אביב. בישראל נחשב נמש למומחה בתחום הכדורגל, ושימש כחבר בוועדת הכדורגל הישראלי בהתאחדות לכדורגל[2]. נמש נפטר בשנת 1977 בווינה שבאוסטריה, כשהוא בן 78.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כשחקן
- עם הכח וינה: 1924/1925
אליפות הליגה האמריקאית: 1
- עם פול ריבר מרקסמן: 1930
- עם BSK בלגרד: 1932/1933
- כמאמן
- עם BSK בלגרד: 1930/1931, 1932/1933, 1935/1936, 1938/1939
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלכסנדר נמש, באתר Transfermarkt
- אלכסנדר נמש, באתר National Football Teams
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- פרופיל השחקן באתר European Football
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נמש מאמן "אמוניה", מאת חיים גולדברג, עיתון דבר, 8 ביוני 1955
- ^ א. נמש על כישלון נבחרת ישראל בארצות הברית, מאת אלכסנדר אלכסנדרוני, עיתון הבקר, 7 בנובמבר 1948