ארמון קזרטה
 | |||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| מידע כללי | |||||||
| סוג |
Istituto museale ad autonomia speciale, museum of modern art, מוזיאון לאומי איטלקי, מוזיאון דת, mountain park, גלריה, מעון רשמי, קניין תרבותי, ארמון מלכותי, מוזיאון לאומי, Museum of the Italian Ministry of Culture  | ||||||
| כתובת |
Piazza Carlo di Borbone, Piazza Carlo di Borbone 1, 81100 Caserta, Piazza Carlo Di Borbone 1, 81100 Caserta | ||||||
| מיקום |
קזרטה | ||||||
| מדינה |
איטליה | ||||||
| בעלים |
איטליה | ||||||
| מבקרים בשנה | 296,577 (נכון ל־2020) | ||||||
| הקמה ובנייה | |||||||
| תקופת הבנייה | ? – 20 בינואר 1752 | ||||||
| תאריך פתיחה רשמי |
1774 | ||||||
| אדריכל |
לואיג'י ונוויטלי | ||||||
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות הבארוק | ||||||
| מידות | |||||||
| שטח |
44,000 מ"ר (נכון ל־2015) | ||||||
| קומות |
5 | ||||||
| קואורדינטות | 41°04′12″N 14°19′33″E / 41.07°N 14.325833333333°E | ||||||
| אתר רשמי | |||||||
  | |||||||
ארמון קזרטה (איטלקית: Reggia di Caserta) הוא ארמון הנמצא בעיר קזרטה בדרום איטליה, כ-25 ק"מ מצפון לנאפולי. הארמון שימש כמעונם המלכותי של ראשי ממלכת נאפולי מבית בורבון. זהו הארמון הגדול ביותר שנבנה באירופה במאה השמונה עשרה, ואחד מהמבנים הגדולים ביותר שנבנו באותה תקופה. ב-1997 הוכרז הארמון כאתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו. בהכרזה על המבנה נאמר שהוא "שירת הברבור של אמנות הבארוק המרהיבה, שממנה אומצו כל המרכיבים הנדרשים כדי ליצור אשליה של חלל רב מרחבי".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תכנון הארמון החל בשנת 1752, בהזמנת קרלוס השלישי, מלך ספרד. המלך ביקש מהאדריכל לואיג'י ונוויטלי (Luigi Vanvitelli) לתכנן את הארמון; מסופר שכאשר ראה המלך את דגם המבנה בקנה מידה גדול התמלא ברגש כה עז, "שיכול היה לתלוש את ליבו מתוך חזהו". למעשה, לא בילה המלך אף לא לילה אחד בארמון, מכיוון שויתר על כסאו ב-1759 כדי להיות מלך ספרד. הוא ויתר על הכתר למען בנו, פרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות, והוא זה שהשלים את הבנייה.
המודל לארמון אותו תכנן ונוויטלי היה ארמון ורסאי. למרות ההבדלים הבולטים באופי וברבגוניות, רצה ונוויטלי לשחזר את תפקידו הפוליטי והחברתי של ארמון ורסאי, ולתת בארמון המתוכנן את הפתרונות הדרושים לפעילותם של המלך, החצר המלכותית והממשלה. הארמון תוכנן כמבנה גדול ממדים שבו מבנה חברתי של עיר קטנה, הניצב למול נוף מתוכנן במלואו ובהקפדה, מעין טבע "מאולף". כדגמים לארמון שימשו הארמון המלכותי במדריד, בו גדל המלך קרלוס, וארמון שרלוטנבורג בברלין. נראה שפרוזדור מתומן מרווח הנמצא בארמון הושפע מבזיליקת סנטה מריה דלה סאלוטה בוונציה, ושהקפלה המלכותית הושפעה מקפלה דומה בוורסאי. המלך קרלוס מצידו, רצה במבנה מרהיב לחצר המלכותית ומרכז ניהולי לממלכה, באתר שיהיה מרוחק מהים, כדי למנוע התקפה משם. וניווטלי נפטר בשנת 1773, והעבודה הושלמה על ידי בנו קרלוס, בשנת 1780.
בארמון כ-1,200 חדרים, ובהם שני תריסרי סוויטות מלכותיות, ספרייה גדולה, וכן תיאטרון שעוצב בצורתו של תיאטרון סן קרלו, בנאפולי. תוכננה שדרה מונומנטלית מנאפולי לארמון, באורך 20 קילומטרים, אך התכנון לא יצא אל הפועל. באפריל 1945 נחתמה בארמון כניעתם ללא תנאים של חיילי גרמניה הנאצית באיטליה.
הארמון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הארמון המלכותי בנוי כמלבן גדול, באורך של 247 וברוחב 184 מטרים. המלבן מחולק לארבע חצרות פנימיות, הנוצרות מחלוקה של המלבן על ידי שתי זרועות פנימיות. זרועות אלו ניצבות זו לזו, והן יוצאות ממרכזו של כל אגף בהיקף המלבן. שטחה של כל חצר הוא יותר מ-3,800 מטרים רבועים, ושטחו של הארמון כולו הוא יותר מ-45,000 מטרים רבועים. לארמון חמש קומות, המתנשאות לגובה 36 מטרים; בחזית הארמון ישנם 143 חלונות, ובארמון כולו ישנם 1,200 חדרים ו-34 גרמי מדרגות. הבניין נבנה מלבנים, ושתי הקומות התחתונות מחופות באבן גיר מסותתת. המבנה מוכתר בגמלון מרכזי. התכנון המקורי כלל ארבעה מגדלי פינה, אך ונוויטלי נפטר לפני תכנונם, והמגדלים לא נבנו. מול החזית העיקרית של הארמון ישנו מגרש מסדרים אליפטי, שממנו נפתחת השדרה המובילה לנאפולי, הקרויה על שמו של המלך קרלוס השלישי. בתוך הארמון שלושה אולמות כניסה מתומנים, המסודרים לאורך הציר המרכזי של הבניין. אולמות אלו מהווים את הכניסה למבנה ואת נקודות המשען של המבנה כולו. גרם המדרגות המרכזי המונומנטלי מוביל אל מערכת החדרים המלכותית, המעוצבים ומרוהטים בסגנון המאה ה-18. מיקומו של הארמון במרחק מה מהים נחשב לבטוח יותר מזה של ארמון המלוכה הישן, שפנה אל מפרץ נאפולי, ולכן היה חשוף למתקפה מהים. כדי לאפשר למלך הגנה מתאימה, נבנה ליד הארמון קסרקטין לחיילי צבא הממלכה. דרך הכניסה הרחבה לארמון, ששימשה בעבר לכרכרות משמשת כיום כחלק מרשת הכבישים בעיר.
הגן
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגן שסביב הארמון הוא דוגמה אופיינית של אדריכלות נוף בסגנון הבארוק. הגן משתרע על שטח של כ-1.2 קילומטרים רבועים, וחלקו גבעי. התכנון נעשה בהשראת גני ארמון ורסאי, ויש הטוענים כי גני קזרטה עולים על המקור. הגן מתחיל מחזיתו האחורית של הארמון, ומשתרע ברצועה ארוכה לכיוון צפון. הוא מקיף מערכת של מפלי מים מלאכותיים ומזרקות. חלק מן הגן תוכנן על ידי וניווטלי כגן אנגלי. זוהי אחת הדוגמאות המוקדמות לאדריכלות גנים בסגנון אנגלי ביבשת אירופה (להבדיל מאנגליה עצמה).
המזרקות, מפלי המים והאגנים אליהם נשפכים המים יוצרים תעלה ארוכה, נמשכת אל האופק. כל המערכת, יחד עם הפסלים והעיטורים שסביבה, תוכננו על ידי ונוויטלי; יש הטוענים כי מערכת זו עולה על מערכת המזרקות במתחם הארמונות והפרקים בפטרהוף, ליד סנקט פטרבורג, ברוסיה.
בין המזרקות באתר:
מספר רב של פסלים קלאסיים נבנו בסדנאות גדולות, והוצבו בגן.
ארמון ורסאי וארמון קזרטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארמונות רבים הושפעו מארמון ורסאי שבצרפת, אך דומה שארמון קזרטה הוא הדוגמה בעלת הדמיון הגדול ביותר למקור. המעקה המתמשך לכל אורך קו הרקיע של המבנה וחזיתו האחידה הם רק חלק מהמרכיבים הדומים. גם בוורסאי היה צורך באמת מים ארוכה כדי להוביל מים לארמון וליצור מפעלי מים כבירים; וכמו בוורסאי, מטרת הארמון בקזרטה הייתה להפגין את עוצמתו והדרו של המלך הבורבוני האבסולוטי. אלמנט יוצא דופן בארמון היא הקומה מעל "קומת המלך", קומה מפוארת באותה מידה. חדרי האנפילדה בארמון, שעוצבו בסגנון הבארוק המאוחר, היו ליבה של המערכת השלטונית ומקום מושבה, כמו גם תצוגה של העושר הלאומי. קזרטה הייתה מקום מפלט מלכותי מהאבק ומהתככים, כשם שוורסאי איפשרה ללואי הארבעה עשר מפלט מפריז.
אתר צילומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארמון קזרטה שימש כאתר צילומים בשניים מהסרטים בסדרת מלחמת הכוכבים; בסרט אימת הפנטום שימש הארמון כארמונה של המלכה אמידאלה, ובסרט מתקפת המשובטים שימש אחד מאולמותיו כארמונה של המלכה ג'מילה (ממשיכתה של אמידאלה). אותו אולם שימש כאתר צילומים גם בסרט משימה בלתי אפשרית 3; בחצר הארמון צולמה סצנה בה מתפוצצת מכונית למבורגיני. בגרם המדרגות המרכזי בארמון צולמה הסצנה המתרחשת על מדרגות הוותיקן בסרט מלאכים ושדים. זמרת המצו סופרן ססיליה ברטולי עשתה שימוש בארמון כאתר הצילומים העיקרי בסרטה "L'art des castrats", אמנות קסטראטי, המלווה את אלבומה "Sacrificium", אלבום המוקדש לזמרי הקסטרטו מתקופת הבארוק.
אתר מורשת עולמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1997 הוכרזו ארמון קזרטה, אקוודוקט ונוויטלי ומכלול סן לאוצ'ו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. מנימוקי ההחלטה:
"המכלול המונומנטלי בקזרטה תוכנן על פי אותם מאפיינים של מבנים מלכותיים אחרים שנבנו במאה ה-18, אך בתכנונו של מכלול זה יש מעוף יוצא דופן, המשלב לא רק את הארמון המרשים והגן שסביבו, אלא גם את הנוף הטבעי הסובב. התכנון יוצא הדופן כולל גם יוזמה שאפתנית לתכנון עיירה חדשה, על פי תפיסות התכנון העירוני של אותה תקופה. יש במכלול תעשיית ייצור המשי שסביב ארמון בלוודרה עניין רב בשל העקרונות האידאליסטיים שהיו הבסיס לתפיסת התכנון והתפעול של המקום".[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ארמון קזרטה- ארמון קזרטה באתר אונסק"ו
- מידע ותמונות (באיטלקית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על פי אתר אונסק"ו.
