באד קיסינגן

באד קיסינגן
Bad Kissingen

סמל באד קיסינגן
תצפית על באד קיסינגן מחורבות בוטנלאובה
תצפית על באד קיסינגן מחורבות בוטנלאובה
מדינה
מדינה
ראש העיר	דירק פוגל
שטח	69.42 קמ"ר
גובה	220 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	22,421 (31 בדצמבר 2020)
‑ צפיפות	320 נפש לקמ"ר (31 בדצמבר 2020)
קואורדינטות	50°12′00″N 10°04′00″E
אזור זמן	UTC +1
www.Bad Kissingen.de
אתר מורשת עולמית
ערי הספא הגדולות של אירופה The Great Spa Towns of Europe אתר מורשת עולמית מזרקה בבניין הספא מזרקה בבניין הספא האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2021, לפי קריטריונים 2 ו-3 שטח האתר 2,120 דונם שטח אזור החיץ 5,240 דונם הערות יחד עם עוד שש מדינות קואורדינטות 50°12′00″N 10°04′00″E www.badkissingen.de
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת גרמניה מוגדלת)   שטוטגרט מינכן ברלין קלן ברמן המבורג פרנקפורט הנובר דיסלדורף לייפציג דרזדן נירנברג קיל בון מגדבורג ארפורט רוסטוק מיינץ פרייבורג שוורין לוקס. הולנד בלגיה צרפת דנמרק צ'כיה פולין אוסטריה שווייץ הים הבלטי הים הצפוני באד קיסינגן (למפת גרמניה רגילה)   שטוטגרט מינכן ברלין קלן ברמן המבורג פרנקפורט הנובר דיסלדורף לייפציג דרזדן נירנברג קיל בון מגדבורג ארפורט רוסטוק מיינץ פרייבורג שוורין לוקס. הולנד בלגיה צרפת דנמרק צ'כיה פולין אוסטריה שווייץ הים הבלטי הים הצפוני באד קיסינגן (למפת בוואריה רגילה)   מינכן נירנברג אאוגסבורג וירצבורג רגנסבורג אינגולשטאדט פירט ארלנגן ביירוית במברג צ'כיה אוסטריה שווייץ באדן וירטמברג הסן תורינגיה סקסוניה באד קיסינגן (למפת בוואריה מוגדלת)   מינכן נירנברג אאוגסבורג וירצבורג רגנסבורג אינגולשטאדט פירט ארלנגן ביירוית במברג צ'כיה אוסטריה שווייץ באדן וירטמברג הסן תורינגיה סקסוניה באד קיסינגן tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

באד קיסינגן (בגרמנית: Bad Kissingen) היא עיירת ספא במדינת בוואריה שבגרמניה. העיירה שוכנת מדרום להרי רון על נהר הזאלה הפרנקוני , והיא אחד מאתרי הבריאות, שהתפרסמו כ"ולטבאד" (Weltbad, "מרחצאות עולמיות") במאה ה-19. בשנת 2021 הפכה העיר לחלק מאתר המורשת העולמית של אונסק"ו בשם "ערי הספא הגדולות של אירופה".

היסטוריה

העיירה תועדה לראשונה בשנת 801 בשם chizzicha, והייתה ידועה בעיקר במעיינות המינרלים שלה, המתועדים כבר משנת 823. באותו זמן, קיסינגן הייתה בשליטת מנזר פולדה, מאוחר יותר היא הועברה לבעלותם של הרוזנים מבית הנברג ונמכר לבישופי וירצבורג במאה ה-14. קיסינגן הוזכרה לראשונה בשם "אופידום" (עיירה) בשנת 1279. העיירה התפתחה לספא במאה ה-16 ותיעדה את האורח הרשמי הראשון בספא שלה בשנת 1520. בשנת 1814 הפכה קיסינגן לחלק מבוואריה. העיירה גדלה והפכה לאתר נופש אופנתי במאה ה-19, והורחבה בתקופת שלטונו של לודוויג הראשון, מלך בוואריה. מלכים וקיסרים כמו הקיסרית אליזבת מאוסטריה, הצאר אלכסנדר השני ולודוויג השני, מלך בוואריה, שהעניק את התור "באד" (מרחצאות) לקיסינגן בשנת 1883, היו בין אורחי הספא בתקופה זו. מבקרים ידועים אחרים באתר הנופש כללו את הסופר לב טולסטוי, המלחין ג'ואקינו רוסיני והאמן אדולף פון מנצל.

ב-10 ביולי 1866, במהלך המיינפלדצוג (המערכה בנהר מיין) של מלחמת אוסטריה–פרוסיה, קיסינגן הייתה אתר קרב עז בין הכוחות הבוואריים והפרוסים, שהסתיים בניצחון פרוסי.

הקנצלר הקיסרי אוטו פון ביסמרק ביקר פעמים רבות בספא של קיסינגן, ובשנת 1874 במהלך הקולטורקאמפ הוא ניצל שם מניסיון התנקשות של הקתולי אדוארד פרנץ לודוויג קולמן. בשנת 1877 נכתב כאן תזכיר קיסינגן (בגרמנית: Kissinger Diktat), שבו הסביר ביסמרק את עקרונות מדיניות החוץ שלו. ביתו לשעבר של ביסמרק בקיסינגן הוא כיום מוזיאון ביסמרק. ביוני 1911 ניהלו אלפרד פון קידרלן-וכטר, מזכיר המדינה הגרמני, ושגריר צרפת ז'יל קמבון משא ומתן בבאד קיסינגן על מרוקו מבלי להשיג פתרון. כישלון המשא ומתן הוביל למשבר אגאדיר.

קהל הלקוחות של אתר הנופש השתנה במאה ה-20, כאשר אנשים רגילים החליפו יותר ויותר את האצולה כאורחים. הספא נסגר לשנה בשנת 1945, הפעם היחידה בתולדותיו.

זמן קצר לפני מלחמת העולם השנייה הוקם קסרקטין מנטויפל (Manteuffel Kaserne) בקצה המזרחי של מרכז העיר באד קיסינגן על ידי הצבא הגרמני כחלק מתוכנית היטלר להרחיב את הוורמאכט הגרמני. בשנת 1945, הצבא האמריקאי נכנס לעיירה ללא קרב והשתלט על הקסרקטין, ששמו שונה לקסרקטין דיילי בשנת 1953. הקסרקטין נסגר בשנות ה-90 של המאה ה-20 לאחר נפילת מסך הברזל, כשהחיילים האמריקאים נסוגו.

לאחר המלחמה בנתה מחלקת הביטוח הלאומי מרפאות בעיר. שינוי חקיקת הבריאות בשנות התשעים צמצם את ההזדמנויות לפוליסות ביטוח בריאות גרמני שמימנו ביקורים בספא, מה שהוביל לאובדן מקומות עבודה. כתוצאה מכך, נעשו מאמצים למשוך סוג לקוחות חדש, שנעזר לא מעט בסקר EMNID אשר הכתיר את באד קיסינגן כעיר הספא המפורסמת ביותר.

בשנת 2015 נרשמו בעיירה כ-1.5 מיליון לינות של יותר מ-238,000 מבקרים. עם פתיחת ה-KissSalis Therme בפברואר 2004, הוקם בבאד קיסינגן מרכז פנאי לספא, ובדצמבר 2004 נפתחה בעיר האקדמיה הגרמנית-סינית לכדורגל, שם התגורר והתאמן "צוות הכוכבים של 08" הסיני לקראת המשחקים האולימפיים בבייג'ינג בשנת 2008.

אתר מורשת עולמית

באד קיסינגן הייתה אחת מעיירות הספא המובילות במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, אשר בגרמנית נקראות ולטבאד ("Weltbad", מרחצאות עולמיות). הן נבדלות מאתרי ספא אחרים בעיקר באמצעות הקריטריונים הבאים:

• בידור: חיי החברה ב"וולטבאד" חשובים לא פחות מהפעילות הרפואית, או אפילו יותר. ולטבאד הציע הזדמנויות רבות לאורחי הספא לבלות את זמנם הפנוי, כגון פעילות גופנית וספורט, טיולים בסביבה, תיאטרון וקונצרטים, ספרייה ומשחקים.
• אורחים: ולטבאד היה אטרקטיבי לאורחים מכל חמש היבשות. תשומת לב מיוחדת הוקדשה למבקרים בולטים, אשר משכו מבקרים רבים יותר, במיוחד מהאצולה וממעמד הביניים היוקרתי.
• אדריכלות: יש רובע ספא, מגורים עם וילות, אזורים לעסקים וטיפול, גנים ופארקים עם מעבר חלק לנוף שמסביב.
• תשתיות והיצע: למרות מספר התושבים המצומצם, הציע ולטבאד לאורחיו את כל אמצעי הנוחות של התקופה, שאפילו לא היו נפוצים בכל הערים הגדולות. אלה כללו קישורי תחבורה טובים, מתקני תקשורת (כגון טלגרפיה וטלפון בטכנולוגיה החדישה ביותר), הצעות לקניית מוצרי יוקרה, מלונות וגסטרונומיה ייחודיים וכן טכנולוגיה חדישה לאספקת אנרגיה, אספקת מים ותברואה.

באד קיסינגן ועוד עשר ערי מרחצאות ספא מסורתיות כאלו הפכו לאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשם "ערי הספא הגדולות של אירופה" בשנת 2021.

אמנות ותרבות

מוזיאונים

• מוזיאון ביסמרק באובר סלין (מפעלי המלח העליונים)
• תערוכה קבועה: חיים יהודיים בבית הספר היהודי לשעבר
• מוזיאון קרדינל דופפנר בהאוזן.

מוזיקה

• פסטיבל המוזיקה הקלאסית קיסינגר זומר (Kissinger Sommer) בהשתתפות תזמורות וסולנים בעלי שם בינלאומי הוא גולת הכותרת בלוח השנה התרבותי.
• אולימפיאדת הפסנתר קיסינג'ר (Klavierolymp), תחרות פסנתרנים צעירים, הקשורים לקיסינגר זומר, מתקיימת בסתיו.
• בכל חורף מתקיים פסטיבל מוזיקה נוסף בשם קיסינגר וינטרצאובר (Kissinger Winterzauber).
• תחרות להקות כלי נשיפה ממתכת של גרמניה התארחה בבאד קיסינגן בשנים 2014 ו-2016.

אירועים אחרים קבועים

בית הארקדה והפארק

• פסטיבל ראקוצ'י החגיגי השנתי בסוף השבוע האחרון של יולי מתקיים לכבוד הדמויות ההיסטוריות שחייהן היו קשורים לבאד קיסינגן. גולת הכותרת היא המצעד ביום ראשון אחר הצהריים. דמויות היסטוריות מיוצגות על ידי אזרחי העיר במהלך כל סוף השבוע, ולוקחות חלק בחיי העיר.
• "הסתיו הקברטי של קיסינגן" (Kissinger Kabarettherbst) היא סדרת הופעות של אמני קברט בסתיו.

אדריכלות

קיומה של סופריוריס סלינה (superioris salina, לטינית: "מלחה עילית") ידוע כבר בשנת 823 במיקום אתר הפקת המלח אונטרה סלינה (Untere Saline) של ימינו. חורבת טירת בוטנלאובן, שנבנתה בסביבות 1180, מתנשאת מעל העיר. בשנת 1738 צייר האדריכל בלתזאר נוימן את הנוף הכללי של קיסינגן של ימי הביניים המאוחרים עם חומת עיר עבה ו-14 מגדלים בשטח של 240 על 240 מטר.

כיום העיר העתיקה ורובע הספא יוצרים שני אזורים עירוניים מנוגדים מאוד: היישוב מימי הביניים, שהורחב לעיר במאות ה-13 וה-14, ורובע הספא הצמוד, שתוכנן על גבי לוח שרטוט במאה ה-18. חומת העיר המפרידה בין שני האזורים, שנמשכה לאורך הצד הדרומי של גראבנגאסה עד למגדל האש, נעלמה לגמרי. קודם כן נקבע לודוויגשטראסה כרחוב הראשי החדש של העיר שהורחב לעיירת ספא מרווחת. בנוסף, בעידן השגשוג שלפני מלחמת העולם הראשונה הוחלפו בתים ישנים בבניינים היסטוריים גדולים בחזיתות הראשיות בתוך העיר העתיקה. מאז אוחדו שני האזורים כמקבץ של מבנים המוגנים בחוק.

רובע הספא

רובע הספא התפתח באזור מיקום המעיינות ביציאה הדרומית של הרחוב הראשי של העיר העתיקה (Untere Marktstraße של היום). המקבץ הגדול ביותר של בנייני ספא היסטוריים באירופה נבנה בשלושה שלבים, בתכנון שלושה אדריכלים תחת חסותם של שלושת השליטים הבאים:

• פרידריך קארל פון שנבורן – נסיך-בישוף של בישופות וירצבורג ובישופות במברג (1729–1746)
• לודוויג הראשון, מלך בוואריה (1729–1746)
• לואיטפולד, הנסיך העוצר של בוואריה (1886–1912))

שלב ראשון (בחזית):
אולם שעבר מקום עם קיר תומך ופלטפורמה מוגבהת בשני מטרים

שלב שני:
אולם המזרקה הראשון (1842 עד 1909) ובית ארקדה מימין (קצה דרום)

שלב ראשון (1737–1738) בתכנון בלתזאר נוימן :
ערוץ הנהר הזאלה הפרנקוני הוסט מחדש, נוצרה גינת ספא חדשה ונוצרו התנאים לכל הפיתוח המבני שלאחר מכן של רובע הספא. עם זאת, במקביל תכנן נוימן מבנה מרחצאות זעיר, שספג ביקורת חריפה על ידי בני דורו ומאוחר יותר נהרס והוחלף במלון רויאל קורהאוס.
שלב שני (1834–1842) בתכנון פרידריך פון גרטנר :
כתוצאה מגן הספא החדש, היה צורך להעביר את גשר הזאלה לצפון, באמצעות גשר לודוויג (Ludwigsbrücke) החדש (1836–1837). בניית החזית בסגנון הרנסאנס הקדום של פירנצה (1834–1838) עם אולם רוסיני הקשור באורך 200 מטרים, הייתה הבניין הראשון שנבנה על הרציף שיצר נוימן. אחר כך הוקם המבנה שקיבל את הכינוי "מחסן הקנקן" (Krugmagazin)ששימש כמחסן לקנקני מי המעיין ששווקו לרחבי אירופה (1839), ולבסוף "אולם המעיין" (Brunnenhalle) הפתוח (1842), בניגוד חד לקצה הדרומי של בניין הארקדה, הממחיש באופן מרשים את התפתחותו האדריכלית של גרטנר. זו היה פרויקט הנדסה האזרחית הראשונה בבוואריה ובמקביל אחת ממבני השלד הראשונים בברזל יצוק בגרמניה.
שלב שלישי (1910–1913) בתכנון מקס ליטמן :
ה"טרקלין" (Wandelhalle‏; 1910–1911) נבנה בסגנון האר נובו הקלאסי מדרום לבניין הארקדה לאחר הפסקה ממושכת בבנייה. באורך של 90 מטרים ושטח של 2,640 מטרים רבועים, הוא נחשב לטרקלין הגדול ביותר באירופה. עם תוכנית המבנה דמוי צלב והספינה, ועם הפנים המחולק לשלוש שורות עמודים, הוא עוצב בצורה של בזיליקה. הבניין החדשני הוקם תוך שמונה חודשים בלבד תוך שימוש בבנייה מודרנית מבטון מזוין, עם במה מסתובבת לתזמורת הספא, שימושית הן לפנים והן לגן הספא. אולם המזרקה החדש שולב באגף המערבי, והחליף את הראשון שנהרס בשנת 1909.
"בניין יורש העצר" (Regentenbau‏; 1911–1913) מצפון לבניין הארקידה, בסגנון נאו-בארוק, נבנה במקום פארק ספא והפך לסמל העיר. ליטמן השלים את מכלול הבניינים הענק ברובע הספא עם מרכז החברתי והאירועים האלגנטי הקלאסי, המשרת היום גם קונגרסים גדולים יותר, עם מבואה, אולם גדול (אולם מקס ליטמן), אולם ירוק ואולם לבן. כרכרות האורחים והמכוניות עדיין יכולים לנסוע עד היום במבואה הפתוחה. בניין יורש העצר כולל גם במובן הרחב יותר את חצר התכשיטים (Schmuckhof), חדרי קריאה ומשחקים ובית הקפה קורגארטן ("גן המרחצאות).

הגדה המערבית של הזאלה (1868–1906):
ממדיו של בית המרחץ לויטפולד (Luitpoldbad, במקור: Aktienbad) שתוכנן בסגנון נאו-רנסאנס על ידי אלברט גאול (Albert Geul)‏ (1868–1871, הורחב בשנים 1902–1906) הם 130 על 80 מטר. האגף הצפוני (1878–1880) הושלם על ידי היינריך פון היגל ווילהלם קארל פון דודרר. כיום הוא המשכן של קזינו לויטפולד המנוהל על ידי קזינו מדינת בוואריה. בסביבות שנת 1900 היה בית המרחץ לויטפולד עם 236 בקתות הרחצה שלה בית המרחץ הגדול ביותר באירופה. בתחילת המילניום השני, גילתה חברת הילטון אינטרס להמיר את המתחם הענק והפנוי למלון, שנכשל בגלל עלויות עצומות הנדרשות לשימור מונומנט מוגן. בשנת 2018 הושלם השיפוץ הכללי לשימוש חדש במדינה החופשית כאתר אירועים ומרכז אדמיניסטרטיבי בעלות של 39 מיליון יורו.

• 
  בית הארקדה
• 
  המבואה
• 
  פרסקו במבואה
• 
  אולם המזרקה
• 
  האולם הירוק

מבנים אזרחיים אחרים

אולם הקונצרטים Regentenbau

בית העירייה הישן הוא בעיצוב רנסאנס משנת 1577. בית העירייה של היום הוא האחוזה לשעבר של משפחת האציל פון האוסליין, שנבנתה על ידי יוהאן דינצנהופר בשנת 1706. בין השנים 1838 - 1913 נבנתה ארקדה (Arkadenbau) מסביב לגן הספא על ידי פרידריך פון גרטנר, כמו גם אולם המזרקה (Brunnenhalle) והטרקלין (Wandelhalle), בהתאם לעיצוב של מקס ליטמן. ליטמן עיצב גם את תיאטרון הספא (Kurtheater), שהושלם בשנת 1905, ואת אולם הקונצרטים (Regentenbau), שנחנך בשנת 1913. בניין תחנת הרכבת, עם חזית בסגנון התחייה של הרנסאנס, נבנה בשנת 1874 בפיקוחו של פרידריך בורקלין. KissSalis Therme נפתח בשנת 2004. זהו אחד ממרחצאות הבריאות הגדולים באירופה, ופרויקט הבנייה הגדול ביותר בעיר מאז מלחמת העולם השנייה. נקודת עניין נוספת היא הקזינו בפארק הספא.

מבני דת

• קפלת מריה (Marienkapelle) – קפלה מימי הביניים שחודשה והורחבה על ידי האדריכל בלתזאר נוימן .
• כנסיית הלב הקדוש של ישו (Herz-Jesu-Kirche) – כנסיית הקהילה הקתולית שנבנתה בסגנון נאו-גותי בשנת 1882 על ידי אנדריאס לוהרי. גובה המגדל הוא 67 מטרים.
• כנסיית יעקב הקדוש (Jakobuskirche) – הייתה כנסיית הקהילה הקתולית הישנה של באד קיסינגן. המגדל מתוארך למאה ה-14, הכנסייה - המחליפה את קודמתה מימי הביניים - נבנתה בשנים 1772–1775 על ידי יוהאן פיליפ גייגל בסגנון קלאסי.
• כנסיית המושיע (Erlöserkirche) – כנסייה לותרנית שהוקמה בשנת 1847 על פי תוכניות האדריכל פרידריך פון גרטנר , והורחבה בשנת 1891 על פי תוכניותיו של אוגוסט טיירש.
• כנסיית סרגיוס הקדוש מרדונש (Kirche des Sergius von Radonesch) – כנסייה רוסית אורתודוקסית שנחנכה בשנת 1901, תוכננה על ידי האדריכל של הצאר ויקטור שרוטר בסגנון נאו ביזנטי והוקם על ידי האדריכל קרל קראמפף עבור אורחי הספא הרוסים הרבים.
• הכנסייה האנגליקנית (Anglikanische Kirche) – נבנתה בשנת 1862 עבור אורחי הספא הבריטים ונמכרה לקהילה הלותרנית בשנת 1953. את הבניין הרעוע החליף המרכז הקהילתי הלותרני בשנת 1968.

• 
  מוזיאון ביסמרק
• 
  בית העירייה הישן וכיכר השוק
• 
  הקזינו
• 
  התיאטרון
• 
  מגדל האש מהמאה ה-15

יהודים בבאד קיסינגן

בית הכנסת החדש למחרת פרעות ליל הבדולח

התושבים היהודים הראשונים התיישבו בבאד קיסינגן במאה ה-13. מאז פרעות רינדפלייש שהסתיימו בשנת 1298 הם חיו כיהודים מוגנים (Schutzjude) בין היתר בקיסינגן תחת חסות משפחת האצילים פון ארטל, שהובילה להקמת גטו עירוני. המצב השתפר רק עם צו יהודי בוואריה משנת 1813. הרבנות בנפת באד קיסינגן הוקמה בשנת 1839. בית הכנסת הישן נבנה בשנים 1851–1852 כתחליף למקום התפילה שנבנה בשנת 1705. בשנת 1902 נבנה בית הכנסת החדש על פרומנדשטרסה בתכנונו של האדריכל קרל קראמפף כבניין מייצג לאירוח אורחי ספא יהודים. בית הכנסת הישן נהרס בשנת 1928. בשנת 1925 הייתה הקהילה, שמנתה 504 חברים, אחת מעשר הקהילות היהודיות הגדולות בבוואריה.

בשנת 1934 עוררה פרשת בריכת השחייה (Schwimmbadaffäre) סערה בינלאומית כאשר מועצת העיר סירבה להכניס יהודים לבריכת השחייה של העיר, וגרמה לאורחי ספא יהודים רבים להתרחק מהעיר. בית הכנסת החדש ניזוק במהלך הפוגרומים בנובמבר בשנת 1938. למרות הנזקים הניתנים לתיקון, מועצת העיר באד קיסינגן הרסה אותו בשנת 1939. בשנת 1942 גורשו תושבים יהודים לגטו איזביצה בפולין וטרזיינשטט בצ'כיה, 69 יהודים מקיסינגן נרצחו.

לאחר תום המלחמה לא היו עוד יהודים בבאד קיסינגן והקהילה חדלה להתקיים. מאוחר יותר התגוררו בעיירה 25 יהודים שוב. בשנת 1959 נבנה חדר תפילה על פרומנדשטרסה וב-1993 על רוזנשטראסה עם בית ההבראה עדן-פארק הכשר, בית ההארחה היחיד הכשר היחיד בגרמניה.

בשנת 2008 החליטה מועצת העיר באד קיסינגן להניח אבני נגף בעיירת הספא כחלק מפרויקט שטולפרשטיין להנצחת קורבנות הנאציזם. אז הוקמה יוזמת השטולפרשטיין של אזרחי באד קיסינגן (Bürger-Initiative Bad Kissinger Stolpersteine). אבני הנגף הראשונות הונחו בשנת 2009.

בין היהודים הידועים שמקורם בבאד קיסינגן: ג'ק שטיינברגר, חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 1988 ומאיר לב (Meyer Löb) שב-1817 בחר בשם המשפחה קיסינגר על שם העיירה. הוא היה סבא רבא רבא של הנרי קיסינג'ר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא באד קיסינגן בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של באד קיסינגן
• באד קיסינגן (גרמניה), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

גן הוורדים ואולם הקונצרטים