בלגורוד (מחוז)
| |||
 | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי המרכזי | ||
| מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי צ'רנוזמיה-מרכז | ||
| מושל | ויאצ'סלב גלדקוב | ||
| רשות מחוקקת |
דומה של מחוז בלגורוד  | ||
| בירת האובלסטי | בלגורוד | ||
| שפה רשמית | רוסית | ||
| תאריך ייסוד | 6 בינואר 1954 | ||
| שטח | 27,134 קמ"ר (דירוג: 67) | ||
| גובה | 220 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ באובלסטי | 1,500,659 (דירוג: 31, 2024) | ||
| ‑ צפיפות | 55.3 נפש לקמ"ר (2024) | ||
| קואורדינטות | 50°46′00″N 37°27′00″E / 50.766666666667°N 37.45°E | ||
| אזור זמן | UTC +3 | ||
| www.belregion.ru | |||
  | |||
מחוז בלגורוד (ברוסית: Белгородская область; תעתיק: בלגורודסקאיה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. המחוז נמצא בשטח של המחוז הפדרלי המרכזי, כ-500–700 ק"מ דרומית למוסקבה בגבול עם אוקראינה. המחוז הוקם ב-6 בינואר 1954.
נכון לינואר 2024 במחוז מתגוררים 1,500,659 תושבים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת הברונזה באזור התגוררו סקיתים. בתקופת ממלכת הכוזרים תושבי המקום שילמו מיסים לכוזרים. בסוף המאה ה-10 האזור עבר לשליטה של רוס של קייב והיה חלק של נסיכות צ'רניגוב. בעקבות פלישת המונגולים לרוסיה יישובים רבים נהרסו. עדויות כתובות מהמאה ה-14 מראות קיום יישובים עירוניים באזור והוא היה חלק של הדוכסות הגדולה של ליטא. בהמשך באזור התיישבו טטרים והאזור היה אזור גבול ללא שייכות מדינית.
בסביבות 1500 השטח סופח סופית לרוסיה הצארית. במהלך המאה ה-16 באזור הוקמו מבצרים להגנה על גבול. באזור הוקמו יחידות של קוזקים.
עם הקמת גוברניות השטח חולק בין הגוברניות שונות עד שבשנת 1727 הוקמה גוברניית בלגורוד. בשנת 1779 היא בוטלה ושטח סופח לגוברניית קורסק.
לאחר חתימת הסכם ברסט-ליטובסק השטח עבר לתקופה קצרה לשליטה של אוקראינה. החל משנות ה-20 של המאה ה-20 האזור חולק בין קורסק לבין מחוז וורונז'.
באביב 1943 כוחות ורמאכט כבשו את האזור. ביולי 1943 באזור התרחש קרב פרוחורובקה שהיה חלק של קרבות קרב קורסק. באוגוסט 1943 שטח שוחרר מידי הנאצים.
בשנת 1954 הוקם מחוז בלגורוד בגבולות הנוכחיות.
בשנת 1986 אזור סבל מהשלכות של אסון צ'רנוביל.
באוקטובר 2022 התרחש הירי בבסיס האימונים הצבאי בסולוטי. החל משנת 2023 יישובי המחוז סובלים מהתקפות של צבא אוקראינה כחלק ממאבק מזוין שהתחיל בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה. ב-22 במאי 2023 חמושים רוסים פרו-אוקראינים של לגיון חירות לרוסיה וחיל המתנדבים הרוסי (שני ארגוני אופוזיציה המורכבים מאזרחים רוסים שנלחמים לצד אוקראינה נגד המשטר במוסקבה) נכנסו למחוז בלגורוד מהגבול האוקראיני וכבשו שני כפרים בתוך רוסיה. מושל המחוז הכריז על משטר צבאי לכלל המחוז וכוחות תגבורת של הפדרציה הרוסית נשלחו לאזור.
ממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]  |
ראו גם – מושל מחוז בלגורוד |
הרשות המחוקקת הינה "דומה של מחוז בלגורוד" שכוללת 35 חברים. בראש המחוז עומד מושל שנבחר ל-5 שנים. בספטמבר 2021 לתפקיד נבחר ויאצ'סלב גלדקוב.
מבחינה אדמיניסטרטיבית החבל מחולק ל-21 ראיונים ו-6 ערים בעל חשיבות מחוזית.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון לינואר 2024 במחוז מתגוררים 1,500,659 תושבים. הוא בין המחוזות הבודדים באזור שאוכלוסייתה אינה יורדת. כ-67% מהאוכלוסייה מתגוררת בערים. העיר הגדולה - בלגורוד ובה כ-348 אלף תושבים. בהתאם לנתוני מפקד אוכלוסין 2021 של הפדרציה הרוסית כ-80% מאוכלוסיית המחוז הם רוסים וכ-1% הם אוקראינים (לעומת 2.8% בשנת 2010).
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחוז בלגורוד הוא אזור תעשייתי-חקלאי. במחוז נמצאים מרבצים גדולים של ברזל המהווים כ-40% מסך מרבצי הברזל ברוסיה. כרייה ועיבוד עפרות ברזל מבחינה כלכלית מהווים נתח חשוב בכלכלת האזור. כריית עפרות הברזל מתבצעת בסביבות הערים בלגורוד, סטארי אוסקול, גובקין ושבקינו.
מגזרים תעשייתיים אחרים החשובים לכלכלת המחוז עוסקים, בייצור מוצרי גיר, הנדסה וייצור מכונות, עיבוד מתכות, מפעלים כימיים וביוכימיים (נמצאים בעיקר סביב העיר שבקינו), חומרי בניין ומזון. [1]
כ-70% משטחי המחוז כוללים אדמה שחורה העשירה ברקבוביות וחומרים אורגניים, משמשים לחקלאות. הגידולים החקלאיים שמגדלים במחוז באופן מסורתי הם סלק סוכר, חיטת חורף, חמניות ושעורה. חקלאי האזור קיימו באופן מסורתי קשרי מסחר עם המגזר האגרו-תעשייתי האוקראיני. אינדקס התעשייה של המחוז בשנת 2021 היה 103% מעל אותו מדד בשנת 2020. [2] היקף הייצור החקלאי בשנת 2020 הסתכם ב-266.0 מיליארד רובל, מתוכם משקי בעלי חיים ייצרו 169.6 מיליארד רובל וייצור גידולי השדה הניב, 96.4 מיליארד רובל. הארגונים חקלאיים ספקו 85.9% מהיקף הייצור, מתוכם 95.5% ממוצרי משקי החי ו-69% מהייצור ממוצרי גידולי השדה. במשקי החי (בשר) הגידול העיקרי הוא גידול חזירים ואחריו גידול הבקר. במחוז 732.5 אלף דונם הוקצו לגידולי תבואה וקטניות. [3]
מחזור בלגורוד היה בין 5 המחוזות המובילים של הפדרציה הרוסית מבחינת התשואה של רוב הגידולים החקלאיים המעובדים, למעט פולי סויה, שיבולם עמד רק במקום השישי ב-2021. [4]
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני מלחמת אוקראינה-רוסיה, דרך המחוז עוברו מספר כבישים מהירים ומסילות רכבת בעלי חשיבות גדולה לרוסיה שקשרו את מוסקבה עם אוקראינה. חשיבות מיוחדת הייתה לכביש המהיר אל חצי האי קרים ומסילת הרכבת מוסקבה-חרקוב-סבסטופול. האורך הכולל של מסילות הרכבת במחוז הוא 695 קילומטרים ואורכם של הכבישים הסלולים הוא 8,500 קילומטרים.
בשנת 1995 נמל התעופה הבין-לאומי בלגורוד החל לבצע טיסות בין-לאומיות. בשנת 2019 דרכו עבור כ-470 אלף נוסעים.
אנרגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון לדצמבר 2020, פעלו במחזור בלגורוד, 13 תחנות כוח בהספק כולל של 255.3 מגה וואט, כולל חוות רוח אחת, תחנת כוח סולארית אחת, שתי תחנות כוח מבוססות ביוגז ותשע תחנות כוח תרמיות. בשנת 2019 הם ייצרו 829.2 מיליון קילו-וואט חשמל. [5]
בעבר רשת החשמל הייתה קשורה עם רשת החשמל של אוקראינה על ידי מספר קווים במתח 330 ק"ו. לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה קווים אלו לא פעילים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בלגורוד (ברוסית)
בלגורוד, ברשת החברתית אינסטגרם- בלגורוד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Размер подтверждает значение, www.kommersant.ru, 2014-08-28 (ברוסית)
- ^ Промпроизводство в Белгородской области в 2021г выросло на 3,3% - Центр || Интерфакс Россия, www.interfax-russia.ru, 2022-02-02 (ברוסית)
- ^ Ход уборочной кампании 2020 в РФ по областям (обновлено 30.01.2021) | Zerno.ru, zerno.ru
- ^ В Белгородской области завершается уборочная страда, www.zol.ru
- ^ Об утверждении схемы и программы развития электроэнергетики Белгородской области на 2021 - 2025 годы от 30 апреля 2020 - docs.cntd.ru, docs.cntd.ru