ברט בכרך

ברט בכרך
**Burt Bacharach**
לידה	12 במאי 1928; קנזס סיטי, מיזורי, ארצות הברית
פטירה	8 בפברואר 2023 (בגיל 94); לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
שם לידה	Burt Freeman Bacharach
מקום קבורה	בית הקברות הילסייד ממוריאל פארק
מוקד פעילות	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1949–2023 (כ־74 שנים)
מקום לימודים	בית ספר מאנס למוזיקה, האקדמיה למוזיקה של המערב, אוניברסיטת מקגיל, תיכון פורסט הילס
סוגה	מוזיקת פופ, מוזיקה ווקאלית, פופ תזמורתי, מוזיקת טרקלינים, מוזיקה קלה
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	פסנתר, כלי מקלדת
חברת תקליטים	A&M רקורדס, DJM רקורדס, קאפ, קולומביה רקורדס, Ricordi International
שיתופי פעולה בולטים	האל דייוויד
בן או בת זוג	אנג'י דיקנסון (1965–1981); קרול באייר סייג'ר (1982–1991)
צאצאים	ניקי בכרך
פרסים והוקרה	פרס גראמי למפעל חיים (2008); פרס ג'וני מרסר (1996); פרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר (29 במרץ 1982); פרס גרשווין (2012); פרס גראמי של חבר הנאמנים (1997); פרס האוסקר לפסקול המקורי הטוב ביותר שאינו מחזמר (1968); פרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר (7 באפריל 1970) ;
	www.bacharachonline.com
	פרופיל ב-IMDb

ברט בכרך (באנגלית: Burt Bacharach, נהגה באנגלית "בַּקֶרַק"; ‏12 במאי 1928, קנזס סיטי – 8 בפברואר 2023, לוס אנג'לס) היה פסנתרן ומלחין יהודי-אמריקאי, שנחשב לאחד מיוצרי הלהיטים הגדולים ביותר בתולדות הפופ. מלהיטיו הגדולים: נעימת הסרט "קיד וקאסידי" ("טיפות הגשם ממשיכות ליפול על ראשי"), נעימת הסרט "אלפי" (בגרסתו הראשונה), ו"I'll never fall in love again".

ביוגרפיה

ברט בכרך נולד בקנזס סיטי, מיזורי שבארצות הברית, אולם גדל בניו יורק, שם סיים את לימודיו בתיכון פורסט הילס (אשר ברובע קווינס) בשנת 1946. בנם של אירמה (לבית פרימן) מורה למוזיקה, ומארק "ברט" בכרך, בעל טור בעיתון. בכרך למד מוזיקה באוניברסיטת מקגיל אצל הלמוט בלום, בבית הספר למוזיקה מאנס וכן ב"אקדמיה למוזיקה של המערב" בקליפורניה. בין מוריו להלחנה: דריוס מיו, הנרי קאוול, בוהוסלב מרטינו ונדיה בולאנז'ה.^[1]

קריירה

לאחר פרישתו מהצבא האמריקאי, עבד כפסנתרן, כשהוא מופיע לעיתים בסולו ולעיתים כמלווה לזמרים כגון ויק דאמון, פולי ברגן, סטיב לורנס, האחים איימס ופולה סטיוארט (שלימים הייתה לאשתו הראשונה). מאמצע שנות ה-50 עד 1961 קיים בכרך סיורי הופעות, הן כאמרגן והן כפסנתרן, ומאוחר יותר כמוביל הרכב עם מרלן דיטריך.

בשנת 1957 פגש את הפזמונאי האל דייוויד במשרדי בניין בריל המפורסם בתעשיית המוזיקה בניו יורק. השניים ביססו מאז שיתוף פעולה ארוך שנים והפיקו כבר באותה שנה את להיטם המשותף הראשון "הסיפור של חיי". ולאחר זמן קצר גם את "רגעי קסם", בביצועו של פרי קומו שהגיע בפברואר 1958 למקום הרביעי במצעד האמריקאי ולמקום הראשון במצעד הבריטי, שם החליף במקום הראשון את "הסיפור של חיי".

בשנות ה-60 המוקדמות כתב בכרך מעל 100 שירים עם דייוויד. לאורך שנות ה-60 פעל צמד הכותבים במקרים רבים יחד עם הזמרת דיון וורוויק, זמרת בוגרת קונסרבטוריון שהשניים חשבו עליה כמבצעת בעת כתיבת יצירותיהם. שיתוף הפעולה ביניהם הוליד את אחד הצוותים המצליחים ביותר בתולדות המוזיקה הפופולרית. במשך אותן שנים ביצעה ווריק 38 שירים פרי עטם שנכנסו למצעד בילבורד הוט 100; מהם תשעה ב"עשרת הגדולים".

לאורך שנים אלה שיתף בכרך פעולה גם עם התמלילן בוב היליארד וגם איתו היו לו מספר להיטים.

במהלך שנות ה-60 וה-70 היו עוד מבצעים נוספים שפרסמו להיטים רבים פרי עטם של דייוויד ובכרך. ביניהם: דאסטי ספרינגפילד, סילה בלאק, השירלז, הביטלס, הקרפנטרס, אריתה פרנקלין, אייזיק הייז, בי ג'יי תומאס, טום ג'ונס ואנגלברט המפרדינק.

השירים של בכרך אומצו גם על ידי זמרי הג'אז הוותיקים, כמו סטן גץ, קאל ג'יידר ווס מונטגומרי. השיר "My Little Red Book" של הצמד, שהוקלט במקור על ידי מנפרד מן עבור הסרט ?What's New, Pussycat, הפך לסמל רוק.

בכרך הלחין ועיבד את הפסקול לסרט "קזינו רויאל" (פרודיה על סרטי ג'יימס בונד) שיצא למסכים ב-1967 וכלל את הלהיטים "The Look of Love", בביצועה של דאסטי ספרינגפילד ואת נעימת הנושא שבוצעה על ידי הרב אלפרט והטיחואנה בראס. ב-1968 שיתפו דייוויד ובכרך פעולה עם המפיק דייוויד מריק במחזמר "Promises, Promises" שהניב שני להיטים; נעימת הנושא והשיר "I'll Never Fall in Love Again" שבוצע על ידי דיאן ווריק. שנת 1969 היוותה שיא נוסף עבור צמד המחברים כשזכו עם הלהיט "טיפות הגשם ממשיכות ליפול על ראשי" (Raindrops Keep Falling on My Head), מתוך הסרט "קיד וקאסידי" שזכה בפרס האוסקר לשיר הטוב ביותר ונעימת שיר הנושא לסרט ארתור שזכתה בפרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר

במאה ה-21 החל לכתוב פזמונים בעצמו ואף הקליט שירים עם הראפר ד"ר דרה^[2].

רוב שניידר כינה אותו "מוצרט של מוזיקת הפופ וסת' מקפרלן שיבח אותו כ"אחד המלחינים/כותבים הקלאסיים הגדולים האחרונים".^[3]

הוקרה

בשנת 2008 נערכה הופעתו לציון 60 שנות קריירה מוזיקלית בפסטיבל מוזיקה בלונדון, בשיתוף עם הזמרות אדל ובת' ראולי ותזמורת של ה-BBC.

סגנון יצירתו

את המוזיקה של בכרך מאפיינים מהלכי אקורדים יוצאי דופן, תבניות רתמיות סינקופטיות, פיסוק לא-סדיר, מודולציות תכופות ושינויי משקל חריגים, כאשר בכרך הוא המעבד, המנצח ושותף להפקה של רוב יצירותיו המוקלטות.

דוגמה לשימוש הייחודי שלו במשקל משתנה נמצאת ב"הבטחות, הבטחות" (מתוך המוזיקה למחזמר הנושא אותו שם). סגנונו נקשר לעיתים עם צירופים אינסטרומנטליים מסוימים, שנראה כי יש, או הייתה, לו העדפה אליהם, ובכלל זה השימוש הבולט בפלוגלהורן ביצירות כמו "Walk on By", "ניקי" ו"טולדו".

חיים אישיים

בכרך התגורר בלוס אנג'לס. היה נשוי ארבע פעמים. לו ולרעייתו האחרונה, ג'יין הנסן, לה נישא ב-1993, יש 3 ילדים.

בכרך נפטר ב-8 בפברואר 2023, בגיל 94.^[4]^[2]

לקריאה נוספת

Serene Dominic, Burt Bacharach, Song by Song, Schirmer Trade Books, 2003

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ברט בכרך בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של ברט בכרך (באנגלית)

ברט בכרך, ברשת החברתית פייסבוק
ברט בכרך, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ברט בכרך, ברשת החברתית אינסטגרם
ברט בכרך, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ברט בכרך, באתר AllMovie (באנגלית)
ברט בכרך, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
ברט בכרך, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ברט בכרך, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
ברט בכרך, באתר ספוטיפיי
ברט בכרך, באתר Last.fm (באנגלית)
ברט בכרך, באתר AllMusic (באנגלית)
ברט בכרך, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ברט בכרך, באתר דיזר
ברט בכרך, באתר Yandex.Music (ברוסית)
ברט בכרך, באתר Discogs (באנגלית)
ברט בכרך, באתר Songkick (באנגלית)
ברט בכרך, באתר Genius
ברט בכרך, באתר SecondHandSongs
ברט בכרך, באתר DNCI
ברט בכרך, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
שרון מולדאבי, ‏הענק המלודי ברט באכארך: "היום ללהיט יש מזל אם הוא שורד חודש", באתר גלובס, 24 ביוני 2013
אילת יגיל, ברט בכרך: הקיטש גבר על המלודיה, באתר ynet, 3 ביולי 2013
בן שלו, ברט בכרך, יו"ר חוג הסילון של מלחיני הפופ, באתר הארץ, 10 בפברואר 2023
ברט בכרך, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ברט בכרך, דף שער בספרייה הלאומית
ברט בכרך, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ מייקל באדס, הערך "ברט בכרך" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
^ ¹ ² המלחין ברט בכרך הלך לעולמו בגיל 94, באתר ynet, 9 בפברואר 2023
^ Brie Stimson, Burt Bacharach remembered by Dionne Warwick and Hollywood: It's 'like losing a family member', Fox News, ‏2023-02-09 (באנגלית אמריקאית)
^ המלחין והפסנתרן ברט בכרך מת בגיל 94, באתר הארץ, 9 בפברואר 2023

[1] מייקל באדס, הערך "ברט בכרך" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין

[:0-2] ¹ ² המלחין ברט בכרך הלך לעולמו בגיל 94, באתר ynet, 9 בפברואר 2023

[3] Brie Stimson, Burt Bacharach remembered by Dionne Warwick and Hollywood: It's 'like losing a family member', Fox News, ‏2023-02-09 (באנגלית אמריקאית)

[4] המלחין והפסנתרן ברט בכרך מת בגיל 94, באתר הארץ, 9 בפברואר 2023

[1]

[2]

[3]

[4]

פרס גראמי למפעל חיים
1963–1989	בינג קרוסבי (1963) • פרנק סינטרה (1965) • דיוק אלינגטון (1966) • אלה פיצג'רלד (1967) • אירווינג ברלין (1968) • אלוויס פרסלי (1971) • לואי ארמסטרונג, מהליה ג'קסון (1972) • צ'אק ברי, צ'ארלי פארקר (1984) • ליאונרד ברנשטיין (1985) • בני גודמן, הרולינג סטונז, אנדרס סגוביה (1986) • רוי אייקוף, בני קרטר, אנריקו קארוזו, ריי צ'ארלס, פאטס דומינו, וודי הרמן, בילי הולידיי, בי. בי. קינג, אייזק שטרן, איגור סטרווינסקי, ארטורו טוסקניני, האנק ויליאמס (1987) • פרד אסטר, פבלו קזאלס, דיזי גילספי, יאשה חפץ, לנה הורן, לאונטין פרייס, בסי סמית, ארט טייטום, שרה ווהן (1989)
1990–1999	נט קינג קול, מיילס דייוויס, ולדימיר הורוביץ, פול מקרטני (1990) • מריאן אנדרסון, בוב דילן, ג'ון לנון, קאתי ולס (1991) • ג'יימס בראון, ג'ון קולטריין, ג'ימי הנדריקס, מאדי ווטרס (1992) • צ'ט אטקינס, ליטל ריצ'רד, ת'לוניוס מונק, ביל מונרו, פיט סיגר, פאטס וולר (1993) • ביל אוונס, אריתה פרנקלין, ארתור רובינשטיין (1994) • פטסי קליין, פגי לי, הנרי מנסיני, קרטיס מייפילד, ברברה סטרייסנד (1995) • דייב ברובק, מרווין גיי, גאורג שולטי, סטיבי וונדר (1996) • בובי בלנד, האחים אברלי, ג'ודי גרלנד, סטפן גרפלי, באדי הולי, צ'ארלס מינגוס, אוסקר פיטרסון, פרנק זאפה (1997) • בו דידלי, האחים מילס, רוי אורביסון, פול רובסון (1998) • ג'וני קאש, סם קוק, אוטיס רדינג, סמוקי רובינסון, מל טורמה (1999)
2000–2009	הארי בלפונטה, וודי גאת'רי, ג'ון לי הוקר, מיץ' מילר, וילי נלסון (2000) • הביץ' בויז, טוני בנט, סמי דייוויס ג'וניור., בוב מארלי, The Who‏ (2001) • קאונט בייסי, רוזמרי קלוני, פרי קומו, אל גרין, ג'וני מיטשל (2002) • אטה ג'יימס, ג'וני מאטיס, גלן מילר, טיטו פואנטה, סיימון וגרפונקל (2003) • ואן קלייברן, The Funk Brothers, אלה ג'נקינס, סאני רולינס, ארטי שו, דוק ווטסון (2004) • אדי ארנולד, ארט בלייקי, The Carter Family, מורטון גולד, ג'ניס ג'ופלין, לד זפלין, ג'רי לי לואיס, ג'לי רול מורטון, פינטופ פרקינס, הסטייפל סינגרס (2005) • דייוויד בואי, קרים, מרלה הגרד, רוברט ג'ונסון, ג'סי נורמן, ריצ'רד פריור, הוויברז (2006) • ג'ואן באאז, Booker T. & the M.G.'s, מריה קאלאס, אורנט קולמן, הדלתות, הגרייטפול דד, בוב וילס (2007) • ברט בכרך, הבנד, קאב קאלוויי, דוריס דיי, יצחק פרלמן, מקס רואץ', ארל סקרוגס (2008) • ג'ין אוטרי, הנערים העוורים מאלבמה, ארבע הפסגות, האנק ג'ונס, ברנדה לי, דין מרטין, טום פקסטון (2009)
2010–2019	לאונרד כהן, בובי דארין, דייוויד אדוארדס, מייקל ג'קסון, לורטה לין, אנדרה פרווין, קלארק טרי (2010) • ג'ולי אנדרוז, רוי היינס, רביעיית ג'וליארד, שלישיית קינגסטון, דולי פרטון, הראמונס, ג'ורג' בוורלי שיי (2011) • להקת האחים אולמן, גלן קמפבל, אנטוניו קרלוס ז'ובים, ג'ורג' ג'ונס, ההורנס של ממפיס, דיאנה רוס, גיל סקוט-הרון (2012) • גלן גולד, צ'ארלי היידן, לייטנינג הופקינס, קרול קינג, פטי פייג', ראווי שנקר, The Temptations‏ (2013) • הביטלס, קליפטון צ'נייר, האחים איסלי, קרפטוורק, קריס קריסטופרסון, ארמנדו מנסנרו, מוד פאוול (2014) • בי ג'יז, פייר בולז, באדי גאי, ג'ורג' האריסון, פלאקו חימנס, האחים לובין, ויין שורטר (2015) • רות בראון, סליה קרוז, Earth, Wind & Fire, הרבי הנקוק, ג'פרסון איירפליין, לינדה רונסטאדט, ראן די אם סי (2016) • שירלי קיסר, אחמד ג'מאל, צ'רלי פרייד, ג'ימי רודג'רס, נינה סימון, סליי סטון, הוולווט אנדרגראונד (2017) • האל בליין, ניל דיימונד, אמילו האריס, לואיס ג'ורדן, The Meters, קווין, טינה טרנר (2018) • בלאק סבאת', ג'ורג' קלינטון ופרלמנט-פאנקדליק, בילי אקסטין, דוני האת'וויי, חוליו איגלסיאס, סאם אנד דייב, דיון וורוויק (2019)
2020–הווה	שיקגו, רוברטה פלאק, אייזק הייז, איגי פופ, ג'ון פריין, פאבליק אנמי, סיסטר רוזטה תארפ (2020) • Grandmaster Flash and the Furious Five, ליונל המפטון, מרילין הורן, סולט אנ' פפה, סלינה, Talking Heads‏ (2021) • בוני רייט (2022)‏ • בובי מקפרין, נירוונה, מא רייני, סליק ריק, נייל רוג'רס, הסופרימס, אן וילסון וננסי וילסון (2023)‏ • N.W.A, לורי אנדרסון, האחיות קלארק, גלדיס נייט, דונה סאמר, תמי ויינט (2024)

זוכי פרס פולאר למוזיקה
שנות ה-90	פול מקרטני / המדינות הבלטיות (1992) • דיזי גילספי / ויטולד לוטוסלבסקי (1993) • קווינסי ג'ונס / ניקולאוס הרנונקור (1994) • אלטון ג'ון / מסטיסלב רוסטרופוביץ' (1995) • ג'וני מיטשל / פייר בולז (1996) • ברוס ספרינגסטין / אריק אריקסון (1997) • ריי צ'ארלס / ראווי שנקר (1998) • סטיבי וונדר / יאניס קסנאקיס (1999)
שנות האלפיים	בוב דילן / אייזק שטרן (2000) • ברט בכרך / רוברט מוג / קרלהיינץ שטוקהאוזן (2001) • מרים מקבה / סופיה גוביידולינה (2002) • קית' ג'ארט (2003) • בי. בי. קינג / ג'רג' ליגטי (2004) • ז'ילברטו ז'יל / דיטריך פישר-דיסקאו (2005) • לד זפלין / ואלרי גרגייב (2006) • סאני רולינס / סטיב רייך (2007) • פינק פלויד / רנה פלמינג (2008) • פיטר גבריאל / חוסה אנטוניו אבראו / אל סיסטמה (2009)
שנות ה-2010	ביורק / אניו מוריקונה (2010) • רביעיית קרונוס / פטי סמית' (2011) • פול סיימון / יו-יו מה (2012) • יוסו נ'דור / קייג׳ה סאריאהו (2013) • צ'אק ברי / פיטר סלארס (2014) • אמילו האריס / אוולין גלני (2015) • מקס מרטין / צ'צ'יליה ברטולי (2016) • סטינג / ויין שורטר (2017) • מטאליקה / המכון הלאומי למוזיקה באפגניסטן (2018) • גראנדמאסטר פלאש / אן-סופי מוטר / מנגנים לשינוי (2019)
שנות ה-2020	אנה נטרבקו / דיאן וורן (2020) • איגי פופ / אנסמבל אנטרקונטמפורן (2022) • כריס בלקוול / אנז'ליק קיג'ו / ארוו פרט (2023) • נייל רוג'רס / אסה-פקה סאלונן (2024)