ג'וזפה טרטיני
 | |
| לידה |
8 באפריל 1692 פיראנו, הרפובליקה של ונציה  |
|---|---|
| פטירה |
26 בפברואר 1770 (בגיל 77) פדובה, הרפובליקה של ונציה |
| מקום קבורה |
church of St. Catherine |
| מוקד פעילות |
הרפובליקה של ונציה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת פדובה |
| זרם |
המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק |
| סוגה |
המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק |
| שפה מועדפת |
איטלקית |
| כלי נגינה |
כינור |
  | |
ג'וזפה טרטיני (באיטלקית: Giuseppe Tartini; 8 באפריל 1692 - 26 בפברואר 1770) היה מלחין וכנר איטלקי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טרטיני נולד בעיר פיראנו, עיר נמל בחצי האי איסטריה לחוף הים האדריאטי (בימינו העיר פיראן שבסלובניה)[1].
בגיל צעיר החל ללמוד נגינה בכינור. הוא עבר לפדובה ולמד משפטים באוניברסיטת פדובה תוך המשך עבודה כנגן ומורה לכינור. טרטיני התאהב באחת מתלמידותיו והם נישאו בחשאי. כשנודע הדבר לקרדינל העיר שהיה דודה, הוא שלח אנשים לאסור את טרטיני באשמת פיתוי וחטיפה. טרטיני נמלט מפדובה ונדד חסר כל ברחבי איטליה עד שמצא מקלט במנזר פרנציסקוס הקדוש באסיזי.
טרטיני המשיך לעבוד שם ככנר וכמורה לכינור. הוא היה גם בונה כינורות והכניס שינויים בצורת הכינור והמיתרים. בינתיים יצא לו שם של כנר-וירטואוז והוא הורשה לחזור לפדובה ולהתאחד עם אשתו.
ב-1721 נתמנה למנהל המקהלה בכנסייה בפדובה וב-1728 ייסד בפדובה בית ספר לנגינה בכינור, שהיה מפורסם בכל אירופה. על תלמידיו נמנה גם ניקולו פגניני.
טרטיני כתב יצירות רבות: כ-140 קונצ'רטי לכינור ותזמורת, כ-150 סונאטות לכינור ויצירות קאמריות רבות וכן יצירות דתיות למקהלה, אך הוא זכור עד היום בעיקר בזכות הסונאטה שלו לכינור בסול מינור, המכונה סונאטת סלסולי השטן (il trillo del diavolo).
הכיכר המרכזית של עיר הולדתו של טרטיני פיראן נקראת על שמו ועומד בה פסל גדול שלו מחזיק בידיו קשת וכינור.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'וזפה טרטיני, באתר ספוטיפיי
ג'וזפה טרטיני, באתר AllMusic (באנגלית)
ג'וזפה טרטיני, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'וזפה טרטיני, באתר Discogs (באנגלית)- מלחניו של טרטיני, תווים וקטעי שמע
- יצחק פרלמן מנגן את סונטת סלסולי השטן, יוטיוב
- ג'וזפה טרטיני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ג'וזפה טרטיני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Tartini - Portorož & Piran, www.portoroz.si