ג'ון היקס

ג'ון היקס
John Hicks
לידה	8 באפריל 1904; ווריק, הממלכה המאוחדת
פטירה	20 במאי 1989 (בגיל 85); בלוקלי, הממלכה המאוחדת
ענף מדעי	כלכלה
מקום לימודים	בייליול קולג'; מכללת קליפטון ;
מוסדות	אוניברסיטת מנצ'סטר; בית הספר לכלכלה של לונדון; אוניברסיטת ויקטוריה של מנצ'סטר ;
תלמידי דוקטורט	קלאוס הנינגס, קליף ל. לויד
פרסים והוקרה	פרס נובל לכלכלה (1972); עמית החברה האקונומטרית (1937); Knight Bachelor ;

סר ג'ון ריצ'רד הִיקְס (באנגלית: John Richard Hicks;‏ 8 באפריל 1904 – 20 במאי 1989) היה כלכלן בריטי, מחשובי הכלכלנים במאה ה-20. תרומותיו הידועות ביותר בשדה המחקר הכלכלי היו גילוייו בתורת הצרכן בענף המיקרו-כלכלה, ובניית מודל ה-IS/LM בענף המקרו-כלכלה (1937) – מודל שסיכם למעשה את ההשקפה הקיינסיאנית. ספרו משנת 1939 "Value and Capital" הרחיב באופן משמעותי את תאוריית שיווי המשקל הכללי.^[1] פונקציית הביקוש המפוצה נקראת על שמו גם "פונקציית הביקוש ההיקסיאני". בשנת 1972 זכה היקס בפרס נובל לכלכלה עבור תרומתו החלוצית לתאוריית שיווי המשקל הכללי ולתאוריית הרווחה (Welfare economics).^[2]

ביוגרפיה

ראשית חייו

ג'ון היקס נולד ב-1904 בווריק שבאנגליה. אביו היה עיתונאי במקומון. את חינוכו קיבל בקליפטון קולג' (1917–1922), ואת השכלתו האקדמית, שמומנה במלגה ללימודי מתמטיקה, רכש בבייליול קולג' שבאוקספורד (1922–1926). ב-1923 עבר ללמוד במסלול פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה שנפתח זה מכבר באוקספורד, וסיים אותו עם תואר מהמדרג השני במדרג התארים הבריטי – וכפי שהצהיר מאוחר יותר "בלי הכשרה הולמת באף אחד מהנושאים" שאותם למד.^[3]

קריירה אקדמאית והכרה בהישגיו

ב-1930 התמנה במשרת מרצה זמני ב-LSE. הוא החל ככלכלן עבודה וביצע מחקרים תיאוריים על יחסים תעשייתיים, אך בהדרגה עבר למחקרים אנליטיים יותר בהם הרקע המתמטי שלו בא לידי ביטוי. בין 1935 ל-1938 הרצה באוניברסיטת קיימברידג' שם היה עמית מחקר ב-Gonville and Caius קולג'. אותן שנים עיקר מרצו הופנה לכתיבת ספרו "ערך והון" (Value and Capital), בהתבסס על עבודתו מתקופתו בלונדון. בין 1938 ל-1946 שימש כפרופסור באוניברסיטת מנצ'סטר, שם אף ביצע את עיקר עבודתו על כלכלת רווחה.

ב-1946 שב לאוקספורד, תחילה כעמית מחקר בנופילד קולג' (1946-1952), לאחר מכן תחת מינוי "פרופסור לכלכלה פוליטית על שם דראמונד" (1952-1965) ולבסוף כעמית מחקר באול סולס קולג', שם המשיך לכתוב גם לאחר צאתו לפנסיה. ב-1964 הוענק לו תואר אבירות. ב-1972 זכה במשותף עם קנת' ארו בפרס נובל לכלכלה, אותו תרם שנה לאחר מכן למגבית ספריית LSE.^[4]

תרומתו למחקר הכלכלי

עבודתו המוקדמת ככלכלן עבודה הגיעה לשיאה עם פרסום The Theory of Wages ב-1932, בו פיתח שיטות ומודלים שבהם משתמשים עד היום בתחום כלכלת העבודה. לשני מאמרים שפרסם ב-1934 במשותף עם ר. ג. ד אלן נודעה חשיבות לעבודתו המאוחרת. יצירתו החשובה הייתה הספר "Value and Capital" אותו פרסם ב-1939. הספר נסמך על עקרון התועלת האורדינלית ובו מוסדה והפכה למטבע לעובר ושב, ההבחנה בין אפקט התחלופה לאפקט ההכנסה בביקוש של פרט על העדפות בין שני מוצרים. עבודתו בספר זה מכלילה את הניתוח למקרה של מוצר אחד ומוצר שני שמייצג את שאר הטובין האפשריים עבור אותו פרט (למשל כסף). היא מבצעת קיבוץ יחדיו של פרטים ועסקים דרך הביקוש וההיצע במשק. היא מציגה תאוריה של שיווי משקל כללי, מעדנת את התאוריה עבור ביצוע של ניתוח דינמי (השפעות מרובות בו זמנית), וכמו כן זהו הניסיון הראשון לנסח בצורה חדה את תנאי היציבות לשיווי משקל כללי. במהלך ניתוחו היקס מנסח בצורה פורמלית גם את ההשוואה הסטטית (השוואת שני מצבי שיווי משקל לאחר שינוי חיצוני למערכת). באותה שנה מפתח היקס גם את קריטריון "הפיצוי" שנודע כ"יעילות קלדור-היקס", להשוואת רווחה של מצבים כלכלים או אלטרנטיבות של מדיניות ציבורית.

בענף המקרו-כלכלה תרומתו הידועה ביותר היא מודל IS/LM של היקס-הנסן,^[5] שמנסח באופן פורמלי את התאוריה של ג'ון מיינרד קיינס (ראו גם: כלכלה קיינסיאנית). המודל מתאר את המשק המדינתי כשיווי משקל בין שלושה גורמים: כסף, צריכה והשקעה.

פרסומים נבחרים

1932, 2nd ed., 1963. The Theory of Wages. London, Macmillan.
1934. "A Reconsideration of the Theory of Value," with R. G. D. Allen, Economica.
1937. "Mr Keynes and the Classics: A Suggested Interpretation," Econometrica.
1939. "The Foundations of Welfare Economics", Economic Journal.
1939, 2nd ed. 1946. Value and Capital. Oxford: Clarendon.
1940. "The Valuation of Social Income," Economica, 7:105–24.
1941. "The Rehabilitation of Consumers' Surplus," Review of Economic Studies.
1942. The Social Framework: An Introduction to Economics.
1950. A Contribution to the Theory of the Trade Cycle, Oxford: Clarendon.
1956. A Revision of Demand Theory, Oxford: Clarendon.
1958. "The Measurement of Real Income," Oxford Economic Papers.
1959. Essays in World Economics, Oxford: Clarendon.
1961. "Measurement of Capital in Relation to the Measurement of Other Economic Aggregates", in Lutz and Hague, editors, Theory of Capital.
1965. Capital and Growth. Oxford: Clarendon.
1969. A Theory of Economic History. Oxford: Clarendon. Scroll to chapter-preview links.
1970. "Review of Friedman", Economic Journal.
1973. "The Mainspring of Economic Growth", Nobel Lectures, Economics 1969-1980, Editor Assar Lindbeck, World Scientific Publishing Co., Singapore, 1992.
1973. Autobiography for Nobel Prize
1974. "Capital Controversies: Ancient and Modern", American Economic Review.
1975. "What Is Wrong with Monetarism", Lloyds Bank Review.
1976. Economic Perspectives. Oxford: Clarendon
1979, “The Formation of an Economist.” Banca Nazionale del Lavoro Quarterly Review, no. 130 (September 1979): 195-204.
1980. "IS-LM: An Explanation," Journal of Post Keynesian Economics.
1981. Wealth and Welfare: Vol I. of Collected Essays in Economic Theory. Oxford: Basil Blackwell.
1982. Money, Interest and Wages: Vol. II of Collected Essays in Economic Theory. Oxford: Basil Blackwell.
1983. Classics and Moderns: Vol. III of Collected Essays in Economic Theory. Oxford: Basil Blackwell.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ון היקס בוויקישיתוף

ג'ון היקס, באתר פרס נובל (באנגלית)
ג'ון היקס, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
ג'ון היקס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ג'ון ריצ'רד היקס, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ראו גם פיסקה חלקית בערך שיווי משקל (כלכלה).
^ Christopher Bliss, [1987] 2008. “Hicks, John Richard (1904–1989)," The New Palgrave: A Dictionary of Economics. תקציר.
^ "John R. Hicks - Autobiography". Nobelprize.org. 8 Nov 2010.
^ מתוך אתר בית הספר לכלכלה בלונדון.
^ J.R. Hicks, 1937. "Mr. Keynes and the 'Classics', A Suggested Interpretation," Econometrica, 5(2), p p. 147-15.

[1] ראו גם פיסקה חלקית בערך שיווי משקל (כלכלה).

[2] Christopher Bliss, [1987] 2008. “Hicks, John Richard (1904–1989)," The New Palgrave: A Dictionary of Economics. תקציר.

[3] "John R. Hicks - Autobiography". Nobelprize.org. 8 Nov 2010.

[4] מתוך אתר בית הספר לכלכלה בלונדון.

[5] J.R. Hicks, 1937. "Mr. Keynes and the 'Classics', A Suggested Interpretation," Econometrica, 5(2), p p. 147-15.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

זוכי פרס נובל לכלכלה
1969–1975	פריש, טינברגן (1969) • סמואלסון (1970) • קוזנץ (1971) • היקס, ארו (1972) • לאונטיף (1973) • מירדאל, האייק (1974) • קנטורוביץ', קופמאנס (1975)
1976–2000	פרידמן (1976) • אולין, מיד (1977) • סיימון (1978) • שולץ, לואיס (1979) • קליין (1980) • טובין (1981) • סטיגלר (1982) דברה (1983) • סטון (1984) • מודיליאני (1985) • ביוקנן (1986) • סולו (1987) • אלה (1988) • הוולמו (1989) • מרקוביץ, מילר, שארפ (1990) • קוז (1991) • בקר (1992) • פוגל, נורת' (1993) • הרסני, נאש, זלטן (1994) • לוקאס (1995) • מירליס, ויקרי (1996) • מרטון, שולס (1997) • סן (1998) • מנדל (1999) • הקמן, מקפאדן (2000)
2001 ואילך	אקרלוף, ספנס, שטיגליץ (2001) • כהנמן, סמית' (2002) • אנגל, גריינג'ר (2003) • קידלנד, פרסקוט (2004) • אומן, שלינג (2005) • פלפס (2006) • הורוביץ, מסקין, מאירסון (2007) • קרוגמן (2008) • אוסטרום, ויליאמסון (2009) • דיאמונד, מורטנסן, פיסרידס (2010) • סימס, סרג'נט (2011) • רות, שפלי (2012) • פאמה, הנסן, שילר (2013) • טירול (2014) • דיטון (2015) • הארט, הולמסטרום (2016) • ת'יילר (2017) • נורדהאוס, רומר (2018) • קרמר, באנרג'י, דופלו (2019) • מילגרום, וילסון (2020) • אימבנס, אנגריסט, קארד (2021) • ברננקי, דיימונד, דיבוויג (2022) • גולדין (2023) • אג'מולו, ג'ונסון, רובינסון (2024)